חומר רקע - גורמים חיצוניים
פברואר2026
–
( הקרן לשיתוף פעולה כלכליECF
)
המאחזים וחוות הרועים: ממדיניות עמומה למנגנון גלוי של סיפוח דה־פקטו
זירה מרכזית המשקפת את שינוי המגמה תחת הממשלה ה־37
היא תחום המאחזים וחוות
הרועים. ממשלות ישראל מימנו והכשירו מאחזים בלתי־חוקיים גם בעבר, אולם השינוי המהותי
בשנים האחרונות אינו בעצם קיומה של המדיניות–
אלא בהפיכתה לגלויה, מוצהרת, רחבת־היקף
וממוסדת, לרבות באמצעות תקציב המדינה עצמו.
על פי המשפט הבינלאומי, כלל ההתנחלויות בגדה המערבית אינן חוקיות. עם זאת, הדין הישראלי
פיתח לאורך השנים מסלול מוסדי־משפ טי המאפשר הן הקמת התנחלויות והן הכשרה בדיעבד של
בנייה בלתי־חוקית ומאחזים. מסלול זה כולל בירור בעלות על הקרקע, החלטת ממשלה ייעודית
והליך תכנוני סדור. לצורך קידום ההכשרות הוקם כבר לפני שנים צוות ממשלתי ייעודי, שלו הוקצו
תקציבים ייעודיים.
לפי נתוני שלום עכשיו , נכון לסוף שנת2025
קיימים בגדה המערבית151
מאחזים ו־175
חוות
,רועים. מבין המאחזים שהוקמו לאורך השנים31
מאחזים השלימו את הליך ההכשרה:
12
מהם הוכשרו כהתנחלויות עצמאיות, והיתר הוסדרו כ״שכונות״ של התנחלויות קיימות, מוסדות
חינוך או חוות. לפחות35
מאחזים נוספ
ים מצויים כיום בהליכי הכשרה.
האצה חריגה תחת הממשלה ה־37
הנתונים מצביעים על האצה חדה במיוחד תחת הממשלה הנוכחית. מאז2012
–
אז חודשה הקמת
המאחזים תחת ממשלות נתניהו–
ועד2022
עמד הממוצע על כ־8 מאחזים בשנה. לעומת זאת:
בשנת2023
הוקמו32
מאחזים
בשנת2024
–
62
מאחזים
ובשנת2025
נרשם שיא של86
מאחזים
קצב זה משקף שינוי איכותי במדיניות: מעבר מהכשרה בדיעבד של חריגים נקודתיים, למדיניות
יזומה של הרחבת מאחזים וחוות בקצב מואץ.
חוות הרועים וההשתלטות המרחבית
דו״ח משותף שפרסמו כרם נבות ושלום עכשיו מצביע על ממד נוסף של התופ עה: מאחזי חוות
הרועים השתלטו עד היום על כ־786
אלף דונם, שהם כ־14%
משטח הגדה המערבית. על פי
הדו״ח, כ־70%
מהשטח הזה נתפס בשנתיים וחצי האחרונות בלבד, נתון הממחיש את תרומת
החוות להשתלטות טריטוריאלית רחבת־היקף גם ללא הכשרה פורמלית.
שלב הביניים: בין הקמה להכשרה
לב המדיניות מצוי בפרק הזמן שבין הקמת המאחז או החווה לבין השלמת הליך ההכשרה–
פרק
זמן הנמשך לרוב כחמש שנים. זהו שלב קריטי, עתיר מימון ציבורי, שבו היישוב הבלתי־חוקי נזקק
למשאבים משמעותיים כדי לשרוד, להתבסס ולייצר“עובדות בשטח .”
בשלב זה מוזרמים למאחזים
ולחוות
מאות מיליוני שקלים לצורך פריצת דרכים, רכישת כלי רכב וטרקטורים, הקמת תשתיות
מים, חשמל וביוב, מבנים זמניים וקבועים, עדרים, וכן רכיבי ביטחון.
מנגנוני המימון הציבוריים
זרוע מרכזית במנגנון זה היא החטיבה להתיישבות, הפועלת במימון ממשלת ישראל אך כפופה
מינהלית ל הסתדרות הציונית העולמית–
מבנה המעניק לה גמישות פעולה רחבה יותר בכל הנוגע
לשקיפות ולשוויון בהקצאת משאבים. כיום נמצאת החטיבה תחת אחריות המשרד להתיישבות
ומשימות לאומיות.
לפי מנכ״ל החטיבה:
בשנת2023
הועברו באמצעותה28
מיליון ש״ח למאחזים –
15
מיליון ש״ח לחוות
חקלאיות ו־13
מיליון ש״ח למאחזים רגילים.
בסוף שנת2023
, ערב אישור תקציב2024
, הועברו לחטיבה75
מיליון ש״ח נוספים מתוך
כספים קואליציוניים, תחת סעיף
״רכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון״.
לצד החטיבה להתיישבות פועלים משרדי ממשלה נוספים:
משרד החקלאות ה עביר בין השנים2020
–
2025
למעלה מ־3
מיליון ש״ח בתמיכות ישירות
למאחזים חקלאיים, בין היתר דרך סעיף תקציבי של ״שמירה על שטחים פתוחים
באמצעות רעיית בעלי חיים״.
