פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 463 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ו (25 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה לצפון - מוקדי שריפות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעל רון בן משה מוזמנים: סאלח חוטבא – סגן הממונה על המחוז, משרד הפנים איריס שליט – סמנכ"לית אכיפה, המשרד להגנת הסביבה סאמר סלאח – סגן מנהל מחוז צפון, המשרד להגנת הסביבה יוסי בר – מנהל המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה מישל מור יוסף – מפקח משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה ד"ר בראאה שחאדה – סגנית רופאת מחוז צפון, משרד הבריאות הישאם טאטור – מפקח נפתי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות רונית רוטנברג – רפרנטית מים והגנת הסביבה באג"ת, משרד האוצר טפסר משנה אוסקר פוקס – רמ"ח הגנה מאש, מחוז צפון, כיבוי והצלה, המשרד לביטחון לאומי מתתיהו עזריאל – מנהל תחום מדיניות משטרה ואסטרטגיה, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק חגי מימוני – קצין אח"מ מרחק עמקים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נעמה לב – מנהלת המיזם הארצי לניקיון, מרכז השלטון האזורי בישראל שלומית שיחור – ראש מועצת עמק יזרעאל ניר שנער – מנהל אגף חירום ביטחון ואכיפה, מועצה האזורית עמק יזרעאל דני עברי – ראש מועצה אזורית משגב רחל בן חורין – יושבת ראש ועדת איכות סביבה מועצתית ניצן פלג – ראש מועצת הגליל התחתון עזיז זרעיני – מנהל מחלקת רישוי עסקים ואיכות סביבה, מועצה מקומית טורעאן יניב בלייכר – מנכ"ל עמותת אזרחים למען אויר נקי דביר גרינברג – תושב אלון הגליל, נציג ארגון עמק נקי ובטוח מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה לצפון - מוקדי שריפות << נושא >> << דובר >> ניר שנער: << דובר >> בוקר טוב, שמי ניר, אני מנהל אגף חירום ביטחון ואכיפה במועצה האזורית עמק יזרעאל, ברוכים הבאים לעמק יזרעאל. בחרנו לעשות סיור מסביב לישוב זרזיר, שהוא לא בתחום שיפוט שלנו. מועצה אזורית עמק יזרעאל גובלת ב-26 רשויות, 19 רשויות מתוכן ערביות, ואנחנו מתמודדים עם תופעה של השלכת פסולת, בעיקר מהישובים סביבנו, לתוך עמק יזרעאל. לנו במועצה יש ארבעה פקחים שיש להם סמכויות אכיפה של איכות סביבה ובתוך הישובים. יש לנו עוד שני סיירי ביטחון, שגם להם יש סמכויות אכיפה של איכות הסביבה. בנוסף, אנחנו בקשר קבוע ומתמיד עם האנשים של המשרד לאיכות הסביבה, ובשנה האחרונה אנחנו בקשר גם עם היחידה הסביבתית של משטרת ישראל. נושא השלכות הפסולת בשטחים הפתוחים והבערתם מעסיקה אותנו, אני יכול להגיד 365 ימים בשנה. מאוד מטריד את התושבים שלנו, גם אם השפיכה והצתת הפסולת היא לא בתחום הקו הכחול של המועצה, עקב הרוחות זה גורם לנזק בריאותי וסביבתי לישובים שלנו, שסובלים מזה מאוד. אנחנו נעשה את הסיור כאן, מסביב לזרזיר, מכיוון שבכל מקום שצופים ממנו מזרזיר החוצה, זה שטח של המועצה האזורית שלנו. אנחנו ננסה להתמקד בכמה נקודות ולהראות לכם גם פסולת, גם השלכות פסולת, וגם דברים אחרים שמפריעים לנו. היישוב זרזיר מצד שמאל, משמאלנו הישוב. בצד ימין, השטחים החקלאיים, בית לחם הגלילית. תכף נתחיל לשים לב לכל הערמות שמפוזרות לכל האורך, וערמה שמחכה בשטח מספר שבועות, בסוף נדלקת וגורמת לסבל נורא לתושבים. מצד ימין, תתחילו לראות רמסות וערמות של פסולת. רמסות גדולות בחלקן, חלקן ערמות, כמו שאתם רואים בצד ימין - - - << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> ניר, הם לא מקשיבים לנו. חברים, חברות, בוקר טוב, זאת שלומית, ראשת המועצה של עמק יזרעאל, אני רגע צריכה אתכם בקשב, כי אנחנו התחלנו בסיור. מי שמדבר איתנו, זה ניר שנער, הוא מנהל אגף ביטחון וחירום אצלנו ואחראי גם על האכיפה. צריכה רגע את הקשב שלכם. רוצה להגיד הרבה תודה ליושב ראש הוועדה ולכל מי שהצטרף לכאן, גם לחברת הכנסת יעל רון. כל מי שהצטרפה והצטרף, לראש המועצה של גליל תחתון, ניצן פלג ולכל האנשים שלו. אני צריכה את הקשב שלכם, כי אנחנו מראים לכם עכשיו את הבעיה המרכזית. אנחנו חושבים שאין כמו מראה עיניים כדי להבין את הבעייתיות. אני מחזירה את זה לניר. תהיו איתנו בקשר בבקשה, כמה שפחות שיחות אישיות, להקשיב לניר, תודה. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> כמו שאתם יכולים לשים לב, בצד ימין יש כבר שפיכה של הרבה ערמות פסולת, גם בתוך היער, גם בגבול עם החלקות החקלאיות. זאת דרכם, הם מתחילים לנגוס גם בשטח החקלאי של היישובים שלנו. אנחנו נתקדם עוד טיפה, תשימו לב גם לאורך העצים וגם לאורך הגבולות של החלקות החקלאית, שדה החיטה. גם ממש צמוד אלינו, לאוטובוס, אין דין ואין דיין, פשוט משליכים. אחרי כמה שבועות, או חודשים, הכול בוער. אנחנו כבר מגיעים, מצד ימין, תשימו לב לרמסות. כרגע הן ריקות כי שרפו אותן. אבל תכף ימלאו אותן מחדש, ידליקו שוב. קשה מאוד לאכוף את זה. אתם מבינים שהם עושים את זה בשטח שלהם, והכל מגיע לישובים שלנו. כל מה שאתם רואים בצד ימין של האוטובוס, כל הרמסות הריקות האלה תכף יתמלאו שוב בפסולת וישרפו אותן. תכף אנחנו מגיעים קדימה, תשימו לב שוב לכל הערמות על השטחים החקלאיים. פה אנחנו עדיין בשדות של בית לחם הגלילית, עוד מעט נראה את זה גם על השדות של בית שערים. נוגסים צעד אחרי מעד גם בשטחים החקלאיים, קובעים עובדות בשטח. תראו פה, ממש צמוד לבית הספר, אנחנו נפנה שמאלה ואתם תראו בצד ימין את בית הספר, ממש צמוד אליו, כל הרמסות האלה שמחכות להישרף. אוגרים ואוגרים ובסוף מדליקים. בית ספר פה לידינו בצד ימין, זה מדליק, זה פוגע גם באוכלוסייה הלומדת, גם באוכלוסייה שלהם. אבל בעיקר מגיע ומפריע לישובים שלנו. עד שנגיע לנקודה הבאה, אני רוצה לשתף אתכם שהפקחים שלנו עובדים 24/7, 365 ימים בשנה, כל אירוע ומטרד של איכות סביבה, ערמות זבל שנדלקות והתושבים מתלוננים, הפקחים שלנו מגיעים יחד עם כיבוי אש, כשהם מסכימים להגיע. מנטרים את המקום וככה אנחנו מתחילים לאסוף ראיות וחומר ומגישים דו"חות וקנסות. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> ניר, תסתובב אליהם, תעלה למעלה, הם לא מסתכלים עליך, לא שומעים אותך ומדברים. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> הפקחים שלנו עובדים מאוד קשה 24/7, כולל בשישי, שבת. זה לא פשוט. תושבים מתלוננים, כי הריחות והעשן נכנסים לתוך הבתים. יש ישובים אצלנו שלא פותחים אפילו את החלונות את התריסים בחלק מהימים. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> יש שם עשן שחור לנסוע לשם, מצד שמאל. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> תכף אנחנו נראה. זה חשוב להבין, העניין הוא גם השלכות פסולת, כמו שאתם רואים, גם השריפה שלהם וגם ההשתלטות, ככה לאט-לאט על שטחים חקלאיים. בסוף אצלנו, זה לא קיבוצים, באזור פה זה מושבים. חקלאי פשוט, שנוגסים לו בשדה עוד ועוד, בסוף מרים ידיים ומפסיק לעבד את החלקה הזו, וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים שיקרה. אנחנו עכשיו עוברים לצד השני של זרזיר, ליד הישוב גבעת אלה, נבקש מנהג האוטובוס לנסוע לאט ותוכלו לראות ממש איך שפיכות אדמה ושפיכות פסולת שמתחילות בשטח של זרזיר, גולשות לשטחים שלנו. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> שייכנס לשם. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> אתם יכולים בשידור חי, מה שנקרא, בצד ימין. אנחנו מתקרבים. עוד ערמת פסולת. אנחנו ניסע עכשיו ליישוב גבעת אלה, ממנו נוכל לעשות תצפית מהאוטובוס לוואדי שנמצא בין שני יישובים גדולים שלנו, גם גבעת אלה וגם שמשית. כל קבלן וכל אדון שיש לו פסולת על האוטו, מגיע לוואדי הזה, שופך, בשעות הלילה מדליקים את זה והאש בוערת ימים, שבועות וגורמת לנזק בלתי פוסק לתושבים של שני ישובים מאוד גדולים שלנו. אנחנו נפנה עכשיו לצד ימין, לגבעת אלה. אני מבקש שתשימו לב לערמות. אתם יכולים לראות כבר את ערמת האדמה החומה שנמצאת כאן בצד ימין, זה לכאורה שטח שלהם אבל לאט-לאט הם מתחילים לשפוך את זה והשפיכה הזאת כבר נמצאת בשטחים של מועצה אזורית עמק יזרעאל. ברגע שעצרנו אותם ונתנו קנסות לנהגי משאיות, ולבעלי החברות הם התחילו לשפוך מחצר פרטית. תכף תראו את המשטח הבהיר מצד ימין. זו חצר פרטית, מתחילים לשפוך. אחרי זה, יתחילו לבנות עליהם מבנים קטנים ואז, זה יהפוך למבנים גדולים. ההתדרדרות מוכרת וידועה. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> עד שניר חוזר, יש פה עבודות של נתיבי ישראל. להגיד שהסבל הוא גם של אוכלוסיית עמק יזרעאל, אבל למעשה של כולם. זה ערבים, יהודים פה ביחד, אנחנו בגליל. בעוד שאנחנו יודעים שבאיו"ש כבר נמצא הפתרון וקו התפר מוגן, פה הגליל הפקר. חשוב לי שתראו את זה, שתרגישו את זה, שתבינו שמבחינתנו, זו בעיה מספר אחת, של כל ראשי הרשויות באזור. יש פה 96 רשויות בצפון, זו בעיה מספר אחת שלנו. זה היעדר המשילות הזאת שאנחנו מדברים עליה. זה שריפות הפסולת, זה אין דין ואין דיין. בסוף, כל המטרה של הסיור הזה, זה שנאגם את הכוחות וכולנו נעבוד ביחד. הסמכויות קיימות, התקציבים קיימים ואם אין תקציבים מתאימים, נדאג לזה שיהיו תקציבים מתאימים. צריך לאגם כוחות ולראות איך אנחנו פותרים את זה. יש מורכבויות של מי האדמות, של איזו מועצה. יש פה שריפה, אתם יכולים להסתכל, זה שידור חי, זה קורה לפחות בארבעה מוקדים בעמק ואני לא יודעת כמה אצל ניצן. ככה זה קורה. זה אותו דבר. לא שילמנו להם כדי שידליקו הבוקר את הגזם. אין פתרונות קצה מתאימים. עולה המון כסף להטמין והרבה יותר נוח לזרוק את זה ככה, שיישרפו כולם, שכולם ינשמו אוויר לא נקי ואף אחד לא יכול לעשות עם זה שום דבר. זה בחצר פרטית, עד שאתה מבין מי הבעלים, עד שאתה שולח לפה פקח, כמה פקחים של הגנת הסביבה? איפה הגנת הסביבה? מנהלת המחוז של הגנת הסביבה לצערי לא פה. יש פה ועדה בכנסת, יש פה יושב ראש, אני חושבת שמן הראוי היה שתהיה פה גם נציגות בכירה של המשרד להגנת הסביבה. אבל לא נדון בזה ככה. זה לא אישי. חשוב לי מאוד שהמשרד להגנת הסביבה, שהסמכויות בידיים שלהם, יראו, יבינו, יחוו ויתנו כתף רצינית לתוך זה. אחרת, זה לא ייפתר. נמשיך לעשות סיורים באוטובוסים במשך 10 שנים. עד שיהיו פתרונות של מתקני השבה ויהיו פתרונות למדינה הזאת, צריך לחשוב איזה פתרונות ביניים חייבים לתת פה. זה להשקיע. כי אנחנו צריכים את פתרונות הביניים האלה. האוכלוסייה שלנו 24/7 נושמת אוויר של שריפה. אני יכולה לחזור על זה כמו מנטרה, אבל אני גם עוסקת בזה. אני הראיתי עכשיו לחברת הכנסת יעל רון, תכתובות וואטסאפ מיום שישי אחר הצהריים. יש שריפה, כיבוי אש מגיעים לכבות, אבל יש עשן. עד שהעשן הזה נגמר, לוקח לפעמים שעות, לפעמים ימים, לפעמים שבועות. זה אירוע לא רק של כבאות. זה אירוע גם של הרשויות, גם של הגנת הסביבה וזה משהו שאם לא נטפל בו מהר, זה מגיע גם לבריאות. איפה משרד הבריאות פה? זה אוויר שתושבים ותושבות של כל האזור הזה נחנקים וזה לא יכול להיות שאין פתרונות. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> במקרה במקטע הכביש שאנחנו עוברים בו כרגע, הייתה הריסה של מבנים לא חוקיים על ידי רשויות האכיפה. התושבים חסמו פה את הכביש עם אבנים על הכביש, זרקו אבנים על מכוניות. כביש גישה יחיד לישוב שלנו באמצע עמק יזרעאל. החליט מי שהחליט שהוא חוסם אותו, כי הרסו מבנה בלתי חוקי. אתם מבינים את ההשפעות על האוכלוסייה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב לכל האורחים היקרים והמשרדים הרלוונטיים. אז ראשית, אומרים נפתח בכבוד אכסניה, אז שלומית וניצן היקרים, באמת תודה רבה על האירוח המאוד חשוב. בסוף אנחנו מגיעים לכאן אני חושב בנקודת זמן מאוד קריטית. ביהודה ושומרון זה כבר יצא משליטה ומפרופורציות, אבל הכלים באמת מתחילים להינתן בשטח, בצו אלוף שנחתם. כאן בגליל, אנחנו רואים שהתופעה הזאת הולכת ומתעצמת. החלטנו ביחד בוועדה לצאת לסיור הזה בשטח. אחרי כמעט ארבעה חודשים של דיונים על כמעט כל הרבדים, על פסולת ביתית, בניין, פסולת אלקטרונית, אין טוב ממראה עיניים. מבחינתי, אחרי כל התודות גם לצוות של הוועדה וגם לצוות שלי בלשכה, זה שאנחנו יוצאים לשטח, רואים את הדברים בעיניים, מריחים את הסירחון, מבינים מה המשמעות לתושבים. זה פוגע כאן בכלל התושבים. אנחנו נמצאים בגליל, המציאות בדרום היא די זהה, אבל כל מקום והאתגרים שלו. אנחנו יוצאים כאן מהוועדה, יחד עם גורמי המקצוע שהצטרפו לסיור הזה, גם הגופים האזרחים וגם משרדי הממשלה, יושבים ביחד והשיח כבר קורה מאליו. אבל באמת אנחנו צריכים להבין איך אנחנו יכולים, לא לחשוב מחוץ לקופסה, אלא בכלל לא להיכנס לקופסה הזו ואיך אנחנו יכולים כוועדה, להמשיך ולפקח על המשרדים, כדי להבין ולעזור גם להם ביחד. המצוקה הזו מצוקה כללית של כלל אזרחי מדינת ישראל, ללא קשר למוצא או לשום דבר אחר. אם אנחנו בסופו של דבר נוכל לקחת את המשימה שקיבלנו על עצמנו בוועדה הזו ולהביא לאיזשהו פתרון לדבר הזה, זה תהיה באמת בשורה וברכה לכלל אזרחי מדינת ישראל. מבחינתנו, בסיור הזה היום לצאת מהמסגרת של הכנסת, לצאת מחדר הדיונים בוועדה, מהפורמליות ופשוט להיות בשטח, לראות, להרגיש, לשמוע את התושבים, לראות את ראשי הרשויות, את המצוקות שהם בסופו של דבר נאלצים להתמודד עם הבעיות היומיומיות של התושבים שלהם ואיך אנחנו ככנסת יחד עם משרדי הממשלה, יכולים לעשות את המקסימום כדי לתפור את החליפה למצוקה הזאת. בציר הארוך, אנחנו ביחד עם חברת הכנסת בן משה עובדים על האסדרה, שבסופו של דבר, היא תביא את הבשורה האמיתית למדינת ישראל. גם על הציר של פירוק המנגנון הכלכלי של הפשיעה וייצור תמריץ להביא את הפסולת וזה לא משנה אם זה הבניין, האלקטרונית, או הביתית אל מתקני הקצה. גם להפוך את ישראל למדינה שיודעת לתת לעצמה יכולת אנרגטית מהפסולת. להפוך את הפסולת למשאב. אנחנו צריכים לראות, זו פשוט מציאות יומיומית של אזרחי מדינת ישראל, שהיא לא נתפסת. אנחנו פה בסיור של חצי שעה בציר לישוב אחד במועצה והמדורות האלה פה נדלקות אחת אחרי השנייה. מעבר לפסולת שלא נדלקת, כי אנחנו בחורף. אבל מה שקורה, אנחנו פשוט יכולים להרים את הראש ולהסתכל ולהבין שבידיים שלנו יש את היכולת לתת כאן איזו תקווה, איזה מזור למצוקה הזו. אם אנחנו נצליח בסוף היום כשנגיע לסיכום שכל אחד ואחד מאיתנו יצליח לאתגר את המערכת ולהשתמש בכלים שלנו בוועדה כדי להניח את הפתרונות לטווח הביניים, איך אנחנו נותנים עוד כלי לרשות, איך אנחנו יוצרים תמריץ לאותן רשויות הבעייתיות יותר לסייע לעצמן, לתושבים ואחר כך, למרחב כולו. לעודד את התושבים לקחת את הפסולת הזו חזרה למקומות מרוכזים, למקומות שאפשר לטפל בהם, אז זה יהיה הישג משמעותי מאוד. שוב תודה רבה באמת לכל מי שהגיע. אני חושב שהיכולת הזאת של הוועדה לצאת מהכנסת וללכת קצת להתלכלך בבוץ ולנשום, זה דבר שהוא מאוד משמעותי. תודה רבה לכם על האירוח מקווה שזה יהיה משהו שייכנס לאיזה רוטינה גם בוועדה ותודה רבה לחברת הכנסת יעל על ההצטרפות וההובלה והדחיפה של הנושאים המאוד משמעותיים וגם לצוות של הוועדה ולצוות שלי, תודה רבה על העבודה המאוד מאתגרת ולא פשוטה. לארגן סיור הזה ולדייק אותו זה דבר שהוא חשוב. תודה רבה לכולם. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> כפי שחבר הכנסת יצחק קרויזר שמתם לב שכל העשן מערמת הזבל, עף לתוך גבעת אלה. מוקד המועצה כבר קיבל שלוש תלונות, רק ברבע שעה האחרונה. עכשיו עד שכיבוי, אם יגיעו, יגידו שאין סכנה לחיים ואין סכנה להתפשטות והערימה הזאת תבער עוד שעות רבות ותגרום לסבל לתושבים שלנו. