פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 191
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 11:00
סדר היום:
<< נושא >> 11. מצבן של נשות ומשפחות המילואים - בעקבות סקר הלמ"ס << נושא >>
<< נושא >> 22. מימוש הסיוע להורה נוסף למגויסים בצו שמונה - גרושות וגרושים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
מירב כהן – היו"ר
שלי טל מירון
עדי עזוז
חברי הכנסת:
שרון ניר
מוזמנים:
דוד הרוש
–
רע"ן פרט וממשל, צה"ל, משרד הביטחון
נטע אברהם
–
רמ"ח מילואים, אגף כוח אדם, משרד הביטחון
בן שי
–
רשות הצעירים, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי
אלינה מילקין
–
מנהלת אגף מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי
כרמי אור
–
צוות מדיניות, פורום נשות המילואימניקים
עמית טרכטינגוט
–
עו"ד, ראש תחום מדיניות, פורום נשות המילואימניקים
רחלי סונגו
–
מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל
מאירה בסוק
–
עו"ד, נעמ"ת
יעלה ורשבסקי
–
מועצת התלמידים והנוער הארצית
רן מלמד
–
מנכ"ל, נקודת מפנה
חנה קטן
–
יו"ר תנועת נשים תקומה
אופיר כהן
–
העמותה למען משרתי המילואים
נכחו באמצעים מקוונים:
בלה בן גרשון
–
ממונה ארצית חירום טראומה וחוסן נפשי, משרד הבריאות
מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות
<< נושא >> מצבן של נשות ומשפחות המילואים - בעקבות סקר הלמ"ס << נושא >>
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בוקר טוב, ברוכים וברוכות הבאים לוועדה לקידום מעמד האישה ושיווין מגדרי, זה בעצם דיון מעקב, זה דיון שני על הנושא של זכויות בנות ובני זוג וגם בנות זוג לשעבר של מילואימניקים. כיוון שזה דיון שני, אנחנו נעבור סוגיה-סוגיה כפי שהועלו בדיון הקודם ונראה איך דברים התקדמו.
נגיד שאז התוודענו, בדיון הקודם, להחלטת ממשלה מספר 3417 שהסמיכה את רשות הצעירים לבנות תוכנית בנושא משפחות המילואים, אבל זו הייתה רק קריאה דקלרטיבית לבניית תוכנית ללא תקציבים והוראות ממש קונקרטיות, זאת אומרת שהייתה החלטה מאוד קצרה, אנחנו נבדוק מה התקדם עם זה.
קראתי שאתמול גם אושרה תוכנית סיוע גדולה למילואימניקים, אז נראה אם אולי זה פותר חלק מהבעיות שהועלו כאן, זו גם תהיה תשובה מצוינת.
בואו נתחיל נושא-נושא, אנחנו נפתח נושא, נמצה אותו ונעבור לנושא הבא.
הנושא הראשון הוא הסוגייה של הצורך בגורם מתכלל. האם נציג ראש הממשלה נמצא כאן? הוזמנו ולא הגיעו? אז אני מבקשת לפנות אליהם, אנחנו לא יכולים לעשות עבודת ביקורת כשנציגי המשרדים לא מגיעים. הדיונים נקבעו מראש, ניתנה התראה וזה לא תקין שהם מבזים בצורה כזאת את הכנסת.
יש כאן את רשות הצעירים? היי, בוקר טוב. באמת בדיון הקודם עלה הצורך שיהיה one stop shop, גורם מתכלל, שהמשפחות מתנהלות מולו והוא עושה עבורן את כל הבירוקרטיה ועבודת התכלול. איפה זה עומד?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
בוקר טוב. בן שי מרצות הצעירים, משרד נגב גליל וחוסן לאומי. אני בדיוק עכשיו מגיע מכנס הכשרה גדול שאנחנו עורכים ליותר מ-70 רכזות ורכזים של משפחות מילואים ברשויות המקומיות, אני חוזר רגע לוועדה הקודמת, אנחנו בעצם ביחד עם כמה שותפים הקמנו מטה לאומי למשפחות מילואים. המטה מתכלל את העבודה הארצית ברשויות המקומיות של אותם רכזים. הוא מייצר מענים, הוא מבין מה הצרכים ומייצר מענים, יחד עם ארגוני מגזר שלישי, ביחד עם משרדי ממשלה. היום יש 93 רשויות שזכאויות להשיג רכז או רכזת של משפחות מילואים ברשות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בקול קורא?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
כן, 73 רשויות כבר מעסיקות רכז או רכז כשהמטרה שלהם בתוך הרשות הוא לייצר סל מענים כמה שיותר רחב עבור משפחות המשרתים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ואתם יודעים שפונים אליכם אם צריך את המענה בתחום התעסוקה, בתחום הנפשי, בתחום הסיוע המשפטי, אתם יודעים לתכלל את זה?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
בדיוק, זאת הכוונה, לייצר ציר מרכזי בתוך הרשות שגם מניע את שאר הגורמים ברשות, אם זה חינוך, אם זה תעסוקה, אם זה רווחה, כדי שייצרו מענים מתאימים בתוך הרשות שמותאמים לאותן משפחות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז נקבל רגע פידבק. עמית מפורום רשות המילואימניקים, בואי רק לנקודה הזו, אנחנו נעבור נושא-נושא, העניין של התכלול.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
אני אגיד שאנחנו מכירות את העשייה כאן, עוד לא יצא לנו להיפגש ולדייק את הדברים איך זה יבוא לידי ביטוי.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
ברגעים אלו מרים נמצאת בכנס איתנו והיא מול הרכזים שלנו.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
מעולה, אני יודעת שהיא בכנס, אני לא יודעת באיזה כנס. אנחנו כן נפגשנו בשבוע שעבר עם אבישג שאני יודעת שמובילה.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אבישג היא מהמנהלת הצבאית?
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
צריך לעשות איזשהו חיבור כדי לייצר באמת שיתוף פעולה מיטבי. אני כן אגיד שהמענה שניתן כאן הוא לא למשפחות המילואים – הוא לחייל המילואים. תתקן אותי אם אני מבינה את הדברים לא נכון, אבל זה הרושם שאנחנו קיבלנו ואנחנו כבר שנתיים וחמישה חודשים לתוך הלחימה, וצריכה להיות ההבנה הבסיסית שהמשפחה כולה מזדעזעת לאירוע המילואים הזה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אולי תתייחס רגע באמת אם זה נותן מענה לכל חלקי המשפחה
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אנחנו בהחלטת הממשלה שעברה בסוף אוקטובר, מסמיכה אותנו לטפל אך ורק במשפחות המילואים, אנחנו לא נוגעים במשרתים. אנחנו נוגעים במשרתים כי הם חלק מהתא המשפחתי, אבל כל מה שאנחנו רואים לנגד עינינו, הרכזים ברשויות ואנחנו כמטה לאומי, זה טיפול במשפחות. בין אם זה בני או בנות זוג, בין אם זה ילדים, ובמקרים מסוימים גם הורים למשרתים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה התקציב שלכם?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
את ראית, התקציב לא מגיע מהחלטת ממשלה, התקציב מגיע מאיתנו ומהשותפים, מהפדרציות של צפון אמריקה. סך הכול כרגע 19 מיליון לפרויקט הזה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי. רן ואחריו רחלי.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
רן מלמד, נקודת מפנה. יש לי שתי שאלות שנוגעות לטכניקה ולהסברה. אחד, האם באתר שלכם או במקום אחר יש את רשימת כל הרכזים עם דרכי ההתקשרות שלהם כדי שהמשפחות יוכלו להגיע? והשני, איך כל רשות שיש לה רכז מודיעה למשפחות המילואימניקים שנמצאות באזור שלה, שיש רכז, זה הפלאפון שלו, אלו שעות הקבלה שלו, ושהוא יכול להגיע אליהם ולטפל בהן?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
לשאלה הראשונה, יש אתר, עוד אין עדיין את כל המידע באתר, זה יהיה. וברמת הרשות, אז שוב התהליך הזה עכשיו יוצא לדרך בחודשים האלה, הרשויות עדיין בתהליך גיוס, רובן כבר גייסו, אבל אלו רכזים שעובדים בין חצי שנה לשבוע.
המהלך הבא של הרשות יהיה באמת למנף את זה וברמה התקשורתית גם לייצר את ההד הזה בתוך הרשות כדי שהמשפחות ידעו שהפונקציה הזאת קיימת. זה לא רכז שהמטרה שלו עכשיו היא לבוא ולתת מענה פרטני, זה לא שעות פעילות, זו כל הרשות שצריכה להתגייס לטובת הדבר הזה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אתם נותנים כסף לרשות לפרסם, למשל, את העובדה שיש רכז שאפשר לפנות אליו?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אנחנו נותנים כסף לרשות לייצר מענים, לא לפרסום.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
למה אתם לא יכולים לפנות ישירות למשפחות? יש לכם הרי את התלוש.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
גם, אנחנו יכולים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
זה מה שצריך לעשות, צריך לשלוח סמס לכל משפחה של איש מילואים, לבת הזוג ולא לאיש המילואים עצמו, וגם לבת הזוג לשעבר, ולהגיד: יש את השירות ככה וככה, זה מספר הטלפון, תפנו אלינו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
נציג הצבא, יש ביניכם העברת מידע כזו?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
דוד, רע"ן פרט ממשל במחלקת המילואים אכ"א. יש העברת מידע שאנחנו מעבירים לרשויות על המשרתים עצמם שנמצאים בזמן שירות בכל שבוע.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הרשות המקומית יודעת לשייך את המשפחה לאותו משרת, נכון?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
האתגר הוא באמת להפוך. יש מידע על המשרת, ואין מידע ישיר על המשפחה. כרגע זה האתגר הגדול בתחום של הנתונים, אבל הרשות תצטרך להמיר את המידע על המשרת למידע על המשפחה. אנחנו רוצים להגיע למשפחה, אנחנו לא רוצים לשלוח סמס למשרת, אנחנו רוצים לשלוח סמס לבן או בת הזוג שלו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אתם עובדים עלז ה עכשיו?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כיוון שהתקציב, חלקו, מסתמך על תרומות, האם הוא מובטח גם לשנת 2026?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
ל-2026 הוא גם ככה מובטח כי זה לשנה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל רק לשנה הזו?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
בתוך ההתקשרות הזאת במיזם המשותף, הראייה לשלוש שנים קדימה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גברתי, אפשר עוד שאלה?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
על נושא התכלול?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
קודם כול אני מצטרפת למה שנאמר ויש לי שאלה לגורמי הצבא. האם יש לכם מחשבה לעשות איזשהו אגף נפרד לגבי משפחות המילואים? והכוונה שלי שההתקשרות היא דרך תעודת הזהות של בת הזוג ובת הזוג לשעבר. האם יש מחשבה כזאת? כי אנחנו יודעים ששנתיים וחצי עדיין אתם מתייחסים – וראינו את זה עכשיו גם בהוראות שיצאו – לבני הזוג ולבני המשפחה כנספחים, ואני מזכירה שהפגיעה הרגשית שלהן, הן לא נספחות, והפגיעה בתעסוקה ובשיעורי הפיטורין שדרך אגב אנחנו נדבר על זה כי הקו של אליס מקבלות הרבה יותר פניות מנשות המילואים, הם לא נספחות. אז מתי יתחילו להתייחס אליהם כישויות נפרדות עם תעודת זהות נפרדת? יש מחשבה כזו בכלל?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז קודם כול אנחנו עובדים על פיתוח שיהיה אפשר להיכנס לאתר המילואים באזור האישי לבנות הזוג, זה תהליך מאוד ארוך כי בסוף הסקיילים מאוד גדולים בעולם המילואים, אבל כן יש עבודה כזו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
דיברנו על זה בדיון הוקדם.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
דיברנו על זה בדיון הקודם, אנחנו עובדים על זה במטרה שבת הזוג תוכל להיכנס לאזור האישי של אתר המילואים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש לך לו"ז לזה?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גם בת זוג לשעבר? אם ילדו או בת זוג?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה יצטרך להיות באישור של המשרת כחלק מהתהליך כחלק מהגנת הפרטיות.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
למה?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
רחלי, תנו לי רגע. יש לך לו"ז לזה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה חלק מתוכנית העבודה של 2026, אני לא יודע להגיד בדיוק מתי זה יקרה, אבל זה כן ייכנס לתוכנית העבודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני רוצה לעבור לסוגיה השנייה שהיא נושא המענים התעסוקתיים, פה יש גם.
