פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 452 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 10:15 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון - ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג-2023, של ח"כ יעקב אשר << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: איתן גינזבורג פנינה תמנו מוזמנים: קובי עבדי – עו"ד, יועץ משפטי, הוותמ"ל, מינהל התכנון גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי מלכה שניאור – אדריכלית, סגנית מנהלת אגף בכיר תכנון, משרד הבינוי והשיכון עומר ברון – אגף התקציבים, משרד האוצר אלון אלרט – מנהל אגף בכיר תכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון עומר בן נון – מנהל תחום ועדות מקומיות ורישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה רוסלאן עותמאן – עו"ד, אשכול נדל"ן, משרד המשפטים ליאור לאון רוזן – מנהל אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים קולין רונן – הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נועם ג'ומעא – ראש עירית בית שאן, מרכז השלטון המקומי שירי גז – עו"ד, מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי איליה טורקות – סמנכ"ל שיווק נכסים, חברת דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רוני טיסר מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון - ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג-2023, פ/3654/25 << נושא >> הצעת של חבר הכנסת יעקב אשר הכנה לקריאה ראשונה << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון – ייצוג הולם למגזר החרדי), התשפ"ג-2023, של חבר הכנסת יעקב אשר, הכנה לקריאה ראשונה. כבר בהתחלה אני אומר שאמנם בכותרת זה נקרא ייצוג הולם למגזר החרדי אבל אני רוצה לומר שבעניין הזה זאת אסטרטגיה נכונה שלי כאחד שכבר מלווה תקופה אורכה את כל הליכי התכנון וזאת לא שאלה של ייצוג הולם אלא מוסדות התכנון בעצם מתכננים עבור תושבי מדינת ישראל ובין תושבי מדינת ישראל יש אוכלוסיות בהן יש השפעה על החלק התכנוני. אנחנו יודעים שיש תדריך איך בונים ערים או שכונות למגזרים שונים, אם זה המגזר החרדי ואם זה המגזר הערבי. גם עשינו את זה במועצה הארצית לתכנון ובנייה. גם שם העברתי הצעת חוק כזאת ויש הצעת חוק שנמצאת כרגע בהליכים לגבי הנושא של רמ"י. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא. יש פנייה למוסדות תכנון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למוסדות תכנון היה משהו יותר מקיף שעוד לא התקדם. אני רואה בזה דבר נכון, דבר מקצועי, דבר שיבטיח תכנון יעיל במדינת ישראל. כאשר מדברים על תכנון יעיל במדינת ישראל – אולי אני במיעוט אבל אני חושב שלא – הוותמ"ל הוא תכנון יעיל. בהחלט לא הסתרתי את דעותיי בעניין הזה גם עת היו על הפרק כל מיני הצעות וגם בהארכה. אני חשבתי ותמכתי בהצעת חוק שתיתן מעמד קבוע לוותמ"ל. לכן המבט שלי הוא לא המבט – מותר לי לחשוב כמי שרוצה ייצוג הולם אבל אין כאן שאלה של כבוד להיות ייצוג בוועדת תכנון. אין כאן עניין של כבוד העדה שיהיה לה מישהו בתכנון אלא באמת ההסתכלות התכנונית האמיתית והנכונה. זאת הצעת החוק. בדרך כלל מגיש ההצעה מציג אותה ואני אכבד את עצמי ואאפשר לי להציג אותה. ההצעה מדברת על כך שהיא עושה העתק-הדבק להחלטה קודמת שהייתה לגבי ייצוג של המגזר הערבי בוותמ"ל. הצעת החוק הזאת מדברת על אותו ייצוג כאשר אחד משלושת הנציגים של הרשויות המקומיות יהיה מבני העדה החרדית או ראש עיר חרדי או כמו בהצעת החוק עצמה, זה לא ראש עיר אלא מישהו מטעמו, מהנדס העיר או מישהו כזה, אבל שהוא מגיע עם ניסיון וידע בכל התחום התכנוני לאותו מגזר. כך הפסיפס הזה מקבל את הביטוי שלו בכלי התכנוני החשוב הזה שנקרא וותמ"ל. יש לך מה להוסיף על הדברים? << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אני אתן סקירה ממש קצרה. כפי שציין היושב-ראש, החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים קובע לעניין הרכב הוועדה כי בוועדה יהיו חברים ארבעה ראשי רשויות כאשר הראשון הוא ראש הרשות שבתחומה רוב השטח נכלל בתחום התוכנית ועוד שלושה נציגים נוספים של הרשויות המקומיות ובלבד שאחד מהם יהיה ראש רשות של ישוב מהמגזר הערבי, הדרוזי או הצ'רקסי. הצעת החוק מבקשת, כפי שהוצעה, כמו שאמר היושב-ראש, להחיל את אותו הסדר גם בעניין ישוב של בני האוכלוסייה החרדית ויש הגדרה של אותו ישוב שזה ישוב שבו 80 אחוזים לפחות ממוסדות החינוך הם מוסדות חרדיים כמשמעותם בתוספת הראשונה לחוק שירות המדינה (מינויים). << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בהגדרה של מה זה נקרא ראש רשות חרדית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> כן. ישוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרדי הממשלה. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בוקר טוב. משרד המשפטים. אני אומר ממש בקצרה שעמדתנו הייתה ועודנה שאין מניעה לקדם את הצעת החוק. אולי נכון כן לחשוב קצת לאזן אותה. כלומר, גם היום החוק קובע שכאשר מדובר בתוכנית שהיא תוכנית ביישוב חרדי, אז ממילא יהיה נציג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר שבתחומו התוכנית. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא בתור נציג אלא בתור ראש הרשות עליו מדובר. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> נכון. זו הכוונה. אני רק אומר שהצעת החוק הזאת יכולה אולי להביא לכפל מסוים. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על מקרה שממילא הוא עוד יהיה ראש העיר הרלוונטי, ייווצר מצב שיהיה עוד נציג וזה נכון גם לגבי החברה הערבית. אולי אפשר לחשוב על מנגנון שימצא איזה איזון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקרה ודנים על עיר חרדית או ערבית, מעבר לראש הרשות עצמו. זה מנגנון. אני מוכן לשמוע. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אין לי איזו הצעה קונקרטית. אני רק אומר שיכולה להיות סיטואציה שיהיה כפל וצריך לחשוב איך נותנים לזה מענה. שוב, כפי שאמרתי, מבחינתנו אין מניעה ברמה העקרונית לקדם את ההצעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, הכפל גם קיים בערים אחרות. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> נכון. אני אומר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא כפל. ראש עיר מגיע כראש ראש רשות שאצלו התוכנית. לשם מה צריך עוד ראשי רשויות? מה זה קשור? זאת תוכנית שלו, זאת תוכנית של בית שאן וראש העיר נמצא כאן ומה הקשר לראשי רשויות אחרים? אלא שאמרו שבוועדה כזאת אתה צריך מבט רחב של כלל הרשויות בארץ וכולי. זה לא כדי לייצג את הרשויות אלא לייצג את הקו של השלטון המקומי שמיוצג על ידי הרשויות המקומיות. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> משרד בינוי והשיכון. כאשר מגיעים לשלב ההתנגדויות והרשות המקומית מתנגדת לתוכנית, בין אם היא יוזמת את התוכנית או מתנגדת לה, למעשה היא לא נמצאת בדיונים של ועדות המשנה. כאשר מתקיים דיון בוועדות המשנה להתנגדויות ואחר כך במליאה לאחר התנגדויות, אם ראש הרשות המקומית הוא יוזם התוכנית או מתנגד לתוכנית, הוא כבר מנוע מלשבת שם ויושב מישהו אחר. לכן המנגנון צריך להחיל גם את המורכבות הזאת. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> היועץ המשפטי, הוותמ"ל. זה נכון גם לגבי מצב שבו ראש המקומית הנוספת יתנגד ואם הוא מגיש התנגדות, גם הוא מנוע מלשבת בתפקיד המעין שיפוטי בשלב ההתנגדויות וגם במליאה על ההצבעה. אם למשל יש תוכנית בחברה הערבית או לא משנה היכן וגם ראש הרשות הנוסף שמייצג את גווני האוכלוסייה הערבית סבור שהתוכנית לא תורמת לאוכלוסייה הערבית וגם הוא מתנגד. סתם דוגמה שעלתה לי בראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא בתפקידו בוותמ"ל. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> נכון. כמו שאדוני אמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלא הוא כמו מתנגד רגיל. זה נדיר אבל לא משנה. << אורח >> עומר בן נון: << אורח >> למשרד להגנת הסביבה אין הערות. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> מספר מילים על הוותמ"ל ובהקשר של התכנון לאוכלוסייה, גם החרדית. הוותמ"ל רואה את תפקידה לתכנן לכל הסקטורים במדינת ישראל וכך היא עושה. היא מבינה את צו השעה בהקשר הזה. סתם לסבר את האוזן מבחינת הנתונים, בהמשך לתוכנית אסטרטגית שיש, שכולנו מכירים לשנת 2040 בנוגע לתכנון החברה החרדית, הוותמ"ל לקחה עד היום בכל תוכנית החומש משהו כמו 54 אחוזים מהתכנון של כל יחידות הדיור שמיועדות לאוכלוסייה הערבית, בין אם זה ביישובים מעורבים ואז חלק שמיועד, בין אם זה ממש תכנון לחברה הערבית. משהו כמו 39 נושק ל-40,000 יחידות דיור שתוכננו בשני יעדי החומש האחרונים מתוך 63, שזה יוצא משהו כמו 54 אחוזים כפי שאמרתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מכיר מחסנית כזו גדולה. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אלה הנתונים שאספנו ממש מאתמול אדוני. היה חשוב לסבר את האוזן בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כסיף נמצא שם? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> לא. אני יכול להקריא לאדוני, את שמות המתחמים. בין היתר יש את הר יונה שממש מיועד לאוכלוסייה החרדית. קריית גת. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה תוכנן במסלולים הייעודיים לאוכלוסייה החרדית? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> הר יונה, כן. קריית גת בתכנון וגם הוא מיועד. יש גם בקנה, כמו שאדוני אולי מכיר, או לחלק מחברים כאן מכירים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הילה. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כן. יש גם דיבור על צפת בהקשרים של הכרזה וצריך לראות איך הדברים האלה יעברו בקנה אבל בהחלט הוועדה שמה לנגד עיניה תכנון לכלל המגזרים, גם לחברה החרדית וגם לחברה הערבית, מתוך הבנה של צו השעה, שרוצים לתכנן לכלל האוכלוסיות. בנוגע להצעת החוק הזאת, כמו שעלה בהתחלה, יכולות להיות סיטואציות של כפילויות. כרגע מה שקורה זה שמתוך ראשי הרשויות שהם חברי הוועדה יש ארבע רשויות שאחת מהן היא ראש הרשות המקומית שבתחומו נכללת שטח התוכנית ושטח היישוב ועוד שלושה ראשי רשויות אחד מהם, כמו שמאמר כאן, מוקצה לאוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. אנחנו סבורים שכדי ליצור איזשהו איזון נכון כן יהיה נכון למדר את זה באופן כזה שיהיה נציג אחד מהסקטור הרלוונטי. כלומר, כאשר באמת תכנון של החברה החרדית ביישוב עצמו וראש העיר נמנה עם החברה החרדית, על פניו יש נציגות. אפשר להגיד שיש נציגות. אגב, זה בעינינו גם נכון לגבי המגזר הערבי. מצב שבו יש תוכנית במגזר הערבי וראש העיר נמנה על המגזר הערבי והוא ראש העיר של היישוב הזה. גם כאן מבחינתנו יש מצב שבו יש איזון. לכן ככל שמדובר ביישוב כזה, אולי אפשר לחשוב על איזושהי הצעה שדואגת לכך שתהיה נציגות, לפחות אחת לסקטור, כאשר מדובר בתוכנית שבאזימוט שלה היא לתכנון לחברה החרדית, כמו למשל ביישוב באלעד או ישובים שהם ממש מאפיינים את התכנון בחברה החרדית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה מציע? להסתפק במצב הקיים. זה מה שאתה אומר. אם זה באלעד, ראש עיריית אלעד יוזמן והוא יהיה שם. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> יש לך סיטואציות שוותמ"ל מתכננת בתחום שהוא לא בתחום השיפוט של הרשות המקומית ואז זה יוצר מצב שבו אנחנו בגלל שאנחנו מרוכזים לא בתחום שיפוט של רשות מקומית אלא בתחום שיפוט שעתיד לעבור אליה, אז ראש העיר שהוא ראש העיר של היישוב שבשבילו מתוכננת התוכנית, הרבה פעמים הוא לא חבר ואז אפשר לחשוב על איזשהו נוסח שמתקן את החוק כך שראש העיר שאליו מיועדת ההרחבה או הוא בגבול התוכנית גם הוא יהיה חבר בוועדה. חלק מההבנה היא שיש כאן איזשהו תכנון לסקטור. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> יש תוכניות, למשל ממש בהגדרה יש מסלול ייעודי שמדבר על שכונה צמודה. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> נכון. 50 אחוזים. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> נכון. לפי ההצעה שלך במקרה הזה לא יהיה נציג חרדי כי גם לכאורה השכונה שאליה מיועדת התוכנית, לא יהיה שם ראש רשות וגם בתוכניות כלליות שיכול להיות שבשלב מסוים יחשבו על הצורך. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> את מרשה לי חשוב איתך בקול רם? אני חושב על אופציה שבה בתוכנית שחלק בתחומי של ישוב שאיקס אחוזים ממנה נמנים על האוכלוסייה החרדית או שבגבולותיו יש שטח שמתוכנן להרחבה של היישוב הזה. יהיה לפחות אחד מראשי הרשויות, כמו רשות מקומית שב-100 אחוזים תהיה חרדית. כנ"ל לגבי האוכלוסייה הערבית. אז ייווצר מצב שבו תמיד יהיה נציג לסקטור כאשר התוכנית מעוררת אלמנטים של משקיעים וקשורים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא בטוח שההסתכלות שלי לפחות בעניין הזה היא שיהיה נציג אחד רק במקרה שיש משהו, שאנחנו יודעים היום שישפיע. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> למשל מצב בו יש לך 30 אחוזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דברים תכנוניים. אם בונים איזו תוכנית גדולה מאוד שבתוכה אפשר לשבץ או לחשוב על שכונה חרדית או משהו מסוג זה. כשאתה חלק מוועדה, אתה כבר יודע והדברים מסתנכרנים על הצרכים. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אני אציג בפני אדוני שבמצב הזה שבו אנחנו לא נגזור שום כלל שנוגע להיקף האחוז שיש לחברה החרדית כמו לערבי, ותמיד יהיה נציג – אגב, גם במצב הנוכחי ואני מדבר גם על המצב הנוכחי – וייווצר מצב שמתוך ארבעה ראשי רשויות יכולים שלושה מהם שהם מאפיינים רק סקטורים, ערבי וחרדי, ואחד מהם יהיה רק כללי. למשל מצב שבו יש לך תוכנית כללית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תל אביב. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> התוכנית בבני ברק. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אם תוכנית בבני ברק למשל, אז ראש הרשות הוא חרדי, מהחברה הערבית ולפי הצעת החוק יהיה גם מהחברה החרדית. אם כן, שלושה מתחוך ארבעה הם לא מהסקטור הכללי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה לא לחלופין בין החרדי לערבי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק הפוך. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בהצעת החוק כתוב שלפחות אחד מהם ערבי ולפחות אחד מהם חרדי. תמיד צריך להיות אחד חרדי ואחד ערבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. נגיד. יש לך אחד חרדי ואחד ערבי. ראש הרשות הוא הרביעי ועוד ראש רשות שהוא השלישי. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> לא, ראש הרשות שבתחומה התוכנית הספציפית. כ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא הרביעי. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בסדר, אז הצענו שלושה מתוך ארבעה. ראש הרשות של בני ברק הוא חרדי. אחד חרדי, לפי הצעת החוק. לפי החוק הקיים אחד מהחברה הערבית. שלושה. שלוש מסקטורים כלשהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השלושה כולל אתר אש הרשות. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אחד מתחוך השלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לי אין שום בעיה אבל השאלה היא מבחינתכם. ראש העיר יהיה מחוץ לשלושה. השלושה הם בעצם הנציגות שמתכללת. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> גם השלושה. במצב כזה שני שלישים מהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה לא שני שלישים או לא, כי היום יש את הגזר הערבי, והוא שליש מהמדינה? הוא גם לא שליש מהמדינה. גם היום זה מעוות. תגדילו מספרים. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אני הצעתי שגם לגבי הנציגות של החברה הערבית, יחול אותו כלל. כאשר יש לך היקף מסוים שאתה מזהה שהוא באזימוט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אוהב את האזימוט וההיקף. אני מתאר לעצמי שהם נציג בוחר שלא להגיע לישיבות מסוימות אבל אני חושב שכן צריך המבט הכולל כי זאת לא תמיד חרדית או עיר ערבית. יש מקומות שיש שכונות כאלה או אחרת. אתה אמר שזה לא משקף כי יש רק שלושה וזה שליש-שליש-שליש. אני מסכים שזאת לא האוכלוסייה במדינת ישראל, אז לא אכפת לי, תגדילו לחמישה ראשי רשויות לשלושה רגילים ועוד שניים. אין לי בעיה. ראיתי שיש כל כך הרבה משרדי ממשלה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> דווקא בהקשר הזה משרדי הממשלה, בגלל שלא רצו להוסיף הרבה משרדי ממשלה, חלק מהם ממלא מקום. אם החרדי ממלא מקום של החרדי, זה גם יכול להיות. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כבר היום ברשימת הרשויות שלנו, יש ראשי רשויות שהן מהחברה החרדית. יש את בני ברק, יש את רכסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוותמ"ל. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כן, של אותם ראשי רשויות שקיימים היום בשלושה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אין חברים קבועים? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> יש חברים קבועים. החבר הקבוע הוא של נהריה. אחד ממלא מקום של נהריה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגיד לי בדיוק מי ממלא מקום. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> חבר אחד מנציג הרשויות הוא ראש עיריית נהריה, השני הוא... והשלישי הוא... כאשר ממלא המקום הוא אחד מהם, ראש עיריית בני ברק. ראש עיריית נהריה הוא ממלא מקום של ראש הרשות ורכסים הוא ממלא מקום של מטה יהודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לך את מילוי המקום, אתה יכול לעשות את ההשלמה לממלא מקום. אני רוצה שיהיה דבר אחד והוא שיש נציג קבוע. בין אם יש תוכנית בעיר חרדית ואין אם לא – יש נציג. נמצא איתנו ראש עיר, נשמע אותו לפני משרדי הממשלה ובינתיים תחשוב על פתרון יצירתי. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> בית שאן. אני חושב שמאוד חשוב שתהיה נציגות לציבור החרדי. מצד שני צריכה להיות לפחות נציגות אחת. אם יש נציגות אחת ולא משנה באיזושהי סיטואציה, אני יודע שהדברים הם רלוונטיים לציבור החרדי ואני חושב שזה גם שומר על הציבור הדתי בכלל ומקבל איזשהו ייצוג. כן צריך לבדוק שאנחנו לא מייצרים איזשהו מצב שלציבור הכללי בכלל אין ייצוג בתוך הוועדה. כל עוד יש ייצוג של לפחות אחד, ואת זה אפשר לקבוע בכללים שנאמרו, זה מעולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר על אחד. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> הרבה פעמים לא מדובר על אחד. כל עוד יש אחד, נראה לי שזה דבר הוגן וחשוב. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אחד בכללי? << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> אחד בכללי. צריך לדאוג שיהיה לפחות אחד בכללי. אם יש אחד בכללי, מבחינתי הדבר הזה עובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שזאת הגדרה שאולי אפשר לשפר אותה, שבכך מקרה חייבים להיות שלושת המגזרים, בכל צורה שזה יהיה. אינני יודע איך אתה עושה את זה. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> גם כאשר ראש הרשות המקומית, גם אז אדוני רוצה שמהשלושה יהיה נציג חרדי או ערבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני אמרתי הפוך. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מתוך הארבעה. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> זה שאתה אמרת לפני כן, שיהיה לפחות נציג אחד מהחברה החרדית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נציג של אוכלוסייה כללית. שלוש הנציגים האלה צריכים להיות בכל מקרה בכל סיטואציה שלא תהיה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אני רוצה להציף קושי טכני. החוק קובע שראשי הרשויות צריכים להיות מחברי המועצה הארצית. זאת אומרת, הפול שלנו לבחור ראשי רשויות הם דווקא מי שחבר במועצה הארצית. בהקשר הזה לגבי ראשי רשויות חדרים, זה רק בני ברק ורכסים חברים כממלאי מקום במועצה הארצית. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> איפה החוק קובע את זה? << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בסעיף 5. ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל, תבחר המועצה הארצית מבין חבריה. הפול שלנו בראשי רשויות חרדים, כרגע רק רכסים חברים במועצה הארצית. ההרכב הוא קבוע. לזה לא שלפי תוכנית כזאת יש הרכב מסוים. לוותמ"ל יש הרבה קבוע. זה מונע גם כל מיני תקלות. יש לנו ראש רשות אחד שמגיע רשות עירונית, מעיריות, שזאת נהריה, וכל ממלאי מקום שלו הם גם ראשי רשויות של עיריות. החבר השני הוא ממועצה אזורית מטה יהודה וממלאי המקום שלו הם גם ממועצות אזוריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע כמה ערים יש לך וכמה מועצות אזוריות. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> נכון אבל כדי שיהיה שוויון, צריך שיהיה אחד מכל אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יהיה. נקודה. לא צריך להסתכל על אחוזים כמה הם, כמה הוא מייצג וכמה ההוא מייצג. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> ברגע שאנחנו כן אומרים שאחד יהיה חרדי, אם תמיד יהיה בני ברק הוא תמיד יהיה רכסים, זה יכול קצת לפגוע בייצוג של ערים או בייצוג של מועצות אזוריות. << אורח >> עומר ברון: << אורח >> אגף התקציבים, משרד האוצר. במידה ואנחנו מראש קובעים שאחד החברים יהיה, יכול להיות שפשוט יהיה פחות ייצוג של רשויות מקומיות בוועדה כי יש פחות ממלאי מקום חרדיים ואם הם לא יכולים להגיע, אין ממלא מקום אחר שיגיע ואז בפועל הקטנו את מספר החברים בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כן, אני לא צריך שיהיו שני ממלאי מקום חרדיים. אני צריך אחד קבוע ואחד שיהיה ממלא מקום. יש לנו שני ממלאי מקום חרדיים. ברגע שאחד מהם יהיה קבוע, והשני יישאר כממלא מקום, במקום מילוי המקום השני שהיה, אתה יכול להכניס מישהו מהכללי. אני חושב שבכל דיון שהוא צריך להיות ראש הרשות בה יש את התוכנית ועוד שלושה ראשי רשויות שמייצגים את כלל התכנון במדינת ישראל. אם בשביל זה להוסיף עוד אחד, נוסיף עוד אחד. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> עד שהאוצר דאג לרשות המקומית, לייצוג שלה, עכשיו להוסיף עוד אחד קבוע. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> מתוך 16 חברי ועדה היום וגלעד כבר הרחיב - -- << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עולה להם כסף? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> יש ארבעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך יש ארבעה? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אחד שהוא ראש הרשות בתחומו ועוד שלושה נציגי רשות מקומית. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בכל דיון במליאת הוותמ"ל יש ארבעה. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> מוזמנים. לא באים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> לפעמים גם אין לנו בכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כך, אני שוב לא מבין. תמיד יש לך ראש עיר כללי, ראש עיר מרשות ערבית או ממלא מקומו ותמיד יש לך ראש עיר חרדי. אם מדובר על עיר חרדית ובמקרה גם התוכנית יושבים לא עלינו שני חרדים בדיון הזה, ואז מה קרה? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> לכן שאלתי את אדוני קודם האם הוא מתכוון - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כרגע לא מתייחס לאחוזים. אלה לא אחוזים. גם נהריה שהיא עיר גדולה מאוד, היא נבלעת בערים במדינת ישראל אבל זה לא קשור. זאת השקפה. הוא בעצם שליח של ההשקפה של השלטון המקומי. שם צריך השקפה של השלטון המקומי, כל אחד מהחלק שלו, מה-SAY שלו, אם זה בחברה הערבית או בחברה החרדית. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> אני מנסה להבין למה לא מגדילים עוד אחד אם גם כך בדרך כלל לא מגיעים. בסוף זה דבר שיאפשר בתוכניות רלוונטיות. יש הרבה דברים שהם לא רלוונטיים. או שתעשו את זה חובה להגיע. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אני יכול להגיד לאדוני שגם בתוכניות רלוונטיות הייצוג המקומי הוא לא - - - << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> אם זה גם כך לא קורה, מה ההתעקשות על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע את זה וזה מאוד מכעיס אותי. תמיד אוהבים לבוא הרשויות ולצעוק למה לא קיים. עשינו פעם אחת והם התנגדו לזה. ההצעה שלי על המועצה הארצית שעברה והיא כבר בחוק. לא משנה שלא מונה אף אחד. בזמנו ביקשתי טבלת נוכחות והייתה פדיחה מהרשויות המקומיות, מכולן, חרדים, ערבים וכולם. לא מגיעים. לכן אני אומר שהם יהיו שלושה ראשי רשויות קבועים שמייצגים את שלושת הרבדים של החברה הישראלית ועוד ראש עיר מטייל לפי העיר שלו ולכל אלה יהיה גם ממלא מקום. אין לי בעיה שממלא המקום של הנציג החרדי ושל הנציג הערבי יהיו דווקא מרשויות כלליות. לא מילאתי ממלא מקום כדי לברוח מהתפקיד הזה. זאת ההצעה שלי. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אתה יכול לפתור מצב שכל פעם יהיה חסר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> ההצעה היא שבעצם החובה תהיה רק על חבר אך אם החבר לא הגיע - - - << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כאשר יש לך חובה בחוק, אני שוב חושב בקול רם - - - << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> השאלה אם אתה רוצה שנתקן את החוק כך שככל שהחבר הקבוע – בין אם מהמגזר הערבי ובין אם הוא מהמגזר החרדי - לא מגיע, לא תהיה חובה כזאת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החובה היא למנות. החובה היא לא שיש דיון ואז חייב להיות נוכח בו מישהו אלא החובה היא מי המינוי. כמו שלכל מינוי קבוע יש ממלא מקום אבל זה לא חייב להיות שממלא מקום הוא זה. אני אומר שאחרי שמונה בן אדם איקס למקום והוא מייצג את הציבור החרדי או מייצג את הציבור הערבי או מייצג את הציבור הכללי והוא לא מגיע, זו בעיה שלו. זאת לא בעיה שלי. אני לא מביא אותם עד לשוקת אלא קרוב אליה. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> מה שהם עושים לדוגמה במגזר הערבי, וקובי יתקן אותי אם אני טועה, החבר הוא מהמגזר הערבי וגם ממלא המקום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת טעות. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אצלנו המצב הוא כך כיום. ממלא מקום של זמר הוא רק מהחברה הערבי ת << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כך זה לא צריך להיות. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> כך קראו את החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ועכשיו נצטרך לתקן. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אבל יש לזה יתרון כי לא כל חבר יכול להיות בכל הזדמנות ממלאי המקום אמורים לייצג פחות או יותר את אותו מגזר. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> נבצר ממנו, הוא לא מרגיש טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו, אתם מתבלבלים. אתם כל זמן הולכים רק בכיוון של איפה הוא מגיע כדי לעזור למשהו במגזר שלו. אני לא מדבר בכיוון הזה. אני אומר שכאשר יושבים ומתכננים את מדינת ישראל בכמויות כאלה, צריך הסתכלות רחבה גם אם לא יהיה שם ערבי אחד או לא יהיה שם חרדי אחד. זה לא קשור. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> זה מוסכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כך אני חושב שזה צריך להיות ולכן אין סיבה ושום רבות שגם ממלא המקום שלו יהיה. אם הוא לא מגיע לישיבות של הוותמ"ל, אני לא יודע, כמה ישיבות יש בחודש בוותמ"ל? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אנחנו די פעילים. בממוצע הייתי אומר לפחות ארבע ישיבות, יש גם ישיבות של התנגדויות שיש בפני חוקר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התנגדויות זאת כבר רמה אחרת. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> למה? << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא כמו ועדת משנה? << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כן. ועדת משנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו ועדה מחוזית. << אורח >> מלכה שניאור: << אורח >> אבל אז הנציג הכי משמעותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זאת רק הבעיה של הנציגות וזה באמת מקום שהוא חרדי בלבד, ראש העיר כבר נמצא שם. אם לא, הם יפעילו את שיקול הדעת שלהם. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> לא. למען הדיוק העובדתי, בוועדת המשנה החברים האלה לא חברים אלא רק ראש הרשות שזה נמצא בתחומו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, שנמצא בתחומו. זה מה שאני אומר. לכן בכל מקרה זה לא משפיע על החלק הזה. זאת אומרת, אם הורדת ועדות משנה, שאז יש שתי ישיבות בחודש. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> לא, לא אמרתי את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אמרתי שהמספר יכול להגיע לארבעה. כל יום רביעי יש לנו מליאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סדר. אז יש נציג, יש ראש עיר והוא צריך להגיע. אם הוא לא יכול להגיע שלא ייקח את זה על עצמו. זאת ההצעה שלי. יש שתי אופציות. אנחנו הרי בקריאה ראשונה ויש לנו עוד קריאה שנייה ושלישית ואז נוכל לעשות את הפיין טיונינג. מבחינתי אפשרי, אני לא יודע אם אתם רוצים, כי אני רוצה לעשות את זה בהסכמה עם משרדי הממשלה. << אורח >> עומר ברון: << אורח >> מה לגבי מצב שראש הרשות הוא חרדי, עדיין רוצים? נגיד בבני ברק, אחד מבין השלושה עדיין יהיה חרדי? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אותו דבר כמו שבמגזר הערבי כרגע. יש בזה הגיון. יש שלושה קבועים שיש להם שלושה ממלאי מקום שהם לא מגזריים. אני צריך אחד שהוא קבוע, אחד מתוך השישה, כולל ממלאי המקום. הרביעי שהוא מה שנקרא ראש עיר נודד, בא לייצג את העיר שלו. אף פעם לא יהיה מצב שלא ייצוג לציבור הכללי וממלאי המקום יכולים להיות המשלימים של העניין הזה. אני אומר שוב שגם לא אכפת לי להוסיף עוד אחד. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> אני חושב שלהוסיף עוד אחד יהיה הרבה יותר נכון. אתם מגבילים כאן. אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יעזור לכם בוועדות המשנה, כשאין לכם קוורום או משהו כזה. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> בוועדת משנה עצמה יש גם לא חברים אבל תודה על הצעת הייעול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע שבמועצה הארצית לפעמים יש בעיה בקוורומים. << אורח >> אלון אלרט: << אורח >> בגלל המספר הרב של הנציגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל המספר ההתחלתי. << אורח >> אלון אלרט: << אורח >> המספר ההתחלתי הוא כל כך גדול וצריך לחכות למחצית נציגים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ראיתי שום הצעה שבאה לעשות חצי משום מקום. אני אומר שוב שאפשר להצביע על הנוסח הזה כמו הוא לקריאה ראשונה כשאני מודיע לפרוטוקול שיש את ההצעה הזאת או הצעה אחרת שאתם תביאו ובלבד שיתקיים דבר אחד, שבעקרון, זה לא שבכל ישיבה באים לבדוק אם היה נציג או לא היה נציג חרדי או נציג ערבי, אלא בעקרון שהוזמן חבר קבוע. מי בא בסוף, איך יתחלקו ביניהן הרשויות, אם יש עכשיו איזה פרויקט בתל אביב והשלטון המקומי מבקש ממלא מקום, מצוין, בסדר גמור, הם מסתדרים ביניהם ויודעים להסתדר ביניהם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> תחשבו על ההצעה של ממלא המקום. כרגע זאת ההצעה שמונחת על השולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. שתי הצעות. הצעה אחת היא להגדיל בעקבות הצעת החוק הזאת תוספת של חרדי. עד עכשיו יש לנו חרדי, יש לנו מגזר ערבי ועוד שניים קבועים מהמגזר הכללי. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אם כן, לקדם את ההצעה הזאת כפי שהיא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקדם את ההצעה הזאת אבל לא כפי שהיא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא. להגדיל את המספר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להגדיל באחד. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> במקום ארבעה סך הכול יהיו חמישה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אני גם לא קורא לזה חמישה כי ראש הרשות הוא מגיש הבקשה. להגדיל את זה לארבעה קבועים. אני גם הייתי מציע שממלא מקום יהיה מבחר, איך שיתחלקו, זה לא משנה מי ממלא מקום של מי. זה לא חייב להיות ממלא מקום ערבי לערבי וממלא מקום חרדי לחרדי. אפשר לעשות שהמגזרים יהיו ממלאי המקום בינם לבין עצמם והכללי יהיו ממלאי מקום - - - << אורח >> אלון אלרט: << אורח >> זה אפשר גם בלי הגדלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה נכון אבל אני חושב שההגדלה תהיה יותר נכונה ונשמע יותר באוזן שני נציגים מגזריים ושני נציגים כלליים על כל הארץ. אלה שתי האופציות. מאחר ואנחנו לא בנוסח חדש, אני אמרתי לפרוטוקול אחת משני הדברים הללו, או הצעה אחרת שתבוא, וכמובן תהיה בהסכמה של משרדי הממשלה ולכן אני מציע, אפשר כרגע להצביע על הצעת החוק הזאת כמו היא כאשר אנחנו יודעים שנשנה אותה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. עמדתכם? << אורח >> עומר ברון: << אורח >> לגבי ההגדלה, אנחנו בכל מקרה נתנגד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. << אורח >> שירי גז: << אורח >> מרכז השלטון המקומי. אנחנו רוצים להציע שבהזדמנות זו יתוקן העיוות ושיהיה גם נציג שלנו, משקיף ממרכז השלטון המקומי. כרגע יש רק למועצות האזוריות. נציג משקיף של מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה משקיף? יש חבר. << אורח >> שירי גז: << אורח >> יש גם משקיפים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יש גם משקיפים בוותמ"ל. הם יכולים להגיע לדיונים אבל אין להם זכות הצבעה. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> אנחנו באופן כללי סבורים שהדבר הזה צריך להיות חלק מתכנון כולל של החוק. אדוני יודע שהיה תיקון כולל ויש לנו עוד אלמנטים אחרים שמתוכננים. ודאי שכל מה שקשור להצעות נוספות, גפם כאשר לא נדרשנו להן. יש לנו תיקונים בדברים דחופים אחרים שאנחנו סבורים שצריכים להיכנס לגדר החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני בכלל לא מבין. אם סיפרתם קודם שיש נציגים של מועצות אזוריות, שיש ראש מועצה אזורית, ממלא מקום וראשי רשויות ברגיל, למה צריך משקיף? << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> יש משקיף למרכז השלטון האזורי. << אורח >> נועם ג'ומעא: << אורח >> אני מנסה להבין עוד פעם את הבעיה. למה לא לקבל את ההצעה שלה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני לא רואה בזה בעיה. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> כי יש לנו עוד הרבה דברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הצעת חוק של הוותמ"ל שתגיע או לא תגיע, אם היא בכלל תגיע לכנסת. כרגע מדברים עלה ארכה במסגרת חוק ההסדרים. << אורח >> קובי עבדי: << אורח >> פורסם תזכיר. זה עוד לא עבר ועדת שרים. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא הבנתי מה משמעות האמירה אם בכלל תגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ההארכה. היא עוד לא עברה ועדת שרים. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> אנחנו כרגע אומרים להצביע על החוק כמו שהוא, אז אם מדברים על הצעות - נחשוב על הצעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. תחשבו גם על הדבר הזה. אני לא מבטיח כי אני לא אוהב להעמיס על דברים. אני אוהב להעמיס אבל כשיש משהו רציני. כאן זאת חצי שורה ואי אפשר להעמיס על חצי שורה עוד חצי שורה. << אורח >> ליאור לאון רוזן: << אורח >> משרד התחבורה. אנחנו תומכים, בין אם בתיקון במעלה הזרם או במתכונת המוצעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. עוד משרדי ממשלה? לא. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אתה רוצה שנתקן את שם החוק? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם החוק הקודם גם היה תחת השם הזה, תשאירי. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> לא, הוא לא היה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השם באמת מטעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ייצוג הולך, הרבה פעמים הוא לא ייצוג כמותי או ייצוג של למשל הובלה של עיר כי יש שם הרבה חרדים. כאשר אתם אומרים ייצוג הולם, וזה גם מה שהביא אותי לכאן, רציתי להבין מה הייצוג ההולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה כבר יעקב זומם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. אנחנו יודעים מהי אוכלוסיית הייצוג ההולם המוגדרת בחוק, כולל למשל יוצאי אתיופיה, איננה נכנסת ואיננה נכללת בחוק הזה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> בשביל לחדד. זה לא ייצוג הולם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> אפשר לומר קביעת שינוי הרכב הוועדה או משהו כזה. שידבר על הרכב. חובת הייצוג בוועדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ההמלצה של אולי צריכה להיות משהו יותר רחב. במקום להגדיר את הקבוצה, נגיד המגזר הערבי או החרדי, מדוע לא אומרים שאיקס אחוזים מהאוכלוסייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. כי זה לא הולך באחוזים מהאוכלוסייה. יש מגזרים, כמו שאמרת, מגזר יוצאי אתיופיה, שאין להם משהו בתכנון שהוא אחר. כאן יש תדריך שלם איך בונים שכונה. תב"ע, אם נגיד תוכננה שכונה רגילה לציבור רגיל ועכשיו רוצים לאשר אותה לציבור חרדי, יבקשו ממך לעשות שינוי תב"ע כי אתה צריך יותר שטחי ציבור וכולי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת שבמקום להגדיר את האוכלוסייה הפרטיקולרית, צריך לקחת את הסממנים או את המבחנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאחר ואני לא מרגיש שאנחנו צריכים לקרוא שם, אני רוצה ללכת על הסטנדרט הקיים כפי שהיה עד עכשיו ואולי בקריאה השנייה והשלישית נשנה את זה. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> לוודא שזה לא ייצוג הולם, מהנדס הרשות המקומית יוכל להשתתף במקום ראש הרשות. אם המהנדס הוא לא ערבי והוא לא חרדי, כמובן שהוא יכול יהיה להשתתף. זה לא עניין של ייצוג של מי הבן אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא ייצגו שהוא בא עם כובע והחליפה אלא ייצוג שהוא מכיר תכנון לערבים והוא מכיר תכנון לחרדים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף הוא צריך להיות איש מקצוע. << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> מדובר כאן על התמהיל של הייצוג של השלטון המקומי בתוך הוותמ"ל. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כאשר מדברים על ייצוג הולם, הכוונה היא, סתם דוגמה, שבמשרד המשפטים יהיו עובדים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. המילה ייצוג הולם לא מתאימה כאן אבל אני לא אשנה עכשיו. בואו נחשוב על זה עד הקריאה השנייה והשלישית. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> בגלל מה שאמר היושב-ראש, כשבאים לתכנן לחברה מסוימת, יש מאפיינים ייחודיים, נגיד בנייה רוויה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרך כלל קוראים לזה שיתוף ציבור של מי שמבינים בתכנון. זה יותר שיתוף ציבור מאשר ייצוג הולם. הרבה פעמים שיתוף ציבור של מי שמייצג גם בצורה מקצועית את אותם צרכים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תלכו על תכנון הולם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שיתוף ציבור להבאת הצרכים התכנוניים בצורה שהיא מדויקת ושמבינים בה. זה שיתוף וייצוג האוכלוסייה כלפיה מתכוננת העיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד הקריאה השלישית נחשוב גם על שינוי השם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> בשלישית אין שינוי אלא רק מספר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שאתה פותר את הבעיה אם אתה כותב ייצוג הולם לצורכי המגזר החרדי. צריך כאן את המילה לצרכים". << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> זה שינוי הרכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שינוי הרכב. שיקוף האוכלוסיות או משהו כזה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. משהו בכיוון הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נסמיך את היועצת המשפטית לשנות בנוסח כך שיהיה יותר מותאם. << דובר >> רוני טיסר: << דובר >> הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) (תיקון - זה יהיה בסגנון של שינוי הרכב והוספת נציגים מהמגזר החרדי, התשפ"ו-2025 1. תיקון סעף 2 בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "יישוב של בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית" יבוא: ""ישוב של בני האוכלוסייה החרדית" – יישוב שבו 80 אחוזים לפחות ממוסדות החינוך הם מוסדות חרדיים כמשמעותם בתוספת הראשונה לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959". 2. תיקון סעיף 5 בסעיף 5(12) לחוק העיקרי, אחרי "הדרוזית והצ'רקסית" יבוא "ושלפחות אחד מהם ראש רשות מקומית שהיא יישוב של בני האוכלוסייה החרדית". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה כאשר לפרוטוקול גם נכנס מה שאמרנו שנלך על אחת משתיים, או שתבוא אופציה שלישית אבל כרגע אנחנו כותבים בנוסח כפי שהוקרא? מי נגד? אין מתנגדים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק אושרה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד לך אדוני היושב-ראש שלא אומרים מגזר חרדי אלא אומרים חברה חרדית. לא אומרים מגזר ערבי אלא אומרים חברה ערבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אם תגבשו משהו הוותמ"ל יחד עם מטה התכנון תביאו את זה לכאן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, מתי יגיע הנושא של חברי המועצה באגמון. כולנו נושאים עינינו אליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה צריך להגיע למליאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכול תלוי בכם. זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>