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> רק להגיד שאנחנו הולכים לנסוע עכשיו דרך הקיצור בין זרזיר לשמשית, אנחנו הולכים לראות רגע את שמשית. הכביש הזה זה כביש לא סטטוטורי, אנחנו עובדים בימים האלה יחד עם משרד התחבורה לעשות אותו סטטוטורי. אז אני מתנצלת על חוסר נוחות אבל, אני רק רוצה להראות לכם איפה אנחנו נוסעים כל הזמן. זאת אומרת, זה הכביש שלנו. זה לא שיש משהו יותר טוב. תסתכלו רגע שמאלה אחורה, את המראה הזאת אני שמתי כשניהלתי את שמשית. שברו אותה עשר פעמים, כל פעם שמים מראה אחרת. תראו כמה שהכביש הזה לא נוח לשימוש. אתם תראו כמה אנחנו החצר האחורית של מדינת ישראל. אתם תראו כמה זבל יש בצדדים, אתם תראו כמה הכביש אינו נוח ותראו איך קווי התפר בין המגזר היהודי, למגזר הערבי, נראים היום. זו לא תלונה לאף אחד. זה המצב שלנו היום. הדבר היחידי, זה איך אנחנו גורמים לזה להיות אחרת ואני מאמינה בכל ליבי שאפשר, אחרת לא הייתי בתפקיד שלי. אוטובוסים של המועצה נוסעים פה, הילדים שלנו נוסעים לבית הספר, לחוגים, דרך הכביש הזה. אין לנו אלטרנטיבות לכביש הזה. זה באמת ברוכות וברוכים הבאים לגליל שלנו במדינת ישראל, ב-2026. זה לא ירושלים, זה לא תל אביב, זוהי הפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל. לשמחתי הרבה, לא נכווינו הרבה במלחמה מבחינת היישובים שלנו. כן איבדנו אזרחים, אזרחיות, חיילים וחיילות בחרבות ברזל. אף אחד מאיתנו לא אותו דבר מאז המלחמה, אבל תראו איך זה נראה. תסתכלו ימינה, תסתכלו שמאלה, תחוו את הבאמפרים. אני לא עושה לכם את זה בכוונה, זה כביש שאנחנו נוסעים בו יום-יום. כל הערמות שמכוסות בירוק, זו פסולת. המזל שלנו זה שיש טבע חזק יותר מהכול. זה רק עכשיו, בדרך כלל זו פסולת. אתם יכולים לראות פה גם פסולת של פגרים של בעלי חיים, פסולת בניין כמובן, פסולת יבשה, פסולת רטובה, פסולת נשרפת, פסולת לא נשרפת. כל מה שבא לכולם לזרוק, זה מקום טוב. יש ערימה יותר גבוהה מאיתנו מצד שמאל, שעוד לא הספיקה להתכסות. אבל כל ההר הזה מלא פסולת, לא רק צדי הדרכים. תסתכלו קצת שמאלה, קצת ימינה, מהחלונות למטה. ההר לידינו שמכוסה ירוק, הוא זבל. תסתכלו שמאלה עכשיו, אפשר לראות. זה פספוס שהמשרד להגנת הסביבה לא איתנו באוטובוס. הם מכירים טוב. אנחנו עוברים עכשיו בעיקול, רק שתכירו, שכבר כמה פעמים, כולל בחודשים האחרונים, יש פה זריקות אבנים, גם על מכוניות פרטיות, גם על אוטובוסים, כולל אוטובוסים של המועצה שמובילים ילדים. תהיו איתי, זה חשוב. יש פה זריקות אבנים. ג'וליאני, אתם מכירים? היעדר המשילות זה גם השריפות שאנחנו רואים והשלכות הפסולת, זה גם חסימות הכביש הזה ספציפית על ידי אבנים, כך שאי אפשר לעבור. זו מציאות חיינו של גורמים עבריינים שפשוט תופסים שליטה במקום הזה. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> תשימו לב שאנחנו עוברים ליד השדות של קיבוץ הסוללים, השדות מגודרים עם גדרות מתכת, מכיוון שהרבה מאוד פעמים, יש לנו פה נסיעות של רכבים מוטוריים על השדות. למרות שהם מעובדים, למרות שרואים שאי אפשר לנסוע עליהם. כמו גם רוכבי סוסים למיניהם. אנחנו מבצעים הרבה מאוד פעילויות אכיפה, בעיקר בסופי שבוע. עזרה גדולה מאוד של מג"ב, משטרה כחולה, הרבה מתנדבים שלנו. אנחנו מקיימים פה הרבה מבצעים. לאורך השלוחה שם, זה כבר שביל שייצרו לאורך נחל ציפורי, שגם עליו יש הרבה מאוד עבודה, כמו ששלומית אמרה, ג'וליאני. התפיסה היא שאם לא עושים כלום כשזורקים זבל בשדות החקלאיים, אז אני גם אסע ואשתולל על השדות ועל המדרכות, עם סוסים, עם כלים מוטוריים שאתם רואים פה עומדים על השדה, על החיטה. ככה זה מתחיל וזה ממשיך. אם לא עוצרים אותם, זה קורה בלי הפסקה. אנחנו עושים הרבה מאוד מבצעים כאלה. עם הרבה מאוד תפוקות. אבל בסוף, היכולת של הרשות המקומית היא מוגבלת ואם אין איגום משאבים של כל כוחות האכיפה שהממשלה יודעת לתת, בין אם זה אכיפה בשטחים הפתוחים, בין אם זה המשרד להגנת הסביבה, משטרה. הרבה פעמים אנחנו גם מעלים מסוק, הרבה מאוד רחפנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אתם יכולים להעלות פה מסוק? << דובר >> ניר שנער: << דובר >> מסוק משטרתי. יש לנו קשרים פה עם המסוק המשטרתי. אדוני חבר הכנסת, חשוב מאוד להציף את זה, יכולות האכיפה הן מועטות. צריך איגום, צריך יחידה גדולה שתדע לאכוף את כל מה שקורה בשטחים הפתוחים. גם אצל השכנים שלנו, הרשויות הערביות, הם מאוד מפחדים. גם אם יש להם פקחים, הם לא משתפים פעולה. הם יודעים בדיוק מי זורק, מי שורף ואנחנו צריכים לשלוח את הפקחים שלנו אל הרשויות הערביות, כדי לתעד ולספק חומרים למשרד להגנת הסביבה, כדי שזה יבשיל לכתב אישום. << דובר >> נעמה לב: << דובר >> נעמה לב, אני מנהלת המיזם הארצי לניקיון השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי, מרכז שלטון אזורי והמשרד להגנת הסביבה. המשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה, כמדיניות ובמסגרת המשאבים המוגבלים שיש להם, אוכפים בעיקר עבירות גדולות ומשמעותיות ומי שנדרש לאכוף את כל ההשלכות שראינו של הטנדרים והמשאיות, ואם יש פה התפרעויות בסופי שבוע, אלה הרשויות עצמן. המועצות האזוריות, הפקחים שלהם, יש להם סמכות מוגבלת לשטח המועצה בלבד. כלומר, אם משהו מתרחש על הגבול עם זרזיר, אסור להם לאכוף בתוך זרזיר. חייב להיות גוף שיש לו סמכות מדינתית ופה יש מחסור מאוד גדול. יש פער בסמכות ויש מחסור מאוד גדול, כי אין כמעט אכיפה במועצות הקטנות וברשויות הערביות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דיברנו על זה באחד הדיונים, שיש פער מאוד גדול גם בפיקוח, בתקינה של פקחים, גם בסיירת הירוקה, גם פקחים של המועצות. לא רק בפקחים בשטח, אלא גם של התובעים, בסופו של דבר שצריכים לעסוק בהגשות של כתבי האישום וההליכים המשפטיים. ביקשנו מהאוצר שיעבירו לנו את המידע וגם מהסיירת הירוקה, שיעבירו לנו נתונים בחוסר תקינה של פקחים ושל תובעים. ברגע שיהיו לנו את המספרים, שהם עוד לא הגישו לנו, אנחנו נוכל לעבוד מול האוצר ולהבין מה המשמעות התקציבית של זה. אבל אין ספק שאם אין פה סגירה של המעגל, של הפיקוח בשטח, עם הציר המשפטי, אז אנחנו יורים אבל מחטיאים את המטרה כל פעם. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> הוואדי שרצינו להראות לכם. בגלל כמות המכוניות שיש מאחורינו, נבוא מהצד של שמשית ולא מהצד של גבעת אלה. ואדי בין שני הישובים שלנו. ראיתם מה קורה כשיש ערימה אחת שבוערת, תחשבו מה קורה כשיש משאיות שיום-יום מגיעות, שופכות את הפסולת, בוואדי בין שני היישובים שלנו. גם אם זה לא בשטח הכחול שלנו, זה משפיע מידית על היישובים שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מישהו מהאורחים שנמצא כאן, שרוצה להחכים אותנו בתובנות שלו, מוזמן למיקרופון. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> שלום, שמי דביר, אני גר פה במועצה באלון הגליל, לא רחוק מכאן ועכשיו אני בא לפה לא בשכר היום. יש לנו ארגון מתנדבים שנקרא עמק נקי ובטוח, שלקח על עצמו להתעסק בכל התופעות שגורמות לנו להרגיש שהסביבה שאנחנו חיים בה היא לא נקייה ולא בטוחה. אני התעסקתי עם זה כבר אלפי שעות, עם הנושא ועם להחכים בפרוטוקולים של הכנסת, ובחקיקה ובגופים השונים, שיש להם סמכויות, ואין להם סמכויות, ויש להם סמכויות שהם יכולים לקחת, אבל לא מימשו אותם. הסמכויות של הרשויות המקומיות והדברים שעלו פה, באמת אפשר לעשות על זה סמינר של 30 שעות, בלי לחזור על אותו דבר. אני רוצה לגעת בנקודה אחת. האינטרס הכלכלי. צריך להבין, שכשאני עכשיו עם משאית פסולת של 8-10 טון בין אם זה פסולת ביתית, בין אם זה פסולת בניין, או שיש לי עגלה עם שמונה ביג-בגים או שלושה, האפשרויות שלי הן כאלה, אחת, לעשות את המעשה הנכון. להגיע למטמנה, לעמוד בתור, לפעמים שעות לפעמים אחרי שעות יגידו לי תשמע נגמרה לנו המכסה היום להתראות, בזבזתי זמן. אם אני אצליח לעשות את המעשה הנכון, יגידו לי תודה רבה. אתם יודעים כמה עולה לשים משאית כזאת במטמנה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תלוי אם זו פסולת בניין או רגילה. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> אם זו פסולת ביתית – המעשה הנכון עולה 5,000 שקל ואם זו פסולת בניין – יש הנחה מאוד גדולה ואפשר לצאת כנראה ב-1,000 ומשהו. כשאני עם האופציה הזאת, אז אני הולך חצי שעה מהבית, או בדרך מהמקום שיפוץ למקום מגורים שלי ואני זורק את זה בצד. זה גם יותר מהר, זה לא לחכות בתור וזה משאיר לי בכיס אלפי שקלים. זה צד אחד של הדבר הזה. לפעמים, אני צריך להביא אישורים שהטמנתי, אז זו לא בעיה. יש היום תעשייה שלמה, אפשר להפנות אתכם, אם אתם צריכים כזה אישור, אני מניח שבין 50 ל-200 שקל תוכלו לקנות אישור כזה. מה שקורה פה והשריפות שאתם רואים פה, זה מפסולת של שיפוצים ופסולת גושית למיניה. את הפסולת הביתית, כשעיר קטנה מוציאה 5-10 משאיות ביום, היא לא שופכת את זה בשטח. זו תעשייה שהיו עולים עליה כבר מזמן. אנחנו הפכנו לאחת מתעשיות היצוא הגדולות של מדינת ישראל היום, אנחנו יצאני זבל. אנחנו מייצאים את זה ליהודה ושומרון. משאיות עוברות את קו התפר, הם קיבלו מהעירייה את החוזה, תחת איומים אולי. אנחנו נרד ונמשיך אחר כך. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המחקרים להבנתי, נכון להיום, מראים שלמעלה מ-50% מזיהום האוויר, מהחלקיקים הרעים באוויר, זה שריפות זבל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים לפתוח את הסיור של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בשילוב מועצה אזורית עמק יזרעאל, מועצה אזורית גליל תחתון. נפתח קודם כל ולהגיד לכם תודה רבה, גם שלומי וגם ניצן, על האירוח החם והחשוב. היכולת לצאת מחדר הוועדה, לראות את המצוקות שאנחנו מדברים עליהם ושומעים גם אתכם, גם את התושבים שלכם, בוועדה, שומעים את הנתונים, שומעים את המשרדים. אבל חשוב להגיע לכאן ולראות וראינו בדרך בלייב את השריפות, את הפסולת הביתית, פסולת הבניין, הפסולת האלקטרונית, שהכול מושלך גם בשדות, וגם ממש בתוך המרחב העירוני והכפרי. שאנשים פשוט חיים בתוך מציאות מורכבת ולא פשוטה, אז באמת להגיד תודה רבה על ההזדמנות, שככה פתחתם את דלתות המועצה בפנינו. להגיד תודה רבה לך, חברת הכנסת יעל רון בן משה שאת דומיננטית מאוד מאוד בוועדה, בכל מה שקשור לאסדרת משק הפסולת, החוק שהגשנו ביחד והצפה של הנושאים והדיוק שלהם, ובאמת חיבור גם של המגזר העסקי, גם של המשרדים השונים, כדי לקדם ולהביא את הבשורה לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה באמת לצוות הוועדה, לצוות שלי בלשכה, על ההכנה פה של היום המדויק הזה ובאמת מאוד חשוב לצאת מהוועדה ולראות, להרגיש, לצערנו פה, גם לנשום את המציאות שלא מעט מאזרחי מדינת ישראל חיים אותה יום-יום. אז אנחנו נמצאים עכשיו בשמשית, באחד מיישובי מועצה אזורית עמק יזרעאל, במקום שמעבר לזה שהוא יפה וגם רלוונטי מאוד לסיור, אבל הוא מקום לזכרו של רותם שנפל ב-7 באוקטובר בכפר עזה אז שלומית, ראשת המועצה רוצה לספר לנו עליו. אז, במעבר לא חד, אבל אנחנו כבר בסיטואציה לצערנו של כבר למעלה משנתיים של מלחמה עוד עם רו גואילי שנמצא בשבי, שאנחנו מקפידים להזכיר אותו בכל דיון, בכל פתח של דיון בוועדה. לרגע לא שוכחים אותו. אנחנו במחויבות אדירה, בטח של הכנסת ושל הממשלה להשיב אותו חזרה, להשיבו לחיק משפחתו וגם מהבקשה המאוד מאוד משמעותית של ההורים היקרים שלו בכל יום לספר על הגבורה שלו באותו יום מאתגר ולא פשוט לכלל מדינת ישראל. הקרב שממנו הוא נחטף ונלחם שם עד הכדור האחרון. לצערנו, ככל שאתה מגיע לפריפריה, להתיישבות שחיה בפריפריה, אני חושב שאתה לא יכול כמעט לדקור יישוב אישור שאין בו סיפור של עוד גיבור ששילם בחייו במלחמה הלא פשוטה שאנחנו נמצאים בה. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> קודם כל, הרבה תודה לך ולוועדה ולחברת הכנסת יעל רון ולכל הצוות שלכם ותודה על המנהיגות שלך ושלכם. שאתם באתם גם לראות ולחוות איתנו והרבה תודה לכל הנציגות של משרדי הממשלה השונים שיש פה וגם כוחות הביטחון וכולם כאן. אפילו אגף תקציבים של האוצר פה, אז אני יותר רגועה ממה שהייתי בבוקר. אני רוצה להגיד הרבה תודה לכל מי שנמצא כאן. ברור לי שכל מי שכאן חשוב לו ואכפת לו ורוצה שאנחנו נצליח למצוא את הפתרונות. האירוע הוא מדיר שינה מעינינו, מכל העיניים של ראשי הרשויות בצפון, בפריפריה. אנחנו זקוקים לכם, אנחנו חייבים לאגם את המשאבים של כולנו כדי לטפל בחוסר המשילות המתמשכת שקיימת פה בגליל. אני יודעת שיש גם מקומות נוספים בארץ שזה נמצא שם, אבל אין פה מראה עיניים, כמו שאמרת קודם וגם הריח, כדי להבין שאנחנו במציאות מאוד מורכבת שצריכים לשים לזה סוף. אנחנו צריכים את כל אחד ואחת מכם, כדי להכניס את היד מתחת לאלונקה ולראות איך אנחנו פותרים את זה, ששריפות הפסולת, שריפות הגזם יפסיקו. כמו שאתה יודע, זה גם הירי הבלתי פוסק מהישובים. אני אומרת את זה חד-משמעית, הישובים הערביים סובלים לא פחות מהישובים היהודיים. אין פה משהו שלנו ושלהם ושלכם. כולנו פה באותה סירה וזה גורמים עבריינים. מה שכן, אנחנו חייבים כרשויות, גם הרשויות המקומיות, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות וכולם פה לשים לזה סוף. לקבל כלים, ולקבל תקציבים, כדי שנוכל לנשום אוויר נקי. ושהמקום הזה יפסיק להיראות כמו מערב פרוע וחוסר משילות. לפני שאני אתייחס רגע לנקודה שאנחנו נמצאים פה, הסיבה שהבאנו אתכם לכאן, מעבר רגע לדבר על חרבות ברזל ועל רותם דושי היקר, זה שתסתכלו רגע על הקירבה של הישובים. עמק יזרעאל היא המועצה השנייה הכי גדולה בארץ 350 אלף דונם, זה פי חמש בגודל מתל אביב. 40 ישובים, שהמורכבות היא לא רק הגודל, אלא גם הסביבה שלנו. מסביבנו ובתוכנו יש 26 רשויות מתוכן 22 רשויות ערביות. עיננו אינה צרה ברשויות הערביות, אבל אנחנו רואים ומבינים שהפסולת, הגזם נמצאים בעיקר מהרשויות הערביות. לפעמים הרבה יותר נוח לתושבים לשים את זה כמה מטרים בתוך עמק יזרעאל, כדי שלא יסתבכו עם הרשויות שלהם ואכיפה אין. אתם יכולים לראות עכשיו, פה בדיוק הדליקו לנו שריפה. גם ערוץ הכנסת, אתם יכולים להסתכל. יש שריפה חדשה פה. זו לא אותה השריפה שראינו קודם. זה שבט נוסף מתוך זרזיר. השריפה הזאת יכולה לדלוק שעות, בלי שאף אחד יגיע. גם כשהכבאות מגיעים וברור לגמרי שהכבאות מגיעים כדי להציל חיי אדם, הם מגיעים, הם אומרים זה לא בעיה שלנו. זה לא מסכן אף אחד. אנחנו מקסימום מכבים את השריפה, כדי למנוע התפשטות שלה או למנוע סכנה לחיי אדם, אבל זה יכול לדלוק אחרי זה שעות. זה יכול לדלוק אחרי זה ימים וזה מזהם את האוויר של כולנו. כולם רואים את השריפה שם? זו אחת המטרות של הביקור שלכם היום. מבחינתי, זה לראות איך אנחנו עושים שאחרי הפגישה הזאת, כולנו מיישרים קו ומאגמים משאבים כדי לראות איך עשר דקות אחרי שמישהו מבעיר משהו, כבר מגיע אליו פקח אכיפה ונותן קנס. ומצד שני, לאותו קבלן ששורף כרגע את הפסולת הזאת, או אותו בן אדם ששורף כרגע יש לו תמריץ לשפוך את הפסולת שלו במקום אחר ולא לזהם את סביבתו. זה חייב להיות מקל וגזר, כמו שאנחנו כולנו מבינים. מספר מילים על המקום שאנחנו נמצאים בו, הישוב שאנחנו נמצאים בו נקרא שמשית, ישוב קהילתי, הוקם לפני 25 שנים. זה הישוב הקהילתי האחרון שהוקם בשטח של עמק יזרעאל. 