<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>
אני מאירה בסוק מנעמ"ת, שנתיים וחצי אנחנו מדברים על הקטע של נשים גרושות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא הגענו לנשים גרושות, תודה מאירה. אנחנו נגיע לנשים גרושות, אני מנהלת את הדיון.
המענים התעסוקתיים, יש תיקונים שצריך לעשות בהוראות שעה בחוק עבודת נשים, דברים שלא הוארכו, וגם את סוגיית סבסוד מעונות היום – משרד העבודה אחראים לזה, והם לא הגיעו?
גם משרד העבודה, תבינו, זה שמשרד העבודה לא מגיע, אנחנו לא יכולים לקבל תשובות על נושא המעונות ומה קורה עם הוראות השעה שצריך להאריך.
אני מניחה שיש יותר מבן אדם אחד שעובד במשרד העבודה. אני לא יודעת אם זה היה מצחיק אבל כן. אני מבקשת להוציא פניה גם למשרד העבודה וגם למשרד ראש הממשלה, זה פשוט לא מאפשר לכנסת לעשות את עבודתה, אנחנו צריכים תשובות ענייניות על מה קורה עם הארכת הוראות השעה האלו? הן הוראות שעה שמתאימות את מסגרת העבודה למי שצריכה להתמודד עם הילדים כשבן הזוג נמצא במילואים או הפוך, ומעונות היום זה אירוע שאם הן לא מבינות לאיזו הנחה הן זכאיות, הוא אירוע של אלפי שקלים בחודש, זה מקשה מאוד על ניהול משק הבית ואפילו על ההחלטה האם לצאת או לא לעבודה. אז אין לי יכולת להתייחס לזה כשמשרד העבודה לא נמצא.
אני עוברת לסיוע משפטי לנשות המילואים, זה צה"ל. איפה זה עומד?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש היום מענה לייצוג משפטי בוועדות התעסוקה, הגעה דרך אתר המילואים, שהמשרת או בת הזוג יכולים לפתוח, זה מגיע אלינו ואנחנו מעבירים את הפניה למשרד הביטחון כדי להצמיד לו ליווי של עורך דין במקרה ויש באמת צורך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
עמית, זה עובד?
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
קודם כול אני חוזרת לנקודת ההתחלה, המשרת או בת הזוג – יש לנו כאן עדיין איזושהי אוכלוסייה שלא יכולה לקבל מענה – אבל אני אגיד שאנחנו לאורך המלחמה רואים שהמענה המשפטי הוא לא מספיק טוב והוא גם בירידה. זאת אומרת, אם בתחילת המלחמה המענה היה מהיר יותר, מדויק יותר, מקצועי יותר, היום אנחנו כבר לא שם.
בעודנו יושבים כאן אין איזה הגנה תעסוקתית על בנות הזוג, גם על משרתי המילואים ההגנה התעסוקתית נפגעה משמעותית ויש מלא פניות של פיטורים ושל פגיעה תעסוקתית, עכשיו זה הזמן של המעסיקים להיפטר מאיתנו, אנחנו נטל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אגב, בדיון הקודם ביקשתי נתונים על היקף הפיטורים של נשות מילואימניקים בזמן מלחמה. האם קיבלנו את הנתונים? מי היה צריך לספק אותם?
<< דובר >> דלית אזולאי: << דובר >>
ביקשנו גם ממשרד הביטחון, גם ממשרד העובדה וגם - - -
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
משרד הביטחון, יש לכם את המידע הזה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
לנו יש את המידע של המשרתים וגם בנות הזוג שהגישו אלינו את הפניה והעברנו אותם לתהליך. אנחנו יכולים להוציא את המידע הזה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כמה פניות כאלה יש? אבל ביקשנו את זה לפני מספר חודשים. זה שאנחנו חוזרים לאותו דיון לאותה נקודה. אתה היית בדיון הקודם
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני הייתי בדיון אבל אנחנו לא קיבלנו, וגם בהתייחסות שהעברנו לפני כחודש שהתקבלה מהוועדה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא, אנחנו העברנו פניה כתובה, אני חתמתי עליה, אני זוכרת. אנחנו פשוט חוזרים לדיון קצת לאותה נקודה.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
מירב, יש גם סקר של למ"ס שיצא עם הרבה נתונים על נשות המשרתים, גם על הנושא התעסוקתי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מי איבדה את מקום עבודתה – את הנתונים האלו הקראנו פה וציטטנו אותם בוועדה. אבל מה היקף התופעה של פיטורים בניגוד לחוק תוך כדי מלחמה? אין את זה ללמ"ס, יש את זה לגורמים המטפלים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
רק למי שפתח אצלנו פניה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אנחנו נשמח להבין כמה פניות כאלה התקבלו כדי להבין את היקף התופעה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אנחנו נבדוק את הנתונים ונביא אותם.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
את מתייחסת לגבי הנשים או לגבי המפוטרים המשרתים?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אנחנו פה התייחסנו למשפחה, לנשים, אבל כמובן שגם זו בעיה.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
כי נתון לגבי זה יש.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא, התכוונו למשפחה.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
אני אוסיף עוד משהו, אם כבר דיברתי. אני אופיר, אני יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים שפועלת כבר 12 שנים, לגבי העניין של הייעוץ המשפטי אני חייב לומר, אני בקשר טוב עם בני לגבי זה אבל זה פשוט לא עובד. גם אנחנו מקבלים פניות רבות, אלפי פניות בחודש לגבי הרבה דברים, וחלק מהם זה גם לגבי הייעוץ המשפטי. זה לא מצליח, צריך לראות איך משנים את זה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה הבעיה? למה זה לא מצליח?
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
מכמה סיבות. אחד, אין זמינות, כשמתקשרים לוקח הרבה מאוד זמן עד שמקבלים מענה ואז הם כבר נדרשים לפנות לעורך דין פרטי, אז אנחנו כמובן גם אנחנו וגם הגופים האחרים מנמסים לפתור ולעזור להם בצורה וולונטרית או בצורה של סיוע פילנטרופי אבל בייעוץ המשפטי של משרד הביטחון זה לא כל-כך עובד.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני אתייחס, אנחנו מקבלים את הפניות ויש לנו SLA מאוד קצר כי בסוף יש ועדות תעסוקה וחייב להצמיד פה עורך דין במידת הצורך. במקרים שמגיעים באמת פניות לפיטורים והם לייצוג משפטי בתוך ועדת התעסוקה זה SLA מאוד מקוצר שחייב להיות .יש פגיעה, אנחנו מכירים את זה, יש פגיעה שיכולה להיות אפילו על תנאי עבודה ואז אין לצה"ל בעצם טיפול במקרה הזה.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
אז אני אדייק כי מה שאמרת זה נכון מאוד לכל מה שקשור למי שמפוטר בפועל, כלומר מקבל מכתב פיטורים, שם יש שירות מצוין. זה כבר הרבה מאוד שנים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מי שבתהליך לא.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
מי שצריך ייעוץ משפטי בגלל שיש לו בעיה עם המעסיק – שם זה לא עובד. זה דרך אגב לדעתי דרך המוקד, הם פונים ולא דרכי ולא דרך משרד הביטחון ישירות, זה מתחיל דרך המוקד, אז פה זה לא עובד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
והבעיה מתחילה בזמינות?
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
הבעיה מתחילה בזמינות אבל זה גם ממשיך אחר כך, גם הייעוץ המשפטי עצמו, בוא נאמר הוא לא הכי מקצועי בעולם – לפחות בהתחלה, רק במקרים מסוימים ורק עורכי דין מאוד מסוימים – הרוב שם זה פשוט לא מצליח, לא עובד. אנחנו מיד מקבלים את הטלפון אחרי: תשמעו זה לא עוזר, אנחנו חייבים סיוע אחר, אבל מי שמפוטר – מדהים, פיקס, מעולה, זה עובד.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
גם לפני, גם מי שמזומן לשימוע?
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
מי שמתחיל את התהליך, קיבל שימוע, קיבל מכתב פיטורים, שם יש הגנה מלאה, כל היתר...
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כל היתר זאת אומרת שמתחיל קושי מול המעסיק?
