פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 16 מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025), שעה 10:32 סדר היום: << נושא >> בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר מוזמנים: אוראל אלוני – מנהל קלאסטר ייצור מתקדם, משרד הכלכלה והתעשייה ירון קרון – ראש אגף ייצור מתקדם, משרד הכלכלה והתעשייה אוראל שריקי בן צבי – אשכול טכנולוגיה, ייעוץ וחקיקה (כלכלי) משרד המשפטים איתי שושן – סטודנט, המחלקה הכלכלית, משרד המשפטים אלישבע סטרמובסקי – סטודנטית, קליניקת בינה מלאכותית, משרד המשפטים ד"ר ניל נמיר – יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי רונית אשל – ראש אגף אקלימטק ותעשייה בוגרת, רשות החדשנות סיוון נויפלד – התאחדות התעשיינים גלעד בארי – ראש תכנית רפורמות בכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה אפרת בכר נתנאל – מנכ"לית, מוזאיק - מכון למדיניות בינה מלאכותית עדי דישון – יו"ר, המרכז לתעשייה מתקדמת, מרכז ויץ ד"ר גלעד פורטונה – ראש המרכז לחדשנות תעשייתית, מכוני מחקר בתחומי מדיניות, טכנולוגיה וחדשנות עוז כ"ץ – יועץ ויזם משתתפים באמצעים מקוונים: נורית צור רבינו – ראש מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה סיון סיגתי – סגנית מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה עמרי בן חורין – מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, Google, חברות הייטק רב-לאומיות אורי אליאבייב – מייסד, MDLI איתי סדובסקי – דירקטור צמיחת לקוחות, חברת Augury מנהלת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות - אתגרים והזדמנויות << נושא >> << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבדת לפתוח עוד דיון חשוב בוועדת הבינה המלאכותית, והפעם זה נושא שהוא קצת פחות פופולרי, קצת פחות זוהר, והוא לא פחות חשוב: בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות. הדבר הזה, הוא קשור להווה הכלכלי המיידי של מדינת ישראל. הבינה המלאכותית, כמו שאנחנו נראה היום בדיון, כבר משנה תעשיות מסורתיות שנחשבות לטכניות, לעבודה של עבודת ידיים וכולי, וייצור, ושרשראות הייצור, ורצפות הייצור ברחבי העולם. מדובר כאן במהפכה שתתרחש ומתרחשת כבר גם בתעשייה המסורתית. והשאלה היא באמת איפה נמצאת התעשייה המסורתית הישראלית, האם היא חלק מהמהפכה הזו, או שהיא מאחור. מדובר בתחום מאוד מאוד חשוב, זהו הענף השלישי בגודלו במשק הישראלי. התעשייה הישראלית מעסיקה 10% מהמועסקים במשק, היא אחראית על 13% מהתמ"ג של מדינת ישראל, נשענים עליה צורכי החירום של מדינת ישראל. ובאמת, אנחנו נראה כאן היום, עם הגורמים החשובים שיציגו, גם עבודות, וגם שנבין מה הסטטוס של הדברים האלה, הדבר הזה והמשך אי האימוץ, אנחנו נראה כאן אימוץ בפועל רק של 33% מהחברות בישראל. זה שיעור אימוץ מאוד מאוד נמוך של טכנולוגיות ושל בינה מלאכותית בתעשייה. והדבר הזה הוא באמת אובדן, הוא כסף על הרצפה, והוא ישפיע גם על התחרותיות של התעשיות האלה בישראל. אנחנו באמת נשמע את כולם ונפתח את הבמה לדוברים. ידברו כאן היום לא מעט אנשים, גם מהשוק הפרטי, גם מהתעשייה, גם ממכוני מחקר, גם ממשרדי הממשלה. אנחנו נתחיל את הדיון עם ראשון הדוברים, אורי אליאבאייב, מייסד MDLI. אורי הציג לא מעט נושאים בוועדה הזו בעבר, והיום אנחנו נשמע אותו פותח את הנושא הזה עם דגש על איפה נמצאים הדברים בעולם, איפה אנחנו, מהם האתגרים, מהן ההזדמנויות. בבקשה, אורי. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה, כבוד גדול להיות פה, תענוג להיות כאן ולדבר על הנושא באמת חשוב כל כך. לפני שמתחילים, כמה מילים עליי כדי לתת לכם את הקונטקסט, למה כדאי להקשיב לי ואילו תובנות אני יכול להביא. קוראים לי אורי אליאבייב, אני יועץ אסטרטגי בתחום הבינה המלאכותית. יצא לי לעבוד עם לא מעט חברות בארץ וגם בעולם, ולא מעט עם כאלה מתעשיות מסורתיות, מפעלים, חקלאות, ואלה באמת דברים שיש להם צמא מאוד גדול בארץ. אני ארחיב ואתן אולי קצת דוגמאות בהמשך. הקמתי קהילה באמת מאוד גדולה, כבר קרוב לעשור, מונה למעלה מ-47,000 איש, ומאגדת את כל האנשים שממש מפתחים מודלים, כותבים קטעי קוד שקשורים ל-AI, וגם שם אנחנו רואים התעוררות מאוד משמעותית גם בתעשיות כאלה. ואחרון חביב, הייתי חבר בוועדה הלאומית לרגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית, גם כאן מאוד עסקנו ביכולת לשלב AI בתעשיות, אבל באופן כזה שלא יוצר להם בעיות אחר כך של אתיקה, של הטיה או כל מיני בעיות אחרות. בואו נתחיל לצלול ולראות על מה אנחנו הולכים לדבר היום, מצגת קצרה שתיתן לנו סקירה יחסית רחבה למצב בארץ ובעולם. אחת, בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות מעבר לאוטומציה, זה גם הדגש שלי היום. אנחנו מכירים את הכניסה של טכנולוגיה באופן כללי בתעשיות מסורתיות, אבל אנחנו רואים שבשנים האחרונות יש התעוררות מאוד מאוד גדולה בכניסה של AI, של בינה מלאכותית, דברים שלא היו אפשריים פעם, עכשיו אנחנו רואים שהם כן אפשריים, וזו נקודה מאוד משמעותית, השינוי הזה שקרה בשנתיים-שלוש האחרונות. מגמות בעולם לאימוץ טכנולוגיות AI בתעשיות מסורתיות. אנחנו רואים מדינות שונות שהצליחו כבר לגבש סדרה של פעולות שעתידות לגרום לתעשיות המסורתיות שלהן להדביק את הפער אל מול התעשיות עתירות הידע. אנחנו נראה קצת ונקבל טעימה מה עושים ברחבי העולם ואילו דברים באמת יכולים להיות רלוונטיים גם עבורנו. נעשה קצת זום-אין על מה המצב בישראל. יש דוח מצוין שאני מצטט לא מעט של מכון מוזאיק שבאמת עשו עבודת מטה מאוד יפה, אתן קצת זום-אין על זה. אתגרים וחסמים לאימוץ AI, במטרה גם שזה יהיה שיח קונקרטי שבו נוכל רגע לדבר על האתגרים ומה מקשה על האימוץ, ואיך זה קצת שונה מחברות אחרות, ששם הרבה יותר קל להכניס AI. נעמוד קצת על ההבדלים ונראה איך אפשר באמת לעשות את השינוי. ונקודה אחרונה וחביבה, מסקנות וצעדי המשך, כמה דברים שאני ראיתי שיכולים להיות רלוונטיים, שיכולים להאיץ את השימוש, וגם מהניסיון שלי של עבודה עם חברות מהסוג הזה ועם גופים כאלה, מה באמת עבד ומה באמת הצליח. בואו רגע נתחיל ונדבר על הנושא הזה. הנושא הזה כולל הרבה הסתעפויות או דוגמאות של מה זה בכלל אומר בינה מלאכותית בתעשיות מסורתיות. אני רוצה להביא כמה דגשים משלי כדי שתהיה לנו קרקע משותפת לדיון. קודם כול, הנקודה אולי הכי בולטת, וזו שאני רואה שחוזרת באופן מובהק בכל הדוגמאות ובכל הדוחות, זה שדרוג מפעלים באמצעות חיישנים, שבבי AI, איסוף דאטה ושימוש באלגוריתמים. זה תהליך שקורה כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה, וכמו שאמרתי לפני כן, אנחנו מרגישים שיש רמת בשלות מאוד משמעותית עכשיו, כזו שמאפשרת לעשות דברים שפעם לא היו אפשריים, בזכות האימוץ של טכנולוגיות חדשות, בזכות שבבים ייעודיים שרלוונטיים למכשירי קצה. זו נקודה שהיא מאוד משמעותית, היא הייתה וגם הולכת ללוות אותנו. אנחנו רואים את כל הנושא של תאומים דיגיטליים של מפעלים. אני אראה לכם דוגמה אחר כך של NVIDIA. היכולת ליצור רפליקה מלאה דיגיטלית של המפעל, וכל שינוי וכל חישוב שאתם רוצים לעשות, אפשר לעשות את זה במרחב הוירטואלי לפני שעושים את זה במישור הפיזי. שיפור תהליכים עסקיים פנימיים, ניהול מלאי, רכש, לוגיסטיקה, רגולציה ועוד, מבחינתי זה לב ליבו של העניין. להכניס AI לתהליך רכש ולייעל אותו אל מול המתחרה, לא יודע, הסינגפורי, האירופאי, זה לפעמים הרבה יותר קל, יותר משתלם ועם סיכון יותר נמוך מאשר לצייד את כל המפעל בחיישנים. זה משהו שלא שמים עליו דגש, בכל הבק אופיס, ושם ההזדמנויות אדירות והסיכון הרבה יותר נמוך. קיצור עקומת הלמידה של עובדים ושדרוג יכולות קיימות. זה משהו שאנחנו גם רואים בתעשיות מסורתיות, ואני הובלתי כמה פרויקטים כאלה שאנחנו מאפשרים לעובדים חדשים ולעובדים מיומנים פשוט לעשות אפסקיל מטורף, ובאמצעות ה-AI להקנות להם ידע ולהרים להם את הרמה בצורה מאוד משמעותית. גם זה קטליזטור אדיר, הוא גם הרבה יותר פשוט, כמו שאמרתי, מלשים חיישנים במפעל. ועוד נקודה שאני ממש אוהב אותה, וזה שיטוח פערי השפה. הרבה פעמים כשאנחנו עובדים בעולם גלובלי, בין אם זה התיאור של המכונות ובין אם זה לקוחות, יש פערי שפה. גם לי יצא להוביל כמה פרויקטים בתעשיות מסורתיות שפשוט הצלחנו לשטח הרבה מהפערים האלה. וזו נקודה מאוד עדינה, במיוחד כשהעולם הופך להיות מאוד גלובלי, ומנגד, המודלים של ה-AI פשוט משתפרים ביכולות תרגום. ונקודה אחרונה חביבה, הבטחתי את זה ואמרתי שאני אשים את זה גם, זה לא רק רובוטים. אתם תראו הרבה דוגמאות, אני גם אתן לזה דוגמה אחת, אבל תמיד אנחנו מדמיינים רובוטים שעושים את כל הדברים, אבל באמת שיש עוד המון המון מעבר וזה לא רק זה. בואו רגע נסתכל על מגמות עולמיות, קצת סקירה, טעימה של מה שקורה. לא מעט מהדברים פה, ובהמשך אני אצטט מהדוח המעולה הזה של מוזאיק, ממליץ לכולם לקרוא, עשו עבודת מטה מדהימה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הם יציגו אותו אחריך. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> עוד יותר טוב. אני אתן קצת נגיעות קטנות ממה שמצאתי שם ובכלל במקומות נוספים, גם נדבר על הקווים המחברים. קודם כול, איטליה, תוכנית Transition 5.0, השקיעו 12.7 מיליארד יורו בהטבות מימון ומס. אנחנו רואים גישה אחת שאומרת, ניתן לשוק לעשות את שלו, ואנחנו נוכל לתמוך בכל מי שיעשה את זה. זו גישה שאתם תראו שתחזור עוד. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> וזו תוכנית רק להטמעות AI מטעם הממשלה. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> רק להטמעות AI. הם מבינים שהם צריכים לעודד אותם, ואומרים, כל מי שיעשה יקבל הטבות מס. גישה נוספת שהיא מאוד מעניינת זו התוכנית הצרפתית. הם גם עושים מימון, אבל מה שאהבתי, וזה חזר עוד, אתם עוד מעט תראו בארצות הברית, הם מלווים אותם משלב האבחון ועד ההטמעה. וזה מה שאני רואה ביום-יום עם חברות שאני עובד, הכסף הוא לפעמים לא מספיק. הם לא יודעים מאיפה להתחיל, לא יודעים איך לעשות ולידציה לפרויקט AI, הם בכלל לא יודעים לעקוב אחרי אם הוא הצליח או לא. הרבה פעמים אנחנו יכולים לחגוג, הנה, התחילו פרויקטים, אבל אנחנו מרגישים שהעסקים והמפעלים והתעשיות צריכות גם את הליווי הזה יד ביד, ואת זה הצרפתים הבינו והשכילו לעשות. וגרמניה, כמובן אלופי התעשייה, כמי שהמציאו את התחום הזה, שמים דגש על המפעלים הביתיים, המשפחתיים, וגם הם הקימו רשת של מרכזי ידע, שזה גם משהו שהוא מאוד מאוד מרתק. אנחנו רואים שיש קו שחוזר שאומר, שוב, זה לא רק כסף, זו ההבנה שהם צריכים גורמי מקצוע שיעזרו להם לעשות את זה, שיכווינו אותם, שיתנו להם את הניסיון הזה שלהם, וממש הם הקימו רשת כזאת שכל מפעל יכול לבוא, לקבל גישה לייעוץ, ל-Case studies, ובכלל להבנה. ממש יפה. עוד דוגמה שנסתכל, מסין, היא תחזור עוד הרבה בשקפים, יש את ה-Made in China 2025, תוכנית אדירה. הם באמת שמו דגש על איך הם בונים מפעלים שהם בנויים מחדש. יש את הציטוט המפורסם של טים קוק, מנכ"ל אפל, שאומר, כולם חושבים שאנחנו מפתחים ומייצרים בסין כי כוח עבודה זול שם. הוא אומר, לא. אם אתם רוצים עכשיו למלא חדר של אמריקאים וכאלה שמבינים איך ליצור Manufacturing אמיתי רובוטי, מתקדם, אתם יכולים למלא חדר אחד בארצות הברית. בסין יש מספר אצטדיוני פוטבול שלמים במומחים לבניית מפעלים עם אוטומציה ורובוטיקה. וזו נקודה מאוד משמעותית, הסינים הם לא רק כוח עבודה זול, אלא ידע עצום שמצטבר ואיך עושים את זה כמו שצריך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל מה משמעות התוכנית הזאת בסין? מאוד מעניין. Made in China זה באמת שם