500 בתי אב, אחד הישובים הכי יפים שלנו והכי חזקים שלנו. רותם דושי היה חייל צנחנים, נקרא ב-7 באוקטובר, ממש גר פה כמה בתים ליד. הוא הבן של דוברת וירון נולד ב-2003 כאן, אח לאיתי, האח הבכור שלו ולהדר שצעירה ממנו. רותם גדל והתחנך פה, ילד מלא אור, שמחת חיים, טוב לב אהבת אדם, תמיד ראשון לעזור לזולת. אני יודעת שהרבה פעמים אומרים את זה, זאת האמת. חיוך גדול. בכל מקום אסף חברים קרובים שאהבו אותו, ביקשו את חברתו וראו בו את הלב החבורה. איש בעל חוש הומור נפלא, כישרון להצחיק את כולם, ליצור אווירה נעימה, שובב, פעלתן, חובב הרפתקאות ואתגרים, קונדסון על מלא לדברי הוריו. אהב מאוד מוזיקה, לרקוד, השתתף במסיבות, אין מסיבה בעמק שלא רקד בה. הוא למד בבית הספר העמק המערבי, בתיכון שלנו בקיבוץ יפעת, במגמת תיאטרון והוא היה כוכב במסיבת הסיום שלהם. הוא היה חניך בתנועת הנוער בני המושבים, אוהד מושבע של מכבי תל אביב בכדורגל. השתדל לא להחמיץ אף משחק. הוא התנדב במד"א והיה לוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. היה לוחם בחפ"ק. ב-6 באוקטובר 2023, הוא היה בחופשת סוף השבוע, יצא לבלות במסיבה עד 04:00. בשבת בבוקר ב-6:30 בזמן ההתקפה, הוא נקרא בבהילות מביתו. אבא שלו הסיע אותו למקום המפגש, הוא חבר לשני לוחמים, בדרכם לחפ"ק מפקד, קצין בחטיבת הצנחנים. בצומת שער הנגב, הם נקלעו, הוא וחבריו לקרב יריות קשה עם מחבלי חמאס, הם צלחו אותו ואז הם נקראו לסייע בקיבוץ כפר עזה. בדרך לשם, הם נחלצו לעזרת הכוחות בשטח באזור אנדרטת החץ השחור שאנחנו כבר כולנו מכירים, ליד מושב נתיב העשרה. השתתפו בקרב יריות נוסף. אחר כך הם נקראו לסיוע מידי לאזרחים בכפר עזה, המשיכו בנסיעה. רותם ואחד הלוחמים נכנסו בשער הראשי של הקיבוץ, בלוויית כוח מאולתר של לוחמים ונקלעו מיד לקרב יריות עם מחבלים שארבו להם. רימונים הושלכו, לא פגעו בו, רותם המסתער על המטרה, רץ קדימה, חיסל כמה מחבלים, נלחם בגבורה, עד שנפגע ממחבלים שהסתתרו בין השיחים ונהרג במקום. אחרי הנפילה שלו הוא עלה דרגת סמל ראשון. בעמק יזרעאל, יש לנו 25 חללים, שמונה מתוכם ממסיבת הנובה, שבעה מתוכם מאחוזת ברק. זה היישוב שספג, אני חושבת, הכי הרבה אבדות במסיבת הנובה. כל היתר חיילים. אנחנו חלק מהמדינה הזאת, העמק הוא לא אותו עמק אחרי חרבות ברזל, וזה לא רק חללים, זה גם עשרות פצועים ופצועות. מאות חיילי וחיילות מילואים במשך שנתיים וגם ועד היום עדיין בשירות מילואים, יוצאים מעזה, חוזרים מעזה, יוצאים ללבנון, חוזרים ללבנון. אנחנו ספגנו גם לא מעט מטחים, בגלל הקרבה לבסיס רמת דוד בחרבות ברזל, אחר כך עם עם כלביא. עמק חסון, עמק איתן, עמק חזק, אוכלוסייה מדהימה ואותו הסיפור של מדינת ישראל. ער הציונות חזק מאוד, ערך של התיישבות חזק מאוד, חזק מאוד ערך של חקלאות כאמצעי ההגשמה של הציונות ואנחנו נחושים בדעתנו כדי לשים קץ לתופעות האלה. אנחנו מעריכים מאוד את ההגעה שלכם למקום הזה, של כל הצוות, מודים לכם מאוד ואנחנו בטוחים שאחרי הסיור הזה אנחנו נוכל גם לפתור את זה. לא לעשות יותר סיורים. תודה רבה רבה. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> נמשיך עם עוד מספר דברים מקצועיים. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> רגע, ניצן. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> נראה לי שאנחנו מפה נדלג לאזור שלנו. בגלל שהרבה דברים ראינו בדרך, נלך למצפה נטופה, בגליל התחתון ונצפה על המוקד אצלנו. משם אנחנו נמשיך ללביא. שם אני כבר אדבר על המצב שלנו. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> ננצל את ההזדמנות שאנחנו פה. אנחנו באנו מהשטחים החקלאיים של קיבוץ הסוללים. אתם רואים את הדרך הלבנה שעולה שם לכיוון הגבעה? הגבעה הזאת זו גבעת אלה, שדיברנו עליה קודם. פה באמצע יש את הנחל שהקצה שלו, ואדי שהקצה שלו זה עילות. זה הוואדי ששופכים עליו משאיות עם הרבה מאוד פסולת, מדליקים, אתם מבינים שהרוח, אם היא נעה לכיוון אחד – ישוב אחד נחנק, אם היא נעה לכיוון השני – הישוב השני נחנק ולפעמים גם שניהם ביחד. אני עוד רוצה להוסיף שאנחנו בתור מועצה, ראשת המועצה קיבלה החלטה שמשקיעה מאות אלפי שקלים בניקיון של ערמות הפסולת האלה, מעל שני מיליון שקל השקענו בשנה האחרונה בניקיון. זה כסף שבמקום שיהיה מיועד לחינוך, לרווחה, זה דברים חשובים לא פחות. ראשת המועצה קיבלה החלטה כדי שהעמק יהיה נקי, זה לא ברור מאליו דבר נוסף שאנחנו עושים בימים האלה, יחד עם אשכול רשויות גליל עמקים, אנחנו מציגים בעשרה מוקדים מצלמות שיעזרו לנו לנטר השלכות של פסולת בשטחים הפתוחים. על בסיס התמונות והראיות שנקבל משם, יוגשו דוחות וכתבי אישום. נשמח שהמדינה תוכל לעזור לנו גם בנושא הזה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אנחנו ניכנס לנטופה. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> בתיאבון לכולם. אני רוצה להמשיך לשעשע אתכם בסיפורים. הייתי יושב ראש הישוב שאני גר בו אלון הגליל, לפני כמה שנים, אני רגע מדבר על הפסולת הגדולה, פסולת מוצקה שזורקים והישוב אחראי לפנות אותו עם קבלן. אני יושב על הכמויות ויושב עם המזכיר שלנו ואני אומר לו זה לא הגיוני הכמויות, זה לא מה שאנחנו זורקים, ואנחנו הולכים ומבררים את העניין ומסתבר שיש אנשים שבאים וזורקים אצלנו. באים שמים ספה, באים שמים כורסה, באים שמים כל מיני דברים ואני משלם על זה הרבה מאוד כסף. לקח לי שנתיים להבין שההוא שבא וזורק אצלי, הוא הישראלי הטוב. הוא הישראלי הטוב שלוקח את הכורסה מהכפר שלו ונוסע עד אלי ושם את זה אצלי, כדי שאני אשלם על זה וזה יפונה. האחר, זורק את זה בקצה של השטח החקלאי ומבעיר את זה, שם את זה לצידי הכביש, שם את זה בגבול עם המועצה, זורק את זה בשטח וכשזה מתאסף, הוא שורף. משרד להגנת הסביבה עשה לפני כמה שנים הסדרים של נשלם לכם 80% בשנה הראשונה, 60% בשנה השנייה. זה לא הסדרים שמחזיקים שם כי כבר ב-60% הם לא יודעים לשלם. אני תכף אגיע לזה. אבל מקום כזה, שאין לו איסוף מסודר, גם כשיש לו משהו, אז הוא אוסף את זה בתחנת מעבר אצלו ויש קבלן שאמור לפנות את זה לאן שצריך. כאשר לפנות את זה לאן שצריך, זה הרבה מאוד כסף. הקבלן הזה הולך ודואג שהעסק הזה פעם בכמה חודשים יעלה באש, זה לוקח כמה שבועות עד שכל השריפה הזאת נגמרת. אבל כמות הטונאז' והחומר האורגני עץ ומה שלא יהיה שם שנשרף מקטין את הערמה מאוד ואפשר להתחיל לאגור מחדש, והוא חסך לעצמו 100-200 אלף שקל. עכשיו היה לנו אירוע כזה בשפרעם, שחזר על עצמו פעמים וזה שריפות שזה כמו הכבול בעמק החולה, שהיה לפני 75 שנה, 1950, שנה זה כמו הכבול שם שבוער מתחת לקרקע, זה שריפות שאי אפשר לכבות אותן. צריך לתת להן להירגע לבד. זה חוסך הרבה מאוד כסף. אנחנו צריכים להבין, ואני חושב שאת זה אנחנו מבינים, שבסוף העסק פה זה הגורם הכלכלי. המניע הוא המניע הכלכלי והשאלה אם הפתרונות שאנחנו חושבים עליהם היום, באמת יעקרו את המניע הכלכלי מהשורש. אני התחלתי את הסיפור שלי בחלק הקודם שהבן אדם מגיע למטמנה ועומד בתור ובסוף עושה אחורה פנה. הוא הגיע עם כמה ביג-בגים, הוא קבלן קטן. החוקים שהיום אנחנו מדברים עליהם, לא מדברים על פתרונות לקבלנים הקטנים. הוא עומד עם שלושת הביג-בגים שלו על העגלה, מחכה שעתיים בתור לטורעאן, אחרי שעתיים אומרים לו סליחה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> טורעאן סגור כבר מלא זמן. זה לא נכון. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> זה סיפור ממזמן. נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - יש שני אתרים שלא צריך לעמוד בתור, אין לעמוד בתור. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> אני מבין שהבעיה של לעמוד שם בתור נפתרה. הבן אדם בסוף, לאורך זמן, יוצא מהשוק. כלומר, הוא אומר כדי לעשות עסקים לפי החוק, אני לא יודע, זה לא יכול להיות לי כלכלי, אני אצא מהשוק ומי שנשאר בשוק ונותן את השירותים האלה לציבור זה עצמאי, שמחליט שהוא מוכן לא לעמוד בחוק. אנחנו פשוט משחיתים את החברה, אנחנו מובילים אנשים להתנהל כמו פושעים אם הם רוצים להישאר בעסק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והוא גם גובה על הפינוי וההטמנה. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> הוא גם גובה על הפינוי וההטמנה שלו. כשלומדים מנהל ומדיניות ציבורית וכשלומדים ניהול, יש את הנושא שחוזר תמיד של כשל מדיניות. אני רוצה להגיד משהו על כשל מדיניות והייתה לי פה גם שיחה על זה עכשיו עם יניב בלייכר מעמותת אזרחים למען אוויר נקי, שעושה עבודה מדהימה מטעם החברה האזרחית. כשל מדיניות נשמע לנו כמו כמה אנשים שלא מבינים חוקקו חוק והחוק הזה גרוע מיסודו. אני רוצה להציע לכם פרשנות אחרת. כשל מדיניות, זה שכשאתה מסתכל על סוג מסוים של אוכלוסייה ובונה פתרון שקשור אליה ולא לוקח בחשבון שבאוכלוסייה אחרת, זה גורם נזק ולא תועלת. המועצות האזוריות בישראל זה סרח עודף של עיריות ושל חוקי ממשל פנימי בישראל. כל החוקים בישראל נבנו סביב ערים. מועצה אזורית, זה סרח עודף שמנסה להתמודד עם חוק מהגורן וחוק מהיקב ולכן, כל העניינים של האכיפה פה שדיברו פה, אף אחד לא ישב מסודר ואמר איך נחוקק חוקים ששומרים על המרחב. הרי, ראשת המועצה שלי לא מקבלת ארנונה על העץ הזה שיושב פה ולכן, גם אין לה את התקציב לשמור על העץ הזה נקי. אנחנו צריכים להבין שפסולת במקום עירוני, לא מתנהלת כמו פסולת במקומות האלה. כשיש לי משאית פסולת במקום עירוני, אני כנראה אצא מהעיר וכבר אלך לסידור המיוחד שלי, אני גם בונה כמויות מאוד גדולות. פה אני בדרך הביתה מהעבודה בבנימין למקום שאני גר בו, אני אעצור לביקור בעמק יזרעאל אכנס פה לגבעה ואוריד את הדבר הזה. אם אני אראה ערמה בכלל טוב, אני אצרף את זה אליה. מדי פעם יבעירו את הערימה הזאת. דבר אחרון, הייתי בסיפור על יהודה ושומרון. הייצוא של הפסולת הביתית ליהודה ושומרון והשריפה שלה שם היא סוג של עצימת עיניים שלנו. כלומר, אפשר עד מחר לבוא ולהגיד מה קורה שם ושורפים פסולת. פסולת בנין, אבל יש גם פסולת ביתית. אנחנו צריכים לעקור את הנושא הכלכלי מהשורש והנושא הכלכלי קשור לזה שבן אדם היום שיש לו פסולת ביד, או משאית פסולת, יודע שלעשות את הדבר הנכון, יעלה לו 5,000 שקל, אם זה פסולת ביתית. אם זה פסולת בניין, פחות. ייקחו ממנו כסף על עשיית הדבר הנכון וכל פתרון שאנחנו מוצאים חייב להפוך את המשוואה הזאת, את כשל המדיניות הזה, ולייצר מצב שכשאני עושה את הדבר הנכון – כדאי לי כלכלית וזה לא יוצר לי נזק כלכלי. כל חקיקה חייבת להתמקד סביב הדבר הזה. << דובר >> ניר שנער: << דובר >> אנחנו ממשיכים. בצד שמאל, בין העצים שון זה הישוב ציפורי ופה בצד ימין, מבואות של נצרת עילות פה למטה. תכף תראו פה, בלי שתכננו מראש, יהיו פה ערימות שבוערות. משפיע על כל המרחב פה, גורם לנזק, כמו שראינו קודם. אנחנו נטפס עכשיו לנצרת, נעשה תצפית על הר הזבל ומשם נמשיך לכיוון מועצה אזורית גליל תחתון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי ששם לב, מקודם עברנו בצד ימין נראה את זה גם בדרך חזרה את כל הנושא של העיזבות, מה שדיברנו בדיון בשבוע שעבר. בסוף, הדברים האלה מתנקזים, שזורים בכל מה שקורה במרחב בשטחים הפתוחים. זה מתחיל משריפת פסולת, הופך אחר כך למתחמי יישוב קבע. כל הוואדי למטה, שראינו מי שמכיר את מעיין הסוסים, כל הערוצים בין הערים, בין הכפרים, הופכים דרך העיזבות למתחמים שלמים של התיישבויות לא חוקיות ומרחבים אדירים של פשיעה. גם פשיעה חמורה של סמים נשק וזנות, אבל גם בוודאי, כמו שאתם רואים, מתקנים לשפיכה של פסולת מכל הבא ליד. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> ניצן פלג, ראש מועצת גליל תחתון אני אגיד כמה מילים ברשותכם, עד שנגיע להר פה. מה שקרויזר אמר על נושא העיזבות, זה חשוב. זה נושא שאנחנו מתעסקים בו המון. קצת כדי להכיר אותו מהזווית שלנו, אנחנו מוציאים אין ספור צווי הריסה למתחמים האלה. כל הסיפור הזה של העיזבה נולד מתקנת פטור מגדר לשטח חקלאי. אי-שם, לדעתי ב-2014 באו חקלאים בתלונות למשרד החקלאות וטענו שלא ייתכן שכל גדר סביב מטע, כרם, בגלל חיות הבר וכולי, הם צריכים להגיש בקשה להיתר. רענן אמויאל היקר ממשרד החקלאות אמר אין בעיה, ברצון טוב, פטר בעצם את הגדר מהיתר. מה שקרה לאט-לאט זה שהרבה מאוד חלקות פרטיות, כמו שראינו פה ובאזורים שלנו, אזור כפר תבור, אזור גולני, חלקן פשוט חולקו למתחמים קטנים של חצי דונם ובגלל הפטור מהיתר, כל אחד יכול לשים איזה גדר שהוא רוצה סביב השטח, לשים בפנים מנגל, נדנדה, גרלנדות. כמובן שזה כבר מתחבר לאשפה ובקבוקי בירה, וחגיגות בלילה ותופעה שהפכה להיות פשוט בלתי נסבלת. אנחנו ראינו את התופעה הזו פתאום צצה באזור שלנו, הרמנו קריאה משמעותית מאוד בנושא הזה. הגענו למשרד החקלאות, הגענו למשרד המשפטים, ועדה מחוזית צפון והבאנו את רענן אמויאל לשטח הוא ראה את זה, הוא תפס את הראש, הוא אמר אני לא מאמין שזה מה שעשינו. הצלחנו לפני שלוש שנים לשנות את המצב. שהיום במחוז צפון, אם אתה רוצה לגדר קרקע חקלאית, היא צריכה מינימום חמישה דונם. בעיניי, זה עדיין פחות מדי, אבל זה חקלאות. מינימום חמישה דונם וחתימה של משרד החקלאות שזה אכן חקלאות וגם הגדר עד גובה מטר וחצי. אפשר לראות אותה משני הכיוונים. בקיצור, אי אפשר לעשות את מה שעשו. אנחנו מוציאים צווי הריסה על בסיס כמעט שבועי, על כל מתחם כזה חדש שקם. זה הכיף כמובן שלשמו הסיור כן. מצד שמאל, אתם יכולים לראות את הסרפנטינה פה למעלה. בהקשר הזה של העיזבות, יש את החוק, אפשר לאכוף, אפשר להרוס, זה רק עניין של רצון. החוק כבר מאפשר וגם במתחמי בילוי כאלה, עיזבות שקיימות מעבר לחצי שנה, שכבר אי אפשר להוציא להם צו מנהלי, אפשר להגיש כתב עיצום על שימוש לא מותאם למטרת השטח שזה לא לחקלאות. ראיתם כמה כבר אנשים גרים שם. אפילו ראיתי שם תאי שירותים על הנחל, שזה פשוט זוועה. אבל זה רק עניין של רצון של אכיפה של ועדות התכנון והבנייה כמובן. זאת נצרת, מפה ממשיכים לטורעאן למחצבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו בנצרת כרגע, נצרת טורעאן זה המסלול המקורי. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אנחנו נעשה פרסה בגולני ונכנס למחצבה וזהו. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> שמי יוסי בר, אני מנהל המשטרה הירוקה. שלום לכל מי שאני מכיר ולא מכיר. כדי לקצר, אני מבין שפה באוטובוס אני הנציג של המשרד להגנת הסביבה. אבל בהצגות תכלית, לגבי תפיסת ההפעלה וכולי, אני אספר לכם שהמשטרה הירוקה שאני מכיר מיום שני 19 במרס 1997, 07:30, לאורך כל האבולוציה הארגונית של הארגון. מה שהיה אז ומה שקיים היום. המשטרה הירוקה היא היחידה לאכיפה פלילית במשרד להגנת הסביבה וזה באמת על רגל וחצי. אמרה פה ראשת העיר ואמר פה קודמי במידה רבה של צדק, את האירוע הזה צריך לנצח. את האירוע הזה אי אפשר לנצח ברמה המקומית. האירוע הזה משקף תופעה ולאירוע הזה יש כמה רגליים. רגל אחת, היא רגל האסדרה, רגל שניה היא רגל תקצוב והניקוי, הרגל השלישית רגל הפיקוח ורגל רביעית זו רגל לפתרונות. בג'ונגל המזרח תיכוני שלנו, יש כמה סטים של פעולות אכיפה. כל מי שיושב פה מסתכל וכשהוא מגדיר אירוע חמור, מבחינתנו, כל האירועים הם אירועים חמורים. יש חמור יותר, חמור פחות. אבל עולם האכיפה מתחלק למעשה לכמה עוצמות. יש את העוצמה המנהלית, יש את העוצמה הפלילית ויש בעצם סמכויות שהן לא מנהליות ולא פליליות, הם סוג של אנדרוגנים. חלקם לצורך העניין, סמכויות שקשורות, אני קורא לזה, הרעשה כלכלית, סמכויות שיש לחשבים וכולי. כלומר, סמכויות שקשורות למקל והגזר בהיבט התקצובי. השקעתם – תקבלו, לא השקעתם – לא רק שלא תקבלו, גם יהיה חוב. בהיבט הפלילי, אני חייב לומר את הדבר הבא, המשאבים שלנו מאוד מאוד מוגבלים. כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית, היא צריכה להיות אכיפה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. אם נעסיק את עצמנו בהצהרות כוונות, אני אדבר איתכם, עם כל ה-169 ס"מ סנטימטר שלי גבוה-גבוה, אנחנו לא נגיע רחוק. אנחנו רוצים להקצות את מעט המשאבים שיש לנו, במקום שבו מבחינה מידתית, הם מתאימים לעולם הפלילי ושתים, הם גם ייצרו את ההשפעה והאפקט הנדרש ושלוש, הם גם היו מידתיים. כדי שהמקומיים יטפלו בכל הכלים שיש להם, ואין להם, לטפל במקומיים. כדי שהלאומיים, מי שנמצא תחת המשרד ומי שנמצא ביחידות סמך, ייתנו גם הם. צריך לייצר פה מידתיות מאוזנת בין סמכויות האכיפה שיש, אין והגורמים שנמצאים בשטח. כלים שהיום נשמעים לנו אלמנטריים והם לא היו פה מאז ומעולם. למשל, קנסות על העברת פסולת. קנסות על העברת פסולת לא קמנו איתם בבוקר, ב-19 במרס 1997, לא היו את הקנסות האלה. אני לא כדי לפרגן בפורום הזה, הוא פשוט יודע את זה, הצו הזה תוקן בעקבות היוזמה של יניב והצוות שלו. אני אומר לכם את זה חד משמעית. החברה האזרחית פה הניעה מהלכים שלנו מבית היה מאוד קשה להניע. היום זה נשמע לנו כאילו מאז ומעולם היה את התיקון בצו סדר הדין הפלילי, בהוראות משפט השלכות פסולת. אבל לא, זה לא היה. תעיפו מבט מצד שמאל. לפני שנרד, מי שתיאר פה קודם לכן את המוטיבציה של מי שחוזר לעמק מהעבודה ומרים את ההייבר בסוף היום, זה לא העולם של האכיפה הפלילית שאנחנו מדברים עליו. תסתכלו שמאלה, זה העולם העברייני. זו המוטיבציה הכלכלית, שכוללת עבירות תכנוניות של השתלטות על קרקעות, עבירות, אני אומר את זה בעדינות, בעלי מרכיבים לאומניים של השתלטות על קרקעות ממוטיבציות שהן לא בהכרח רק כלכליות. יש פה מרכיבים של חיילים בארגון פשיעה שפועלים, עם חלוקת תפקידים מאוד ברורה. שאלו אותי על המשאבים שיש. אם למדינת ישראל הגדולה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא רוצה להגיד להם את זה בחוץ? << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> תסביר למטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מרחב עמקים, סגר אותו פעמיים, בהתחלה עם צו זמני. היום הוצא צו לצמיתות. בסוף, זה היה מאגר כסף של משפחת פשע שעבדה פה. כל מי שגר פה, לא יכול לחיות פה. כרגע הוא בסגירה. הכול בסגירה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אני מאוד מתרשם פה מהאירוע, אבל זה אירוע קל. יש לנו פה אירוע ענק, קל לתפוס את האירוע הזה וכמו שאמרת, יוסי, אתה צודק, זה אירוע גדול, אירוע של ארגון פשע, אירוע מאוד ברור. מה שראינו בעמק יזרעאל על הדרך, החיים של היום-יום, זה בדיוק ההייברים האלה והמשאיות הקטנות האלה. כי כאן, זה באמת אירוע שקל מאוד למשטרה ולמדינה לבוא ולהגיד נכנסים פה בכל הכוח. זו באמת מטמנה גדולה, פיראטית, ברורה לכולנו. כסף רואים כאן, השתלטות על קרקע – חד משמעית. האתגר הגדול הוא בדיוק את כל המקומות הקטנים האלה, ביערות, בשדות, אני איתך לגמרי. זה לא פשוט למדינה. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני ממשיך את הקו שלך וקורא לו הקו של ג'וליאני. הזכרתי קודם שהגדרות של חומרה הן משתנות בהתאם לגורם שמגדיר ובהתאם גם, אי אפשר לקרוא לזה אחרת, לקורבן הסביבתי. הרי אירוע כזה במקום מוסדר, לא במקום שאין בו דין ואין בו דיין, אגב כמו חלק ניכר במגזר, היה מייצר רעידת אדמה הרבה יותר גדולה מאשר אירוע כזה אמור לייצר. חייבים להבין שמעט המשאבים שיש לעולם האכיפה הפלילי, חייבים להגיע, כדי לתת מענה הולם מבחינת הקורלציה, למוטיבציה העבריינית וזה מה שמנצח את כל האירוע. אנחנו מדברים עכשיו רק על אכיפה. לא על אסדרה, ולא על מניעה, ולא על פיקוח, ולא על טיפול במקור, ולא על תקצוב, ולא על רגולציה. מדברים על אכיפה. מה שינצח את האירוע הזה, זה המידתיות. כלומר, תייצר אכיפה בקצב נכון, באופן כזה שאתה מזהה את המוטיבציה העבריינית. אם המוטיבציה העבריינית היא השתלטות על קרקע ולאו דווקא עבריינות סביבה, תיקח את הקרקע, תפקיע את הקרקע. יש פה את הגורמים התכנוניים שצריכים גם כן לחשוב מחוץ לקופסה, להפקיע את הקרקע. יש פה גזל של משאבים כי מחרתיים הפסולת לא תפונה מפה. הפסולת תהפוך להיות עוד מגרש כדורגל, עוד מגרש כזה או אחר, ובעצם יש פה ניצחון של כולם, חוץ מאשר של המדינה. המדינה, גזלו ממנה את המשאבים גם הציבוריים, גם המשאבים הלאומים ולכן בעיניי, עוד הפעם אני לא מחזיק מנדט כזו או אחר, על כל הפתרונות הכוללים, אבל בעיניי, בכל מה שקשור לאכיפה, צריך לייצר סט שלם של כלים, שהם מתאימים מבחינת גם המידתיות וגם מבחינת אופי הגורמים שאוכפים. בשלטון המקומי לייצר מצב שיש מאגר, גם של רגולציה, הרי כולנו מכירים את חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה) שהמשרד אוכף מתוקפו, אבל גם יש חוק מקביל לרשויות המקומיות, כדי לאכוף את זה. אחד, צריך שרשויות יתגייסו לאכוף את החוק באמצעות הכלי הזה, שתיים, צריך אולי שיפורים רגולטורים, כדי שייתנו לרשויות גם יכולות תקציביות, אבל גם יכולות אחרות ואת כוח האדם, גם מבחינה כמותית וגם מבחינה איכותית ותפיסת הפעלה שמתאים לטיפול באירוע הזה. כלומר, אם רשויות יגייסו פקחים שיעסקו ואני אומר את זה בציניות, בעבירות של חניה, זה לא מתאים בכלל לעולם התוכן שאנחנו מדברים, של השטחים הפתוחים, זה לא מתאים. צריך פה פקחים, סליחה על הפומפוזיות, עם סכין בין השיניים, שיודעים לאכוף בשטח ויודעים גם לעשות את ההתנגשויות האלה עם העבריינים. אירועים בסדר גודל כזה, פה אני רואה את האשם התורם של המדינה, בכך שאת האירוע הזה היה צריך לבלום אחרי הערימה העשירית. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> ומה שאנחנו נראה עכשיו בטורעאן, זה בדין הבין לבין. זה בין מה שראינו בעמק יזרעאל לבין זה. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> להשלים לגבי טורעאן, בקשר למה שנאמר פה ביחס לשינוי פני המקרקעין והייעוד החקלאי, אני חייב גם לנהוג באירוע בעדינות, כי חלק מהדברים נמצאים בתוך הליכים, תבינו מה שתבינו, אמרתי את זה קודם למי שצריך להגיד, אני לא יכול לדבר על הכל, סליחה שאני נשמע כזה דרמטי, אבל אני רק ביום חמישי ראיתי בטורעאן תופעה שהיא תופעה מאוד מעניינת. ראינו רפתות, ששייכות לדמויות מאוד מוכרות בהיבט העסקי, עברנו ליד עסק כזה גדול, בצפון מכירים את העוסק בוודאות, שעוסקים בכלל בעולם הזה של בשר, של חקלאות ואנחנו רואים שהרפתות האלה הם הכל חוץ מאשר רפתות. חממות שבתצ"א, או במבט של רחפן גבוה מדי ייראו כמו סככות אסבסט במקרה הגרוע, אבל כשנרד למטה, נראה שההפרות הפכו למכולות אשפה. אין פרות. כי לא חסרים משטחי רביצה לפרות. אבל יש כאן תחנות מעבר פיראטיות לפסולת. אנחנו, כגוף האכיפה של המשרד רואים פה ענין חמור, אבל אותנו מעניין מאוד מי מחולל הפשיעה. את אותם משאבים מצומצמים, ששאלו ואני לא אצעק בקול גדול מה מעט המשאבים שיש לנו, אתם לא רוצים שהמשאבים האלה ילכו למקומות הקטנים. אתם צריכים את היסודות הנפשיים של מחולל האירוע וסליחה על המילים הגדולות. אתם לא הייתם רוצים לצורך העניין ששוטרי הסיור של משטרת ישראל למשל, שיש להם תפקיד מאוד חשוב לשמירה על הסדר הציבורי, יטפלו בארגון פשיעה. זה הסיפור הגדול. להקצות את המשאבים הנכונים, להקצות את הכלים הרגולטוריים, לפתוח את סמכויות האכיפה בהתאם למי צריך מה. ככל שהאכיפה הפלילית תהיה חזקה יותר, אגב ג'וליאני. מי שלא מכיר התיאוריה של ג'וליאני, תיאורית החלונות השבורים, לצורך העניין, הגישה בתחילת שנות האלפיים היא גישה שמנצחת גם היום, אם יש פורעי חוק, שבאים לחלונות ראווה ושוברים - - - << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> מה הכוח שלך? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> כמה אנשים יש לי? לא לציטוט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לציטוט. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> 27 מפקחים מדן ועד אילת ועוד תשעה חוקרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה מהם במילואים בעקבות המלחמה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> כרגע, אני עומד על 60% אולי וזה סבבים על גבי סבבים. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> כמה תיקים אתם מייצרים בשנה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> העניין הוא לא כמה תיקים מייצרים, אלא כמה תיקים המשרד מצליח לטפל בהם מעריסה לקבר. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> כמה אתם? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אנחנו בסדר גודל, ממוצע - - - << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> לא ממוצע. 25, כמה טיפלתם? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> 100 ומשהו תיקים. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> באיזה עבירות? 100 ומשהו תיקים בכל המדינה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> בכל התחומים הסביבתיים. לא פסולת. הדומיננטי זה פסולת. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> כמה פסולת? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני מעריך, סדר גודל של 75. מעריך, אבל זה אינטואיטיבית. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> למה אינטואיטיבית? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני לא הגעתי עם נתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה מגיעים בסופו של דבר לכתבי אישום? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> בערך 75% מהם. 60% מהם. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> אז יש לנו 40 כתבי אישום בשנה שעברה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני לא יודע להגיד לך. אני צריך לבדוק את זה. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> אני אשמח להבין את זה. כמה יש בצפון? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני יכול לומר לך שמירב המשאבים שלנו, בהתאם להנחיה, גם של השרה וגם של המנכ"ל עוסקים בענייני הפסולת. בפסולת אפשר לומר שיש שלושה אזורים שהם עמוקים ביותר במדינה – צפון, פזורה, משולש דרומי מרכז. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> כמה נגמרו בגזרי דין השנה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני צריך לבדוק. אין לי את הנתון הזה כרגע. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> 10? 500? כמה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני חוקר. << דובר >> רחל בן חורין: << דובר >> שמי רחל בן חורין ואני יושבת ראש ועדת איכות סביבה מועצתית, וכל פעם שאנחנו מנסים לאסוף את כל הגורמים ולראות מה אפשר לעשות, מסתבר שלישוב יש שני פקחים על כל הצפון, לאיכות הסביבה יש אחד ורבע, לפני שמתחילים הכול, לפני שיש חקיקה, שזה משהו שלוקח זמן, זה אף פעם לא מתוקצב. הייתה לנו ישיבה עם המחוז, לפני שהכול התחיל, אין תקן אחד בשום נושא, שבהם למחוז צפון יש תקן מלא. הנה סאמר פה ממשרד איכות הסביבה, בשום נושא, אין למחוז צפון תקנים מלאים, כשהתקנים המלאים הם בערך חצי או רבע ממה שצריך. אז על מה יש לדבר? קושרים להם את הידיים והרגליים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו הזדמנות של הוועדה לפגוש בעיקר את התושבים שלא מצליחים להגיע, או לא עוקבים והמידע הוא בקצב מאוד גבוה, מה שקורה בוועדה בארבעת החודשים האחרונים ולכן, אני לא מצפה שראשי הרשויות כל פעם יקבלו עדכון מהוועדה ויפיצו לתושבים. אתם חיים את זה, חבל שאי אפשר לצלם את הריח, כי זה פשוט מזוויע לעמוד פה. אני אעמוד עוד קצת, שלא נשכח גם מחר כשאנחנו - - - שמנו לעצמנו בוועדה שלושה צירים מרכזיים. הציר הראשון והמשמעותי זה אסדרה לטווח רחוק. גם אם מחר נצליח להעביר את החוק הפרטי שלנו, בלי עזרה מהמשרדים ועם ויכוחים מול השרים, לחוקק בקריאה שנייה ושלישית את האסדרה, את התוצאות נראה עוד ארבע שנים. ולכן, זה תהליך שצריך להתחיל אותו ואנחנו בשיח טוב או פחות טוב, עם חלק מהמשרדים, חלק יותר, חלק פחות, אבל זה על השולחן. אמרתי נניח את זה, אבל אנחנו מדינה דמוקרטית, יהיו בחירות, מישהו אחר או אנחנו נמשיך את זה. אבל צריך להניח את זה. הציר האמצעי הוא מה שאנחנו עושים בוועדה. שזה לקחת את החוק הגדול של האסדרה, להבין שהוא בטווח של 4-5 שנים ולעשות שיטת הסלמי. לקחת את נושא הפסולת האלקטרונית, פסולת בניין, הפסולת הביתית וממש להתמקד. מחר אני מאוד מקווה שאנחנו נפתח ב-09:00 את הדיון של ועדת הפנים, עם הסכמות של הגנת הסביבה, אוצר, פנים ומשפטים ואנחנו יכולים נוכל את הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית על שולחן הוועדה ולהתחיל לדון ממש כבר ברזולוציה. איזה משאית תהיה עם עיכוב, כמה פקחים צריך, מה צריך להוסיף, כמה תובעים וממש לפרק את זה. אנחנו מתחילים עם פסולת בניין, כי כמו שאתם רואים, אלה המסות הגדולות, המשמעותיות. דרך אגב, אמר את זה ניצן מצוין, ברגע שאתה מכסח את זה, כי את זה רואים ומריחים, זה לא פותר את כל המזבלה בשבילי הדרך. זאת אומרת, זה מאמץ שהוא מגביר. נסגור את זה, זה ירוץ לשם. האסדרה הכללית בעצם מעקרת את הפן הכלכלי, את המוטיבציה הכלכלית של ארגוני הפשיעה. בציר השלישי, זה הדיונים ביום-יום של הוועדה. לשבת ולראות כמה תקנים חסרים למשטרה הירוקה למשל. בשבוע שעבר עשינו דיון, כל גופי האכיפה בשטחים הפתוחים שזה רמ"י, משטרה ירוקה, סיירת ירוקה, משטרה, פקחים של הרשויות, שידעו לדבר ביחד, בשפה משותפת. בכל גוף יש קצת, אבל כשהם מתאגמים אז הם רבים. זה עדיין לא מספיק, זה נכון לפקחים בשטח, זה נכון בתובעים, זה נכון שסוף-סוף הנהלת בתי המשפט מגיעה ודיברתי איתם ביום שישי. הם התחילו להכין תכנים לשופטים שמקבלים את התיקים האלה, שיבינו ששופט לא רואה את זה בעיניים. דרך אגב, כל הדבר הזה זה תעשיית פשע. לא סתם יש פה סוסים יקרים וג'יפים וילדים שבמקום להיות בבית בית ספר מסתובבים פה ומקבלים משכורות עתק ושמעתם כלבים וסוסים, ואוכל לבעלי חיים וברזל. התיאוריה של החלונות השבורים, הם גם נהנים הפסולת של הבניין וגם מוכרים את הברזל, ואת הבטון. הם נהנים מכל העולם הזה ולכן אני אומר, יש פה שלושה צירים מאוד משמעותיים, לטווח הרחוק, טווח הביניים והטווח המיידי, שזה פיקוח. כל שבוע מגיע משרד אחר לוועדה ונותן דין וחשבון וזה משתלב. גם הפיקוח המאוד מאוד צמוד על הגנת הסביבה, גם על המשפטים, גם על משרד הפנים, שבסוף הוא האבא והאמא של העיר הזאת. העיר הזאת ספציפית, אנחנו בנצרת, היא בחוב של 250 מיליון, ראש העיר פה הודח בגלל אירועי פשיעה שקורים פה. כל האירוע פה נמצא בחקירה מאוד משמעותית. אנחנו רואים את זה, אז אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר להתעלם מהפסולת, אי אפשר שלא להריח אותו. אבל זה נמצא בכל המרחב. אמרו את זה מקודם, זה לא שאנחנו מחפשים עכשיו את הרשויות הערביות ולהאשים אותם. אבל יש פה מצוקה שהיא כללית. גם התושבים הערבים סובלים פה, הטרור הסביבתי הזה פוגע בכלל אזרחי מדינת ישראל והכאב הגדול, שאפשר לפתור את זה. זה לא משהו שאין לו פתרון. זה משהו שמדינת ישראל יכולה להחליט שהיא רוצה לטפל בו וזו החובה שלנו בכנסת כוועדה, לפקח על הממשלה שהיא הולכת לכיוון הזה. << דובר >> רחל בן חורין: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על חוק הפסולת. כאזרחים פשוטים, יש לנו הרגשה, כי שמענו על חוק הפסולת בכמה פעמים שהחוק הזה הוא מורכב מדי. העסק הזה של לשלם לפה וזה ילך לשם ולשם, אתם צריכים לבדוק שהוא בכלל ישים. אני שמעתי את נציג המשרד מסביר את חוק הפסולת המורכב הזה, בפורום של אנשים שחיים את השטח וכולם אמרו לו שהחוק הזה מסובך מדי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על פסולת בניין את מדברת? << דובר >> רחל בן חורין: << דובר >> על פסולת בנין והוא לא ילך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן הוועדה עובדת בצורה הדרגתית. יש הצעת חוק, היא נדונה על שולחן הוועדה, עם גופים אזרחים, משרדי המשלה, גופי אכיפה, כולם מגיעים ומדייקים. בסוף, אין מאה אחוז. תמיד אנחנו צריכים לקחת בחשבון, שברגע שהחוק יעבור ואנחנו נילחם באותם גורמים טרוריסטיים, כי בסוף, הריח הזה הורג אנשים. הם מרוויחים כסף והם הורגים אזרחים. << דובר >> רחל בן חורין: << דובר >> הם הורגים גם את עצמם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הורגים אנשים. לא משנה אם זה תושבי שמשית, או תושבי נצרת, אזרחים מתים מהזיהום הזה. זה פוגע במשאבי הקרקע, זה פוגע במים. יש פה אנשים מארגוני הסביבה, לשקם את הקרקע הזאת אחרי עשרות שנים, זה מיליארדים שמדינת ישראל צריכה להקצות. אבל צריך להתחיל את האירוע הזה. << דובר >> רחל בן חורין: << דובר >> מאחר שזה יהיה מאוד חגיגי אם יעשו חוק פסולת ולא יעשו אותו כל שנה, תעשו אותו רלוונטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חוק הפיקדון