חומר רקע - גורמים חיצוניים

DOCX 5,549 תווים המסמך המקורי ↗
תאריך : 16.02.26 בס"ד אל: לשכת וועדת הכלכלה בראשות ח"כ ביטן נשלח במייל :  [email protected] מאת : ארגון ועד הנהגים ער 5806590 נייר עמדה לוועדת הכלכלה של הכנסת הנדון: הצעת חוק “רשת תחבורה שיתופית מקוונת (Ride-Hailing) – הערות מקצועיות ודרישות להסדרה הוגנת 1. תקציר מנהלים ענף המוניות בישראל אינו מתנגד לכניסת טכנולוגיה או לשירותי הזמנה מתקדמים, ואף תומך בשיפור השירות לציבור וביצירת זמינות גבוהה יותר. עם זאת, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי אינה מהווה רפורמה תחבורתית מאוזנת, אלא יוצרת שוק הסעות חדש שאינו מפוקח דיו, הנשלט בפועל על ידי חברות פרטיות, תוך העברת סמכויות מהכנסת אל גורמי פקידות (“הרשם”), וקביעת מנגנון פיצוי עתידי שאינו ודאי. במתכונת זו, החוק עלול להביא בפועל ל עליית מחירים לציבור במקום הוזלה : כאוס צרכני ומשפטי סביב חובת המונה הגדלת עומסי תנועה וגודש פגיעה בתחבורה הציבורית פגיעה בפריפריה ובשירותי לילה וחירום קריסה הדרגתית של ענף מפוקח ומוסדר המשרת את הציבור הבעיה המרכזית בחוק: הסרת פיקוח ולא הכנסת תחרות2 החוק מוצג כקידום תחרות והוזלת מחירים, אך בפועל הוא מבטל מנגנוני פיקוח קיימים. לפי הנוסח המוצע, רשת תחבורה שיתופית תפעל במודל שבו: המחיר אינו מפוקח במונה התמחור נקבע על ידי החברה לפי היצע וביקוש העמלה נגזרת באחוזים ממחיר הנסיעה, ולכן לחברה אינטרס שמחיר הנסיעה יעלה המשמעות ברורה: ככל שהנסיעה יקרה יותר – החברה מרוויחה יותר. 3 העובדות מהעולם: המחיר אינו יורד – הוא עולה הניסיון הבינלאומי מלמד כי שירותי Ride-Hailing אינם מבטיחים הוזלת מחירים לטווח ארוך. דוגמה מובהקת היא ניו-יורק, בה נתוני רשות המוניות המקומית (TLC) מצביעים כי: נסיעה ממוצעת באפליקציות יקרה בכ-50% לעומת נסיעה במונית מפוקחת זמן הנסיעה ארוך רק בכ-15% הנתונים מבוססים על מאגר TLC הרשמי של ניו-יורק, הכולל מאות אלפי נסיעות ביום, ומצביעים על כך שהבטחת ההוזלה לציבור אינה עומדת במבחן המציאות. בנוסף, במדינות רבות, לאחר תקופת חדירה שבה המחירים נמוכים, החברות מעלות מחירים לאחר השתלטות על נתח שוק משמעותי. 4 . סעיף ביטול 14לג'(2).תחולת הפיקוח בסעיף 14לג'(2 להצעת החוק נקבע כי : "הוראות הפקודה או כל דין אחר לרבות פיקוח על מחירים – לא יחולו " משמעות הסעיף היא: ביטול הפיקוח הציבורי על מחיר הנסיעה יצירת שוק פרטי של נסיעות בתשלום אובדן יכולת המדינה לפקח על תעריפים פתיחת פתח לעליית מחירים, תמחור קיצוני בשעות עומס (“Surge”), ופגיעה בציבור הענף מבקש להבהיר: זה אינו סעיף טכני – זה לב החוק. . 5 כאוס משפטי: החוק אינו מסדיר את חובת המונה על פי הדין הקיים בישראל, נהג מונית מחויב להפעיל מונה בהתאם לתקנות משרד התחבורה. הצעת החוק מייצרת מצב שבו: הנוסע מזמין נסיעה דרך אפליקציה המחיר נקבע מראש באפליקציה התשלום מתבצע דרך המפעיל אך החוק אינו מסדיר באופן ברור את השאלה: האם נהג מונית מחויב עדיין להפעיל מונה בעת נסיעה שהוזמנה דרך אפליקציה? המשמעות המעשית : סיכון לתשלום כפול תביעות צרכניות בלבול ציבורי חוסר יכולת אכיפה פגיעה במעמד המוניות החוקיות חוק