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
כן, ייעוץ משפטי או ייעוץ תעסוקתי כזה או אחר שצריכים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בעצם למנוע את המצב שהוא מקבל שימוע לפיטורים.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
נכון, ואלו רוב הפניות. כלומר, אם אנחנו מתייחסים מספרית אין מה להשוות, זה מספר הרבה יותר גדול.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
חשוב לי להגיד שבנוגע לזימון לשימוע דווקא שם אנחנו כן שומעות מהשטח שיש חוסר שביעות רצון. אם לאחת הנשים נקבע שימוע לעוד שבעה ימים, שזה פרק זמן מקובל, אין מענה ברוב המקרים. זאת אומרת, בכלל לא חוזרים לאישה בזמן הזה. אני אומרת את זה גם כעורכת דין לענייני עבודה, אני מקבלת אינסוף פניות בנושא, אינסוף, ואנחנו באמת מבקשים שהמדינה תיקח על זה אחריות.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
אני לא יודע לדייק לגבי נשות המילואימניקים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה נשמע פתיר, לא? פשוט לתגבר ולהביא אנשים במומחיות רלוונטית.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש לנו אנשים שמתעסקים בזה. ברגע שמגיעה פניה ונפתחת או במוקד הטלפוני של מוקד המילואים או בטופס מקוון שמגיע מאתר המילואים, יש לזה טיפול, תמיד יהיו מקרים שגם לא יאושרו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז הלקוחות אומרים לך שהם לא מרוצים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש כאלה שהם לא מרוצים כי משרד הביטחון לא מאשר ליווי כי אין הצדקה לכך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא, זה לא המצב שהם לא מאשרים ליווי, אלא הם אומרים או שעד שהם חוזרים לוקח זמן, או שהליווי הוא לא מספיק מקצועי וצריך מישהו אחר.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז קודם כול צריך להגיד שגם במקרה ובת הזוג או המשרת לא מרוצים מעורך הדין, יש על זה חוות דעת ואנחנו מעבירים אותה כי בסוף לא יעסיקו סתם עורכי דין שלא נותנים את המענה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי, מאירה ורחלי.
<< אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>
אני רוצה להפריד בין שני דברים. יש חוק שאסור לפטר איש מילואים, ובדרך כלל יש את הוועדות האלה, והוועדות לא נותנות לפטר, והדבר הזה מטופל וזה כבר שנים וזו לא בעיה. הבעיה המרכזית נופלת כשהבן אדם לא במילואים אבל הוא מקבל צו ואז מנסים לפטר אותו וכאן יש את הבעיה. הבעיה היא באלה שהולכים לפטר אותן כמו בנות זוג. השימוע שזה לדעתי לא מטופל בכלל, כי הצבא לא ערוך לזה בכלל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
תגיד כמה פניות יש? כמה עורכי דין יש? מה היחס?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש בסביבות 60 עורכי דין שנותנים מענה, שמועסקים במשרד הביטחון. פניות זה קצב משתנה, זה תלוי בתקופה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ממוצע?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
ממוצע הפניות כרגע עומד על 30פניות פתוחות שאצלנו נמצאות.
<< אורח >> אופיר כהן: << אורח >>
שוב לדייק זה של פיטורים של מי שהתחיל שימוע.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
פיטורים או מי שהוא בתהליך שימוע או מי שהוא פוטר והוא בא ומבקש הגנה משפטית על זה שהוא פוטר והצדק צריך להיעשות עימו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
וכמה בתהליך פונים, שהם לפני שימוע ופיטורים? הם אלא זכאים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
שוב אני אומר, מה שיש לנו כרגע בסטטוס ממוצע פניות פתוחות הן בערך 30 פניות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
30 זה כולל אנשים בתהליך או רק פיטורים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
בתהליך. וזה כל יום עובר מול עורך דין שבודק את הפניות האלה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי. רחלי ורן קצר, ואני עוברת למשרדים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
קצר. קודם כול אנחנו בקו של אליס, אנחנו רואות עליה גדולה בנשים שבאות להתייעץ לגבי פיטורים, בנות זוג של מילואים, אנחנו רואות ממש עליה. אני מזכירה שלמילואימניק, בשביל לפטר אותה הוא צריך לקבל היתר מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון. אותו דבר היה לגבי בת זוג, אבל זה הסתיים בסוף 2025 ולא האריכו את זה. עוד פעם, אם יאריכו את זה ויהיה היתר אז אנחנו נראה הרבה פחות פיטורים כי הם המעסיק יצטרך לעבור בוועדת התעסוקה. אם יש מחשבה להאריך את זה גם לבת הזוג של המילואימניק. אני מזכירה, זה תיקון מספר 19 להוראת שעה מכוח חיילים חוק משוחררים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני מניח שכן, אנחנו נבדוק את זה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
לגבי בנות זוג זה הסתיים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זו הוראת השעה שביקשתי התייחסות של משרד העבודה לגביה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אבל זה לא של משרד העבודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אלא?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
זה חוק חיילים משוחררים חזרה לעבודה. זה אתם, נכון?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
על המשרתים.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
ובנות הזוג?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני חושב שזה דרך משרד העבודה, אנחנו צריכים לבדוק את זה.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
כשאני אגיד שהאינטרס שלכם צריך להיות חד משמעי לפתור את זה כמה שיותר מהר. נשים מפוטרות היום על ימין ועל שמאל ואין מענה. למה שהבעל יצא למילואים בעוד חודשיים כשיקראו לו? אני איתכם, אני רוצה שהמוטיבציה תישאר גבוהה. אם לא נטפל בנושא הזה אתמול, המוטיבציה לא תוכל להישאר. מצד אחד, בן הזוג צריך לשמור על המדינה הזאת, מצד שני יש לו אחריות כלפי המשפחה שלו.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
אני תוהה, משהו פה לא כל-כך מסתדר לי שאמר נציג משרד הביטחון או הצבא, שמשרד הביטחון קובע מי זכאי לקבל סיוע משפטי או לא. אני מניח שהזכאות נקבעת בין השאר על האם הפיטורים או השימוע נעשו בגלל הנושא של המילואים, אבל לפעמים אתה צריך לנהל הליך משפטי כדי להוכיח את הדבר הזה, אז אם אתה מראש לא מוכן לתת עורך דין כדי להתמודד עם הבעיה, אתה בעצם מונע את הזכות מאותו משרת מילואים או בני משפחתו ואני חושב שפה יש לקונה שצריך לטפל בה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה לא עניין של חוק פה, זה עניין של טיב השירות, לא מבסוטים מטיב השירות. כן, אנחנו בנושא התעסוקה, יש לך התייחסות לזה?
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
אני אעביר לך מניסיון אישי. יש לי בת שהיא אחות בית חולים, בעלה הפסיד פעמיים תואר בלימודים בגלל שהוא היה במילואים 6-7 סבבים. היא מנסה לסדר את המשמרות שלה, יש לה ארבעה ילדים קטנים וכבר האחות האחראית אומרת: טוב, זה כבר קבע, אני כבר לא יכולה להתחשב בך, זה כבר שנתיים של מילואים, אני לא מסוגלת להתחשב בך אפילו במשמרות שאת עושה בזמן שהוא במילואים.
יש לי שני חתנים שבזמן שהם היו במילואים במשך שבעה סבבים פשוט מצאו מישהו אחר שיחליף אותם, ואפשר להבין את זה, אבל גם השאירו אותם בתוך אותה משרה. אני לא יודעת איך מתייחסים לדבר הזה אבל אתה חוזר ויש מישהו במשרה שלך, אתה מרגיש מיותר, אתה מחפש משהו אחר. יש לי חתן עם עשרה ילדים שעכשיו הולך ללמוד להיות אח כי פיטרו אותו מהייטק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
פה אנחנו לא מתעסקים במילואימניק עצמו שזה דיון נפרד, אנחנו מתעסקים בתעסוקה של בנות הזוג.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
בסדר הוא צריך לפרנס עשרה ילדים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
100%. אני עוברת לטיפולים נפשיים. אז עלו כמה סוגיות בסיפור הזה, קודם כול שצריך לממן טיפולים נפשיים פר ילד. זאת אומרת, אם יש מילואימניק עם הרבה ילדים אז כל ילד ייתכן שצריך. זה לא אותו דבר כמו מילואימניק שיש לו ילד אחד, לא יכול להיות ששניהם יקבלו את אותו הדבר כי זה פשוט יותר ילדים שצריכים מענה, זו נקודה ראשונה. בוא נלך נקודה-נקודה כי יש פה כמה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
בנקודה הראשונה אתמול באמת עברה החלטה לסיוע והוקרה למשרתי המילואים, הגדלנו שם את כמות הטיפולים למשפחות גדולות יותר, לנשואים+4 גם כחלק מדברים שעלו בוועדות קודמות על משפחות מרובות ילדים, והמטרה היא פה באמת לתת יותר טיפולים למשפחות גדולות. הטיפולים הרגילים יישארו עדיין עד שבעה טיפולים שאנחנו כמובן מאפשרים למשרת לבחור את הטיפולים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
עד שבעה טיפולים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
מתוך הסל המלא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לכל הילדים? אחד עד ארבע?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה יכול להיות גם עד גיל 18, ואם המשרת רוצה לתת את שאר הטיפולים גם שהם שלו, זה לבחירתו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא הבנתי, עוד פעם מה ההחלטה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
ההחלטה מ-2540 עמדה על 22 טיפולים לבני משפחה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כלל משפחה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
המשרת יש לו 15 טיפולים אם הוא רווק, ואם יש לו ילדים יש לו עוד שבעה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
22 למשפחה פלוס המילואימניק?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כן. אנחנו בפועל מאפשרים למשרת לבחור את כמות הטיפולים שהוא רוצה לתת למשפחה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה היה המצב?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה היה המצב הנתון. אתמול הורחב המצב למשפחות גדולות יותר, לנשואים פלוס ארבעבהיקף הטיפולים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל מה עם פלוס שלוש?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
נשאר עד 22 טיפולים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
למה? למה לא לעשות פר ילד?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
בסוף יש פה מספר טיפולים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מי שיש לו שניים – זה, מי שיש לו עשרה – זה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
קודם כול צריך להגיד שהיקף המימוש לא היה כזה גבוה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ההיגיון הוא פשוט שמי שצריך יקבל, אתה מבין?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני מסכים. הייתה פה פעם שעברה נציגה של משרד הבריאות בדיון והעליתם את השאלה הזאת גם אליה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
למה לעשות את זה מתחת לארבעה ומעל לארבעה? למה לא לפי מספר הילדים שמבקשים טיפול?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני אומר שוב, חלק מזה זה היה ניצול נמוך מאוד שהיה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אם יהיה ניצול נמוך, אז יהיה ניצול נמוך, מצוין, אבל עומדת לרשותם האפשרות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
וגם הגדלנו בשנה הקרובה וגם הייתה פה התייחסות של משרד הבריאות שאמרו פה בוועדה הקודמת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
שמה? שצריך רק למעל ארבעה ילדים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
שחלק מהטיפולים שהם נותנים במשרד הבריאות הם לאו דווקא מהקשר ממה שמקבל המשרת בסל שלו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה זה קשור? רגע. אנחנו רצינו לנתק, יש את המילואימניק, מה שהוא צריך הוא צריך לקבל. וכל ילד, אם יש לו צורך – לפעמים יש צורך לפעמים אין צורך – יקבל את מה שהוא צריך. מה זה קשור למעל ארבעה ילדים או מתחת לארבעה ילדים? אם יש שני ילדים ושניהם צריכים? יכול להיות שיש עשרה ילדים ורק אחד צריך, זה לא רלוונטי
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
מסכים, יכול להיות באמת שיהיו שני ילדים שצריכים יותר טיפולים, בגלל זה משרד הבריאות היה פה בדיון הקודם, אני לא רואה אותם פה בדיון היום.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
היא בזום כי היא חולה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
ואנחנו ביקשנו בהחלטה הקרובה לבצע איתם שולחן רב מגזרי עם משרד הבריאות על המצב של הילדים, לאו דווקא התייחסות צה"ל רק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה שמה? בלה בן גרשון. היא פשוט חולה אז נתנו לה אישור מיוחד לעלות בזום. בלה, את איתנו? שלום, לא שומעים אותך. אנחנו בסעיף שמתייחס לטיפולים הנפשיים פר ילד. האם אתם תומכים במודל הזה שבו יש תקציב מוגדל רק מעל לארבעה ילדים ומתחת לארבעה ילדים זה במצב הקיים?
<< אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >>
האמת היא שאני לראשונה שומעת שזה המודל, לא פנו אלינו, לא ביקשו את חוות דעתנו בנושא. משרד הבריאות, אתם יודעים, מאפשר את הטיפולים לאנשי מילואים או נשות מילואים או ילדי אנשי מילואים במרפאות לבריאות הנפש והתיעדוף אצלנו הוא תיעדוף קליני, הוא לא תיעדוף בגלל המילואים או משהו כזה. אנחנו כן נותנים במרכזי החוסן טיפולים משפחתיים ושם כן יש לנו אנשי מילואים שמקבלים ביחד עם המשפחה את הסל של הטיפולים המשפחתיים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בקיצור, אתם לא מכירים את ההחלטה הזאת, מה ההיגיון לעשות את זה מעל ומתחת ארבע ילדים? למה לא לעשות את זה עניינית? כל ילד שצריך מקבל את סל השירותים שמגיע לילד באשר הוא. למה זה קשור?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
קודם כול זה משתנה בהתאם למצב של הילד. המשפחה יכולה להיות גם עם ילד אחד והוא יבקש יותר טיפולים, עדיין אני אומר שוב, יש מספר טיפולים שקבעו אותו. אגב, עם משרד הבריאות, בהחלטה הראשונה שעברה. וגם על הטיפול עצמו המוסמך שהוא רק אצל מטפל קליני.
כן יש את העבודה בנוסף של משרד הבריאות, גם אנחנו ביקשנו בהחלטה הזאת שאתמול אושרה להכניס שולחן רב מגזרי על מצב הטיפול של הילד, כי שוב זו גם אחריות של משרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה לא הגיוני לעשות את החיתוך בארבעה ילדים, זה צריך להיות כל ילד והתקציב שלו. זה פשוט לא הגיוני, צריך להיות רק ענייניים. אם יש עשרה ילדים שצריכים טיפול אז עשרה ילדים צריכים טיפול ואם שלושה ילדים צריכים טיפול אז שלושה ילדים צריכים טיפול, אנחנו לא יכולים להתאים את זה למודל הזה, אין בזה הגיון. איזה תמריץ אתה יוצר למשפחה? הם במצב נתון, הם בבעיה, הם צריכים עזרה, זה הכול. אני מבקשת לבחון את זה, אין בזה הגיון כלכלי או חברתי.
אז פר ילד דיברנו. הנקודה השנייה היא ה-pre ruling, היו פה משפחות שמציעים להם סדרה מסוימת של טיפולים והם לא יודעים אם הכול יהיה מכוסה, והם לא רוצים להתחיל לשלם ואז לגלות שאין לזה כיסוי ולהיוותר עם חוב, כי טיפולים זה דבר מאוד יקר.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז מספר הטיפולים שאנחנו מכירים שדיברנו עליו הוא מפורסם לציבור והם יודעים להגיד כמה הם יהיו זכאים לפי הזכאות הזאת אתה תקבל את המימוש, עד היום זה באמצעות קרן הסיוע, בשנת 2026 אנחנו רוצים להטיב עם המשפחות ואנחנו נצא למכרז, יכול להיות שזה יהיה באמצעות הארנק הדיגיטלי, יכול להיות שזה יהיה בתוכנית עמית. המטרה פה היא להקל על הבירוקרטיה בהגשת מסמכים ולתת את השירות בצורה הרבה יותר טובה, זה ב-2026. עד אז ב-2025 אנחנו עדיין מגישים קבלות לקרן הסיוע.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
עוד פעם? ב-2026? תגיד את זה שוב.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אנחנו יוצאים למכרז עכשיו אחרי ההחלטה ליישם את זה, או באמצעות הארנק הדיגיטלי, או באמצעות תוכנית עמית.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ואז מה יהיה אפשר לעשות?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
להטיב עם המשפחות והמשרתים שהם לא יצטרכו להגיש את הקבלות עצמן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל יהיה אפשר לדעת מראש האם הם יוכלו לקבל X?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אם אתה מקבל את זה בכרטיס אשראי, אתה מקבל כמו קרדיט, כמו תקציב, ואם אתה מקבל את זה בתוכנית עמית אז יש לך מספר טיפולים שאתה רואה את זה. זה פשוט הרבה יותר נוח למשתמש.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
והם יכולים לבוא ולהתדיין על מספר הטיפולים? נגיד המטפל אומר: אני מעריך שזה יהיה כך וכך. לרוב הם לא יודעים להתחייב כמה טיפולים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז יש את מספר הטיפולים, אמרתי גם בוועדות קודמות שמשרת שפנה לקרן הסיוע עם צורך ועם חוות דעת שהוא מבקש עוד סיוע נוסף, קרן הסיוע עזרה במקרים האלה ונתנו עוד תוספת תשלום במידת הצורך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אןקיי, אז אתם כרגע מטפלים בפלטפורמה שמחייבת אותו להגיש את הקבלות.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כן, בדיוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הנקודה הנוספת הייתה טיפולים זוגיים, האם זה מקבל מענה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש מענה לטיפול זוגי מהחלטות ממשלה קודמות שהמשרתים יכולים לממש אותם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז זה קיים. יש לכם התייחסות למענים נפשיים, עמית?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
מה עם מעל גיל 14? הרי לא זכאים, בואו, מתבגרים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מעל גיל 14 עדיין לא זכאים? זה לא תוקן?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
לא, זה לא תוקן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
למה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זו הייתה החלטה שנקבעה. אפשר לדון עליה, אפשר לבקש פה מקרים חריגים ולאשר אותם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ביקשנו, אמרנו, פנינו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא חריגים, זה הרבה ילדים. יש חיילים בני 40+ יש גם ילדים בני 20.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
כשאלו הילדים שמגיעים אליכם בעוד שנתיים-שלוש לשירות והם יגיעו במצב לא יציב, זו האוכלוסייה... שוב, מבחינת אינטרסים.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני רוצה שוב להגיד, מקרים מסוימים, ויש עוד הרבה מענים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא אמרת שהטיפול הוא עד 18? רגע, אני מבולבלת, רק עד 14?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש כמה סוגי טיפולים שהמשרתים קיבלו. הם קיבלו כמה סלים, של סיוע רגשי וסיוע זוגי. אנחנו לא הגבלנו את המשרתים בתוך הסלים המסוימים לקבל את הטבות עבור בני הילדים, גם אם הם עברו את גיל 14. יש דברים שהם חלים באישור, כמו שאמרתי, על סיוע נפשי, ויש דברים שאנחנו לא בודקים אותם מבחינת הגיל כי אנחנו רוצים להקל על המשרת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בסיוע נפשי אתם כן בודקים את הגיל?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה מחויב כי יש שם גם רישיון קליני שנדרש לבדוק, ועוד כל מיני תהליכים שצריך לאשר אותם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
גם זה, אני חושבת, יוצר עוול. כי בהחלט ייתכן ילד בין 14 או 15 שהוא במצוקה קשה בגלל היעדרות של אבא שלו לאורך שנה מהבית, בזמן אזעקות.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
לא ייתכן, יש הרבה מצבים כאלה, ואני לא צריכה להזכיר, ועוד בישראל. גם אבא מילואימניק, גם אם שנפגעת מהמילואים וגם נער שלא מקבל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אני אכניס את זה גם לסיכום ואני אבקש גם את התיקון של זה. עוד משהו על מענים נפשיים? כן, בבקשה.
<< אורח >> יעלה ורשבסקי: << אורח >>
אני יעלה, ממועצת התלמידים והנוער הארצית. המצב כרגע של הנוער, בתחשב במשפחות המילואים, הוא קשה. יש ילדים שנמצאים בבית שהאמא לא מתפקדת או שקשה לה, והם רואים את אמא שלהם קורסת והם צריכים לעזור לה. ילדים מתבגרים מוקדם מידי כדי לעזור לאמא ועובדים כי האמא קורסת מבחינה כלכלית.
אנחנו צריכים טיפול, ונוער בגיל 14 פלוס צריך טיפול גם אם הוא לא אומר לכם את זה כי קשה לנו לפתוח ולהגיד שאנחנו צריכים את זה, אבל אנחנו צריכים את זה, בעיקר נוער של ילדים של משפחות מילואים, אם ההורים גרושים, אם אבא אחד במילואים ואמא בבית, אם שניהם מגויסים – אנחנו צריכים עזרה גם אם אנחנו לא תמיד אומרים את זה. ולכן אני חושבת שנוער מגיל 14 פלוס צריך וחייב לקבל גם אם הוא לא אומר לכם את זה בעצמו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מצוין, זו הייתה הערה ממש חשובה ובמקום הנכון בדיוק, ואני חושבת שנכון לבחון את זה. עמית, את רצית להתייחס למענים הנפשיים?
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
כן, אני אשמח להתייחס דווקא לטיפול הזוגי שאליו ניתנה תשובה. יש מענים ובזה סיכמנו. אז אני אגיד שאלו מענים שניתנו ב-2023 וב-2024, עברנו מאז עוד הרבה מהמורות זוגיות, עברנו מאז עוד דרך, והתקציבים צריכים להיראות בהתאם. אני אשמח לדעת אם בהחלטת הממשלה הנוכחית שעברה אתמול יש איזושהי התייחסות לנושא הזה או ששוב אנחנו נשענים על תקציבים שניתנו בשנת 2023 ואני אשמח גם לשאול מה אחוזי הניצול של התקציבים האלו שלדעתי הם מאוד גבוהים ורק משקפים את הצורך?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
בהיבט המימוש, בסיוע רגשי זוגי שהם היו בתחילת המלחמה בשנת 2023-2024, היו בעצם מימושים די גבוהים, זה היה גם יותר אפשרי מבחינת מה שהמשרתים בחרו לקחת, זה יכול היה להיות מטיפול wellness כזה או אחר, או גם טיפול על ידי מטפל מוסמך, ושם היה באמת מימוש ממש גבוה, אנחנו נוכל להעביר את הנתונים האלו גם בוועדה הבאה.