על מכלי משקה, לא חל בנצרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מייצרים את זה בשטחים הפלסטיניים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו חשבנו שזה בעיה של משילות ויצירת מוטיבציה לחוק הפיקדון - - - << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> קודם כל, אנחנו רואים פה את בית רימון על ההר, זה ישוב הכי מערבי בעצם של מועצה אזורית גליל תחתון. בגליל התחתון יש 19 ישובים, 200 אלף דונם. אפשר לומר חצי מעמק יזרעאל, בשטח קצת יותר מחצי. אבל מועצה של 19 ישובים – קיבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים, כפרי נוער. בעיקר מועצה של מושבים. הנושא הזה של הפסולת ודיברתי כמה מילים על העיזבות, אנחנו נוסעים על כביש 77, הגליל התחתון בעצם נחצה ע"י כביש 77 מזרח, מערב וכביש 65 צפון, דרום. וזה חלק מהנושא של המשילות, שקרויזר הזכיר, שזה הכל מתחבר ביחד. אלה כבישי דמים, עם הרבה מאוד תאונות, נהיגה פרועה, מרוצים בשעות הקטנות של הלילה. אנחנו ממליצים לכל התושבים שלנו שנוסעים כאן על הצירים האלה, במיוחד כביש 77, סע על הנתיב הימני 90-100 קמ"ש, תהיה בשקט. אחרת, עוקפים אותך מימין ומשמאל, ובאמת לצערי הפשיעה פה על הכביש היא נוראית. לא רציתי פה להלאות אתכם בדרכי חתחתים וממקום למקום, מקודם שלומית דיברה על כפר מסר, בדרום, על המזבלה שבוערת שם כל הזמן, שזה תופס גם אותנו. מושב כפר קיש, זה מושב הדרומי שלנו, אז זה בדיוק הגבול בין הגליל התחתון לעמק יזרעאל, בחלקינו הדרומי, של עין דור, גזית, מסר וכפר קיש. אנחנו כרגע נכנסים, עוד מעט ניכנס פה לגולני, נעשה פרסה ונלך לכיוון המחצבה של טורעאן, שמצד ימין, יש בדיוק את אותו אתר. אם ראינו את האתר הגדול הזה, הר האשפה, בנצרת, פה אנחנו רואים אירוע קטן, הוא כבר לא כל כך קטן, שהוא על בסיס קבוע. שבניגוד למקומות אחרים, פה אנחנו אפילו יודעים של מי הקרקע. אני העברתי ליחידת האכיפה, העברתי את השמות, הוצאתי את נסח הטאבו של הקרקע. אני יודע שהוא הזמין אותם לחקירה, אני צריך לראות מה קורה עם זה. אבל יש פה גם קרקע פרטית שעליה אנחנו רואים שיש את האשפה הזאת. יש לנו את הישוב מצפה נטופה, שצמוד לטורעאן, יחסי שכנות טובה אגב בין טורעאן למצופה נטופה וגם עם הגליל התחתון. בכובע השני שלי, אני גם יושב ראש אשכול כנרת עמקים, שזה 15 רשויות. יהודים, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, נוצרים, כל מה שיש לנו בחברה הישראלית באשכול כנרת עמקים ואנחנו המון עוסקים בזה. מאזן עדוי, שהוא ראש המועצה של טורעאן, הוא הסגן שלי באשכול. הוא גם מודע לבעיה, גם יהיה נציג מטורעאן פה בסיור הזה. אבל עדיין, אני טוען שיש פה פתרונות. טורעאן פה, משמאל אלינו. יש פתרונות, בין אם זה לדעת מי הבעלים של הקרקע. אני חושב, עם כל הערכתי לרשויות הערביות, על המאמצים שהם לכאורה עושים או לא עושים, חלק יותר, חלק פחות, שאי אפשר לשחרר אותם מאחריות על הסיפור הזה. נכון שהטענה היא זה עניין של חמולות וזה עניין של פשע, וזה בין משפחות, ועושים לי בכוונה כדי להשחיר את פניי, אני מכיר פה את כל התשובות האלה. אני לא אומר שאין בהן מן האמת, אבל עדיין, משרד הפנים, יש לנו פה נציגים של משרד הפנים, כל הנושא של מענקי האיזון והסוציו זה בלוף שהמדינה כבר מזמן צריכה לשנות אותו. האינטרס שלנו כראשי רשויות זה לקבל אוכלוסייה כמה שיותר ענייה, עם סמים וזנות, ואני אהיה עשיר. כמה שייתן לי אוכלוסייה יותר איכותית, אני יותר עני. כפר ורדים סוציו תשע, אחת המועצות הכי עניות במדינת ישראל. כנ"ל גליל תחתון, כפר תבור וכולי. אין מה לעשות. אבל משרד הפנים מעביר עשרות מיליונים לרשויות הערביות מענקי איזון, צריך לתפוס את זה שם וצריך לראות שהאנשים יודעים לטפל ולפחות מראים מאמץ שהם מטפלים בנושא של הפסולת. אנחנו רואים פה כרגע את המחצבה הגדולה של טורעאן. רואים כבר פה את הר הפסולת. אנחנו נגיע, נעשה פה פרסה בגולני וניכנס פה בדרך של המחצבה. מצפה נטופה יושבים על זה, נושמים את זה כל השנה. כמויות התלונות שאני וסאמר ממשרד איכות הסביבה מקבלים הוא אין-סופי. כנ"ל קיבוץ לביא פה והודיות וגבעת אבני ואילניה ושדה אילן. כל הישובים פה סופגים את הריחות האלה, וזה משהו שאנחנו באמת מתמודדים איתו כל הזמן. כמו שאמרתי, בניגוד למה שמפוזר בשטח, פה לדעתנו אפשר לתפוס את המקום הזה, אפשר לפנות אותו, אפשר לחסום את הדרך שם ואפשר פשוט לסגור אותו לאלתר. אני חושב שזה אפשרי. זה רק עניין של יוזמה ורצון. כזה שפכו לנו באישון לילה לפני חודש מול אתר ההנצחה של גולני. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> ונאכפו. אני רוצה לומר פה הערה קטנה. העובדה שישנה גופה בזירה, ישנו מפגע, איננה ערובה או אינדיקציה לכך שלא נעשתה אכיפה. לצערנו, אכיפה היא לא חזות הכול. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> נכון. << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אנחנו נראה פדופילים מסתובבים ברחוב, זה לא אומר שהם לא ריצו את עונשם. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אז אני גם מתחבר וכמו בעמק יזרעאל, גם אצלנו אסף נמצא פה, מנהל השפ"ע שלנו והוא בא גם מהעולם של איכות הסביבה, באופן כללי ואהבתו לנושא. יש לנו שולחן עגול של כל הפקחים והמפקחים במועצה וזה לא משנה באיזה תחום, שמעבירים מידע אחד לשני. עובדים צמוד מאוד כמובן עם המשרדים השונים, עם המשטרה הירוקה, עם איכות הסביבה, עם משטרת ישראל, מג"ב, מתמי"ד, שאנחנו מפעילים כאן הרבה. אנשים שלנו, עיניים בשטח שמנסים לתפוס את הדברים. אתם צריכים להבין, מחלף גולני שאנחנו נמצאים פה כרגע, הוא מצולם. יש פה הכול מצלמות. זאת אומרת, אם עושים אחד ועוד אחד, אפשר לדעת בדיוק מי הלך לאן. גם אותה משאית ששפה כאן, שפכה כאן באתר הנצחה של גולני, פשוט עשו הצלבות של מידע. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים – אפשר. היום אנחנו במועצה, מפעילים רחפן שהוא מה שנקרא מוסמך לעדות בבית משפט, שמלווה אותנו גם בתחום התכנון והבנייה, וגם במבצעי אכיפה נגד כלים מוטוריים בשטחים הפתוחים, בדיוק בשביל הדברים האלה. זאת אומרת, היום הטכנולוגיה קיימת ואנחנו יכולים להביא את המדינה למצב של אכיפה 24/7. זה רק עניין כמובן של רצון והקצאת משאבים. מצד ימין, בבקשה עיזבה קטנה, עיזבה שכרגע על הדרך, אם כבר אפשר אז למה לא לקחת קצת פסולת ולשרוף אותה? בשטח שיפוט של גליל תחתון צווי ההריסה וההריסות עצמן עובדות כל הזמן. זה לצערי כבר שטח שיפוט של גליל מזרחי. זה לא שלנו לצערי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גליל מזרחי, בשנה האחרונה, מוציאים שלושה צווי אכיפה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> זה סדרי עדיפות ומוטיבציה של כל ועדה. בעיניי, זה חולי של כל הוועדות המרחביות האלה, שהן על כמה רשויות. גם מי יושב בוועדה, בדיוק. אנחנו ננסה להתקדם כמה שיותר פנימה. הצטרפו אלינו פה גם עזיז, שהוא מנהל מחלקת איכות הסביבה בטורעאן ווסים, ממלא מקום, סגן של מזאן עדוי. המגזר הערבי סובל בדיוק כמו שסובלים שאר המגזרים מהדבר הזה. אני הסברתי גם את העניין הזה, שמצד אחד, הרצון והניסיון של הישוב, במקרה הזה טורעאן, לאכוף, אני חושב שתמיד אפשר יותר וצריך להתאמץ יותר, אבל צריכים לתת פה גם את המשאבים לדבר הזה ולראות איך ברמה הארצית פותרים את זה. אנחנו ננסה להיכנס ולהתקרב כמה שיותר, כדי שננסה באמת להבין ברגליים ולראות את המדורה. אתם צריכים להבין, הייתי שם בסיור עם השרה לפני כמה חודשים, היא הייתה שם, אנחנו לא בקיץ, אנחנו בחורף, תבינו שאי אפשר להוריד את הריח מהבגדים אחרי זה. עכשיו זה יהיה בסדר עוד, כי אתם בחורף. אבל אתם צריכים לראות מה שורפים שם. אתם רואים ערמות של שפורפרות סיליקון של בנייה. ערמות של שפורפרות סיליקון נשרפות ואנשים נושמים את זה, גם את הסיליקון, גם את הפלסטיק. תוסיפו את כל שאר החומרים וחביות עם כל מיני חומרים, ולקים וכל מיני דברים של עולם של הבנייה. פשוט רעל. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אנחנו נוסעים בדיוק עכשיו באמצע השטח, אתם רואים פה הרבה מאוד ערמות מימין ומשמאל, תראו כמה פסולת בנייה בצד שמאל, ספות, הכול. אני פה עם עזיז, כשנרד החוצה, אני אתן לו גם כן לדבר, כי אני מתרשם ומבין מעזיז, שיש פה הרבה מאוד רצון לעזור בעניין הזה, ולנסות לפתור את הבעיה, לפחות מטעם הרשות. << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> זה שטח של קרן שיקום מחצבות, מצד שמאל. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> בסוף כולנו מתמודדים עם אותה בעיה וזה לא משנה איפה השטח. תראו כאן, שמאלה קדימה הכול טרי ויפה. כל מה שאתם רואים פה הוא לקראת בעירה. זאת אומרת, זה מישהו מגיע, שם פה קצת בנזין ומדליק את זה. תראו את הכמויות פה, ככל שנכנס פנימה, אתם תראו, האזור הזה הוא פשוט נגוע ומזהם ברמות שאי אפשר בכלל להבין אותם. תסתכלו מצד שמאל, << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניצן, מאיפה הפסולת מגיעה? << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> זה קבלנים. כל מי שעובד באזור, במרחב, לא משנה מאיפה הוא מגיע. תראו, יש כאן בעלים של הקרקעות, כמו שאמרתי. עזיז, אני אמרתי מקודם, העברתי גם את השמות שלהם ליחידת אכיפה ארצית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניצן, אתה צריך לשלם למישהו כדי לפרוק כאן משאית? << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> בכנות, אני לא יודע. אי אפשר לדעת. אסף, אני לא יודע אם פה קמה מעורבות של משפחות פשע בעיניי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התשובה נראה לי שכן, לכן זה מעניין, אתה יודע, עדיין יש להם תמריץ לזרוק כאן. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אני חושב שאנחנו נלך קצת ברגל ובזה אנחנו מסיימים את הצד של הסיור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד איפה מגיע תחום השיפוט של טורעאן? זה הכול של טורעאן פה? << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> קצת בוץ לא יהרוג אף אחד. עזיז, ממתי השלט הזה? << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> זה חדש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מותקן בכמה אזורים בקרקע. << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> השטח הזה קשור לקרן לשיקום מחצבות, מהשלט, עד לשם, זה קשור לקרן לשיקום מחצבות. כל השטח הזה. הכביש נע פה, הוא כביש מנדטורי, מתרוכה, כל השטח הזה, זה שטח פרטי של אנשים. זה אתר מאוד ישן, משנות השבעים. עוד לפני שהיה פתרון קצה לפסולת בכל האזור. כל האנשים נטו לזרוק פה, לשפוך פה את הכסף, עם המשך עבודות החשיפה פה, נוצר מדרון הפרש טופוגרפי גדול, בין המצב הקיים, לבין המצב החדש וזה מה הגביר את התופעה הזאת, שנוצר פה שטח מת, שקשה מאוד לפיקוח גם להשתלט עליו. אנחנו, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, אחרי שהשריפה האחרונה בערה פה, התקיימה, אנחנו פה הצבנו שלטים, הצבנו מצלמות נסתרות. השבוע נתפסו אותם אנשים שהיו כל הזמן חוגגים פה, נתפסו על חם. החומר הועבר למשטרה הירוקה ולכל הגורמים. במקביל, הפעלנו עכשיו מכרז חדש, אולי הקבלן נמצא פה, אני הבאתי את הקבלן המבצע שאמור לבצע את העבודות פה, אנחנו נעשה את העבודה הזאת בשלושה שלבים. שלב אחד, אנחנו ננפה את כל החומר פה, כמה שאפשר. הקצינו כמה שאנחנו יכולים, כמעט כמיליון שקלים לנושא הזה. נעשה ניפוי וגריסה של החומר. מה שאפשר למחזר ולגרוס, אנחנו נגרוס, נמחזר. מה שאי אפשר, חומר דליק, נוציא נפנה לאתר מורשה. נבנה פה סוללות חדשות, נסגור פה את השטח, את הכניסות. התקנו מצלמות, כמו שאתם רואים בכביש הזה, מצלמות PTZ. זה תקציב שקיבלנו מהמדינה, מהמשרד להגנת הסביבה עם האשכול וסיימנו את הפרויקט הזה לפני כמה ימים. האזור הזה מרושת עכשיו במצלמות, גם נסתרות, גם גלויות. אנחנו מקווים שהעסק הזה ייגמר אבל אנחנו צריכים את עזרתכם, כי המועצה לבד לא יכולה להתמודד עם נטל כזה, עם כמויות כאלה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> תודה ואני רגע ברשותך, זה החלק השני, נחזור רגע לחלק הראשון. קודם כל עזיז, לא הכרתם, חבר הכנסת יצחק קרויזר יושב-ראש הוועדה. עזיז מנהל את מחלקת איכות הסביבה של טורעאן. יעל בן משה, חברת ועדה, חבת הכנסת. אנחנו כרגע בשטח שיפוט של מועצה מקומית טורעאן. כמו הסיפור בעמק יזרעאל, גם כאן המועצה בעצם גובלת בשטח הזה, אנחנו רואים פה את מצפה נטופה מעלינו. יש לנו את לביא והודיות וגבעת אבני ושדה אילן ואילניה, ובעצם כל מי שחי פה מסביב סופג את המקום הזה. ראינו בעמק יזרעאל אשפה שנזרקת בשולי הדרך ובשולי הכפרים, וראינו בנצרת את הר האשפה הענק. פה זה בדיוק מה שביניהם. זאת אומרת, כשדיברנו מקודם, עם יוסי, עם המשטרה הירוקה ואמרנו איך אנחנו תופסים אותו שהוא קטן, זה מה שנקרא לתפוס אותו שהוא קטן. יש פה אתר יחסית גדול, אבל לא בממדים כמו הר האשפה שראינו, עם הרבה מאוד הייברים ופול טריילרים ומשאיות ששופכים כל השנה. יש פה בעיקר פסולת בניין, כל מה שאתם רואים כאן מוכן להצתה. זה הכול מוכן להצתה. גם מה שמאחורה. יש פה את כל סוגי החומרים, האקרילים, סיליקונים, לקות, כל מה שנכנס, הריח פה, תבינו אנחנו עכשיו בחורף, היינו פה עם השרה בסוף הקיץ, נכנסנו כאן דודו ואני, היא קיללה אותנו על הרגע שהבאנו אותה ולא אמרנו לה שהיא צריכה להביא עוד בגדים. הבגדים שלנו, אתה צריך שלושה ימים אחרי זה לשים אותם בחוץ, אם בכלל. הריחות הם חזקים. זה לא ריח של שריפת גזם שאנחנו מכירים. זה משהו אחר לגמרי והאוכלוסייה פה כולם, כולל טורעאן סובלים מהדבר הזה וזה מוות שקט. שמענו בוועדה סיפורים מהמרכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לידות שקטות בראש העין. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> לידות שקטות ועוד דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אותו דבר פה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שם לפחות יש בתי חולים טובים. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אז זה הדבר הבא. דיברנו קודם על השטחים הפתוחים ועל האשפה ועל כל הזולות בדרך ועל ארגוני הפשע ועל נסיעה על כביש 77 וכביש 65 וההשתוללויות האלה, המדינה חייבת לראות את הגליל בעיניים שלה. להבין שהגליל זה מדינה וצריך להקצות כאן משאבים. עזיז אני באמת שמח לשמוע וזה לא בא סתם, אמרתי גם כיושב ראש האשכול אנחנו הרמנו את הסיפור הזה ביחד פה, עם כל החברים שלנו מהאזור, הרמנו את זה לסדר היום. לא סתם אתה העלית את הסוגייה הזאת בכנסת לדיון וזה היה מאוד מאוד חשוב ומשמעותי, והנה זה גם מניע לפעולה. אני שמח על זה שזה מניע לפעולה, ואני שמח לראות שאתם באמת עכשיו עושים מאמץ לטובת העניין. כמובן שכולנו נהיה חכמים בסוף, כי המקום הזה אפשר לנקות אותו, אפשר לסגור אותו ואפשר לסיים פה את התופעה. זה לא אומר שזה לא יעבור למקום אחר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלא יחזור לאותו מקום. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> צריך בחקיקה ובכוח אדם לראות איך אנחנו - - - << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> שיתוף פעולה אזורי גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לשאול שאלה, שתעזור גם למועצות. איך אנחנו מייצרים, במסגרת פתרונות הביניים, מצב שאם כבר מועצה מועצה סימנה בהסכמה לצורך העניין עם ועדת הפנים של הכנסת, מי שייקבע, קבעו יחד איתו שיש אתר פיראטי שצריך לטפל בו עכשיו, לפני שהוא גדל. איך מייצרים מצב שאם המועצה מחליטה שהיא עושה את זה, והיא עושה את המיון והכל, לפחות כשהיא מוציאה מפה את המשאיות להטמנה, מקבלים את העסק הזה והיא לא משלמת גרוש. החשבונית הולכת למי שהיא הולכת, עם משרד האוצר. כלומר, לפחות זה את זה וזה גם לא יציל אותם, כי זה גם ככה יעלה להם מיליון ויותר לעשות את זה, גם בלי עלות ההטמנה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תשובה במספר חלקים. אחד, אנחנו מחר ב-09:00 מקווים שנקבל תשובה של הסכמה בין האוצר, להגנת הסביבה, הפנים והמשפטים. דיברנו שתיים מתוך שלוש נקודות, יש נקודה שלישית שהיא כרגע במחלוקת ואני מקווה שעד מחר, אולי אפילו היום, נקבל תשובה ואז חוק פסולת בניין יונח לקריאה שנייה ושלישית. הוא מייצר פעם אחת, אסדרה ומעקב, מרגע האיסוף על המשאיות, המשאית לא תוכל להגיע לפה כי זה יקפוץ ב-GPS. גם את נושא של האסדרה של התשלום. הוא לא יטפל בכל התופעה, כי אתה רואה שאנחנו רואים פה גם פגרים, גם פסולת ביתית, גם בניין, הכול מעורב בפנים. הוא יתחיל לטפל בסוגיה. לטווח הביניים, אלה הפתרונות של חקיקה. בתוך חקיקה יש גם תקנים, סיוע כספי, כלכלי, ענישה. זאת אומרת, זה זה מארג של נושאים, שהוא חייב לבוא במקביל ובסוף, בשורה התחתונה, בשיתוף פעולה, בסוף יש כאן את השלטון המרכזי – את הממשלה שצריכה לתת את הכלים ובשטח, יש פה ראשי המועצות, יש אחריות לראש רשות. זה נוח להסתכל רגע בין הרשויות היהודיות והערביות, אבל ראינו שכשיש ראש רשות שרוצה, יש אצלו ניקיון ויש רשות שלא רוצה, מכל מיני סיבות. זה יכול להיות כמו בנצרת שארגוני הפשיעה השתלטו על הרשות, והיא הפכה להיות רשות שמנוהלת על ידי ארגון פשיעה, אז יש שם הר של עשרות אלפי טונות של פסולת. אבל כשיש רשות שרוצה אז היא מתקשה. גם פה יש פה קשיים. יש כאן קשיים, הם צריכים לקבל את הכסף, את ההגנה, את הסיוע – הכלכלי, הביטחוני, ענישתי, אכיפתי. בסוף, יש פה רשות שרוצה. אנחנו נמצאים ברשות שיש פה איזושהי מצוקה והיא זזה. אז יש פה שיתוף פעולה של האשכול, של הרשויות השכנות. יש כאן שיתוף פעולה, כי בסוף המפגע הזה, הוא פוגע בכולם. אני אומר, בסוף אנחנו בתופעה שלצערי, הוזנחה מקום המדינה. ההר הזה הוא לא חדש. כמה שנים ההר הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משנות השבעים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מעל 50 שנה עם האירוע הזה. זה לא מאתמול. זו לא ממשלה אחת, זה לא שר אחד, זה כשל של שנים, לצערי. אתה יודע אולי אפשר להגיד את זה שאף אחד לא שומע, איכות סביבה אולי זה משהו לא הכי סקסי, אף אחד לא רוצה לגעת בו, הוא תמיד נישה, זה בעלי חיים, זה נחלים, בסוף זה החיים שלנו. זו הסביבה שעבור מדינת ישראל נמצאת לא בדקה ה-90 אנחנו כבר ב-120, אנחנו כבר הרבה אחרי הארכות ואחרי הפנדלים. אנחנו מתים מהדבר הזה. אנחנו עוד לא התחלנו להגיע בכלל לדבר על איזה נזק זה עשה למי תהום, לחקלאות שלא אפשר, אפילו למגורים, שבאיזה שלב ירצו לבנות פה שכונה, ייקח פה הרבה זמן לנקות את הקרקע מהרעלים שיש פה. זה אירוע שאנחנו נפרגן לעצמנו, נגיד שאנחנו בקרב מאסף, אז זה הפתרונות שלנו, של הרגולטור הגדול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל שקל ששמו פה ולא בהטמנה, אחרי זה צריך עשרה שקלים להוציא את זה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אני חושב שבמקרה הספציפי הזה, באתר הזה והסמיכות שלו למחצבה, אפשר לעשות את זה כבר מחר בבוקר בעלויות מאוד זולות. לא להוציא מפה משאיות, פשוט להעביר את הגדר, את הפסולת ולעשות שיקום. << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> בהמשך למה שאתה אומר, אנחנו הצגנו תוכנית למשרד להגנת הסביבה להקמת מפעל מיון הפסולת פה, ולקחת את כל האתר הזה סמוך לחציבה, במיוחד שהמחצבה סוגרת את עצמה בעוד שנה. אז יש לנו עכשיו הזדמנות פז לנקות פה את כל השטח, את מה שאפשר להטמין פה, לחסוך עלויות שינוע, לחסוך עלויות טיפול בפסולת, לתקן את הסיטואציה הנקודתית הזאת בגלל הקרבה לחציבה. כי המחצבה פה עכשיו זה הזדמנות פז בשבילנו כדי לתקן. לתכנן את זה בצורה טובה, לעשות תסקיר השפעה על הסביבה פה, לבדוק את כל הפרמטרים, לחבר את כל הרשויות ביחס ולעשות את זה. זה ממש ממשק. הרי, השטח הזה הוא של הקרן לשיקום מחצבות. עשינו עבודות שיקום מדהימות בהר. אנחנו החזרנו את ההר בחצי שנה כמעט למצב של הר טבעי. שווה להמשיך פה עם הקרן לשיקום מחצבות ועם התכנון של החציבה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אגב, לא בהשקעה גדולה. כמה אתם הקציתם לשיקום הזה? << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> מיליון ומשהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נתקדם לסיכום? << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> כן. כן. << דובר >> עזיז זרעיני: << דובר >> צריך לעשות פה תסקיר השפעה על הסביבה ולרוץ. את החומר יש לי, אני אעביר לך את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעביר לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> צוהריים טובים, תודה רבה לכולם. אנחנו נפתח את סיכום הסיור המאוד משמעותי והחשוב הזה, כמובן כמו שאנחנו עושים בכל פתח דיון, גם בוועדה בכנסת, היום אנחנו מציינים 842 ימים לפרוץ מלחמת חרבות ברזל וההימצאות של רן גואילי עדיין בשבי, ברצועת עזה. כמובן שאנחנו כך פותחים כל דיון, גם מציינים את מספר הימים וגם לרגע לא שוכחים את גבורתו של רן באותה השבת, באותו היום, בקרב ההירואי שלו, שבו הלך להציל את אזרחי מדינת ישראל באחת מהשעות הקשות שלנו כאומה. מהקרב הזה, שהוא נלחם בו עד הכדור האחרון, רן לא חזר. בוודאי היום עם כל הדיבורים שמתגלגלים כרגע על שלב שני, ואיזושהי מציאות אחרת ברצועת עזה, שאנחנו עומדים בצורה חזקה מאוד עם ההורים היקרים של רן, עם טליק ואיציק, על הדרישה הצודקת והברורה שלהם, כמו כל המאבק מעורר ההשראה וההתפעלות של המשפחה הזו, לא להגיע לשום שינוי בסיטואציה הנוכחית, עד שרן לא חוזר. אנחנו הגענו כאן לקיבוץ לביא לסכם דיון שמבחינתי, כיו"ר הוועדה הוא דיון חשוב מאוד ומשמעותי. אנחנו כבר כמעט ארבעה חודשים דנים בוועדה בכל גרסה אפשרית של – פסולת בניין, פסולת אלקטרונית, פסולת אורגנית, פסולת ביתית ובאמת מנסים להביא בשורה ואולי את הדבר הכי פשוט שאזרחים מבקשים, שזה לנשום אוויר נקי, לחיות חיים נורמטיביים במדינה נורמטיבית. אנחנו נפתח קודם כל ונגיד תודה רבה לראשי הרשויות שמכבדים אותנו כאן, וגם פתחו את המועצות בפנינו. ראינו מועצות יפות, מטופחות, עם ראשי רשויות שדואגים לאזרחים שלהם. ראינו גם את החצר האחורית, שהיא חלק מהאירוע . שלומית וניצן, באמת תודה רבה לכם. תכף נגיע גם לדני, במועצה שלו עוד לא ביקרנו, נגיע גם לבקר. אז באמת תודה רבה לכם על האירוח החם. אני חושב שהרבה דברים משותפים שהיו עד היום נשאו פרי ואני חושב שגם הנושא הזה, שהוא חשוב במיוחד, גם נצליח להביא איזושהי בשורה. לדני עברי, שגם מכבד אותנו כאן וכמו שאמרתי, נגיע גם למועצה, שגם היא לא פחות סובלת מהסיטואציה הזו של פסולת שמושלכת, גם בשטחים הפתוחים. לחברת הכנסת יעל רון בן משה שעושה שיתוף פעולה חשוב, גם ברמה הביצועית לקידום נושא חשוב מאוד, אבל גם ברמה הפוליטית. כשמסכימים על נושא שהוא כל כך חשוב, היכולת לעבוד ביחד ולעבוד על הדברים המשותפים, זה דבר שהוא חשוב. לצוות של הוועדה, תודה על ההשקעה. אני יודע שזה מורכב ומאתגר כל פעם להוציא את האנשים, אבל הארגון כאן והלוגיסטיקה, זה דבר שהוא מורכב לצוות של הוועדה שלי, הרבה עבודה כדי להגיע ליום הזה. הרבה מאוד חומר. לצערי, במשך הרבה מאוד שנים עשורים רבים של מדינת ישראל, לא הייתי אומר שהוא הוזנח, כי הוא טופל בצורה כזו או אחרת, אבל הוא בעיקר טופל על ידי הגורמים בשטח – משטרה, כב"ה, מג"ב, ראשי רשויות, אבל את הרגל המסיימת של הממשלה אנחנו עדיין לא רואים פה באירוע הזה. בוודאי גם הגופים הציבוריים שמגיעים מזמנם, ממרצם, מגיעים לדיונים בוועדה ומובילים ומעלים את הנושאים האלה כל פעם לסדר היום, כדי שהאזרחים יוכלו, לנשום אוויר לשתות מים לא מזוהמים ולחיות במדינה שרוצה לשים את עצמה, כמדינה מתקדמת בשלל נושאים. בוודאי שגם נושא של פסולת הוא אחד הנושאים הראשוניים אולי שמדינה צריכה לקיים, כדי להבטיח לאזרחים שלה חיים נורמטיביים. ומשרדי הממשלה, שאנחנו ככנסת ובוועדה מפקחים עליכם מצמוד ופה צריכים את שיתוף הפעולה של כלל המשרדים. כי כמו ששמענו, גם בטורעאן, בסוף האסון הזה, הטרור הזה, הזיהום הזה, הוא פוגע בכלל אזרחי המדינה ובכלל באזרחים הנורמטיביים. שיתוף הפעולה הזה בין הכנסת, הממשלה, השלטון המקומי, השלטון האזורי, הפתרון יכול לבוא רק בשיתוף פעולה. מחר אנחנו מאוד מקווים שנראה ששיתוף הפעולה הזה באמת דוחף אותנו שלב אחד מאוד משמעותי קדימה. כמו שאמרתי במהלך הסיור, נעשה איזה תקציר קצר. התחלנו בזרזיר, ראינו את התפר של מה שקורה גם במרחב של זרזיר, גם במרחב של מועצה אזורית עמק יזרעאל. המשכנו לגבעת אלה, מה קורה בתפר מהצד השני, לשמשית ושמשית גם במציאות חיינו עמדנו באנדרטה לזכרו של סמל ראשון רותם דושי, שנהרג בקרבות בכפר עזה. משם המשכנו לנצרת, טורעאן ועכשיו אנחנו כאן בלביא ובסוף אנחנו כוועדה באמת רצינו על שלושת הצירים. הציר המשמעותי זה האסדרה, אסדרה של משק הפסולת. אם נעשה את זה ביחד עם המשרדים, מה טוב, זו תמיד דרך המלך והיא הדרך הכי נכונה והכי טובה, ואם לא, אז הנחנו ביחד את הצעת החוק. הצעת החוק היא באמת מורכבת. דיברנו על זה, היא גדולה, עם הרבה מאוד תקציבים שצריכים להגיע אליה, עם הרבה מאוד אסדרה של הרבה מאוד נושאים ורשויות. אבל זה היעד. היעד הוא לראות את מדינת ישראל, את המשק הזה עובר אסדרה והופך את הפסולת הזאת במקום למפגע, למשאב שיודע לחזור גם בצורה של אנרגיה למדינת ישראל. אנחנו בשלב באירוע, אני חושב גם הכלל-עולמי של חיפוש משאבים לאנרגיה, עם כל הקדמה של הטכנולוגיה, מידע, AI. היכולת הזאת דורשת הרבה מאוד אנרגיה. גם אנחנו כמדינה, לא יודעים כרגע לספק את הצרכים האזרחיים. אני לא מדבר על הביטחוניים בנושא הזה ולכן, יש פה איזה שילוב שהוא חייב להגיע כפתרון, להפוך את הפסולת למשאב. שלב הביניים הוא לפרק את החקיקה לנושאים. פה אנחנו באמת מקווים וגם האוצר, שנמצאים פה, גם הפנים, גם הגנת הסביבה, מחר חייבים להגיע עם איזשהו פתרון, שאנחנו כוועדה נוכל להתחיל ולהניע את החוק הזה. כי את הסוף שלו כולנו רוצים. כולנו רוצים אסדרה של משק הפסולת, כולנו רוצים לראות את פסולת הבניין הולכת למתקני קצה ולא לראות בלוקים ומתכות זרוקים פה ושם, בכל גבעה ובכל חלקה טובה. העבודה של הוועדה בציר השלישי, זה הפיקוח הצמוד ואין כמעט שבוע, אפילו כמעט יום בארבעת חודשים האלה, שאין נושא שקשור לאיכות סביבה, גם בנושא של נחלים, גם בים, גם בתיכון גם בסוף גם בנושאים של כנרת, השטחים הפתוחים, כל הנושאים האלה הם חלק מאוד משמעותי של הוועדה. אני יכול להסתכל על הוועדה ועל הצוות של הוועדה ועל חברי הכנסת של הוועדה, ובאמת בלב שלם להסתכל לציבור ולהגיד שאנחנו עושים בנושאים האלה את כל מה שכוחנו לעשות. אנחנו תמיד צריכים להציב לעצמנו, כמו המשפט הידוע, להתחיל הכי מהר שאנחנו יכולים ומשם רק להגביר. אבל אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה ויש כבר תזוזות בשטח. הן עוד לא עוצמתיות ואסדרות כלליות, אבל רואים גם ביהודה ושומרון וגם כאן נושאים שמתחילים לזוז, ולהביא איזושהי בשורה באמת משמעותית לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה באמת לכל מי שהגיע ולהזדמנות לראות את הדברים בעיניים. חברת הכנסת יעל רון, בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, אני חושבת בשם כולם, תודה לך על ההובלה של הנושא הזה, גם בכנסת בארבעת החודשים האחרונים. כל שבוע אנחנו עוסקים בוועדה בתחום הפסולת. תסתכלו על הלו"ז של הוועדה השבוע, הוא כולו לו"ז שעוסק בפסולת והגנת הסביבה. זו המנהיגות שלך יצחק ותודה על זה. תודה לראשי הרשויות המקומיות שאירחו אותנו היום ושפועלים בשטח יום-יום. במקרה גם מועצות אזוריות, וגם טורעאן, מועצה מקומית שגם שם היינו. תודה על האירוח היום, אבל בסוף אתם אתם חיים את זה יום-יום, שעה-שעה, לילה-לילה ותודה על זה. צריך גם להגיד תודה לכל הנציגים שנמצאים כאן, מהחברה האזרחית, אנשים שקמים בבוקר ואכפת להם איפה שהם חיים ועד בעלי התפקידים השונים. אנחנו כחברי כנסת לא יכולים לנוע בלעדיכם. לא בלי השלטון המקומי ולא בלי החברה האזרחית ולא בלי משרדי ממשלה וארגונים אחרים. חוץ מזה, זו גם המשמרת שלנו והחובה שלנו לפקח על משרדי הממשלה. אמרת מתחילים הכי מהר שיש, אז באמת זה ניכר בסדר היום של הוועדה. אבל הנחת הצעת חוק פרטית אסדרת משק הפסולת והקמת רשות פסולת פרטית, אין מהר מזה באמת לעסוק בזמן שאנחנו עוסקים בנושא הזה. הצעת חוק ענקית שלכשהיא תתקדם תייצר באמת מהפכה בתחום הפסולת בישראל, ועד שתבוא המהפכה עלינו, אנחנו רואים שזה כבר מייצר איזו דינמיקה שכל הגורמים מתכנסים, צריכים לדבר על הדברים. על חלק גדול מהדברים לא מסכימים, אבל אנחנו מוצאים גם את הדברים שכן מסכימים. אמרתי את זה בתחילת הסיור באוטובוס ואמרתי שאני רוצה שזה יהיה גם לפרוטוקול, אני מברכת את כל נציגי משרדי הממשלה שהגיעו. אתם האנשים בשטח ואתם עוסקים בזה יום-יום. אני שואלת את עצמי אם אתם תהיו מחר גם ב-09:00 בוועדה בדיון על חוק פסולת בניין, או שנצטרך לדבר עם נציגים. את לא נציגת משרד הממשלתי, ברור לי שאת תהיי, גם יצחק יהיה, גם אני אהיה. אבל אני לא יודעת את מי יהיה נציג משרד הפנים, אני לא יודעת מי יהיה נציג המשרד הגנת הסביבה ואנחנו כאילו נתחיל, לא מההתחלה, אבל אנחנו הולכים כל הזמן צעד קדימה, שלושה צעדים אחורה. אני חושבת שלסיור כזה של ועדה, שמגיעה ועדה מהכנסת, מגיעים ראשי מועצות אזוריות ומקומיות, מפנים לו"ז, אני חושבת שהיה צריך לשלוח את בעלי התפקידים שעוסקים בדבר, שיהיו מחר בדיון על חוק פסולת בניין, כדי שמחר אפשר יהיה להתקדם ואני רוצה שנעביר את המסר הזה דרך הוועדה. אם מנהל מחוז לא יכול להגיע, אז בכל מקרה גם מחר לא מגיעים לכנסת, אז אפשר היה מישהו מההנהלה הראשית בירושלים לשלוח, אני חושבת שזה חבל מאוד שוועדה בכנסת מזמינה ולא מגיעים הבכירים ביותר שעוסקים בתחום, זה פוגע בעבודה. לגבי הצעת החוק שתבוא מחר – חוק פסולת בניין, לקראת, אנחנו מקווים, התקדמות לקריאה שנייה ושלישית וכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל. זו הסנונית הראשונה לקראת אסדרה כוללת במשק הפסולת. רונית, אולי תתייחסי איך אתם רואים את הדברים, אבל מבחינתנו, זו ממש הסנונית הראשונה, זה משהו שצריך לקרות עוד בקדנציה הזאת. אנחנו בשנת בחירות, אנחנו לא יודעים מתי עבודת הכנסת תיעצר, אבל זה משהו שיכול לקרות שהוא בשל. ולקראת המשך החקיקה של חוק אסדרת פסולת והקמת רשות פסולת ארצית. אני כל הזמן אומרת את זה כתוספת, אבל זה אירוע מרכזי שאני מקווה שהממשלה תוביל אותו בסופו של דבר, ואנחנו נוכל לתמוך את זה מהכנסת. אני כן קוראת מכאן לכל מי שנמצא כאן ויודע שיש מחלוקות לגבי חוק פסולת בניין, כן לנסות להגיע לפתרונות היום. אנחנו זמינים לזה, אנחנו נשקיע כל משאב אפשרי של זמן, פניות, הגעה. בואו נגיע להבנות כבר היום, כדי שמחר ב-09:00 בוועדה נוכל להתקדם. תודה לצוות הוועדה, תודה לצוות של חבר הכנסת קרויזר, תודה לכל עובדי הכנסת שנמצאים איתנו היום ואני מקווה שהדיון והסיור הזה באמת יביא לבשורות. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלומית, ראשת המועצה עמק יזרעאל, בבקשה. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> תודה לך אדוני יושב-הראש על ההובלה האמיצה וההחלטית בכל החודשים האחרונים, מאז שנחשפת לתופעה ולחומרתה. תודה רבה לך על הירתמותך ועל ההובלה המשותפת הזאת. זה לא מובן מאליו בכלל שאתם שניכם היום בסיור הזה ושלקחתם את הוועדה לכאן. תודה רבה גם ללאה שמובילה ביד רמה את הוועדה, ולכל הצוות שהצטרף. אני כן אגיד תודה גם לחבריי כאן, גם לניצן פלג ראש המועצה של גליל תחתון, ולדני עברי ראש המועצה של משגב. אנחנו נאבקים בתופעה הזאת יום-יום שעה-שעה 24/7. זה מוביל מספר אחד את הנושאים שמעסיקים את התושבים שלנו ולכן, גם אותנו. תודה רבה לכל גופי הממשלה שנמצאים כאן, הגורמים מהחברה האזרחית שנמצאים פה, למרכז השלטון אזורי, לגופי התקשורת, מאוד מאוד חשוב שעוסקים בנושא הזה. בסופו של דבר, רק שילוב כוחות של כולנו פה, אני מאמינה שיביא לתוצאה שתכסה לחלוטין את הריח שעדיין מסתובב אצלי ושגורם לכולנו את הבחילה הזאת. אנחנו מתנצלים שגרמנו לכם את הבחילה הזאת להיום, אבל זה מה שהתושבים שלנו סופגים. בעיניי, זה טרור סביבתי לכל דבר ועניין. הוא חל גם על המגזר היהודי וגם על המגזר הערבי. למרות שרובו מגיע מהמגזר הערבי, גם התושבים והתושבות של המגזר הערבי ככל הנראה סובלים הרבה יותר מאיתנו וצריך לשים לזה סוף. לשלב כוחות ולפתור את זה ואני בטוחה שאנחנו ביחד נצליח. אני מאמינה ביכולות ההובלה שלכם, אני מאמינה ביכולות העשייה שלכם. אני רואה את זה יום-יום, שעה-שעה. אני מורידה את הכובע בפני כל העשייה שלכם ואיתכם לכל דבר שצריך, עד שאנחנו ננצח גם את זה. הרבה, הרבה תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ניצן פלג, ראש המועצה גליל תחתון. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אני כמובן מצטרף לכל מילה ששלומית אמרה. זה לא מובן מאליו, לכולכם, כל מי שפה בחדר הזה לבוא, אוטובוס, להיכנס, לרדת ברגל, קצת בוץ על הנעליים גם. נכנסנו קצת לבוץ בטורעאן. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> את כל החוויה. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> דביר תפס אותי עם איזה משפט באוטובוס, שהוא אמר שהמועצות המקומיות הן איזשהו סרח של השלטון המקומי. שאם היינו מקבלים ארנונה על כל עץ ושיח ואיזה דרדר בשטח הפתוח – היינו במקום אחר. אבל זה הזוי. יושבים פה משגב, עמק יזרעאל, גליל תחתון, מועצות אזוריות זה ל אנחנו, זה לא אצלנו, אנחנו יודעים לאכוף בשטחים שלנו. לפחות משתדלים, איפה שאפשר. 54 מועצות אזוריות חולשות על 85% מהשטחים של מדינת ישראל, זה פסיכי. ואנחנו אלה שצריכים לקחת אחריות על השטחים הפתוחים והמדינה לא עוזרת לנו בזה. לא תראו פה רשויות אחרות כרגע שמרימות את הדגל על השריפות. זאת אומרת, לפחות אני יודע להגיד על עצמי ב-19 הישובים שלי, בתוך השטח המוניציפלי שלי, אין שריפות. אין לי את הבעיה הזאת. אני יודע לאכוף שם. אני מתעסק פה עם השכנים. במקרה הזה, זה באמת שריפה בטורעאן ובכפר מייסא שאנחנו שותפים שם באירוע הזה. יש פה בעיה בבסיס שלה, שאנחנו צריכים להתעסק בדברים האלה. במקום שאני אתעסק פה בחינוך וגנים ויש לנו אתגרים, לשלושתנו, תאמינו לי לנהל. משגב ועמק יזרעאל יותר גדולים ממני, כפול ממני, עם כל הישובים והמרחקים והגנים והחינוך ובתי הספר, ואוטובוס צהוב וקבלה. תאמינו לנו, זה לא מועצה מקומית קטנה שאתה ככה שולט עליה בשתי ידיים, כמו איזה ועד מקומי מוגדל בשכר. יש לנו אירוע אחר לגמרי מועצה אזורית. וליד זה, אנחנו צריכים לנהל את השטחים הפתוחים שלנו. 200 אלף דונם, 350 אלף דונם. כמה משגב? << דובר >> דני עברי: << דובר >> 170. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> 170 אלף דונם, רק בחלקה פה של אזור הגליל. המדינה אפס. אפס תקציב לדבר הזה. כלום. לא הניקיון ולא שום דבר. אנחנו צריכים עם הכוחות שלנו, עם הפקחים שלנו, עם המשאבים שלנו לרוץ אחרי הדברים האלה, שזה בכלל לא אנחנו וזה הזוי. יושב ראש הוועדה, חברת הוועדה היקרים והחברים הטובים, זה משהו שצריך להבין אותו על האחריות של השלטון האזורי על השטחים הפתוחים ועל הכלים שאין לו. בסוף, אם זה משהו בשטח שלנו, את מי מזמינים לשימוע? אותנו. חד-משמעית. ככה זה עובד. אז זה לתשומת ליבכם. אני סוגר אומר תודה רבה. זה לא מובן מאליו. ראינו כבר בשטח בטורעאן, איך באו החברים והשכנים היקרים מטורעאן. עזיז, באמת כל הכבוד לו. הוא דיבר לעניין, הוא אמר אנחנו הולכים לעשות אחד, שתיים, שלוש, ארבע, הנה המצלמות, הולכים לפנות, נעביר את זה לשם. אבל היה משהו שצריך להעיר את זה ומה שהעיר את זה, זה שכינסנו את הוועדה בכנסת והתחיל הדבר הזה להרים קול, והתחילו להבין מה קורה פה והתחילו להבין אנחנו מתעסקים באירוע. אז טורעאן התעוררה וטוב שהתעוררה. 70 שנה מאוחר מדי, אבל לפחות טוב שהתעוררה ועושה רושם שהם בכיוון הנכון. נקווה כולנו שזה כך יהיה ותודה על הרמת הכפפה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב. עוד לא היינו כוועדה אצלך במועצה, אבל הנושאים הם אותם הנושאים, עם האתגרים הייחודיים למועצה שלך. אני חושב שאנחנו גם בעתיד הקרוב, אני מקווה, נגיע גם לסיור אצלך. << דובר >> דני עברי: << דובר >> אני כמובן מצטרך לתודות. כמו שנאמר, המועצות האזוריות פה נמצאות בלב האירוע, מכיוון שאנחנו מפוזרים. במועצה שלי, יש לי ישובים שגובלים בשפרעם שסובלים, ויש לי ישובים שגובים בג'דיידה-מכר שסובלים. אני לא אתן לכם את כל הפריסה. אין לי אף ישוב שאין לו את הבעיה הזאת. בפריסה גליל תחתון, גליל עליון, בית הכרם, בקעת סכנין, בכל מקום. ראש מועצת טורעאן, הוא מנסה להיות חלק מהפתרון, רוב הרשויות הערביות מנסות להיות חלק מהפתרון. אני לא אחזור על הדברים, אני רוצה להגיד דבר שאמרתי אותו גם בכנסת. לפי דעתי זה חשוב וזה גם מתחבר למה שאמרת שלהתחיל מהר ולהתחיל להגביר את הקצב. אתם התחלתם מהר ואתם מתחילים להגביר את הקצב. הסיפור של ההידרדרות של הטיפול בפסולת לדפוסי, נקרא לזה, עולם תחתון, בדפוסי כאוס ואי משילות התחילה לפני 25-30 שנה. זאת אומרת, אנחנו בפער. לא רק שאנחנו בפער, אלא שהם זריזים. כמה שיהיו זריזים עם כל חוק, עד שיעשו את החוק, כבר יש להם את האנטי חוק שלהם ויש להם את המערכות שלהם של נגד זה. אני אמרתי את זה בכנסת, אני חוזר על זה פה, זה מאוחר מדי. כל עוד שרשות תצטרך לשלם על פינוי פסולת, לפי קוב – העולם התחתון נמצא את הפתרון איך לשרוף את זה. לא בשטחים שלי ולא בשטחים שלו – בשטחים של מועצות מקומיות חלשות יותר. לא בשטחים שלהם – בשטחים פרטיים. לא באדמות מנהל כי יש אכיפה – באדמה פרטית. לא באדמות קרן קיימת, בתפר בין קרן קיימת ובין שמורת טבע. ימצאו את המקומות. בזריזות, הם מוצאים את המקומות . צריך להפוך את המשוואה וברגע שיקבלו, ולא משנה כמה, 30 שקל לקוב על פסולת שמוציאים ומשלמים עבור זה, אז בלבלנו את האויב. האויב זה לא הרשויות המקומיות וזה אפילו לא בעלי הקרקעות הפרטיות שנותנים לזה לקרות. האויב זה המערכת המאורגנת שנכנסה וחדרה לתוך כל הקונספט, כולל איך שזה עובד, ויוצרת את המפגע הזה. המפגע הזה הוא עצום. המפגע הזה הוא פרוס. המפגע הזה הוא בכל הגליל. אני אומר לכם 35 ישובים, אין אחד, ישוב בדואי, ישוב יהודי, אין אחד שלא סובל מזה. אז כמובן כל המועצות שמסביבנו וזה במטה אשר וזה במעלה יוסף וזה בכל מקום. אז בהצלחה ואני מקווה שאנחנו נצליח להפוך את הנוסחה הזאת. כי הנוסחה לא עובדת, היא לא תעבוד גם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דני, על זה מדובר בהצעת החוק. << דובר >> דני עברי: << דובר >> ראיתי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה מה שיצחק אומר שנהפוך את הפסולת למשאב לייצור אנרגיה. הכוונה היא אולי קצת כמו שאתה מכיר מרשות המים והביוב, הפסולת הזאת תהיה משאב לאותם מתקני קצה, שיעסקו בהשבה. שאנחנו כמדינה, משרדי הממשלה ואנחנו ככנסת כמפקחים, נצטרך לוודא שמגיעה לשם כמות פסולת, לפי נפח הפעילות באותו מפעל, שהמדינה תהיה מעורבת בהקמה שלו. המפעל הזה כמו המט"שים לא יוכל לעבוד על חצי מהפסולת. הוא יצטרך כל הזמן לקבל פסולת. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> בגלל זה מדברים על שישה מתקנים. שישה מתקנים בארץ. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> אגב, משרד המשפטים איתנו? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, כן. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אני רק אומר ששבוע שעבר, החלטת ממשלה בגליל תחתון, הם עשו ות"ל למעל השבה, פה בקדמת הגליל. אנחנו עושים את זה ביחד עם טבריה. שטח שלנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשיהיה מכרז והשוק הפרטי יצטרך לבוא ולשים את החלק שלו, המדינה תצטרך להתחייב שמגיע לשם, אני לא יודעת מה גודל המתקן, אם זה 300 אלף טון, או 500 אלף טון. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> זה כשנגיע לזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כל הסיפור בעצם - - - << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> ביום. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ביום. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> מפעלי ההשבה היום, משודרים אליהם מספרים פסיכיים. מדברים היום על שני מפעלים בצפון, שניים במרכז ושניים בדרום. מדובר על מספרים פסיכיים של אשפה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בדיוק הסיפור. המפעל הזה לא יוכל לעבוד, אם לא תגיע אליו כל כמות הפסולת. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> נכון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה מכניס את האלמנט העסקי הכלכלי ואחר כך, גם הפקת האנרגיה כמובן, שזה ישנה את הנוסחה, לשם דני מכוון. זה באמת הכיוון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד האוצר, רונית. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> אני גם אצטרף ואגיד תודה רבה למארחים וכולם, לסיור המחכים. גם למארחים וגם ללכת בבוץ עם משרדי הממשלה מלמד גם ביחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו עוד סיורים כאלה. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> אני באתי מוכנה. אני אתייחס בקצרה. אני חושבת שמלבד בעיית האכיפה, שהיא קיימת בנושא הזה – זה גם עלה פה בכל מיני שיחות עם כל מיני גורמים – יש כאן בעיה תשתיתית במשק, שאין לנו תשתיות ואין לנו כלים, שנותנים לנו אכיפה, כמו לצורך העניין, רישיונות וניטור ויש לנו גוף שמתכלל את זה. כמו שאמרתם, הפסולת הזאת נשרפת פה, אבל היא של המקום הזה ואיזה גוף שרואה את זה מלמעלה. ולכן, אני חושבת שמלבד בעיית האכיפה שהיא קיימת, אנחנו צריכים להיכנס כולנו מתחת לאלונקה ולמצוא איזשהו פתרון כולל שמסדיר את כל משק הפסולת. זו באמת האחריות שלנו לבנות מערכת חוקית, שהפשיעה מפסיקה להיות בה כלכלית, ושאנחנו בסוף נותנים פתרון לאזרחים של המדינה. תודה רבה. << דובר >> שלומית שיחור: << דובר >> את נותנת לי קצת אופטימיות בחיים. תודה. << דובר >> רונית רוטנברג: << דובר >> מקווה שאני לא אאכזב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נציג כבאות, אוסקר, בבקשה. << דובר >> אוסקר פוקס: << דובר >> אני אוסקר פוקס, רמ"ח מחוז צפון בכבאות והצלה. אני אפתח ואגיד שנציב כבאות בהצלה הכריז על חודש ינואר, כחודש טיפול באשפה. אנחנו עושים כל מיני תהליכים בעניין הזה, אבל אותנו זה פוגש, ובמיוחד כל מה ששמעתי הבוקר, זה כשזה בוער. אז קודם כל, אני אגיד, הדנ"א של הכבאות הוא תמיד לבוא לעזרה. מי שצריך עזרה, וזה לא משנה מה, אנחנו פה 102, אנחנו מזנקים, אנחנו מגיעים. אני מבין את התסכול מהמצב, אבל גם אנחנו באיזשהו מקום מתוסכלים מהעניין הזה, כי בסוף, כל מה שראיתם יבער. זאת אומרת, אל תהיו מופתעים. מה שראיתם היום, הולך לבעור, ולא אנחנו אלה שיכולים לעצור את זה. פה אני לוקח למבואות מדעי האש, ואני הולך למשולש הפשוט הזה, איך מתחילה שריפה? היא צריכה חומר, חום וחמצן. ואם מבודדים את אחד מהם, אז את החום, באה המצית, החמצן נמצא באוויר, אז מה נשאר? לבודד את החומר. אם אני מחבר את זה למה שדיברו פה כל היום, התיאוריה של ג'וליאני, אז היא לא חלק מהתיאוריה, התיאוריה היא שלמה וזה מתחיל מזה שהחומר לא צריך להיות שם. צריך לפנות אותו. הוא לא יהיה שם – הוא לא יבער. ברגע שהוא יובער, אנחנו נגיע, אנחנו נשפוך כמויות של מים, כי אנחנו תמיד מבינים שאנחנו באים לעזרה כשאנחנו פנויים, כי יש תיעדוף. כמובן ששריפה של פסולת, כמו שאמרה ראשת המועצה של עמק יזרעאל, אנחנו אומרים אם זה לא מסכן, אנחנו מטפלים בזה, אבל זה לא בסדר העדיפויות. אנחנו תמיד נהיה לעזרת אותו לכוד בתוך בית בוער, או לכוד בתאונת דרכים או שריפה שמסכנת בתים בקו ישוב. כי אנחנו מחוז כפרי. אבל כן, אנחנו גם באים לכבות אשפה ודברים כאלה, אבל זה לא באמת כבה. המים לא חודרים לתוך המקומות, בתוך החללים, שהם בוערים, להפך, לפעמים זה רק מייצר עשן גדול יותר וזה גורם לנזק גדול יותר לסביבה, לתושבים. שמעתי פה היום את כל הסמכויות שיש לכל הגופים. הרבה יותר מהסמכויות שיש לכב"ה בעניין הזה, שהם כמעט כלום. אז אני חושב שזה הזמן, אני כל כך שמח שיש לכם כאלה סמכויות מהותיות אפילו, אז בואו תחסכו מאיתנו, תפנו אותנו למשימות העיקריות שיש לנו. בנוסף, אחרי שהערמות האלה בוערות אנחנו חוזרים אליהן, הן בוערות שוב. זאת אומרת, אף אחד לא מפנה אותם. תחשבו שבאנו, כיבינו איזשהו הר של פסולת, הצלחנו להוריד את כל העשן, זה לא שהתחדש אחרי כמה ימים, זה יכול להיות ערמה שבערה בקיץ הקודם, הגיע חורף, עכשיו לא תראו את זה בוער, כי זה רטוב, קר, תכף יתחיל להתחמם, הערמות האלה יבערו ואלה ערמות שבערו שנה שעברה. אני שמח שאתם פועלים, שיהיה לכם הרבה כוח ואומץ להמשיך קדימה, שיהיה לכם בהצלחה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. חגי, משטרת ישראל. << דובר >> חגי מימוני: << דובר >> אני חגי, אני קצין חקירות ומודיעין של מרחב עמקים. קודם כל, זכות להשתתף פה. בכובע של המשטרה, בגדול אנחנו אוכפים במקומות הגדולים, כמו שהובלנו אתכם שם לנצרת ואיפה שיש גופי פשיעה ועבריינים. יצא לי לטפל גם בגזרת משגב בעראבה. << דובר >> דני עברי: << דובר >> יש מקום עם פסולת שאין עבריינים? << דובר >> חגי מימוני: << דובר >> ראינו בדרך את העבריינים המזדמנים עם כל הזריקות הקטנות האלה. ששם המשטרה פחות מצליחה להגיע משיקולי תיעדוף וכוח אדם. אבל במקומות הקשים, אנחנו מטפלים ויודעים לטפל בצורה חזקה. לא בכובע של משטרה, גם בכובע של אזרח, צריך ליצור מנגנון שלא ישתלם למי שזורק לזרוק בחוץ, מצד אחד, ואולי מצד שני, גם מנגנון, בדומה לאיסוף בקבוקים, שאתה יוצר אצל אזרח אינטרס לקחת את אותה אשפה לנקודה מסוימת, אולי גם מקבל עליה איזה תגמול. לא יודע איך עושים את זה, אבל המוחות אצלכם, כדי שבסוף אנשים לא ירצו לזרוק את האשפה בחוץ. מעבר לציונות של היופי. אנחנו כמשטרה, ממשיכים לטפל. עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם המשטרה הירוקה. את נצרת עשינו ביחד. הסגירה לצמיתות, אספנו מעל 6-7 כלים. ראיתם איזה טרקטור שם, אבל עשיתי בדיקה בדרך פה עם אחד החברים, זה טרקטור שנשאר כבר בלי מנוע. זה טרקטור שראינו בשטח, אבל נאספו שם כלים רבים ביחד עם המשטרה הירוקה. אנחנו פה נעשה הכל כדי שננשום אוויר נקי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. יוסי בר, המשטרה הירוקה, רוצה להתייחס בקצרה? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> אני בעד מחזור, אז אני ממחזר את התודות. תודה רבה. אני ברמה האישית, הייתי ביום חמישי, אבל זה מהדהד כל פעם והריח לא עובר. גם אצל תתרנים הריח לא עובר. הוזכרו פה משולשי חמצן, צריך להוסיף גם את חלונות ההזדמנות. כשאנחנו מדברים על העולם שלנו, אז צריך בעצם לצמצם גם את ההזדמנות לבצע עבירה ולפגוע במאזן האימה של העבריין, כדי להפוך את העבירה ללא משתלמת מול הפרסים שהמדינה תעניק במקביל. אני חוזר על מה שנאמר פה לאורך כל היום. האכיפה, בטח בג'ונגל המזרח תיכוני, היא משמעותית מאוד. בטח כשהיא בראיה מתכללת ומסתכלת על הכול מלמעלה. אבל אכיפה היא לא חזות הכול, זה חלק מתוך עסקה כוללת, שכוללת פתרונות רגולציה ואסדרה, ואנחנו בתוך האירוע הזה ולא ניכנס לזה עכשיו לעומק העניין. בתוך העולם של האכיפה הפלילית, שהמנדט הצנוע שלי זה לעמוד בראש הגוף שעוסק באכיפה פלילית במשרד להגנת הסביבה, אכיפה פלילית בטח לא חזות הכול. אנחנו נרצה לשמר את כוח האדם המוגבל והצנוע שיש לנו לעבריינות הקשה, על מנת לעבוד יחד עם המשטרה כנגד אלה שאנחנו מאמינים שברגע שנוציא אותם ממפת הפשיעה, אז זה יחולל מהפכה של ממש. הוזכרו פה הדוגמאות, תפיסת ההפעלה של ג'וליאני וכולי, חשוב מאוד. אבל יש פה מהלכים שהוועדה עושה והם מצביעים על כך שהבעיה שיש לנו, היא בעיה שכמעט ואין במקום אחר. השילוב בין שטחים פתוחים, שהם מאוד מוגבלים, אבל הם מאוד זמינים ונגישים לעבריינים. זאת אומרת, הקו המנחה שלנו כמדינה צריך להיות, אלו שטחים שמחוץ לתחום, להוציא אותם מחוץ לתחום. זו באמת ראיה כוללת, צריכה לטפל ברגולציה וזה לא רק האירוע הזה. אין לי אלא לאחל בהצלחה. אני לא אדבר על כוח אדם. לא אדבר על משאבים חסרים. אני חושב שמספיק להסתכל על תעודות הזהות של כולנו. כן צריך להבין שבתוך המשאבים המוגבלים שיש למדינה, צריך לנתב את אותם המשאבים לכיוונים הנכונים. זאת אומרת, אם יש מספר מסוים של חוקים, לנתב אותם למקרים שהם שוברי שוויון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מבוצע? << דובר >> יוסי בר: << דובר >> הסיטואציה כרגע היא כזו שאנחנו כמשרד, צריכים לתת מענה להכול. אז אנחנו עושים את הדיפרנציאציה הנדרשת, אגב מה שנאמר על ידי כב"ה, יש אירועים שהם מסכני חיים ברמה המיידית, אז יש אירועים שהם ברמה הלאומית מהדהדים, כרגע, ברגע זה ממש. באופן תיאורטי, אם בבז"ן כרגע ישנו אירוע והאירוע הזה מסכן חיים באופן מידי, ברור לגמרי שחוקרים, אנשי האכיפה הפלילית צריכים להיות שם, כי זה כרגע. ואם זה אותם של אנשים שנמצאים שם כרגע – אותם אנשים לא יכולים להתפנות לדברים אחרים. צריך לייצר פה עדיפויות והאכיפה הפלילית היא ספינת הדגל של האכיפה, אבל צריך לתת פתרונות במישור המנהלי, במישור המקומי, במישור של יחידות סמך שהמשרד מפעיל, לתת להם כלים כדי לטפל במקרים הרבה יותר רחבים ולנצל את המשאבים המוגבלים שיש לנו כמדינה. אני לא מדבר עכשיו מהמקום של משרד להגנת הסביבה, בטח לא משטרה ירוקה, אבל להבין שאנחנו מוגבלים במשאבים. ולצאת מתוך קו המנחה שאת המשאבים המוגבלים, מנצלים לטובת האירועים היותר משמעותיים, שבעצם אין שום גורם אחר שיבצע אותם. לדעת בעצם שהקו המנחה הוא להוציא את העבריינים מהמפה, באופן כזה שהם לא יחזרו לשם, העבירה לא תהיה משתלמת. אמרתי את זה במהלך הדיון, אם אנחנו יודעים היום שהאירוע הוא עשיית עושר שלא כדין והאירוע, הפתרון הוא פשוט להפקיע את הקרקע. מי שלא שמר על המשכון שהיה לו מטעם המדינה – אני מדבר על דברים הרבה יותר גרועים – מטעם האינטרס הציבורי, לקחת ממנו. עד כאן. בהצלחה לכולנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עוד מישהו שרוצה? אבל ממש בדקה. << דובר >> גל אריאלי: << דובר >> גל אריאלי מרט"ג, אני מנהל את יחידת ינשוף. אני רוצה רק להעיר שתי הערות, באמת קצרות. קודם כל, אנחנו הזרוע הביצועית של המשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה. אנחנו עובדים מתוך רט"ג עבור המשרד להגנת הסביבה. המשימה העיקרית בינשוף היא לטפל בשריפות הפסולת. אגב, השריפות שראינו הבוקר במזריק ובזרזיר טופלו גם על ידי פקח שלנו, שהגיע ופגש גם את הרב"ש של שמשית שם. זה בדיוק המשימות שאנחנו קיבלנו וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו כמו כל מקום אחר מעטים מול רבים ועושים את המקסימום לעניין הזה. אני רוצה רק הערה אחת לנציג כב"ה שהיה פה קודם. קודם כל, הוא סיפר פה על משולש השריפה והכל בסדר, הכול ברור ואני מסכים עם החוק שמקודם כרגע, אני חושב שהוא באמת יהיה סנונית ראשונה וחשובה. חשוב לי רק להגיד שאם כב"ה על פי חוק אחראים על כל נושא השריפות, לבוא ולשפוך מים זה לא הפתרון בהרבה מאוד מהמקרים. בשביל להפסיק זיהום משריפת פסולת, צריך כלי צמ"ה ואני חושב שכב"ה צריכים להחזיק כלי צמ"ה כאלה, כמו שהם מחזיקים כבאיות. המועצות האזוריות והרשויות היהודיות נותנים את כל הסיוע שצריך בנושא כלי צמ"ה. אבל כשאתה מגיע לרשות מקומית ערבית, חלשה, שם יש קושי והמטרה היא להפסיק את המפגע קודם כל. לפני אכיפה. אפשר לעשות אכיפה אחרי זה, יחד עם המשטרה הירוקה ואנחנו עושים אכיפה. הסיפור של הפסקת המפגע בשריפות פסולת מחייב כלי צמ"ה ולדעתי, צריך להכניס בנושא חקיקה שכב"ה, כמו שהם אחראים על כל נושא השריפות בישראל, יחזיקו גם כלים לכיבוי פסולת שנשרפת – שופל או מחפרון או באגר, עם קבלנים שיגיעו ויעשו את העבודה. זה משהו שחסר כרגע במדינה וזה פתרון דחוף, קודם כל הפסקת זיהום האוויר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הפנים. << דובר >> סאלח חוטבא: << דובר >> שלום לכולם, סאלח חוטבא, סגן הממונה מחוז צפון במשרד הפנים. כמובן תודה על הסיור, על כל מה שהיה היום וכן ירבו סיורים כאלה. בסוף, לראות בשטח זה הדבר הכי טוב. אני אתחיל בזה שכמובן משרד הפנים הוא לא בעל סמכות בשטח, יש את הרשות המקומית שהיא הרשות העצמאית, שיש לה את הסמכויות לפי חוקי הניקיון, כל סמכות האכיפה ולתת את הדין על כל מה שקורה מבחינת האכיפה של האשפה. אבל עדיין, משרד הפנים כן מעורב בצורה מאוד מאוד משמעותית באיך לקדם פתרונות בשטח, בין אם זה ביניים ובין אם זה לטווח ארוך. הבעיה הזו היא בעיה של שני אלמנטים. יש את הנושא של המשאבים, מבחינת פינוי פסולת ויש את הנושא של איך להפעיל את החוקים שאוכפים בשטח את הדברים האלה, ובשניהם יש בעיה בעיקר ברשויות בסוציו הנמוך, אפשר כמובן לקטלג כמו רשויות שהן רשויות ערביות. אתם באתם בתקופה שיחסית שקטה מבחינת שריפות, מבחינת השפעה. אנחנו בשנתיים, שלוש האחרונות התעסקנו בדבר הזה, בעולם של המשאבים, שיש לנו גירעונות שנוצרו כתוצאה מעליות שכר וכמובן המלחמה שהייתה מאז 2023 עד היום שעשו בעיות רציניות לרשויות מבחינת תזרים, מבחינת גירעונות. היה כמובן קושי לשלם גם לקבלנים ואז ראינו ממש גל של שריפות אשפה בעוד הרבה רשויות. שהיום הן מפנות, ואנחנו יודעים שהן לא עושות בעיות, אבל בתקופה ההיא כן. זה בעולם של המשאבים. הרשויות מאוד שבריריות לכל שינוי בהוצאה שלהן, כי האשפה בסוף מהווה משהו כמו רבע מההכנסה הפנויה שלה לדברים מוניציפליים. מה שלא רואים נגיד ברשויות שיש להם קצת יותר משאבים מבחינת ארנונה אחר שלא למגורים, כי הן נסמכות יותר על ארנונה שהיא לא למגורים. כמובן לא מציע גם לקנא, ניצן, ברשויות שמקבלות מענק איזון, אתה לא תרצה להתחלף איתן. << דובר >> דני עברי: << דובר >> אני מקבל מענק איזון. אצלי בשטח אין, על כל ה-170. << דובר >> סאלח חוטבא: << דובר >> זה גם דוגמה שיש גם רשויות, מועצות מקומיות, גם בעמק יזרעאל וגם במשגב, שיש גם ישובים ערבים שהם גם לא רואים שם תופעה של שריפות. כי יש את הנושא של משאב ונושא של אכיפה, שתכף אתייחס אליו בקצרה. אנחנו כמשרד גם פועלים בצורה משמעותית להעמיק את היכולת של הרשות המוניציפלית להעמיק את הארנונה. בנצרת לדוגמה, היות והיינו בנצרת מ-80-90 מיליון שקל בשנה, הקפצנו זה ל-140 מיליון שקל גבייה. בתקופה של הוועדה הקרואה. שזה שינוי משמעותי. זה מאפשר לוועדה לפעול היום בתוך העיר נצרת. כמובן עם אירועים חיצוניים של תקציבים ושל הלוואות ודברים שאנחנו עושים במסגרת הבראת הרשות המקומית. בעולם של האכיפה, ראשי הרשויות, בעיקר במגזר הערבי, בגלל המבנה החמולתני, המשפחתי, ואני גם תושב אחת הרשויות, יכול להיות שאפשר להבין, יכול להיות שלא, אבל הם אומרים שהם מתקשים לאכוף בנושאים האלה. אנחנו עדיין עומדים על סקרי נכסים והארנונה שאנחנו העלינו בצורה משמעותית בכל הרשויות בצפון, מעט מאוד רשויות מתחת ל-80% גביית ארנונה היום. בנטל הזה של לבוא ולאכוף עכשיו חוקי ניקיון, שזה לדעתי הכי חשוב מכל החוקים האחרים, עדיין הם מתקשים ויש להם בעיה בין אם זה איומים, פחד, או עוד לא הגיעו לבשלות הזו. כשאתה מדבר איתם על חוק העזר לאשפה עודפת, הם לא מבינים מה זה. הם חושבים שזה רק לגבות מעסקים. זה לא רק, זה גם לעשות אכיפה. יש דווקא פתרון בנושא הזה ולניצן, אני פונה בנושא הזה כיו"ר אשכול. היום בבית הכרם, בגליל מערבי עושים עבודה מאוד יפה באכיפה אזורית. בבית הכרם, רשויות מקומיות, אפשר לקחת את הרשויות שלך והם ישמחו מאוד, שהאשכול יקים מערך אכיפה עם מצלמות, אולי אפשר לדאוג למימון. << דובר >> ניצן פלג: << דובר >> אנחנו עובדים על זה. << דובר >> סאלח חוטבא: << דובר >> וזה עובד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מילים אחרונות, אנחנו רוצים לשמוע את כולם. << דובר >> סאלח חוטבא: << דובר >> בבית הכרם עושים את זה יפה. לפחות בממשקים האלה, בישובים אפשר לפתור את זה. בשטחים שאתם יודעים שזה מזהם וכמובן נמשיך לפעול עם כל משרד ממשלתי וכל גורם שמושיט יד כדי לפתור את הבעיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה. הגנת הסביבה, כן. << דובר >> סאמר סאלח: << דובר >> אני סאמר, ראש אגף פיקוח במחוז צפון. בעיניי, זה שיש את יש את הסיור הזה, ויש את ההבנה הזאת של המפגע הזה, שהוא מתמשך שנים רבות וזה משהו שלא נשאר בתוך המשרד להגנת הסביבה. זה הרגיש לנו, במשך הרבה שנים, שהמשרד להגנת הסביבה הוא הגוף שצריך לפתור את הבעיה של שריפות פסולת והשלכות הפסולת בשטחים פתוחים. היום יש הבנה, וזה מצוין, וזה ירבו סיורים ויוזמות מהסוג הזה, שבסופו של דבר יביאו לאיזשהו שביל פתרון כזה או אחר, למנוע את השלכות הפסולת. אם אנחנו מונעים את השלכת הפסולת, לא יהיו שריפות. מאוד פשוט. השריפה היא הסימפטום כתוצאה מהשלכת הפסולת. נושא שריפות הפסולת והשלכות הפסולת, זה נושא מורכב מאוד ומצריך באמת מגופים שונים ומגוונים של המדינה, לבוא ולתת את הצעדים והפתרונות שיש לעשות. היום, אנחנו באחד האלמנטים החשובים ביותר, שכל הפתרון שהולך להיות בעתיד, צריך לקחת את הנוסחה הזאת את הנושא הזה בפרונט שלנו, שהיום כל קבלן, כל תושב שהוא בא ומשליך פסולת בשטחים פתוחים, שווה לו לקחת את הסיכון ולהשליך את הפסולת בשטחים הפתוחים. ברגע ששווה לו לקחת את הסיכון, זהו. הרי אם יעלה לו 100 שקל לקחת טון פסולת לאתר קצה למה שיעשה את זה? הרי הסיכוי שהוא ייתפס שווה או קרוב לאפס ולכן הוא תמיד ימשיך לעשות את זה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים ליצור איזשהו מנגנון שישבור את המשוואה הזאת ואותו קבלן, אותו אזרח, צריך לדעת שגם אם הסיכוי שלו להיתפס הוא נמוך, כי אנחנו לא יכולים להביא 200-300 פקחים ולפזר אותם בשטחים. אם הוא ייתפס, הענישה תהיה בהתאם. לדוגמה, 50 אלף שקל קנס על השלכת פסולת. ואני אלך איתכם יותר רחוק מזה, לשלול לו את רישיון הנהיגה. בן אדם ששוללים את רישיון הנהיגה, הרי זה משהו שהוא צריך להתעסק איתו ביום-יום, לקחת את הילדים לגן, לקחת את האישה, הוא יחשוב על זה 24/7 למה זה נגרם לי, שאין לי את רישיון הנהיגה. אם אנחנו נצליח בזה, לדעתי, אנחנו נוריד אחוז מאוד גבוה מהשלכות הפסולת שאנחנו רואים. כמובן יש את העבריינים ויש את הפשיעה הגדולה, זה משהו ברמה של משטרה, של מדינה, שצריכה לטפל בכל הנושא הזה. בזה אני אסכם, כי אין לי זמן, אבל זה נושא מורכב וכל הגופים צריכים להתגייס ולמצוא פתרונות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה שהיית איתנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד הבריאות. << דובר >> בראאה שחאדה: << דובר >> ד"ר בראאה שחאדה, סגנית רופאה מחוזית במשרד הבריאות. אני מודה מאוד על ההזמנה ועל הסיור, זה היה מאוד חשוב. מאוד חשוב לי להדגיש את הסכנות הבריאותיות וההשלכות על הבריאות. קודם כל, נאמר הרבה מתחילת היום זיהום אוויר, אבל זה לא רק זיהום אוויר. יש לזה השלכות על הבריאות מבחינת אוכלוסיות חלשות, כמו נשים בהריון וילדים קטנים. חוץ מזה אנחנו מתמודדים גם כאן במחוז צפון עם מחלת הכלבת, שהיא מחלה קטלנית ב-100%. הערמות של הפסולת גורמות ליותר חיות משוטטות שנמשכות לערמות האלה וזו גם התמודדות שאנחנו רואים עליה בבעלי חיים נגועים וגם במספר הפניות. גם מבחינת חדירת החומרים האלה לקרקע ופסילת מי תהום. כמובן ריבוי של חרקים ומכרסמים שזה גורם להרעלות מזון, גורם גם לקדחות שאנחנו לא ראינו הרבה זמן. למשל, בשנים האחרונות התמודדנו בשנים הקודמות עם קדחת מערב הנילוס. יש המון השלכות על הבריאות. כל שריפה כזאת, גם מפעילה אותנו כמשרד הבריאות. אנחנו צריכים לתת הנחיות לציבור ובמקרה למשל של נצרת, אני באמת לא יודעת מה לתת, אם תהיה שריפה שם, איזה הנחיות אני יכולה לתת לאוכלוסייה מסביב? פשוט תעברו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היינו שם עשר דקות ואפשר היה להרגיש את זה. << דובר >> בראאה שחאדה: << דובר >> פשוט תעברו. אל תסתגרו בבתים, כי עד מתי תסתגרו? אנחנו כמשרד מאוד רוצים שיהיה פתרון. כשהייתה בעיה בנצרת – 4,000 תלונות הגיעו אלינו בשעה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. לא יותר מדקה, שתיים, כי אנחנו כבר ממש חורגים מלוחות זמנים. << דובר >> דביר גרינברג: << דובר >> אחרי כל משרדי הממשלה, כנציג ארגון חברה אזרחית עמק נקי ובטוח, אני רוצה להגיד שאני מאמין שאנחנו בשלב אחר בעצם זה שבאתם לפה. זה כשלעצמו חשוב. אני רוצה לבקש ממשרדי הממשלה השונים להיות הרבה יותר באירוע. אני כאזרח לא מרגיש את זה. משרד הפנים יכול לעשות הרבה יותר. אני בטוח שאם נלך ונראה כמה זמן ניהולי במשרד הפנים הוקדש לדבר הזה, איזה רמות מגיעות לדברים האלה, אם מנכ"ל משרד הפנים כשהוא מתראיין, הוא מדבר על הדברים האלה. במשרד הבריאות אפשר לעשות, במשרד לאיכות הסביבה כשמוציאים דו"ח על איך נראה פסולת ישראל 2030 יש שם פיסקה אחת שמדברת על הבעיה של ההשלכה בצד. זה הפך להיות האירוע המרכזי. זה צריך להיות הפרק הראשון 20 עמודים מה עושים עם זה ואחרי זה, להיגזר איך אנחנו נתארגן עם מפעלי ההשבה וכולי. הוועדה הזאת עושה משהו מצוין וצריך לראות שכל משרדי הממשלה נמצאים איתה. משרד האוצר. האירוע הזה, אנחנו במשבר לאומי, שהולך ללוות אותנו עשרות שנים בהשפעות שלו, מבחינת בריאות, מבחינה תקציבית, מבחינת תשתיות, מבחינת עלויות בנייה, מבחינת עלות של עשרות מיליארדים לנקות את מה שנוצר. אנחנו צריכים לראות את משרד האוצר מפעיל חשיבה שהיא לא רק איך סוגרים את התקציב עכשיו, אלא גם איך אנחנו מייצרים מאזן שמציל אותנו מהבור התקציבי העתידי שאנחנו הולכים להיכנס אליו, עוד לפני שאנחנו מדברים על ההשחתה של החברה והבריאות שלה וכל מה שנולד סביב זה. בבקשה. זה ממש זועק לשמיים שזה דורש טיפול בעשר רמות יותר גדולות ממה שזכה עד עכשיו, גם בתקשורת, בהתבטאות של המשרד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יניב. << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> יניב בלייכר, עמותת אזרחים למען אוויר נקי. אנחנו ערב חוק פסולת בניין, אבל אנחנו גם ערב תקציב המדינה. אני פונה אליכם חברי הכנסת, הנושא הזה של תקצוב תקנים, פעם ראשונה אחרי שנים נמצא על השולחן. בואו תדאגו שזה נכנס לתקציב המדינה מחר. אני מבין שזה לא בפנים, זו רק קריאה ראשונה, יש לנו קריאה שנייה ושלישית. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על איזה חוק אתה מדבר? << אורח >> יניב בלייכר: << אורח >> תקציב המדינה. תקנים לאכיפה, לפקחים, אחרי שנים סוף סוף יש הזדמנות להגדיל את התקנים פה ולעשות משהו. אז זה התפקיד שלכם חברי וחברות הכנסת, וגם שלכם ראשי הרשויות, להפעיל את הלחץ הפוליטי במקומות הנכונים, כדי שלא יהיו פה 14 פקחים לינשוף ו-20 פקחים של המשטרה הירוקה, אלא שיהיה פה יותר. לא מספיק מה שיש וככל שיהיו יותר פקחים, תהיה פה יותר אכיפה והמצב ישתפר זאת ההזדמנות ובואו ננצל אותה. תודה. << דובר >> הילה אקרמן: << דובר >> הילה מהשלטון האזורי. מה שחשוב לי להגיד, היום היינו פה עם שלושה ראשי רשויות מהשלטון האזורי, מעורבים בשטח, יודעים, יש להם גם יכולות וצריך לתת להם יותר כלים. כל אסדרה שלא עושים, השלטון המקומי והשלטון האזורי חייבים להיות שותפים. אי אפשר לעשות אסדרה מבלי לקחת בחשבון את היכולות ואת הצרכים של השטח. חייבים להתחשב בזה וחייבים לקחת אותנו ואי אפשר לעשות אסדרה לכל מיני דברים, בלי שהשלטון המקומי שותף מלא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:10. << סיום >>