חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 תל- :אביב 'רח הנגב8, ת" ד2319 פקס : 03-6179022 ;חיפה : רח' הרצל18 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] 15/02/2026 כ"ח שבט תשפ"ו ,לכבוד חה"כ מיכל וולדיגר יו"ר ועדת העבודה והרווחה ,שלום רב :הנדון דיווח מעסיקים לשם הבטחת זכויות העובדים וטיוב המדיניות לקראת הדיון שיתקיים מחר, ה- 16.2.2026, בוועדת העב ודה והרווחה בנושא פרק י"ט (שונות), סעיפים97 עד98 (חוק הביטוח הלאומי) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיני ות הכלכלית לשנת התקציב2026), התשפ"ו- 2026 [פוצלה לפי סעיף84 (ב) לתקנון], נבקש להעביר את הערותינו כדלקמן: 1. ראשית כול יובהר, ש תזכיר הצעת החוק שהוגש לוועדה הנו גרסה חסרה, אל מול הגרסה המקורית שהוכנה על ידי משרדי האוצר, כפי שנשלחה בנובמבר2025 " במסמך התוכנית הכלכלית לשנת2026 : שינויים מבניים" (ואשר אושרה ב- 4/12/2025 על ידי ה)ממשלה " :(להלן התוכנית הכלכלית)" , ואנו מבקשים להחזיר את הסעיף שהושמט מהנוסח שהובא בפני הועדה. 2. למען הנוחות להלן נוסח הסעיף המקורי '(עמ176 לתוכנית הכלכלית): "איסוף נתוני תעסוקה מנהליים לצור ך גיבוש ויישום מדיניות כלכלית מיטבית בישראל סעיף1 ,: לתקן את חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה1995 - :באופן הבא א. החל משנת2027 , המוסד לביטוח לאומי יהיה מוסמך להורות למעסיקים לדוות לגבי כל אחד מעובדיו, בטופס100 את השדות הבאים (להלן– השדות :)החדשים 1) עיסוק העובד לפי מילון העיסוקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן– ;)למ"ס 2 ;) מיקום עבודה גיאוגרפי ברמת יישוב 3 .) שעות העבודה החודשיות שעבד העובד בפועל ב. המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לדרוש ממעסיק או ממשלם פנסיה מוקדמת, במסגרת טופס 100 ,מידע הדרוש לו לצורך בירור תביע ה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת (להלן– העובד), ללא צורך בהסכמה .נוספת של העובד" ][ההדגשה אינה במקור 3. בניגוד להצעת המחליטים שאושרה ביום4/12/2025 בממשלה, אשר קבעה שחוק הביטוח הלאומי יתוקן כך שייאספו נתונים גם על היקף ההעסקה באופן שוטף – בנוסח שעב ר בקריאה הראשונה הושמט ס"ק (א3) שחייב דיווח על שעות העבודה החודשיות שעבר העובד בפועל ,נתון קריטי למען סיוע לעובדים שעתיים )(עובדים אשר שכר משולם בהתאם לשעות העבודה או המשמרות אותן ביצעו בפועל. 2 תל- :אביב 'רח הנגב8, ת" ד2319 פקס : 03-6179022 ;חיפה : רח' הרצל18 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] 4. שנית, ולגופו של עניין– משרדי הממשלה השונים , ובראשם משרד הרווחה , העבודה והכלכלה, עוסקים מזה זמן בהתמודדות עם מחסור בנתונים, המונע קביעת מדיניות מיטיבה לשגרה ולעתות חירום עבור .עובדים שעתיים חשיבות איסוף הנתונים בשגרה ובחירום עבור עובדים שעתיים 5. עובדים שעתיים היו אמורים להיות עובדים במשרות אשר נדרשת בהן גמישות מיוחדת, ז מניות, עבודה חלקית או לא רציפה. במקרים אלו אופי ההעסקה מצדיק העסקה בשכר שעתי. אך מרבית העובדים שמועסקים היום במבנה העסקה שעתי הם עובדים עניים ומוחלשים , שבשל היעדר כוח מיקוח, נאלצים ,להסכים לתבנית העסקה פוגענית גם כשאופי התפקיד אינו מחייב גמישות, אי רציפות זמניות או עבודה "חלקית. בצורה זו, החוק מאפשר למעסיק "גמישות תוך ניצול העובד. במקרים אלו ההעסקה השעתית היא העסקה פיקטיבית, ומטרתה להוזיל עלויות ולהוציא עובדים מתחולתם של הסדרים מיטיבים1. 