בהיבט של הסיוע הנפשי, אמרתי את זה גם מקודם, המימושים היו נמוכים, התחלנו את זה בתחילת שנת 2025, שם מדובר רק על מטפל מוסמך קליני. ב-2026 אנחנו נותנים את זה בעצם לכל מי שמשרת במערך הלוחם בשנה הקרובה.
הסברתי מקודם גם איך אנחנו רוצים להקל על הפלטפורמה שתהיה עבור המשרתים ובני המשפחה בצורה יותר קלה. אנחנו גם נוסף שחלק מהטיפול לאו דווקא יהיה אצל מטפל קליני, אלא יכול להיות גם טיפול קבוצתי כמו בחוות חוסן, שהמטרה היא פה לאפשר עוד אופציות נוספות כדי להקל על המשרת ועל המשפחה.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
שגם כאן נחנו מדברים רק על המשרת, הטיפול הקבוצתי, אם אני לא טועה, נכון?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
הטיפול הקבוצתי הוא עבור המשרת, שאר הטיפולים הם לבני המשפחה.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
זה גם צריך להיות מותאם תרבותית, כי יש הרבה מאוד חיילים דתיים שהמסגרות לא מתאימות להם.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אנחנו יוצאים למכרז והמטרה פה היא לתת מעטפת באמת לכולם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש לי שאלה, הרבה פעמים הפניה לסיוע נפשי היא אחרי תקופה, בן אדם מגיע לשפל מסוים שהוא לא יכול יותר ואז הוא מבקש עזרה. זה לוקח זמן עד שמישהו מכיר בזה שהוא צריך עזרה. אז מה קורה אם זה לא בזמן שהאבא באמת בשירות פעיל? זאת אומרת, הוא סיים את שירות המילואים ובחלוף חצי שנה הילד עבר הדרדרות, הוא הרגיש שזהו, הוא לא יכול יותר והוא צריך עזרה. זה תהליך. הוא יוכל לקבל את זה למרות שהאבא הוא כבר לא בשירות מילואים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כן, בעצם הטיפולים ניתנים למשרתים עד תאריך מסוים. יש החלטות שהתקבלו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
מה התוקף שלהן?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
ההחלטה של 2024 היא בתוקף עד סוף 2026, ושל 2025 לשנתיים מימוש. אנחנו גם שולחים מדי פעם הודעות כדי להזכיר על המימוש הזה למשרתים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הבנתי, אוקיי. אני רוצה לעבור לסוגיית מרכזי החוסן. עלתה בקשה של משפחות מילואימניקים שהמשפחה תוכל גם לקבל שירות במרכזי החוסן ולא להיות רק דרך קופות החולים שהתורים שם הם הרבה יותר גדולים. עכשיו, כדי להיכנס ולהיות זכאי לקבל שירות במרכזי חוסן אתה צריך לעמוד ברף מאוד גבוה של טראומה ולא תמיד זה אפשרי לעמוד באותו רף, אבל מצד שני זה כן משפחות עם נסיבות חריגות ובאמת תרומה מאוד משמעותית וכן הלאה. האם זה אפשרי? פה אנחנו נבקש גם את ההתייחסות של משרד הבריאות. בלה, בזום. זה כל-כך קשה לעשות את זה בזום, לכן אני אף פעם לא מאשרת. היא פשוט חולה. לגבי מרכזי החוסן.
<< אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >>
אני רוצה רגע לדייק, כדי לקבל טיפול לפי נוהל חרדה במרכזי החוסן, מה שנדרש זה שיהיו לך תסמינים בעקבות אירוע בטחוני. זה התנאי היחידי שקיים, לא צריך להיות לך PTSD קשה ולא שום דבר אחר, אתה צריך להיות חשוף לאירוע בטחוני שבעקבותיו יש מצוקה נפשית.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבא במילואים זה אירוע בטחוני?
<< אורח >> בלה בן גרשון: << אורח >>
זה לא אירוע בטחוני. למרכזי חוסן יש מנדט מאוד ברור ומוגדר. יחד עם זאת, לאור המצב והמצוקה הגדולה וכו', בדיון שהתקיים אצל משנה למנכ"ל משרד הביטחון אנחנו כן הצענו שבמידה ומשרד הביטחון יכול לתקצב את הטיפולים האלו למרכזי חוסן, אנחנו מוכנים להרחיב את ה-capacity ולקלוט, אבל לזה נדרש כמובן התקציב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי, אז בואי נשמע את משרד הביטחון, חזרתי אליך.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
משרד הביטחון לא פה איתנו היום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אני חושב וגם אמרתי את זה, שהם צריכים להיות איתנו בדיון הבא גם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל האם זה נבחן? בדקתם את זה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה לא עלה אלינו אז אני לא רוצה להגיד לך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
ומשרד הביטחון עצמו לא הגיע? הם פשוט מזלזלים. אין פה משרד ראש הממשלה, אין פה משרד העבודה, אין פה משרד הביטחון. רק דיון על זכויות של משפחות מילואימניקים, ככה בקטנה. זה כזה זלזול. ואנחנו באים בצורה הכי עניינית, שלחנו שאלות מראש, באמת דיון מקצועי proper, לטובת משפחות מכל קצוות עם ישראל. אי אפשר לעבוד ככה. אז אני מבקשת לבחון את העברת תקציב ממשרד הביטחון למשרד הבריאות כדי לאפשר למשפחות המילואימניקים לקבל שירות ממרכזי החוסן.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
זה בעצם להרחיב את הקריטריונים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כשההורים במילואים אז זה גם ייחשב כאירוע בטוחני והם יוכלו לקבל את השירות.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
גם בין סבבים, גם כשהאבא חוזר הביתה אבל פתאום מתחילות לצוץ המורכבויות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
אני אשמח להמחיש את גודל האבסורד. אם אישה מתקשרת כי בעלה במילואים והילד צריך עזרה, אז אומרים לה: בואי, ננסה שוב, תנתקי את השיחה, תצרי קשר ותגידי שהילד נבהל מהאזעקה אז נוכל לתת לך מענה. פשוט זה הופך את הטיפול להיות לא מדויק. הילד צריך סיוע בגלל שאבא שלו נעדר מהבית והוא בחרדה, הוא לא בחרדה בגלל האזעקה.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
זו גם מהות אחרת, זו טראומה מתמשכת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
גם למה לשקר? הם באמת צריכים להיות כל-כך גאים באבא שלהם שנמצא.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
לגמרי. זה פשוט ממחיש את גודל האבסורד. אבל אנחנו כן נגיד שמבחינה מקצועית אנחנו חושבים שמרכזי החוסן יכולים להיות הבית שלנו, כי אנחנו באמת צריכים חוסן, אנחנו צריכים אוויר במפרשים, אנחנו צריכים את העזרה הזאת ולאו דווקא עזרה שהיא פסיכיאטרית.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי, אז אנחנו נעקוב אחרי זה. אני עוברת ממרכזי החוסן לסוגיה הבאה שהיא הגרושות והפרודות.
<< נושא >> מימוש הסיוע להורה נוסף למגוייסים בצו שמונה - גרושות וגרושים << נושא >>
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אנחנו עשינו דיון שלם על זה וכתבנו מסמך על כל העיוותים שבהם בעצם הפרודות והגרושות נופלות בין הכיסאות, כי בתכלס החקיקה מלכתחילה לא לקחה אותן בחשבון. התחיל אירוע ותוך כדי תנועה הבינו: אה, רגע זה לא בסדר. אז שמו טלאי קטן. אבל המערכת כמערכת לא באמת לקחה אותן בחשבון.
אז אני לא אכנס לכל המסמך כי היו שם המון נקודות, אבל נבחר כרגע להתמקד בידוע ובמיצוי הזכויות שזה עניין של צה"ל וביטוח לאומי. יש כאן נציגים? צה"ל אתה, וביטוח לאומי גם פה? אז בואי נתחיל איתך לגבי ביטוח לאומי איך מגיעים לאותה גרושה פרודה, ומיידעים אותה על הזכויות שמגיעות לה.
<< אורח >> אלינה מילקין: << אורח >>
אלינה מילקין, מנהלת אגף גמלאות מחליפות שכר בביטוח לאומי. קודם כול ביטוח לאומי לא משלם זכויות לבנות זוג לשעבר באופן כללי, אין לי משהו להודיע לבנות זוג לשעבר, הדבר היחיד שאנחנו לקחנו על עצמנו זה לשלם את המענק שהוא בעצם באחריות של צה"ל, ואנחנו ביצענו רק את התשלום בפועל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה המענק חלף משמורת?
<< אורח >> אלינה מילקין: << אורח >>
מענק של 3,000 שקלים, אנחנו קיבלנו נתונים של זכאיות וב-12 בינואר אנחנו ביצענו תשלום באופן אוטומטי לכל הנשים שקיבלנו שהן זכאיות למענק וגם הוצאנו לכולן הודעה שהתשלום הועבר לחשבון הבנק שאליו מועבר קצבת הילדים על ידי ביטוח לאומי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כרמי?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
קודם כול כאן בכל סעיף שדיברתם עליו, רציתי להגיד: רגע, מה עם האימהות? אנחנו גם ביקשנו שמשרד המשפטים יהיה פה כדי להכיל את המקום שבו אחרי השקיפות של שנתיים וחמישה חודשים, בכל מקום שכתוב בנות זוג כתוב גם אם ילדו. בכל מקום.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
משרד המשפטים פה?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
משרד המשפטים גם לא הגיע.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
הוא לא הוזמן, בניגוד לאחרים.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
הוא לא הוזמן? כי אנחנו ביקשנו. יש פה לקונה דרמטית שבה עשרות אלפי ילדים נשכחים ללא מענה. גם כשאומרים דרך אפליקציית עמית או דרך הפייטר, לא נותנים מענה לילדים שאמא שלהם לא נשואה לאבא שלהם ולא תוכל להשתמש בפייטר בעצמה, וגם תלויה בטוב ליבה שיאשר. זאת אומרת דיברנו קודם על עוד משהו, אתה אומר לי שצריך שהוא יאשר. אני ישות, הילדים שלי ישות, אבא שלהם במילואים ללא קשר. זאת אומרת כשיש זוג נשוי אנחנו מקווים שהאב מתייעץ עם אשתו ושואל: האם זה בסדר, מה את אומרת על זה? פה יש עשרות אלפי ילדים שלאמא שלהם אין חלק בהחלטה של האם להיות במילואים או לא להיות במילואים, ואנחנו גם שומעות מהשטח שיש המון גרושים שנוח להם להמשיך במילואים ולהתנדב גם בין הסבבים כי יש שם מישהי שמטפלת בילד והוא מקבל את כל המהלך הכלכלי אליו לכיס והוא לא חייב לתת שום דבר.
