פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 503 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026), שעה 09:54 סדר היום: << נושא >> דיווח שר המורשת על ענייני משרדו, לפי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר יסמין פרידמן חבר הכנסת: אכרם חסון מוזמנים: שר המורשת עמיחי אליהו איתי גרנק – מנכ"ל, משרד המורשת נועם קליין – מנהל אגף דוברות, משרד המורשת ישראל דיסקינד – משרד המורשת אפרת זילבר – מפמ"רית לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, משרד החינוך מיכה נוי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת חומי נובנשטרן – סמנכ"לית, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל יעל גויסקי – רגולציה ולובינג, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל אורי ארליך – דובר, ארגון עמק שווה מנחם שיף – ראש תחום מחקר, ארגון עמק שווה ייעוץ משפטי: צח בן יהודה מנהלת הוועדה: אתי דנן סגנית מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שר המורשת על ענייני משרדו, לפי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> שלום לכולם, בוקר טוב. בוקר טוב לשר, בוקר טוב לכל המשתתפים. אנחנו כאן בסקירה של שר המורשת על פעילות המשרד. אנחנו רואים את זה כל הזמן אבל נשמח לשמוע בצורה מסודרת. השר, תודה רבה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בוקר טוב לכולם. ברשות יושב-ראש הוועדה, אנחנו שמחים מאוד שאתה נמצא בראש ועדה כזו חשובה, ועדת חינוך. אם אפשר בינתיים להעלות את המצגת. ברשות חברי המנכ"ל, ראש המטה, החברים כולם שנמצאים פה, כל הצוות היקר של משרד מורשת, זו באמת ההזדמנות שלנו לספר מעט על המשרד והחשיבות הגדולה של המשרד. אנחנו נעשה את זה ממוקד, ענייני, ובעזרת השם ננסה להבהיר את השליחות הגדולה שקיימת במשרד המורשת. אני רוצה קודם כל להתחיל ולומר שוודאי אחרי אסון ה-7.10, שמיני עצרת, כולם מבינים את החשיבות של להישען על ערכים. צבא היה לנו חזק מאוד גם לפני ה-7.10. אמנם צבא קטן וחכם אבל חיל האוויר ידע לפעול, חיילים ידעו להילחם, נשק היה. כשהגענו למשבר של ה-7.10 לא הגענו מכיוון שהחמאס פיזית היה יותר חזק מאיתנו, אלא כיוון שהייתה לנו בעיה בשאלת הלמה, למה אנחנו נלחמים? מדוע אנחנו נמצאים פה? מה היא זכותנו על הארץ? כולנו זוכרים את המחבל עם הקביים הולך שם וחדור באמונה. זוכרים את סרטוני הזוועה של מחבלים שמתקשרים להורים שלהם והם מספרים מה הם עשו לעם היהודי, ואנחנו מבינים יותר מכל שמדינת ישראל היא לא אונייה שיכולה לנסוע רק על דלק, רק על כלכלה, רק על טכנולוגיה, אלא מדינת ישראל יותר דומה לאוניית מפרשים. אוניית מפרשים חייבת רוח וגם אם יש סערה גדולה, כל עוד יש רוח האונייה מתקדמת קדימה, חותרת קדימה. ברגע שאין רוח לאונייה שהיא אוניית מפרש, היא עלולה להתהפך כמו שקרה לנו בהתחלת המלחמה ב-7.10. כשדיברתי עם אחת מראשי המועצות בדרום הארץ, אז היא הזכירה לי את הציטוט האלמותי של ביאליק. "אין רואים את הרוח אבל היא הנוהגת את הספינה ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כול". כשאנחנו מדברים על המורשת, זה הלמה אנחנו נמצאים פה. אני חושב שבשנים האחרונות יש תהליכים של הנתקה שמנתקים את העם מהסיפור ההיסטורי שלו, ואני לא מדבר רק על דוד המלך ואני לא מדבר רק על המכבים ואני לא מדבר רק על אברהם אבינו. אני מדבר גם על הנתקה שהיא לפעמים מכוונת אפילו מרוחו של דוד בן גוריון, מברל כצנלסון ומחנה סנש ושרה אהרונסון. תשאלו נער בישראל מי הם האנשים שהזכרתי. רבים מהנערים ואפילו המבוגרים בישראל אינם יודעים על מה מדובר. (הצגת מצגת) אני רוצה לקחת אתכם להסתכלות שלנו. כשאנחנו הגענו למשרד המורשת, אנחנו ראינו שהמשרד עוסק בעיקר, תסתכלו במצגת, בידע ההיסטורי. אם נקרא לזה תחת רשות העתיקות, בשחזור מבנים, בשחזור אדריכלות אם זה של הרומאים, אם זה הבבלים, אם זה כל מקום אחר. ידע היסטורי אולי טיפה בהנגשה בדרך לחבר את הציבור ואת הילדים ואת הנוער לידע ההיסטורי, אבל הרבה פחות בשתי מדרגות נוספות, אחת זה הסיפור שלנו. המורשת היהודית היא הסיפור שלנו. זה לא רק היסטוריה. זה לא רק ידע. זה לא רק הדרך החווייתית שבה אני מעביר את הידע הזה, אלא מדובר בסיפור שלנו. לא מדובר בסיפור של לואי ה-14. לא מדובר בסיפור של צרפת או של רומא או של הטורקים. המשרד שלנו אמון על המורשת של העם היהודי ששב לארצו כמו שביקש, אגב, דוד בן גוריון. משרד למורשת עם ישראל. זו ההצדקה החוקית, אגב, שעברה גם בג"ץ ביחס למשרד המורשת, וממילא כשאני מתעסק בסיפור, אני רוצה שהתלמיד או הבן אדם שעובר את הסיפור של המורשת ירגיש שזה סיפור שלו. הוא שייך אליו לטוב ולמוטב. גם אחאב מלך ישראל, לצורך העניין, יהודי מורכב ביותר הוא חלק מההיסטוריה שלנו, גם אם אני אוהב אותו וגם אם אני פחות אוהב אותו. גם הורדוס הוא חלק מההיסטוריה שלנו, אם אני אוהב אותו על האדריכלות שלו ואם אני מתעב אותו על רצח העם שהוא עשה, והשייכות היא משהו מהותי בהסתכלות שלנו על משרד מורשת, לכן כל סיפור או כל מיזם שאנחנו נרצה לקדם, אנחנו נבחן אותו על פי המדרגות שאתם רואים לפניכם או המעגלים שציינו. האם יש שם גם את הידע ההיסטורי? האם אנחנו יודעים לספר אותו? האם הוא יוצר שייכות והשראה, וממילא אם הוא יוצר חזון ומחויבות? כשאני מסתכל על הסיפורים של הגיבורים מה-7.10, אני שואל את עצמי איפה אני טוב יותר? האם אני היום בחיים שלי ראוי למה שהם הקריבו או ראוי לסיפור של האנשים שהגיעו להקים את הקיבוצים בעוטף עזה, ואת היישובים ואת הערים בעוטף עזה ובצפון ובמרכז ובכל מקום שאנחנו נמצאים? האם אנחנו ממשיכים את הרוח הנכונה של העם האלמותי הזה בן 3,700 שנה? לכן ממילא אני מניח שברוב המקרים אני אהיה מחויב יותר. אני אהיה אדם טוב יותר. בלי מורשת, בלי החזון, בלי המחויבות, בלי תחושת השייכות הרבה פעמים אני אהפוך להיות פלקט שטוח בלי עומק, כמו עץ בלי שורשים. אתם מכירים כולכם את הסיפור על צ'רצ'יל ודיזנגוף. אספר את הסיפור. כשצ'רצ'יל הגיע לבקר בארץ, נטעו לכבודו עצים, רק שהעצים האלה היו צעירים ולא היה להם שורשים. כשהוא הסתובב יחד עם דיזנגוף, אז כנראה שהיו שם כמה חבר'ה שטיפסו על העצים הצעירים שעדיין לא היכו שורש ולא תפסו חזק באדמה, ולמבוכה של כל האנשים שהלכו שם, העצים התחילו ליפול אחד אחרי השני, אז צ'רצ'יל הסתכל על דיזינגוף והוא אמר לו, אתה צריך לדעת יותר מכולם שעץ בלי שורשים לא מחזיק מעמד. אני חושב שהדבר הזה הוא משמעותי מאוד כלפינו. אני אקרא לכם פסקה יפה שכותב בן גוריון. "מקורה האמיתי והעמוק של התנועה הציונית הוא לא בהיסטוריה של העם היהודי בחמישים השנים האחרונות, אלא במאבקו המתמיד של עמנו מאז היותו ועד היום הזה. המאבק ההיסטורי של קיומו ועל שליחותו האנושית", מחילה מהאנשים פה, אני מקריא מילה שהיא לא מקובלת היום. "המשיחית", כך כותב דוד בן גוריון, "לא החולף והזמני אלא הקיים והיסודי בהיסטוריה היהודית הוא מקורה ושורשה הנאמן של הציונות". תסלחו לבן גוריון על המילה "המשיחית" אבל אנחנו נמשיך הלאה. כשלמדנו מה היה עד היום במשרד המורשת או בכלל מה היה עד היום בתיעוד ההיסטוריה, אנחנו זיהינו לצורך העניין שיש פער מטורף בין הסיפור המאוד חשוב של הצד השמאלי של המפה, שכמו שאתם רואים אני מעריך, לומד, חושב שזה חלק משמעותי מאוד בפאזל של המורשת של העם היהודי, אבל אם אני יוצא ממוזיאון הפלמ"ח או ממוזיאון ההגנה ואחרי זה אני עובר למכון ז'בוטינסקי ואני רואה שבזה הושקעו במשך השנים עשרות מיליונים, והם מתחננים ל-100,000 שקל, אז אנחנו מבינים שיש פה מישהו שמנסה לשכתב את ההיסטוריה או לשכתב את המורשת או לייצר מציאות לא מאוזנת של הסיפור של כולנו. כל מי שיושב פה בחדר ודאי מכיר את הסיפור של הבילויים. כמה בילויים עלו ב-1882? