פרוטוקול ועדה

DOC 24,502 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 510 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום ראשון, ז' בשבט התשפ"ו (25 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> היערכות להשתתפות ישראלים באירועי תרבות וספורט המוניים בחו"ל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר מוזמנים: איריס עמבור – מנהלת תיאום, לשכת מנכ"ל, משרד החוץ איתן קידר – רמ"ח מודיעין לוט"ר, המטה לביטחון לאומי, משרד רה"מ אמיר ברק – ביטחון, משרד התרבות והספורט מיכל שקרג'י – משפטנית ייעוץ וחקיקה מנהלי, משרד המשפטים שלומית המר – ראש אגף בכיר לניהול משברים ושת"פ בין ארגונים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות לוי יצחק גבירץ – רב, מנהל חברת נסיעות דרך צדיקים. מיכאל פינטו – מנכ"ל, מרכז ברסלב באומן מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות להשתתפות ישראלים באירועי תרבות וספורט המוניים בחו"ל << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוקר טוב לכולם, שלום. תודה רבה לכל מי שהגיע. אנחנו מקיימים דיון בנושא היערכות להשתתפות ישראלים באירועי תרבות וספורט המוניים בחו"ל. למיטב ידיעתי ערב הדיון הזה, מדובר בעיקר בשני סוגי אירועים. יש אירועי ספורט. כולנו זוכרים את האירוע ההזוי והכואב שהיה באמסטרדם. יש עוד משחקים מהסוג הזה ואנחנו רוצים לראות איך מדינת ישראל נערכת לקראתם. ויש אירועים מהסוג דוגמת החברים האלה שהגיעו, חסידים שהגיעו לאירופה. מדובר באירועים שבהם לפעמים עשרות אלפי ישראלים מגיעים בבת אחת למקום אחד ואנחנו רוצים לראות איך נערכים לזה בכל ההיבטים, אבטחה, ביטחון וכל מיני בעיות שעלולות לצוץ בדרך, לנסות למנוע אותן. ביקשתי ממנהלת הוועדה שננסה לייצר את הדיון החסוי היום, נראה אם אנחנו מצליחים להביא את מי שצריך. אם לא, נתחיל בגלוי. יש מישהו ממשרדי הממשלה שרוצה להתחיל לפני שאתן לאזרחים לדבר, לתת רקע? משרד החוץ יש כאן מישהו? את רוצה להתחיל? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> על מה, על אירועי אמסטרדם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא. על איך נערכים באופן כללי לדברים כאלה. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> איריס עמבור, מנהלת תיאום בלשכת מנכ"ל, משרד החוץ. יש שורה של אירועים בחו"ל שבהם משתתפים ישראלים, בין אם אלה עשרות, מאות, אלפים, שידועים לנו מראש במערכת. בדרך כלל משחקי ספורט שבהם יש קבוצה ישראלית שמתחרה נגד קבוצה זרה והמשחק נערך בחו"ל. זה יכול להיות אירוע כמו אירוויזיון שאנחנו יודעים שיש משתתפים ישראלים. זה יכול להיות אירוע שהוא לא ישראלי, קונצרט גדול, אירוע תרבות גדול שבו יש קבוצה של ישראלים שנוסעים לשמוע הופעה מסוימת בחו"ל. האתגר בדרך כלל כשיש דגל של ישראל שמתנופף מעל האירוע הזה וזה מושך מפגינים ובטח על רקע המלחמה והתגברות של אנטישמיות ואנטי ישראליות. יש אירועי הפגנות רבים מאוד. האירוע של אמסטרדם התפתח לכדי זה שרדפו אחרי מפגינים. זה היה משהו מתוכנן ומאורגן מראש, הרביצו למשתתפים ישראלים. היה שם אירוע שלם, משטרה שלא תפקדה. שני דברים אפשר לומר. לא רק אנחנו הפקנו לקחים, גם המשטרות בעולם הפיקו לקחים ואף אחד לא רוצה אירוע אמסטרדם אצלו בחצר. למשרד החוץ יש את הנציגויות בחו"ל. אלה השלוחות של מדינת ישראל ואנחנו יכולים בצורה יחסית טובה, לכסות אותן ולדבר עם גורמי הביטחון במדינות שבהן נערכים האירועים. אנחנו לא עושים את זה לבד, יש שורה של שותפים מכל משרדי הממשלה, את חלקם אפרט ואת חלקם לא, הגופים