6. עבודה שעתית הלכה והתרחבה וכיום היא ,תופעה נרחבת בישראל בעיקר בקרב אוכל י וס יה פגיעה במיוחד ושפותחת פתח לניצול ופגיעה בעובדים, כפי שמלמדים הנתונים הבאים אשר עלו במחקר של פורום ארלוזורוב2: • היקף התופעה- כ- 32% מכלל השכירים מועסקים במתכונת שעתית; • בחירה מול אילוץ- 56% מהעובדים השעתיים מועסקים כך משום שלא מצאו משרה חודשית, או מכיוו ן שמדובר במתכונת העסקה מקובלת בענף בו הם מועסקים; • תקופות העסקה ממושכות - בניגוד לתפיסה הרווחת לגבי משך העסקה במתכונת שעתית, הוותק הממוצע של עובד שעתי בישראל עומד על7 שנים (לעומת8.6 )שנים בקרב עובדים חודשיים; • אוכלוסיות מושפעות- העסקה שעתית נפוצה בעיקר בק רב צעירים בגילאי18-24 - קבוצת הגיל עם שיעור ההעסקה השעתית הגבוה ביותר. כך גם בקרב עובדים קרובים לגיל פגישה או מעל גיל פרישה (גילאי65 ,)ומעלה ובקרב נשים, אשר הן בעלות ייצוג יתר במקצועות שהתשלום בהם הוא שעתי ( "במקצועות "צווארון ורוד– חינוך, טיפול ושירותים); • הכנסה ופערי שכר- עובדים שעתיים משתכרים משמעותית פחות מעובדים חודשיים, גם באותם ענפים. בנוסף, בעוד שעובד חודשי מקבל שכר קבוע גם בחגים וימי חופשה, העובד השעתי סובל )מ"שכר רזה": הכנסתו נפגעת בימים שבהם העסק סגור (חגים וחול המועד; • המשותף לעבודות בהן מקובלת תבנית העסקה שעתית– כולן עבודות בשכר נמוך יחסית במקצועות הדורשים עבודה פיזית או עבודה עם קהל , או העסקה קבלנית ; ורבים ממי שמועסקות ומועסקים במבנה העסקה זה נמנים ממילא על אוכלוסיות מוחלשות ופגיעות– יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר או אתיופיה (בפרט מבוגרים), בני נ וער ועובדים צעירים, ערבים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים, פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט. • לאורך השנתיים של מלחמת ה- 7 באוקטובר, העובדים השעתיים נפגעו קשה במיוחד. מעסיקיהם הפסיקו לזמן אותם לעבודה וזאת מבלי שפוטרו או הוצאו לחל"ת; לחלקם הופחתו משמרות וזאת ללא זכאות לדמי אבטלה (מודל 'החל"ת הגמיש' נדחה, בין היתר מטעמים פרקטיים כיוון שהמוסד 1 ,תג'ר שעה (לא) חופשית ,, קו לעובד2014 . 2 ד"ר אייל בר- חיים, עובדים שעתיים בישראל: תמונת מצב, פורום ארלוזורוב מאי2025 . 3 תל- :אביב 'רח הנגב8, ת" ד2319 פקס : 03-6179022 ;חיפה : רח' הרצל18 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] לביטוח לאומי ציין שאין באפשרותו לחשב את היקפי המשרה של העובדים השעתיים- כדי לחשב את היקף הירידה במשרה בשעת החירום) . גם המענים שגובשו בהמשך המלחמה ונועדו לעודד ,מעסיקים לשלם שכר כדי לקבל פיצויים, או לחייבם לשלם שכר בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה לא התייחסו לבעיה המאפיינת העסקה במודל זה של הפחתה דה- .פקטו של שעות עבודה 7. לאור זאת המלצנו לחייב את המעסיקים, לא רק בחירום אלא גם ,בשגרה לדווח לביטוח הלאומי על אופן ההעסקה של העובדים ומספר שעות העבודה של עובדים שעתיים , וכך להבטיח את גיבוש ,הנתונים ואיסופם מראש בכל הקשור לעובדים שעתיים, ולהעביר באופן ישיר את דיווחי המעסיק לעובד ובאופן דומה לרשויות השונות (ביטוח לאומי, קרנות הפנסיה) כ די שבשעת חירום יהיה ניתן לחשב את .