שאינו מסדיר את סוגיית המונה – הוא חוק בלתי ישים 6 . קרן עתידית” אינה פיצוי – אלא הבטחה לא ממומנת הצעת החוק מדברת על קרן שתוקם בעתיד מתוך הכנסות השוק החדש. הענף מבקש להדגיש: קרן עתידית המבוססת על “הכנסות” אינה מהווה פיצוי מובטח הסיבה; אין ודאות להכנסות הקרן אין התחייבות לסכום פיצוי אין התחייבות ללוחות זמנים אין הגנה משפטית לבעלי הזכויות פיצוי שאינו מובטח בתקציב המדינה אינו פיצוי אלא מנגנון תיאורטי בלבד מדובר בסיכון משפטי מהותי, העלול להיחשב כפגיעה בזכות קניין. תנאי כניסה מקלים מדי: פתיחת שוק להסעות בשכר ללא מקצועיות7 הצעת החוק מאפשרת לכל אדם כמעט להפוך לנהג הסעות בתשלום: גיל מינימלי 21 ותק רישיון 2 שנים רכב פרטי עד 10 שנים משמעות : אלפי נהגים ללא הכשרה מקצועית פגיעה ברמת השירות פגיעה בבטיחות פיקוח ואכיפה בלתי אפשריים ישראל אינה ניו-יורק ואינה לונדון. במדינה עם איומים ביטחוניים ואתגרי אכיפה, לא ניתן להכניס הסעות בשכר ללא פיקוח קשיח. 8 . פגיעה בפריפריה ובשירותי הלילה ענף המוניות הוא כיום שירות קריטי : בפריפריה בלילות בשבתות וחגים (לציבור חילוני ותיירים) בשעת חירום במודל של Ride-Hailing נהגים עובדים בעיקר היכן שיש רווחיות גבוהה, ולכן פתיחת השוק עלולה להביא לכך שיישובים בפריפריה יוותרו ללא שירות סדיר, ויווצר פער תחבורתי חריף . . . מיזוג שלוש הצעות החוק – סיכון רגולטורי וחובה לשקיפות 9 החלטה למזג שלוש הצעות חוק להצעה אחת היא מהלך משמעותי. הענף מבקש לקבוע כי : כל שינוי נוסח חייב להיות מוצג לציבור ולחברי הכנסת מראש אסור שהמיזוג יהפוך לכלי לעקיפת סעיפי פיצוי או הסדרה אסור לאפשר “הכנסת סעיפים” בדלת האחורית באמצעות תקנות הענף דורש כי כל נוסח מאוחד יוצג מראש לציבור, יפורסם באתר הכנסת ויעבור דיון מקצועי שקוף. . . דרישות מינימום של הענף לצורך קידום החוק10 הענף מבקש לקבוע כי ללא התנאים הבאים אין אפשרות לקדם חוק כזה : . מנגנון פיקוח תעריפים ומחיר10.1 פיקוח בסיסי על מחיר נסיעה הגבלת Surge Pricing קיצוני שקיפות מלאה לציבור לגבי מחיר, עמלה ותשלום הסדרת סוגיית המונה 10.2 קביעה ברורה האם נהג מונית חייב להפעיל מונה בנסיעה דרך אפליקציה מנגנון אחיד למניעת כפל תשלום 10.3 תנאי כניסה מחמירים לנהגים ורכבים תעודת יושר הכשרה מקצועית בדיקות רפואיות מנגנון אכיפה ברור וסנקציות 10.4 פיצוי מוגדר ומחייב מראש בחקיקה ראשית סכום פיצוי ברור ומחייב לוח זמנים מחייב התחייבות תקציבית אמיתית (ולא קרן עתידית בלתי ודאית) 10.5 הגנה על שירות בפריפריה ובשעות חלשות מנגנון שירות מינימום לפריפריה תמרוץ נסיעות לילה/חירום . סיכום.11 ענף המוניות בישראל תומך בשיפור השירות לציבור ובכניסת טכנולוגיה, אך מתנגד למהלך שייצור שוק הסעות פרטי ללא פיקוח, ללא ודאות תקציבית וללא הסדרת המונה . הצעת החוק בנוסחה הנוכחי עלולה : להעלות מחירים להגדיל גודש לפגוע בבטיחות לפגוע בפריפריה ליצור כאוס רגולטורי ומשפטי לפיכך אנו קוראים לוועדת הכלכלה : לעצור את קידום החוק במתכונתו הנוכחית, ולדרוש תיקון יסודי ומלא של הסעיפים המהותיים טרם המשך הליך החקיקה . בברכה נציגות ענף המוניות בישראל מצליח שבתאי – מנכ'ל שי דיין - יו'ר עמי חכמון – יועץ אסטרטגי