יש לנו כאן אפקט מתגלגל של שנתיים וחמישה חודשים שלאימהות ולילדים אין שום דרך להתמודד איתו. לא מקבלים ליווי מקצועי רגשי, לא מקבלים מענים כלכליים. כל הדרך גם לקבל את מה שכן היא דרך חתחתים. כמו שאמרת קודם חברת הכנסת, תודה על זה, איך מיידעים אותן?
יותר מזה, אנחנו גם לא מקבלות דאטה, אנחנו לא יודעות את המספרים, אנחנו לא יודעות איך להגיע אליהם. אי אפשר לעשות ת זה בלי הבנה שאשכרה פתחנו פריצת דרך שבה ביטוח לאומי וצה"ל מדברים ביניהם, והמענק הועבר אוטומטית, אותו מענק אחד מסכן בשנתיים, ואנחנו לא יכולים לשכפל את זה ולהגיד: כל אם ילדו מקבלת עכשיו סמס שאומר שיש לך זכויות, הנה הקישור, פה את יכולה להיכנס, הוא לא יודע מזה, כבר השגנו חיסיון מצה"ל.
אנחנו חייבות לנתק את הקשר בין האב לבין הילדים והאם שנשארת חשופה בצריח.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אני רוצה להוסיף, בדרך כלל גם בזוגות שמתגרשים יש להם הסכם. ההסכם לא נערך ל-7 באוקטובר אבל בדרך כלל נהוג שכשהאב נעדר אז יש מנגנון פיצוי לאם, כי בעצם מוטל עליה עומס גדול יותר והיא מבלה יותר זמן עם הילדים. היא בעצם הופכת מהיום למחר למשמורן יחיד. ומאחר ובאמת הגרוש נמצא במילואים, אין ציפייה שמכספי המילואים שלו הוא יעביר גם אליה, אבל כן יש ציפייה באיזה מנגנון אחר היא כן מקבלת בסוף לילדים.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
אז כן יש מנגנון של חליף משמורת שניתן ללוחמים.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אבל הוא לא ניתן להן, לגרושות.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
הוא ניתן לגרושות, גם קיבלנו חיסיון כי פעם היו מרימים טלפון לבקש אישור ממנו, אז היום יש כבר אפשרות לקבל את זה ללא מגע יד אדם מבחינתו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, זו הייתה גם מלחמה.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
זו הייתה מלחמה מאוד ארוכה.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אז מה התוספת שאת רוצה שתהיה על זה?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
קודם כול אני רוצה להסביר את ההיסטוריה. מבחינתי חליף משמורת נולד בחטא, כי כן מה שהוא מקבל עבור הילדים צריך לעבור לילדים. זאת אומרת, מבחינתי, כמי שמתעסקת בכלכלה, חליף משמורת לא היה אמור לקרות פה, צה"ל לא היה אמור לשלם למשפחה גרושה.
מה קרה? קרה שצה"ל מגן על המילואימניק ואומר: הוא הלקוח, ואנחנו לא מוכנים לקחת את אותם 833 שקלים שהוא מקבל על כל עשרה ימים כי יש לו ילדים, או את מענק המשפחה או את מענק המשפחה המוגדל או את הטיפולים, כי אנחנו לא רוצים לפגוע במילואימניק, אז הוא בחסדו אולי יכול להעביר לילדים. וכאן נולד אותו חליף משמורת.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
אבל את אומרת שזה נפתר?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
זה לא נפתר לגמרי, הוא ניתן אחד רק ללוחמים, שתיים, הוא ניתן אמנם רטרואקטיבית, תודה לאל, אבל צריך להגיש המון טופסולוגיה ובודקים כל קוצו של יוד. ושוב, אין לנו נתונים וביקשנו לקבל נתונים על כמה ביקשו, כמה מיצו את הזכויות שלהם, כמה קיבלו, כמה ילדים, אימהות, נהנים ממה שכבר כן פרצנו דרך? עברו שנתיים. לא קיבלנו פעם אחת נתונים על מיצוי הזכויות של הגרושות ועל ההבנה מה עוד צריך לעשות. כשהדבר הראשון – ברור, להנגיש להם את הזכויות. בקבוצת הוואטסאפ שלנו יש רק 400 נשים. כשאני הולכת ועושה היום עיבוד לנשים, אני עושה את זה מתרומות, צה"ל לא סופר אותי, הוא לא מכניס אותי לימי עיבוד, הוא לא קורא לי דרך הגדוד, אין לי קצינת עורף שאחראית ומדברת איתי.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
יש היום כספים שאת אומרת שיש צינור שהוא תקוע והוא לא עובר אליהן?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, תמקדי לנו את הבעיה שאת צריכה שנתמקד בה.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
רק אם את יכולה לעשות פילוח, אנחנו יודעים מתוך משרתי המילואים הפעילים כמה יש משפחות חד הוריות?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
הנתון היחיד שיש לנו מלפני שנה שיש מעל 10,000 נשים שאבי ילדיהם עשה מעל 120 ימי מילואים. אז אם יש כ-10,000 כאלה, כנראה יש עוד שעשו פחות מ-120, חלק גדול מהמענים ניתנים רק ללוחמים כשאנחנו יודעות שאנשים נעדרים מהבית גם כשהם לא לוחמים, כשצה"ל משלם גם על סופי שבוע שהם יוצאים, אז למה לבדוק כל קוצו של יוד?
אני אמקד מה הדבר הכי חשוב בעיניי היום. שיעבור סמס לכול אותן מעל 10,000 ימים, כל מי שעשו מעל 60 ימים, לא יודעת, בואו נספור את הזכויות ממתי הן זכאיות לזכויות האלו, וזה יעבור אליהן. אתם יודעים לעשות את זה מהמם, שלחתם לא רק סמס אחד, שלחתם שני סמסים גם מביטוח לאומי וגם מצה"ל. בואו נבקש שצה"ל יעביר עוד השבוע סמס לכל אותן זכאיות, עם קישור למקום הייעודי בקרן הסיוע, שתלכנה לבדוק מהן הזכויות שלהן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לגבי חלף משמורת?
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
חלף משמורת, אובדן הכנסה, בייביסיטר, כל אותם דברים שכבר כן פרצנו דרך – יש עוד הרבה עבודה לעשות אבל כבר ממש פרצנו דרך.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אוקיי, אז העניין פה הוא היידוע.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
קודם כול היידוע, זה הכי חשוב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בואו נשמע גם את ביטוח לאומי וגם צה"ל, שלשניכם יש את המידע.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
קודם כול ביטוח לאומי איתנו בשיתוף פעולה מלא, יש מורכבות עם המידע, הצבא מחזיק מידע של המשרתים. כל מידע אחר כמו בנות זוג לשעבר הוא מידע מאוד רגיש, הוא גם לא מתעדכן אצלי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל הנה, יש לכם אותו, אפילו עשיתם בו שימוש.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
השתמשתי בו לטובת המענק. כל שימוש נוסף.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז בוא נשתמש גם לטובת בייביסיטר או טיפול נפשי.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
זה דורש פה עניין של אישור של העברות מידע ובשימוש שלהם. לי מותר להשתמש במידע עבור התשלום לביטוח לאומי. עשינו פה עבודה מאוד מורכבת כדי לשלם את המענק הזה, גם כשהצלחנו לשלם אותו.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זהו, אז פרצתם דרך, בואו תמסדו את זה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
נכון, אבל יש פה יכולת לשמור ולהתעסק במידע שנמצא היום אצלי ולי אסור לעשות בו כל שימוש שאני רוצה לעשות. מאוד רוצים לסייע, יש דברים שמאוד מורכבים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
האם אפשר לבקש שכל מה שקשור למימוש זכויות של נשים פרודות או גרושות, תוכלו ליידע באמצעות הדאטה שיצרתם?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אנחנו נבקש את זה באישור של העברות המידע.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה נשמע שכבר עשיתם את פריצת הדרך, רק צריך למסד את זה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
נכון, ושוב, אני רוצה להגיד גם שמסד הנתונים האלה, בגלל שהוא לא נמצא אצלנו, אני לא מחזיק בו, אני מקבל אותו מביטוח לאומי ומרשות האוכלוסין, אני לא יודע להגיד מה קורה עם הצבא היום. הצבא לא יכול להוציא הודעה, אין לי ידיעה מה קורה איתה היום, אם היא נפטרה, אם היא בחו"ל, אם היא התחתנה שוב. אני לא יודע את המידע הזה, אני גם לא מקבל את המידע הזה ככה סתם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אם היא נפטרה, היא לא תחזור אליך לסמס.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
לא משנה, אני לא אוציא הודעה כזאת. בסוף יש לי אחריות על הציבור בהודעה שאנחנו מוציאים ולכן יש פה מורכבות בהוצאות מידע מצה"ל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בוא נגיד ככה, המקרה שבו שלחת הודעה ולא היה צורך בהודעה, זו טעות פחות חמורה מזה שהיא זקוקה לעזרה והיא לא יודעת מזה. עדיף לעשות את הטעות הראשונה מאשר את הטעות השנייה
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני גם מזכיר שכל המידע נמצא באתר המילואים והוא זמין. יש שם איגרת שלמה לבנות זוג לשעבר.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
מירב, אפשר משפט?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
סליחה, אני פשוט צריכה תכף לצאת. קודם כול תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. אני זוכרת את עצמי יושבת פה בדיונים בתחילת המלחמה על הנושא הזה, קצת קשה לי עם זה כי אני אומרת ששנתיים עברו ועוד לא פתרנו את כל הדברים. כשאנחנו רוצים להיות ורסטיליים, ועשיתם עבודה, באמת אני אומרת, אני יודעת, וביטוח לאומי באמת הפך עולמות במלחמה הזאת, באמת מגיע להם שאפו גדול על השמיניות באוויר שהם עשו.
יחד עם זאת, אני רוצה לחדד את האוכלוסיות, שבתוך האוכלוסייה השקופה הזאת יש עוד יותר שקופות, והן קודם כול נשים שנמצאות בתהליכים עדיין, הן עוד לא גרושות, הן פרודות, אולי הן גם בסכסוך ואין תקשורת בין ההורים שזה עוד יותר מקשה על התהליך ועל התקשורת.
גם אני רוצה להגיד לצערי, שבגלל המלחמה הקשה הזאת וכמות משרתי המילואים, יש הרבה משפחות שבמהלך השנתיים האלו מתפרקות, והנשים האלו הן ברגע הכי נמוך בחיים שלהן, גם הגברים. זה תהליך מאוד קשה לפרק משפחה ולהתגרש ולהיפרד, הראש שלהן לא שם, תאמין לי שהראש שלהן באלף דברים, בתהליך, בילדים, בהסתגלות, בהסכמים.
