חומר רקע - גורמים חיצוניים
25
ל ,אוגוסט2025
לכבוד
חה "כ מיקי לוי
יו "ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
:הנדון
דוח המבקר בנושא טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל–
המישור האזרחי-כלכלי
דוח מבקר המדינה ,שכותרתו
"טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל–
המישור
האזרחי -
"כלכלי(יוני
2025
,)
הציג כשלים שונים הנוגעים ל עבודת
הממשלה
בכל
הקשור ל פעולות ל
שיקום
הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הדוח מצביע בעיקר על כשלי משרדי האוצר ורה"מ, אך מצביע על
,בעיות מערכתיות נוספות. עם זאת
חלק מש
מעותי מ האתגרים
הכלכליים-
חברתיים
לא התחילב
אסון
ו ב
משבר
,שפוקד את יישובי הצפון מאז תחילת המלחמה
אלא
מדובר
ב תהליכים ארוכי שנים ,. על כן
על
מנת
,לטפל באופן אפקטיבי בשיקום
נדרש ת בחינה של
כל הגורמים
לשהביאו ל משבר ,ולפתח אסטרטגיה
ארוכת
טווח
להתמודדות ,כזו ש משתפת
את כלל הגורמים הרלוונטיים
בממשלה
ובשלטון
,המקומי במגזר
העסקי
,והשלישי
בצפון ו בכלל .
אי-
שוויון היסטורי ונקודת המוצא של המשבר המתמשך בצפון
אי-השוויון והפערים ב
ין ה צפון למרכז החלו הרבה לפני פרוץ המלחמה באוקטובר2023
.
מחקרי פורום
ארלוזורוב מראים,
כי
מדובר ב בעיה ,מתמשכת של כמה עשורים שנובעת, בין השאר ממדיניות של תת-
השקעה ממשלתית .
הפער בהיקף ההוצאות האזרחיות בישראל בהשוואה לממוצע מדינות
ה-
OECD
עומד
על כ-
170
מ יליארד
ש"ח
בשנה
–
היקף אדיר של תקציב ממשלתי שאינו מגיע לתחומים רבים וביניהם
בריאות, תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה, רווחה ועוד. ככל שלא תיבנה תוכנית רב-
שנתית אסטרטגית
לסגירת פערים אלה ,
מצבה של הפריפריה בישראל
יחמיר ו יהיו לכך
השפעות ארוכות טווח על אי-ה
שוויון ו על
ה
פערים בין הצפון לשאר המדינה. פערים אלה באים לידי ביטוי בתח ומים שונים , ולהלן נציג מספר דוגמאות
אותן בחנו בשנים שלפני המלחמה1:
1.
בריאות:
•
ח תו לת החיים במחוז הצפון
הוצבה
במקום
הכי נמ
וך ב
ישראל , שנייה רק למחוז הדרום -
79.6
שנים
לגברים ו-
83.6
שנים לנשים, בהשוואה ל-
82
ו-
85.7
.במרכז הארץ בהתאמה
•
זמן ההמתנה לניתוחים אלקטיביים היה גבוה בכ-
14%
מהממוצע הארצי ובפער גדול מרוב מחוזות
הארץ.
•
במחוז הצפון היו בשנת2022
1.96
מיטות אשפוז לכל1,000
איש
–
בהשוואה
ל-
3.42
ו -
3.7
במחוזות תל-
.אביב וחיפה בהתאמה
•
במחוז הצפון , בשנים2021-2023
,
היו רק3.2
רופאים לכל1,000
איש– בהשוואה ל-
3.9
בממוצע
בארץ.
1
( .בן בשט יוני, בר חיים אייל, גור בועז, וינבלום שי, וקנין גנאל דנה, לן עידו2024
.)
"ניו דיל" ישראלי לשיקום אחריות
המדינה לאזרחיה.. פורום ארלוזורוב
2.
תשתיות ותחבורה :
•
ברבים מיישובי הצפון, ובפרט בגליל העליון, רמת הגולן וביישובים הערבים, הנגישות למקומות
העבודה נמוכה, במיוחד בהשוואה לגוש דן ולמטרופולינים השונים.
,כלומר
ברבים מיישובי הצפון
שיעור
מקומות
ה עבודה
ה נגישים לתחבורה ציבורית
, בהשוואה ל אלה שנגישים לרכב,
נע בין אפס
לבין
כ-
20%
2. המשמעות היא ש נדרש רכב פרטי או הסעות (במידה וקיימות) על מנת להגיע
.לעבודה, באופן שפוגע בהזדמנויות ובנגישות של התושבים לתעסוקה איכותית
3.