היקף הפיצוי על הפחתה באחוז המשרה המנגנון צריך להיות באמצעות המוסד לביטוח לאומי 8. מעסיקים מדווחים כבר היום למוסד לביטוח לאומי אחת לשנה באמצעות טופס100 על תשלומי הברוטו לעובדיהם וניכויי דמי הביטוח הלאומי החודשיים עבור כל עובד . במסגרת הטופס קיים גם שדה "בסיס שכר (חודש/ימים/שעות)" אשר ,בו מעסיק רשאי לפרט האם העובד הוא עובד חודשי, יומי או שעתי ושדה של "פירוט הבסיס" אשר בו מעסיק יכול גם לציין כמה ימי עבודה/שעות עבודה הועסק העובד ,באותו חודש. עם זאת נכון להיום מדובר בשדה שהינו רשות ולא חובה. 9. מבירור שערכנו, התזכיר שהובא בפני הועדה שונה מהחלטת הממשלה לכאורה מכיוון שהדבר עלול לגרום לפגיעה בפרטיות ולהעברת מידע אישי שלא לצורך. טענה זו אינה עומדת במבחן המציאות: - ,ראשית כול ,כאמור כבר היום המוסד לביטוח לאומי יכול לאסוף נתונים על היקף העסקה חודשי ;של העובדים - ,שנית בטופסי הדיווח האחרים שנדרש המעסיק למלא מועבר מידע אישי רב על כל עובד- כך למשל בטופס101 מעסיקים מדווחים על פרטי ה הכנסות הנוספות של העובדים, ילדיהם, קופת ה חולים בה הם חברים;, נקודות זיכוי מס וכיוצ"ב - על פי דין גופים מוסדיים מעבירים מ ידע אישי של אזרחים לטובת מטרות ראויות – כך למשל הביטוח הלאומי העביר למשרד הפנים מידע על זכאים לתווי מזון ומידע על הזכאים לסיוע בשכר דירה למשרד הבינוי והשיכון; - הסעיף כפי שנוסח בחוק ההסדרים מנובמבר2025, מיועד לאיסוף מידע על- מנת לטייב את המדיניות הציבורית כל פי המעסיקים והעובדים בשעת חירום. מדובר ב איסוף מידע שהינו כלי חיוני להשגת המטרה הראויה והחיונית שהינה ,רשת ביטחון מיטבית לשעת חירום למעסיקים ועובדים כאחד; - איסוף הנתונים על היקף העסקה יסייע למוסד לביטוח לאומי גם במישורים אחרים כמו למשל באומדן היקף העסקה מתחת ,לשכר המינימום במשק או דיוק בתשלומי קצבאות מבוססי היקף משרה כמו אבטלה, דמי לידה, דמי מילואים; - ,הנתונים נדרשים כדי להבטיח קיום תכנון מדיניות מושכל ומיטיבי בכל הקשור לעובדים שעתיים ובין השאר למנוע ניצול לרעה של צורת העסקה זאת שהיא מפלה ופוגענית, להבין את הי קף .ההעסקה באופן זה במשק, לנטר באילו מגזרי תעסוקה היא קיימת וכיוצ"ב 10 . ,לפיכך יש לקדם את תיקון חוק הביטוח הלאומי כפי שהובטח במסגרת התוכנית הכלכלית , יש להחזיר 4 תל- :אביב 'רח הנגב8, ת" ד2319 פקס : 03-6179022 ;חיפה : רח' הרצל18 :אתרwww.kavlaoved.org.il דוא"ל : [email protected] את סעיף קטן א(3) שהושמט ,מסיבות לא מוצדקות ולהסמיך את המוסד לביטוח לאומי לאסוף נתונים ממעסיקים גם לגב י היקף משרה או שעות עבודתו של עובד, כך שיהיה ניתן לקבל החלטות ולגבש מדיניות מושכלת לגבי שוק התעסוקה, אשר יתאימו גם לעובדים שעתיים ויאפשרו להם רשת ביטחון מיטיבה יותר בשגרה ובמסגרת הסדרי הפיצויים בחירום. לחלופין, ככל שמאמצים את מתווה החל"ת גם באירועי חירום ב עתיד, יש לאפשר תביעה לדמי אבטלה גם בלי מכתב הוצאה לחל"ת אם עובדים לא .נקראו לעבודה, ולהסתמך על תצהיר או על דו"חות נוכחות מהמעסיקים 11 . המציאות מלמדת על הקושי של האזרחים למצות את זכויותיהם. על המדינה להקל על העברת המידע הנ"ל בין הגופים המוסדיים על- מנת לסייע במי ,צוי הזכויות, במיוחד כאשר מדברים על עובדים שעתיים אוכלוסיית עובדים פגיעה במיוחד בשגרה ובעתות חירום. היעדר מידע רלוונטי מקשה על הגופים .הממשלתיים הרלוונטיים לספק מענה הולם ומקיף לעובדים אלה. זוהי חובתה של המדינה ,בברכה דיאנה בארון, עו"ד קו לעובד 052-8381280 דבי גילד-חיו, עו"ד האגודה לזכויות האזרח מירי גרוס, עו"ד הקליניקה לדיני עבודה אוניברסיטת תל אביב רשא אלעטאונה, עו"ד איתך- מעכי, משפטניות למען צדק חברתי רחלי סונגו , עו"ד שדולת הנשים בישראל ד"ר יעל פרואקטור מרכז אדוה בקי כהן קשת, עו"ד הפורום למאבק בעוני העתקים: חברי וחברות הועדה מנהלת ו צוות ה ועדה