גם לאוכלוסייה הזאת צריך לפנות, וטוב שיש אתר מתגייסים אבל אנחנו צריכים – אני מסתכלת על זה בעיניים של מדינה – שהדבר הזה יהיה בדחיפה לא במשיכה. אנחנו צריכים לייצר את הדרך להגיע לציבור. לא אכפת לי אם זה יהיה עלונים בדואר, מהאזור האישי בביטוח לאומי, הרי אתם יודעים לייצר הודעות סמס וגם באזור האישי בביטוח לאומי אתם יודעים לכתוב הודעות כשצריך. הרי המדינה, כשהיא רוצה שנשלם משהו שאנחנו חייבים – היא יודעת להגיע אלינו, באותה מידה היא תדע להגיד גם לאנשים האלו. אנחנו חייבים לייצר דרך אקטיבית שאנחנו מגיעים לנקודות הקצה. סליחה שאני צריכה לצאת אבל היה לי חשוב להגיד את זה.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה גברתי, אני רוצה להצטרף לדבריה של חברתי ולומר בצורה ברורה. אנחנו מכירים כבר הרבה שנים, אבל עכשיו ביתר שאת, עובר ה-7 באוקטובר, שמילואים זו באמת משימה של תא משפחתי, זה לא רק משימה של הפרט, יש פה התגייסות של תא משפחתי שלם. תא משפחתי מורכב, בטח במדינת ישראל, עם מורכבויות של גירושים וסיטואציות שלא תמיד הילד חונה או נמצא בחסות אביו.
כל הנתונים מופיעים, אם לא בצה"ל, בביטוח לאומי, כי בסוף אנחנו ידועים מי מקבלת קצבת ילדים, וכשאני מסתכלת על מי מקבל או מקבלת קצבת ילדים אפשר לדעת לצבוע מראש את הזכויות שמוקנות לילדים, ולכן אנחנו חייבים לעשות איזשהו תיקון פני הגשה בהקשר הזה ולתת את הזכויות לאותו גורם שבסוף מטפל בילדים.
ברגע שאלו משפחות שהתא המשפחתי שלהם הוא לא פרוד – הכול בסדר. ברגע שנכנסים לנישה של אותן 10,000 משפחות כפי שצוין פה, צריך לדעת לצבוע את הזכויות האלה ולתת אותן כפי שנאמר פה, בדחיפה לאותן בנות הזוג, הן לא צריכות להתחנן. בסוף ילדים חווים סיטואציה של אבא שלא נמצא או אמא שלא נמצאת בבית שבועות על גבי שבועות, זה משפיע.
<< דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >>
זה עוד על האימהות, לא על בנות הזוג בעצם, על האימהות.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
כן, ולכן אני אומרת שצריך לחשוב פה מאוד יצירתי. הרי גם ישבתם ופילחתם, אתם יודעים מה אתם נותנים לצורך העניין לחוסן, לטיפול פסיכולוגי. אפשר לדעת לצבוע בדיוק מה אמור ללכת לילדים, ולכן הגיע הזמן שנעשה את קפיצת המדרגה ובאמת ניתן את זה לאימהות בדיוק כפי שצה"ל יודע לעשות בהרבה מאוד דברים בשילוב ביטוח לאומי. תודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
על הנושא הזה?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אני רוצה להזכיר את הבג"ץ של תביעת הנשים בישראל ופורום נשות המילואים והקליניקה של קריית אונו, בדיוק על הנושא הזה, על הסיפור שיש אפליה כלפי בנות הזוג לשעבר, ובית המשפט העליון מתח ביקורת על המדינה, הוא אמר שאותן בנות זוג לשעבר לא צריכות בכלל לעבור באיזשהו מסלול שהוא לא מסלול, הן צריכות לעבור במסלול ירוק, ככה השופטת ברק ארז קראה לזה: מסלול ירוק לבנות זוג לשעבר שיאפשר טיפול יעיל ומהיר לבקשותיהן. הימנעות מיחס של מקבצות נדבות כמו שהוזכר כאן, והבהרה בכך שמדובר במחדל משמעותי ובנזק ממשי הנגרם לנשים האלו. ב-15 בפברואר המדינה צריכה לתת את תשובתה בנושא.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אגב, רשות הצעירים אולי לכם אמור להיות את כל הדאטה לפי השלטון המקומי, ואתם יכולים להוציא להם הודעות?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
למשפחות הגרושות?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אנחנו חוזרים לבעיה הקודמת של להגיע קודם למשפחות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אתה אומר שגם שם?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
כן, אבל אני כן אגיד לכל מה שקשור לעבודה בתוך הרשות מול המשפחות, אז המשפחות הגרושות לגמרי בתוך ה-scope הזה של הפעילות שלנו.
<< אורח >> כרמי אור: << אורח >>
הן פשוט לא יודעות את זה. אני יכולה להגיד שפה בירושלים למשל, מיד בתחילת המלחמה פנינו ובהרבה מקומות כתוב: אם אין לך טופס 3010 את עדיין יכולה לבוא, אנחנו מכניסות אותך. באמת ירושלים התמודדה עם זה יפה, בשאר הרשויות...
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
לא בכל הרשויות יש פעילות ענפה כמו שהיה בירושלים, ברגע שזה יתחיל לקרות אז לגמרי, נשות משפחות המילואים יהיו בתוך הקהילה הזאת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני עדיין משאירה את זה באחריות משרד הביטחון, צה"ל והביטוח הלאומי, אבל אם יש לכם דרך לעזור עם זה – זה הזמן.
אני עוברת לנקודה האחרונה לדיון היום שזה הסיוע לנשים אחרי לידה. הייתה נקודה שגם בזמן לידה וגם אחרי לידה יש צורך בסיוע.
צה"ל, אתם הכתובת פה, נכון? כי ניתן איזשהו מענק לנשים שלא חוזרות לעבודה, אבל זה לא קשור לזה שאם יש להם ילדים קטנים והיא הולכת לבית חולים, ואם אין לה כרגע הורים שיכולים לבוא ולטפל בילדים ולתת לה את כל המעטפת אז היא לבד, זה עלה בדיון הקודם, האם השקעתם בזה מחשבה? האם יש לכם הצעה לפתרון?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש את המענה של מענק הארכת החל"ד.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש את החל"ד, אבל אנחנו לא מדברים על זה שהיא לא תחזור לעבודה, זה בחלוף שלושה חודשים. אנחנו מדברים על האירוע שהיא עכשיו בחודש תשיעי, היא צריכה ללכת לחדר לידה, בעלה במילואים, יש לה שניים-שלושה ילדים קטנים בבית, מה היא עושה?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אין לנו מענה לזה, זה עניין של משהו שצריך לפתור אותו רגע פה גם עם נגב גליל דרך המודל הרשותי, דרך החיבור שלנו לרשות לצעירים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש לכם מענה לזה, רשות הצעירים? אנחנו מדברים על סיטואציה של אישה שיולדת. יש מענק שמאפשר לה לא לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים באופן מידי, אבל אנחנו מדברים על האירוע שכרגע בעלה במילואים, היא עם ילדים קטנים והיא צריכה ללכת לחדר לידה ואין לה עזרה. לא לכולם יש משפחה שיכולה לבוא.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
גם בתקופת משכב הלידה, אם היא מניקה, יש לה תינוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן, עם הזמן היא חוזרת להיות עצמאית. אבל היא בסיטואציה
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
זה לגמרי אחד המענים שיכולים לעלות, זה מן הסתם כבר קורה באמצעות גופי מגזר שלישי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אנחנו לא רוצים מגזר שלישי, לא היינו יושבים פה אם היינו רוצים תרומות.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אבל הרשויות המקומיות בסוף נעזרות במענים האלה, המטרה היא שהרכז ייצר מענים קבועים ומוסדרים בתוך הרשות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
יש לכם היום מסלולו של: הנה זה קורה, הנה השירות שאת מקבלת?
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אני לא יכול להגיד לך את זה בצורה
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כי זו נקודה שעלתה גם בדיון הקודם ואני לגמרי יכולה להזדהות עם זה. ילדים קטנים בבית ואת יכולה לפעמים להיות בבית חולים גם יומיים-שלושה. אם אין לך הורים, או ההורים מבוגרים שלא יכולים לבוא, זה לא דברים נדירים אלו דברים נפוצים מאוד.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אני רושם את זה כנקודה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה עלה גם כנקודה בדיון הקודם. תכלס, לא התקדמנו המון מהדיון הקודם, אני חייבת לומר.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
אני אשמח להתייחס למענק הארכת חופשת לידה. התנאים כדי לקבל את ההארכה הזאת הם מאוד נוקשים, כשאני אגיד – דוד ידע לדייק את התנאים יותר טוב ממני – שאם צריך, לצורך העניין, 21 ימים כדי לקבל את הזכאות הזאת, והבעל יצא למילואים, ובת הזוג האריכה חופשת לידה מתוך ידיעה שהוא עומד בזמנים והיא תקבל את הכסף, וקוצרו המילואים בשלושה ימים. הלך הכסף.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
קרה לבת שלי.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
אנחנו מקבלות בלי סוף פניות על זה. אני הייתי רוצה לקדם פה איזושהי הסכמה מול צה"ל שהבקשות להארכת חופשת לידה ייבחנו לפני. זאת אומרת שיתנו אישור עקרוני.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
נכון, כדי לתכנן.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
כי אי אפשר לייצר ודאות בלי לקבל את האישור הזה ונוצר מצב שנשים מאריכות חופשת לידה בהתבסס על הידיעה שהן יקבלו את מענק הארכת חופשת הלידה כי בן הזוג במילואים, ובגלל שינויים של הרגע האחרון והמציאות הביטחונית.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זו נקודה טובה, מה אתה אומר?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש תנאים למענק. בסוף זה מענק שאנחנו צריכים לאשר אותו לפי מה שנקבע בחוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
100%, האם הבחינה יכולה להיות ברגע שאתם מזמנים אותו למילואים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
הוא חייב לוודא שהוא עשה 21 ימים. במקרים חריגים, היו מקרים כאלו ואנחנו מכירים שיש מישהו שבאמת קוצר, הלך פה ושם, זה יכול להגיע לוועדת חריגים ואפשר לדון בהם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
גם בוועדת חריגים, אתם אמרתם לו: תשריין את הזמן.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כי בסוף לנו יש צורך לבחון את זה לפי מה שקבוע.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל אתם אמרתם לו: אתה מוזמן. והוא שינה את החיים שלו.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
לא בהכרח בגלל שהוא מוזמן, הוא יכול להיות גם עכשיו מוקפץ בצו 8 כי יש תרחיש חירום, אני לא יכול להתחייב על זה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל היא מבקשת להאריך כי הוא הוזמן לצו מילואים, והיא יודעת שהיא צריכה להסתדר בזמן הזה. במבחן התוצאה הצבא – זה קורה לא פעם – שריין וביטל, קחו אחריות על זה שביטלתם.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
שוב אמרתי, יש מקרים כאלה שמגיעים לוועדת חריגים.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל למה הם צריכים להיות באי ודאות של ועדת חריגים?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כי אנחנו נמצאים במצד של אי ודאות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל אתם אמרתם לו: תבטל את התוכניות שלך, אתה צריך להיות מוקפץ.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז אם היה מקרה כזה פרטני, אני אשמח לדעת.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל זה לא פרטני, היא אומרת שזו תופעה רחבה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אבל זה פרטני, זה לא מקרה רחב. אתם יודעים כמה נשים קיבלו מענק הארכת חל"ד?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
התופעה שיש ימי מילואים שבסוף לא מתממשים, היא לא מקרה פרטני. זה קורה הרבה.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני בטוח שזה מקרה פרטני, ואני אשמח גם לבדוק את המקרים האלה.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
אבל זה לא רק זה, כי אישה יודעת מראש שזה עלול לקרות, אז היא אולי לא תיקח את ה-21 ימים האלו.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני מזכיר שאנחנו נמצאים בצו 8, אפשר עכשיו לקרוא לו ולזמן אותו במיידי, וזה המצב.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
צו 8 זה צו 8, בסדר. הקפצתם אותו ללא התראה זה אירוע אחד. היא מדברת על אירוע אחר, שהקפצתם אותו ובסוף חיזל"שתם, קחו על זה אחריות.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אז אמרתי שבמקרים כאלה, אם הגיעו בקשות כאלה, אני אשמח לבדוק.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אבל היא אומרת שיש.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני אשמח שתעבירו לי אותם ואני אבדוק אותם. אתם יודעים שיש לכם איתי קשר אישי ואני יכול לבדוק לכם את הבקשות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני פשוט לא חושבת שזה מקרה פרטני, אני חושבת שזה מקרה עקרוני לבוא ולומר שהמענק הזה יקבע לפי מה שאתם סימנתם
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
יש הגדרות, אנחנו לא יכולים לשנות את ההגדרות, אתם יודעים את זה. יש הגדרות ברורות ואני לא יכול לשנות אותם, אין לי סמכות לשנות את ההגדרות.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
בוודאי שאתם יכולים, אז בשביל מה אנחנו יושבים פה אם אי אפשר לשנות?
