פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 86 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 12:35 סדר היום: << נושא >> 1. סטטוס הנגשה שפתית ודיגיטציה בשירותים פרטיים וממשלתיים לשורדי השואה -דיון מעקב << נושא >> << נושא >> 2. בחינת מצוקת בני משפחה מטפלים בשורדי שואה סיעודיים ומצב יישום התוכנית הלאומית לדמנציה- דיון מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יסמין פרידמן – היו"ר מוזמנים: ד"ר גל מידן – מנהל מחלקה לסטנדרטים ונהלים, משרד הבריאות יחיאל אסולין – מנהל תחום בקרה מערך פסיכולוגיה, משרד הבריאות ד"ר מיכל שוסטר – מנהלת המיזם להנגשה לשונית ותרבותית, משרד הבריאות אורנה בנצור – מנהלת תחום פ"א - שירותים לניצולי שואה ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל שטיינמן ליברמן – מנהלת תחום פ"א- תכנית תיאום טיפול, משרד הרווחה והביטחון החברתי שיר גלילי – מנהלת אגף מידע פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה רועי בבאי – רפרנט רווחה אגף התקציבים, משרד האוצר אליהו בנטאטה – מנהל תחום בתי דיור גיל זהב, משרד הבינוי והשיכון מירי אילוז – מנהלת צוותי דיגיטציה, משרד התחבורה ירון שניאור – מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות, משרד התקשורת טל אלון – מנהל אגף ערוצי שירות, רשות האוכלוסין וההגירה האני ואקד – מנהל אגף בכיר שירות, רשות האוכלוסין וההגירה סלי ביינסין – מנהלת אגף הכללה דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי יפעת ששון – עו"ד, מנהלת מחלקת פניות ציבור, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון עדי שליט – רכזת תחום ניצולי שואה, קופת חולים כללית נטלי שפיר – רכזת תחום דמנציה, קופת חולים מאוחדת רז אביטן כץ – מנכ"ל, למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה רונית רוזין – עו"ד, מנהלת הרשות, הרשות לזכויות ניצולי השואה כלנית שורר – עו"ס, מנהלת, מרכז "ציפורה פריד" סיוע ותמיכה לחולי אלצהיימר ד"ר נתי בלום – מנכ"לית, עמותת עמדא שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים בישראל שי יוסף הראש – בוגר מכינת חנתון ופעיל חברתי משתתפים באמצעים מקוונים: ענבל כהן – מנהלת תחום בריאות, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה פרופ' יהודית אהרון פרץ – רופאה, בי"ח רמב"ם, ויו"ר המועצה המדעית של עמותת עמדא נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס הנגשה שפתית ודיגיטציה בשירותים פרטיים וממשלתיים לשורדי השואה -דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צהריים טובים לכולם. אנחנו פותחים את הוועדה המיוחדת לטיפול בניצולי שואה. יש לנו היום שני נושאים על הפרק, ואנחנו נתחיל עם הראשון, שאני יודעת שהתקיימו כאן המון דיונים בנושא. אנחנו רק רוצים לעשות איזה שהוא מעקב ולראות איפה הדברים עומדים. הנושא הוא כמובן הנגשה שפתית. יש לנו כמה שאלות למשרדים, אבל אנחנו נתחיל עם מערך הדיגיטל הלאומי. סלי, תציגי את עצמך רק. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> סֵלֵי ביינסין, אני מנהלת את אגף הכללה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי. האמת שהעברתם לנו שאלות שלא קשורות רק להנגשה שפתית, בכלל באופן כללי לדיגיטציה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אתייחס לחלק הראשון, הכשרות אוריינות דיגיטלית ומכרז שפרסמנו בשנת 2022, שמטרת המכרז הייתה לאפשר לתושבים ברשויות מקומיות לקבל הכשרות אוריינות דיגיטלית בכל השפות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> קול קורא. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> לא, אז יש מכרז וקול קורא כי זה היה מפוצל. מצד אחד עשינו מכרז לספקי הדרכה, ובשלב השני פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> במסגרת המכרז של ספקי הדרכה נבחרו ארבעה ספקים, זאת אומרת זה פרויקט בתקציב של מעל 70 מיליון שקלים, - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> - - ובשלב השני פרסמנו קול קורא. הקול קורא, הפרסום שלו היה מדורג. בהתחלה כן רצינו לתת עדיפות לרשויות עם סוציו-אקונומי נמוך, אז פרסמנו רק לרשויות של סוציו-אקונומי 1-6. ואחרי שנתיים הבנו ששמנו המון כסף ואנחנו מצליחים להגיע להרבה אנשים, אז אמרנו בואו נפתח גם את המיזם לרשויות של סוציו-אקונומי שבע ומעלה. בשנתיים הראשונות היינו עם 115 רשויות מקומיות, היום אנחנו עם 169 רשויות מקומיות. אנחנו עושים הכשרות בשוטף, מאות הכשרות בשבוע. כן גם במכרז הזה, בקול קורא, כן נתנו עדיפות לרשויות ערביות למשל בתקצוב, כי היו החלטות ממשלה שהתחברנו אליהן שקראו לקידום אוריינות דיגיטלית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> באילו עוד שפות? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> לא, הכשרות בסוף כשאנחנו מגיעים לשטח הן מוצעות בכול השפות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בכול השפות? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> בכול השפות. ספרדית, השפה הקוקית, אמהרית, הכול מהכול. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> זו לא מגבלה וגם הספקים מחויבים לזה, זאת אומרת זה בכתב התחייבות מולנו. רוב האוכלוסייה שבאמת מבקשת שפות מותאמות זה בשפה הערבית ובשפה הרוסית בעיקר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - יש בעיה? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> לא, לא עניין של בעיה, אבל אין הרבה ביקוש. זאת אומרת זה ממש המיעוט שבמיעוט. אני גם אדבר על המספרים, אנחנו מדברים פה על סקיילים מאוד מאוד גדולים. אז יש, נגיד, עשרות הכשרות בספרדית, אבל זה לא הרוב. ביחס של הרשויות המקומיות, אז 42% מהרשויות הן ערביות, 55 רשויות יהודיות, וגם יש לנו פעילות ענפה ממש ברשויות חרדיות מובהקות. ההבחנה הזאת היא משמעותית כי גם האופן שבו אנחנו מכשירים ומגייסים הוא שונה. נכון ל-1 בדצמבר 2025 הגענו ל-182,385 משתתפים. המספרים מאוד גבוהים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> כשאני אומרת שההכשרות זה לא הרצאה, מפגש של שעה וחצי, רוב המשתתפים מגיעים לסדנאות. סדנאות זה בין מפגש של שש שעות ל-15 שעות. אנחנו רואים גם שונות בין סוגי האוכלוסייה. למשל אזרחים ותיקים לרוב מעדיפים להגיע להכשרות הרבה יותר ארוכות של 25 שעות. וגם אנחנו רואים העדפה לתכנים מסוימים. הוועדה מאוד עוסקת באזרחים ותיקים, אז מתוך ה-182,000 שהכשרנו עד היום, 25% מהם הם אזרחים ותיקים. זה מעל 45,000 משתתפים בהכשרות, שאפרופו הזה שבאמת שמנו בפוקוס את החברה הערבית, אז למשל מתוך ה-182,000 משתתפים, 100,000 הם מתוך החברה הערבית. זה גם משהו שחשוב לציין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, כן. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> מבחינת תכני הדרכה, כשהתחלנו את המיזם רוב המשתתפים בחרו את ההכשרות הקלאסיות של ממש אני עכשיו קיבלתי טלפון חדש, איך אני מתחבר. ועד עכשיו אני מחפש תעסוקה, בוא אני רוצה ללמוד יישומי אופיס. היום הכניסה של ה-AI היא מאוד בהאצה גדולה, וזו ההכשרה השלישית המבוקשת ביותר. זאת אומרת שאנחנו מציעים מעל 200 נושאי הכשרה בדגש על מיצוי זכויות, תעסוקה. יש שירותים שאנחנו מנגישים אותם. ממש בפועל מה שקורה זה שאנחנו מגיעים לשטח, המשתתפים או הלקוחות שלנו שזה השותפים ברשות המקומית אומרים איזה נושא הם רוצים להנגיש, אבל הרבה פעמים גם אנחנו דוחפים נושאים מתוך הבנה שהם לא בהכרח מכירים שההכשרה הזאת היא רלוונטית. ובאמת הבינה המלאכותית תפסה תאוצה והיא ההכשרה השלישית המבוקשת כמו שאמרתי. בדקנו את זה גם ביחס לאוכלוסיות. הייתה איזו שהיא תפיסה שנגיד אזרחים ותיקים לא רוצים בינה מלאכותית, ואנחנו מבינים שגם אצלם זו ההכשרה השלישית המבוקשת ביותר. אז באמת להבין שגם בסוף זה תחום שהוא רלוונטי לכולם, ואנחנו כן דואגים להתאים את עצמנו ולהתאים את התכנים כמובן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איך התושבים באותה עיר יודעים על זה? זאת אומרת זו אחריות של הרשות המקומית לפרסם להם? איך הם מגיעים לזה? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> כשפיצלנו את אופן ההפעלה, אז אמרנו שלרשות המקומית אנחנו נפרסם קול קורא וויתרנו להם על הmatching- הכספי. לרוב כשמפרסמים קול קורא צריך matching. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> עם הmatching- אמרנו, וזה משהו שלקח לי לפחות הרבה זמן לשכנע, כי הסברתי בסוף שכל הנושא של הגיוס הוא חייב להיות עם הרשויות המקומיות וזה דורש משאבים. אז בקול קורא הרשויות המקומיות התחייבו, אחד, לשים מנהל פרויקט מטעמם שנעבוד מולו. זאת אומרת כרגע יש לי מעל 170 מובילים. והם גם מגייסים את המשתתפים. זאת אומרת שזה זה. זה לבדו לא מספיק. אנחנו עושים הרבה שיתופי פעולה ארציים יחד עם משרדי ממשלה. זאת אומרת אנחנו דואגים שהם יכירו את השירותים, ומשרדי ממשלה שיש להם קשר ללקוחות קצה אנחנו ממש מגיעים למקום שבו הם נמצאים, כמו מרכזי דיור, מרכזי צעירים. אנחנו ממש מגיעים פיזית למקום שבו נמצאים האנשים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> למשל הארגונים שעוסקים בכל מה שקשור לשורדי שואה, הם יודעים שזה קיים? אתם מיידעים אותם שזה ממומן, שזה קיים? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אני מקווה שאנחנו כן. לדעתי הרוב מכירים. אני לא יודעת להגיד אם בסוף הבן אדם בעיר הזאת והזאת כולם יודעים, אבל אני רוב משרדי הממשלה מכירים ורוב הארגונים, ועובדה לכך שבאמת רובם, אני מניחה שזה יעלה בהמשך, עובדים איתנו ומכירים את ההכשרה. זאת אומרת אנחנו כל אחד מביא את הערך מוסף שלו, שכל הנושא של אוריינות דיגיטלית ידוע שזה מכוסה על ידינו, זה בחינם. המשרדים לא צריכים להביא תקציב נוסף. אז אנחנו כן. גם ניסיתי לבדוק שנייה באמת כי בסוף הנושא הוא שוב ניצולי שואה, אם יש לי כיתות מובחנות, ואנחנו לא אוספים את הנתונים האלה בכוונה. קודם כול לא בכל רשות מקומית אני יכולה לייצר כיתה של כמות מספיקה של ניצולי שואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אני יודעת להגיד שיש משתתפים, אני לא יודעת להגיד מה סך המשתתפים. אני עדיין בדעה שלא צריך לשאול משתתף אם אתה שורד שואה או לא, זה גם עניין, זה גם הסוגייה של מה אתה שואל כשבן אדם מגיע להכשרה, אבל זה בגדול על הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רונית תגיב. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כן, נקודתית לעניין של אוריינות דיגיטלית, הרשות לזכויות ניצולי שואה מפעילה תוכנית לאוריינות דיגיטלית מ-2022, קצת אחרי הקורונה עלה הצורך. הגענו לכ-7,000 ניצולי שואה. זו אוריינות דיגיטלית אישית, בבית, ללא עלות למי שפונה ומבקש. והיתרון הגדול שמי שעושה את ההכשרה הזאת אלו גם נציגי השטח שלנו שעל הדרך כאילו עושים מיצוי זכויות כשמגיעים לבית. אני פחות מכירה את התוכנית הזאת, אבל מה שהיה מעניין אותי כמי שאמונה על שורדי שואה שהם מהגיל המבוגר יותר, זאת אומרת אי-אפשר להשוות אוריינות דיגיטלית לפנסיונר צעיר לאוריינות דיגיטלית לאדם בן 85. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >> למרות שאני אומרת את זה בלי טיפת גילנות, כי גם הם נמצאים ברשתות החברתיות וגם הם רוצים את הדיגיטציה, אבל זה שונה. והשאלה אם יש הבחנה לא בין ניצולי שואה לבין מי שאינם ניצולי שואה, אלא בין 67 עד 80 לבין 80 פלוס. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> ברור. בסוף בסוף, אפרופו גם יש אזרחים ותיקים שלא צריכים אוריינות דיגיטלית, בסדר? ברור בסוף אנחנו כן עושים הבחנה ואנחנו מציעים את ההכשרות וגם את התכנים בהתאם, אחד, לרמה לרמת האוריינות הדיגיטלית של האנשים, ובסוף בסוף לתחום חיים שהם רוצים לקדם. אנחנו לא מתייחסים לכולם כמקשה אחת, ויש מלא קבוצות, גם ברמת התוכן שמבקשים וגם ברמת האוריינות הדיגיטלית. אפרופו, מה שהמכרז מאפשר למשל זה להגיע לעשות הדרכות בבתים למרותקי בית. זה ממש כאילו מותאם. זה נגיד מוצר שאנחנו מציעים אותו רק לאזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה שאתם עושים באמת יפה מאוד, מדהים, איזה כיף, איזו נחת סוף-סוף לשמוע דברים כאלה. אבל מה שאני רוצה להגיד, שאם רונית לא ידעה על התוכנית הזאת, אז אנחנו בבעיה. אני פשוט רוצה לתקן. אז מה שאני מציע, לוועדה יש את רוב רשימת הארגונים שעוסקים בנושא ניצולי השואה. חיבור. אם תוכלו להוציא מכתב לכל הארגונים האלה: זה השירות שאנחנו נותנים, אם אפשר לעשות חיבור. זה הכול. לפעמים חיבורים קטנים משנים את כל התמונה. זו ההערה היחידה שלי. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> א', בשמחה רבה. ואני אגיד, לא כדי להחמיא לעצמנו, באמת אנחנו אלופי השיתופי-פעולה מתוך הבנה שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. לי אין קשר ללקוחות הקצה. אבל היינו בלא מעט ועדות בכנסת וכל פעם אנחנו מציגים והיו נציגים, אז צריך לראות איך בסוף, איפה החיבור נופל. אבל אני בשמחה רבה. זאת אומרת יש לנו הכשרות, יש תקציב לזה ב-2026, אז באהבה גדולה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בקשה שלי אישית, לא בכובע של חברת כנסת או של יו"ר ועדה, מבקשת מכם שתוציאו מכתב. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> חתום. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> סגור. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם - - - לרשויות, אז כל המטופלים שלא מגיעים לרווחה, וזה אחוז גבוה. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> לא, אבל זה לא רק הרווחה. נגיד אנחנו מגיעים לרשות המקומית זה כל הארגונים שפועלים, אבל בסדר, בואו נשב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תשמעי, ארגון שיקבל מכתב כזה יידע איך לפעול מול זה. ידעו. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אנחנו אבל תמיד רוצים את כולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל חשוב לי רגע גם להתעכב על הנושא של הנגשה שפתית. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אבל רק ספציפית לשורדי שואה. כשהם מתקשרים למוקד הטלפוני שלנו ומבקשים את השירות הזה, אז שולחים להם אליהם הביתה. אז זה יכול להיות העמקה נוספת, שיתוף פעולה חשוב כי אני מניחה שאנחנו לא נותנים את אותו קורס. אבל חשוב גם, אם אתם מוציאים איזשהו סיכום, שגם את זה כל הארגונים יכירו שזה קיים ועובד יפה מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> אני רוצה להתייחס גבירתי, ברשותך. אני שלמה פרלוב מהסתדרות הגמלאים, ראש איגוד מקצועי. ואני אומר שיש לנו פה אוצר שקוראים לו סלי. אנחנו התוודענו בוועדה לפניות הציבור, ותוך חמש דקות נוצר שיתוף פעולה כבר שנה שלישית עם גמלאים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> היא אמרה גם - - - של הגמלאים, אנחנו מגיעים לכל המגזרים. למגזר הערבי עכשיו אנחנו די חודרים. הטיפול הוא מעכשיו לאתמול. אין מילה, אני לא מכיר דבר כזה במגזר הציבורי את המילה לא. אבל יש בעיה עם שורדי שואה. רובם, אני חלילה לא רוצה לפגוע, לא במצב של אוריינות דיגיטלית. ולהכשרה, לא בטוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני יודע שיש הרבה מאלה שהם אוהבים לשוטט ברשתות, אבל זה לא הרוב ובואו נהיה אמיתיים. יש פה בעיה של הנגשת שירותים. למשל, יש לנו פנייה וגם לעמותת אביב, אם הם נמצאים פה אני לא יודע, בנושא של אישור חיים לשלטונות גרמניה למי שמקבל רנטות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אני מכירה את זה. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> והם דורשים את זה באופן דיגיטלי. ופה נוצרה בעיה שאני מעלה את זה על שולחן הוועדה, של חוסר יכולת להתמודד. מי שיש לו בני משפחה ואיתרע מזלו ויש לו בני משפחה פעילים, מצוין. ויש כאלה עריריים בודדים, או לא בדיוק. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל כן בפגישה שהיינו שם הם ממש מנסים לפתור את זה ולעזור, ואנחנו יודעים גם שהמספרים הולכים ועולים עם האישור הזה. הם ממש על זה. תשמעו, זו הדרישה של ממשלת גרמניה. זה לא משהו שאנחנו פה יכולים כמעט לפתור אותו. זו ממש הדרישה של ממשלת גרמניה. ככה הם עובדים שם, וזה מה שהם דורשים פה. ולכן אנחנו מבינים שיש פה איזה שהוא פער, ומנסים לעזור ככל שניתן. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו מרכזים את הנתונים של אישורי חיים מבחינת התביעות. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> מה שהייתי מבקש מהרשות, או מי שעוסק בזה, במרכזי יום של ניצולי שואה לבחון מול סלי אם אפשר לעשות במסגרת הפעילות של מרכזי היום גם איזשהו משהו ל לפחות בשימוש בדיגיטל לקשרי ממשל מינימום, אם זה ניתן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה? אני לא הבנתי. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> יש מרכזי יום שיש שם פעילות. ובמסגרת הפעילות, אולי יחד עם סלי, לעשות איזושהי פעילות בנושא הדיגיטציה הבסיסית לפחות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אה, אוקיי, במרכזי יום לעשות הכשרות. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> אבל ברור. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה קיים, לא? לדעתי זה קיים. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני חושבת שזו הצעה מצוינת. מי פה ממשרד העלייה והקליטה? היי. יש לנו פרויקט משותף עכשיו במקבצי דיור של עולים מחבר העמים, שזו אוכלוסייה שאנחנו פחות הגענו אליה ואנחנו רוצים להנגיש זכויות. ואני חושבת שאם תיכנסי לפרויקט הזה שלנו, אנחנו מגיעים גם לאוכלוסייה דוברת הרוסית שזקוקה לזה את הקשרי-ממשל ואני מרימה את הכפפה. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> לגבי עולים כבר פנו אליי, רותם כהן, לעשות פרויקט משותף. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> שורדי שואה, שהם עולי - - -. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> שיגדירו, אבל שוב בשמחה רבה. מי שזה אנחנו נשמח. רק לגבי ההנגשה, לא התייחסנו למוקד 1299, אם אתם רוצים שנתייחס עכשיו למוקד. חוץ מההכשרות שאנחנו עושים, יש גם את המוקד 1299 המענה הממשלתי, ששם גם זה מוקד שכל תושב במדינת ישראל יכול להתקשר כדי לקבל איזשהו סיוע או הבהרה על גבי שירות דיגיטלי כזה או אחר, גם ברמה שעוזרים, תמיכה שכוללת התמצאות והכוונה לשימוש בשירות עצמו או הפנייה למשרדים, דיוק כאילו הבהרה של השירות עצמו כאלה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> באילו שפות עונים שם? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אני תכף עוברת, אל תדאגי. אנחנו נותנים מענה בשנה למיליון וחצי אנשים והשפות הן ערבית, רוסית, עברית כמובן, אנגלית ואמהרית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. תאמרי לי שאלה כי גם בנושא הזה. מה קורה עם לקויי שמיעה? בגיל השלישי יש לנו המון לקויי שמיעה, ולא רק בגיל השלישי שפונים אליי, ולעתים הם אפילו יכולים לחייג ל-106 בעיר שבה הם גרים. האם מישהו חושב על הפתרון הזה? כאילו הוא סופר פשוט. וואטסאפ ייעודי. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> בעיר שאני גר, בתל אביב, זה קיים. יש גם כפתור לחיצה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה זה כפתור לחיצה? איפה? << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> נא להתקשר למוקד העירוני, לחץ על ה - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ללקויי שמיעה? << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני לא יודע אם לליקויי שמיעה. זו אלטרנטיבה שיש. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח שתחשבו רגע על זה. אנחנו מדברים על גיל שיש לו בעיות שמיעה, מה לעשות, ושום שפה לא תעזור פה. ולכן כל מה שצריך זה וואטסאפ ייעודי. זה הכול. מספר וואטסאפ, שיש בו מענה. אם יש לכם מוקד, שאחת מהמוקד תהיה על וואטסאפ. זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באינטרנט אפשר לפנות. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> באינטרנט גם אצלנו אפשר ואנחנו גם עובדים על - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל קשה להם לפעמים דרך האינטרנט לפנות, ולכן לפעמים דרך וואטסאפ, טלפון, SMS, משהו אולי זה טיפה יקל, לפחות על הצעירים יותר. << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> אפשר. אני חושבת שוואטסאפ הוא יכול להיות רעיון טוב. שוב, זה לא קיים. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> בתנאי שמישהו עונה לו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> דווקא עם אוכלוסייה עם אוריינות דיגיטלית נמוכה, ניסינו את זה בפרויקט ספציפי בירושלים. זה לא עבד טוב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא עובד, הוואטסאפ? << דובר_המשך >> סלי ביינסין: << דובר_המשך >> לא כל כך. צריך להבין שנייה. בסוף אם זה באמת בן אדם עם אוריינות דיגיטלית בינונית ומעלה אז כן, אז יש גם אתגרים של זה. אז אני לא בטוחה שהפתרון האידיאלי הוא וואטסאפ. אפשר גם וואטסאפ, בסדר? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> צריך לחקור את הנושא. מה עושים בעולם? אם לקוי שמיעה רוצה להתקשר למשטרה? מה הוא עושה? איך הוא מתקשר למשטרה? אני לא יודעת, אני שואלת, אין לי מושג. אפשר קצת לעשות בדיקה ואני אשמח לשמוע אחר כך מה קורה. תודה. אני רוצה לעבור למוקד מתחברים של המשרד לשוויון חברתי, בזום. << אורח >> ענבל כהן: << אורח >> שמי ענבל כהן מהמשרד לשוויון חברתי, מהאגף לאזרחים ותיקים. קודם כול מאז 2008 המשרד מפעיל מוקד מענה אנושי 8840*, ונותן מענה רחב בנושא מיצוי זכויות, הטבות וכולי. כמובן זה כולל ניצולי שואה. אני יכולה להגיד שמ-2014 היינו אחראים על החזר כספי בהיקף של 8.2 מיליון אירו, מימוש זכאות וקבלת הכרה ותגמולים לפי חוק הגטאות בגרמניה. המוקד מפעיל את המענה האנושי בשפות אנגלית, ערבית, רוסית, אמהרית, עברית כמובן, צרפתית, גרמנית וספרדית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כל הזמן יש מענה בשפות האלה? << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> יש גם מישהו שספציפית מומחה לניצולי שואה, וברגע שיש יש פנייה אז הוא מטפל בה מא' ועד ת', לא מגלגל את הדברים, ונותן מענה מאוד אישי. מעבר לזה המוקד מפעיל גם הרצאות חוץ בעברית, בערבית ולפעמים, אם יש צורך, גם ברוסית ואמהרית. גם בכנסים של ניצולי שואה עם הטבות וכולי. יש לנו גם תוכנית שנקראת יחידות סגולה, שאני באופן אישי אחראית עליה, וזו הנגשה של מיצוי זכויות ב-20 בתי חולים, שניתנים למיטות המאושפזים והרבה מאוד פעמים אנחנו מוצאים ניצולי שואה שלא הצהירו על זה שהם ניצולי שואה. הרבה מארצות האסלאם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, ענבל, תסבירי לי רגע. נציגים מטעמכם מגיעים לבתי החולים ומנסים לאתר אנשים בגיל השלישי שהם חושבים שאולי כדאי לפנות לעזרה? << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> אנחנו מפעילים ב-20 בתי חולים ממשלתיים וגם לא ממשלתיים יחידות סגולה, שזו יחידה אנחנו מממנים עובד או עובדת סוציאלית שמגייסת מתנדבים שהם גם אזרחים ותיקים, - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מתנדבים. אוקיי. << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> - - ומכשירה אותם כדי להגיע למחלקות. יש רשימות של אזרחים ותיקים שמאושפזים, ואנחנו מגיעים אל מיטת החולה. הרבה פעמים אם החולה לא יכול ממש לדבר ועסוק, את יודעת, הוא באמצע איזשהו תהליך, אז אנחנו מדברים עם בני המשפחה. והרבה פעמים יוצא, שכחלק ממיצוי הזכויות אנחנו עושים החמרת מצב. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. אז בית חולים מעדכן אתכם, אתם מקבלים רשימות מבתי החולים מי מאושפז. << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> לא. העובדת הסוציאלית בבית החולים מקבלת. היא עובדת של בית החולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אה, היא עובדת של בית החולים? << אורח >> ענבל כהן: << אורח >> היא עובדת של בית החולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ואתם משלמים. הבנתי. << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> היא עובדת של בית החולים במימון מלא שלנו. עכשיו, אני יכולה להגיד שהפרויקט הגיע לכמעט 100,000 מאושפזים בשנת 2025 בכל הארץ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יפה. << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> לגבי הנושא של הפרויקט מתחברים: כחלק מהשירות של המוקד יש העברה חמה למוקד מתחברים שזה שיתוף פעולה עם עמותת תפוח למתן סיוע דיגיטלי לאזרח הוותיק. כמובן גם לניצולי שואה ובכלל לאזרחים ותיקים. והמענה ניתן בחמש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית וצרפתית. אני יכולה להגיד שבתקופה שבין ינואר עד נובמבר 2025 הועברו לעמותת תפוח 1,298 פניות במסגרת הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נשמע בסך הכול ממש טוב. יש משהו שאת חושבת שאפשר להוסיף, לשפר? כל דבר שעולה. אתם שם בשטח, אתם יודעים. אגב, אתם עובדים עם סורוקה בפרויקט הנפלא הזה של הבית חולים? << דובר_המשך >> ענבל כהן: << דובר_המשך >> כן, גם סורוקה נמצאת. כן בוודאי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> סליחה, לא יכולתי להתאפק. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> עדי שליט מהכללית. אני רוצה להוסיף על סורוקה שעכשיו התחלנו, ממש בימים האחרונים, אנחנו התחלנו לעשות עבודה עם היחידות סגולה בבתי חולים של הכללית. המוקד שלנו מקבל כל יום רשימה של ניצולי השואה שמאושפזים ואנחנו מעבירים את זה גם לעו"ס יחידת סגולה, גם לעו"ס מחלקה ראשונה שזה פרויקט עם ביטוח לאומי, שממש הם יידעו שמית את ניצולי השואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עו"ס יחידת סגולה זה העו"ס שלהם? כך זה נקרא? << דובר_המשך >> עדי שליט: << דובר_המשך >> כן. וממש כל יום כאילו יקבלו ספציפית את השמות כי בבית חולים הם לא יודעים מי ניצולי השואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, הם לא. << דובר_המשך >> עדי שליט: << דובר_המשך >> כן, אז אני אומרת שעכשיו הם יקבלו מאיתנו על הכללית כי אנחנו יודעים על הכללית, יקבלו כל יום רשימה של ניצולי השואה, שמאושפזים כדי לדעת להגיע אליהם ישירות, להביא להם גם את הפלייר של המוקד שלנו ויידעו להיות מכוונים לניצולי שואה באופן ספציפי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. יפה. היום אני מבסוטית. היום דברים טובים, כאילו באמת בנחת. << אורח >> ענבל כהן: << אורח >> אני רוצה להוסיף. עדי מדברת על קופת חולים, אני רוצה להוסיף שפרויקט יחידות סגולה השנה גם התרחב לקהילה ויהיה לנו שיתוף פעולה עם קופת חולים כללית כפיילוט באזור ירושלים. אז אנחנו נגיע ל - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> להרחיב? אז, בעצם, אתם מרחיבים את הפעילות שלכם. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> מחוץ לבתי חולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> התקציב ל-2026 מעוגן להמשיך את הפרויקט הזה? זה הכי חשוב. << אורח >> ענבל כהן: << אורח >> כן. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> חתמנו על זה אתמול ואנחנו שמחים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא, אנחנו לפני תקציב ואני נורא חוששת כל פעם שהפרויקטים הטובים עלולים להסתיים לי. זה חשש מתמיד. ענבל, תודה. אנחנו נוכל לקבל בוועדה את התקציר הזה של מה שסיפרת לנו? זה חשוב שגם אצלנו יהיה מתועד. << אורח >> ענבל כהן: << אורח >> כן, אני אשלח עדכון וגם קצת יותר הרחבה על כל מיני דברים שאנחנו נתקלים בהם במוקד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה, תודה. אנחנו נעבור לביטוח לאומי, נטלי גבאי. אנחנו נשמח לשמוע בנושא שאנחנו עוסקים מה נעשה אצלכם בביטוח לאומי כדי להתאים את השירותים הממשלתיים להנגשה שפתית כמה שיותר. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> אוקיי. קודם כל המוקד שלנו הרגיל עונים נותנים מענה בארבע שפות: רוסית, ערבית, עברית ואמהרית, שזה אפשר לפנות בכל הנושאים גם בנושאים של זקנה וסיעוד. יש לנו מוקד ייעודי לגיל השלישי של הייעוץ לקשיש ב-9696* שגם שם ניתן מענה במגוון שפות, אפילו צרפתית, ספרדית בנוסף לאנגלית, ערבית ועברית. זה מן הסתם גם שיחות שהן יותר אישיות שמתבצעות שם. חלק מהטפסים שלנו מן הסתם הם גם בעברית וערבית ורוסית והמוקד בייעוץ לקשיש עוזר גם במילוי טפסים, וגם אפילו עוזר בטפסים שצריך למלא לקצבת שארים נגיד מגרמניה. זה ככה בגדול. זה לא ייעודי לשורדי שואה, אנחנו נותנים את זה לכל האנשים בגיל השלישי. אבל ניתן לקבל מענה במגוון שפות וכמובן שגם אם מישהו כבר חלילה, לרוב לא מגיעים אלינו אנשים לקבלת קהל, אבל גם אם מישהו הגיע לקבלת קהל אז גם שם בדלפקי השירות יש אנשים שנותנים שירות במגוון שפות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נטלי, שאלה. לכם יש איזשהו שירות מיוחד ללקויי שמיעה? זאת אומרת, עכשיו אם לקוי שמיעה רוצה לפנות לביטוח לאומי טלפונית יש לו איזושהי אופציה כזאת? זאת אומרת, וואטסאפ או משהו כזה ללקויי שמיעה? << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> יש לנו כמובן את כל הפניות באתר. בחלק מהמקרים, נגיד בנפגעי איבה, הם יכולים לפנות בוואטסאפ. ניסינו, אגב, כן להפעיל את אפליקציית וואטסאפ אפילו נגיד להעברת מסמכים בשביל כן להקל בעולמות הסיעוד ובגיל השלישי. יש בעיה של אבטחת מידע, שאנחנו עדיין לא ויתרנו, עדיין מתקדמים בעניין הזה. כי היום יש זקנים כאילו לא המאוד מאוד מבוגרים שהוואטסאפ הוא כלי מאוד מאוד קל לתפעול עבורם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> אז אנחנו כן חותרים לשם ואני מניחה שנצליח להתגבר על העניין הזה של אבטחת מידע. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי, זו הבעיה. הבנתי. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> אז כרגע זה בעיקר דרך האתר או בפייסבוק נגיד שאפשר לכתוב לנו ואז כאילו מן הסתם זה לא בוט עונה בפייסבוק, זה נציג אמיתי מן הסתם שמתכתב, שזה זה לא וואטסאפ עדיין אבל זה יותר קל מהאתר נגיד, לצורך העניין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> טוב, תודה רבה נטלי. אני אשמח שתישארי כי לא יודעת, הכול נשמע לי "Too good to be true". אז אני הייתי רוצה לפנות לארגונים, לזה, למי כן יש פערים, טענות? זה לא הגיוני. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> אין בעיה, אני פה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> גבירתי, אפשר להתייחס למה שאמרה נטלי? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כ-user מאוד של שירותי הביטוח לאומי, אני אומר שהמוקד הארצי לא יכול לקבל ציון לשבח. לא בדיוק מקבלים תשובה בזמן, וגם לא תשובה... יש שם איזושהי בעיה בפרט שזה על ידי קבלן חיצוני. לעומת זאת ה-9696, רבותיי, זה משהו מדהים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה זה ה-9696? << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> זה המוקד לאזרחים ותיקים של ביטוח לאומי. זה דבר, רבותיי, יש לנו עכשיו הסדר עם הביטוח לאומי שפונים אלינו לייצוג גמלאים בעזרה, בטופס, במילוי ואנחנו מפנים את השאלה למוקד או המבוטח הקשיש מעביר את זה למוקד. המוקד מתאם לו תוך 24 שעות פגישה אצל מתנדב באותו סניף, ממלאים לו את התביעה, מלווים אותו ברמה הכי הכי אישית. כמובן, בלי להגיד אם התביעה תאושר או לא וזה זורם. זה דברים בלתי רגילים ואני רוצה להגיד על ה-9696 משהו מדהים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני שמחה לשמוע. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני לא יודע, אבל זו מציאות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה, תודה רבה. מישהו רוצה להגיב על זה? רק להציג. << אורח >> רז אביטן כץ: << אורח >> כן. רז אביטן כץ, מנכ"ל עמותת "למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה". קודם כל בעמותה שלנו יש כ-2,000 מתנדבים, 1,600 מתוכם הם רופאות ורופאים מומחים, שבאים לגשר על הפער הזה. בדיוק מי שנופל בין הכיסאות, מכל מיני סיבות, להגיע עד אליו הביתה. לסבר את האוזן: עד היום הענקנו 18,000 טיפולים, 7,000 מתוכם השנה. כן האוכלוסייה שאנחנו מטפלים בה זה שורדי שואה. גיל ממוצע 86 וחצי. זו הנחת, עד כאן. אבל אני כן אתן את הנתונים שאנחנו עוסקים בהם ביום יום. אחד, הצגנו פה בשנה שעברה ניתוח של נתוני המוקד הרפואי שלנו יחד עם מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה בנושא רפואת מומחים. ועלה שם ממצא שאי-אפשר להתווכח איתו. ניתח מעל מיליון תורים במדינת ישראל של אזרחים ותיקים. אנחנו מבינים שבני 80 ומעלה במדינת ישראל ממתינים יותר בממוצע שלושה שבועות לרופא. זה היה בסוף 2024. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יותר ממה? יותר מבן אדם לא בגיל השלישי? << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> יותר מבני 20 שנדגמו במחקר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ומה הסיבה? << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> יפה, זאת שאלה טובה. זה היה בסוף 2024 יש לנו ניתוח נתונים אגב על פני כל קופות החולים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אפשר לקבל את הניתוח הזה? << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> בוודאי. כל קופות החולים הוצאנו נייר עמדה על האירוע הזה. הבשורה פחות טובה, שזה פורסם בסוף 2024, על בסיס נתונים של לפני המלחמה. מאז המוקד הרפואי שלנו ראה שיש החמרה בתוצאות. החמרה נובעת, מטבע הדברים, מהמלחמה. היא גרמה לפינוי, היא גרמה לניתוק בין משפחות תומכות לשורדי שואה, ואובייקטיבית יותר רופאים היו מגויסים למערכי החירום הן בצבא והן בזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> אז זה אובייקטיבית. הפער שהיה בממוצע 20 יום יותר זקן במדינת ישראל ימתין לרופא, עלה מאז. אצלנו אנחנו רואים יותר מ-30. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל אני מנסה להבין את הקשר להנגשה שפתית. האם אחת הסיבות זו הנגשה שפתית? << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> אנחנו שואלים את כל הפונים אלינו מדוע פנית אלינו? מה הפער לקבל את השירות בקהילה? אז אחד זה הפער של זמן, זאת אומרת גם אם הוא תפס תור אז פרק הזמן הוא מאוד מאוד ארוך. לפעמים עד כדי לא הגיוני - 8 חודשים, 9 חודשים לרופאים מתחומים מסוימים. אנחנו יודעים להצביע על גריאטריה, אנחנו יודעים להצביע על רופאי עור, אנחנו יודעים להצביע על מגוון סוגי רופאים ותחומים. שתיים, זה הפערים הטכנולוגיים. זאת אומרת, יש תורים והם נתפסים. זאת אומרת, בפריפריה במדינת ישראל חצי מכמות הרופאים לנפש נגישים מראש וחצי מהתחומים נגישים עבור האוכלוסייה. זה לא קשור להנגשה שפתית, זה קשור לכמות הרופאים במדינת ישראל - רובם במרכז וזה. עכשיו האוכלוסייה הזאת - המסר פה בהקשר הדיגיטלי היא שהאוכלוסייה הזאת משלמת מחיר פעמיים. פעם אחת שהיא גרה בפריפריה ומראש אין רופאים מומחים. והפעם השנייה שהמעט תורים שיש נתפסים דיגיטלית על ידי הצעירים. זה יש לנו את זה מובהק מדוח של מעל זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> פתרון יש? יש לכם רעיונות? << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> קודם כל המדינה שלנו היא מדהימה בהקשר האזרחי וזה ש-1,600 רופאים מומחים מתנדבים ומגיעים עם מרפאות ניידות לביקורי בית בהתנדבות ומגשרים על הפער של מי שלא מצליח לתפוס, אבל זה מעט. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מטורף. << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> אנחנו רואים, שהכשרה דיגיטלית היא טובה ויש תנועה מאוד מאוד חיובית בהקשר הזה, אבל היא לא מספיקה ולא תמיד לקהל היעד המאוד מבוגר, 86, 87, 88. ולכן להצמיד פניות יזומות ואיזשהו "Case study" - זה יכול להיות מהקהילה, זה יכול להיות מהרווחה, זה יכול להיות מגופים כאלה ואחרים שמסייעים. הרבה פעמים להביא מתנדב לצלם מסמך, להתקשר, לחבר בינו לבין הקופה - עושה פלאים. בכללית הקימו את המוקד של שורדי שואה ואנחנו רואים, הם יכולים לספר בעצמם על הנתונים - מדהים. אני אומר מדהים, כי כך זה כשיש מישהו שאפשר לפנות אליו והוא מתווך בין הררי הבירוקרטיה. אז המסר העיקרי הוא שהתמונה לא טובה בפריפריה, לא טובה בהקשר של רפואת מומחים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני יודעת. << דובר_המשך >> רז אביטן כץ: << דובר_המשך >> משפט אחרון, אנחנו חייבים לא להסתכל על הבעיה כמקשה במדינת ישראל: הנגשה דיגיטלית. הנגשה דיגיטלית זה פער אחד, בפריפריה זה פער מוכפל. אפשר להסתכל על המקומות האלה ולתת שם תוכניות מוגברות, מואצות ולתפור את הפתרונות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. אני ממש מקבלת את ההערה הזאת. אני חושב שאתה צודק כי באמת בפריפריות הבעיה היא יותר גדולה, בטח ברפואה. אנחנו לא סתם מתים ארבע שנים קודם. ואני אשמח אם כל הגופים יתייחסו לזה ואנחנו עוד נעשה על זה איזה משהו, אפילו נחשוב ביחד כוועדה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה. קודם כל, עבודה מבורכת שנעשית על ידי עמותת למענם, כי כפי שצוין פה קודם, אכן חלק ניכר משורדי השואה הם היום רתוקי בית בצורה כזאת או אחרת. רשמית או לא רשמית, סיעודיים או שפשוט אין להם כוח לצאת מהבית ושיעור העצמאיים הוא יותר נמוך, ובאמת נעשית פה עבודת קודש. ואני רגע מתמקדת בנושא של ההנגשה. אני אפריד רגע בין הנגשה דיגיטלית להנגשה שפתית. אנחנו כרגע עוסקים בהנגשה דיגיטלית, שבשוליים שלה יש גם את העניין השפתי וכשאנחנו מדברים על שפתי בהקשר של שורדי שואה אנחנו, כמובן, מדברים על רוסית. לא שום שפה אחרת, בעיקר רוסית. יש לי קצת צרפתית אבל הרוב הם דוברי רוסית והקושי עם דוברי רוסית ניצולי שואה, שורדי רוסית זה, שזו השפה היחידה שהם מבינים. זאת אומרת הם כמעט ולא מדברים עברית. ואם אני יורדת לרזולוציה נוספת אז הרבה משורדי השואה הם עריריים. עריריים אני מתייחסת ללא עורף משפחתי אפקטיבי. יכול להיות שיש ילדים, הם לא הם לא עוזרים. הם לא פה, הם נשארו ברוסיה, הם גרים בקריית שמונה והוא גר באילת, או שאין קשר משפחתי. לגבי אותם עריריים הרשות כבר זיהתה בפרויקט, שהיה משותף עם הג'וינט בזמנו והיום הוא עצמאי, זיהתה את הבעיה הזאת של ניצולי שואה שאין להם עורף משפחתי אפקטיבי. יש תוכנית שנקראת תוכנית בידיים טובות עם ארבע קופות החולים. כללית זו באמת הקופה הגדולה מרבית ניצולי השואה נמצאים בקופה, 70% בערך בקופת חולים כללית. עבור שורדי השואה, שאין להם את אותו עורף אפקטיבי, גם הרחבנו את זה אנחנו מרחיבים את ה-scope לא רק למי שהוא באמת ערירי אלא גם לכאלה שהתאלמנו לאחרונה. אנחנו בודקים להרחיב לאוכלוסיות נוספות. ומה שהתוכנית הזאת מספקת, התוכנית שמפעילה הרשות, זה את אותו עורף באמצעות עובדים סוציאליים ועמיתים מלווים, שנמצאים שם בדיוק כמו שציין רז. הם מגיעים לשם, בודקים איזה תור צריך, האם יש תור קרוב, לקצר את התורים, להסעה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני זוכרת. סיפרת על זה גם בפעם שעברה. << דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >> זה בארבע קופות החולים וחשוב שיכירו. עכשיו קופת חולים כללית לקחה את זה צעד קדימה. התוכנית קיימת שש שנים ועברו דרכה הרבה מאוד ניצולי שואה. זאת תוכנית דגל מבחינתנו, שאנחנו רוצים להרחיב אותה לכול מי שצריך סיוע, כי באמת אי אפשר היום להזמין תור לקופת חולים כמעט בטלפון. צריך את האפליקציה, ואם אין בן משפחה או שכן שיעזור, אז הם בבעיה. אז הם יתקשרו למוקד של למענם או אני לא יודעת לאן. וקופת חולים כללית לקחה את זה צעד אחד קדימה עם המוקד הייעודי שבאמת נותן לנו מענים יוצאים מן הכלל בהקשר הזה. << אורח >> נטלי שפיר: << אורח >> אני אוסיף שגם במאוחדת קיים מוקד כזה וחשוב גם להכיר אותו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << אורח >> נטלי שפיר: << אורח >> אני עובדת גם במאוחדת, כולל מוקד, וידיים טובות. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> מוקד לשורדי שואה? << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> מה מספרו בבקשה? את כללית הפצנו כבר לכול הגמלאים. << דובר_המשך >> נטלי שפיר: << דובר_המשך >> אני אדאג להעביר אותו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אם אפשר שכל קופות החולים תעבירו אלינו. יש פה רק כללית ומאוחדת. אז אם אתם יודעים גם על המוקדים האחרים נשמח. אנחנו גם איזשהו צינור מידע פה בוועדה, נשמח לקבל את כל האופציות, אני חושבת שזה מאוד יעזור. << אורח >> מיכל שוסטר: << אורח >> אני אוכל כמשרד הבריאות שגם הוא נותן שירותי הנגשה לשונית להוסיף כבר לסל? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיכל שוסטר: << דובר_המשך >> בסדר גמור. שמי מיכל שוסטר ואני מנהלת את המיזם להנגשה לשונית ותרבותית במשרד הבריאות. משרד הבריאות עוסק בנושא הזה בצורה ממוסדת כבר 15 שנה, אבל המיזם עצמו כגוף מתכלל, מבקר, מפתח פתרונות קיים כשנה. זאת אומרת אנחנו בשלב של להבין איפה הפערים, כולל אצל ניצולי שואה, לעבוד מול הקופות כדי שגם הן יישמו את ההחלטות של החוזר, כי בסופו של דבר החובה להנגיש את השירותים מושתת על ארגוני הבריאות. אבל יחד עם זאת חשוב לי להזכיר בסל הפתרונות כמה דברים. אחד, זה את השירות מתורגמנות הרפואית, שמפעיל משרד הבריאות, שזמין לכול ארגוני הבריאות הממשלתיים. זאת אומרת, ללשכות בריאות, בתי חולים ממשלתיים, וכללית ומאוחדת שמשתמשות, 5144*. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה המוקד הארצי. << דובר_המשך >> מיכל שוסטר: << דובר_המשך >> חשוב לי להגיד את זה כי לא מספיק אנשים שאמורים לצרוך את השירות יודעים, על אף שיש פרסומים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> גם אני לא ידעתי על זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ידוע שזה מוקד ארצי. << דובר_המשך >> מיכל שוסטר: << דובר_המשך >> באמת רוסית היא השפה הנצרכת ביותר, לטעמי, ולפי הנתונים זה עדיין לא עונה לצורך. אז יש שפות שאינן קשורות לשורדי שואה, כמו ערבית, טיגרית, ואמהרית. אבל רוסית וצרפתית מ-8:00 עד 20:00 חשוב מאוד. גם לקופות האחרות יש שירותי מתורגמנות שהם רוכשות מחברות אחרות, אז כל אדם שצורך שירותי בריאות בקהילה צריך לדעת שיש לו את הזכות לבקש מהגורם המטפל כדי לא להיצרך לבן משפחה שלא תמיד שם לא תמיד אובייקטיבי ולרוב לא יודע לתרגם. אנחנו עושים מאמצים גם מול ארגוני הבריאות וגם מול השטח וזאת באמת בקשה שלי מכם. אני אשמח לאותה תכתובת פה של סל שירותים לצרף גם את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בטח. << דובר_המשך >> מיכל שוסטר: << דובר_המשך >> שוב, לצד טפסים מתורגמים שאמורים להיות בכתב ובסך הכול במצב טוב. כל הזמן צריך לעבוד על זה. וגם חשיבה על עריכה של מסמכים בשפה פשוטה. זאת אומרת, תרגום מעברית מקצועית בירוקרטית לעברית פשוטה, שכולנו יכולים להבין, כי הרבה פעמים אנשים יכולים לקרוא עברית אבל זה הרבה מעבר לגובה הראש. המיזם בוחן איך להתייחס גם לנושא הזה של עריכת מסמכים בשפה שתהיה פשוטה לבני אדם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה רבה. רשות האוכלוסין וההגירה רציתם להגיב? << אורח >> האני ואקד: << אורח >> כן. במסגרת של להרים לכול משרדי הממשלה בדברים טובים שעושים. האני ואקד מנהל אגף השירות ברשות האוכלוסין. קודם כל באשר לפילוחי השפות שאנחנו עונים בהם במוקד השירות הארצי שלנו אז יש אנגלית רוסית, עברית, וערבית. זה נעשה אונליין וכשמישהו מתקשר בשפות אמהרית וצרפתית אנחנו חוזרים אליו. זה קורה תמיד אצלנו, מסודר. שני דברים שרציתי להגיד בהקשר של שיתופי הפעולה שלנו. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם המשרד לשוויון חברתי. המוקד שלהם מעביר אלינו פניות של אזרחים ותיקים לרבות שורדי שואה. אנחנו מקבלים מהם עשרות פניות בנושא הזה עוזרים מאוד מהר ורוצים לשפר את זה ולעשות את זה עוד יותר טוב, ובכל פעם אנחנו חושבים על דרכים לעשות את זה. הערה קטנה למה שאמרת לגבי תעודת החיים, אז אני רק אומר שזה שירות שניתן על ידי רשות האוכלוסין וחשוב גם שכולם יכירו את זה. זה שירות שניתן בלי להזמין תור. אפשר להגיע לכל אחת מהלשכות ולקבל את השירות הזה. תפיצו את הבשורה כל מי שצריך תעודת חיים מוזמן להגיע ללשכה. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אבל מה קורה עם מי שלא יכול להגיע? << דובר_המשך >> האני ואקד: << דובר_המשך >> אז זה אנחנו צריכים לבדוק שהוא בחיים, אז זה קצת בעיה. אנחנו לא יכולים להגיע אז זה קצת בעיה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> זה מאוד חשוב הדבר הזה. יש איזה נייר שלכם בבקשה? זה דבר מאוד חשוב מה שאתה אומר. חייבים להפיץ את זה. << אורח >> האני ואקד: << אורח >> יש דף מידע על זה מסודר באתר האינטרנט שלנו, כתוב בדיוק מה אפשר לעשות. רשות האוכלוסין וההגירה. תעודת חיים זה נקרא, תרשום בגוגל. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש גם שיתוף פעולה עם הרשות לזכויות ניצולי שואה אני שוב מזמינה שורדי שואה קודם כל לפנות לרשות לקבל את כל המידע על השירותים שלהם ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה כבר תקופה ממושכת, כולל קבלת נתונים על עובדים זרים לצורך זכויות. << אורח >> האני ואקד: << אורח >> נכון. במסגרת להרים קצת יותר, ואני רוצה רגע להעלות את הרף בהקשר שלנו, כי אנחנו רוצים לעשות את זה עוד יותר - היינו שמחים וזה, רונית, נדבר על זה אולי אחרי זה, אבל היינו שמחים בכדי שנדע איזה עוד שירותים אפשר להנגיש ולעשות טוב יותר אם היה לנו את קובץ המידע, וזה נדבר על זה אחרי זה, כי יש פה העברות מידע ועניינים מהסוג הזה. אבל כל שירות שהייתי יכול לעשות אותו מרחוק עבור שורדי השואה, שקשור ברשות האוכלוסין וההגירה, לצורך העניין הפעלת תעודות זהות, דברים מהסוג הזה - אנחנו יודעים לעשות את זה. נדבר אחרי זה נראה איך אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תשמעו, זה מדהים. בעיניי, אחת המטרות של דיונים פה זה גם המפגש הזה לפעמים בין ארגונים, בין משרדים, בין זה. << אורח >> האני ואקד: << אורח >> בשביל זה באנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הרבה פעמים צומחים דברים טובים, וזאת אחת המטרות של הדיון. לא רק לכסח על דברים רעים אלא גם להציף דברים טובים ולעשות שיתופי פעולה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש לנו העברות מידע רק חשוב גם הסוגייה של תעודות הזהות שפגות תוקף אצל הקשישים, לטפל בהם כי אנחנו נתקלים בזה בהמון חזיתות. << אורח >> האני ואקד: << אורח >> אני כבר אומר: האירוע של הפעלות תעודות זהות שזה נקרא לו יחסית פשוט, כי אפשר גם לעשות את זה מרחוק ואני לא צריך התייצבות - אפשר לעשות את זה. נדבר אחרי זה נראה איך אפשר לסגור את הפינה הזו. נראה גם כמה כאלו יש ונראה איך עושים את זה, כי בהחלט יש לנו את האפשרות לעשות את זה ואנחנו מאוד רוצים להירתם ולעשות את הדבר הזה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> תעודות זהות בלויות והם לא יודעים מה לעשות את זה והם לא יודעים שזה פג תוקף. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> שנייה, רגע. מכיוון שיש לנו עוד נושא לדיון ואנחנו לצערנו חייבים להתקדם, אז אני אשמח אם אחר כך, בכלל כל הפערים - תציפו לנו את הפערים. אנחנו מול המשרדים. יש פה היענות ממש יפה של המשרדים שהגיעו היום. למשל, משרד תקשורת באמת אנחנו רק ביקשנו מענה במייל - אתם באתם. כל הכבוד. אני מאוד מעריכה את ההיענות של המשרדים שהגיעו היום, זה לא מובן מאליו. באמת. עוד מישהו רוצה בקצרה להגיב על הנושא הזה כי אנחנו רוצים לסגור אותו ולעבור לנושא הבא? << אורח >> עדי שליט: << אורח >> אני רק רוצה להעלות שאם מחפשים פתרונות אז באמת אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהצעירים בני 80 אז כן למצוא איזשהו מענה למי שמתקשה להגיע ללשכות פיזית. וגם רז דיבר על זה ובאמת, פעם היו מתנדבים שבאו להתנדבות חד-פעמית. היום יש את זה פחות. זה משהו שמאוד יכול לעזור. לפעמים נגיד אנחנו אפילו במוקד עושים באמת הינדוסים, כי מישהו צריך לצלם לנו משהו אז אנחנו שולחים את השכן אליו שיצלם לו וישלח לנו בוואטסאפ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל יש מלא ארגונים שיש להם מתנדבים בכול עיר. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אבל יש לנו מערך ביקורי בית לכל הבירוקרטיה, טופסולוגיה, כולל דברים שלא קשורים לרשות, למשרדים אחרים. << אורח >> עדי שליט: << אורח >> חד-פעמית? כי פעם היה כזה, אני לא יודעת - - -. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> ברור שחד-פעמית. הם פונים למוקד וגם אם עובדת סוציאלית פונה למוקד ואומרת "צריך עזרה במילוי טפסים כי הטפסים בעברית ואני מדבר רוסית", אז שולחים לו איש שטח דובר רוסית לעזור לו לתרגם את הטפסים. זה השירות של המוקד של הרשות. << אורח >> סלי ביינסין: << אורח >> אבל גם אנחנו. בסוף הוא שמע אותי. התייחסתי לזה שנייה ואני חייבת עוד פעם להזכיר, בסדר? אנחנו נמצאים בשטח במעל 180 רשויות מקומיות והנושא שאנחנו שולחים, קוראים לזה דיילים, מתנדבים, אנחנו משלמים להם תשלום, כן? יש לנו כאלה אז ככל שאתם רוצים ויש לכם גישה לקהל יעד יש לנו אנשים בשטח. מדובר במאות מדריכים זאת אומרת אנחנו עד הבית. תבקשו, בסדר? זה כבר קיים. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חיבורים בא לי להוציא לכולכם דף קשר. בואו נוציא דף קשר, אריאלה. דף קשר, אנחנו עושים את זה לרשויות אולי נעשה: אלה יש מתנדבים אלה יש זה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> זה חסר. אני מבקש, באמת אני מבקש, גבירתי, שזה יהיה. במסגרת אני לא יודע איך את מנסחת את זה, כהחלטה או המלצה של הוועדה, כל הכוכביות, המוקדים - אנחנו חייבים את זה. אני רוצה להגיד לך, שגם עובדים סוציאליים ברשויות לא יודעים. אני בתור הסתדרות הגמלאים מרכז את המידע, ויש לנו כנס גדול לזקנה מיטבית באילת בעוד שבועיים. אני מבקש אם אפשר לקבל כמה שיותר, את כל הכוכביות. למשל הכוכבית של הכללית הפכה להיות אצלנו להיט. העברנו את זה להרבה אנשים. יש לי אחד שפתרו בעיה לאימא שלו בת 91 שהייתה צריכה גריאטר. היא גרה בנהרייה אז שלחו לה במקום רופא אז שלחו לה מנהרייה אחות גריאטרית שפתרה לה את הבעיה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אז אני אבקש את כל הכוכביות האלה שלא ניפגש כל פעם - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יש לך ארגון ששולח רופאים מומחים לכל הארץ. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני יכול לרכז. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כל מה שקשור לשורדי שואה יש לנו דפים מסודרים עם כל המידע גם באתר שלנו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז הנה, קודם כל יש לך את זה באתר הרשות. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו מדברים פה מעבר לשורדי שואה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, אבל - - - << דובר_המשך >> רונית רוזין: << דובר_המשך >> יש צוות בין-משרדי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כוכביות, כל הכוכביות, כל הזה. יש לכם איזה משהו מרוכז? << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> יש פה נושאים שהם קשורים לכל האזרחים הוותיקים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, אז אנחנו נוציא. בגלל זה אני אומרת אנחנו נוציא, כי לפעמים, את יודעת, זה אותו הדבר. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> שווה שהמשרד לאזרחים ותיקים יפיץ את הרשימה המרוכזת. שווה מאוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו. אני רוצה. אני אוציא. << דובר_המשך >> שלמה פרלוב: << דובר_המשך >> אני מאוד מודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תודה. << אורח >> אורנה בנצור: << אורח >> שמי אורנה בנצור, משרד הרווחה. גם אנחנו כמו עמיתינו מפעילים מוקד 118 שהוא בהנגשה שפתית. יש עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית, צרפתית. בנוסף לזה יש לנו תוכנית משותפת עם ועידת התביעות של גיוס כוח אדם ייעודי לטיפול בניצולי שואה שבאמת המטרה שלו לסייע להם במיצוי זכויות, כי אנחנו מבינים שעם הזקנה המופלגת ויש יותר קושי גם לצרוך שירותים וגם למצות זכויות. אז זה היום פועל, אם אני לא טועה, בכ-27 רשויות והיד עוד נטויה. ובמשרד הרווחה, הרשויות המקומיות, המחלקות לשירותים חברתיים הם הזרוע הביצועית שלנו, ואני יודעת ששם מגייסים באופן ייעודי עובדים שהם דוברי שפות, בהתאם לצרכים. רכזת מועדון, אם יש בנתניה קבוצה של דוברי אמהרית, אז הרכזת של המועדון היא דוברת אמהרית והיא גם עושה את הקישור למחלקה לשירותים חברתיים וכך אפשר גם לסייע במיצוי זכויות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וזה עובד בסדר, ואין טענות ואין זה? << אורח >> אורנה בנצור: << אורח >> אלינו לא הגיעו טענות. בלי עין הרע, שימשיך ככה. ואני גם יודעת שיש שיתוף פעולה מאוד הדוק עם מערך הדיגיטל הלאומי שזה עובד יפה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מצוין. משרד הבינוי. << אורח >> אליהו בנטאטה: << אורח >> אלי בנטאטה. קודם כל אצלנו אנחנו מדברים על בתי גיל זהב, יש לנו - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, היה לנו דיון שלם פה על כל הנושא של הדיור הציבורי וזה. << דובר_המשך >> אליהו בנטאטה: << דובר_המשך >> אז כ-22% מהדיירים שלנו הם ניצולי שואה. חוץ מאשר מוקדים ושכל המסמכים כל מה שתלוי בתוך הבתים הוא גם ברוסית וגם בעברית כי 84% הם דוברי רוסית אצלנו. מסמכים רשמיים כמו חוזה שכירות ודברים כאלה הם מתורגמים לעוד שפות: לאמהרית וערבית ואנגלית. אבל הדבר הכי חשוב זה שבכל בית כזה יש צוות, שלפחות אחד דובר עברית ורוסית, זאת אומרת יש לנו גם את האפשרות לדבר ישירות עם הדיירים. והכי חשוב הם דואגים להנגיש להם כדי להתמודד עם הבירוקרטיות. זאת אומרת הרבה פעמים הצוות הוא זה שעוזר להם לעבור את תהליך הבירוקרטיה כך שזה מאוד אישי ומאוד נקודתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עכשיו רק אנחנו צריכים עוד בתים. עוד נדל"ן לשורדי שואה. תודה רבה. אנחנו נעצור רגע עם הנושא הזה ונעבור לנושא הבא שלנו שהוא לא פחות חשוב, אבל פשוט כמעט ולא נותר לנו זמן וזה כל כך מתסכל. << נושא >> בחינת מצוקת בני משפחה מטפלים בשורדי שואה סיעודיים ומצב יישום התוכנית הלאומית לדמנציה- דיון מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו, לדעתי, רק נתחיל לגעת בזה, כי אנחנו נצטרך לסיים בערך ב-13:45, אבל כל הנושא של דמנציה. מצוקת בני המשפחה, המצוקה של החולים עצמם. תודה רבה לכל מי שהגיע באמת. אתם לא חייבים להישאר לנושא הבא. תרגישו בנוח, אני לא רוצה לעכב אתכם. אנחנו רוצים דיווח של דוקטור גל מידן ממשרד הבריאות. שלחנו שאלות. << אורח >> גל מידן: << אורח >> כן, אני אשמח להתייחס לשאלות. לפני זה אני חושב באמת שמילת המפתח זה חיבורים ובדיוק דיברתי עם רז שגם למענם וגם האגף לגריאטריה ישמחו לשלוח נציגות לכנס הזדקנות מיטבית שיהיה באילת כדי להנגיש את המידע. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בבקשה, הנה. כבר אנחנו עושים דברים טובים. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> וגם בכל מה שאני אגיד עכשיו אז אני חושב שמילת המפתח זה חיבורים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> אולי אני אתחיל, כי הזמן קצר, אז רק בכמה מילים על התוכנית הלאומית לדמנציה, שלמעשה יצאה לדרך ב-2013 וכוללת, אני לא אכנס לכול הפרטים, אבל כוללת מספר אבני יסוד, שזה אומר: העלאת מודעות הציבור, תמיכה בבני משפחה של המתמודדים עם דמנציה, היערכות מערכי הבריאות והרווחה, תיאום בין המערכים השונים של מתן שירותים, תיאום שירותים מוסדיים, הכשרות, ומחקר ופיתוח. למעשה, כל מה שאני ציינתי עכשיו בראשי פרקים, שזה הדברים שאיתם יצאה התוכנית לדרך, כולם מתקיימים באופן רציף מ-2013 ומתפתחים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל דוקטור גל, ממה שאני מבינה מהדיונים הקודמים, כל המידע שיש לכם, כל המחקר שיש לכם הוא מבוסס על לפני יותר מהעשור. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה התעדכן במהלך השנים? << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> בוודאי שמתעדכן ואני אביא כמה דוגמאות מייד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> וההמלצות יושמו? חלקן. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> כמו בכל דבר, יש דברים שצריך לשפר אותם ויש דברים שהם דינמיים. אני אתן מספר דוגמאות. למשל, בשנתיים שלוש האחרונות יצאו סרטוני הסברה, תוכניות משותפות עם העמותות. יש כאן נציגות של עמותת עמדא ומלב”ב, שיש איתן תוכניות שרצו בשנה שעברה וממשיכות לרוץ, בפרויקטים שונים בקידום המודעות בחברות שונות, ומתוקצבות גם לשנים הבאות, בשיתוף עם ביטוח לאומי, עם משרד הבריאות ותקציב שלהם. יש קווים מנחים לטיפול בנושא של הכשרה וקידום של הטיפול. אז הייתה ב-2023 קבוצת עבודה שעדכנה את הקווים המנחים לטיפול בדמנציה, כולל סקירה של כול הטיפולים החדשים. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> אפשר שנייה לעצור להגיד משהו, או שצריך לחכות שהוא יסיים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מי את? << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> אני דוקטור נתי בלום מעמותת עמדא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תכף הוא יסיים להציג ותוכלי להגיב, אין שום בעיה. את גם אמורה להציג. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> כן, אבל זה לא מדויק מה שהוא מציג. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אז תכף נראה. בסדר, אבל אנחנו ניתן לו רגע לסיים. << אורח >> גל מידן: << אורח >> אז ב-2023 יצאו הקווים המנחים של קבוצת עבודה. גם עמדא היו שותפים למהלך הזה. עם התייחסות גם לטיפול בחולי דמנציה צעירים וגם לטיפול בטיפולים החדשניים, שהולך ונצבר עליהם מידע. << אורח >> יהודית אהרון פרץ: << אורח >> אני חייבת להגיד שאנחנו כתבנו אותם. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> וכללה גריאטרים, פסיכיאטרים, נוירולוגים. כשכבר יש מספר מרכזים גם במחלקות של גריאטריה, גם במחלקות נוירולוגיות, שנותנות את הטיפולים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל הם לא בסל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, איזה סוג של טיפולים למשל? << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> זה דוגמה שספציפית אני מתייחס לנוגדנים מונוקלונליים למחלת האלצהיימר. יש כמה חברות שנותנות את זה. טיפול שהוא לא במסגרת הסל, שהוא עדיין לא בקונצנזוס לגבי מה המקום שלו. יש על זה חילוקי דעות מקצועיים. קצרה היריעה בדיון הזה, אבל הייתה התייחסות לנושא, כיוון שזה נושא שהוא מתפתח. יש סקרי נתונים. היו סקרי נתונים על בסיס נתוני הקופות, מפורסם גם בשנתון של ברוקדייל, בשנתון הסטטיסטי האחרון שיצא. סקר שהיה ב-2019 וסקר נוסף מתוכנן. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> אנחנו ב-2026. 2019 זה שבע שנים. << אורח >> גל מידן: << אורח >> רק שנייה, אני מייד אסיים אבל אני ארחיב על הנקודה הזאת. 2019 סקר שמכון ברוקדייל פרסם אותו. לשנה הבאה כבר מתוקצב ומתוכנן סקר נוסף עם הקופות שהנתונים נמצאים בידיהן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מה מטרת הסקר? << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> להעריך את השכיחות ואת ההיארעות של הדמנציה באוכלוסייה נכון להיום. כשהיה מעקב, פרסום של ועדת המחקר של הכנסת, ב-2023 אם אני לא טועה פרסמו נתונים מ-2022, שהיו נתונים שהקופות סיפקו על הדמנציה. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> אבל לא לכול הקופות יש רשם אז אין לך סקר של כול הקופות. ללאומית אין רשם אז אין לך סקר של כול הקופות. אז איך זה יכול להיות סקר? זה לא רשם לאומי. למה אתה מציג דברים שהם לא נעשו? << אורח >> גל מידן: << אורח >> אני לא אמרתי שיש רשם, אבל - - - << אורח >> יהודית אהרון פרץ: << אורח >> אני גם רוצה להוסיף עוד משהו. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, אני אנסה לכוון את הדיון. אנחנו בכל זאת הוועדה לשורדי שואה. ואני רוצה לשאול האם משרד הבריאות, יש איזושהי תוכנית עם התאמה ייעודית לשורדי שואה או לבני המשפחות שלהם? << אורח >> גל מידן: << אורח >> הטיפול בשורדי שואה, הטיפול בכלל באוכלוסייה, הוא לא ניתן על ידי משרד הבריאות אלא על ידי הקופות. ויש לקופות את התוכניות בנושא הזה. יש לנו, למעשה, הזכרנו את החיבורים מקודם עם כמעט כל גורם שיושב כאן סביב השולחן. יש חיבורים בנושא הזה. אם אתמול היינו עם הרווחה בוועדת עריריים שעמותת למענם – גילוי נאות הייתי שותף להקמה שלה – אז עמותת למענם קמה בעקבות הימצאות של מטופלת ערירית, שהייתה רופאה בעברה ונמצאה בביתה. זה היה בבאר שבע. אז ועדת עריריים מאוד רלוונטית לנושא הזה. ועדות עם שולחנות עגולים, שיש עם הרווחה, משרד הקליטה יצאו ומשרד השיכון. אבל במקבצי הדיור ומקבצי גיל הזהב איך להתמודד עם האוכלוסייה המתבגרת שם. מאוד רלוונטי לאוכלוסייה הזאת. כמובן, שאין משהו ספציפי בתוך התוכנית הלאומית לדמנציה, אבל כול שורדי השואה נכון להיום הם מעל גיל 80, אז התלות והצרכים בנושא הזה מן הסתם הם מאוד רלוונטיים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> ספציפית התייחסות במסגרת הזאת לשורדי שואה כקבוצה ייחודית אין. לא איסוף הנתונים ולא ההתייחסות הספציפית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> דוקטור גל, אני מציעה שכמובן תישאר ובוא נשמע את הארגונים ונבין איפה הפערים. אני לומדת את זה בעצמי כרגע. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> אין בעיה. אני רק אציין עוד שני דברים קטנים. יש גם, במסגרת בתי החולים, תוכניות שנהנות מתמיכה לצמצום דליריום. ושוב, זה משהו שמאוד נוגע לנקרא מיטב - - -. << אורח >> יהודית אהרון פרץ: << אורח >> אבל זה, שוב, לא במסגרת משרד הבריאות. אני מצטערת. בתור נציגה של בית חולים של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לא להתפרץ, אנחנו ניתן לך זכות דיבור. << דובר_המשך >> גל מידן: << דובר_המשך >> יש מבחני תמיכה לקופות, שנוגעות לאיתור מטופלים עם דמנציה, לאיתור מטופלים עם שבריריות ויש גם כוונה לעדכן את התוכניות האלה של התמיכה וגם בהכשרה של מוסדות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בוא נקשיב לפערים ונראה איך משרד הבריאות יכול להתמודד, או הקופות, עם הפערים, בסדר? תודה. אני אשמח לתת לדוקטור נתי בלום מעמותת עמדא. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> אני נתי, עובדת סוציאלית, אז שנהיה סגורים על הדוקטור שהוא לא רפואה. קודם כל בואו נדבר על זה שהתוכנית הלאומית לדמנציה היא מ-2013. פנינו ל-2026, התוכנית הזאת בהחלט לא מעודכנת. צריך עדכון גרסה של התוכנית. הדבר השני זה, שהתוכנית מטרתה הייתה לתת איכות חיים במחלה ארוכת שנים וחשוכת מרפא, ורצף טיפול הכי טוב שאפשר לאנשים עם הדמנציה. כן נעשו בה דברים, אבל לתוכנית שאין לה פרוייקטור, ואין לה תקצוב, ואין מישהו שמנהל אותה - הדברים נראים קצת פחות טוב מהמציאות. נתחיל מזה שאני מודה שדוקטור גל אמר כמה דברים נכונים. אכן, עמדא ומלב”ב, השותפים שלנו, קיבלנו לפני כשנה סכום של כסף להעלאת מודעות. אנחנו בחברה הערבית ומלב”ב בקהילה האתיופית, שזה מאוד יפה. אבל הסכום ניתן ל-18 חודש. אין שום תכנון לאחרי זה. אני לא יכולה לדבר בשם עמותת מלב”ב, אבל עמדא תצטרך להפחית את היקפי הפעילות משמעותית ואין לנו - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ממי קיבלתם את התקצוב הזה? << אורח >> נתי בלום: << אורח >> משרד הבריאות והקרן לסיעוד, שזה תקצוב שנשאר מתוכנית. קרן לסיעוד היא של ביטוח לאומי שהכסף שנשאר מאיזושהי תוכנית שלא צלחה. כלומר זה לא שתכננו לתת לנו כסף - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> במקרה, עודפים, נשארו עודפים. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> נכון שזה יפה וזה טוב, לא צריך לזלזל בזה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> חס וחלילה. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> אבל זה לא תוכנית. כשאנחנו מדברים על תוכנית, לתוכנית צריך שתהיה תוכנית עבודה ואסטרטגיה. גם הנושא של פיתוח הכשרות לאומיות זה נושא, שהושקע בו המון ואנחנו, השותפים פה, היינו, אני רואה שמהנהנים בראש, ועשינו. אבל כשאני בררתי לפני שהגעתי לכאן - אף אחד לא בודק מה נעשה עם זה. כלומר, פיתחנו תוצרי הדרכה - לא בטוח שציפורה פריד, שמלב”ב ושקופת חולים – יש להם את אותן הרצאות. כלומר נתנו כלי, וכששאלתי מה עשו אז "אנחנו העברנו, אנחנו מקווים שהם משתמשים בו". זו לא המטרה. המטרה היא ליישר קו שכולנו נעבוד באותם סטנדרטים ובאותה צורה. אני רוצה רגע לדבר על התוכנית ותכף אני אגיע לשורדי שואה, בנוגע לזה שהיא שייכת לאגף לגריאטריה. אבל מה לעשות, שיש אנשים עם דמנציה שהם לא גריאטרים? << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> יש אנשים עם דמנציה שהם מתחת לגיל 65, אז הם נופלים בין הכיסאות. הם לא חלק מהאגף לגריאטריה, משרד הרווחה לא יודעת איפה הוא מטפל בהם, והם נופלים על מי? על העמותות. בעיקר על ציפורה פריד, שהם מתמחים בטיפול בהם ונותנים את מיטב יכולתם, אבל זו לא תוכנית לאומית לטיפול בדמנציה. האנשים האלה לא מתאימים לבתי אבות, לא מתאימים למרכזי היום. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון, אבל אני חייבת שתתמקדי רגע בשורדי שואה. הייתי שמחה לשבת ולשמוע אבל זמני קצר. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> אני אדבר על שורדי השואה. לפי המספר שלי, יש סביב ה-130,000 שורדי שואה, תתקנו אותי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קצת פחות. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> כמה יש? << אורח >> גל מידן: << אורח >> את אמרת שהנתונים האחרונים מ-2019. אני אומר את הטוב ביותר שיש לנו כרגע. לא אומר שלא צריך לעשות בשנה הבאה. יהיה בשנה הבאה סקר נוסף, אבל ב-2022 המבוטחים שאובחנו עם דמנציה סך הכול מכלל הקופות היה 106,665 כשעל זה אנחנו יודעים, שיש תת-אבחון ולכן צריך להוסיף עוד 25% או משהו כזה. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> אני רוצה לדבר על שורדי השואה בלבד. שורדי השואה יש, רז, 130,000? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 113,000. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אני רואה שכולם יודעים את הנתונים מצוין אז - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן. רונית היא תהיה האוטוריטה. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> כרגע 117,000. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> 117,000. אנחנו מעריכים שיותר מ-30% הם אנשים עם דמנציה בדרגה זו או אחרת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> 30%? << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הערכה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו הערכה סטטיסטית. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> זו לא הערכה, זה על פי ארגון הבריאות העולמי. מה זה סטטיסטיקה? אם זה נכון לגבי כלל האוכלוסייה אז זה לא שונה משורדי שואה, ואנחנו מניחים שיש סביב ה-30,000 אם לא יותר אנשים עם דמנציה בדרגה זו או אחרת. אם את שואלת אותי, נותנים שירותים מאוד יפים לשורדי שואה, אבל חלק מהשירותים שלהם לא הותאמו לעובדה שזו אוכלוסייה מאוד זקנה ואני מדברת על מאוד זקנה על גיל - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כשאת אומרת שלהם למי את מתכוונת? שירותים שלהם? משרד הבריאות? << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> אנחנו עמדא. אני מדברת על הרשות, אני מדברת על משרד הבריאות. אני מדברת על מי שמתעסק עם שורדי שואה. עמדא נותנת שירותים לאנשים עם דמנציה אם הם שורדי שואה או לא שורדי שואה אם הם ערבים, יהודים, אתיופים - אין לנו הבדל. ואנחנו לא מקבלים תקצוב מהמשרד, מכיוון שלא 50% מהאנשים שלנו שהם מטופלים הם שורדי שואה, כי אנחנו פשוט לא נשרוד כלכלית. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> מהרשות, הבנתי. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> אבל אני חושבת מבדיקה שלי, ואני אהיה כנה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם למענם ועם ועידת התביעות, ואנחנו עושים פרויקטים מאוד יפים. לדעתי, יש צורך להתאים את השירות שניתן לשורדי שואה של המשרד שמתמחה באנשים עם דמנציה. ומה שחשוב להגיד: רוב השירותים לשורדי שואה הם לשורד עצמו אבל בדמנציה חשוב להתמיד ולתת את השירות לבני המשפחה המטפלים, כי השורד עצמו עם הדמנציה תלוי ב-100% בבני המשפחה. ובן משפחה, שמקבל את הכלים ועובד זר שמקבל את הכלים לעבוד עם האדם הדמנציה זוכה הוא לאיכות חיים והאדם עם הדמנציה לאיכות חיים. וזה דבר מאוד מאוד חשוב. אם אנחנו מייעדים הכול לשורד השואה, אז אנחנו בחלק מהמקרים לא יכולים לתת להם חלק מהשירותים, מכיוון שאלו אנשים עם פגיעה קוגניטיבית מאוד מאוד קשה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תוכלי לספר בקצרה איזה שירותים אתם נותנים, למשל? אני לא מכירה את התחום. אני שואלת כי אני רוצה להבין מה זה אומר. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> בעמדא, פרויקט הבסיס שלנו קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים. אנחנו עובדים עם רשויות הרווחה ויש לנו מעל 70 קבוצות תמיכה. המטרה היא לתת ידע ותמיכה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הקבוצות הן גם בפריפריות? << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> יש לנו בכל הארץ גם בפריפריה וגם בזום למי שאנחנו לא יכולים לתת לו את השירות הזה בגלל שהרשות לא מספיק יכולה להרים את זה. חשוב להגיד שיש רשויות, שהמצוקה היא כל כך קשה, בטח אחרי ה-7 באוקטובר, שבאמת קבוצת תמיכה לאנשים עם דמנציה היא פריבילגיה שהם לא מצליחים עוד לעשות אותה, לצערי ואז יש את הקבוצות בזום. זה שונה, זה אחר, זה לא תמיד מתאים, אבל זה יש וזה חשוב. אבל יש בפריפריה. שוב, אני רוצה להגיד, שככל שמדרימים ומצפינים – המצוקות הן יותר קשות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> ואז יותר קשה להקים קבוצה, אבל יש. יש בבאר שבע, ויש באשדוד, ויש באשקלון, ויש בבית שמש בשיתוף עם מלב”ב. יש קבוצות, כלומר. יש בירושלים שלוש קבוצות. חשוב לי להגיד: יש לנו מענה קולי של מרכז של תמיכה ומידע, יש לנו טיפולים פרטניים, יש לנו שיחות ייעוץ, יש לנו כנסים וימי עיון, יש לנו הכשרה של אנשי צוות, יש לנו העלאת מודעות בחברה הערבית, שאנחנו עובדים על זה מאוד חזק, ששם יש הרבה אחורה. אבל כשאנחנו מדברים על שורדי שואה אנחנו לא בנינו שום שירות שהוא ספציפי להם. מבחינתי אם אני פותחת קבוצת בני משפחה שורדי השואה יכולים להיכנס. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> מה שכן יש לנו עם ועידת התביעות זה כניסה של מתנדבים לבתים של האנשים והפעלה שלהם באמצעות ערכות הפעלה שלנו. ופה באמת למענם עוזרים לנו למצוא את השורדים. אבל גם פה יש פער. אנחנו נותנים את השירות לשורדי שואה, שמוכרים על ידי ועידת התביעות. מי שלא מוכר על ידי ועידת התביעות לא מקבל את זה כי ועידת התביעות לא רוצה לממן לו. אז אני אומרת: איפה החיבור בין ועידת התביעות לבין הרשות? למה שאדם שמתקשר אלינו והוא לא מוכר על ידי הרשות לא יקבל מאיתנו שירות? עכשיו, ברור לך שאנחנו בסוף נותנים את השירות כי עמותה לא עושה כזה זה. אבל אני שואלת איפה החלק הזה? וזו בעיה. תראי, אני אמרתי שזה 30%. אני יכולה להיות כנה, שאני נסעתי באוטו עם כלנית שהיא ממרכז ציפורה פריד והיא קולגה שלי, ואני אשמח אם תתנו גם לה לדבר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> נתי בלום: << דובר_המשך >> היא אמרה לי: איזה 30%? אני חושבת שזה שני שליש מהם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> ראשית, תודה. אני אשמח אם תוכלי לכתוב לנו, להסביר לי בכתיבה אחר כך את הפער הזה, שרק מי שמוכר על ידי ועידת התביעות יכול לקבל מכם שירות. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> בגלל שוועידת התביעות מתקצבת את הפרויקט. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אוקיי. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> ועידת התביעות מכירה בקבוצה של מי שאצלנו מקבלים את התגמול החודשי. בערך 80% ממי שמוכר להם. הם לא מכירים בצפון אפריקה ועיראק. הם כן מכירים ביוצאי חבר העמים שהם לא יהודים. יש איזה שהם פערים שהם סביב ה-15%. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> כן, ואולי אפשר לנסות איכשהו לסגור את הפער הזה. תכתבי לי, בבקשה. ננסה למצוא לזה איכשהו. כלנית מציפורה. אני מבינה שדווקא לכם יש מומחיות דווקא בחולי דמנציה שורדי שואה. << אורח >> כלנית שורר: << אורח >> גם, בין השאר. אני אציג את עצמי. לי קוראים כלנית, אני עובדת סוציאלית ואני מנהלת את מרכז ציפורה פריד, שבחטיבת הסיעוד שבעזר מציון. עזר מציון אני מניחה שכולם יודעים. אנחנו ארגון התמיכה הרפואית הגדול בישראל ונותנים מגוון מאוד מאוד גדול של שירותים. אני מבינה שאנחנו מאוד ממהרים אז אני לא ארד לכול הרזולוציות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אנחנו נעשה עוד דיון בנושא, ברשותכם. << אורח >> כלנית שורר: << אורח >> אני רק אומר שמידי שנה יש כ-750,000 נעזרים בכלל השירותים של עזר מציון. אני ממש אזכיר בכמה משפטים עזר מציון למען שורדי השואה. יש לנו מספר תוכניות. יש לנו את מועדון קפה בריטניה שהמועדון הזה פעיל בבני ברק. הוא קם בשנת 2012 מאז ועד היום השתתפו במועדון כ-285 נשים, שמגיעות בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע. המימון של מועדון קפה בריטניה הוא בשיתוף משרד הרווחה. 50% משרד הרווחה 50% עזר מציון. יש לנו את תוכנית אשנ"ב, שזה ראשי תיבות של איחוד שירותים לניצול בבית, שזה למעשה לקחת את המועדון ולהביא אותו הביתה למרותקי בית, שהפרויקט הזה הוקם בשנת 2015 ומספר שורדי השואה שנהנו ממנו הם כ-2,500 וזה במימון חלקי של אשל ג'וינט. יש לנו פרויקט נוסף, שהוא בשיתוף משרד הבריאות שהוא הגשמת משאלת לב לניצול, שהפרויקט החל בשנת 2019. הוא יועד לשורדי שואה סיעודיים במוסדות גריאטריים ומאז שהפרויקט החל אנחנו הגשמנו קרוב ל-2,900 משאלות, שחלק גדול מהאנשים שהגשמנו עבורם את המשאלות זה שורדי שואה, שיש להם דמנציה. בחודש יולי האחרון הרחבנו את גבולות הגזרה והתחלנו בשיתוף פעולה גם עם משרד הרווחה ומאז הספקנו להגשים כ-25 משאלות לזקנים סיעודיים במוסדות של הרווחה. אני באתי לפה כדי להתמקד בנושא הדמנציה ולדבר על חולי הדמנציה ועל בני המשפחה המטפלים שלמענם עזר מציון הקימה את מרכז ציפורה פריד. מרכז ציפורה פריד הוא מרכז תמיכה לחולי דמנציה ולבני המשפחות שלהם. אני לא חושבת שאני מחדשת פה משהו למישהו, אבל ההערכה היא שבמדינת ישראל יש לנו כ-150,000 אנשים שמתמודדים עם דמנציה. אנחנו יודעים ששכיחות המחלה מוכפלת בכל חמש שנים של גיל, כך שאנחנו מגיעים למצב שבקרב גילאי 85 - 30% עם דמנציה, ובקרב גילאי 90 כבר שני שליש עם דמנציה. אנחנו יודעים ששורדי השואה הם אנשים, שמאריכי חיים ולכן אני חושבת שהנתון היותר אמיתי הוא שהרבה יותר שורדי שואה סובלים מדמנציה. אני חושבת, שאחד האתגרים הגדולים שלנו זה ההשלכות של מחלת הדמנציה על בני המשפחה המטפלים. לא סתם אנחנו קוראים למחלת הדמנציה בספרות המקצועית "מחלה של בני המשפחה המטפלים". אנחנו מדברים על מחלה ארוכת שנים, מחלה סיזיפית, כשבני המשפחה מתמודדים עם מעמסה רגשית קשה מנשוא. כשאני מדברת על בני המשפחה המטפלים, על דור הביניים, שהם צריכים גם לטפל. גם יש להם את הקן המשפחתי שלהם, גם לטפל בילדים שלהם, גם לטפל בהורים שלהם. הם נכנסים למעמסה בלתי אפשרית. מה אנחנו עושים בעזר מציון? איך אנחנו מסייעים לבני המשפחה המטפלים במרכז ציפורה פריד? אז ממש על קצה המזלג אני אומר, שהשירותים שאנחנו נותנים הייתי מחלקת אותם לארבעה תחומים. יש לנו צוות של עובדות סוציאליות, שנותן מענה בתחום הפרטני, הקבוצתי, והקהילתי. כשבתחום הפרטני אנחנו פוגשים את בני המשפחה אנחנו מבצעים התערבות בשעת משבר, כי כולנו מבינים שכשמשפחה מקבלת את הבשורה, שאחד האהובים שלה מתמודד עם דמנציה - זאת רעידת אדמה מאוד מאוד גדולה עבורם, והעובדת הסוציאלית מלווה אותם לאורך שנות ההתמודדות. אני תמיד אומרת למשפחות, שלצערי, אנחנו לא יכולים לשנות את מציאות המחלה. אבל אנחנו כן יכולים לשנות את המציאות של ההתמודדות. ובשביל זה הצוות במרכז ציפורה פריד נמצא, כדי ללוות לאורך שנות ההתמודדות, לתת כלים כדי להתמודד עם כל מה שנגזר מהמחלה הזאת, ובמידת הצורך, במידה ויש בני משפחה שזקוקים לטיפולים רגשיים - גם את זה צוות המרכז נותן. כל העו"סיות אצלי למדו טיפול ומיומנויות בטיפול רגשי לבני המשפחה המטפלים. בתחום הקבוצתי, נתי הזכירה את זה, גם אצלנו אנחנו עושים הרבה מאוד קבוצות תמיכה. גם קבוצות תמיכה סגורות, גם פתוחות, חלקן פרונטליות, חלקן בזום. אני אפילו אומר, שקבוצות התמיכה בזום, יש לנו לפעמים משתתפים מחו"ל, כי אם למשל גרים ילדים שאחד ההורים שלהם עם דמנציה והוא גר בארץ אז הזום מאפשר להם להשתתף ולקבל את המענים האלה. ובתחום הקהילתי אנחנו גם, כל עובדת סוציאלית באזור שלה אחראית לעשות איזה שהוא מיפוי של האזור שעליו היא אחראית, כדי להנגיש לבני המשפחה את כלל השירותים, שנמצאים בקהילה. אם זה רווחה, ביטוח לאומי, מרכזי יום, קופות חולים, רופאי משפחה, שלדעתי הם כל כך חשובים בשרשרת המזון. כי כשאדם מתחיל לזייף - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> איזה עובד סוציאלי אמור לעשות את זה? לא הבנתי. << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> העובדים הסוציאליים אצלנו במרכז ציפורה פריד שבעזר מציון זה מה שהם עושים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל איפה הם נמצאים היום, למשל, בארץ? << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> השירות שלנו, אני לא הזכרתי אותו, השירות שלנו הוא שירות בפריסה ארצית. אין לי עובדות סוציאליות בצפון צפון ולא בדרום דרום, למרות שאנחנו נותנים מענה גם בפריפריה, שהמענה יהיה יותר בזום. אבל אנחנו ממוקמים, הייתי אומרת שהסניף הצפוני שלנו הוא בנתניה והסניף הדרומי שלנו הוא באשדוד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל איך אתם יודעים איך העובדת סוציאלית שלך יודעת למפות? באיזה כלים היא נעזרת? << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> נניח עובדת סוציאלית מגיעה, יש לי עובדת סוציאלית, לצורך העניין, בסניף אשדוד. היא מתחילה לכתת את רגליה והיא מתחילה לקיים פגישות עם העובדים הסוציאליים ברווחה, יוצרת קשר עם מחלקות גריאטריות בבית חולים אסותא, היא בודקת מה מרכזי היום שיש באשדוד לאנשים עם דמנציה, כלומר כל עובדת סוציאלית אצלי עושה מיפוי של האזור, ובדרך הזאת היא יכולה להנגיש את השירותים. אנחנו גם מקבלים את זה בחזרה, כי ככל שהקהילה מכירה אותנו יותר ככה אפשר להפנות אלינו אנשים, כדי שנוכל לתת ליותר ויותר אנשים מענים. דבר נוסף שהצוות עושה במסגרת העבודה הקהילתית, זה שיצאנו במערך לא קטן של הרצאות בנושא של דמנציה, שאנחנו נותנים. אנחנו מעבירים לא מעט הרצאות גם לאנשי מקצוע וגם לבני משפחה מטפלים, כדי לתת כלים להתמודדות וכדי להעלות את המודעות בכלל למחלת הדמנציה. אנחנו במרכז ציפורה פריד זיהינו צורך חסר, מתוך הרבה מאוד מפגשים עם בני המשפחה המטפלים, והבנו שיש חוסר מאוד מאוד גדול בשלב הביניים. כי כשלאדם יש דמנציה הוא זכאי ללכת למרכזי יום, וברוך השם בכול רשות יש מרכזי יום לאנשים עם דמנציה. אבל מרכזי היום אלה הם לא מתאימים לאנשים עם דמנציה בשלב הראשוני של המחלה, מכיוון שנכון, הם זכאים, יש לו דמנציה הוא זכאי להגיע למרכז. הוא לא מתאים בעיקר כי כשהוא מגיע לשם הוא מקבל תמונת מראה מאוד מאוד כואבת של מה מחכה לו עוד מעט. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> ולכן הם נשארים בבית ואז אגב ההידרדרות היא מאוד מאוד מהירה, והם יגיעו לשם מאוד מהר. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> יותר מהירה. << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> אבל אנחנו בעזר מציון זיהינו צורך וביקשנו לייצר רצף טיפול מהשלב שהאדם רק אובחן עם דמנציה עד לשלב שהדמנציה מאוד מאוד מתקדמת. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> זה מה שהתוכנית הייתה אמורה לעשות. << אורח >> אורנה בנצור: << אורח >> רק להגיד, שמרכזי היום - יש מרכזי יום של תשושים ויש יחידות או מרכזי יום לאנשים שמתמודדים עם ירידה קוגניטיבית. אם יש אבחון או התחלה של ירידה קוגניטיבית ועדיין אין צורך בהשגחה צמודה האנשים האלה כן יכולים להשתלב בתשושים. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תשמעו אני רוצה להגיד לכם משהו. רגע. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> זה לא נכון, אני ניהלתי מרכז יום - - - << אורח >> אורנה בנצור: << אורח >> נתי, אל תגידי לי שזה לא נכון. אני באה מהשטח. << אורח >> כלנית שורר: << אורח >> זה מאוד מאוד מורכב וזה לא פוגש את המציאות, לצערי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> רגע, תעצרו שנייה, רגע, אני רוצה להגיד לכם משהו. אני יושבת ואני מקשיבה. אמא שלי גם מה שמוגדר נרדפי הנאצים ואמא שלי גם דמנטית. מעולם לא פנו אליי, מעולם לא דיברו איתי. מעולם לא פנו אליה. הדבר היחיד שכן, מהרשות לניצולי השואה, כל הזמן יוצרים קשר עם אחותי, כדי לשאול אם יש התדרדרות ואם צריך עזרה רפואית. אבל, לא יודעת על שום מרכז יום, לא יודעת על שום. אני הייתי צריכה ללכת לחפש בעצמי האם הוא מתאים לה, האם הוא לא מתאים לה. היא כן יכולה, היא לא יכולה להיות שם לבד. היא כן זה. הכול היינו צריכים. אז אין לי מושג, באמת. כל השירותים שאתם מדברים זה מדהים. אני לא מכירה אף אחד. מעולם לא הציעו לנו, כבני משפחה. ואני ממש לא רציתי לחשוף את זה אבל זה. << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> רק שנייה, אני רק רוצה לומר שאנחנו יותר מנשמח בנקודת הזמן הזאת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> והיא גרה בתל אביב. מרכז הארץ. << דובר_המשך >> כלנית שורר: << דובר_המשך >> אני מאוד אשמח באופן אישי לחבר אותכם לעובדת סוציאלית שתוכל ללוות אתכם בהתמודדות כי להיות בן משפחה מטפל, לא משנה במה אתה עוסק, זה מקצוע וזאת חוויה מאוד מאוד קשה. אני רק רוצה להשלים את הפתרון שאנחנו בעזר מציון מצאנו לנכון לעשות, כדי לתת מענה ולייצר רצף טיפול. אנחנו הקמנו מועדונים חברתיים. אנחנו לא מרכזי יום. אנחנו הקמנו מועדונים חברתיים לאנשים עם דמנציה בשלבי המחלה הראשוניים, שבה האנשים מגיעים לשם פעמיים בשבוע, מקבלים או ארוחת ערב או ארוחת בוקר קלה, עם באמת מגוון מאוד מאוד גדול של הפעלות, שאני חושבת שהדבר הכי משמעותי זה שהם נמצאים בקבוצת השווים שלהם. הם מגיעים לשם ומיד מרגישים תחושת שייכות מאוד גדולה. אבל, וזה אבל מאוד מאוד גדול וצריך לזכור אותו. המועדונים שלנו מתבססים 100% על פילנתרופיה. פילנתרופיה זה דבר מאוד מאוד יפה, אבל הוא מוגבל בזמן. הוא מוגבל בזמן. ואני חושב שאחד הדברים שמאוד מאוד חסרים זה להקים מועדונים שכאלה בפריסה ארצית, שאגב עזר מציון לא צריכה להפעיל את כולם. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> תשמעו, רגע, אני אעצור אתכם. אני אתן לרונית להגיב, אבל אני ב-14:00 חייבת להיות בדיון נוסף, וזה בדיוק עוד ארבע דקות ואני לא רוצה לקטוע. ואני חושבת שהנושא הוא סופר חשוב ואני ממש-ממש מתנצלת שאנחנו עוצרות באמצע, ואני מקווה שזה בסדר מבחינתכם שנעשה דיון נוסף, מבחינתי בשבוע הבא. << אורח >> נטלי שפיר: << אורח >> אם אפשר שהוא יהיה נטו על תחום הדמנציה בישראל בשבוע הבא. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> האם יש אפשרות שתגיעו גם בשבוע הבא ונמשיך את הדיון הזה? << אורח >> נטלי שפיר: << אורח >> בהחלט חשוב לקיים דיון נפרד על תחום דמנציה. יש לנו המון במה לתרום לשיפור המצב במדינת ישראל. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל חשוב לי שכל הנוכחים יוכלו להגיע גם בשבוע הבא. << דובר_המשך >> נטלי שפיר: << דובר_המשך >> כמו שנשלח סקר במייל האם נוכל להגיע היום כי הדיון שונה מבחינת המועד, נענה על הסקר ונגיע. כל מי שנמצא פה מאוד חשוב לו להיות כאן. אז התשובה היא כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל עוד שבועיים כי - - - << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> עוד שבועיים. בסדר אין לי בעיה. רונית, ממש בקצרה ואחר כך נעבור לזום. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> רק במשפט אחד. הנושא של בני משפחה מטפלים ונושא של דמנציה אני לא נכנסת לנתונים, כי לנו יש נתונים חלקיים רק לגבי מי שיש להם זכויות של דמנציה אצלנו, שזה אלו שמקבלים את התגמול החודשי ויש זכויות שאני לא אכנס אליהם כספיות למי שלוקה בדמנציה, שזה בערך 40,000 מתוך האוכלוסייה שציינתי. זאת אומרת מתוך ה-40,000 אנחנו יודעים מי לוקה בדמנציה כי הוא פנה אלינו. אנחנו לא יודעים לגבי היתר אז אני לא מערערת על הנתונים, חלילה, אני יודעת שזה המצב. אני יודעת גם כמה חשוב לטפל בבני משפחה מטפלים, רק חשוב להדגיש שהרשות התפקיד שלה לטפל בניצולי השואה. הנציג של אגף התקציבים יצא. אם יחליטו שאנחנו צריכים לטפל גם בבני משפחה מטפלים ולהחליף את קופות החולים ומשרדי הרווחה, ואני יודעת שיש ברשויות תוכניות, אורנה יכולה לספר. אנחנו מפנים לתוכניות בני משפחה מטפלים כי יש לנו עובדות סוציאליות. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אבל זה לא התפקיד שלכם. << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אנחנו נשמח. זה רק רציתי לחדד. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> זה בסדר גמור, רונית. אתם לא יכולים - - - << אורח >> רונית רוזין: << אורח >> אז אני מתנצלת. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני חושבת שיש לנו הרבה על מה לדבר, והרבה פערים לנסות לפתור, ולתקצב, ולאגם. אפשר, יש מה לעשות. בואו ננסה לעשות את זה. אבל זה לא יכולים לעשות את זה ב-40 דקות ואני כן רוצה שנעשה על זה עוד דיונים. לפחות, כאילו באמת, ברמה האישית זה גם שובר את ליבי בבית, אבל אני חושבת שאם אני מרגישה ככה אז הרבה, אני עוד בתחילת הדרך, יחסית, אבל יש הרבה שזה... ויש מה לעשות. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> בדיון הבא אני הייתי ממליץ להזמין את יריב מן שהוא עכשיו עוסק בזקנה מיטבית, בין היתר לחימה בדמנציה, וכפי שדיווחנו לך, אנחנו עושים עכשיו ספורטיאדה לזקנה מיטבית, שבין היתר זה לדחות את התלות ואת הדמנציה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בספורטיאדה שלכם אפילו אני לא אצליח להשתתף. כן, פרופסור יהודית אהרון מבית חולים רמב"ם, שפינתה לנו זמן ואנחנו נקשיב לה. ואחר כך אנחנו ניאלץ לסגור את הדיון אפילו עם סיכום קצר שאנחנו נפגשים שוב. שלום פרופסור, תודה שפינית את הזמן בשבילנו. << אורח >> נתי בלום: << אורח >> רק גילוי נאות, שיהודית היא יושבת ראש המועצה המדעית של עמדא. << אורח >> יהודית אהרון פרץ: << אורח >> שלום, שלום ותודה רבה. אני חושבת שאני הולכת להאיר פן אחר קצת של הדיון שהיה והיה כמובן מאוד חשוב. וגם כמו שאמרה נתי, אני בוועדה המדעית של עמדא ואני רופאה נוירולוגית. אז בשנים האחרונות חלה התקדמות אדירה במדעי הרפואה ואני מסכימה בהחלט למה שאמרו, שאנחנו חיים היום בעולם עם הרבה אנשים מבוגרים. חלקם הגדול סובלים מדמנציה ואנחנו יודעים, שדמנציה היא גורם הסיכון החזק והנבזי ביותר לירידה קוגניטיבית. ולכן אנחנו חיים בעולם עם תוחלת חיים ארוכה ועם הרבה חולים, שסובלים מדמנציה וירידה קוגניטיבית. ובהקשר לניצולי השואה יש עוד עניין. אנחנו יודעים, שככל שאנשים סבלו ממחלה מוחית כזו או אחרת בצעירותם, כולל לחץ נפשי, דיכאון, ומכות וכול מחלה ניוונית כזו או אחרת, וזיהומים והכול - הרזרבה הקוגניטיבית שלהם הולכת ופוחתת. ולכן אני מסכימה עם מה שאמרו, שאני מניחה שבקרב ניצולי השואה, שהם בני 80-90 היום יש, לפי דעתי, הרבה יותר משני שליש מהאנשים שסובלים מירידה קוגניטיבית ודמנציה. ואני במיוחד משתמשת במושג הזה ירידה קוגניטיבית ודמנציה ולא רק דמנציה, מכיוון שהיום ברור, שירידה קוגניטיבית זאת לא זקנה נורמלית. זה לא תקין. ולמה זה כל כך ברור? כי מסתבר, שאפשר כנראה, למנוע, להאט, לדחות היום את הירידה קוגניטיבית אם רק נטפל כמו שצריך בגורמי הסיכון. ואנחנו שומעים הרבה פרסומת בשנים האחרונות על משהו שנקרא בריאות המוח, ובריאות המוח הכוונה היא טיפול בגורמי הסיכון. וגורמי הסיכון הם גורמי הסיכון למחלות וסקולריות מוחיות, זאת אומרת יתר לחץ דם, שבץ, סוכרת וכל מיני דברים כאלה. אבל גם טיפול נכון בזיהומים וגידולים אפילו למיניהם, כולל אונקולוגיה. וכמובן כל המחלות הדלקתיות, כולל זיהום בדרכי השתן ודיכאון וכול הדברים האלה. וכמובן שהייה בחברה, בסביבה חברתית. וברור היום, שאם נעשה את זה - ניתן יהיה למנוע בערך 40% מהדמנציות. זאת אומרת 40% מהחולים שסובלים מדמנציה לא יסבלו מדמנציה. ואנחנו, כמובן, מתייחסים לאוכלוסייה, שעדיין לא סובלת מדמנציה. אבל זה אומר, שלנו כקהילה רפואית, קהילה חברתית, יש בהחלט הרבה מה לעשות. במיוחד היום, שיש לנו אמצעי אבחון טובים יותר. בדיקות דם חדשות, בדיקות נוזל שדרה, דימות, MRI ואחרים. אז נקודה ראשונה, צריכים לזכור: אפשר לדחות, למנוע 40% מהמקרים ודיברו כאן מקודם על הסיפור הזה של מחלת אלצהיימר, שיש היום טיפול. אז נכון, אפשר היום להציע טיפול לאנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר. אבל צריכים לזכור, מחלת אלצהיימר זה לא כול דמנציה היא אלצהיימר. ראשית צריכים לאבחן, והטיפולים האלה הם יעילים רק בשלבים מאוד מאוד מוקדמים של מחלת אלצהיימר. אז יש היום דרכי אבחנה חדשות אבל יש היום בארץ אנשים שיודעים לאבחן את השלבים המוקדמים האלה או במילים אחרות נוירולוגים קוגניטיביים או אנשים, שהתמחו בזה. יש עשרה רופאים כאלה בארץ. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> בלבד. עשרה רופאים, תני לי לנחש - רובם לא בפריפריות. << אורח >> יהודית אהרון פרץ: << אורח >> רובם לא בפריפריות. גם עושים כבר אבחונים. יש אנשים, אני יודעת שמאיכילוב נוסעים לפעמים לאילת. אנחנו ברמב"ם עושים לפעמים אבחונים בזום. כמובן, אני כרגע מדברת על רופאים נוירולוגים מומחים, שכול המקצוע הזה הוא בחסר ענק. אבל בגלל, שכמו שהצגנו, יש הרבה הרבה אנשים שצריכים לאבחן אותם מוקדם - כול השירותים, כמו ששמענו מקודם, כול השירותים הגריאטריים - שמענו לפעמים שמונה חודשים המתנה. הגריאטרים, הפסיכיאטרים, הפסיכוגריאטרים - כל השירותים האלה מוצפים והאנשים לא מגיעים. וכשמגיעים לשם - מגיעים לעיתים מאוחר מדי. מאוחר, כשאפשר באמת להציע עזרה למשפחה אבל לא לאנשים האלה. והקטע העצוב והגרוע הוא, שכמובן אנחנו מדברים במחלות, בחולים. אבל חוסר האבחון הוא עולה הרבה מאוד לקהילה, כי האנשים שסובלים מדמנציה, מירידה קוגניטיבית, הם לא מטפלים נכון, הם סובלים יותר ממחלות כרוניות. הם נופלים יותר, הם עושים יותר תאונות דרכים, הם מתאשפזים יותר וכול הדברים האלה עולים הרבה מאוד לקהילה. ולכן אני באתי לפה כדי להעלות, לא להגיד את הדברים הטובים, רק לצערי להצביע על הדברים שאנחנו צריכים לעשות ואין לנו מספיק משאבים עדיין. כי צריכים לחנך את הקהילה הרפואית. צריכים לחנך אנשים. ירידה קוגניטיבית ודמנציה זה מקצוע. זה מקצוע שבאים אליו בהתחלה - - -. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> פרופסור, שאלה: האם יש איפה שהוא משהו שריכזתם, שכתוב על הטיפול המונע בדמנציה, שזה נמצא איפה שהוא במשרד הבריאות, יחד עם תקצוב. כל מה שאת מדברת זה מופיע איפה שהוא? << דובר_המשך >> יהודית אהרון פרץ: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד כמו שנתי אמרה, עמותת עמדא, נתי הזכירה והוזכר מקודם, עמותת עמדא ב-2023 הוציאה את המדריך השלם לטיפול בדמנציה. הוא מעודכן עכשיו, בימים אלה נשלח הטופס האחרון לעדכון ובמדריך הזה חלק גדול ממה שאני אומרת עכשיו רשום שם, כולל מה הן המחלות ואיך אפשר למנוע, ודרכי המניעה, והתרופות החדשות. ויש שם שלושה חלקים. החלק האחד שאני מדברת עליו כרגע הוא בעיקר החלק הרפואי. יש חלק לגבי הטיפול הלא תרופתי, גם בחולים וגם בסביבה. וישנו החלק של הזכויות כמו שהן באות לידי ביטוי: מה מגיע לאיש שסובל מדמנציה. יש שם הדרכה מאוד רצינית. אז אני חושבת שצריכים לשים פה לב, שצריכים בגלל ההיקף האדיר של הבעיה, אני חושבת שצריכים לתת את הדעת לזה ולהכיר במקצועות האלה כמקצועות במצוקה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> לגמרי, לגמרי. פרופסור, אבל אני אומר לך, אני נאלצת לעצור אותך כי אני חייבת לסגור את הדיון. << דובר_המשך >> יהודית אהרון פרץ: << דובר_המשך >> אני סיימתי. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני אשמח אם תגיעי לדיון הבא. בסופו של יום זה מאוד מעניין ואני ארצה מאוד לעסוק בזה, אבל הוועדה הזאת מתמקדת בטיפול בשורדי השואה ובני המשפחות שלהם, וכול מה שמסביב לאלצהיימר. ואנחנו חייבות לסגור את הדיון, כי אני כבר אמורה להיות בדיון אחר. אנחנו נשמח אם תצטרפי אלינו לדיון הבא ותזכי אותנו מהידע הנרחב שלך. תודה רבה. << דובר_המשך >> יהודית אהרון פרץ: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני חייבת לסגור את הדיון. אני מתנצלת בפני מי שעוד רצה לדבר ולא דיבר. אני ממש מתנצלת אבל אנחנו נעשה דיון בעוד שבועיים, אני אשמח אם תוכלו להגיע. אנחנו פשוט נעשה דיון רק לזה. אי-אפשר להכניס את שני הנושאים יחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדיון מוקלט, אריאלה? << דובר >> אריאלה אהרון: << דובר >> בוודאי. אונליין. << יור >> היו"ר יסמין פרידמן: << יור >> אני פשוט חייבת לטוס, אני אפילו לא קוראת סיכום. אנחנו נעשה דיון נוסף. תודה רבה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>