פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 832 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר אלי דלל אחמד טיבי חמד עמאר נאור שירי מוזמנים: תומר גמזו לטובה – מנהל תחום רשות המיסים, משרד האוצר רותי לירז שפירא – עוזרת ליועץ המשפטי, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר הילה פרץ – מנהלת מח' מיזוגים ופיצולים ברשות המיסים, משרד האוצר חובב אלסטר – משרד האוצר יוסי סעדון – מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר, בנק ישראל אמיר וסרמן – יועמ"ש הרשות, רשות לניירות ערך אורית שרייבר – מנהלת מערך חקיקה, רשות לניירות ערך לוטם דיין מנקובצקי – עו"ד, רשות לניירות ערך אוריה טורקל – מתמחה, רשות לניירות ערך מאיה גרטי גלבוע – מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך אבי וורשביאק – כלכלן בכיר ביחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך ענבל פולק – מנהלת מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך הילה פיילכנפלד – מפקחת ביחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך מיכל סיני ליויתן – המחלקה המשפטית, בנק ישראל, בנק ישראל עודד אופק – עו"ד שותף, איגוד בתי השקעות אלי בבלי – יו״ר, איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות שירן הלוי – יועצת מס פרטי עומרי דוניו – Bits of gold עומר פז – Bits of gold ישראל שור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1773 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יום שני, ח' שבט התשפ"ו, 26.1.26. על סדר-היום: הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. לפני שנתחיל – בבקשה, אדוני. << דובר >> ישראל שור: << דובר >> בוקר טוב, תודה, חבר הכנסת מלביצקי, היושב בראש. אני לא אדבר על ענייני שוק ההון, למרות שזה מעניין מאוד. אני אציג את עצמי. קוראים לי ישראל שור, ואני אח שכול, חבר במשפחות השכולות. אני מגיע לכנסת מדי שבוע לא כדי לייצג ארגון ולא כדי לקדם עמדה פוליטית, אלא כדי לשמש קול למשפחות רבות, שהפכו שכולות מאז 7 באוקטובר ולכאלה שחיות עם השכול כבר שנים. אני מבקש לומר כאן דבר פשוט אבל כואב. אולמות הוועדות של הכנסת שאמורים להיות מרחב של אחריות, הקשבה וריסון - הפכו לזירת התגוששות. לא בין קואליציה לאופוזיציה אלא בין משפחות שכולות. אני חווה זאת פעם אחר פעם. אני רואה כיצד השכול עצמו הופך לשדה כאב, וכאן חייב להיאמר בקול ברור: השכול לא אמור להילחם בשכול. בישראל שאחרי 7 באוקטובר נוצר מראה קשה במיוחד: משפחות שכולות עומדות זו מול זו - לא מתוך שנאה אלא מתוך מצוקה. לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך כאב שלא קיבל מענה. כאח שכול כבר שנים רבות, אני מכיר היטב את הרגע שבו השכול מפסיק להיות רק אובדן אישי והופך למאבק של הכרה. מאז 7 באוקטובר המדינה, במעשה ובמחדל, נסוגה לאחור והשאירה את המשפחות לבד עם הכאב, עם הזעם ועם השאלות. מאז 7 באוקטובר השכול התרבה בבת אחת. אלפי משפחות נכנסו לעולם שאני מכיר מזמן, עולם שבו הזמן קופא, והחיים ממשיכים בלעדיך. אבל הפעם במקום שייווצר מרחב של סולידריות נוצר מתח, לעתים אפילו חשד - מי שילם יותר, מי הוקרב יותר, מי ראוי יותר להישמע. זה אינו מאבק טבעי. זהו מאבק שנולד מתוך ואקום של הנהגה. כאשר המדינה אינה מייצרת מסגרת ברורה של אחריות, כאשר אין לקיחת אחריות אמיתית, כאשר אין שפה מוסרית אחידה - השכול מתחיל להתחרות. לא משום שהמשפחות רוצות בכך, אלא משום שהן נאלצות להיאבק על מה שאמור היה להיות מובן מאליו: הקשבה, ליווי, יחס אנושי. חשוב לי לומר: משפחות שכולות אינן מקשה אחת. יש ביניהן עמדות שונות, תפיסות עולם מנוגדות וחילוקי דעות פוליטיים. זה טבעי, אבל המכנה המשותף חייב להיות גדול מהמחלוקות. ההבנה שהמדינה כשלה, ושחובתה כלפי כל המשפחות שווה, וכשזה לא קורה, הכאב מתורגם לכעס, וכשהכעס לא מקבל מענה, הוא מחפש אויב, לפעמים