חומר רקע - גורמים חיצוניים

י סל מזון בריא ים , בר י קיימא ונגיש ים – כיום ולדורות הבאים כבסיס לזכות למזון ולב י טחון תזונתי לכול - צעדים חיוניים למניעת אי- ביטחון תזונתי מוגש לוועד ת העבודה והרווחה ,של הכנסת פברוא ר 2026 :חזון לכל אדם עומדת הזכות לביטחון תזונתי , שמוגדר כמצב בו לכל אדם, בכל זמן, יש נגישות פיזית וכלכלית למזון .מספיק, בטוח ומזין, שתואם את צרכיו התזונתיים ואת העדפותיו, ומאפשר חיים פעילים ובריאים אי בטחון תזונתי, אינו גזירת גורל אלא פרי מדיניות ולכן גם ניתן למיגור ובאחריות המדינה . :רקע ניתן ללמוד על כך לדוגמה מברזיל אשר מספר הסובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור ירד מ- 21.1 מיליון ל7.1 מיליון בתוך שנתיים בלבד !!! :התכנית ברזיל ללא רעב Brazil Sem Fome - BSF -יוזמה חדשה שהושקה ב- 2023 .במטרה למגר את הרעב עד סוף הקדנציה הנשיאותית הנוכחית תכנית ה מבוססת על שילוב בין רצון פוליטי חזק למדיניות מקיפה ומוכיחה כי ניתן להפחית ואף למגר את אי הבטחון התזונתי . בשנת2019 גיבשה ישראל מפת דרכים לאומית למערכות מזון בריאות, שוויוניות ובנ ות קיימא בישראל עד2030 . מפת הדרכים מציגה שורה של צעדים מעשיים שיכולים למנוע מחלות ותמותה (מחלות תלויות תזונה מהוות את גורם התמותה המוביל כיום בארץ עם כ10,000 אנשים מדי שנה רק מתזונה לקויה והשמנה), איכות חיים ירודה ותמותה בטרם עת; לצמצם את הפגיעה בסביבה ובאקלים; להוריד את יוקר המחיה, כולל הנטל הכלכלי על מערכת הבריאות הנשחקת. אלא ש מדיניות ממשלתית , שמנוגדת למתווה שבמפת הדרכים הלאומית, ולהמלצות ארגוני הבריאות וסביבה המקצועיים העולמיים, מעצבת בארץ סביבת ו דפוסי תזונה מזיקים , ובמיוחד: צריכה עודפת של מוצרים אולטרה- מעובדים : של לחם לבן, משקאות ממותקים, חטיפים עתירי מלח וסוכר לגביהם המלצת משרד הבריאות שרצוי ,להמנע מצריכתם ו מוצרים מהחי בעקר בשרים מעובדים ובשר אדום אשר צריכתם בארץ מהגבוהות בעולם . כל אלו מחריפים את מגיפות ההשמנה והסוכרת. ישראל היא שיאנית ה OECD ב עולם בקטיעת גפיים בשל סכרת ועם עלויות עצומות של כ55 בשנה₪ מיליארד .למדינה, תושביה ולמערכת הבריאות הנשחקת כיום, תזונה לא בריאה היא גורם סיכון לתחלואה ותמותה גבוה יותר מאלכוהול, סמים וטבק–גם יחד ולכן מחייבת .התייחסות, מדיניות והשקעת משאבים בהתאם .מערכות המזון ודפוסי התזונה אינם רק תוצאה של בחירה אישית דפוסי התזונה הקיימים הם תוצאה של מדיניות ממשלתית . מדיניות ממשלתית ש בין היתר ו בפועל תומכת בתעשיות מזון מזיקות הן לאדם והן לסביבה, פועלת להפחתה מלאכותית של מחיריהם של מזונות מזיקים, מאפשרת לסוחרים במזון להפיל על הציבור את העלויות האמיתיות כולל העלוי ות החיצוניות .של המזון שהם משווקים במקביל, הממשלה לא תומכת כנדרש בחקלאים המייצרים תוצרת מקומית, בריאה ומקיימת, ולא דואגת למנוע עליית מחירים של מוצרים שהם מוצרי יסוד בתזונה בריאה ובת- .