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
כי יש פה החלטת ממשלה שקבעה קריטריונים, אני לא יכול לשנות אותם.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אז אנחנו אומרים: הנה, למדנו לקחים ממה שקורה בשטח. בשטח קורה עוול כי אנשים נערכו לימי מילואים שאתם קראתם להם ובסוף ביטלתם, אז הם לא צריכים לשלם את המחיר בעצמם, אתם המערכת הגדולה ואתם צריכים לשלם את המחיר, לא הם צריכים לקחת את הסיכון הכלכלי הזה. הם משפחה פרטית אתם צה"ל הגדול, אם אתם זימנתם תעמדו מאחורי הזימון שלכם, זה רק הגיוני, זה מתבקש. אין דבר כזה לא ניתן לתקן, אם לא ניתן לתקן אז כל הדיון פה הוא מיותר כי אי אפשר לתקן.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני רוצה רגע להגיד, זה לא מיותר כי יש מקרים אפורים ואנחנו יודעים שיש הרבה מקרים אפורים, והמקרים האלה שמגיעים לקרן הסיוע – ואני מכיר הרבה מקרים כאלה שהגיעו, אנחנו יכולים גם למנות כמה מקרים כאלו הגיעו – הם טופלו, כי אנחנו מבינים שאין שחור או לבן.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה לא אפור, אם הוא זומן והיה זימון עם תאריכים שחור על גבי לבן – זימון. ובסוף הצבא החליט שהוא לא צריך ושחרר, יש מחיר לזה שהוא שריין בן אדם.
<< אורח >> דוד הרוש: << אורח >>
אני מקבל, אבל אני אומר באמת שאם יש מקרים כאלה, אני אשמח.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
זה כמו שהזמנתי חופשה בבית מלון ובסמיכות לחופשה ביטלתי, אז יש לי דמי ביטול, אני צריכה לשלם לו כי הוא לא נתן את החדר למישהו אחר, נכון? זה אותו דבר, זה עניין של עסקה הוגנת. הם שריינו, התאימו את החיים שלהם, תנו להם את רשת הביטחון, הם לא יכולים לקחת את הריזיקה הכלכלית על עצמם.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
זה 1001 דברים, זה מטפלת לא מטפלת, זה מנגנון שלם.
<< אורח >> עמית טרכטינגוט: << אורח >>
זה להודיע למעסיק שאת מאריכה חופשת לידה ואז להגיד לו שבסוף לא כי הבעל.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
דיברנו על זה.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
גברתי, עוד סוגייה בנושא?
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
כן.
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
אנחנו קיבלנו פניות לקו של אליס על בנות זוג של מילואימניקים שבעצם בעקבות המילואים של בן הזוג, הם הורידו את אחוזי העבודה שלהם ואז כשהן ילדו הן קיבלו דמי לידה מופחתים, ובעצם יש אפשרות להגיש לביטוח לאומי בקשה שיחשבו אחרת את דמי הלידה, לא לפי התקופה שהם עבדו באחוזי משרה נמוכים יותר, הבעיה שנשים לא יודעות את זה, בנות זוג לא יודעות את זה. בדיוק גם דיברתי על זה עם עמית שבנות הזוג לא מכירות את זה.
אז אם יש אפשרות שביטוח לאומי ישלחו סמס לכל אישה שהיא בת זוג של מילואימניק בנושא ויגידו לה שתדע שאם היא הורידה את אחוזי המשרה שלהם היא זכאית להגיש להם את הבקשה ככה וככה.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
טוב, אני מתכנסת לסיכום, יש מישהו או מישהי שלא קיבלו את רשות הדיבור? אתה רוצה להתייחס למה שרחלי אמרה לפני שאני מסכמת?
<< אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>
זה ביטוח לאומי.
<< אורח >> אלינה מילקין: << אורח >>
אני אבדוק היתכנות, אבל ככלל יש גם עוד כללים שמכלילים, שלוש מתוך ששה חודשים, אם היא הפסיקה לעבוד לפני. זה לא משהו חד משמעי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
לא, היא אומרת על היידוע, שהן לא יודעות.
<< אורח >> אלינה מילקין: << אורח >>
אני מבינה, אבל בדמי לידה גם יש מצבים שבוחרים את החודשים עם השכר הגבוה, זה גם תלוי אם היא הפסיקה לעבוד או לא, יש הרבה כללים מקלים סביב דמי לידה. אני בכל מקרה אעביר למטפלת הבקשה
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
מירב, אני כן אשמח רגע לשאול את אלה מההכרות שלך כי זה משהו שאנחנו רוצים לעסוק בו, האם כן מקבלים ילדים של משרתים מענים בתוך בית הספר, האם אתם מרגישים שבית הספר רואה אתכם? נותן לכם איזשהו מענה?
<< אורח >> יעלה ורשבסקי: << אורח >>
אני חושבת שפחות רואים בבתי ספר, פשוט אין מענה כי יש כל-כך הרבה ילדים של משפחות מילואים. גם אם האבא חזר בדיוק בהפסקה. יש המון מקרים בבית הספר ופשוט אין מענה, בית הספר לא ידע איך לאכול את זה, ולכן היועצת לא יודעת איך להתמודד עם זה. באים ושואלים אותנו: יש פה מישהו שהוא ילד של משפחות מילואים? ועונים, וכאילו סבבה, כאילו נותנים לך סוכריה על זה שאבא שלך במילואים, לא נותנים לך טיפול בבית הספר. נגיד האבא פתאום במילואים אז מישהי צריכה לעשות שיעורי בית אבל רגע, אני צריכה לעזור לאמא שלי בבית ואין.
<< אורח >> בן שי: << אורח >>
אין מענה שהוא מוסדר, אוקיי.
<< יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >>
אני חייבת לסכם את הדיון ברשותכם. נקודה ראשונה, שיפור הזמינות של הסיוע המשפטי למשפחות המילואים וגם שיפור המקצועיות. זאת אומרת, קיבלנו פידבק שגם הזמינות וגם השירות הוא לא מספיק מקצועי, אנחנו נעקוב אחרי זה.
הטיפול הנפשי צריך להיות פר ילד, לא קשור למעל ארבעה ילדים מתחת לארבעה ילדים, סכום פיקס לכל הילדים, כל ילד הוא נפש בפני עצמו שצריך את הטיפול והטיפול צריך להיות פר ילד, אני חושבת שצריך לתקן את ההחלטה שהתקבלה.
צריך לתקן את העיוות שאין זכאות לטיפול נפשי לילדים מעל לגיל 14, בהחלט ייתכן שיש צורך נפשי לילדים גם מעל גיל 14, זה דבר הגיוני לחלוטין וזה עיוות לא לקחת אותם בחשבון ולא לתת להם שירות.
אנחנו מבקשים שמשרד הביטחון יבחן אפשרות להעביר כסף למשרד הבריאות כדי שמשפחות המילואימניקים, וגם הפרודות כמובן, יוכלו לקבל שירות ממרכזי החוסן, ואז בעצם יורחבו הקריטריונים שמאפשרים לאותן משפחות לקבל שירות ממרכזי החוסן.
לגבי הגרושות והפרודות, אנחנו מבקשים שישתמשו בנתונים על מנת ליידע את הקבוצה הזו על כלל הזכויות שמגיעות לה, ושהזכויות יינתנו ב-push, זאת אומרת שהן לא יבואו ויבקשו אלא שיציגו להן מה מגיע להן.
אנחנו מבקשות התייחסות לליווי בזמן הלידה והתקופה שסמוכה לזה, במידה ובן הזוג נמצא במילואים.
מענק הארכת הלידה לנשות מילואימניקים – צריך לתת פה מענה למה קורה כשימי המילואים מבוטלים הלכה למעשה אבל המשפחה נערכה ואז לוקחים לה את הכסף בעבור הארכת חופשת הלידה? צריך לתקן את העיוות הזה.
אלו הנקודות שהכנסתי לסיכום. באשר לדיון הבא, מה שיהיה זה שאנחנו נדבר על הסוגיות האלה עם כל הפונים והפונות, עם פניות הציבור, עם ארגוני החברה האזרחית. אם נתרשם שדברים נפתרו אנחנו לא נראה צורך לכנס עוד דיונים, אם הדברים לא ייפתרו, אנחנו נעשה שוב ושוב דיוני מעקב. יהיה הכי טוב שהדברים פשוט ייפתרו, יש לכם פה את היכולת לייצר שיח. אם אין ברירה ואנחנו רואים שלא חוזרים או מתעלמים או לא נותנים מענה אנחנו נכנס דיון נוסף. זהו, אני נועלת את הדיון, תודה רבה לכל המשתתפים.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:10. << סיום >>