החוצה ולפעמים בכאב גדול עוד יותר פנימה, אל משפחות אחרות שחוו אובדן דומה. זהו רגע מסוכן לחברה הישראלית. אם השכול יתפצל למחנות, אם משפחות ירגישו שעליהן לבחור צד כדי להישמע, לא רק המשפחות יפסידו - המדינה כולה תפסיד. לכן אני מבקש לומר כאן דבר אחד וברור: האחריות לעצור את זה אינה מוטלת על ההורים, האחים או האלמנות. היא מוטלת על המדינה ועל הכנסת ועל יושבי-ראש הוועדות, ולא רק באמירות אלא במעשה. לכן אני מבקש להניח כאן הצעה אופרטיבית, שיוזמה פרלמנטרית תצא מהכנסת עצמה: סדרה של מפגשים מסודרים, מונחים ומכובדים של משפחות שכולות ממגוון עמדות, יחד עם נציגי מדינה ונבחרי ציבור, במרחב שאין בו דירוג לכאב ואין תחרות על השכול. לא מפגש תקשורתי, לא עימות, אלא מרחב הקשבה אחרת ואחריות. והשאלה שאני מבקש להשאיר כאן היום היא פשוטה, ופונה ישירות ליושבי-ראש הוועדות: מי מרים את הכפפה? מי מוכן לקחת אחריות כדי שהשכול לא יילחם בשכול, אלא יחזור להיות מה שהוא אמור להיות - כאב שמאחד ולא שבר שמפורר? שתיקה היא גם עמדה, והשאלה היא האם הכנסת בוחרת להיות חלק מהפתרון או חלק מהוואקום. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז בישיבה האחרונה אנחנו בעצם הגענו לעמוד 8. הקראנו את ההגדרה של נכס דיגיטלי. ביחס לסעיף 59, הוחלט להשאיר את הסמכות בידי שר האוצר באישור ועדת הכספים. הייתם צריכים לחזור אלינו עם תשובות לגבי - יש לכם? גם ההגדרה של נכס דיגיטלי, גם העניין של- - << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אורית שרייבר, רשות ניירות ערך. בחנו את ההגדרה של נכס דיגיטלי שוב, והשווינו אותה גם להצעות חוק אחרות שנמצאות כרגע בתהליך בצנרת. אני אגיד שוב, שזה בעצם למעשה הפעם הראשונה שמגיעה הגדרה לנכס דיגיטלי לאישור הוועדה. אצלנו זה נמצא אגב הנכסים שיוכלו להחזיק ולקנות בעד קרן השקעות פרטיות בנאמנות. עיקר הדיון הרוחבי והחשוב על נכסים דיגיטליים נעשה בעבודה בשיתוף עם רגולטורים אחרים, עם משרד האוצר, עם משרד המשפטים כמובן, וההגדרה הזו מבוססת אחרי עבודה ארוכה ומאומצת של כל הגופים ביחד. היא באה לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה בתחילת הדרך, שקבעה את העקרונות ואת הקווים המנחים לחקיקה שתגיע, וגם בהמשך העבודה, כשעבדנו על התזכירים - כל אחד מהגופים על התזכיר שלו, וביחד זו ההגדרה שהתגבשה. כמו שאמרנו בפעם הקודמת, ההגדרה הזאת מורכבת מכמה היבטים של הנכס הדיגיטלי. נשאלנו באופן מפורש לגבי ההחרגה והמיעוט מתוך ההגדרה. זו התוספת שהוספנו אחרי הפרסום של הצעת החוק לבקשת בנק ישראל. המטרה כאן הייתה באמת לייצר אחידות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מדברת לגוף המדינתי? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בכלל. המיעוט כאן זה גם נכס דיגיטלי שהוא ייצוג דיגיטלי שהעלה חוקי או של מטבע חוץ שהונפק בידי בנק מרכזי וגם הסיפה, שהסיפה מתייחסת לגוף דומה אחר שהוא מדינתי, שהוא דומה בתפקידו בעל הסמכות המוניטרית. שוב, זה היה אחרי בדיקה רוחבית לגבי הגופים שיכולים בעתיד להוציא איזשהו ייצוג דיגיטלי לחוקי או למטבע החוץ. זה מכסה את כל הגורמים מבחינתנו. עשינו בדיקה נוספת לוודא שזה מכסה את הגופים הרלוונטיים, ומבחינתנו, אנחנו שלמים עם ההגדרה גם בשיח עם גורמים אחרים שישבו סביב השולחן בתכנון ועיצוב ההגדרה הזו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחמד שאתם בטוחים בעיצוב, אבל שאלנו למשל לגבי הסיפה, מה זה גוף- - << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הכוונה היא למס, זה גוף שנמצא בסינגפור, MAS מס. זה גוף שהוא לא- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, אז דיברתם על ECB. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הזכירו כאן גוף שהוא לא מדינתי, אבל לא זאת. שאלתם האם מדינתי תופס או לא תופס, אז מדינתי זה תופס. הכוונה כאן בסיפה הייתה לגורם שהוא לא בנק מרכזי. הוא כן מדינתי. הוא פועל ונמצא בסינגפור, והכוונה הייתה לתפוס אותו או דומים לו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה היא מי יודע לומר שזה גוף שדומה בתפקידו כבעל סמכות מוניטרית אם הוא לא בנק? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אלה התפקידים שלו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חייבת לומר שהסתכלנו גם על המקומות האחרים שבהם בעצם מופיע כרגע בהצעות חוק ובתזכיר החקיקה ההגדרה של נכס דיגיטלי, ושם לא ראינו את הסיפה הזאת. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אז היא נמצאת, כן. ההגדרה עצמה בנויה שם באופן קצת אחר מבחינה מבנית. זה נמצא בהגדרת מטבע חוץ למעלה. זה פשוט נמצא במקום אחר. אנחנו לא היינו זקוקים להגדיר מטבע חוץ כי יש לנו כבר הגדרת מטבע חוץ אז המבנה הוא קצת שונה אבל מבחינת הרכיבים של ההגדרה הכול נמצא שם ונמצא גם כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחזור רגע למהות. עוד פעם, מי קובע אם זה גוף שדומה בתפקידו כבעל סמכות מוניטרית? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זאת תהיה פרשנות, אבל אלה התפקידים של הגוף הזה. זה מה שהוא עושה. << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> אני מאגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר. יש מעט מאוד מדינות בעולם שבהן הבנק המרכזי במדינה או באיגוד המדינות הוא אינו זה שהוא בעל הסמכות המוניטרית להנפיק מטבע, ריבית, מה שמשפיע על כמות הכסף וכולי. הוזכר פה בדיון הקודם האיחוד האירופי כגוף מדינות, שם הדבר נכון, והדבר נכון אך ורק בשתי מדינות אחרות. מדובר בהונג קונג ומדובר בסינגפור. בכל שאר המדינות בעולם הבנק המרכזי הוא גם זה שמנפיק את המטבע, ויש לנו מיעוט מדינות שבהן זה לא ככה. ההגדרה הזאת לא רוצה לפספס את הדבר הזה. לא היינו רוצים שמטבע שיונפק על ידי סינגפור למשל, שזה מדינה בסך הכול מתקדמת, לא ב-OECD אומנם אבל מדינה שאנחנו מסתכלים עליה בכל מיני מובנים של חדשנות, שתנפיק איזה משהו זה לא ייכנס למיעוט הזה ולכן- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צ'רי פיקינג בסינגפור. יש שם כל מיני דברים שאני לא בטוח שהיית רוצה לאמץ אותם פה. << דובר_המשך >> חובב אלסטר: << דובר_המשך >> אני מסכים, לכן ניסיתי להתנסח בזהירות, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אגב, בכמה מדינות ב-OECD יש פונקציה דוגמת אגף תקציבים באוצר? << דובר_המשך >> חובב אלסטר: << דובר_המשך >> אני מאגף אחר אז אני לא עשיתי את הבחינה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מעניין אותי באמת. << דובר_המשך >> חובב אלסטר: << דובר_המשך >> היועצת המשפטית, זו הכוונה. יש מעט מאוד בניות שזה המצב. אני חושב שזה פשוט בהגדרת הגופים הללו, כמו המס הזה שאורית הגדירה בסינגפור, ממש מוגדר, אפילו בשמה כן היא, כאילו מety authority of Singapore. אלה ראשי התיבות, ובהונג קונג הדבר דומה. זו הכוונה. אני לא חושב שזה אפילו מדובר בפרשנות, זאת אומרת זה הגדרת הגוף, זה הגדרת התפקיד של אותו גוף במדינה, וכאמור יש מעט מאוד מדינות שבהן זה ככה אבל לא רצינו לפספס אותם, אחרת זה יוצר לנו ארביטראז' וחבל. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אנחנו רוצים להעיר שהגדרת נכס דיגיטלי, ההגדרה הספציפית הזאת, היא באה בעצם לתפוס את הנכסים החדשים, הנכסים הקריפטובגרפיים החדשים. יש פה איזושהי בעייתיות של חוסר ניטרליות טכנולוגית שיכולה ליצור בעיה אחר כך בפרשנות של זה, אז אנחנו רוצים להגיד לפרוטוקול, שהכוונה היא כאן לא להתייחס למשל לבנק שעובר להשתמש בטכנולוגיה DLT ואז בעצם גם הוא נכנס להגדרה של נכס דיגיטלי, אז יתרות של בנקים, פיקדונות. הנכסים הדיגיטליים המסורתיים הם צריכים להיות מוחרגים בהגדרה הזאת אפילו לצורך פרשנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי קצת יותר מה זה אומר DLT. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> בתור טכנולוגית אני לא רוצה להיכנס לטכנולוגיה של זה אבל טכנולוגיה - חובב אולי יכול לעזור. << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> בשמחה. DLT אני חושב שהדרך הכי פשוטה לתאר את זה, זה יומן רישום עסקאות. כמו פעם שהיינו יוצאים עם חברים ומשלמים על משהו במשותף והיה איזה מישהו שהוא נניח הגזבר והיה רושם בתיעוד באיזה פנקס, כמה כל אחד הוציא ואחרי זה מתחשבנים. הדבר הייחודי ב-DLT שזה Distributed leger Technology, שהדבר הזה מבוזר. יש לנו רשת של בלוקים, בעצם זה הבלוקצ'יין, שגורם לזה שכל העסקאות שנרשמו מאז הקמת הבלוקצ'יין, הנכס הראשון שרץ עליו ביטקוין או איתריום או סולאנה או רשתות אחרות ועד היום, כל העסקאות נרשמות. אי אפשר לשנות אותן אחורה, והן מבוזרות לחלוטין. זה המשמעות של טכנולוגיית Distributed leger Technology או בעברית טכנולוגיית רישום מבוזר. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אבל אולי כדאי לחדד בעניין הזה שכשיש מערכת רישום מרכזית, כמו שיש היום, יש גורם אחד שמחליט מה ייכנס לרישום ומה לא ייכנס לרישום. ב-DLT יש פה איזשהו מנגנון הסכמה לכאורה עצמאי שמחליט מה ייכנס לרישום ומה לא ייכנס לרישום וזה הבדל חשוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההבהרה הזאת מספקת לטעמכם? צריך להכניס גם איזושהי הסתייגות מבחינת הנוסח? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בגלל שמדובר פה בחוק לעידוד השקעות, ולהכניס את זה כנכס השקעה, אנחנו לא רואים בעיה, אבל כן בחוקים אחרים אנחנו נרצה להכניס הבהרות לנוסח, אנחנו כבר בשיח עם האוצר. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אני אקריא ולאחר מכן נסביר. נכס פיננסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תתייחסי כבר להגדרה. למה אתם רוצים להכניס את זה? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> היום ההגדרה של נכסים פיננסיים בחוק הייעוץ מתייחסת ליחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. החשיבות שבהכנסת ההגדרה של נכס פיננסי פה לרשימת הנכסים שקרן השקעות פרטיות בנאמנות תוכל להשקיע בהם היא כדי בעצם לאפשר לה להשקיע בקרנות חוץ ובקרנות אחרות, שהן בעצמן קרנות שמשקיעות בנכסים אלטרנטיביים. אלה מבנים שמאוד מקובלים גם בעולם ומאפשרים לקרן גם להשקיע בצורה כזאת גם בזמן שהיא אוספת בעצם את פורטפוליו ההשקעות שלה. בעצם ההצעה שלנו היא לעשות גם תיקון עקיף בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, ששם הגדרת נכסים פיננסיים נמצאת, ובמקום הרישה שקראתי, בעצם להחליף אותה במילים מניות או יחידות בהסדר השקעה משותפת בניירות ערך או בנכסים אחרים בישראל או מחוץ לישראל. ההבהרה הזאת היא משמעותית וחשובה כדי להסביר שכאשר מדובר בתיווך של השקעות כאלה, השקעות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנתי. עכשיו כאילו התייחסת למניות איפה? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בהגדרה של נכסים פיננסיים. בעצם הכוונה היא לא להשקעה במניות, אלא בזכות המשפטית שמקנה את ההחזקה באותה קרן חוץ. אני אחזור רגע עוד פעם על הפתיח של ההגדרה כדי שזה יהיה ברור. היום ההגדרה מדברת על יחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, שזה בעצם יחידות של קרן נאמנות, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל. במקום הפתיח הזה אנחנו מציעים בעצם לתקן אותו ולהחליף אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אתם כבר לא מציעים להפנות את זה להגדרה- - << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו בהחלט מציעים להפנות להגדרה הזאת ויחד עם זאת גם לעשות בה תיקון, כדי שיהיה ברור ולתפוס בעצם בתוך ההגדרה הזאת את כל אותן השקעות פרטיות שהציבור לצורך העניין יכול להגיע ולהשקיע בהן היום, שלא תחת פיקוח, כדי שלפחות התיווך בהשקעות האלה יהיה תיווך מפוקח תחת רשות ניירות ערך, יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה ליצור את הדיפרנציאציה הזאת? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זה לא דיפרנציאציה. זה בעצם הידוק ואיזושהי השלמה בעצם למה שאנחנו עושים פה היום בהצעת החוק. בעצם בהצעת החוק שאנחנו מדברים עליה של תיקון חוק הקרנות, אנחנו מדברים על האפשרות של לקוח הריטייל להשקיע בצורה מפוקחת בהשקעות אלטרנטיביות, מה שהיום ניתן רק ללקוח כשיר. אנחנו רוצים להשלים את הדבר הזה וגם בהיבט של התיווך להבטיח שכאשר הלקוח ריטל מגיע להשקעה בנכס שהוא אלטרנטיבי, בין אם הוא תחת קרן נאמנות, שזה כמובן מתווך רק על ידי בעלי רישיון מקצועיים של רשות ניירות ערך שעוברים את ההסמכות ומקבלים רשיון מידי רשות ניירות ערך, אבל גם כאשר הוא מגיע להשקעה בכל זאת בהשקעות האלה בצורה פרטית, וזה מה שאנחנו מאוד מנסים לצמצם פה בתיקון של חוק הקרנות, בעצם התיווך שהוא יפגוש הוא יהיה רק תיווך שמפוקח על ידי הרשות כדי לצמצם ובעצם לאפשר הגנה מיטבית על הלקוח, וזאת בעצם התכלית של התיקון שאנחנו מציעים גם באופן עקיף בהגדרה של נכסים פיננסיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא חשבתם על זה במקור? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> קודם כל העולם הזה של השקעות אלטרנטיביות הפך להיות הרבה יותר מפותח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהצעת החוק שהבאתם אותה. בדברים שנכנסו אחר כך. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בדיוק. אז אני אמשיך. ב. הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע בירות סוגי נכסים ותנאים כאמור באותו סעיף, דרך כלל או לסוגי קרנות השקעות פרטיות בנאמנות. ג. עד תום כל שנה קלנדרית מנהל קרן השקעות פרטיות בנאמנות שנקבע בהסכם הקרן שתהיה קרן פטורה, יחלק לבעלי היחידות רווחים שהיו לקרן באותה שנה ממימוש ההחזקה של מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה, להלן רווחים לחלוקה, בניכוי הפסדים ממימוש מניות כאמור. לעניין זה מניות שאינן רשומות למסחר בבורסה, לרבות מניות שהוחזקו באמצעות זכות בשותפות לא נסחרת. ד. האמור בסעיף קטן (ג) יחול ביחס לרווחים לחלוקה במקרים הבאים: 1. שמקורם ממימוש החזקה שנעשה לאחר תקופת ההשקעות בקרן. 2. שמקורם ממימוש החזקה שנעשה במהלך תקופת ההשקעות בקרן, ובלבד שמנהל הקרן לא השלים את השקעתם מחדש במהלך אותה תקופה. לעניין זה, תקופת ההשקעות בקרן - משך התקופה שייקבע בתשקיף הקרן בהתאם לתנאים שתקבע הרשות לפי סוג הקרן ולא יאוחר משלוש שנים מיום הצעת יחידות הקרן לראשונה. ה. על אף אמור בסעיף קטן (א)- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי אותם אחד אחד. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אולי אני אשלים את הסעיף ואז אני אסביר כי יש פה בעצם התייחסות כוללת להיבטי המיסוי. ה. על אף האמור בסעיף קטן (א) לעיל, בקרן השקעות פרטיות בנאמנות שנקבע בהסכם הקרן שתהיה קרן פטורה, הכנסות מריבית שמקורה בהלוואה ששיעורה תלוי ברווח מקבל ההלוואה או הכנסות שמקורן בזכות לרווח בהשקעה במישרין במיזמים בתחום התשתיות, לא תהיינה פטורות ממס ככל שהיא לא מתקבלות במישרין בידי יחיד, היו מסווגות כהכנסה מעסק בידיו. בעצם מה שקראנו עכשיו זה סעיפים שאנחנו מבקשים לתקן אותם בהצעה בעקבות שיח ממושך שניהלנו אל מול רשות המיסים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מבקשים לתקן את התיקון את מתכוונת. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון, כאשר המטרה של התיקונים הללו היא באמת לגדר. מאחר שאנחנו פותחים פה את קרן השקעות פרטיות בנאמנות להשקעה בנכסים אלטרנטיביים, השיח מול רשות המיסים בעצם נועד לגדר ולבחון מקומות שבהם רשות המיסים הביעה איזשהו חשש מפני אובדן הכנסות למדינה ואלה בדיוק הסעיפים שקראתי עכשיו שבעצם מנסים לגדר את אותו מתחם. בעיקר העיסוק שלהם הוא בכל מה שקשור- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בואי תסבירי מההתחלה את הסעיפים שהקראת ואז תתייחסי להיבטים המיסויים. תסבירי גם למה ההיבטים המיסויים או שיסבירו פה נציגי רשות המיסים - נדרשים אגב הצעת החוק הזו שעוסקת יותר בפן של חלוקת הסמכויות. למה נדרשת ההתייחסות המהותית, ממה בדיוק חוששים, למה זה שונה מהסדרים אחרים שנוגעים בחקיקה מהסוג הזה? למה צריך לציין זאת במפורש? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נתחיל כבר מסעיף קטן (א) שהקראנו בדיון הקודם שממעט בעצם זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין כפי שהם מוגדרים בחוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה שעל כך גם בעצם בשיח הנוסף שהיה לנו עם רשות המיסים מתבקש להוסיף גם מיעוט של זכויות במקרקעין שעל מכירתן מוטל מס שבח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי כי אתם עשיתם איזשהו שיח ביניכם, אבל הוא לא נמצא בפני הוועדה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> לצורך העניין מבחינת רשות המסים, כאשר מדובר בהשקעה של קרן נאמנות במקרקעין בישראל, יש פה בעצם פוטנציאל לאובדן הכנסות מס משמעותי, כי אנחנו לא מדברים פה על רווחי הון בלבד, אלא יש פה מס מכירה, מס שבח, מיסים נוספים שבעצם נמצאים בתוך עסקה כזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתכנון מס מוצלח יש סכנה לאובדן רווח משמעותי ממיסוי. לכן נמצאים כל יועצי המסים, כל עובדי רשות המיסים לשעבר, כל אלה שהיום עובדים ברשות המיסים ומתכננים את השלב הבא, להיות כאלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מאיפה אתה לוקח את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היושב-ראש, רק כרקע, בפקודה יש סעיף שבעצם אומר שקרן נאמנות פטורה ממס על כל ההכנסות שלה. פה בעצם יש הרחבה - סעיף 129ג - יש הרחבה של סוגי הנכסים שקרנות נאמנות יכולות להשקיע בהן ולכן באופן עקיף יש פה בעצם הרחבה של הטבת המס, שהיא הרחבה שבעצם אנחנו רוצים לוודא שהיא לא תהיה מעבר למידה, ובעצם תיצור הסטה של פעילות שהיום חייבת במס לפעילות שלא חייבת במס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אתה מגדיר את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו בדיוק אחרי שיח מאוד אינטנסיבי עם רשות ניירות ערך. אנחנו מביאים את זה לפה ונשמח שהוועדה תקבל את ההכרעה בסופו של דבר. בעצם מה שאנחנו רוצים להגיד, את המצב הנוכחי אנחנו בטח לא פוגעים בו. לגבי הנכסים האלה שנכנסים עכשיו, נכסים שהם במהותם עסקיים, אנחנו לא רוצים לתת פטור ממס, כמו שבכל הסדרי השקעות בפקודת מס הכנסה ובכלל, אנחנו לא נותנים פטור ממס על השקעות עסקיות, ולכן ברגע שיש איזשהו חשש לזה שקרן הנאמנות תשמש ככסות לפעילות עסקית, אנחנו רוצים לוודא שנכסים מהסוג הזה לא הולכים להיכנס, זה סוג אחד. דבר שני שאנחנו רוצים לוודא זה שלא משתמשים בפעילות הזאת כדרך לדחות את המס לתקופה ממושכת יותר בניגוד- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בעצם משאיר לכם לא מעט מקום לשיקול דעת, בהקשר הזה. מה ייחשב לעסקי, מה לא ייחשב לעסקי? מה המבחנים, מה הקריטריונים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מוסכם. כדי שלא ניכנס לשיקול דעת וכדי לוודא שזה יחסית ברור, אז פה בעצם יצרנו עם רשות ניירות ערך רשימה של נכסים, שאותם יהיה אפשר להשקיע בהם או שלא יהיה אפשר להשקיע בהם בהתחשב בתכליות האלה, ואז אולי מאיה תסבירי את הנכסים, או את רוצה שאני אסביר את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גבירותיי, רבותיי, מכובדיי, עורכי דיניי וכולם. אתם רוצים שיהיה חוק? אתם רוצים שנקדם אותו ונסיים אותו לפני התקציב? אז אתם לא יכולים להביא לנו עניינים שהם קשורים להיבטי מס וכל מיני דברים כאלה ועל הדרך ככה להחליק אותם פה בשקט. זה לא עובד ככה. אז אתם צריכים להחליט אם האירוע