קיימא על רקע זה, המליץ מבקר המדינה, בדו"ח מינואר2024 י שענ ינו הפיקוח על מחירי המזון, כי בעבודת ועדת המחירים .""ייבחנו לצד היעדר התחרות גם מגמות בצריכה (רלוונטיות לצרכנים), תועלות בריאותיות וביטחון תזונתי :המלצות להמשך מסמך זה מציע מספר צעדים מקדימים:, לא ממצים, שיכולים לשפר את הביטחון התזונתי בישראל א. יישום חוות- דעתו של מבקר המדינה לפיה בפיקוח מחירים יש "לתת למונחים המופיעים בחוק הפיקוח - כמו ''מצרך חיוני' ו'טובת הציבור- ."פרשנות תכליתית, המשקפת גם יעדים חברתיים ובריאותיים בהתאם לכך יש לערוך מחדש ולאלתר , את רשימת המוצרים שבפיקוח באופן ש יוספו מוצרי יסוד לתזונה בריאה ובת-קיימא ובאופן דחוף הכנסת קטניות ולחם מלא מהגרעין בשלמותו לפי מפרט אגף התזונה של משרד הבריאות ו יוסרו מוצרים מזיקים או כאלו שנצרכים כיום בעודף . מזונות אלה הנם מזונות אסטרטגיים להבטחת .בטחון תזונתי לכלל האוכלוסייה בשגרה ובחרום גם על פירות וירקות חשוב להכיל פקוח על מחירים לצורך המעקב והשקיפות של פערים לא מוסברים במחיר בין המחיר שהחקלאי מקבל למחיר ל.צרכן ברשתות השווק כבר ב2013 יצא המסמך הראשון על החשיבות של הנגשת סל מזון בריא מבחינה כלכלית, כולל סקירה של הכלים הכלכליים בהם יש ש י מוש מד ב י נות מפותחות, כולל פ י קוח על המחירים1 . עשור מאוחר יותר דו"ח מבקר המדינה ממליץ להכניס מזונות נוספים לפ י קוח על המחירים, לאור כשלונם של המנגנונים המוצעים באופן חוזר ונשנה .על ידי הגורמים הכלכליים האחראיים ב. יש לכלול בו ו עדות פקוח המחירים ומכסים, נציגים של משרד הבריאות בכלל ו מומחי התזונה בפרט . ג. הרחבת הפטור ממע"מ לדגנים מלאים ולקטניות . כיום הפטור ממע"מ מוגבל לפירות וירקות. פירות וירקות הם מרכיב חיוני בתזונה בריאה ובת- קיימא, קיימת מגמה מסוכנת של ירידה בצריכה שלהם, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות – והפטור ממע"מ מסייע בהנגשתם הכלכלית. מנגנון זה של מע"מ דיפרנציאלי קיים גם במדינות אחרות, ומיועד להגדיל את הנגישות של מזון בריא ובר-קיימא ולצמצם אי- ביטחון תזונתי. אנו עדים היום לעלייה במחיריהם של דגנים מלאים וקטניות, שכמו פירות וירקות נצרכים כיום בחסר ביחס להמלצות התזונה הלאומיות, ושיש חשיבות מיוחדת בהנגשתם הכלכלית, במיוח.ד לאוכלוסיות מוחלשות ד. החזרה לאלתר של המס על משקאות ממותקים בסוכר ובממתיקים למיני םה . משקאות ממותקים מהווים גורם משמעותי במגפות ההשמנה והסוכרת על שלל תחלואותיהם ונטל כלכלי עצום על הפרט, מערכת הבריאות והסביבה . משקאות ממותקים מהונדסים ומשווקים באגרסיביות באופן שגורם לצריכה מופרזת ומסוכנת של סוכר וממתיקים . המס שהוטל עליהם הוכיח את עצמו ככלי מאזן אפקטיבי, הקטין את הצריכה ולפיכך דווקא פינה כסף לרכישת מזונות בריאים, מהלך שהואwin-win-win לכלל האוכלוסייה עם דגש לאוכלוסיות החלשות שהן הנפגעות העיקריו ת .