קולע לזה שאתה מביא משם בגדים ודברים בסיסיים ומוצרים ומוצרי צריכה וכולי. מה הרעיון? הם רוצים להכניס לשם יותר רובוטיקה? גם האנשים האלה, זה מספק תעסוקה, ה-Made in China, במובן מסוים, ה-AI הוא קצת מנוגד לאינטרס של תעסוקה במובן הזה, דווקא של ה-Made in China. מה התוכנית שלהם בקיצור? מה תהיה ההצלחה בתוכנית הסינית? << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> התוכנית אומרת, לשפר את היעילות, את הפרודוקטיביות של העובדים, וזו נקודה מאוד משמעותית. הסינים מבינים שאם הם רוצים להמשיך לשמור על כלכלה צומחת והיא רוצה להמשיך לתת פייט לכל המדינות האחרות, הם חייבים להכניס את זה. זאת אומרת, גם עם השימוש של העובדים אנחנו יכולים להגדיל את התפוקה של כל עובד, אנחנו נראה את זה עוד, והם פשוט מבינים שזה היתרון היחסי שלהם, וזו נקודה מאוד משמעותית. הסינים התמחו באיך לבנות תעשייה מסורתית חכמה, זה הפיץ' שלהם, והם עושים את זה באופן מאוד מאוד מרשים. אנחנו נראה דוגמאות ממפעל שם עוד מעט, זו ההתמחות שלהם. מעט מאוד, אולי רק בגרמניה, מצליחים באמת לזנב אותם ברמת המפעלים. בסין זה פשוט כאילו אתה כמה שנים בעתיד. וזה לא סותר עם כוח עבודה. אנחנו נראה את זה גם בהמשך, איך האמריקאים מתייחסים לזה, זה יכול ללכת יד ביד גם עם שיפור בפריון, וגם תעסוקה. היפנים, מצורך הנסיבות, הבינו שאין להם ברירה, פחות או יותר. יפנים מאוד טובים ברובוטיקה ואוטומציה, הם הגדירו דבר שנקרא Society 5.0, איך נראה העתיד החברתי שלהם, ויש שם הרבה דגש על רובוטיקה וטרקטורים אוטונומיים, כי אחרת לא י היו ידיים עובדות, וזה מאוד אקוטי. בדרום קוריאה גם, דוח מאוד מרתק שהם עשו, הם רוצים להקים 2,000 מפעלים מבוססי AI עד סוף העשור, ונותנים הטבות מאוד משמעותיות. זו נקודה מאוד משמעותית, כי גם מפעלים כאלה שמכניסים יכולות AI, הם בסוף נגזרים בתפוקה ופרודוקטיביות, וזו נקודה שהיא מאוד מאוד משמעותית. אני רוצה רגע לדבר גם על ארצות הברית, כי ארצות הברית, כמו שאתם יודעים, כל דבר הם עושים בגדול ובצורה מאוד משמעותית. הם פתחו מכון, Resilient Manufacturing, שהוא מבוסס AI, שהתפקיד שלו הוא להבין איך AI מגביר את החוסן של היצרנים. לא סתם המילה חוסן פה היא משמעותית. תחרות גלובלית פוגעת בכולם, נקרא לזה, והאמריקאים לא רוצים להפסיד את התחום הזה, וטראמפ גם מתכוון להחזיר הרבה משרות. הם שמו ממש דגש על איך AI מגביר את ה-Resilient, לא סתם בחירת מילים האלה, ואיך באמת הייצור האמריקאי מאוד משמעותי ומקבל בוסט באמצעות AI. ועוד נקודה שחזרה, גם ראינו אותה בצרפת, רשת מרכזים של ליווי לאורך שלב האימוץ, מאבחון ועד אסטרטגיה, וכולל פיילוט. וזה מוטיב חוזר, והוא קריטי להצלחה, גם האמריקאים הבינו. כסף תשפכו, הכול טוב, זה לא מספיק. תעשיות מסורתיות צריכות ליווי שיגרום להן לצלוח את כל התהליך הזה, וממש גם בסוף להחזיר ROI חיובי. ונקודה קטנטונת, אני ממש ממליץ, נאום סגן נשיא ארצות הברית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני מכירה, זה הנאום שהוא מדבר על זה שזה לא יפגע בתעסוקה, כן? מרשים, מדהים. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> בדיוק. זה נאום 15 דקות, הוא העביר אותו בכנס האחרון באירופה, נאום פשוט לפנתיאון. מתוכו אני רוצה להביא לכם כמה נקודות עיקריות. אחת, העובדים במרכז ה-AI לא יחליף אותם. הוא חזר על זה באופן חוזר ונשנה. יכול להיות שהוא כיוון את זה גם לקהל שלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הוא אומר, זו המדיניות האמריקאית. זו מדיניות לגיטימית לקבל אותה לכאורה. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> לגיטימית לחלוטין, ולכן אני גם שם על זה דגש. אני חושב שזה גם משהו שיכול להיות פה. יש הרבה חשש מלפטר עובדים, לא, אנחנו לא מדברים על זה בשלב הזה. נקודה שנייה, התרומה של AI היא בפרודוקטיביות של העובדים, בנצילות. יש מושג בפיזיקה שמדבר על כמה אנרגיה אתה משקיע ומה אתה מקבל, זה גם מה שהוא אמר, אנחנו רוצים להעלות את הפרודוקטיביות של העובדים. והנקודה האחרונה, וזה גם היה צילום המסך, מבחינתי אמרה מדהימה, לארצות הברית יהיה את כוח העבודה המיומן ביותר בעולם. וזו נקודה קריטית, כי בסוף עובדים שהם בסקיל סט שלהם, ברמה הכי גבוהה, קשה מאוד להחליף, גם ברמת ה-AI, אבל גם מול תחרות ושווקים אחרים, וזה מה שהאמריקאים מאוד מאוד שמו עליו דגש. הכשרות, פעפוע של ידע, לקחת מידע וטכנולוגיות מכל העולם, לעשות ניסויים בארצות הברית. זו נקודת מפתח. האפסקיל של עובדים אנושיים ביחד עם AI ואוטומציה ובינה מלאכותית זה שם המשחק, והאמריקאים מבינים את זה ולשם הם מכוונים. בואו נסתכל על כמה מקרי בוחן. קודם כול, דוגמה אחת שאני מאוד אוהב, של NVIDIA, התבשרנו ממש לפני פחות משבוע שהם הולכים להקים מחשב-על נוסף בישראל, בין הגדולים ביותר בעולם, הגדול בוודאי בישראל. ו-NVIDIA עושה את זה באמצעות תאום דיגיטלי של אותו דאטה סנטר. פה אתם יכולים לראות שיש ממש סכמה וארכיטקטורה מלאה, איך המפעל הזה, מפעל אנרגיה אני קורא לזה ככה, איך הדאטה סנטר הזה בנוי. ומה שמרתק, שאתם יכולים לראות כל קומפוננטה פה, ממוחשבת, דיגיטלית, עד לרמת הבורג. פה אתם יכולים לראות איך הם מתכננים את הדאטה סנטר שלהם, איך יש הדמיות של מחשב, ואיך כל קומפוננטה פה, אפשר לעשות לה שינוי ולהבין איך השינוי הזה משפיע. אתם יכולים לראות דוגמה פשוטה של שרתים, אבל זה נחמד, שימו לב לסימולציות המתקדמות של זרימת האוויר. זאת אומרת, גם זה משהו שהם לוקחים בחשבון, ועם מודלים פיזיקליים מאוד מתקדמים, יכולים להבין איך זה בא לידי ביטוי. וכך כל שינוי שהם עושים במישור הדיגיטלי חוסך להם הרבה זמן, כסף, משאבים, על שינויים שהם רוצים לעשות במישור הפיזי. אתם ממש יכולים לראות סימולציות אפילו של פיזור חום פה. וזה משהו שיכול להיות גיים צ'יינג'ר מאוד משמעותי, גם עבור המפעלים בארץ ועבור כל מי שבונה, בואו נגיד, תעשיות מאוד גדולות. זה משהו שיכול להיות גיים צ'יינגר כי הוא חוסך לא מעט עלויות ומאפשר באמת לתכנן קדימה ולעשות שינויים בצורה מאוד מאוד מתקדמת. זו טכנולוגיה קיימת, לא איזה מדע בדיוני. NVIDIA משתמשים בזה בשביל המערכות שלהם, וזה גם משהו שאפשר להשתמש בו באופן רחב. עוד דוגמה היא רובוטים. הבטחתי לא רק רובוטים, אבל זו דוגמה מדהימה. אנחנו רואים את זה ב-BMW, במפעלים שלהם, רובוטים של חברה אמריקאית שממש מצליחים לבצע פעולות שלמות. הם עושים את זה באיטיות מחרידה, אבל כבר אני יכול להגיד לכם שעם הזמן הקצב שלהם רק הולך וגדל, קצב הפעולות. וגם הם יכולים פשוט לעבוד בלי הפסקה, נון-סטופ. אתם רואים, פה זה בהילוך מהיר, איך הם פשוט עושים את העבודה שוב ושוב ושוב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אבל פה, אתה יודע, זה למשל נוגע בנקודה שאפשר לדבר הרבה ויפה על זה שזה לא מחליף עובדים, אלא רק מגדיל את הפרודוקטיביות שלהם, אבל בסוף רואים פה עשרה רובוטים. אולי האחד שיישאר יהיה יותר פרודוקטיבי, כי הוא מפעיל עשרה רובוטים, אבל בטוטל, לא כל כך ברור לי איך זה לא פוגע בכוח העבודה. אבל זו שאלה פשוט מעניינת, לראות איך האמריקאים יתמודדו עם האתגר הזה. אתה יודע, עשינו שני דיונים על עתיד התעסוקה וה-AI ואיך ישראל נערכת לזה. אצלנו גם אין מדיניות וגם אין תפיסה. יש הרבה מאוד תזות, שדיברנו על חלקן בוועדה, אבל כן, זה מעניין. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> אני יכול להגיד לכם את מה שאני רואה בניסיון, וזה לא רק ברובוטיקה, גם כשנכנסו זרועות רובוטיות במפעלים, בסוף הביקוש ברמה העולמית הוא מאוד מאוד גדול, ויש תחרות, ועדיין חסר עוד ועוד, וייצור. הנה, רק לפני כמה ימים התבשרנו שיש מחסור עצום בשבבים, בזיכרונות, כי לא מספיקים לייצר אותם. כלים כאלה יוכלו להיות רלוונטיים במקומות שבהם לא צריך את האינטליגנציה של בני אדם, עבודות רפטטיביות, סיזיפיות. ובני אדם יופנו בשביל לעשות דברים הרבה יותר מועילים, וככה תמיד יהיה עוד ביקוש ועוד רצון. זה מה שאני רואה בשטח. אפשר להרחיב על זה, אבל באמת זו הדוגמה. ודוגמה אחרונה חביבה, מסין. יש מושג מאוד רווח שנקרא Dark Factories, מפעלים שיש בהם חושך כי בני אדם לא נמצאים שם כמעט, ומכונות יכולות לפעול בצורה אוטונומית ועצמאית, ואפילו רק החיסכון בחשמל מאוד מאוד משתלם, עוד לפני כל האופרציה. אתם יכולים ממש לראות, זה מושג שנקרא Dark Factories, והוא ממש מתחיל לצבור תאוצה. פסי ייצור שלמים שכף רגל אנושית לא דורכת בהם כמעט, והרובוטים עובדים לבד עם אורות כבויים ופשוט מייצרים את המכוניות. גם זו דוגמה מאוד מאוד מעניינת. אתם יכולים לראות את הפס ייצור פה וכמה הסינים מייצרים המון. זו עוד דוגמה שאני ממש ממש אוהב, דוגמה מאוד נחמדה ומעניינת. המצב בישראל, אני אעבור על זה מאוד מהר, כי גם על זה בטח החבר'ה של מוזאיק ידברו. אנחנו רואים שקצב האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיות הייטק ופיננסים מאוד גבוה, אבל בענפי התעשייה הוא מאוד נמוך עדיין. זאת אומרת, אנחנו רואים שזה מתחת לממוצע, ולא מגלם את כל מלוא הפוטנציאל האפשרי בתחום הזה. זה משהו שגם כדאי מאוד להכיר. אנחנו רואים שמרבית האנשים עושים שימושים אישיים בלבד, ולא עושים עדיין שימושים מספיק ברמה הארגונית. וזו נקודה שבאמת אפשר להאיץ אותה, כי אנחנו רואים שכמעט כל עובד יכול למצוא דרך כזו או אחרת להשתמש ב-AI, אבל זה עדיין לצערי לא מספיק. ואנחנו רואים שמצד אחד גם יש הבנה ויש רצון. זאת אומרת, לפעמים אתה רואה את זה בגרמניה, שם הם מאוד מסורתיים ומאוד שמרניים, הם לא בהכרח רוצים לאמץ AI. פה כן אנחנו מבינים שיש הבנה שבינה מלאכותית יכולה לשפר את הפריון. אתם רואים, אחוז מאוד גדול כן מאמין בזה, למרות שיש כאלה שעדיין לא מסכימים, כן? הם יחסית במיעוט, אבל אנשים בארץ מבינים את זה, וזו כברת דרך מאוד משמעותית. יש תעשיות בעולם שפשוט עדיין זה לא חלחל. וזה רק מראה את הנקודה שצריך פשוט לעזור ולתת את התמיכה הזאת. גם כאן הנתונים מדברים בפני עצמם. נעבור מאוד מאוד מהר על האתגרים והחסמים. הון אנושי, צריך עוד אנשים שמכירים את ה-AI ומבינים איך לעשות את זה. תשתיות, להתחיל להכניס עוד חיישנים. פערי הגודל, אחוזי אימוץ מאוד נמוכים, דיברנו על זה בשקף הקודם. ואי-ודאות כלכלית, לא בטוח שהם יודעים להחזיר את החזר ההשקעה. מסקנות וצעדי המשך. אחד הדברים שאני מאוד מאמין בהם זה קול קורא להטמעת ה-AI בתעשיות מסורתיות. ברגע שיש תחרות ויש רצון לזכות בכספים, תמיד זה גורם לכולם לשנס מותניים. הכשרה, 1,500 איש מובילי AI בתוך המפעלים, זה משהו שגם יכול להיות עם צ'מפיונים פנימיים. הקמת מרכזי ידע והטמעה לגופים קטנים, כמו שראינו באירופה וארצות הברית, לשיתוף ידע וליווי. יצירת פלטפורמה לשיתוף מידע ופרויקטים מוצלחים, שזה משהו שגם יכול להיות מאוד משמעותי, וזהו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> וגם חסרה הנקודה הכלכלית. אתה הצגת מדינות, כמו איטליה, שמממנות, שהקדישו מיליארדי יורו למימון הטמעות AI בתעשייה. זה חסר מההמלצות שלך וזה מאוד מאוד משמעותי בעיניי. << אורח >> אורי אליאבייב: << אורח >> זה הקול קורא שכיוונתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הבנתי. אבל הקול הקורא, אתה מבין שבסוף זו כמות מוגבלת שזוכה. שם זו הייתה מין תוכנית שלמה שמתוקצבת בהרבה מאוד כסף ואומרת, כל מי שרוצה שיפנה אלינו. זה קצת מה שיכול ובעולם אוטופי אמור וצריך לעשות משרד הכלכלה בסקיילים מאוד גדולים של כסף, שאני בטוחה שדרך אגב נציגת משרד הכלכלה שתדבר תסכים איתי, ובחלום שלה או בחזון שלה היא הייתה רוצה לקבל הרבה הרבה יותר כסף ולעשות את מה שאנחנו מדברים עליו. בסוף לא הכול תלוי בהם, בטח