תעסוקה ושכר :
•
ב שנת2018
,
,טרום מגיפת הקורונה והמלחמה ההשתתפות בצפון בשוק העבודה הייתה נמוכה
יחסית, עם
שיעור של
59%
לעומת ממוצע ארצי של63.5%
,
וזאת לצד
שיעור אבטלה גבוה יותר ,
שעמד על4.1%
בהשוואה לממוצע ארצי של3.8%
3.
•
על
פי דוח שוק העבודה שבחן את מצב שוק העבודה טרום המלחמה ,
בשנת2021
השכר הממוצע
בכלל יישובי הצפון שפונו היה נמוך בכ-
13%
מהממוצע הארצי, כאשר בקרית שמונה הפער היה
גדול הרבה יותר, עם שכר ממוצע הנמוך בכ-
24%
.מהממוצע הארצי
נתונים אלה לא כוללים את
האוכלוסיה הערבית שפונתה– כלומר, הפערים בפועל אף חמורים יותר4.
•
פער זה, ב
שיעורי
התעסוקה
בצפון
לעומת,שאר הארץ משתקף גם בדוח שוק העבודה
של משרד
העבודה שפורסם ב יולי2025
,
שמצא שבצפון נפגעו תעסוקתית הרבה יותר
מאשר ב יישובי חבל
תקומה
מאז תחילת המלחמה.
במחצית השנייה של2024
,ב
יישובי גבול ה צפון(
3.5-0
)ק"מ שיעור
התעסוקה ירד בכ-
14.8
נקודות האחוז , בהשוואה לירידה של6.4
נקודות אחוז ביישובי חבל
תקומה5 .
נקודות הביקורת המרכזיות של דוח
המבקר ו
הקשר ל
מדיניות הכלכלית והתקציבית
בישראל
דוח המבקר נ
ו גע בכשלים המערכתיים והמתמשכים בשיקום ופיתוח הצפון מאז פרוץ המלחמה באוקטובר
2023מ , ו שקף את עומק המחדל. הנקודות המרכזיות שאליהן
הדוח מתייחס , ומפורטות באופן ממוקד בפת
ח
הדבר של הדוח
(עמוד6
) ,
:הן
1.
""הזמן הרב והיקר שחלף עד שקיבלה הממשלה החלטה כוללת ראשונה בנושא לצורך הנעת הטיפול
2.
"שנה וחצי לאחר פרוץ המלחמה ופינוי יישובים בצפון עדיין לא מונה דרך קבע גורם מטה להובלת הטיפול
"בנושא. בעת הזו אף אין ממלא מקום לתפקיד מרכזי וחיוני זה
3. "נכון למועד פרסום דוח זה עדיין לא גובשה תוכנית רב-
"שנתית לשיקום הצפון
בנוסף לאלה, הדוח מתייחס לכך שמשרד רה"מ לא מילא
את תפקידו כגורם מתכלל ומוביל וכ
ן
לא ביצע את
המשימות המרכזיות שהוטלו עליו במסגרת החלטות הממשלה שהתקבלו–
וביניהן גיבוש מתווה ארוך טווח
לשיקום הצפון והיערכות לחזרת התושבים המפונים. ביקורת מרכזית נוספת ציינה,
כי משרד האוצר לא נערך
2
( .אנה הלס2022). תשתיות פיזיות לצמיחה מכלילה. יסודות-ארלוזורוב .
3
( .ברוך גורביץ' ושלומית ארבל2023
.)מדיניות תעשייתית לצמיחה מכלילה . יסודות-
.ארלוזורוב
4
שוק העבודה בישראל2023
( .
2024
). משרד העבודה
5
שוק העבודה בישראל2024
( .
2025
.). משרד העבודה
תקציבית כראוי ולא פעל באופן נחוש מספיק לגיבוש תוכנית רב-
שנתית, על אף סמכויותיו ותפקידו
.בממשלה
.כשלים אלה נובעים ממדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל, כפי שמחקרי פורום ארלוזורוב מראים
בעשורים האחרונים הובילו כל ממשלות ישראל מדיניות כלכלית המובססת על תיעדוף ה ריסון
ה תקציבי
והגבלת
ה ,הוצאה וזאת על חשבון הרחבת
ה שירותים ה אזרחיים6. תפיסה זו , אותה מוביל משרד האוצר
,ונמצאת לעתים קרובות בניגוד לעמדותיהם של משרדי הממשלה המקצועיים
פוגעת כעת
גם ב תהליך
,שיקום הצפון. במצב זה בו משרד האוצר הוא הממונה על השיקום, ולא משרד רה"מ שהוא המשרד המרכזי
שאמור לעסוק בפרויקטים לאומיים ותכלול רב-
משרדי, האינטרס הציבורי הרחב, שלעיתים קרובות דורש
השקעה ציבורית משמעותית, אינו העיקרון שמוביל את המדיניות .