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עשרה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> 15. כמה יהודים תימנים עלו שנה אחת לפני כן? 300 יהודים תימנים עלו שנה אחת לפני כן, הגיעו לירושלים עיר הקודש. לא הספרדים ולא האשכנזים הסכימו לקבל אותם. שלחו אותם לחיות בתוך מערות בכפר התימנים. זה סימן שאנחנו יהודים כולנו, אם כבר אז ידענו לעשות את המחלוקות האלה. סיפור אלמותי. אגב, אומרים שכמעט 1,000 נהרגו בדרכים. זה סיפור שהוא צריך להיות סיפור של כולנו. הכיצד יתכן שאפילו פה בתוך החדר המספרים לא ידועים? את הבילויים, לפחות גבירתי ידעה את המספר הקרוב של אותם אנשים שעלו לפה לארץ. תימנים, אף אחד לא ידע. האם מישהו מנסה לייצר פה נרטיב? האם מישהו מנסה להכתיב פה את המורשת של כולנו? לכן העיקרון הראשון שאנחנו באים להתעסק בו זה שאנחנו, משרד המורשת ייתן לכולם לספר את הסיפורים. יהודי רוסיה, הרי זה סיפור מטורף. רוב עם ישראל עד 1900 היה מה שהוגדר אחר כך ברית המועצות. הם עלו לפה אחרי שניסו להנתיק אותם ולהשכיח מהם, אחרי לנין וסטלין, ב-1917 המהפכה. איך זה שאנחנו לא מספרים את הסיפור הזה וגאים אחד בשני? איך זה שיש פה קבוצה מסוימת שהיא-היא מספרת את המורשת וכול השאר פחות? איך יתכן שמדינת ישראל עד היום, עד שהגיע משרד המורשת, ואדוני היושב-ראש, היית כבר בכמה אתרי מורשת, לא השקיעה באתרי מורשת ביהודה ושומרון? איך זה יעלה על הדעת? איך יעלה על הדעת שאנחנו מפקירים את המורשת של העם היהודי? אין פה שאלה האם היה מלך פלסטיני שהיה בהרודיון? אין פה שאלה האם היה איזה שהוא מלחמת קרב או מורשת קרב של העם הפלסטיני בארמונות החשמונאים? כשמם כן הם, ארמונות החשמונאים. אין פה, ובכל זאת כשאנחנו מגיעים למשרד המורשת, אנחנו מגלים שהתקציב של קמ"ט ארכיאולוגיה בשנה הוא 4 מיליון שקלים. זה שיגעון מוחלט. מי מכניס פוליטיקה במובן הזול שלה לנושא הכול כך חשוב הזה? איך הפקרנו נכסי מורשת כל כך הרבה שנים? זה דבר מטורף. איך אנחנו מפקירים את ארמונות אחאב? אתם מבינים איפה זה, בשומרון העתיקה. איך יתכן שאנחנו מפקירים אותם כל כך הרבה שנים ונותנים לשודדים הפלסטינים לשדוד את כל האוצרות שלנו? לכן כשאנחנו הגענו לשם, עשינו, ברוך השם, שינוי מאוד משמעותי. השנה קמ"ט ארכיאולוגיה קיבל ממשרד המורשת בהעברה תקציבית 56 מיליון שקלים. תעשו לבד את המכפלות. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> למה בחוק אנחנו רוצים רק 30 מיליון? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אנחנו לא רוצים רק 30 מיליון. אנחנו רוצים 30 מיליון בסיס. אגב, אני רוצה לומר נקודה משמעותית. עכשיו הרשות הפלסטינית פנתה לאונסק"ו להכריז על 14 אתרי מורשת שלנו כאתרים פלסטינים. מה הם מבינים שאנחנו פה לא מבינים? מה הם מבינים בסיפור של המורשת ושל השורשים שאנחנו לא מבינים? איך יתכן שהם מוכנים להילחם כדי לשנות את הנרטיב, כדי לקשקש על דברים שלא היו מעולם, ואנחנו, מדינת ישראל לא היינו מוכנים עד שברוך השם השינויים האלה התחילו לקרות? אני ממשיך קדימה. אנחנו אומרים, אנחנו ניתן לכל אחד לשנות את ההיסטוריה גם בתיעוד שאנחנו עושים בעוטף עזה, גם בהבנה שהמורשת היא לא רק סיפור אלא היא חיבור של זהות, של ערכים. אנחנו עם ערכי ואנחנו עושים את זה על ידי זה שכל אחד יוכל להרגיש שהסיפור שלו נמצא. זה לא רק סיפור של קבוצת אליטה מסוימת שגם היא חשובה וגם בה חייבים להשקיע, אלא זה סיפור של כל חלקי הפאזל של העם היהודי שהם מהווים את הסיפור השלם, וזה הדבר הנוסף שאנחנו עושים. אגב, פה אני מזכיר, השקענו גם בהיבט מורשת החזון איש. אתם מבינים שלציבור החרדי היום במדינת ישראל יש מרכז מורשת אחד, וזה דבר מדהים. האם לציבור החרדי אין סיפור? האם האצ"ל והלח"י, מרכזי המורשת שלהם יכולים להיות מתפוררים? האם זה נכון שזה יהיה ככה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יהיה זמן לשאול שאלות אחר כך? << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> אנחנו פה עד 11:00. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> הזכיר יוסי שאנחנו משקיעים גם במורשת של העדה הדרוזית. זה דבר מאוד משמעותי מבחינתנו בנקודה הציונית של החיבור. מכיוון שאנחנו אמונים בחוק על הסיפור של העם היהודי ונקודת הממשק עם האוכלוסייה הדרוזית היא כל כך גדולה, מה שנקרא שותפות הדמים שלנו היא כל כך גדולה, אז גם בזה משרד המורשת משקיע וישקיע. בעזרת השם גם כשיעבור התקציב אנחנו נמשיך להעביר לשם. אחרי זה המנכ"ל יפרט את הדברים. מפה אני אקח קצת הפסקה ואני אתן למנכ"ל להמשיך להסביר טיפה. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> (הצגת מצגת) המשרד מחולק היום לארבעה אגפים. אגף ראשון זה אגף של תשתיות. זה אגף שקיים משנת 2010. עוד לפני שהמשרד קם, במשרד ראש הממשלה קם אגף תשתיות. ראובן פינסקי הקים את זה. החליט להשקיע עד היום 3 מיליארדי שקלים בתשתיות מורשת, משער הגיא שנפתח לפני שנתיים, שחלקכם בטח הייתם בו וראיתם את ההשקעה, ועד מוזיאון הלוחם היהודי. כל אתר כזה זה עשרות מיליוני שקלים. מוזיאון הלוחם היהודי עלה 70 מיליון. עכשיו אנחנו עושים כמו שהשר הזכיר, את מרכז מורשת ז'בוטינסקי אחרי שנים של הזנחה, בעלות של 35 מיליון שקלים. זה היה אגף הבסיס של המשרד שהוא בעצם בתוכנית חומש. היו עד היום שלוש תוכניות חומש. עכשיו אנחנו בתוכנית השלישית, תוכנית שנקראת מורשת ג' שבמסגרתה מגישים אתרי המורשת למשרד בקשות. המשרד בוחן אותן. הגישו בקשות בגובה של 3 מיליארד שקלים, מתוכם 650 מיליון שקלים אושרו. בוצעו מתוכם עד היום 300 מיליון שקלים באתרי מורשת שונים. האגף השני זה אגף שקם לאחר המלחמה, אגף תקומה. המשרד קיבל במסגרת החלטת ממשלה אחריות על כל כתיבת מורשת העוטף, מורשת חבל התקומה. במסגרת זה מגרש המכוניות בתקומה. המשרד אסף 1,500 מכוניות, את כל המכוניות השרופות, ומגיעים לשם היום 3,000 אנשים. האנדרטה של תחנת המשטרה בשדרות. צריך להבין היום שהעוטף ממקום שבכלל לא היה מתויר, הוא היום המקום הכי מתויר בארץ וזה עוד לפני שהתחילו לחזור התיירים לארץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל זה נורא. זה תיירות מוות, אתה יודע. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> זה תיירות של גבורה. זה תיירות של סיפורים. אנחנו משתדלים לחשוף במורשת הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני קצת שומעת גם את האנשים שגרים שם. זה מורכב. קשה להם מאוד. זה סופר מורכב. זה שיש שם תיירות, זה המקום שאנשים גרים שם. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יסמין, את צודקת. אנחנו עסוקים בנושא הזה בערך מהיום השני של המלחמה, בשיתוף פעולה. רק שבוע שעבר ישבו פה נציגי התנועה הקיבוצית ואנשים שאנחנו בקשר איתם מהרגע הראשון, אני חייב לומר. שבועיים אחרי שהתאספנו על עצמנו מתחילת המלחמה, עסקנו בנושא. הקמנו צוותים שעובדים יחד עם היישובים עצמם גם בהבנה שהיישובים צריכים לחזור לחיים, גם בהבנה שהתיירות הזו היא תיירות כמו שאת אומרת, הרבה פעמים תיירות של אסון, גם בהבנה שהם נמצאים בטראומה. כל צד וצד שם זה לא פוסט-טראומה כמו שאנחנו רגילים לומר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עדיין הם בטראומה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> זה לצעוד בתוך הטראומה, ואנחנו מנסים ללמוד מגבעת התחמושת ומנסים ללמוד ממקומות של מורשת שנמצאים במרחבים אחרים, וגם ברמה העולמית. אנחנו בשיח מתמיד איתם. צריך לומר שגם בתוך הקיבוצים עצמם יש צדדים לכאן, יש צדדים לכאן. יש הרבה משפחות שרוצות להשאיר את הממצאים, ויש משפחות שאומרות, תנו לנו לחזור לחיים. זה סוגיות כבדות משקל. אני מזכיר שבטבח התאומים קיבלו החלטות בנושא רק עשור אחרי אסון התאומים. בעיניי חוץ מהבריכה הגדולה שעשו שם, בריכת הדמעות שהיא מאוד משמעותית, אני לא חושב שהם מצליחים להעביר שם את הסיפור עם העומק שלו, עם השורשים שלו, עם הערכים המורשתיים שהיו יכולים להיות שם. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אני רק אוסיף שני דברים על מה שאמרת. אחד, זו הזדמנות לחזור לחיים גם בקיבוצים וגם ליישובים. מבחינה תיירותית הולך לקום עכשיו מלון בשדרות. זו גם הזדמנות להניע את הכלכלה. האתגר בצפון הוא הרבה יותר גדול אבל בדרום האתגר הוא גם להניע את הכלכלה. הדבר השני זה שגם אתרי המורשת הקדומים מלפני אלפי שנים כמו מצדה, לא תמיד הם אתרים שהיו בהם דברים שמחים. זה חלק מהמורשת שלנו וחלק מהסיפור שלנו, וזה סיפור שראוי וצריך לספר אותו לדורות. יש לנו עכשיו עבודה גם מול בארי, גם מול נחל עוז וגם מול כפר עזה להשאיר חלק מהבתים כבתי עדות, חלק מהבתים השרופים. כפי ששמעתם אולי בתקשורת, בחלק כבר התקיימו הצבעות, בחלק צריך להתקיים הצבעות בקיבוצים ומתנהל על זה שיח ושיג. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> מה שיסמין אמרה, בסוף במצדה לא גרים אנשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא גרים השורדים. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הקונפליקט שבין החזרה לחיים לבין שימור המורשת הוא קונפליקט מאוד גדול. אמרה לנו את זה גם ראשת המועצה, אני רוצה בסוף ילדים שמחכים פה לאוטובוסים לבתי ספר. מצד שני צריך לספר את הסיפור הזה לדורות הבאים. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> יסמין, בשבוע הבא ביום רביעי עולה פה הצעת החוק הממשלתית שהמשרד הוביל, ויש גם הצעות חוק פרטיות בנושא הזה. את מוזמנת כמובן לדיון. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> האגף השלישי זה אגף הנחלה. זה אגף חדש שהשר הקים אותו. השר ראה שלאורך השנים מושקעים מיליארדים בתשתיות מורשת, אבל לא מושקע כסף בהנחלה, בלהביא את האנשים לאתרי המורשת. אמנם אנחנו רואים שאתרי מורשת שמושקעים בהם סכומים גדולים, הזכרתי קודם גם את שער הגיא וגם את הלוחם היהודי, זה אתרים שהם יחסית די חדשים. ראינו שכשהושקע סכום משמעותי, האתרים מלאים בלי מקומות פנויים ובאמת מלאים כל הזמן. זה ברור שיש לזה השלכה, שככל שאתה משקיע יותר, ככה גם באים יותר אנשים, ומצד שני אנחנו רוצים לעודד אנשים להגיע. במסגרת זה פתחנו תקנת תמיכה לרשויות. 88 רשויות קיבלו כסף כדי להביא אנשים לאתרי מורשת מתוך הרשויות, מתוך הבנה של שיתוף פעולה עם הרשויות. פתחנו גם תמיכה לאתרי מורשת, מה שלא היה קיים עד היום, ובאמת גם עשרות אתרי מורשת גם ביהודה ושומרון, אלון מורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> התמיכה מיועדת לתלמידים? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> לכל הקהלים. יש כל מיני סוגי תמיכות, החל מלהביא תלמידים, כלה במשפחות וחיילים. המטרה היא להביא אנשים, והצלחנו להביא, ברוך השם. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> הקריטריונים הם פתוחים לכולם? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> ודאי. עד שהשר נכנס היה קריטריונים לא שוויוניים. השר שינה את זה לקריטריונים פתוחים לכולם. כל הגופים מכל הגוונים ומכל הסוגים מקבלים היום תמיכה. עשרות אתרי מורשת. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> לא מורשת יהודית או ציונית. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אנחנו כן מדברים על מורשת יהודית וציונית, ודאי. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> קודם כל מורשת יהודית וציונית, וגם כמו שהשר הזכיר, לראשונה גם בית החזון איש קיבל מורשת. זה מקום היסטורי, איפה שבן גוריון והחזון איש חתמו על ההסכם של 400 תלמידי ישיבה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> המורשת של 20% אחרים מתושבי המדינה גם מקבל ביטוי בתמיכות האלה? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ממש לא. היה על זה בג"ץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הוא שאל? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> הוא שאל האם מורשת, נקרא לזה הפלסטינית, לא יודע כמה מורשת יש שם, מקבל תמיכה מהמשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא מאמינה שהם ביקשו אפילו. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ההגדרה החוקית, ואנחנו כמובן במדינת חוק, הגדרה חוקית וגם הבקשה, נקרא לזה משנת 1953 של דוד בן גוריון הייתה שנספר את המורשת של העם היהודי. אני חושב שזו נקודה שאתם חייבים להבין. המשרד בהגדרה החוקית שלו, וזה עבר בג"ץ כמו שאמרתי, מספר את הסיפור שלנו, של היושבים פה בחדר, הסיפור ההיסטורי, וכמובן אם יש נקודות זיקה שבהן יש גיבורים מהמגזר הבדואי שיש להם חלק מתקומת ישראל, אנחנו נספר אותו, ואם יש סיפורי ציונות של המגזר הדרוזי שיש להם חלק בתקומת עם ישראל ובשיבת עם ישראל לארצו ובציונות, אנחנו נספר אותו כשאנחנו גאים בדבר הזה, אבל זו ההגדרה החוקית. לגבי נרטיבים אחרים, אין תפקידי לא החוקי ולא המיניסטריאלי לעסוק בזה, ואני אומר את זה במפורש. גם בכל התקנות שיהיו מכאן והלאה, כל עוד המשרד בעזרת השם ימשיך בקו שאני הנחיתי, אנחנו עוסקים במורשת של העם הזה ואנחנו גאים בה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אני רק רוצה לציין שבן גוריון לא הקים את משרד מורשת. משרד מורשת הוא די חדש, ואתה צודק, בג"ץ באמת פסק כמו שאתה אומר, רק שצריך לציין אם כך, שזה משרד למורשת יהודית. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> רק תציג את עצמך לפרוטוקול, בבקשה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אורי ארליך מעמק שווה. אנחנו מתמחים ממדינות ידידותיות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אני רק אגיד שאמנם בן גוריון לא הקים את משרד המורשת, אבל אנחנו תומכים בשני בתי בן גוריון. לבן גוריון שני בתים, אחד בתל אביב ואחד בשדה בוקר. אנחנו שמחים לתמוך בזה וגם באצ"ל ובלח"י. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אני אסתפק שתכבדו את המורשת של ז'בוטינסקי כפי שהיא, ואז נוכל לדבר אחרת לגמרי, כי ז'בוטינסקי למשל לא היה כל כך זורם אתכם, אבל אנחנו נכבד את זה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> תכבדו אתם את המורשת של העם היהודי ואנחנו נסתדר. אנחנו נסתפק בזה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אנחנו מאוד מכבדים את המורשת. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני שמח שאתה עוקב קבוע שלנו ומפרסם אותנו. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> עוד מעט נגיד לארכיאולוגיה על יהודה ושומרון. יהיה לך בטח הרבה מה להגיד על המהפכה שעשינו שם, ברוך השם. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> בטח, רק שמתי לב שאין ארכיאולוגיה, זאת אומרת רשות העתיקות היא לא חלק מהמשרד שלכם אבל הקמת הרשות החדשה היא כן רבע - - - << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני אסביר. תחת המשרד יש שני תאגידי ממשלה, אחד זה גבעת התחמושת והשני זה רשות העתיקות. האגף של קמ"ט ארכיאולוגיה זה עובדי המשרד. זה ההבדל המרכזי ובגלל זה זה מצוין פה בעובדי המשרד. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> לא, יש רק שני עובדי מדינה בקמ"ט ארכיאולוגיה. אם אתה רוצה לרדת לרזולוציות האלה, גם זה לא נכון, אבל אני רק רוצה להשלים את המשפט שרציתי להגיד קודם. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> במחילה רק. כשאני אומר משהו אל תגיד שזה לא נכון, בסדר? אתה יכול לחלוק, אתה יכול להביע דעה אחרת. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> ישבתי בדיון אתמול. יש שני עובדי מדינה בקמ"ט ארכיאולוגיה. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הם עובדי המשרד. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> זאת אומרת שני העובדים האלה הם מבחינתך כאילו זה - - - << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> בעזרת השם, כמו שראית אתמול, החוק יעבור. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> עובדים על זה ובעזרת השם כשהחוק יעבור יהיה יותר עובדי מדינה. תראה, האתגרים עוד גדולים. ביחד נצעד ונגשים את כל החלומות. אל תדאג. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אני אשמח לקבל רשות דיבור בהמשך. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> בסיום הסקירה אנחנו נפתח לשאלות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כמו שאמרתי, האגף הרביעי זה אגף של הפעילות שלנו של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. ביצענו מהפך בתחום הזה של הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, עשרות אתרים. צריך להבין את ההבדל בין ישראל הקטנה ליהודה ושומרון. ביהודה ושומרון יש בערך פי ארבע אתרים ארכיאולוגים מאשר בישראל הקטנה, וברוך השם אנחנו זוכים לאט-לאט אתר אחרי אתר. כמו שהשר אמר, סבסטיה, ארמונות החשמונאים, ההרודיון, אתר אחרי אתר לגלות, לחשוף את ההיסטוריה שלנו, של העם היהודי ביהודה ושומרון בעבודה, וגם בעבודת הנחלה של להביא אנשים. ברוך השם היום כל האוניברסיטאות עובדות איתנו. יש חפירות ארכיאולוגיות של סטודנטים שמגיעים, ויש ברוך השם עבודה מאוד גדולה בתחום הזה. ניגע קצת בפרויקטים מרכזיים שהיו בשנים האחרונות. קצת דיברתי על זה. חשפנו לפני כמה חודשים את דרך עולי הרגל. דרך עולי הרגל היא הגיעה מבריכת השילוח עד להר הבית. זה היה דרך שהלכו בה עולי הרגל לירושלים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> חשוב להזכיר בנקודה הזו שעד לאחרונה פעלו גורמים, אני לא יודע אם אתם בתוך אותם גורמים, שמדינות זרות לא ייקחו חלק בחפירות שאנחנו עושים בעיר דוד, מהטעם הזה או מהטענה שמדובר באזור כבוש. ברוך השם לאחרונה גם שגריר ארצות הברית וגם מרק רוביו וכו', כולם מכירים בעובדות ההיסטוריות הפשוטות שירושלים שהייתה שייכת ושייכת לעם היהודי, וברוך השם גם הם היום לוקחים חלק במסע המרתק אל 3,000 שנות היסטוריה של העם היהודי, חלקם בארצו, חלקם פחות בארצו אבל אנחנו, ברוך השם, מקדמים את העובדות, משתמשים בעובדות הפשוטות כדי לספר את הסיפור האמיתי ולא נרטיבים שלא היו מעולם. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> תל לכיש שזה נחנך גם בשנה האחרונה, אתר היסטורי. שמנו שם מרכז מבקרים עם סרטון. עכשיו התחילו העבודות על בית ז'בוטינסקי, החלטת ממשלה שעברה לפני כמה חודשים וברוך השם כבר העבודות בעיצומן. יש עוד המון אתרי מורשת. עכשיו אנחנו עובדים על התכנון של בית נעמי שמר בכנרת, ועובדים כמו שאמרתי לפני זה באגף תשתיות על מאות של אתרי מורשת שונים ברחבי הארץ. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני אסביר כאן כמה דברים. קחו לדוגמה את הגן הלאומי, ההרודיון. יש שם שני דברים חשובים שאנחנו כרגע משקיעים בהם, אלף, התוכן. התוכן שמסופר שם הוא תוכן, מה שנקרא, בשפה שמתאימה לציבורים מסוימים, אולי אפילו אפשר לומר הערצה של הורדוס. כמעט ואין התייחסות למורדים, למרד הגדול, לדברים נוספים שהיו שם בתוך ההרודיון, לבד מזה שהמקום כרגע, אדוני היושב-ראש, תסתכל, הוא לא מספיק מתויר ביחס לסיפור הענק שיש בו. ביקשנו לייצר תוכנית עם הקמ"ט, שאנחנו נמלא את הבריכה חזרה במים. אם תסתכלו בסרטון, הבריכה למטה, למלא אותה במים. משם אנחנו עובדים כרגע גם בשיתוף פעולה ובתכנון עם רט"ג, כשאנחנו לוחצים להעמיד שם רכבל שיעלה את התיירים מלמטה למעלה. ברוך השם מי שמסתובב היום בהרודיון רואה שהעבודות בתוך הבריכה הן לקראת סיום. מאות עובדים במקביל שעובדים עכשיו. מה שאתם רואים עכשיו זה הדמיות, אבל כמו שאתם מכירים את משרד מורשת, זה יצא מהכוח אל הפועל בעזרת השם, ובוודאי אם אדוני היושב-ראש ישלים את החקיקה בנוגע לתאגיד רשות - - - << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> צריך להבין בהקשר הזה. ההרודיון זו דוגמה טובה. תקציב הבסיס של המשרד הוא מאוד נמוך ולכן כל אתר כזה כולל האתרים שהזכרתי קודם, דרך עולי הרגל וז'בוטינסקי. כל אתר כזה מצריך החלטת ממשלה, הבאת משאבים נוספים. גם העבודה ביהודה ושומרון היא מתוקף החלטת ממשלה של הרס עתיקות ביהודה ושומרון. בגלל שהתקציב של המשרד כל כך דל, אם רוצים להגיע למצב כמו שאתם רואים פה בסרטון, להביא את ההרודיון גם לרכבל, גם למלא את הבריכה במים וגם להביא אותו למצב של כמו מצדה מבחינת מבקרים, אז זה עלויות מאוד גדולות שהמשרד בבסיסו אפילו לא מתקרב אליהם ולכן צריך להביא החלטות ממשלה נוספות, תקציבים נוספים. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> הפרויקט הזה מתוקצב? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כרגע הפרויקט של החפירה של הבריכה מתוקצב אבל הרכבל כמו שהשר דיבר עליו, עדיין לא וגם עוד תוכניות רבות שיש לנו. המשרד השקיע עשרות מיליונים בהרודיון, במיצגים השונים שיש בהרודיון ביחד עם רשות הטבע והגנים וביחד עם קמ"ט ארכיאולוגיה. צריך להבין שמבחינת שותפים אנחנו גם עובדים היום עם רשות הטבע והגנים, עם רשות העתיקות שהיא תחתינו, עם קמ"ט ארכיאולוגיה, עם יד בן צבי, עם שז"ר, עם המון תאגידים ממשלתיים שאנחנו שותפים איתם, עם החברה הממשלתית לתיירות, עם המון גופים שהם שותפים לדרך שלנו ולפעמים גם אנחנו עושים פרויקטים ביחד. לצורך העניין, אתמול חנכנו את חדר השיבה בכפר עציון שהוא מספר את כל הסיפור של הקרב שהיה שם והתושבים שחזרו לשם רק ב-1967, אז הוא מספר על החזרה לגוש עציון. זה היה פרויקט משותף שלנו ביחד עם משרד התיירות, גם משרד המורשת וגם משרד התיירות, אז יש גם פרויקטים משותפים שאנחנו עושים ביחד עם משרדי ממשלה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אגב סבסטיה, חשוב להזכיר. סבסטיה, אמנם היא שטח שנחשב של מדינת ישראל אבל היא מוקפת בכפר שלמרבה הצער היום עוין את הביקורים במסגרת הסכמי השלום שפרצו באזור. מורכב מאוד להגיע לשם וזה גורם לשוד ולהרס עתיקות מתמשך. ממש כשנכנסנו בימים הראשונים לממשלה, עוד לפני שהבנו את הכלים שעומדים לרשותנו בתוך העבודה הממשלתית, קידמנו החלטת ממשלה בשיתוף עם השרה סילמן, להפוך את האתר שהוא כבר היום מוגדר כפארק לאומי, לאתר שוקק חיים, להפוך אותו לסוג של מצדה. אני מזכיר שממלכת ישראל בבית ראשון הייתה פי חמש מממלכת יהודה. עיר דוד שאנחנו מדברים עליה, היו בה שני שבטים ואילו ממלכת ישראל של אחאב בשומרון על כל אגפיה הייתה ענקית. רוב שבטי ישראל היו שם. חלק גדול מאוד מספר מלכים מתרכז באזור הגיאוגרפי ההוא. פה אני אומר גם לכם, אנשי עמק שווה, שברגע שהאתר יהיה תחת אחריות של מדינת ישראל, גם על פי הדין הבין-לאומי אנחנו, אגב, אחראים על זה, אבל אני לא אכנס לנושא הזה עכשיו מכיוון שהדין הבין-לאומי מטיל עלינו את האחריות גם לטפל בשטחים האלה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> זה שטח C. יכולתם לעשות הכול במשך כל השנים. יכולים גם עכשיו. אין שום בעיה. לא צריך היה להפקיע את הקרקע בשביל זה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אבל אני לא הייתי פה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> יופי. שלוש שנים אתה פה? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> שלוש שנים. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אתה טוען שהמצב הוא איום ונורא? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> המצב השתפר בצורה משמעותית תודות לשר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> תשאל את חברך, את גיא שטיבל כמה השינוי משמעותי. תסתכל מסביב. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> אם השינוי משמעותי לא צריך להפקיע. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> קח משקפיים ורודות ותסתכל על המציאות, תראה איך היא יפה, תראה איך היא מתפתחת. אני אומר לך יותר מזה. בסוף מי שלא עוין אותנו ומי שלא רוצה להחריב את המורשת שלנו, גם ירוויח מזה. ברגע שסבסטיה תהפוך להיות אתר תיירות שמור, מגודר כנגד הפורעים - - - << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> ספר את זה לתושבי סילוואן. יש להם את עיר דוד. בוא נראה כמה הם נהנים מהפיתוח הזה. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> השר, היות שהם נמצאים כאן לא מעט, אני אגיד לך. החבורה הזאת, יש להם פחד עמוק מאוד מהעבודה שלך, בסוף לחשוף את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל. יש להם חרדה קיומית מהעניין הזה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> היסטוריה יהודית יש משני צידי הקו הירוק, המון ממנה. משני צידי הקו הירוק יש גם עוד היסטוריה רבה של מאות שנים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק לשאול מה זה סינון עפר מהר הבית? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> זה פרויקט מדהים. היום זה, אגב, לא קיים רק מהר הבית. פתחנו כזה דבר לסינון עפר מסבסטיה, אם כבר הזכרנו את זה. מה שקורה לצערנו, הרשות הפלסטינית או נקרא לזה גורמים, הוואקף במקרה של הר הבית, בונים. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> עפר או אפר? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> זה גם עפר וגם אפר. גם השריפה שיש שם מבית ראשון ומבית שני. מה שקורה, לצערנו אנשי הוואקף עשו חפירות בהר הבית שלא באישור רשות העתיקות, ובעצם החריבו עתיקות שאנחנו כולנו יודעים, של אלפי שנים. זרקו את כל "הפסולת" למקום מסוים. מה שעושים, פרויקט מאוד יפה שהתחילו אותו לפני יותר מעשור, צחי דבירה, התחילו לסנן את הדברים שיוצאים משם ולגלות ממצאים שיש שם. אחד הדברים שמצאנו זה פעמון שהוא כנראה או שבסבירות גדולה של אחד הכוהנים הגדולים שעבדו שם בהר הבית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לחפש עתיקות. זה גם סוג של חיפוש ממצאים ועתיקות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> כן, אבל זה בשיתוף של הציבור. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יסמין, אני רק אספר לך, להבדיל. בצורה הזו סיננו אחרי ה-7.10 מתחת - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה הדבר הראשון שעלה לך לראש. בגלל זה שאלתי מה זה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> סיננו אפר ועפר באזור עוטף עזה, חבל התקומה וככה גילינו לא מעט אנשים שלא ידענו על מיקומם וקיומם. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הצלחנו כמו שאמרתי קודם, בעזרת אגף הנחלה, בעזרת תמיכות ובעזרת תקציבים רבים שהבאנו לאגף הזה, שהשר הקים אותו, להביא מעל 1.3 מיליון אנשים לאתרי מורשת לפעילויות שונות, החל כמו שאמרתם, סינון עפר שיש אותו היום גם מסבסטיה, שומרון הקדומה וגם מהר הבית ועד אירועים, ועידות, אפיות מצות באתרי מורשת, תוכניות מנהיגות שונות, חפירות קהילתיות. הצלחנו להביא כמות מאוד גדולה של אנשים לאתרי מורשת. השינוי הוא גם כמותי וגם איכותי. לא מספיק להביא הרבה אנשים לאתרי מורשת. יותר חשוב לנו, כשבאת לאתר מורשת, האם אתה יוצא אותו דבר כמו שנכנסת? אם אתה יוצא אדם שונה, אדם שיותר מחובר למורשת שלו, אז עשינו בזה את העבודה שלנו. לי ולשר אמר ראש עיריית ראשון לציון, פעם כשישבנו אצלו בסיור, אנחנו משקיעים שם הרבה במורשת המרחבית בראשון לציון. הוא אמר שחלק מהחברים שלו למדו רפואה ונשארו בחו"ל לגור שם עם נשים לא יהודיות שהם התחתנו. אנחנו אומרים הרבה פעמים לאגף תקציבים. לצערי זה עוד לא מספיק עוזר. אתה יכול להשקיע הרבה כסף בחינוך והרבה כסף בכלכלה והרבה כסף בביטחון, אבל אתה רואה שאם אנשים לא מחוברים למורשת שלהם, אז הם לא ילכו למילואים, ואם הם ילמדו רפואה, אז הם יכולים יותר להתקדם בחו"ל והם יכולים יותר לקדם את הקריירות שלהם, אבל אם הם מחוברים למורשת ולארץ, אז זה גם השקעה שהיא כלכלית למדינה להשקיע באתרי מורשת. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> איתי, תנסה להתקדם כי אנחנו בזמן קצר. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אוקיי. אני חוזר לנושא שדיברנו עליו קודם. הממשלה הטילה עלינו לכתוב את המורשת של כל חבל התקומה. אנחנו עבדנו ב-25 מקומות. ביחד איתם בנינו פרוגרמה של תוכנית מורשת. כמו שאמרתי קודם, הרעיון זה מצד אחד החזרה לחיים ושהמורשת תהיה מנוע של התושבים לחזור לחיים, להתאושש. לדעתי זה גם חלק מתהליך של ריפוי של התושבים. התושבים כמו שהשר אמר, הם לא בפוסט-טראומה, הם עדיין בטראומה. מצד שני, גם באים כל יום כמה אלפי אנשים. חשוב שהם ישמעו את סיפורי הגבורה. חשוב שהם ישמעו את האנשים שקמו מהבתים שלהם ב-7.10 ויצאו להציל עוד ועוד אנשים ויצאו להגן עלינו, ומצד שני גם את הסיפורים הקשים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני רוצה לומר פה משהו, להשלים את דבריו של המנכ"ל. לא שהוא צריך השלמה אבל מזווית נוספת. מה שאומר המנכ"ל, המורשת היא לא רק נכתבה בעבר אלא אנחנו כותבים אותה היום. המורשת היא לא רק סיפור היסטורי, ידע היסטורי או ידע ארכיאולוגי, אלא אנחנו היום מספרים את הסיפור שהוא ה-די.אן.איי של החברה הישראלית, של העם היהודי. אנחנו כותבים פרק נוסף בסיפור האלמותי של העם הזה, וכמו שאנחנו לא רוצים שישכחו את מה שקרה פה עכשיו, לא יכול להיות שילד בתיכון או שילד במדינת ישראל לא יהיה מחובר לסיפורים של העם הזה. לא יכול להיות שכשאנחנו מסתכלים ושואלים ילדים מי זה דוד בן גוריון, הם לא יודעים. מי זה אברהם, יצחק ויעקב, הם לא יודעים. לא יכול להיות שיש בית ספר שבו מחלקים חומש והחומש ריק כי אין היסטוריה, כי אין עבר. לא יכול להיות שמתכחשים לעומק התרבותי שיש לעם הזה. מי מעז לשים את ידיו ולהעלים מהציבור את הסיפור הכי גדול בהיסטוריה? בכל מקום שאנחנו מסתובבים בעולם, אגב, כל העולם רוצה לשמוע את זה, אבל כשאנחנו מגיעים הרבה פעמים למדינות זרות, אז אומרים לנו אנשים מהפרוגרס, אל תספרו את הסיפור התנ"כי, אל תספרו את הסיפור של העם היהודי, למרות שכל העולם, בוודאי אוונגליסטים, בוודאי נוצרים רוצים לשמוע את הסיפור שעליו מושתת התנ"ך. כשאני אישית הייתי במדינות אסלאמיות לפני המלחמה, הם רוצים לשמוע את הסיפור של העם היהודי כמו שהוא בלי הפלפולים המחלישים, בלי לימוד התנ"ך המעוות, בלי הניסיון לחפור ולבקר ולאכול את עצמנו בגישה האוטו-אנטישמית שבזה לעם היהודי. מספיק אוכלים אותנו מבחוץ. מספיק פוגעים בנו בחוץ, משחירים אותנו מבחוץ. איננו זקוקים לעוד חתרנים שיחלישו את עמנו. זה לא שאנחנו לא יודעים לבקר את עצמנו. אנחנו יודעים לבקר את עצמנו. התורה אפילו מבקרת את משה רבנו, את דוד המלך. אנחנו יודעים להסתכל על המציאות בעין מפוקחת, אבל לא בגלל זה אנחנו ננתק את הילדים ואת הנוער מהערכים שהמורשת היהודית נתנה לנו ונתנה לעולם כולו, מהחירות של יציאת מצרים והכנסת אורחים של אברהם אבינו והגבורה של יהודה המכבי, ועד ימנו אנו שבהם יש את רועי קליין ואת דוד בן גוריון וחנה סנש ושרה אהרונסון וכל הגיבורים האלה שהם אלה שמעצבים את הרוח של העם היהודי ואת הסיפור האלמותי של העם שלנו. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אנחנו מתקרבים לסוף של ההצגה, אז באמת כמו שאמרנו, הפעילויות שלנו בחבל התקומה הן היו קודם כל בשימור של כל הפריטים ההיסטוריים. זה היה שלב ראשון. שלב שני זה התכנון. אנחנו באמצע שלב התכנון. עשינו פרוגרמות ראשוניות. עכשיו אנחנו עוברים לתכנון המרכזי גם של אתר הקבע במגרש המכוניות שעלותו מוערכת ב-100 מיליון שקלים, שזה יהיה אתר שיספר את כל הסיפור שקרה סביב המכוניות וסביב האנשים שהצילו אנשים וסביב כל מה שקרה בשמחת תורה. מול הקיבוצים כמו שהשר אחר, אנחנו במשא ומתן עם כולם לשמר את בתי העדות צמודי הדופן שמצד אחד הקיבוץ יחזור לשגרת החיים ומצד שני מחוץ לקיבוץ יהיה אפשר להיכנס ולראות ולא לפגוע בשגרת החיים. גם זוכרים וגם החיים ממשיכים וחוזרים למסלולם. כמו שאמרתי, אנחנו מאמינים שגם חלק מהשיקום של חבל התקומה זה המורשת והחיבור למורשת והפיתוח לעתיד. כמו שהשר אמר, המורשת היא חלק מהחוסן הלאומי שלנו. החלטות ממשלה מרכזיות שאנחנו הובלנו – בריכת ממילא בהובלה של ראש הממשלה. ראש הממשלה פנה אלינו. הבריכה הזאת היא באמצע ירושלים ליד גן העצמאות. יש בריכה ענקית שהיא ריקה. היום אנחנו משמרים ובעזרת השם גם נמלא אותה במים בשיתוף עם עיריית ירושלים, החלטת ממשלה שעברה ביום ירושלים. התוכנית הלאומית לחשיפת ירושלים הקדומה – כמו שאמרנו קודם, דרך עולי הרגל מבריכת השילוח ועד להר הבית; התוכנית של הרס עתיקות ביהודה ושומרון, תוכנית של 120 מיליון. ברוך השם המון אתרי מורשת. התוכנית הראשונית הייתה 120 מיליון. אחרי זה עוד 50. עכשיו אנחנו מביאים בעזרת השם עוד הגדלה, מאות מיליונים באתרי מורשת ביהודה ושומרון, ואנחנו גאים על זה. זה אחת מתוכניות הדגל שלנו. הקמנו צוות בין-משרדי גם על רוקפלר וגם על עטרות לגבש המלצות. גיבשנו את ההמלצות לגבי עטרות. עכשיו אנחנו מגבשים המלצות לגבי רוקפלר; ז'בוטינסקי כמו שסיפרתי, בעבודה; יום ההוקרה השנתי לפצועי מערכות ישראל ופעולות איבה, השתתפו השנה מאות אלפי אנשים בפעילות של המשרד. עשרות אלפים צעדו בשביל ישראל ביחד עם פצועים. זה נושא שהמשרד בהחלטת ממשלה לקח עליו אחריות. כמו שאמרנו, יש גופים סטטוטוריים נוספים שהם באחריות של המשרד – רשות העתיקות, גבעת התחמושת, קמ"ט ארכיאולוגיה והמועצה לשימור אתרים שהיא גוף מאוד גדול, שהיא עמותה נתמכת. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> לצערנו התקציבים, מכיוון שקוצצו אז קוצץ גם להם. המועצה לשימור אתרים, צריך לומר כאן תודה לאיש יקר שהוביל אותה בשנים האחרונות, בשם עמרי שלמון. אני לא יודע כמה אנשים מכירים אותו, איש עם לב זהב, לב לעם הזה. אין מילים שאפשר לומר. הוא לא גדל ביהודה ושומרון, אבל זה רק מראה שכשאנחנו עוסקים בשורשים של העם היהודי, אם זה השורשים של קום המדינה, אנחנו כולנו מאוחדים וכולנו פועלים יד ביד. באמת איש שהוא השראה ואני יודע שלא רבים יודעים כמה חייבים לאיש הטוב הזה על העיסוק שלו בציונות, בשימור אתרים, בסיפור של העם היהודי. זו ההזדמנות שלי לומר פה בכנסת לאיש היקר הזה תודה רבה על השנים שהוא נתן. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> כולנו מצטרפים. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> הגופים הנוספים שאנחנו עובדים איתם שהם לא באחריות של המשרד אבל אנחנו מתקצבים אותם לפעילויות שוטפות, יד בן צבי, החברה לפיתוח הרובע, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות, מכון זלמן שז"ר, פמ"י, הספרייה הלאומית, סינמטק ירושלים, הקרן למורשת בן גוריון, בית בן גוריון, הרל"י, הקרן למורשת הכותל המערבי, האקדמיה ללשון. זה מבחינת הגופים. הגענו באמת לסוף אז אני קודם כל מודה לכם, גם לשר וגם אנחנו מודים לכם על ההקשבה. אנחנו נשמח לשמוע שאלות אם יש. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> אנחנו נתחיל בחברי הכנסת. חברת הכנסת יסמין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ראשית, תודה רבה. אני מודה שאני מאוד אוהבת אתרים ארכיאולוגים. אני יכולה להמליץ בדרום על אתר ממשית שאני חוזרת אליו שוב ושוב. זה אחד המקומות הכי מופלאים לדעתי בנגב. עם זאת יש לי שתי הערות ושתי שאלות, שתי הערות שמאוד צרמו לי ואני חייבת לומר. אתם אומרים, לא יכול להיות שיש בית ספר ללא מורשת, ואתם צודקים בהחלט, אבל גם יש בתי ספר ללא לימודי ליבה וזה גם צורם. זה אחד שהייתי חייבת לומר. הדבר השני שצרם לי לשמוע, שאתם אומרים, תחבר אנשים כדי שיחזרו לעשות מילואים, אז אולי תביאו קצת יותר חרדים לאתרי המורשת. אולי הם יתגייסו. אלה שתי ההערות. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אני רוצה להגיד בדיוק על הנושא הזה. טוב שהעלית אותו כי אני לא אמרתי אותו. אנחנו עושים קורס למדריכי אתרי מורשת בלחבר אותם. אנחנו מביאים אלפי חרדים לעוטף. אנחנו מאמינים שחרדים יהיו מחוברים למורשת, הם יעשו יותר מילואים וצבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> יסמין, אני רוצה לומר. תקצבנו עכשיו ב-2 מיליון שקלים סיורים של חסידויות חרדיות שהם מגיעים למגרש המכוניות. לבד מזה, הקמנו עכשיו תוכנית שהיא בסגנון של קד"ם שהייתה במשרד, לנשים בתוך המגזר החרדי על אתרי מורשת. זה מאוד משמעותי. אני חושב שמורשת אי אפשר להעביר בכפייה. אי אפשר להעביר ערכים בכפייה. כך גדלתי אצל סבא שלי בבית. אפשר לייצר מסגרת שהיא כופה, אבל אם אתה רוצה לחנך מישהו שיהיה מחובר לצורך העניין לצבא, לערכי הציונות, לערכי עם ישראל, תיתן לו את היכולת להחליט, להכיר, ללמוד, להבין. אני אומר את זה גם כלפי הציבור החרדי. אני חושב שיש גם בציבור, בקצה השני של המפה הישראלית אנשים שפחות מחוברים לסיפור. אני כן אומר לך שלא מעט פעמים כשאנחנו מגיעים לאתרי מורשת, אנחנו מוצאים שמשטיחים שם את הסיפור. עוסקים בשטויות והבלים. בכנרת אפשר להתעסק בבית המוטור ובסיפור הטראגי שהיה ליהודי תימן שם, ואפשר להתעסק בבובה. בובה זה הפרדה הראשונה שהייתה בקיבוץ כנרת. זה להתעסק בהשטחה וזה להתעסק אולי במשהו שהוא כואב. כמו שכתב על זה ברל כצנלסון, אני אראה לך אחרי זה משהו יפה שהוא כותב על הנושא הזה, או להתעסק בנושא עצמו ולהעמיק בו ולצמוח ממנו, לכן אני חושב, הציבור החרדי הוא לא הסיפור המרכזי פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי. זו הייתה הערה קטנה למה שצרם לי. זה הכול. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> ואת יודעת שאני שירתי בצבא. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> התפרצת לדלת פתוחה. << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> אנחנו משקיעים בציבור הזה ואנחנו חושבים שזה גם ישפיע על הדבר השני שדיברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני שמחה לשמוע. הלוואי. אני אשמח מאוד. אולי היועצת שלי תחזור ממילואים סוף-סוף ואני אוכל לעבוד יותר קשה. עכשיו לגבי שתי שאלות. בשנת 2023–2024 המשרד קיבל תקציב באמת חסר תקדים של חצי מיליארד על פי הנתונים. אני מניחה שהיה לכם פלאט כמו כולם. אלה הנתונים. בסופו של דבר לי מופיע שנוצל רק 35%. מדברים שצריך להגדיל את התקציבים. האם הביצוע תאם את התקציב? למה אני שואלת את כל זה? כי אני גם חברה בקרן העושר, ולקרן העושר הגשתם בקשה ל-25 מיליון. שיהיה לי ברור למה זה מיועד כי זה לא קשור למטרות של קרן העושר, אז אני מנסה להבין מה קורה עם התקציב. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני אעשה לך ספוילר. בשנת התקציב 2025, למרות הקיצוצים הגדולים שהיו בתקציב אנחנו ביצענו, יתקן אותי המנכ"ל אבל לדעתי קרוב ל-100%. אני חושב שגם אם תסתכלי על שנת 2023, הביצוע של המשרד היה עם הביצועים הגבוהים. מה קרה בשנת 2024? בשנת 2024 הסטנו הרבה מאוד תקציבים לעבודה בעוטף עזה, זאת אומרת לא קיימנו החלטות ממשלה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לעוטף עזה קיבלתם 160 מיליון בנפרד. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> לא, לא. לקחנו מהמזומן של המשרד ומהתקציבים השוטפים של המשרד ומתקנת 83, אני לא אכנס איתך לכל הפרטים, על מנת להשקיע במורשת שלפני שעברה החלטת הממשלה של תקומה שהעבירה לנו את התקציבים, בעצם הסטנו את התקציבים. לקחנו אחריות בדברים שהם מאוד חשובים, שאת מבינה כמה שהם חשובים לנו. הסטנו אותם לנושא הזה כיוון שהבנו שאם לא נעשה את זה, אנחנו נמצא את עצמנו בלי איסוף ממצאים. הוצאנו מהמזומן של המשרד בלי רשות העתיקות שתסנן את העפר ותעשה לנו פוטוגרמטריה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שכל הפער הוא הסטת תקציבים לעוטף? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> לא כל הפער אבל רובו הגדול כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא 35% ביצוע? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> 35% ביצוע זה ביחס להחלטות ממשלה. השאלה שנשאלת אז, כמה ביחס להחלטות הממשלה הקודמות שאתם מחויבים אליהם, ביצעתם? נניח רצינו לבצע החלטת ממשלה ספציפית לגולן, שצריך להעביר לשם 20 מיליון וכמה, ברוך השם עברנו את זה עכשיו, אבל לא ביצענו את זה כי את הכסף שהיה לנו העברנו למקומות של חבל התקומה מכיוון שזה היה הנושא הכי בוער על סדר-היום. אני לא אומר שזה כל הכסף, אבל זה עיקר ההסטה שהייתה בתוך הסיפור הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בתקציב 2026 אתם זוכרים מדוע הגשתם בקשה של 25 מיליון לקרן העושר? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני חושב שזה בקשה קטנה מידי, 25 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מקרן העושר? << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אני לא יודע מה הפרופורציות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המטרות של קרן העושר הן מאוד ספציפיות. בגלל זה אני שואלת. יש חוק של קרן העושר. אתם יודעים לשם מה זה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> השאלה שלך למה בדיוק ביקשנו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה המטרה? << אורח >> איתי גרנק: << אורח >> זה לא פה מולי. הגיש את זה סמנכ"ל תקצוב במשרד. אני יכול לבדוק את זה איתו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את זה. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. קודם כל כבוד השר, אני רוצה לחזק ולברך את עשיית הקודש שלך. מי שלא מחזק את המורשת וההיסטוריה והערכים, לא יהיה לו גאווה לאומית, אז ברוך השם יש גאווה לאומית במדינת ישראל. אני תמיד אומר, העם היחידי בזמן מלחמה שחוזר לארץ ולא עוזב את הארץ זה העם הישראלי. אנחנו ראינו אצל עמים ומדינות אחרות שלא חיזקו, מה קרה להם, ויש הרבה דוגמאות. אני כבן העדה הדרוזית רוצה להגיד לך שנבחנתי בבגרות בתנ"ך. אנחנו נמצאים בקשר 3,300 שנה מתקופתו של יתרו, חותנו של משה רבנו שהוא הנביא העיקרי שלנו, וכמובן אני גם גאה ש"התקווה" נכתב בדאלית אל-כרמל אצלי ביישוב, כך שהקשר שלנו הוא מאוד חזק. יש לנו ברית חיים שהיא יותר חזקה מכל דבר אחר. אני הייתי מבקש מכבודך לחזק את בני העדה הדרוזית מכמה סיבות. נתתי הרצאה פעם אחת בנס ציונה. שאלתי תלמידי בית ספר, מה אתם יודעים על הדרוזים? היה ילד בן 13–14, אמר לי, הדרוזים ערבים טובים. אמרתי לו, זה נכון אבל בוא תגיד לי למה. הוא אמר, כי ההורים שלי בבית אמרו לי שהם משרתים בצבא והם נאמנים. אני ביקשתי בזמנו מבנט ומעוד כמה שרים כאן שכל תלמיד יהודי חייב ללמוד קצת במורשת שלו על הקשר הדרוזי-יהודי, ואנחנו מוכנים לעזור באינפורמציה. אני אישית כתבתי שמונה ספרים בהרבה נושאים שקשורים לעדה הדרוזית, בשפות שונות. אתמול הייתי בספרייה הלאומית כאן, שזה פרויקט לאומי מהגאווה הלאומית מספר 1, וראיתי ספרי דת של העם היהודי מלפני יותר מ-1,000 שנה, שזה מחזק הרבה דברים בניגוד לעמדת אלה שהם נגדנו. אני מופיע בתקשורת הערבית מחוץ לארץ כמעט כל שבוע, פעמיים שלוש, לכן חשוב לי שהעדה הדרוזית, תהיה לה גאווה לאומית כל הזמן ושלא נלך אף פעם שפופים אלא ממש בקומה זקופה. לצערי הרב אף שר לא עשה את זה, לכן אני פונה לכבודך ומבקש, אתה תחזק דרך זה שתלמידי ישראל יכירו על המורשת, יכירו על ההיסטוריה, על הקשר שיש בינינו. יש בינינו קשר דם. יש ברית חיים כפי שאמרתי, וזה באמת חשוב לכל המדינות. דבר שני, אני רוצה להגיד לך שמאחר ואני גם מאמין בדתיים, אני מאמין בערכים, אני חושב שצריך להשקיע הרבה בלמחוק את שנאת החינם שיש לנו במדינת ישראל וגם בתוך אחינו היהודים. זה מיותר. יש פתגם בערבית שאומר, השוני בדעות זה לא אויבות. אני מרגיש את זה בהרבה מקומות בארץ. זה מיותר. אתה עושה עבודת קודש. תמשיך בכך ובהצלחה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> תודה רבה. אני רוצה קודם כל לומר תודה רבה על הדיבור הכול כך תומך וכל כך מחזק. אני באופן אישי הייתי בקדנציה הזו, לדעתי אפילו בשנה וחצי האחרונות פעמיים, אם לא שלוש פעמים במרכז המורשת של הדרוזים. אני כן רוצה לבוא ולומר שביקשתי מהם שיארגנו את המקום בצורה כזו שכל תלמיד ישראלי יבוא לשמוע על המורשת המפוארת שלכם. אני חושב שיש הרבה מה ללמוד ממנה, הרבה מה לספוג ממנה. הסיפור ההיסטורי יוצא הדופן שבאמת כמו שאמרת, מתחיל מיתרו. יש שם אפילו בכניסה איזה שהוא מקום. הצעתי להם שיעשו אותו כמו הבאר שעליה נפגש משה יחד עם בנות יתרו. אמרתי להם, זה סיפור מדהים מבחינת הקשר ההיסטורי שלו. אני מזכיר ליושבים פה בשולחן שבני העדה הדרוזית סבלו לא מעט במשך השנים והיו נרדפים. היום אנחנו רואים את זה בסוריה, אבל היו נרדפים במשך שנים גם בלבנון וגם במקומות נוספים. אני רואה חובה גדולה שילדי ישראל, וביקשתי גם מהשייח' שנפגשתי איתו שם, שיארגן סיור כי אני רוצה שהילדים שלי יגדלו על הסיפור הזה. אני רואה בו ערך, אני רואה בו גאווה ישראלית. שנגדל על הנקודה הזו שהיא נקודה שאפשר לקבל ממנה, לגדול ממנה. אני מקבל את דבריך בחיבוק גדול ובמחויבות. זה לא סתם מילים. העברנו בהחלטת הממשלה 4 מיליון שקלים. זה לא מספיק. אנחנו צריכים להעביר יותר ואני רואה בזה שליחות גדולה. בעזרת השם כשלמשרד המורשת יהיו תקציבים, ופה אני גם אומר לחברים פה בשולחן. אתם יושבים בוועדות כספים, יושבים בוועדות אחרות. אנשים לא תמיד רואים את הרוח כי הרוח היא רוח. רואים את הסירה, רואים את התורן ולא מבינים את הצורך להשקיע ברוח כמו שאתה אומר. אני מאוד רוצה להשקיע במקום הזה, רק צריך עוד ועוד תקציבים ושמשרד האוצר ידע לשחרר לנושאים האלה תקציבים גדולים יותר. פה אדוני היושב-ראש, יושב-ראש המפלגה שלך מחזיק במשרד האוצר, חייב להבין את הערך הגדול של הרוח שיש במשרד המורשת. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> כן, צח. << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> שאלה קצרה, ברשותך. בכנסת הזו התברכנו בהרבה חקיקה כולל חקיקת הנצחה של אישים. הבנו שיש במשרד איזו שהיא עבודת מטה בנושא הזה. נשמח לשמוע. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> עבודת המטה נעשית במשרד ראש הממשלה, אבל אני כן ביקשתי מהיועץ המשפטי שלנו, מכיוון שיש לנו הרבה ניסיון בנושא ומכיוון שבאמת יש תחומים שבהם אתה לא יכול להגביל את ההנצחה רק לדברים מסוימים. מצד שני אנחנו לא יכולים שמחר בבוקר כל הזמן יצוצו עוד ועוד אתרי הנצחה. אני יכול להגיד את התפיסה שלי. היא עדיין לא הגיעה לכדי גיבוש המלצות מסודרות. יש דברים שהם לאומיים גם אם הם לא קשורים באופן ישיר לציונות, שצריך בהחלט להנציח אותם ולייצר הנצחה. יש תאגידים שאפשר לאגד אותם ולהכניס אותם תחת כותרת אחת. לא לכל איש יש שם אלא לכל איש יש תאגיד. זו עמדתי. אני אשמח מאוד אם נדע לעשות צמצום של התאגידים, לייעל אותם ולתת להם כוח לחזק את המורשת. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> טוב. בקצרה, רק תציגי את עצמך. << אורח >> חומי נובנשטרן: << אורח >> חומי נובנשטרן, המועצה לשימור אתרים. אדוני השר, כיוון שעומרי לא כאן אז אני באמת לוקחת לעצמי את הכבוד לומר לך תודה, ובכלל לכולם להגיד תודה בשם עומרי ובשם המועצה לשימור אתרים. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> תעבירו לו את הדברים, אני מקווה. << אורח >> חומי נובנשטרן: << אורח >> כבר צילמנו. באמת הרבה תודה על הדברים החמים, ולעומרי. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> למועצה בכלל. << אורח >> חומי נובנשטרן: << אורח >> למועצה בכלל. באמת שיתופי פעולה נהדרים עם המשרד ורואים תוצאות בשטח. רק אולי כאן לעדכן שעומרי סיים את תפקידו וניב ויזל מחליף אותו. אני מקווה שיהיו אותם המשכים של פעילות טובה ופורייה. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> בעזרת השם ילך ויגדל. << אורח >> חומי נובנשטרן: << אורח >> נהדר. תודה. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> תודה רבה. עמק שווה. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה רק להגיד משפט אחד לגבי מה שאמרנו קודם. אין ספק שיש המון היסטוריה יהודית משני צידי הקו הירוק. אין עוררין, אין ספק, אין שאלה. זה גם נכון שמשני צידי הקו הירוק יש היסטוריה של מאות רבות של שנים אחרי זה, וההיסטוריה הזאת, יש אנשים שיש להם מורשת סביבה גם כן. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> פה אנחנו לא חלוקים. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> יופי, אני שמח מאוד. אני אגיד לך עוד משהו שאנחנו לא נהיה חלוקים. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> שאנחנו עובדים טוב. << אורח >> אורי ארליך: << אורח >> לא. בניגוד לרבים אנחנו סבורים שיש באמת היגיון במשרד מורשת. זה היה מהלך נכון וחשוב להכניס במשרד אחד עוד גופים שעוסקים בהיסטוריה ובמורשת, במקום אחד שמאגד את כולם בתפיסה מקצועית רחבה, למרות שרבים אוהבים להגיד שזה משרד מומצא. << דובר >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << דובר >> תודה רבה. אנחנו ממש חייבים לסיים כי המליאה מתחילה. הוועדה מודה לשר המורשת, למנכ"ל ולאנשי משרדו על הסקירה המקיפה על פעילות משרדו, המורשת והחיבור של זהות וערכים. הוועדה רואה חשיבות בהכרת המורשת של העם היהודי והשקעה באתרי המורשת שלו. הוועדה קוראת למשרד החינוך לחשוף את התלמידים לאתרי המורשת היהודית והכרת גיבורי הרוח של העם היהודי. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>