הביטחוניים. למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות יש את המערכת שמנטרת את האירועים האלה ויכולה להרים דגל כשיש את הדברים האלה. היום זה מתחיל ממשרד התרבות והספורט ששולח לנו את רשימת האירועים. יש ניטור של משרד התפוצות והרמת הדגלים. אנחנו מעבירים לנציגויות, יש מערכות ביטחוניות שנעשות על ידי המל"ל שגם מתכלל את רמת הסיכון, ושיח שמתקיים בין השגרירים או הקונסולים שלנו לבין הרשויות במקום ועוד שיח בדרגים אחרים ובצורות אחרות שמתקיים, כדי לוודא שהישראלים מאובטחים. זה הרקע, מה שהיה באמסטרדם. ומה שלא קרה וכן קורה היום, הוא שיתוף הפעולה והשילוב בין כל הגורמים שמטפלים באירועים האלה, כולל מערכות בחו"ל שמבינות היום את האתגרים שלפניהן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. אולי כדי שתהיה לנו מסגרת נוחה יותר, יש פה נציגים שהגיעו לתאר איך הם חווים כל שנה, בעיקר את האירוע של ברסלב, של אומן בראש השנה. אירוע שנוסעים אליו עשרות אלפי ישראלים לאוקראינה כל שנה, אנחנו יודעים שהוא מתקרב. יצחק. << דובר >> לוי יצחק גבירץ: << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני חייב פה את הנייר וגם שמעתי אותך. אתייחס בעיקר להיבט הביטחוני, זו עבודת קודש ואני לא מזלזל בשום צורה במה שאני עומד להגיד. אנחנו באים לפה לדבר על הרבה מעבר לזה. כאחד שמלווה את האירועים האלה שנים כה רבות, הגענו למשרד החוץ. אני מדבר על היערכות עמוקה בהרבה יותר מאשר רק ביטחונית, קונסולרית. המעבר לאוקראינה היום הוא מעבר למדינה במלחמה. אנחנו עוברים דרך מדינות מעבר, כל מיני. יש פה אתגרים רבים מאוד, מהאפשרות של אזרח ישראלי, שהדרכון שלו יהיה שווה משהו, שיוכל להגיע איתו למדינות שיסכימו לתת לנו אישורים לנחות, לעבור דרכן. כל הדברים האלה נעשים באמצעות משרד החוץ ועוד משרדים שתלויים בעוד משרדים. מדינות שדורשות שיתוף פעולה ממשטרת ישראל וגורמים כאלה. יש פה יותר, הרבה יותר מאשר אירוע ביטחוני בעלמא. זה אירוע דיפלומטי, אירוע חברתי מכל צורה שמסתכלים עליו. משרדי ממשלה כה רבים מעורבים באירוע הזה ואני מכיר אותם, כל שנה הם מעורבים בזה, ולא מההיבטים הביטחוניים. בכל שנה אנחנו עוברים תהליך, אף על פי שהתאריך קבוע בלוח השנה, כולם יודעים מראש מתי הוא, התחושה שלנו בכל שנה, בכל מקום שאנחנו מגיעים לדפוק בדלתות בחשוון או בנובמבר, היא שהוא מגיע בהפתעה לכולם. אנחנו מוצאים את עצמנו בחודש יולי, בסביבות תמוז, באותו מצב שהיינו בו בנובמבר. אף אחד לא אחראי על זה, לא עסוק בזה, אין אף אחד שנוטל אחריות מלאה על האירוע הזה. בדרך כלל משרד החוץ מקבלים על עצמם את המשימה הזו בהתנדבות. אף אחד לא חייב אותם, לא מינה אותם להשתתף באירועים האלה, זה לא היה קורה. אני מדבר על אנשים שצריכים לגייס תקציבים לבד מתוך משרדי הממשלה כדי לממן את המשטרה או לממן שירות קונסולרי שזה הדבר הכי בסיסי שיש, לממן אותו. היינו צריכים לרוץ עם זה למשרדי הממשלה ולחפש תקציבים לבד כי אין מי שיממן את זה. אני מדבר על להיכנס לאירוע הזה, לקבל את ההחלטה להיכנס לאירוע, לנטר אותו ולהחליט כמה אנשי קונסוליה יהיו בכל מקום וכמה שוטרים. מי נכנס למשא ומתן מול המדינות האלה? אני מתחיל את המשא ומתן הזה בקרב חסידי ברסלב. אני מגיע למשרד החוץ ומספר להם שנתקעתי, זה לא עובד. משם הם מתחילים להריץ אותי ממשרד למשרד לנסות לפתור את הבעיה כשאף אחד לא יודע של מי הבעיה, למי זה נתון, מי אחראי על האירוע, מי מתכלל אותו. מצידי, כשאני מסתכל על אירוע ביטחוני, בדרך כלל הדבר שכולם מרימים אותו ויודעים לטפל בו זה כל האירוע. באזרחים מסביב, שם אנחנו תמיד נכשלים ומוצאים את עצמנו כמעט תמיד רודפים אחרי