מה נדרש
לעשות
על כן, מלבד העברת תפקיד ניהול השיקום והפיתוח ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, נדרש שינוי
מהותי באופן ניהול המדיניות ותכנון האסטרטגיה של הממשלה, וביתר שאת במקרים של משבר לאומי כה
,חמור. לשם כך מלבד בנייה של אסטרטגיה, שכפי שדוח המבקר מעיד-
,חסרה כיום
נדרש
להגדיר את
ה אופן בו מתוכננת
ומיושמת האסטרטגיה הזו .
לשם כך ניתן לפעול לפי מודל המדיניות מוכוונת המשימה– גישה כוללת להתמודדות עם אתגרי-
על, שאין
להם פתרון יחיד ודורשים שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, המגזר העסקי, החברה האזרחית והציבור7 .
,המודל רואה במדינה גורם מוביל, הנוטל סיכונים ומשלב הכוונה מלמעלה עם פתיחות לניסוי וטעייה מלמטה
תוך חתירה ל השגת .צמיחה מכלילה
עקרונות
המודל:
1.
הצגת חזון נועז וקוהרנטי לצמיחה מכלילה ובת-
.קיימא ואסטרטגיה מקיפה להגשמתו
2. הצבת ה אתגרים
ה
חברתיים ו
ה סביבתיים
ב מוקד
ה .אסטרטגיה
3.
השקעה ציבורית כמרכיב מרכזי, עם מנגנונים להבטחת חלוקת סיכונים ותועלות באופן המשיא ערך
.חברתי
4.
הקמת מבנים מוסדיים שימקסמו את יצירת
הצמיחה המכלילה .
בדרך זו ניתן יהיה לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח לשיקום וחיזוק הצפון, עם יעדים מדידים, השקעה אזרחית
רחבה ופיתוח שירותים אזרחיים ראויים .
בנוסף ועל בסיס כל אלה, אנו מציעים לוועדה מספר פעולות, שיאפשרו לפעול לשיקום
:אמיתי ומכליל
1.
העברת
אחריות השיקום, ו בכך גם ,את השר האמון על שיקום אזורי המלחמה
ל.משרד רה"מ
2.
מינוי קבוע,, ובטווח הזמן המיידי
של ראש מנהלת שיקום הצפון.
3.
לדרוש ממבקר המדינה להכין דוח בנושא
"תוכניות רב-שנתיות ואסטרטגיות ארוכות ט ווח
."בממשלה
6
( .רונן מנדלקרן2024
). שינוי במבנה היחסים בין אגף התקציבים למשרדי .הממשלה. פורום ארלוזורוב
7
( .ארז מגור2024
.)חזרתה של המדיניות "שאין לומר את שמה". יסודות-
.ארלוזורוב
4.
לדרוש שתאושר תוכנית רב-
.שנתית לשיקום ופיתוח הצפון בתוך חודשיים מקיום הדיון
5.
לדרוש דיון המשך ,בתוך חודש בו ידווח על סטטוס הבנייה והיישום של
תוכנית רב-
שנתית
המשותפת לכלל .משרדי הממשלה
6.
לדרוש ממשרדי הממשלה להציג מדדי תוצאה על פיהם ימדדו
את ה
הצלחות בשיקום ופיתוח הצפון .
7.
לדרוש שתובא ,לוועדת הכלכלה, עם פתיחת מושב הכנסת הצעת חוק למנהלת הצפונית , שתגדיר
את הסמכויות ואת המחויבויות בכל הנוגע ל
פעולות השיקום והפיתוח, בדומה לחוק מנהלת תקומה.
8.
לדרוש תקציב ברור ו
שקוף, לטובת פיקוח ציבורי
, עם יעדי מימוש
.והתחייבויות תקציביות
נשמח להעמיד.את המידע והניתוחים שבידינו לרשות הוועדה על מנת לקדם את הנושא החשוב הזה
העתק:
עמית בן-
צור, מנכ"ל
פורום ארלוזורוב
,בברכה
אילן פרידמן
מקדם מדיניות
פורום ארלוזורוב