לא התקציבים. תודה רבה, תמיד תענוג כשאתה מבקר אותנו, ותודה על הדברים החשובים. תראי איזה בילדאפ עשינו לכם, שהמרצה הקודם מציג את העבודה שלכם. בבקשה, יש לנו כאן את אפרת, מנכ"לית מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, אפשר להגיד את זה, יוזמה של דניאל שרייבר, שהנושא הזה הוא תשוקה שלו, שהוא עוסק בה מעבר לפעילות שלו בעולם ההייטק הישראלי. עוז כ"ץ, יועץ אסטרטגי לשעבר, סמנכ"ל תעשיות במשרד הכלכלה. בבקשה, לרשותכם עשר דקות, תציגו את העבודה המאוד מעניינת שעשיתם בנושא הזה ממש. << אורח >> אפרת בכר נתנאל: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה, אורית, תודה על ההזמנה לוועדה. ותודה, אורי, על הכבוד שעשית למחקר והסקירה. באמת עכשיו אנחנו נהיה הרבה יותר מהירים בהצגה שלנו. דובר פה כבר, התעשייה היצרנית בישראל היא תעשייה גדולה, מורכבת מ-12,500 מפעלים מאוד מגוונים, היא אחראית ל-13% מהתוצר המקומי של ישראל. היא מעסיקה 380,000 עובדים, שזה המון, וזה 10% מהמועסקים במשק, כלומר, היא מעסיק מאוד מאוד משמעותי. היא גם ענף שפריון העבודה בו נמוך ביחס לענפים אחרים, וגם פריון התעשייה היצרנית בישראל נמוך ביחס לממוצע ה-OECD בכ-25%. אמרתי, הענף מאוד מאוד מגוון, אפשר לראות פה את כלל התעשיות שהן חלק מענף התעשייה היצרנית בישראל, מייצור מחשבים, למזון, פלסטיק, נייר, עץ, תרופות, וכך הלאה. מה שמעניין זה שיש הלימה מאוד מאוד גבוהה, כאן הנתונים הם מדוח מצב התעשייה 2024 של התאחדות התעשיינים, ורואים פה שהפילוח הטכנולוגי של התעשייה לפי הענפים גם מייצר את הפער בשכר. כשאנחנו מדברים על התעשייה היצרנית, אנחנו מסתכלים בעיקר על העמודות המסורתיות יותר, טכנולוגיה מסורתית, מעורבת מסורתית, עד מעורבת עילית, כשצריך להבין שטכנולוגיה עילית כוללת את כל עולמות ייצור המחשוב, אלקטרוניקה, תרופות, מכשור רפואי, שהם באמת הרבה יותר טכנולוגיים. מעורבת עילית מדברת על תחבורה, ציוד חשמלי, מכונות גדולות. מעורבת מסורתית יורדת לעולמות המתכת, גומי, פלסטיק, מינרלים, שהם רובם גם ספקי משנה של התעשייה הביטחונית, והטכנולוגיה המסורתית עוסקת במזון, טקסטיל, נייר ועץ. מזה מורכבת התעשייה בישראל, היא ברובה עסקים מאוד קטנים. ולמה מכון מוזאיק יצא לעשות את העבודה הזאת? מכון מוזאיק עוסק בהשפעות הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה, וכשיצאנו לדרך המטרה הייתה להראות שבינה מלאכותית היא גיים צ'יינג'ר בכל שוק התעסוקה הישראלי ולא רק בענף ההייטק. היום זה כבר כמעט מובן מאליו לכולם, מובן מאליו שיש פה הזדמנויות גדולות. אבל למה התעשייה היצרנית? קודם כול, כי אין בה אחוזי החלפה מאוד גבוהים נכון להיום, כלומר, הטכנולוגיה עוד לא מאיימת להחליף עובדים, בעיקר לייצר השלמה. יש פה הזדמנות לאומית לצמיחה, יש לנו ענף עם פריון מאוד נמוך, אבל ענף מאוד גדול ומוטה ייצור. יש לנו את סוגיית החוסן הלאומי, התעשייה הישראלית הוכיחה את חוסנה במלחמה ובמלחמות הקודמות ובקורונה. יש עולמות שלמים של ייצור שחייבים להתקיים פה בארץ ולא ניתן לייבא אותם, והם מאפשרים למדינת ישראל להתקיים בכבוד ובביטחון בתקופות משבר. הסיפור השלישי הוא חיזוק הפריפריה וצמצום פערים. 60% מהמשרות של התעשייה נמצאות בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, באזורים שנמצאים היום בשיקום בעקבות 7 באוקטובר, ויש פה הזדמנות אמיתית להגדיל את הפריון בפריפריה, פריון התעסוקה ופריון העסקים. והדבר האחרון שבגללו יצאנו לדרך, זה שיש פה איזשהו חלון הזדמנויות שנובע דווקא מקצב התפתחות הטכנולוגיה, שעוד לא הבשילה בעולם הממשי. כשאנחנו מדברים על מודלי שפה, הם לא עובדים בפס הייצור, הם מתקיימים, מה שנקרא, כל מה שאפשר לעשות בזום אפשר לעשות עם מודלי שפה. התעשיות הן עולם הרבה יותר פיזי, והפערים בעלויות ובתועלות שאפשר לייצר באמצעות בינה מלאכותית בעולם הפיזי עוד לא הגיעו למימוש מלא, ולכן יש פה איזשהו חלון זמן קצר שהתעשייה הישראלית יכולה גם להוביל בו וגם לייצר בו את הפתרונות. התעשייה יכולה להפוך לשדה מחקר ופיתוח של פתרונות טכנולוגיים כאלה ואחרים. אני מעבירה לעוז כ"ץ שהוביל את המחקר, שיציג את עיקרי ממצאיו. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> תודה, אפרת. מה כולל המחקר ומה עשינו? המחקר הוא סוג של אצבע על הדופק של התעשייה. זאת אומרת, חלק גדול מהמחקרים שאנחנו רואים הם מחקרים שהם בדיעבד, למ"ס, או שאוספים נתונים ולוקח שנה עד שמתפרסמים הנתונים. כאן זה מחקר שהוא ממש אצבע על הדופק, גם סקר מאוד מאוד משמעותי שעשינו עם התאחדות התעשיינים, ותודה על השותפות המאוד טובה הזאת, שיצא לכ-1,000 מפעלים. נפגשנו עם כ-30 מנהלים ומומחים בתעשייה לשיחות עומק, ישבנו עם הנהלות של הרבה מאוד מפעלים והבנו את האתגרים בצורה ישירה. ניתחנו מגמות וסקר ספרות, הבנו מה קורה בעולם, גם הציגו פה את הבנצ'מרק שעשינו, ובסוף התמקדנו בהמלצות, שההמלצות הבינו, לדעתנו, קודם כול, מה קורה במצב בישראל, מה המגמות בעולם ומה המצב מבחינת הפעילות המקומית של הממשלה. כשאנחנו מסתכלים על התועלות, כלומר, למה מדברים על AI, זאת אומרת, איפה זה פוגש את המפעלים בתכל'ס. ניסינו למקד את כל הדאטה שהצטבר. אגב, הכול נמצא בדוח, תיכנסו, תיקחו את מה שצריך. קודם כול, האתגר הגדול של התעשייה הוא הייצור. אני קורא לזה לחימה, ויש תומכי לחימה. מה שצריך לייעל במפעל זה הייצור, זה אתגר מאוד גדול. זה אומר לייעל את חומרי הגלם, לעשות אופטימיזציה של תהליך הייצור, וזה אתגר גדול לתעשייה היצרנית בגלל הרבה מאוד אתגרים שניגע בהם. הדבר השני הוא אחזקה, אחזקה חזויה, לנהל את תהליך האחזקה, שזה לא כולל רק לייצור, אלא בכלל את כל המחלקות השונות בתוך החברה, בתוך המפעל. תכנון הייצור, שזה משהו קצת שונה, זו אופטימיזציה בין הייצור ובין המשאבים השונים שנמצאים בתוך המפעל, ואנחנו שמים דגש מאוד מאוד גדול פה על הייצור כי זו הבטן הרכה של הטמעת AI בתעשייה. ראינו שכן מתקדמים עם AI, אבל פחות בייצור, יותר במחלקות שהן מה שנקרא Low-hanging fruit, כמו בכספי, במשפטים, בשיווק ושירות לקוחות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ופחות בייצור? דווקא פחות בייצור? << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> ופחות בייצור, בגלל האתגרים שיש בלהטמיע, בגלל שלא אוספים את הדאטה כמו שצריך, בגלל שהתשתיות לא מתאימות, בגלל שיש אתגר של כוח אדם, ולכן זה עוד לא ממש בצורה מספיק טובה חדר, וגם הטכנולוגיות עוד לא הבשילו לשם, ולכן זה אתגר מאוד גדול שראינו בעבודה. משאבי האנוש, כמובן הנושא של גיוס יותר מדויק וכדומה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שאולי זה דווקא טוב ברמת התעסוקה, כן? אם היינו בוחרים באמת מדיניות אמריקאית שאומרת שומרים על העובדים. << אורח >> אפרת בכר נתנאל: << אורח >> באותו נאום של ואנס, כשהוא אמר שאף אמריקאי לא יאבד את עבודתו, הוא גם אמר שכל האמריקאים יוכלו לעבוד בהקמת תחנות כוח חשמליות כדי שיהיה מספיק חשמל לבינה המלאכותית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מפחם, כן. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> ניתוח הנתונים הוא רוחבי לכל המחלקות השונות שנמצאות בחברות, במפעל. זה הוצג כבר, אבל הנה הפער הגדול בין ענפי התעשייה לענפי ההייטק והפיננסים. ליבת הפער הזה נובעת מכך שההייטק הוא ענף שמבוסס על טכנולוגיית מידע. להתמודד עם פתרונות שונים בעולם המידע, להבין איך מתנהל עולם הדאטה, זה משהו שהוא אצלם ביום-יום. וענף התעשייה הוא לא מתמחה בעולם המידע, או שאר הענפים. ולכן, לעשות שינויים, מהפכות כאלו שקשורות לעולם המידע, פעם אחת, זה לוקח זמן, ופעם שנייה, הם פחות רוצים לקחת סיכונים ולקבל פתרונות שהם כבר בשלים יותר, ולכן אנחנו רואים שקצב ההטמעה הוא יחסית יותר נמוך. מצד שני, הפער, הפוטנציאל והרצון והמשמעות של הטמעת בינה מלאכותית לחברות עצמן, למפעלים, הוא גדול. זאת אומרת, המפעלים מבינים שזה הולך להשפיע עליהם באופן משמעותי ביותר, על התחרות ועל יכולת הצמיחה שלהם, והפער הזה בין מה שהם עושים היום לבין ההבנה שלהם, זו ההזדמנות הגדולה שיש לנו ברמת המדיניות. כאן עשינו פילוח מעניין מאוד בין חברות שהן יצואניות ללא יצואניות. רואים שחברות שמופנות לייצוא, הן משתמשות הרבה יותר בכלי AI ביחס לחברות שאינן מייצרות והן בשוק מקומי. לכאורה זה דבר שהוא טריוויאלי, אבל כשבודקים את ההלימה בין החברות שלא מייצרות לאותם ענפים שהן חיוניים במשק, כמו ענף המזון, ענף הבנייה, קבלני משנה שונים, הם גם ענפים חיוניים, ובאופן טבעי קשה מאוד לסחור איתם, אבל הבשלות שלהם ל-AI הרבה יותר נמוכה, ולכן זה שם לנו זרקור מסוים על אותם ענפים חיוניים שאנחנו צריכים אותם, כמו במלחמה שהייתה עכשיו, או כמו בקורונה, וזו נקודה שאנחנו אחרי זה נמליץ להתייחס אליה בצורה מאוד ממוקדת. הגודל הוא משפיע. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם אפשר למפות מבחינת ענפים, מה נמצא בסל הזה של מי שלא מייצא לעומת מי שמייצא? מייצא זה שירותים? סליחה, אני כל פעם מזכירה לעצמי, אנחנו בתעשייה מסורתית. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> תעשייה יצרנית, לא מסורתית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מסורתית אפילו. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> מסורתית היא איזשהו נתח בתוך התעשייה היצרנית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. כשאנחנו מדברים על אלו שמייצאים, ושם יחסית יש הטמעה יותר טובה, 40%, מה הם התחומים? << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> בתעשיות שמופנות לייצוא, זו כמובן התעשייה הביטחונית, והתרופות, ועולם השבבים, וציוד רפואי, כימיקלים. אלה ענפים מאוד משמעותיים - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הכימיקלים, מה? בייצוא של אשלג יש 40% בינה מלאכותית? << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> כן, חברות כמו כי"ל ודשנים, בהחלט. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אוקיי, ואילו תחומים אלו שהם מקומיים? << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> ענף המזון, קצת קשה לסחור איתו מכיוון שקשה בעולמות של מוצרי חלב וירקות, אלה ענפים שהם - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רפתות, מזון, מה עוד? << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> בדיוק, זה מקומי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ריהוט. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> ריהוט זה מתוך משפחה של תעשיית הבנייה, כל מה שנוגע לבטון, זכוכית, כל עולם התוכן הזה הוא מאוד משמעותי לייצור המקומי. נושא נוסף הוא קבלני משנה של התעשייה הביטחונית, זאת אומרת, טיר שתיים ושלוש, אלו שיותר רחוקים קצת. חלק מהייצור שלהם לא מופנה לייצוא, אולי ייצוא עקיף במידה מסוימת, אבל חלקם, יש מוצרים שלא מייצרים אותם כי הם מיועדים מבחינה ביטחונית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בסדר, אני חושבת שהשאלה הזו חידדה את מה שאני מנסה לומר, שאתם לקחתם כאן איזה מעגל הגדרתי של מה נקרא תעשייה מסורתית או יצרנית שהוא מעגל גדול יחסית, כי אם הוא כולל חברות תרופות וייצוא ביטחוני, מה שנקרא, גם את הרמה הגבוהה של המסורתי, המתוחכם יותר. באותה מידה יכולתם לצייר ולשרטט את ההגדרה שלכם בעיגול קצת יותר צר, ואז היינו רואים מספרים יותר גרועים בהרבה. אתם מבינים מה אני אומרת? כי עשיתם פה תמהיל של תעשייה יצרנית, גם אם היא יותר נוטה לייצוא, מתוחכם. תעשיית תרופות, כשדיברנו על תעשייה מסורתית, אני מודה, פחות חשבתי על תעשייה של תרופות או של ציוד רפואי, זה פחות היה לי בראש. << אורח >> אפרת בכר נתנאל: << אורח >> בנתוני הסקר המלא אכן יש את הפילוחים האלה שאת מדברת עליהם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן. את יודעת, עבדתי הרבה שנים עם כלכלנים, בסוף הכול נובע מהנחות, שם קבור תמיד הכלב. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> אני אגיד רגע במשפט, ואם גילי ירצה אחרי זה גם במשפט להתייחס. ההגדרה שלקחנו היא ההגדרה הבין-לאומית למה זו תעשייה. זאת אומרת, לקחנו את ההגדרות שהן מחייבות ברמת הלמ"ס, ברמת הכללים, ברמת המדיניות, ברמת הרגולציה. זאת אומרת, לא בחרנו את התחומים האלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, זו תשובה לגיטימית לחלוטין, אבל - - - << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> לקחנו את זה כי ככה זה מוגדר, והכלים של הממשלה מופנים לפי ההגדרה הזו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אבל למשל כשאורי הציג תוכניות באיטליה, הבנתי שהיה שם גם קריטריון של לתת כסף כשהפרמטר הוא גם עסק קטן למשל, ואז אתה מצליב כמה פרמטרים. חברה שמייצרת דברים ביטחוניים או חברת תרופות ענקית, הזרקור אולי בממשלה, זו נקודה למחשבה, צריך להיות גם על עוד פרמטרים. אבל כן, בהחלט. << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> אני יכול להגיד מילה? שמי ד"ר גלעד פורטונה, אני ראש המרכז לחדשנות תעשייתית במוסד נאמן. אני 50 שנה בתעשייה, כולל רפאל, טבע, כי"ל ועוד הרבה חברות. הניסיון שלי, ואני רוצה להגיד שתי מילים, השאלה שלך הייתה מאוד ממוקדת. זה נכון שהתעשייה היצרנית המסורתית היא הבעיה הכי קשה, והניסיון לבודד אותה לא הצליח עד היום, אנחנו כבר עשור מנסים לטפל. אני רוצה לדבר אחר כך איך כן אפשר להרים את המשימה הזו בגישה מערכתית, כולל ניצול כל היכולות שלנו בהייטק ובכל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ממשלה כנראה צריך פה, ממשלה ותמיכה נקודתית ממוקדת, אבל בסדר. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> כאן מה שחשוב זה בהקשר למה שציינת, רואים את ההזדמנות בקטנים דווקא, שהם יודעים לאמץ יותר מהר מהבינוניים, כי זו ההזדמנות של העולם של ה-AI, שהם יכולים לרוץ יחסית מהר היום בגלל הטכנולוגיה. האתגרים, דיברנו עליהם בגדול, הם מחולקים לעולמות של ניהול והון אנושי באופן כללי, החסמים וה - - - של הטכנולוגיה ושרשרת האספקה, התשתיות, התרבות הארגונית, כל אלו הם אתגרים מאוד משמעותיים שגרמו לתעשייה עדיין לא לנוע קדימה. זה המודל שבנינו, חילקנו את זה בין, ענפים חיוניים קראנו לזה, בהמשך לדיון הקודם, מפעלים שאינם מייצאים, אבל הם נמצאים בסיכון, כי ההטמעה של ה-AI שלהם והטכנולוגיות באופן כללי נמוכה יותר, אבל אלה ענפים שאנחנו צריכים אותם בעתות של משבר ובעתות של חירום. מצד שני, העבודה עוסקת גם בענפים מתקדמים שהם מוטי ייצוא ואמורים לייצר את החדשנות ואת פריצות הדרך המחקריות. יש לנו את שתי הזרועות האלה, ושלכל אחת מהן יש את המאפיינים שלה, כאשר התועלות הלאומיות הן משולבות, גם חוסן ויציבות, וגם צמיחה כלכלית, וגם חיזוק הפריפריה, הצעת חדשנות, וזה מתגלגל בסוף ליוקר המחיה. אבל המדיניות היא שונה ביחס לשני המודלים האלו. התובנות – קודם כול, החלוקה בין חיוניים למתקדמים, דיברנו על זה. הטיפולוגיות להטמעה, בגלל שישבנו עם הרבה מאוד מפעלים, המלצנו בדוח איך באמת ניתן לגשת להטמעת AI. יש מפעלים שיותר מתאים להם שהמנכ"ל הוא זה שמוביל, ויש כאלה שצריך להביא את זה מלמטה, מאיזושהי שיטה, או להביא אדם ייעודי. זאת אומרת, בנינו את זה בתוך הדוח כאיזשהו טקסט בוק שאפשר לקחת ולהמשיך הלאה ברמת היישום. המגמות של התעסוקה בהייטק הן אירוע מאוד מעניין, בטח גל ידבר על זה עוד מעט, מכיוון שמצד אחד אנחנו רואים הרבה מפוטרי הייטק היום, באזור ה-16,000, יותר ממה שראינו בעבר, ומצד שני הביקושים בתעשייה לאותם אנשי דאטה ואנשי מידע שנמצאים בתוך המפעלים, הביקוש שלהם הולך וגדל. ויכול להיות שיש פה איזושהי הזדמנות ברמה הלאומית לחבר את ההייטק לתעשיות היצרניות, ואנחנו בשיח עם שירות התעסוקה לנסות לקדם פה איזשהו פרויקט מעניין בעניין. המלצות – פיתוח אנושי, דיברנו על זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אנחנו נרוץ על זה, אני חושבת שאלה דברים שכבר דיברנו עליהם, וגם האמת שאורי סיכם את המסקנות שלכם. אנחנו כאן באווירה של פרגון בין הקואליציה לאופוזיציה בדיון הזה. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> כולנו ביחד. אקדמיה וחדשנות – סופר חשוב, לא דיברנו על התפקיד של האקדמיה בעולם של התעשייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון. << אורח >> עוז כ"ץ: << אורח >> תשתיות – יש משמעות להיבט האזורי, להקים מרכזים פזורים בארץ. מימון ותמריצים, ומיקוד ענפי לענפים החיוניים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, עוז. הדוברת הבאה, משרד הכלכלה, נורית. דיברנו אתמול. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> סיון סיגתי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רגע, אנחנו נעלה את נורית בזום קודם? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> מה שתרצי. יש לי קצת נתונים, מה שדיברנו אתמול. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נורית אמורה להיות בזום, אבל גם סיוון אמורה. בואי, תציגי את עצמך, תדברי כמה דקות. את ממשרד הכלכלה, מאיפה? מרשות ההשקעות? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> כן, סגנית מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עכשיו תספרי לי שקיבלת תקציב של 17 מיליארד יורו, כמו באיטליה, ושזה מה שאת עושה. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ואז נתפזר, ואז פשוט נתפזר. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> טוב, הלוואי שהנתונים היו כל כך מעודדים, אבל המצב הוא כזה: יש לנו את החוק לעידוד השקעות הון 1959, שאחת מהמטרות שלו היא גם קידום חדשנות במפעלי תעשייה. והחוק הזה הוחל בפריפריה, באזור פיתוח א', והוא מיועד למפעלים שהם יצרנים, יצואנים, ונמצאים באזור פיתוח א'. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בכלל לא בפרמטרים שמבטאים את האתגר בהכרח. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון, הם לא בפרמטרים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אם הם למשל לא מייצאים, שראינו שהם בסיכון הכי גדול, ואם הם גם לא במקרה ממוקמים באזור הגיאוגרפי. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון. אני כבר אתחבר לנתונים שעוז סיכם אותם. אבל כן אציין שגם במסגרת החוק לעידוד השקעות הון יש דגש מאוד משמעותי על הנושא של חדשנות. 20 נקודות מתוך אמות המידה, כדי בכלל להיכנס למנהלה ולקבל מענק, אתה צריך לעמוד באמת מידה של חדשנות שבאה לידי ביטוי בחדשנות בניהול רצפת ייצור, חדשנות שמאפיינת את המוצרים שלך, יישום של קניין רוחני, ידע ייחודי, תהליכי מו"פ, וכולי. בגלל שמה שמעניין זו התעשייה המסורתית, בהמשך לשיחה שלנו אתמול, הכלי שנוצר בממשלה ב-2018 הוא הכלי של מסלול לעידוד הפריון ולהטמעה של ייצור מתקדם בתעשייה מסורתית. המפעלים המסורתיים, אותם אלה שהם לא יצואנים, שהם לא עומדים בחוק לעידוד השקעות הון, מהסיבה הפשוטה שניסו לייצר כלי ללא-יצואנים כדי להכניס אותם למעגל של הקידום והקדמה. המסלול של ייצור מתקדם התחיל בצפון, בהחלטת ממשלה שבכלל נגעה לקריית שמונה, ומשם הוא התרחב גם לשאר הארץ. יש לנו החלטת ממשלה בתוקף גם לשנת 2026. בצדק אמרת, בצדק רב, שזה לא מתוקצב מספיק. לפי החלטת הממשלה, התקצוב לכל שנה צריך להיות 60 מיליון, עד 60 מיליון שקלים לטובת הנושא הזה. אנחנו מתוקצבים בסדר גודל של 50-46 מיליון שקלים, שזה אומר תקציב כללי למסלול, פלוס עוד החלטות ממשלה ייעודיות. מה הטוב שיצא מהדבר הזה, מהכלי הזה של סיוע להטמעת טכנולוגיות מתקדמות והגברת פריון? שבהחלטות ממשלה ייעודיות, למשל, עוטף עזה, נגב מזרחי, בדואים, 550, החלטת ערבים, שם נותנים תקציבים ייעודיים לטובת המסלול הזה, אומרים בואו נעשה איתכם מאצ'ינג. התקציב למסלול גדל ככה כי הבינו שהכלי הזה הוא קריטי, זה כלי מדהים. אני יכולה להגיד שבשנה שעברה אנחנו אישרנו 49 בקשות. ההתחייבות בתוך הבקשות האלה היא העלאת פריון של מעל 30% במפעלים שיבצעו את ההשקעות. אנחנו נותנים להם שם לעשות ביצוע של השקעות בטכנולוגיות שהן חדשניות: רובוטיקה מתקדמת, מדפסות תלת-מימד, סנסורים, טכנולוגיות לרצפת ייצור, דיברנו על זה קודם, הכלים האלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל הפרמטר שלכם, זה דבר חשוב וטוב, אבל צריך נורא לחדד, כי כשעשינו דיון בפרספקטיבה של בינה מלאכותית נטו, כרגע את נותנת תחת המסננת של החוק הזה. כלומר, את מראש מוגבלת לאזורים שהוגדרו ככאלה. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> לא, גברתי, רגע, אני אתקן. אני עברתי מחוק עידוד השקעות הון לכלי החליפי שיצרה הממשלה למי שלא עומד בחוק עידוד השקעות הון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הבנתי. אבל הוא גם גיאוגרפי. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> הוא לכל הארץ, אבל אם אתה פריפריה או ירושלים, תקבל יותר ניקוד. אבל אתה יכול לגשת ולקבל, ומקבלים גם במרכז הארץ וגם בפריפריה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בואי נעשה רגע סדר. בחוק עידוד השקעות הון, כמה כסף בערך בשנה בהטבות מס אתם נותנים? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> לא בהטבות מס, במענקים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בהערכה מאוד מאוד גסה, לטכנולוגיות מתקדמות, שזה מתוך הבקשות. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אני אסביר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ואחרי זה יש לך עוד 49 מיליון, שזה לא בהכרח. כמה מתוך זה במסלול של רשות ההשקעות? כמה מתוך זה זה AI? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אני אסביר, אני אסדר את הנתונים. קודם כול, בחוק לעידוד השקעות הון, שאמרנו שאחת המטרות שלו היא חדשנות, בשנה אנחנו מאשרים בשנה בערך כ-40 תוכניות, והיקף ההשקעה של המפעלים בציוד, שיכול להיות מתקדם, ואנחנו בדגש על מתקדם, הוא 650 מיליון שקלים. זאת אומרת, מפעלים שזכו משקיעים 650 מיליון שקלים. המענק הנגזר נע בין 20% ל-30%, כך שהוא סובב סביב 130 מיליון שקלים. זאת אומרת שבשנה אנחנו נותנים מענקים, מאשרים תוכניות של 130 מיליון שקלים שכוללות גם ייצור מתקדם. זה בחוק עידוד השקעות הון, זה לפריפריה וליצואנים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כלומר, זה לא חופף בהכרח את מי שצריך לחזק. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון. נעבור למסלול השני, שהוא מסלול מכוח החלטת ממשלה מ-2018, מתחדשת, תקפה גם ל-2026. שם התקציב הוא בסדר גודל של 46 מיליון שקלים בשנה, עד 50 מיליון שקלים בשנה, כולל המאצ'ינג שאנחנו מקבלים מהחלטות ממשלה ייעודיות לאוכלוסיות ספציפיות או לאזורים גיאוגרפיים. ושם באמת הכלי כולו מתרכז בייצור מתקדם והעלאת פריון. זאת אומרת, אלו שני מסלולים שהם חובה. או שאתה קונה רק - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אבל לא AI, ייצור מתקדם. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> גם AI, בטח, AI לשיפור תהליכים במפעל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פה ראינו ממש תוכנית איטלקית עם יעד ב-AI. תראי, הוועדה, אני משתדלת להיות ממוקדת בנושא, זה חשוב מאוד, הדברים הללו, אבל בואי נגיד שאת לא היית מתנגדת בתור רשות השקעות, לו היה מתאפשר לך ולא היית מקבלת תקציב ייעודי, עוד לחזק. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לעשות מסלול נוסף ייעודי שאומר, אני רוצה לחזק AI בתעשיות חיוניות, מנקה את השיקול, דווקא לוקחת מי שלא מייצא, שפחות יש לו את הלחץ הזה מבחוץ של התחרות העולמית להטמיע. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ואומרת, דווקא כאלה, דווקא בהיקפים קטנים, דווקא כאלה, והיית נותנת להם את הפוש. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> היית יכולה לעשות דבר כזה, נכון? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אני אגיד כזה דבר. קודם כול, היום יש לנו כבר AI בתוך המסלול הזה למי שהוא לא יצואן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמה בערך? מתוך כמה? מתוך 40 מיליון השקלים האלה בשנה. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> מתוך 40 מיליון שקלים, בין 3% ל-20% ילך לטובת טכנולוגיות מתקדמות, כולל ה-AI. בין 3% ל-20% מהסכום הזה ילך לטובת זה. ברור שהיינו רוצים להגדיל, כי מה שקורה זה שאין מספיק תקציב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> 10 מיליון שקל גג. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אין מספיק תקציב. הרבה גם נדחים כי לא נשאר תקציב. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> לא, גם הכסף עצמו, הוא לא צבוע ספציפית לזה, לכן את מפזרת. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אני אגיד עוד משהו, שמפעלים שהם תעשייה מסורתית, שזה באמת הרובד הנמוך יותר של התעשייה, מקבלים 15 נקודות בבקשה לעומת תעשייה עילית, תעשיית תרופות, מה שדיברת קודם, שהם מקבלים אפס נקודות ברכיב הזה. זאת אומרת, אנחנו נותנים עדיפות למי שהוא תעשייה מסורתית, כי אנחנו רוצים אצלו בדיוק לראות את השינוי הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ולמשל תעשייה חיונית, כמו שהם דיברו? << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אנחנו לא בהיבטים של תעשייה חיונית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל את יכולה לחשוב על זה. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> אפשר לחשוב על תעשייה חיונית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תראי, בסוף, אתם עושים כל הזמן מסלולים, אני מקווה שהדיון הזה באמת קצת הוסיף אילו שהם אופקים עבורכם. אני זוכרת עוד מהתקופה שלי כשרת חדשנות, אני חושבת שאתם הגורם המשמעותי בנושא הזה. תכף נשמע את רשות החדשנות. אני זוכרת ויודעת, רונית פה, שאותם מעניין ההייטק הישראלי, הם רוצים סטארט-אפים, הם לא ישימו כסף סתם על מפעל שישפר את ההתנהלות שלו. הם רוצים לראות חדשנות, הם צריכים את הספארק הטכנולוגי. זו הזווית שלהם, זה תפקידם. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הם רוצים סטארט-אפים שיתפתחו, שהם יהיו העתיד הבא של המסים ושל החדשנות. תודה רבה ותודה שבאת. ועכשיו אולי כשתתקדמי עם ההסדרים, עם התקציבים, עם המאצ'ינג, תחשבו אולי על לצאת עם משהו מאוד מאוד ממוקד ביחד עם זה. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> מוכוון AI. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אולי אפילו עם, אמרתם שאתם עובדים עם שירות התעסוקה. כי אתם כמו סוג של רשות החדשנות בהיבט הזה. תעשו איתם את המצ'ינג. << אורח >> סיון סיגתי: << אורח >> נכון, אנחנו נדחף לזה השנה. זה חלק מתוכנית העבודה שלנו, לדחוף את הנושא של AI בתעשייה מסורתית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את רואה למה ביקשתי ממך לבוא לדיון הזה? יופי, נהדר. מה שאנחנו נעשה עכשיו, אם אפשר, נקפוץ להתאחדות התעשיינים, כי באמת הם נרשמו לדיבור, אבל יותר מאוחר, ואני באמת מקבלת כאן את ההערות שקיבלתי מההתאחדות עצמה שאומרת, בואו, הנושא הזה זה אנחנו, אנחנו רוצים לדבר כאן ואנחנו רוצים להיות בתחילת הדיון, ואני מקבלת את זה. סיוון ואיתי, אבל אתם חייבים לקצר, אני כרגיל בפיגור. << אורח >> סיוון נויפלד: << אורח >> אין בעיה. קודם כול, בוקר טוב, אני סיוון מהתאחדות התעשיינים, מנהלת פיתוח עסקי באיגוד ההייטק ומנהלת את פורום ה-AI. עוז, הצגתם פה את הפעילות שלנו, את הסקר שעשינו יחד בתעשייה. אני חייבת להגיד, ואני לא רוצה לחזור על כל מה שנאמר, אבל יש רצון בפוטנציאל בתעשייה להטמיע AI. הם רוצים לעשות את זה, אבל החסם המרכזי שפחות נגענו בו פה הוא ההון האנושי והליווי הניהולי של הנושא הזה. החברות רוצות להטמיע AI בפסי הייצור, ולא רק סמנכ"לי הכספים או משאבי האנוש. אין להן מי שילווה אותם מקצועית. רגע, איך עושים את זה נכון, ומה התשומות שהן צריכות לשים פה? גם מבחינת העלויות, העלויות הן ממש נמוכות, החברות צריכות לשים המון כסף על מנת עכשיו להפוך מפעל שיהיה גם אוטומציה, גם רובוטיקה וגם AI. אבל הקטע פה הוא שהן יהיו חייבות לעשות את זה, כי אחר כך הן לא יהיו אחר כך תחרותיות כלפי חוץ. ובנוגע לידיים העובדות, מדברים פה שזה יפגע בעובדים. אין עובדים בתעשייה. יש מחסור בערך ב-14,000 ידיים עובדות בתעשייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מעניין, הערה נורא חשובה. את אומרת שכדי שתהיה לנו כאן תעשייה מקומית בתחומים חיוניים חייבים את המהפכה הזאת, כי אין להם ידיים עובדות, וזה יכול לפתור את האתגר הזה. מעניין. << אורח >> סיוון נויפלד: << אורח >> אין ידיים עובדות בתעשייה, ואם אנחנו נתחיל להטמיע AI, רובוטיקה, אוטומציה, אנחנו נראה גם שפסי הייצור עובדים יותר מהר. ואפשר להסתכל בזמני משבר מה קורה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הנה, סיוון, לכי על זה, את ושירות התעסוקה, ותעשו שם משהו יפה. << אורח >> סיוון נויפלד: << אורח >> אני חייבת גם להגיד עוד משהו בנושא. בזמני משבר רואים, אם ניקח את הקורונה, מלחמות, שעובדים לא יכולים להגיע למפעל. מפעלים שכן קידמו אוטומציה, רובוטיקה, AI, יכולים להמשיך לייצר ולהמשיך לעבוד כרגיל. ואחד הדברים שאיגוד ההייטק כן עושה בנושא הזה, אנחנו עושים המון מפגשים לתעשייה. זאת אומרת, ה-AI מביא את הטכנולוגיות, מנסה לראות איפה יש תקציבים, להנגיש אותם לתעשייה, ועושים מפגשים נקודתיים על מנת לראות איפה כן אפשר להטמיע, לא רק Gen AI, אלא ממש AI בפסי ייצור, תחזוקה חזויה, כל העולמות האלו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, על זה אנחנו מדברים פה. נהדר. יש לכם את איתי סדובסקי, דירקטור בחברת Augury, שרוצה לדבר בהמשך, בזום, מהתאחדות התעשיינים. << אורח >> איתי סדובסקי: << אורח >> אני איתי סדובסקי, מייצג את חברת Augury. אנחנו עובדים עם מגוון - - - תעשייתיות בארץ ובעולם, בארץ כמו בז"ן, ICL, תנובה, אסם וכולי, ואני באתי כן לדבר באמת כחלק מהתאחדות התעשיינים על הצורך ועל הקשיים שאנחנו נתקלים בהם. אני כן אגיד שיש לנו חברות שאנחנו עובדים איתן שיש להן הצלחות מדהימות: בז"ן, ICL, מובילות לדעתי בארץ, ובכלל בהטמעות, וזה מגיע מתוך הארגון, מתוך הרצון שלהן לקדם חדשנות ולהטמיע כלים מתקדמים כדי להתמודד עם האתגרים שעד פה כולם ציינו, מאורי וכולי, כולם ציינו. אני כן רוצה לגעת רגע בכמה אתגרים שהם כן מאוד משמעותיים ועולים פה, ולהדגיש אותם. עם הלקוחות שאנחנו עובדים איתם בארץ ובעולם, אנחנו רואים קודם כול מחסור במשאבי אנוש. העולם במשבר בעולם הייצור, כמות האנשים שנכנסים לעולמות הייצור הולכת ויורדת, הידע המקצועי לא נשאר בתעשייה. ובנוסף, השילוב של ידע מקצועי בתחום התעשייה בשילוב עם AI הוא מאוד מאוד חסר. זה אחד האתגרים הגדולים ביותר בהטמעה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה מעניין. << אורח >> איתי סדובסקי: << אורח >> כמובן, אנחנו צריכים להתמודד עם התחרות הגלובלית, והתחרות שנמצאת מחוץ לישראל, ואנחנו חייבים להצליח בתהליכים ובהטמעות שעימם אנחנו עובדים. כמה אתגרים, בקצרה, אני יודע שכולנו לחוצים בזמן, וזה מעולה. אחד האתגרים הבולטים הוא בצד של אנשים שכבר כן עובדים, זה אמון, אמון ב-AI מאוד קשה להשיג. חוסר הצלחה יכול למנוע אחר כך הטמעת כלים ויכולות לאורך שנים, לכן מאוד מאוד חשוב ללוות את זה. זה אומר ללוות את זה מהצד של הארגון, וכמובן - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה חלק ממפעל בחיפה, אני מבינה? של כמה? 300 עובדים. << אורח >> איתי סדובסקי: << אורח >> נכון, אנחנו חברה, אני לא במפעל. אנחנו עובדים מול מפעלים, אבל אני באתי לייצג את הפערים שאנחנו רואים כשאנחנו עובדים איתם יחד. משהו שהוא נוסף וכן אני רוצה להעלות הוא המוכנות של הדאטה, שלא תמיד קיים. אין לנו סטנדרטים היום בתעשייה בישראל ובכלל בעולם איך לעשות את זה. המעבר מפיילוט, שכולם אוהבים לעשות פיילוטים, אבל איך הופכים את זה לסטנדרט. צריך פה מוביל ארגוני, צריך מיינדסט, תפיסת עולם בתוך החברות עצמן, לקחת משהו ולא לעשות אותו קטן, אלא מלכתחילה לחשוב איך אנחנו עושים את זה כסטנדרט. וכמובן שמהצד השני, ROI, החזר השקעה, מאוד קשה. אם מגיעים למקומות שבהם החברות שמנסות להטמיע לא יודעות למדוד את ה-ROI או להבין מה הולך להיות, מאוד קשה להם להטמיע, צריך לעזור בנושא הזה. וכמובן במקומות שבהם ה-ROI מצליח, איך מרחיבים, איך הופכים את זה לסטנדרט, וכמובן איך ממשיכים להוסיף שכבות נוספות, על זה להמשיך לשפר את התחום. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה שעלית. אני מאוד מאוד מקווה, חלק מהדברים בוועדה הזו, אני מרגישה שהם הרבה פעמים מניעים לפעולה, ואני מקווה שגם הדבר הזה יניע לפעולה, בממשלה הזו או בממשלה הבאה. תודה רבה, ובאמת תצליחו. נעבור, נעשה איזו הפוגה קטנה מהממשלה, נעבור לעומרי מגוגל. אחריו תדבר נורית ממשרד הכלכלה, מנהלת מנהל אזורי תעשייה, ורשות החדשנות אחריה. עמרי בן חורין, מנהל קשרי הממשל מגוגל ישראל, בבקשה. << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> בוקר טוב. אפשר לשאול מה אנחנו במובן מסוים קשורים לתעשייה מסורתית. אני אגיד את השורה התחתונה דווקא בהתחלה. אנחנו כן רואים את זה כחלק מהמשימה שלנו בגוגל, להביא את הבינה המלאכותית לכל הסקטורים וכל ענפי התעשייה. הבינה המלאכותית, היא אמנם נולדה בהייטק, אבל היא לא נחלתו הבלעדית. זה אומנם נכון שרוב מוצרי ה-AI שפותחו או מפותחים ראשונים מוכוונים יותר לעבודות משרדיות, אבל זה ממש לא יהיה המצב אם אנחנו מסתכלים קדימה. ההזדמנויות העסקיות והפוטנציאל העסקי יגיע, והוא קיים, שמענו את זה פה, בסקטורים אחרים. ומוצרי המדף שאולי לא כל כך קיימים היום כמו שהם קיימים לעבודות משרדיות יהיו, ולכן זה לא תירוץ להזניח את זה או להגיד: אוקיי, זה קצת יותר קשה, לא נעשה את זה. ואני אגיד גם יותר מזה. לפעמים יש תחושה שהטמעה של בינה מלאכותית היא אירוע סבוך ומורכב, וזה לא בהכרח המצב. הרבה פעמים זה הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים, פשוט הלא נודע נורא מפחיד אותנו. וכל מה שצריך, וגם זה נאמר פה כבר קודם, קצת היכרות, קצת ליווי, ואפשר לעשות פלאים גם ברכיבים יותר רכים שהמפעלים עוסקים בהם, כמו - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יש לכם תוכניות שאתם תומכים בתעשייה? << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> כן, זה בדיוק השלב הבא. זה מה שרצינו לעשות, זה מה שאנחנו עושים בפועל בתוכנית עם משרד הכלכלה והמרכז לתעשייה מתקדמת של עדי דישון, שאני מניח שתציג את זה בפירוט תכף. והרעיון הוא לחבר בין הידע שיש בבית הספר להייטק ו-AI של גוגל ורייכמן לבין הידע שיש לאותם יועצים שהמשרד מפעיל, אותם יועצים שאמורים ללוות מפעלים, כי חלק מהתוכנית שלהם לא קשורה, היועצים שהיו לפני וגם יהיו אחרי, ולחבר את הידע הזה וליצור איזשהו משהו סינרגטי כדי לתת לאותם יועצים עוד סט כלים, סט כלים שכולל בינה מלאכותית, ככה שכשהם יבואו למפעלים יהיה להם את המידע שהיה להם לפני. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתם עוסקים יותר בהדרכות, בהיכרות, בחשיפה. << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> התוכנית הספציפית שאנחנו עושים מכשירה את היועצים של משרד הכלכלה שבאים ללוות מפעלים כדי לעזור להם להטמיע חדשנות, שיהיה להם בסט הכלים שלהם את הידע איך להטמיע אלמנטים של בינה מלאכותית בכל התהליכים שהמפעל עושה, וזה מה שאנחנו עושים כיום. לדעתי יש 35 יועצים, וזו רק התוכנית הראשונה. וככל שהדבר הזה מוצלח ואנחנו מקבלים אינדיקציות שיש הצלחה ויש שביעות רצון מהתוכנית, ב-2026 אפשר להפעיל את זה. השלב הבא הוא גם ללכת למפעלים עצמם. זו תוכנית שצריכה להיות יותר רחבה, עם יותר שותפים, בהיקף יותר גדול, אבל זה לחלוטין הכיוון. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי, תודה רבה. אני חושבת שבאמת אנחנו רואים פעם אחרי פעם שחברות המולטי, שאתה יודע, תמיד יש את הטענות המעורבות לגביהן מול התעשייה, תורמות מאוד ומעורבות. << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> אני רק אגיד, כמו שאנחנו אומרים תמיד, היכולת למנף את הבינה המלאכותית לטובת הכלכלה בסוף טמונה ביכולת שלנו לשתף פעולה בין התעשייה לבין הממשלה. זה נכון בכל מקום, זה נכון גם במקרה הזה, ואנחנו כאן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה. בבקשה, נורית ממשרד הכלכלה, מנהלת מערך תעשייה. שלום ותודה. אני מבינה שאנחנו גוררים אותך בין ישיבות. בבקשה, הבמה שלך. הצגנו מחקרים, הציגו כאן מרשות ההשקעות, מחקרים שמראים על אחוזי ההטמעה, שהם לא מספקים בתעשייה המסורתית, ועל הצורך להתעסק יותר בתעשיות חיוניות. בואי נשמע אותך, ותודה רבה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> תודה רבה. שמי נורית, אני ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה. אני מדברת אליכם עכשיו מנהרייה, אנחנו בסיום פה, חלק מהמאמץ המתמשך של המשרד לשקם את הצפון. במנהל תעשיות, או במערך תעשייה, ההסתכלות של המשרד כולו על התעשייה ואיך מקדמים אותה, שמעתי קצת את סיוון מדברת קודם, אני מתנצלת שלא יכולתי לשמוע את כולם, אבל הנושא הזה של תעשייה 5.0 הוא במוקד שלנו. ובתוך המונח הזה של תעשייה 5.0, אנחנו מדברים קודם כול על העלאת הפריון, ובתוך העלאת הפריון, אנחנו מדברים על טכנולוגיות מתקדמות, כשאחת מהן היא הבינה המלאכותית. למה אני אומרת את זה ככה? צריך להבין שבינה מלאכותית אפשר להטמיע כשיש לך תעשייה מבוססת נתונים. גם בתעשייה מסורתית, כשאנחנו מדברים גם על מפעל קטן שהוא מסורתי ולא איזה הייטק, גם שם יש אפשרות להטמיע בינה מלאכותית, אבל תלוי איפה. קודם כול, בתפ"י, ברכש, במטה, כמובן שאפשר להטמיע מהלכים מאוד מאוד מהירים יחסית, כי כבר יש שם נתונים, וזה מאמץ אחד. המאמץ השני הוא כמובן מאמץ משולב עם הטמעה של טכנולוגיות, עם הטמעה של מכונות מתקדמות, ועליהן כמובן את הבינה המלאכותית. זאת אומרת שכבר היום אנחנו יודעים לעשות הטמעה של בינה מלאכותית בתעשייה מסורתית, לאו דווקא מתקדמת, אבל צריך לעבור איתה כמה שלבים. לכן, בפעילות שלנו במרכז לתעשייה מתקדמת, זו פעילות שהמשרד הקים, הוא משקיע בה המון כסף. היום אנחנו מתוקצבים ב-60 מיליון שקל, זה לא מספיק עדיין, זה נותן לנו בערך 200 מפעלים בשנה, אנחנו צריכים קצת יותר. אני חושבת שראיתי את עדי דישון, שהיא יושבת ראש פעילה של המרכז לתעשייה מתקדמת עבורנו. אנחנו צריכים עוד תקציב. כדי להטמיע את המהלכים היותר מתקדמים האלה של תעשייה 5.0, של ההתייעלות במשאבים, של הכנסת ציוד מתקדם, וכמובן האלמנט המאוד מאוד חשוב הזה של בינה מלאכותית, אנחנו כמובן צריכים לגייס עוד תקציבים. אנחנו עושים מאמצים, ואני מקווה שגם לתקציב 2026 נקבל תוספת שתאפשר את זה. המנכ"ל והשר מאוד מחויבים וחושבים על זה. כמובן שאנחנו בתקציב לא מושלם השנה, עם פלאטים וקיצוצים. אני מקווה שנצליח לגייס תקציב לטובת המטרה הזו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי, תודה רבה. תראי, אני חושבת שבאמת קודם כול צריך לשים כאן את זה כמטרה, זו זווית שהיא נשכחת יותר. גם רואים את זה אפילו בדיון, תמיד החדר פה מפוצץ, הפעם זו מין זווית פחות זוהרת או נוצצת, והיא חשובה לא פחות. אנחנו גם רואים אחרי 7 באוקטובר כמה חשובים הדברים הבסיסיים, החיוניים, הביטחון התזונתי, הביטחון התשתיתי, גם הביטחון התעשייתי. ובסדר, אני מקווה שיעבור תקציב נאות. את יודעת שאני חברת ועדת כספים, תרשי לי להיות טיפה פסימית, זה גם החצי הפולני שלי, אבל אנחנו מסתכלים קדימה, ונקווה שבטווח הארוך באמת זה ישתנה. יש גם את ארז השכל, יש עכשיו את מטה בינה מלאכותית, עוד גלגול, עוד מבנה. לא יודעת איך זה יעבוד כשהתקציבים אצלכם והוא יושב שם, אני גם פה קצת פסימית. אבל בסוף מספיק שיש לנו מישהי כמוך, מישהי כמו סיוון, את גוגל ואת הרצון הטוב. אני חושבת שהמוקד צריך להיות כאן איזושהי שתוכנית אחת שיהיה לה אימפקט עם יעדים מאוד ברורים. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> דרך אגב, הזכרת את גוגל, אכן גוגל - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הם דיברו כאן. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אני חושבת שראיתם קצת בעיתונות. גוגל ואנחנו והמרכז לתעשייה מתקדמת עשינו הכשרה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, אבל צריך תוכנית, תוכנית עם יעדים, תוך שנה ככה, תוך שנתיים ככה. בסוף ממשלה היא ספינה מאוד כבדה, היא צריכה תמיד לדעת לאן היא הולכת, עם יעדים מאוד ברורים. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זו המשימה שלנו, הפנימית, לשנה הקרובה, לבנות את הקונספט הזה של תעשייה ובינה מלאכותית, איך אנחנו מתייחסים לזה, ואנחנו רוצים לעדכן את האסטרטגיה שלנו, את אסטרטגיית הפעולה שלנו בהתאם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> יופי, אנחנו באמת כאן לרשותכם, ותודה רבה, תודה שעלית באמצע הסיור, אני מעריכה את זה מאוד. נקפוץ אולי לעדי דישון, כי זה פשוט נראה לי קשור. עדי, יש לך חמש דקות, אני באמת אהיה קצרה. פשוט החברים כאן ליד מפרקים את הייעוץ המשפטי לממשלה ואני צריכה לקפוץ לשם. << אורח >> עדי דישון: << אורח >> מתוך החמש, הכי חשוב לתת ביטוי לתעשייה. אמר אורי בתחילת הדרך, מיישמים כבר AI, יש את ה-Machine Learning. פרויקט עוף טוב שאנחנו ליווינו עוד במנהל תעשיות בשנת 2023 יישם Machine Learning. אגב, גם הסרטון הזה, כמובן צריך גימיקים. אם שעה אנחנו מדברים על AI ועוד לא היה פה איזה גימיק, כמובן יצרנו את הסרטון. מקרי הבוחן שלנו היו ב-PDF, הכול עבר לאוואטרים. בבקשה, בואו נראה מה עוף טוב עשו עם סיוע וליווי של מנהל תעשייה. (מוקרן סרטון, להלן הדברים:) המרכז לתעשייה מתקדמת הוקם ביוזמת ובמימון מנהל תעשיות במשרד הכלכלה. לפניכם מקרה הצלחה ממפעל אשר ביצע פרויקט התייעלות והטמעה של טכנולוגיית ייצור מתקדמת. הפרויקט מומן בחלקו על ידי משרד הכלכלה, ליווי הפרויקט על ידי צוות המרכז ויועץ מטמיע. איך חוסכים מיליוני שקלים בתעשיית המזון? בואו נצלול לסיפור המרתק של עוף טוב. זה סיפור על איך חברה ותיקה השתמשה בדאטה כדי לפתור בעיה גדולה ויקרה. עוף טוב, חברה ותיקה מוכרת, התמודדה עם אתגר משמעותי בפס הייצור שלה. הבעיה הייתה פער בין התחזיות להזמנות האמיתיות. הניחוש הידני פשוט עלה יותר מדי. וההשלכות? ממש אפקט דומינו. עודפי ייצור, בזבוז חומרי גלם וצריכת אנרגיה מיותרת. כל זה פגע כמובן גם בשורה התחתונה וגם בסביבה. היה ברור שצריך למצוא פתרון. הפתרון הגיע מתחום למידת המכונה – גישה שמשתמשת בדאטה כדי לחזות את העתיד בדיוק רב. איך עושים את זה? התהליך כלל חמישה שלבים ברורים מאיסוף הדאטה ועד להטמעה במפעל. התהליך האוטומטי הזה החליף את הניחושים הידניים. והתוצאות, ובכן, הן היו דרמטיות. בשורה התחתונה, המספר המרכזי הוא 1.4 מיליון שקלים. זה החיסכון השנתי שהושג פה. אבל מאיפה בדיוק הגיע כל הכסף הזה? בואו נראה את הפירוט. החיסכון במשאבים היה פשוט עצום. 30 טון אריזות ו-50,000 ליטר סולר פחות בכל שנה. תחזית מדויקת יותר פירושה פחות פסולת. זה ייצור נקי, יעיל ופשוט חכם יותר. גם בעוף טוב עצמם הדגישו את ההצלחה. חיסכון בחומרי גלם וצמצום משמעותי בצריכת הסולר. הפרויקט הזה הוא דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה מוצלח בין עוף טוב, חברות ייעוץ וגורמי ממשל. בסופו של דבר, התוצאה היא מפעל שהוא גם חכם יותר, גם רווחי יותר וגם ירוק יותר. וזה גורם לחשוב, אילו עוד הזדמנויות כאלה מסתתרות בתעשיות אחרות ומחכות שהדאטה יגלה אותן? << אורח >> עדי דישון: << אורח >> יש לנו עוד עבודה פה על האוואטר, מי שמכיר. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> רגע, הבחור שמדבר בסרטון הוא לא אמיתי. << אורח >> עדי דישון: << אורח >> לא, זה אורן המהנדס שלנו, הוא ליווה את הפרויקט, דיברתם על הליווי. אבל הוא פשוט פחות חייכן במציאות, נעבוד על זה. אבל מה שאני באה לומר זה שזה קורה, יש כבר בתעשייה, Machine Learning, אלגוריתמים וכולי, זה כבר קורה, אבל אין ספק, צריך פה מכפיל כוח, ולכן אנחנו יצרנו את הקורס הזה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם עוף טוב, אם אני לא טועה, זה יחסית מפעל מבוסס. כלומר, איך מגיעים למפעלים שעוד יותר למטה? << אורח >> עדי דישון: << אורח >> אני לא יודעת - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> את לא בטוחה. את אומרת שזה גם כן מאתגר להיות רווחי ויציב לאורך זמן. << אורח >> עדי דישון: << אורח >> מאוד. ודווקא כשמדברים בתעשיות המזון הטרי, זה מאוד מאוד מאתגר, חיי מדף קצרים וכולי. יש הרבה מה לעשות. הלכנו קודם כול על Train the Trainers, אותם סוכני שינוי שייכנסו וילוו, ואת זה אנחנו עושים במשרד הכלכלה, לא רק מסבסדים את הייעוץ, אלא גם מהנדסים שלנו, מנהלי תיקים שמלווים. הנה, חזרנו למפעל הזה אחרי שנתיים וראינו שבאמת זה התממש, הפרויקט הזה. קודם כול, Train the Trainers, סוכנים של שינוי שמגיעים כדי ללוות את המפעלים ואחר כך את המפעלים, כי המפעלים עוד לא שם. דיברנו על כך ש-AI צריך דאטה, גם שם אנחנו עוזרים למפעלים, קודם כול לארגן את הדאטה, לעשות דיגיטציה של הדאטה. זה עוד התהליך הקודם, אנחנו על זה. אין ספק, AI צריך להיות מכפיל כוח. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל מה זה המרכז לתעשייה מתקדמת? את גוף בתוך משרד הכלכלה? << אורח >> עדי דישון: << אורח >> אנחנו זכיינים, זכינו במכרז להפעיל עבורם את המרכז. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עבור ירון, עבור אגף הייצור המתקדם במשרד הכלכלה? << אורח >> ירון קרון: << אורח >> זו הזרוע הביצועית שלנו. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עשיתם מיקור חוץ לגוף שיסייע לכם להטמיע. תדבר, הגענו אליך. << אורח >> ירון קרון: << אורח >> ירון קרון, אני ראש אגף ייצור מתקדם. נתחיל בזה שיש באמת, והוזכר, פער מאוד גדול בתעשייה. אנחנו מעריכים בין 14,000 ל-17,000 חוסר בעובדים. באמת, כשאנחנו מגיעים למפעלים, הדבר הראשון שמעלים, חסרים עובדים. המצב בעקבות המלחמה החמיר משתי סיבות: אחת, הדרישה בישראל עלתה, בין השאר חרמות, לא מגיעים, טורקיה לא משווקת וכולי. והדבר השני, עלה מאוד הייצור הביטחוני. אם ניקח רק את שלוש הגדולות: אלביט, תעשייה אווירית ורפאל, הן עלו ב-4,000 עובדים, זה בדוק. ה-4,000 האלה לא הגיעו יש מאין, הם פשוט לוקחים את העובדים מהמפעלים האחרים. אמיתי, וגם את זה ראינו. ונוצר חוסר גדול. הממשלה מפצה על זה גם דרכנו חלקית עם עובדים זרים. עד עכשיו אנחנו נתנו המלצות לכ-8,500 מימוש של עובדים זרים, בקרוב תהיה עוד הקצאה לעוד 1,500, יחד עם רשות האוכלוסין. אבל זה עדיין לא פתרון. לכן, על מה שנאמר אם AI יחליף עובדים או לא, אני מאוד מקווה שכן, לפחות חלקית או משהו, כי אנחנו זקוקים לאוטומציה ולמערכות שיאפשרו לנו לעבוד עם פחות עובדים, וזו בעיה שקיימת בכל העולם המערבי. אני אתחיל עם מפעלים. המפעלים שלנו בישראל הם ממגוון, דובר על זה, יש מגוון שלם. מי שזוכר את הטרנד הקודם שהיה פה לפני ה-AI, אני לא יודע אם זה היה Machine Learning, ולפני כן היה לנו פה את ה-Big Data, וישבתי פה באולם הזה הרבה על Big Data ומה עושים עם זה, והגענו ל-AI. ו-AI חייב נתונים, הוא חייב לרוץ על בסיס נתונים. אם אין נתונים, אין מה לדבר על AI. יש מפעלים שנמצאים בשלב הראשון, שמתקינים את המכונות שמייצרות להם את הנתונים והכול. דיברה פה סיוון ידידתי, ואנחנו מאשרים דרך רשות ההשקעות רק מכונות חדשות, לא מאשרים רכש ישן, לא יד שנייה, אנחנו רוצים להתקדם למכונות שאוספות את הנתונים בעצמן, שאומרות לך כמה זמן הן עבדו, כמה הן ייצרו, כמה הן עצרו, כמה זמן סט-אפ. זה הבסיס כדי שיהיה לנו את בסיס המידע. הדבר השני הוא לחבר את הכול ביחד, וכל מפעל נמצא בשלב שלו. ומי שחיבר והגיע לאיזשהו ענן או שרת פנימי, אפשר להריץ עליו AI. המרכז לתעשייה המתקדמת הוא הזרוע הביצועית שלנו, והוא מטפל בכל מפעל ומפעל לפי השלב שהוא נמצא בו. זאת אומרת, אנחנו רוצים לקדם כל אחד כדי להתקדם קדימה, יש כאלה שנמצאים בשלב שהם צריכים לאפיין את המכונות שלהם, יש כאלה שהם בשלב שהם מחברים, ויש כאלה שהם בשלב שהם מטמיעים AI. המרכז מבצע אבחונים, אנחנו מקווים כרגע להגיע לסביבות 100, 120, אולי 150 מפעלים בשנה הקרובה. אנחנו מבצעים אבחונים. אנחנו ממליצים להם איפה להכניס AI, איך להכניס AI, במה להכניס, ואנחנו גם מתקצבים חלקית כשהם מבצעים את זה. אני רוצה להגיד עוד משהו. למי שנמצא במפעל, בדרך כלל, ה-AI שאני מדבר עליו, נעשה הבדלה, אני חושב שזה הוזכר, אנחנו לא מדברים על AI ברמת ההנהלה, לא מישהו שמכין מצגות עם Canva, לא עם זה. ואני חושב שעוז אמר, קל יותר להכניס AI בהנהלת חשבונות, כי הנהלת חשבונות במפעל היא לא שונה מכל חברה אחרת, ממשרד רואה חשבון או ממסחר ושירותים. אנחנו מדברים ב-Core Business של המפעל, אם אנחנו רוצים להכניס AI, באמת אנחנו עוזרים להם בזה, ואנחנו נותנים המלצות, אנחנו מתקדמים איתם, ואנחנו מתקדמים איתם בכמה צירים. אחת, בלהכניס את זה תכל'ס. דובר, ועמרי ידידי פה עוזר, מגזר שלישי, אנחנו נעזרים גם בהם. לא רק עמרי, אנחנו נעזרים בג'וינט, אנחנו נעזרים בקרן סטף ורטהיימר, עשינו איתם שש מפעלים, זה הפיילוט, אנחנו יוצאים בשנה הבאה לכמה עשרות מפעלים, גם כן עם מנטור במפעל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אבל האם אתם עובדים בצורה סיסטמטית, או מתודולוגית הייתי קוראת לזה, עם מיפוי של מהם מפעלים חיוניים, מיפוי של מהם התחומים החיוניים, ומזה נגזרים המפעלים, יעד מאוד ברור של כמה כל שנה, כמה מפעלים אתה רוצה, איזה שיפור בפריון אתה רוצה, איפה התשתית בנושא הדאטה? התוכנית, נשמעת לי שיש לכל אחד רצון מאוד טוב, אבל בסוף, הממשלה, אתם, שעושים את העבודה, עובדים עם מה שיש, זה לא בהכרח מספיק ממוקד על הדיון הזה כרגע. << אורח >> ירון קרון: << אורח >> קודם כול, את צודקת, עובדים עם מה שיש, זה תמיד נכון, אבל אנחנו עובדים עם מה שיש בתוכנית מאוד סדורה מול המפעלים עצמם. בהכשרות, כרגע אנחנו - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אתה ממוקד על מפעלים בתעשיות חיוניות? לא כל כך. << אורח >> ירון קרון: << אורח >> לא. גם מפעלי ייצוא, זו גם הגדרה של השר, מאוד אנחנו רוצים להגדיל את הייצוא, וזה מאוד חשוב למדינת ישראל. אבל גם נתנו דגש, אנחנו יושבים עם משרד הביטחון על תעשיות ביטחוניות, אנחנו יושבים מאוד חזק על תעשיות המזון כדי להביא אותנו לעצמאות במזון. אבל שוב, זה נגזר מהמדיניות של שר ושל הממשלה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כמובן. תודה רבה. נעבור לנקודת מבט קצרצרה של רונית, רשות החדשנות. רונית עוסקת בנושא של זירת ייצור מתקדם ברשות החדשנות. אני הזהרתי את כולם להנמיך ציפיות כשאת תדברי, זה לא שאתם באים עם ערימות של כסף. אתם רואים את זה בעולם ההייטק, וזה בסדר, זו הפרספקטיבה שלכם. אבל בבקשה, ספרי גם על עצמך, כי אני יודעת שיש לך רקע מהעולמות של הדיון הזה. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> כן. תודה רבה על ההזדמנות, דיון חשוב ביותר. אני כבר ניהלתי את הדיון הזה בהרבה חדרים, לפחות בשנה האחרונה ואף יותר. אני באמת מנהלת אגף שעוסק בעולמות של תעשייה בוגרת ברשות החדשנות. אנחנו עשינו מחקר עמוק. מעבר לזה שהמנדט שלנו עומד על מחקר ופיתוח ועל קידום סטארט-אפים והייטק וכולי, אנחנו מאמינים שההייטק יכול להיות בכל מקום, גם במפעל מזון, גם במפעל לחומרי בנייה, ובכל מקום. והזווית שאנחנו נותנים היא איך אנחנו מפתחים מוצרים טכנולוגיים מתקדמים בכל מפעל, בכל מקום. כי בסופו של דבר, התחרותיות של המפעלים הזו תהיה לא רק בהתייעלות התפעולית שלהם, אלא ביכולת שלהם להתחרות בעולם במפעלים דומים להם ולנצח, ולנצח עם מוצרים. וזה גם היתרון התחרותי של ישראל, בהון האנושי, ביכולת שלנו להביא מוצרים שהם מנצחים. זה מאוד קשור גם לעולמות של ה-AI, כי בסופו של דבר, כאשר מפעל עושה את קפיצת המדרגה המשמעותית הבאה ומפתח מוצר טכנולוגי מתקדם, הוא מפתח איתו גם את תהליכי הייצור, הוא מפתח איתו את ההון האנושי, הוא מפתח את היכולות בליבת החברה לקדם מחקר ופיתוח. לצורך העניין, אנחנו עשינו שינוי מאוד דרמטי בכל המסלולים שלנו בשנה האחרונה, גם שינינו את המסלולים עבור המפעלים. היום אנחנו יודעים לתת לטובת פיתוח מוצר חדש בשלושה שלבים בתוך מסלול של מעבר מייצור לפיתוח, יודעים לממן בתקציב של 12.5 מיליון שקל פיתוח של מוצר חדש שכולל הכול, מרעיון, היתכנות כלכלית, ועד חדירה לשווקים. ובמקביל, עשינו מהלך משלים, שאני חושבת שהוא בדיוק נוגע לנקודה שדיברתם פה עליה, זה הליווי. הקמנו, יצאנו בהליך תחרותי למאיצי מופ"ת, גופים חדשים, מסגרות תומכות שילוו את המפעלים באותו תהליך של פיתוח מוצרים חדשים. התהליך הזה כולל, והגופים שהגישו לנו, דרך אגב, היה קול קורא מדהים, התוצאות שלו יתפרסמו בימים הקרובים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> קול קורא של אנשים שהם יהיו צ'מפיונים שילוו בשטח. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> לא אנשים, אלה גופים. יש פה שותפויות, חברות חדשות, יש פה שותפויות של אקדמיה, של משקיעים, של תעשייה, של מומחים טכנולוגיים מתחומים שונים, כל אחד - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שהם ילוו מפעל ספציפי שיזכה במסלול שלכם? << אורח >> רונית אשל: << אורח >> לא רק אלה שיזכו במסלול שלנו, גם כאלה שלא בהכרח יגישו למסלול שלנו. הם ילוו מפעלים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> הבנתי. כלומר, אתם בונים גופים יש מאין שהתכלית שלהם היא לסייע בהטמעות. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> לא בהטמעות, אנחנו לא עוסקים בהטמעה של טכנולוגיה מקדמת. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> ביצירת טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי התעשייה. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> בפיתוח מוצרים. המוצר הטכנולוגי הבא של המפעל ייעשה בשיתוף עם מאיצי מופ"ת. מופ"ת זה מו"פ בתעשייה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מעניין. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> ואותם גופים גם רשאים לעסוק בדברים נוספים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה יהיה מסלול בשיתוף עם משרד הכלכלה? זה מאצ'ינג או שזה שלכם? << אורח >> רונית אשל: << אורח >> לא, זה שלנו. ואנחנו באמת בימים הקרובים נכריז על הגופים החדשים האלה, ואתם תראו אילו שותפויות מדהימות נוצרו. דרך אגב, גם אלה שלא יזכו, אני מאוד מקווה שימשיכו את השותפות שהם יצרו וימשיכו לקדם את הנושא הזה. אבל יהיו פה גופים מומחים שיש בהם גם התמחות טכנולוגית וגם התמחות עסקית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בכמה גופים כאלה מדובר? << אורח >> רונית אשל: << אורח >> שישה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שישה זה לא מעט. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> 30 מיליון שקל למימון של שישה גופים כאלה שיעסקו בענפי תעשייה שונים וייתנו את המענה לכל המפעלים בפיתוח מוצרים טכנולוגיים חדשים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מדהים. טוב, אני באמת מקווה שאתם שומעות כאן, נציגי ונציגות משרד הכלכלה, וגם כמובן התאחדות התעשיינים, אני מקווה שתדעו לנצל היטב את הדבר הזה. זה נשמע כמו יוזמה סופר, סופר חשובה שיכולים להיות לה שימושים, לדעתי, יותר רחבים ממה שאתם חושבים. << אורח >> רונית אשל: << אורח >> אנחנו עובדים עם כולם בשיתוף פעולה, גם עם משרד הכלכלה, עם התאחדות התעשיינים, עם כולם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> נכון, בהחלט. שני דוברים אחרונים: המכון לדמוקרטיה וד"ר גלעד פורטונה, שביקש לדבר, וניל. ניל, אתה תמיד מדבר איתי בעצמך, יש לך קו ישיר, אבל בבקשה. אנחנו חייבים לסיים עד 12:00. << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> לא הבאתי מצגת, אני רוצה להגיד רק כמה מילים. קודם כול, התעשייה היצרנית היום לא מקבלת מהמדינה עזרה להתרומם, ואני חושב שבעדיפויות הלאומיות שאת הזכרת קודם היא חשובה, איך אמרת? מעסיק שלישי. היא חשובה יותר ממה שהיא מקבלת בנתח התקציבי ב-2026 וכן הלאה. לדוגמה, רשות החדשנות מקבלת 2 מיליארד שקל, משרד הכלכלה מקבל, אני לא יודע, כמה מאות, אולי גם פחות. אני חושב שהדיון - - - << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> גם רשות החדשנות לא מקבלת מספיק, תתפלא. חלק מהסכום שלה זה בהורייזן, זה מה שנקרא Sunk Cost כזה. הוא חשוב מאוד, כן? אבל. << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> אני רוצה להגיד שקודם כול אני מסתכל על רשות החדשנות ומשרד הכלכלה, מבחינתי זה דבר אחד. התעשייה מעסיקה 700,000 איש: 300,000 בהייטק, 350,000 בייצור, חלק מהייצור הוא הייטק. ואני חושב שהגישה המערכתית שבה החלק שעוסק את ההייטק איננו עוזר לתעשייה היצרנית להתרומם, זו טעות. ואנחנו מנסים לשנות את זה, וכל הדיון פה לא מתייחס לזה. ההפרדה בין משרד הכלכלה, רשות החדשנות, התאחדות התעשיינים, כל אחד עושה, אין אבא לעניין. מה שאני מציע, אם אפשר, מהסיכום של הוועדה הזאת, להאיר את החשיבות. החשיבות גדלה אחרי מלחמת חרבות ברזל, היום העולם השתנה. רשמתי פה, רק להזכיר לכם. גלובליזציה הלכה לאיבוד בעולם. אנחנו חייבים לייצר היום תעשיות אדירות במזון, בביטחון, בצ'יפים. אנחנו חייבים היום המון משאבים של ייצור שיש את היכולות, חלקן נמצא בהייטק, חלקן נמצא בתעשייה. אם לא נשדרג את התעשייה. אולי אני אגיד עוד מילה אחת שחשוב להגיד אותה. התעשייה 4.0 שכולם דיברו עליו זה שדרוג ממצב של תעשייה ללא דאטה לתעשייה עם דאטה. ה-AI מגיע רק אחר כך. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> כן, זה גם נוגע לכל הנושא שנקרא תשתיות טכנולוגיה, תשתיות דיגיטליות. זה הבסיס שצריך ודורש שדרוג. << אורח >> גלעד פורטונה: << אורח >> בדיוק. ה-AI זה המוח שיודע למדוד ולעשות. עוד דבר. בעולם היום יש השתנות ל-AGI, שמי שלא מכיר, מאפשר לתעשייה יצרנית ליישם אונליין בלי תלות בענן באונליין. קודם דיברנו על תעשייה כימית, התעשייה הכימית בהיסטוריה שלה היא תעשייה שמפעילה AI בהגדרה. אני יכול להסביר יותר אחר כך. מה שאני רוצה להגיד, שהמסקנה שלי מהדיון צריכה להיות, אני מאוד מעריך אותך, וכשרת המדע, להשפיע, לשנות את התקציב שמיועד לשדרוג התעשייה. היא קריטית היום יותר ממה שהיא הייתה לפני המלחמה, ואנחנו נאבד את האנשים אם לא נעשה את זה. מדובר על מאות מיליונים ולא עשרות מיליונים. לדעתי, זה המסר הכי גדול שלי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מסכימה איתך, אני מסכימה. תודה רבה. אני מקווה שנוכל עוד לתקן. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> (מוקרנת מצגת) שלום לכולם. גלעד בארי, ראש התוכנית לרפורמות בכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. ישבתי בחדר הזה גם מהצד של משרד הכלכלה והתעשייה לפני שנה. מה שאני רוצה להרחיב את הדיון, אני לא אחזור על דברים. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה ממש Reunion, הדיון הזה. כל אחד פה בצדדים לא זוכר מה הוא היה. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> גם מבט בין-לאומי קצר וגם כמה כיוונים נוספים למדיניות שלא דנו פה. אחת, אני רוצה להתייחס לסקר הלמ"ס שהוזכר פה קודם, שהם עשו אותו בשיתוף איתנו בתחום התוכן. ונקודת המבט פה היא גרמניה, והסיבה שהתמקדנו בגרמניה להשוות היא גם כי היא מדינה מתקדמת בתחום הזה וגם כי היא הייתה הכי קרובה בזמן לסקר הלמ"ס שהיה ביוני. חוץ מזה שיש פערים מאוד גדולים בין ההייטק, בברים הכחולים, שזו ישראל, אנחנו יכולים לראות שאפילו בתוך הענפים המסורתיים עצמם יש פערים מאוד גדולים בין מה שקורה, בין הדיווח של עסקים על שימוש בבינה מלאכותית בגרמניה לבין מה שקורה בענפים האלה בישראל, חצי ואפילו פחות. הסקר גם עסק בשאלה למה. והתשובה הכי שכיחה בסקר, ואגב, רק כדי להוסיף פלפל לדיון, זה קצת שונה מהממצאים שהוזכרו קודם, התשובה הכי רווחת בסקר הייתה: AI לא רלוונטי לעסק שלי. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> שונה, דווקא הם הראו שיש הרבה מאוד פתיחות לזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתי זה היה? << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> ביוני 2025. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> מיוני עד דצמבר הם שינו את דעתם. ממתי המחקר שלכם? קודם לדעתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פחות או יותר באותו זמן. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> עברו הרבה דברים, הרבה חקיקות משפטיות, הרבה דברים מאוד קיצוניים, שינו את דעתם. הם איבדו את האמון בניהול אנושי. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> בסדר, אם מעירים אותי באמצע הלילה, אני מעדיף את המדגם של הלמ"ס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אלו נתונים של הלמ"ס? << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> כן, ניתוח שלנו, נתוני הלמ"ס. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני חושבת שזה גם קשור בגיל. דרך אגב, יש קורלציה עם הגיל, לדעתי. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> לגבי לא רלוונטי, כשאני חושב על לא רלוונטי, אני חושב שגם פה חשוב להשוות בין-לאומית, כי בגדול, תעשייה או מסחר או בינוי בישראל בעיקרון עובדים באותה פונקציית ייצור בישראל ובגרמניה, ואפשר לראות שהרבה פחות עסקים בענפים המסורתיים בגרמניה חושבים שה-AI לא רלוונטי אליהם. אני חושב שהלא רלוונטי הוא איזשהו סוג של חוסר ידע, וזה מוביל אותי לשקף האחרון של הכיוונים למדיניות. קודם כול, אני מצטרף למה שאמרת לגבי היעדים, וזו הערה בנושא התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. אין יעד בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אין תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. גם התוכנית של נגל, הסתבר לנו כאן בוועדה שהיא לא בתוקף, היא לא מתוקפת. נכתב דוח, זה נחמד, בנו מטה שתוקצב בסכומים יחסית אזוטריים, של עשרות מיליוני שקלים, בשביל אנשים, ועכשיו תצטרכו להתחיל מההתחלה לעשות תוכנית בפעם השישית, לא יודעת, חמישית. רביעית או חמישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש אצלנו את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. פורום תל"ם. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> פורום תל"ם זה משהו אחר, את יודעת. זה גם כבר מאוד ישן, אלה בסוף תשתיות מאוד ממוקדות ומסוימות של מחשב על וכולי. אני הייתי שרה כשהדבר הזה באמת יצא לדרך, והוא חשוב מאוד, ובאמת מחשב העל יצא לדרך, אבל תוכנית לאומית, בסוף, את יודעת, זה לא רק ות"ת ורשות חדשנות ומפא"ת. יש פה עניינים של ממשלה, יש פה עניין של תשתיות, יש כאן נוספות, יש כאן עניין של ביטחון דיגיטלי, יש דברים שחורגים. יש יעדים באקדמיה שהם לא באמת בתוך פורום תל"ם כרגע. וגם, בינינו, את יודעת, היו לי על זה הרבה שיחות, גם קשות, עם רשות חדשנות. פורום תל"ם מבטא ואקום מנהיגותי ברמה הפוליטית בתחום הבינה המלאכותית, שיושבים הגופים המקצועיים החזקים ואומרים ביניהם: יאללה, בואו נתקדם, בואו נביא כסף, נעבוד ביחד ונקדם. זה בסדר וזה חשוב, אבל זו לא כל התמונה. והנה, את רואה עכשיו את הדיון הזה, שהוא לא בתל"ם, הוא לא בוות"ת והוא לא במפא"ת, הוא משהו אחר. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> כשיכתבו את התוכנית הזאת, אני חושב שצריך ללכת בדרך של האיחוד האירופי ולקבוע יעד של אחוז עסקים שמשתמשים בבינה מלאכותית. דבר נוסף. דיברו פה על העניין של מיומנויות והכשרות וכל זה. כל התחום של למידה לאורך חיים, שאנחנו עובדים עליו בעידן הבינה המלאכותית, במיוחד שאנחנו עובדים עליו במכון, בניתוח שעוד לא פרסמנו, כדי להגיע למשל לתקציבים שמושקעים בממוצע ה-OECD בתחום של למידה לאורך חיים, צריך להוסיף בערך עוד מיליארד שקל, כי זה תחום שכמעט לא קיים בישראל. והדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו מתוך השקף, זו הנקודה האחרונה, אם אני סוכם את כל המספרים שדיברו עליהם פה בחדר היום, לדעתי מגיעים אולי ל-300-250 מיליון שקל. הרוב הגדול של הכסף של החוק לעידוד השקעות הון, שאלה מיליארדים, הוא בפרק המיסוי. מי שיודע, פרק המיסוי, בימים אלה פורסם תזכיר חוק, שאנחנו גם מתכוונים לפרסם לגביו התייחסות בנושא הזה, שם נמצא הכסף. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> בחוק עידוד השקעות הון. כן, אבל זה בכלל לא בפרספקטיבה של AI, לדעתי. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> בדיוק. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זאת ההערה. כן, ברור. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> כלומר, ניתנות הטבות למחקר ופיתוח שהן לא הטמעה והן לא הכשרות, ולדעתנו, חוץ מזה שאנחנו לא בטוחים שהוא מקדם את המטרות הרצויות בעולם ההייטק, הוא גם יוצר עיוותים ולא נותן כסף לדברים שה-3 מיליארד שקל האלה שההטבה הזאת נותנת הם 2% מתוך תקציב המחקר והפיתוח של ישראל. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> זה מעניין, תדבר איתי על זה. אם זה יגיע לוועדת כספים, אני אשמח. << אורח >> גלעד בארי: << אורח >> בשמחה, אני יכול להעביר לך גם את ההתייחסות. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> אני אשמח. תודה רבה. ניל, יש לך דקה. << אורח >> ניל נמיר: << אורח >> 30 שניות. קודם כול, אני רוצה לברך על הדיון הזה, הוא סופר חשוב. אנחנו לא יכולים להשאיר את הפריון של התעשייה המסורתית מאחורה, ואם לא נתחיל להתקדם בתחום של הטמעת AI, אנחנו נלך למקום לא טוב. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת. ההמלצה הראשונה של אורי, והקול הקורא, אני חושב שצריכים להפריד את זה לשני דברים. המצוקה הכי גדולה של התעשייה, שהם לא יודעים למי לפנות, הם לא יודעים מי היועצים. הם עכשיו הבינו, בעקבות העבודה שלכם, שרק 50% חושבים שזה חשוב להם. המספר עלה, והרבה מבינים שזה חשוב, אבל הם לא יודעים מה לעשות, ואין מספיק מומחים. אני מברך על הפעילות של משרד הכלכלה, שהולכים להתחיל להכשיר מומחים, 35 מומחים, עם גוגל זו טיפה בים. לאורי יש מאות יועצים, ולפי דעתי, השלב הראשון, לא קול קורא, אלא RFI של התאחדות התעשיינים, לעשות איזה דאטה בייס של כל המומחים הרלוונטיים. וחשוב לציין, AI זו איזושהי מילת קוד, זה לא מספיק. צריכים להגדיר איזה ניסיון AI, באיזה מפעל, באיזה יישום, באיזה מקטע של המפעל. אחרי שיהיה כזה דאטה בייס והמפעלים ידעו למי לפנות, מי שרלוונטי לאיפה שהם רוצים להתקדם, אז מעל זה אפשר אולי לבקש ממשרד הכלכלה שהם יממנו את זה. << יור >> היו"ר אורית פרקש הכהן: << יור >> תודה רבה, באמת תודה על שיתוף הפעולה. עוד דיון חשוב. אני לא יודעת, הוועדה הזו, לצערי, מעלה הרבה מאוד נושאים מאוד מאוד מוזנחים. אני מאוד מתוסכלת, כי אתם יודעים, במלחמה הזו העברנו בוועדת הכספים שמונה תקציבים, חמישה תקציבי מלחמה שנפרצו שלוש פעמים, בקרוב נקבל את התקציב האחרון והנוסף. העלינו מיסים לתושבי ישראל, את המע"מ, הקפאנו התקדמות ונקודות זיכוי והתקדמות בשכר לעובדי המגזר הציבורי, הרבה מאוד גזרות. כסף, בואו נגיד לצרכים קואליציוניים, כל הזמן יש. אני מדברת איתכם על מאות מיליוני שקלים, על חמישה מיליארד שקלים פלוס בכל תקציב כספים קואליציוניים, וזה לא צריך להיות ככה. דווקא בימים של מלחמה ישראל הייתה חייבת לקחת את המשבר הזה כדי לחזק את מנועי הצמיחה ואת התשתיות. בסדר, לא יודעת אם אנשים יגידו שתעשיות מסורתיות כבדות ממש זה מנוע צמיחה, אני חושבת שזה מן סוג הנושאים שכן. ובסוף הרעיון הוא לשים שקל שייתן לנו הרבה יותר מזה. לא יודעת אם זה בדיוק כמו בסטארט-אפ, שנותן פי שבעה ממה ששמים בו, אבל זה נותן הרבה מאוד. ובסוף, הפער בין הפוטנציאל של הבינה המלאכותית לבין היכולת והמצב של המימוש של התעשייה המסורתית הוא פער, בעיניי, שהוא פער שהוא בידי הממשלה. כל ממשלה יכולה לגשר עליו ולשפר אותו. נתונים של 40% יישום במקרה הטוב ו-20% במקרה הרע הם נתונים מאוד מאוד מדאיגים. צריך לשלב ידיים בין הרבה מאוד גופים בממשלה ובשוק הפרטי: משרד הכלכלה, האקדמיה, התאחדות התעשיינים, השוק הפרטי, לשבת ביחד, ביחד גם עם רשות החדשנות, כמובן מטה ה-AI, ולקבוע תוכנית ממשלתית ברורה עם יעדים, יעדים מאוד ברורים של איזה פריון אנחנו רוצים שיעלה, כמה מפעלים אנחנו רוצים בכל שנה, מהכבד אל הקל, מיהן התעשיות שאנחנו מסמנים אותן כחיוניות, ולהתחיל לעבוד על זה עם תקציבים מתאימים. אחרי שדיברתי על יעדים, זה לתקן, לדעתי, או להרחיב את חוק עידוד השקעות בהתאם גם לצרכים האלה של הטמעות AI, לא לפגוע כמובן בדברים האחרים שעושים. עוד לייצר זה מבנה ממשלתי שהוא יעיל לעבוד. יש לנו מטה AI במשרד ראש הממשלה, אבל הסמכויות נמצאות במשרד הכלכלה ובמקומות אחרים והדברים לא מדברים ביניהם. לטפל בהכשרות עובדים. בדומה לעולם, לאמץ תוכניות של תמיכה כדי שהדברים הללו יקרו. להגדיר ענפים חיוניים, כמו שאמרתי, לעשות מרכזי הכשרה, לטפל במה שניל אמר באמת, בחיזוק של מומחים, בלייצר מאגר של מומחים וגם מסד נתונים. דברים שאני רואה שכל פקיד בעולם שלו מנסה לעשות, מה שנקרא, אתם מנסים לעשות את מה שבידיכם לעשות, אבל צריך כאן משהו שהוא לדעתי אסטרטגי והוא ממשלתי, והוא עם יעדים שכל המערכת תתיישר אליו, ובעיקר עם תוצאות בסופו של דבר. תודה רבה לכם על הדיון הזה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:09. << סיום >>