עצמנו, רצים כל השנה אחרי כולם. אני מקווה שהסברתי את עצמי די טוב. << דובר >> מיכאל פינטו: << דובר >> אני רוצה לחזק את הרב שלידי. האוכלוסייה שמגיעה לאומן, אנחנו מדברים בשנה על 150,000 ישראלים, זה האירוע הגדול מסוגו של ישראלים בחו"ל, אין עוד משהו דומה. מתוכם 50,000 באים בתקופה של שבעה ימים של ראש השנה. זה אירוע מורכב מאוד. רוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה כללית, לאו דווקא חרדים או חסידי ברסלב, כולם מגיעים. כמו שאמר לוי יצחק, הצורך הגדול הוא רפואי. גבולות. כל הסידור מסביב, להבדיל מביטחוני. לביטחוני המדינות דואגות בדרך מסוימת, אנחנו מקווים כך. עיקר העבודה היא על גבולות במקום עצמו, רפואי. בשבוע האחרון היו 20 מעלות מתחת לאפס. קור. טיפלנו בעשרות מקרים של שבירת רגליים וידיים. וכידוע, המצב בבתי החולים באוקראינה לא כמו בישראל. להסיע אדם פצוע עד קישינב, 15 שעות באמבולנס. זה סיפור מורכב מאוד והיו לנו מקרים רבים בזמן האחרון. קחו לתשומת ליבכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לפני שאעבור להתייחסות של כולם, אני רוצה שהדבר הזה יהיה מוקלט. הדבר הזה קורה. אזרחי המדינה נוסעים למקום מסוים ונתקלים באתגרים רבים מאוד. אני יכול לתת דוגמה, סיפור אישי שלי מהנסיעה האחרונה, נסעתי לאומן בראש השנה האחרון. במטוס נסענו דרך רומניה. מדינת ישראל שלחה שוטרים ישראלים שיהיו שם, כשאנחנו נוחתים. עם הנחיתה ברומניה, עולה שוטר ישראלי למטוס. להגיד שלום, ברוכים הבאים וכולי. לא הייתי ער לזה במהלך הטיסה, אבל במהלך הטיסה היה על המטוס בחור הלום קרב ישראלי, ובאמצע הטיסה הוא הדליק סיגריה. ברור לכולם מה המשמעות של מי שמדליק סיגריה בטיסה. זה אירוע שעוצרים אותו. מבחינת הדיילים הרומנים זה לעצור את הבחור הזה, לקחת אותו למעצר. הם צעקו עליו והוא צעק עליהם בחזרה. כשהגיע אותו שוטר ישראלי הוא דיבר שתי דקות עם אותם שוטרים רומנים, דיבר עם אותו הלום הקרב, ופתר את האירוע הזה. הנוכחות של אותו שוטר ישראלי מנעה תקרית שיכולה הייתה להתדרדר ולהסלים בקלות. זו דוגמה טובה לאירוע שבו המדינה נערכה ושלחה שוטר, שלחה אדם שברמה הכי פשוטה, ידע להיות שם בזמן אמת ולפתור משהו שיכול היה להתנפח לממדים גדולים יותר. אף אחד לא רוצה למצוא את עצמנו עם הלום קרב מוכר, עצור פתאום ברומניה. אני רוצה לחדד את הנקודה הזו. איך אנחנו כמדינה נערכים לדברים כאלה, לא רק בהיבטים הביטחוניים, גם בהיבטים שמסביב? אנחנו יודעים שיש דברים רבים מאוד שאנחנו יכולים לעשות ואני מניח שגם עושים, כדי להעניק לאזרחים שלנו שירות מהמדינה שלהם. אנחנו לא צריכים לפתור את הבעיות של מדינות אחרות, אבל את הדברים שעלינו, כמדינה, לעשות אותם. << דובר >> לוי יצחק גבירץ: << דובר >> אחזק בקצרה את דבריך. אני יכול לספר עשרות סיפורים כאלה מהדרך. אין לי ספק, אני יכול להגיד את זה כנקודת ציון לרוב משרדי הממשלה שמעורבים בזה. הם עושים את זה מכל הלב. הם עושים את זה, נוכחים שם ומקריבים רבות. עשרות סיפורים כמו שסיפרת, בכל מיני צורות. על קטוע רגליים שזרוק בגבול ואנחנו מוצאים לו פתרון עם קונסולים שרצים בשבילו הלוך וחזור בגבול כדי לסדר לו דרכון חלופי ועוד סיפורים רבים כאלה. הנקודה העיקרית זו התארגנות מראש. אני תמיד מגיע ליעד הזה בספטמבר. עשרה ימים לפני האירוע כולם מתחילים לרוץ ואף אחד לא יודע איך לסגור את האירוע הזה. בצורה כזו או אחרת, זה נסגר ונופלים על הרגליים עד שפעם אחת, חלילה, לא ניפול על הרגליים. זה האירוע. בשביל זה אנחנו מנסים, שמישהו יהיה פה אחראי, לסגור אותו מתחילתו ועד סופו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בוא נשאל בצורה ישירה, מי אחראי לתכלל את זה, מל"ל? יש מישהו שמתכלל את הנושא הזה? משרד החוץ? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> כמו שאמר המכובד פה, משרד החוץ מטפל בדברים רבים מאוד. זו לא האחריות שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> של מי האחריות? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> שאלה טובה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם משרדי הממשלה. אין פה אף אחד שיודע להגיד על מי האחריות? << דובר >> איתן קידר: << דובר >> אני יכול לדבר על הנושא של האחריות בהיבט הביטחוני, איזה מנגנון יש. איתן קידר, המטה לביטחון לאומי, רמ"ח מודיעין לוט"ר. אני יכול להתעסק רק בהיבט הביטחוני. אין לנו שם נגיעה בנושא שדובר עליו פה, הלוגיסטי. זה תפור, הסוגיות הלוגיסטיות, כמל"ל אני יכול להגיד, לנו אין נגיעה או אחריות עליהן, רבים מהדברים האלה נופלים גם על אחריות של מדינה מארחת. אם זה נושא של ביטחון, ישראלי שמגיע לאוקראינה, מי שאחראי עליו ביטחונית זה האוקראינים, כולל טרור. המדינה מפתחת לעצמה את המנגנונים כדי לסייע, לתרום, לשפר את המצב, בין אם זו אחריות שלנו באזהרות מסע בהקשרי טרור, שמישהו יבוא מוכן מראש ובין אם אלה כל מיני דברים אחרים. בהיבט של ביטוח, מישהו נפצע, דברים כאלה, זה משהו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שירות קונסולרי זה משהו שאנחנו נותנים כמדינה. אם למישהו אבד הדרכון, מישהו נתקע בדרך, הסתבך עם משהו. << דובר >> איתן קידר: << דובר >> שירות קונסולרי של משרד החוץ. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> משרד החוץ נותן שירות קונסולרי ופותח מדי שנה גם חפ"ק קונסולרי באומן, למיטב ידיעתי. לא נאמר לנו שהדיון הוא על אומן, אני לא באתי מוכנה עם כל המידע על אומן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באופן כללי על הכול. אם צריך, נעשה דיון המשך. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> יש חפ"ק קונסולרי שנפתח מדי שנה באומן עצמה. ראש נתיב במשך שנים רבות ועד היום, אלון שוהם, היה מבלה את ראש השנה שלו באומן עם החסידים ועםכל האנשים שנסעו לשם. ניתן מענה קונסולרי לכל האירועים, בין אם זה מישהו, שלא עלינו, נפטר או בין אם זה אובדן דרכונים או מעצרים. בשביל זה ישב שם צוות קונסולרי. משרד החוץ נתן מענה ונותן מענה מדי שנה, למיטב ידיעתי. גם בגבולות, אם היה צורך לדבר עם המדינות כדי לפתוח את הגבולות, לא לשכוח שאומן נמצאת היום באוקראינה, זה אזור מלחמה, מי שנוסע לשם, המדינה לא יכולה לשלוח עליו כיפת ברזל ולהגן עליו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא על זה מדובר. מדובר על דברים שציינת. מישהו אומר אנחנו יודעים שעכשיו מתוכנן אירוע גדול, בואו נראה איך אנחנו פותרים את זה מול מולדובה, מול רומניה. הולכים לעבור שם עשרות אלפי ישראלים בכמה ימים. זה אירוע דרמטי, לא דבר קטן. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> לאירוע של הקונסולרי, משרד החוץ נותן מענה בשיח שהיה צריך לקיים מול המדינות כדי לאפשר את מעבר הגבול. לא נחתו מטוסים באוקראינה או לא היו מספיק מטוסים והיה צריך לעבור, להיכנס - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין שדה תעופה באוקראינה היום. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> משרד החוץ נתן את המענה. זה על הגבול בין מה שהמדינה צריכה לעשות לבין מה שהיא לא צריכה לעשות. המדינה לא עוזרת לאזרחים שמגיעים לכל אי ביוון להיכנס לאי. זה גבול דק מאוד. האירוע פה, מכיוון שיש כמות גדולה מאוד של אנשים שמגיעים בזמן קצר מאוד, זה יוצר עומס על המערכות המקומיות, שצריכות לדעת איך להתמודד עם זה. מערכות שנמצאות במלחמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון הוא לא רק על אומן, אלא באופן כללי הוא על דברים כאלה, אמסטרדם או לא משנה היכן, אירוע שאנחנו יודעים שמגיעים אליו עשרות אלפי ישראלים, למקום מסוים. יש מישהו שמתכלל את זה מראש? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> שוב, אני לא יודעת לענות לזה, לא הגענו לתשובות לאירועי ספורט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, בבקשה. שם ותפקיד. << דובר >> שלומית המר: << דובר >> שמי שלומית המר, אני ראש אגף בכיר לניהול משברים במשרד התפוצות. אחלק את התשובה לשתיים, אני מבינה לאן אתה מכוון. מבחינת אחריות, משרד התפוצות לא אחראי על האירועים האלה. אבל בעקבות השנתיים המאתגרות האחרונות הקמנו את המשל"ט הלאומי למאבק באנטישמיות. המרכז הזה מנטר אירועים - - - בצורה מאד ממוקדת, הוא מקבל את אירועי הספורט. יש הפקת לקחים ארוכה מאוד מאז אמסטרדם. גם שם הוצאנו שלוש התרעות ממוקדות מאוד והמקומיים לא התייחסו אליהן ברצינות ומשם כולנו יודעים מה קרה. לקחים רבים הופקו מאז, והיום העבודה, הצד הכחול על אירועים שקורים, לאו דווקא באומן, כל אירוע שיש בו צפי לנוכחות ישראלית גבוהה, בדרך כלל מופיע אצלנו במערכות, בין אם אנחנו מקבלים את זה ממשרד התרבות והספורט, בין אם מהמל"ל, ממשרד החוץ, בין אם מהגופים הביטחוניים. אנחנו מתחילים לייצר תמונת מצב על האירועים האלה. הניטור הזה מניב פירות, משהו שלא היה לפני כן במשרדי הממשלה. זה כלי משמעותי, גלוי ומונגש לכול. לעניין התכלול, אנחנו לא אחראים לתכלל. אנחנו נכנסים לתוך זה ומגדילים ראש, לוקחים את זה על עצמנו. אנחנו לא אחראים לזה בצורה רשמית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לדוגמה, מחר יש שוב משחק כדורגל באמסטרדם, מי מחליט אם לשלוח לשם שוטרים ישראלים? << דובר >> שלומית המר: << דובר >> אגיד מהכיוון שלנו. אני לא אדע על המשחק מחר. כל שבוע משרד התרבות והספורט מעביר לי טבלה של אירועים עם צפי קדימה. יש לי עוד גופים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא מהיום למחר. << דובר >> שלומית המר: << דובר >> אם אנחנו יודעים שמתארגנת שם הפגנה פרו-פלסטינית או הפגנה שיש לה הפגנת נגד, שהיא פרו-ישראלית או כל דבר שאנחנו מוצאים ברשת שמהווה בעיה – וסליחה שאני מתייחסת מבחינה ביטחונית – אנחנו מדברים על הדברים האלה, המידע הזה עובר לכולם כולל משרד החוץ, עד השטח, עד מה שאיריס תיארה שאלה הקונסוליות, השגרירויות בשטח. הם פונים למקומיים ולא רק הם, עוד גופים בישראל שאחראים על זה ומקבלים את מה שצריך, למשל, תוספת אבטחה, להזיז את ההפגנה, לאסור את ההפגנה. אנחנו יודעים על לא מעט מקרים, לא אפרט פה. אנחנו נדבר על זה בדיון סגור יותר. אנחנו יודעים לתת מידע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדיון החסוי יתקיים ב-13:15. << דובר >> שלומית המר: << דובר >> אנחנו יודעים לתת את האינדיקציה ויודעים שעושים משהו עם הדברים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ממשרדי ממשלה, מי עוד הגיע? << דובר >> אמיר ברק: << דובר >> תרבות וספורט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן. אתם רוצים להציע את הצד שלכם? << דובר >> אמיר ברק: << דובר >> שמי אמיר, אני מנהל אגף הביטחון, חירום והסייבר של משרד התרבות והספורט. משרד התרבות והספורט פועל בשלושה מישורים. מישור ראשון, לפי החלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה ש/32, מדברת על אבטחת