משרד החקלאות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל העבירו תמיכות עקיפות לעמותות
המספקות כוח אדם ומתנדבים לחוות הר
ועים.
המועצות האזוריות משמשות צינור מימון נוסף, באמצעות תקציבי פיתוח, קרנות ייעודיות
ותקציבים בלתי־רגילים, לעיתים תחת כותרות אזרחיות כגון טיילות או שבילי אופניים.
הקרן הקיימת לישראל פועלת אף היא כצינור עקיף: במקרה שנחשף בעיתון
הארץ,
הושקעו כ־4 מיליון ש״ח ב שנתיים בתכניות לשיקום נוער נושר המתגורר במאחזי חוות
רועים בגדה המערבית.
ריבוי הצינורות והפיזור המוסדי יוצרים דפוס מימון יעיל אך קשה למעקב, המקשה על הערכה
כוללת של סדרי הגודל התקציביים.
תקציב2026: מיסוד תקציבי גלוי של המדיניות
תקציב המדינה לשנת2026
מבטא ק פיצת מדרגה נוספת בהפיכת מדיניות המאחזים והחוות
לגלויה ומוצהרת. על פי פרסומים ב־Ynet, הממשלה החליטה על קידום תקציב כולל של כ־2.7
מיליארד ש״ח לטובת“התיישבות ,”
,הכולל חיזוק יישובים בהליכי הסדרה, הקמת יישובים חדשים
פריצת דרכים וחיזוק מרכיבי ביטחון.
מתוך סכום
זה, כ־1.1
מיליארד ש״ח מיועדים ישירות לחיזוק והקמת יישובים:
660 מיליון ש״ח ל־17
יישובים חדשים שאושרה הקמתם לאחרונה.
כ־300
מיליון ש״ח נוספים ליישובים החדשים, הכוללים:
o
160 מיליון ש״ח ל“מענק הקמה”
o
140 מיליון ש״ח ל“ארגון ופעילות”
בנוסף, במסגרת“מחסניות קליטה ,”יוצבו בכל יישוב חדש כ־20
,קרוואנים למשפחות מתיישבים
במטרה לאפשר מגורים מיידיים ואופק התרחבות.
מרכיב בעל חשיבות מיוחדת נוגע ישירות למאחזים המצויים בשלב הביניים:
338 מיליון ש״ח יוקצו ל־36
יישובים ומאחזים הנמצאים בהליכי הסדרה. כספים אלה מיועדים
להקמת תשתיות ב סיסיות–
מים, ביוב וחשמל–
וכן למבני ציבור כגון בתי כנסת, מקוואות
ומועדונים. מדובר בהקצאה עתידית מתוכננת, ולא בדיווח על ביצוע שכבר הושלם, והיא נועדה
לייצב יישובים שטרם הוסדרו פורמלית.
בנוסף לכך:
כ־734
מיליון ש״ח יופנו לתמיכה ביישובים ותיקים וברשויות.
o
מתוכם
434
מיליון ש״ח יחולקו בין יישובים ותיקים על פי מספר תושביהם, לצורך
שיקום ושיפור תשתיות קיימות.
o
300 מיליון ש״ח יועברו למועצות ולרשויות המקומיות ביהודה ושומרון.
בתחום הביטחון, המיגון והדרכים יוקצו כ־440
מיליון ש״ח, מהם:
150 מיליון ש״ח למיגון אוטובוסים ציבור
יים ביהודה ושומרון בפריסה של שלוש שנים.
140 מיליון ש״ח לפריצת דרכים, בעיקר בהתאם לדרישות הצבא.
תקציב זה אינו רק ממשיך מדיניות קיימת, אלא ממסד מראש את שלב הביניים שבין הקמה בלתי־
חוקית להסדרה מלאה, והופך אותו ליעד תקציבי מובחן.
עלויות עקיפות ופיזור אוכלוסייה
לצד העלויות הישירות, לפיזור אוכלוסיית המאחזים והחוות יש גם עלויות עקיפות משמעותיות. כך
למשל, תקציב ההסעות לתלמידים בשטחים זינק בעשור האחרון בכ־90%
, בעוד שמספר
התלמידים גדל בכ־40%
בלבד. התקציב עומד כיום על כ־522
מיליון ש״ח בשנה.
הפער מוסבר בפיזור הגובר של ,האוכלוסייה: ברבות מהחוות אין גני ילדים או מסגרות חינוך
והילדים נדרשים לנסוע מרחקים ארוכים לריכוזי אוכלוסייה גדולים. במועצות אזוריות שבהן ריבוי
מאחזים וחוות, תקציב ההסעות גדל בקצב חד יותר ממספר הילדים.
סיכום
:הצטברות הנתונים מצביעה על שינוי איכותי במדיניות
לא עוד הכשרה בדיעבד כחריג נסבל, אלא
מנגנון גלוי, ממוסד ורב־שנתי של הקמה, מימון, ביסוס והכשרה. המאחזים וחוות הרועים משמשים
כלי מרכזי בהרחבת השליטה הישראלית בשטחי C,
תוך טשטוש מתמשך בין בלתי־חוקי לחוקי, ובין
מדיניות זמנית למציאות קבועה.