הן בריאותית והן כלכלית והוא בוטל בניגוד לעמדת כל גורמי המקצוע ה. בחינה מחודשת של מדיניות הפטורים ממכס ,מנקודת מבט של מפת הדרכים הלאומית למערכות המזון ויוזמת תזונה וסלי מזון בריאים וברי קיימא כמצפן לכל מדיניות, של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ופורום האקלים הישראלי של הנשיא. יש מקום לעודד יבוא של מזון, ולהוזיל אותו על- חשבון משלם המיסים, רק כאשר מדובר במזון שאינו מזון מזיק, שאינו מצוי כבר היום בצריכה עודפת, ושהיבוא שלו בישראל לא יביא לפגיעה בייצור מקומי. חיוני ל שמר את הייצור המקומי בשגרה גם כדי שהידע ואמצעי הייצור ישמשו אותנו בעתות !חירום ומשבר דוגמה להקלת מכס מזיקה היא הפטור למוצרי בשר מעובד, שנמצא ים ב קטגוריה של מוצרים גור מי סרטן בוודאו ת גבוהה .והסרת המס על יבוא שום, אשר חיסל את ענף השום הישראלי יש לבטל הקלות מכס שמנוגדות לאינטרס הציבורי, למפת הדרכים למערכות המזון ולצורך לחזק את ביטחון .המזון בישראל ו. הרחבת הסיוע הכלכלי הישיר לחקלאים , כך שישקף את התועלות החיצוניות שהם מעניקים לחברה מעבר לשווי התוצרת שלהם. סיוע כלכלי משמעותי ו ישיר יכול להינתן (בדומה למדיניות באיחוד האירופי) לחקלאים שמייצרים פירות, ירקות וקטניות, שהן בעלות חשיבות אסטרטגית לביטחון המזון בישראל, ושאימצו שיטות גידול מקיימות (כגון שיטות גידול שמשמרות את פוריות הקרקע, מצמצמות שימוש בדשנים סינתטיים ובחומרי .)הדברה ותומכות במגוון ביולוגי ז. הגדרת מזונות אסטרטגיים שחיוניים לגדל ב ישראל כחלק מליבת התזונה הבריאה, בשגרה ובמיוחד בעת חירום מתמשכת, ה מתאימים לתנאי הגידול תחת שינויי האקלים ו שיקבלו ת י מרוץ כלכלי משמעותי לגידולם . ח. הוזלת מחיר המים לחקלאות גידולי מזון ., ולקדם את בניית התשתיות הנדרשות לכך ט. הבטחת תקצוב ,המחקר והפתוח בתחומי החקלאות בדגש על גידולים אסטרטגיים לישראל פתוח זנים עמידים למשברי האקלים, הסביבה והמגוון הביולוגי ולהבטיח את קיום ושגשוג מכון וולקני . י. הקצאת תקציבי מחקר ופתוח לתזונה בריאה ובת קיימא בנפרד מהתקציבים המכוונים רובם לתחומי טכנול גי ו ה וחדשנות במזון , שכן התזונה וסלי המזון הבריאים ובני הקיימא הבסיסיים מוכחים באופן רציף וחוזר ונשנה ככאלה המונעים את רוב רובה של התחלואה של האוכלוסייה כיום בישראל כמו גם בעולם ומהווים מפתח לבריאות האדם והסביבה כמו גם בסיס לחוסן לאוכלוסי יה לאורך החיים בשגרה ובחרום כתבו: ד"ר דורית אדלר ועו"ד יוסי וולפסון - הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא 1 https://www.atid- eatright.org.il/prdFiles/%D7%A1%D7%9C%20%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A 1%D7%99.pdf