נסיעות של משלחות. אנחנו מדברים על קבוצות ונבחרות ישראל ונבחרות אחרות שיש להן נוהל סדור לטפל באבטחה שלהן. אנחנו לא מדברים עכשיו על האוהדים, מדברים על החלטת הממשלה שמדברת על המשלחות עצמן. המישור השני מדבר על כל הנושא של הקבוצות. נתתם את הדוגמה של אמסטרדם. אמסטרדם הייתה נסיעה של קבוצה פרטית, שלא נכנסה לתוך החלטת ממשלה והאירוע שם קרה בסוג של היבט פרטי שהמדינה, או נכון יותר, משרד התרבות והספורט לא נטל בה חלק, והטיפול לא באחריותו. השאלה שלך בהתחלה הייתה של מי כן האחריות בטיפול, זה סוג של נעלם. << דובר >> איתן קידר: << דובר >> זה לא נעלם. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> המדינה המארחת. << דובר >> איתן קידר: << דובר >> בדיון חסוי נוכל לתת תשובות. << דובר >> אמיר ברק: << דובר >> בגלל זה אמרתי נעלם. המישור השלישי זה כל הנושא של אוהדים. מי מטפל ומי לא מטפל. המל"ל יוכל להשיב, זה יהיה בדיון החסוי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה מדבר על כל זה בהיבטים הביטחוניים? << דובר >> אמיר ברק: << דובר >> רק בהיבטים הביטחוניים. אנחנו דואגים לנבחרת או לקבוצה שעומדת בהחלטת הממשלה, אנחנו דואגים להיבטים הביטחוניים. שאר הדברים, על הנבחרת לדאוג להם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתם כמשרד התרבות, אם מחר יש משחק כדורגל במקום שאתה יודע שהולכים להגיע לשם ישראלים רבים מאוד, יהיו לך בעיות בשדות התעופה, אירוע של - - - << דובר >> אמיר ברק: << דובר >> לאחר אמסטרדם בהנחיית השר התחלנו לתכלל דאטה. זה אומר שאנחנו מבצעים פניות לכלל איגודי הספורט שיש במדינת ישראל שיעבירו אלינו נתונים. נכון לעכשיו מי שמעביר לנו נתונים אלה רק נבחרות ישראל. הגדלנו את האפשרות לקבל את הדאטה הזו, אנחנו לוקחים אותה. הדאטה הזו, הקבוצות הפרטיות, ילדים ועוד שיוצאים לשם, אלה הנתונים שאנחנו מעבירים ממשרד התפוצות. משרד התפוצות מעבד את כלל הנתונים האלה וצף מודיעין. המידע שיש אצלנו זה מידע שמועבר אלינו מהאיגודים או מהקבוצות באופן וולונטרי או בחיוב של החלטת ממשלה, להבדיל מנבחרות ישראל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרד המשפטים, למה הגעתם? << דובר >> מיכל שקרג'י: << דובר >> אני לא כל כך הצלחתי להבין אם יש שאלה משפטית להתייחס אליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רואה שהגעת. << דובר >> מיכל שקרג'י: << דובר >> יצרתי קשר לפני. לא משנה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שוב, אני מרגיש שיש פה אירוע גדול מאוד ואני לא מקבל בו מענה בשולחן. יכול להיות שיש פה מישהו שאמור להגיע ולא מגיע, יכול להיות שאף אחד. יש פה אירוע. יכול להיות שהאמירה שלכם היא שהמדינה לא לוקחת אחריות וצריך לראות, זו עבודה מול הממשלה מול הדרג הנבחר. יש כאן אירוע גדול, לא רק אומן. כל אירוע כזה הוא אירוע שצריך מעטפת רחבה בהרבה יותר. אני יכול להעיד בעצמי שהשנה הייתי מעורב באין-סוף שיחות למשרד החוץ על אנשים שנתקעו פה ונתקעו שם ומעבר גבול שנחסם עם המוני ישראלים שתקועים שם. אלה דברים שקורים כל הזמן. אם האמירה פה של כולם היא שאין מי שמתכלל את זה, בסדר, נעלה את זה הלאה. השאלה אם זו האמירה. איריס, משרד החוץ, גם מטבע הדברים זה חונה אצלכם, לא? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אמרתי שוב, לא באתי מוכנה לדיון על אומן אלא על אירועי ספורט, הגנה על ישראלים באירועי ספורט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא הבדל גדול. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> זה הבדל גדול, יש טיפול אחר, אני יודעת על אומן. אני לא רוצה להגיד דברים שלא התכוננתי אליהם. זה יהיה נכון אם אני - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל ההיבטים, מי מחליט אם לשלוח שוטרים ישראלים? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> לא אנחנו מחליטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי מחליט? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אני לא חושבת שזה המקום לברר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא רק אירוע של ביטחון. זה אירוע של סדר ציבורי. << דובר >> איתן קידר: << דובר >> אני יכול להתייחס אך ורק לנושא של איומי טרור. באיומי טרור כמו שאמרתי, יש חלוקה די סדורה שנוכל לפרט עליה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נשמע אותך בדיון החסוי, תשלחו מישהו אחר. אנחנו לא רוצים לפרט פה, בטח שהאויבים שלנו לא ישמעו איך אתם נערכים לאיומי טרור. בהיבטים של הסדר הציבורי, בהיבטים של השירות מול השגרירות, שירות מול הדברים האלה. מי מתכלל? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> צריך להפריד בין שני דברים. יש את הטיפול באזרח הישראלי כשקורה לו משהו באירוע הזה, בין אם הגבול נסגר, אם הוא איבד דרכון, הוא עכשיו אושפז בבית חולים כי הרביצו לו מכות. יש טיפול קונסולרי, שורה של חוקים. אם אדם נוסע לחו"ל וצריך לעשות לעצמו ביטוח רפואי כדי שכל אירוע יכוסה, או אם המדינה מכסה את זה או לא מכל סיבה שהיא. הטיפול הקונסולרי הוא לבדוק שאם אדם עצור, הוא מקבל את זכויותיו, אם אבד לו דרכון, לספק לו מסמך נסיעה חדש. את זה משרד החוץ עושה, זה תפקידו. במקרה שיש אירועים גדולים, בין אם זה אירוע ספורט שלא בעיר הבירה ולא בעיר שהקונסוליה שוכנת בה, בהערכה של סיכונים לפעמים אנחנו פותחים חפ"ק קדמי ולפעמים לא. זו החלטה שמתקבלת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זו החלטה שלכם. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> החלטה שלנו שמתקבלת אד הוק בהסתמך על נתונים של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. לפעמים גורמים נוספים שאנחנו מתייעצים איתם להחלטה שלנו, אנחנו גם מתגברים. זו החלטה פנימית של המשרד לגבי חדר מצב, מרכז מצב והתגבור שלו, בין אם תורנים או כוננים, אם אנחנו צופים שיש אירוע גדול ועד כמה הערכת הסיכון של זה. הטיפול הזה נעשה על ידי משרד החוץ בהחלט, בין אם זה באומן ובין אם זה בפרייבורג או באמסטרדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> והדבר הזה, כל המשמעויות שלו מסביב חוץ מהטיפול הקונסולרי, אנחנו משאירים לאחרים? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אנחנו בוודאי לא שולחים ולא מחליטים על שליחה של שוטרים ישראלים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מי החליט, ראש הממשלה? << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אני מניחה שמשטרת ישראל. זה אירוע משמעותי מאוד לשלוח משטרה למדינה ריבונית אחרת. זה לא משהו שנעשה כי החלטתי לשלוח. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן צריך לתכלל את זה בצורה טובה. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אם זה נעשה באומן, אני לא מכירה מקרים רבים מאוד שבהם זה נעשה, לפני שקורה אירוע. אני לא מדברת אחרי, לפעמים יש דברים שצריך לשלוח. לפני שקורה אירוע זה מורכב כי זו פגיעה בריבונות של מדינה אחרת, היא צריכה להסכים לזה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ברור שזה נעשה בתיאום עם מדינה אחרת. << דובר >> לוי יצחק גבירץ: << דובר >> זה נעשה לדרישת המדינות האחרות. סליחה שאני מדבר על אומן כי זה המקצוע שלי, כשאני מגיע לדבר על אומן אני מדבר על האירוע הזה, הוא לא מתחיל בשירות קונסולרי. האירוע הזה לא ישראלי, הוא נעשה במדינה זרה. הוא נעשה עם 50,000 ישראלים ואפילו יותר, זה נהיה לאירוע תרבות ישראלית, אם נרצה ואם לא נרצה. האירוע הזה לא יכול להתקיים בלי עזרה ממשלתית מצד הדרישה של המדינות. אני לא יכול היום להגיע עם 50,000 ישראלים לשום מדינה בעולם, לא יכול לקחת 50,000 ישראלים בלי שמדינת ישראל תהיה מעורבת בזה, לא רק מבחינה ביטחונית אלא מצורות רבות, לדוגמה, גם סוג של ביטחון. אני לא יכול לנחות בשדה תעופה בלי לקבל אישור של גוף מסוים במשרד התחבורה שמאשר אותו. בכל התהליך הזה יש בלי סוף מעורבות ישראלית. היא לא מתחילה בקונסולריה ולא מסתיימת בביטחון אלא הרבה מאוד מסביב. האירוע הזה לא יכול להתקיים בלי שוטרים ישראלים, הדרישה של הרומנים, האוקראינים, המולדובנים, זו הדרישה שלהם הבסיסית למעבר שלי אצלם במדינה, הם דרשו את זה, זה לא שאנחנו ביקשנו את זה ולא שמדינת ישראל ביקשה את זה. היא לא רוצה את זה, מדינת ישראל. זו המציאות. יש פה עוד דברים רבים מאוד שהם דרשו. משרד החוץ לא התנדב להביא עשרה קונסולרים ולקחת אותם לכל המקומות בעולם ולהביא אותם למולדובה בשנה שעברה. זו הייתה דרישה רומנית שמשרד החוץ הצליח לעמוד בה. בדרך כלל מי שמוביל את הדברים האלה לצערי הרב אלה המדינות שמארחות אותנו, במקום שנהיה מוכנים לזה מראש, זה אירוע שידוע מראש. אנחנו יכולים לפתור אותו מראש. הסבל שנעשה בדרך לישראלים הוא לא יתואר. אני מדבר על ביטולי טיסות, חוסר יכולת להגיע ליעד. מהצד הישראלי אני לא יכול להגיע ליעד כי אנחנו לא מוכנים לזה. מצד המדינה המארחת, היא אומרת יש לי כך וכך תנאים לקיום האירוע. מדינת ישראל אומרת, אנחנו מסכימים לעמוד בתנאים האלה. מה שאני שומע בכל משרדי הממשלה שאני מבקר בהם, זה "אין בעיה אנחנו מסכימים לזה", ומי מחליט, מי אחראי? "לך למשרד התחבורה תדבר איתם, תחזור אלינו". מריצים אותי לשישה-שבעה משרדי ממשלה, מריצים אותי מאחד לשני עד שבצורה כזו או אחרת משרד ראש הממשלה או משרד החוץ לוקח על זה בעלות וזה מצליח לצאת לדרך. אני מדבר על מסביב, על כל התהליך. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים ברורים. אתם רוצים להוסיף משהו? << דובר >> מיכאל פינטו: << דובר >> הדברים ברורים. המדינה צריכה לקחת אחריות על זה, למנות מישהו שיתכלל את זה, פרויקטור שיעבוד מול כל משרדי הממשלה, מול הקבוצות שלנו. << דובר >> לוי יצחק גבירץ: << דובר >> שלא יהיה ספק, אנחנו לא מבקשים פה לבוא ולנהל את האירוע. הדברים האלה נעשים בכל מקרה, כל מה שאמרתי פה נעשה. אם היה מישהו שמתכלל את זה, זה היה מקל על כולנו, על משרד החוץ ועל כולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ולהיערך מראש. אנחנו יודעים היום שבעוד שמונה חודשים יהיה אירוע באומן. האירוע הזה יקרה והמדינה תהיה מעורבת. לא רק באומן, גם אירועים אחרים. האם יש גוף אצלכם, את משרד החוץ אני שואל, שהתפקיד שלו הוא להסתכל במבט רחב על אירועים כאלה? לצורך זה נערך הדיון. << דובר >> איריס עמבור: << דובר >> אני לא יודעת לתת את התשובה עכשיו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נקבע דיון נוסף, כולל דיון חסוי ונבקש תשובות מפורטות גם בהקשר של אומן. אם יש כאן עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו, זה הזמן. הדיון החסוי לא יתקיים ב-13:00, נעשה את זה ביחד עם הדיון הבא. נבקש שתיערכו גם לאירוע של אומן, נקיים אותו בהקדם, בעזרת השם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:33. << סיום >>