הזה הוא עד כדי כך חשוב לכם, אז נלך, נעצור, נוציא להערות הציבור, נראה מה הציבור חושב, ונתכנס עוד חודשיים, שלושה, אם תהיה כנסת, אם יהיה אפשר להתכנס, אני לא יודע. מה אתם עושים? אתם יושבים פה על זה כל הזמן - לחץ, לחץ, לחץ, לחץ, ועכשיו אתם מביאים פה היבטי מס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין פה שום חקיקת מס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין פה שום חקיקה. כל המהות של החוק הזה זה לייתר את החקיקה, לייתר את הכנסת, ואתם הולכים פה כבר צעד קדימה. אתם מכניסים ככה איזשהו נתיב מהיר לכל מיני היבטי מס. ככה לא עושים מיסוי, ככה לא מחליטים לגבי כן חב במס, לא חב במס, וזה רק שוב לוקח אותי לאותו מקום שכל השיטה הזאת של לקחת סמכויות מהכנסת, כנראה שישבו אותם אנשים והחליטו מה יהיה תפקידיה של הכנסת, היה איזשהו היגיון מסדר במחשבה שלהם, למרות הבירוקרטיה, ולמרות שלוקח המון זמן להגיע לפה, ולמרות שהכול לוקח זמן והכל מסובך, ועובדים ויושבים שעות וימים, וכן ולא, אבל בסוף, זה בדיוק מה שקורה. יושבים כמה רשויות ביניהם, מסדרים איזה סידור, וכן, בוא נכניס אותו ונדחוף פה איזשהו אירוע מס על הדרך בלי להעביר אותו כמו שצריך. זה לא יקרה. לכן אתם צריכים להחליט מה אתם רוצים לעשות עם הדבר הזה. ככה זה לא יעבור. זה חשוב לכם להכניס את האירוע הזה? אין בעיה. פוס, בוא נוציא את זה להערות הציבור. נראה מה נקבל, נראה מתי נחזור. תחליטו. חוץ מזה, אני לא מבין מה קרה שפתאום חוששים לאובדן הכנסות המדינה. אני רואה שפה מחלקים פטורים חופשי ממע"מ, אני רואה שמדברים על ריווח מדרגות, מס הכנסה. יש כסף, לא? אז מה קרה פתאום? בקיצור, תחליטו מה אתם רוצים לעשות ותעדכנו אותנו בנושא הזה. בואו נמשיך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח שאנחנו רוצים לקדם זה נוסח שהוא מתואם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לדייק כשאתה אומר מתואם. מתואם, זה אומר שאתם ישבתם עם רשות ניירות ערך ותיאמתם ביניכם. זה לא דברים שגם לא הופיעו במקור בהצעת החוק שיובא לקריאה ראשונה ולא נמצאים בפני הוועדה. אתה רוצה לדלג על זה, שנפיץ את הנוסח שהם מבקשים להביא, ואז נקיים דיון כשהנוסח יהיה בפני חברי הכנסת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. אני חושב שזה משהו שראוי להפיץ אותו להערות ציבור, ככה אני חושב. תחליטו אם אתם רוצים להיכנס לאירוע הזה או אתם מוותרים על כל ההתחכמות. << אורח >> רותי לירז שפירא: << אורח >> אני אתן איזושהי דוגמה שאולי ממחישה לגבי הסכמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שאתם הגעתם להסכמות ביניכם זה יפה, אבל לא מגיעים להסכמות ביניכם ככה, וזה בדיוק האירוע. זה בדיוק האירוע למה אני כל הזמן חושש ואני אומר את זה שוב פעם מהרמיסה של סמכויות הכנסת, מלבוא ולהעביר הכול ככה לכל מיני רשויות שיעשו ביניכם ובאיזשהו שלב בסוף אנחנו נהיה פה סטטיסטים מיותרים. אנחנו כבר בדרך, כספים מעבירים בלי אישור שלנו ונותנים לנו לדון אחר כך. עכשיו עושים חקיקות מס. זה יפה. אני לא יודע לאן עוד נגיע, אבל אני לא הולך להיות שחקן ושותף במשחק הזה, ואני לא הולך לאפשר חקיקה של היבטי מס בדלת אחורית שלא דרך חקיקה, כמו שראוי לעשות דברים שקשורים במס. זהו, זה לא הולך לקרות, אני לא הולך לאפשר דרך אגב, אני אומר לכם מראש, כל הנושא של מס רכוש שחושבים להביא אותו פה במסגרת חוק ההסדרים. גם כן אני לא רואה את זה קורה. כדאי, לבוא ולהפנים: אנחנו פה לא בשביל למחוא כפיים לאוצר וגם לא לרשות לניירות ערך, להסכמות ביניהם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם לא לשר האוצר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כרגע מדבר על רשויות. נוח לי לדבר על רשויות. אז תחליטו מה אתם רוצים. אתם צריכים זמן, אתם רוצים הפסקה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> נרצה להמשיך בהקראה ולחזור לחלק הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נמשיך, קדימה. << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> אבל רק רצינו להעיר שזאת דווקא דוגמה שמביאים לכנסת את ההסדר, כלומר זה לא דומה אני חושב לטענה שנדונה בדיונים הקודמים. יכול להיות שהכנסת תגיד ההסדר לא נראה לי, אני לא רוצה את הסדר המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב שהסדר מס מהסוג הזה נכון וראוי שיגיע ככה אגב אורחא. ככה אני חושב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החוק היום הוא יוצר הסדר מס אגב אורחא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז בואו נשנה אותו. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> רוצים שחברי הכנסת, כשהם דנים בהסדר, יבינו את ההשלכות של המיסוי, ובהקשר הזה יתחשבו בזה כשהם קובעים את ההסדר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם לא עברתם על זה וסיכמתם בתוך הממשלה מה יהיו ההסדרים שנכון יהיה לקדם במסגרת הצעת החוק הזו מלכתחילה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מלכתחילה לא עשינו את זה, עשינו את זה אבל בחודשים האחרונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני לא מוכן לעשות את זה בצורה הזו. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אמשיך בהקראה. אני רק אומר שמעבר לזה אנחנו עדיין נמצאים בתוך המסגרת של קרן נאמנות פטורה, זאת אומרת זה לא משהו שמשתנה וזה בסיס המיסוי שעומד- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחזרו לנוסח הקודם. << דובר_המשך >> מאיה גרטי גלבוע: << דובר_המשך >> ב. על אף האמור בסעיפים 44ג ו-46ב, התמורה בשל מכירה או פדיון של יחידות קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, יכול שתהיה שלא במזומנים, בהתקיים התנאים - אני ממשיכה מעבר לסעיף 59, לסעיף ב, בעמוד עשר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו בעצם מדלגים על סעיפים קטנים (ב) עד (ה), ואנחנו עוברים לסעיף קטן (ב) בעמוד 10 למטה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> על אף האמור בסעיפים 44ג ו-46ב, התמורה בשל מכירה או פדיון של יחידות קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, יכול שתהיה שלא במזומנים בהתקיים התנאים שקבעה הרשות בכללים, ורשאית הרשות לקבוע בכללים כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים, והכל ובלבד שהתמורה תהיה שווה למחיר המכירה או למחיר הפדיון, לפי העניין. לעניין זה לא יחולו הוראות סעיפים 44ג, 45 ו-46ב ו-ד, ורשאית הרשות לקבוע בכללים לפי סעיף קטן זה את המועד והדרך להעברת התמורה ואת אופן ניכוי או ההוספה ממחיר הפדיון, אם נקבע בהסכם הקרן כי יהיה ניכוי כאמור. המטרה של הסעיף הזה בעצם היא לאפשר פדיון בעין. בעיקר היא נועדה לשרת מצבים שבהם מדובר במשקיע גדול שיש לו צורך בעצם לפדות את היחידות שלו, ואין לו אפשרות אולי לפדות אותם במסגרת מועדי הפדיון שייקבעו והאזכור של סעיפים 44ג, 45 ו-46 נועדו- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 44ג מדבר על - תסבירי מה אומר כל אחד מהסעיפים. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> כל אחד מהסעיפים האלה, גם 44ג, גם 45 וגם 46ב מדברים על העברת התשלום במזומנים, על עיתוי העברת התשלום במזומנים ולכן בעצם אנחנו מבקשים להתגבר עליהם באמצעות הסעיף הזה שמדבר על תמורה בעין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה הייתה התייחסות של בנק ישראל, או אולי אפילו התנגדות של בנק ישראל. אתם עומדים על התנגדותכם בעניין? << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> ככל שתהיה אפשרות לשלם בנכסים דיגיטליים, אנחנו רוצים שזה יהיה באופן שאנחנו נוכל להגיב לגבי זה. כרגע אם מדברים על הוראות, אז יש לנו סעיף- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא הבנתי. הם רוצים לאפשר לשלם בנכסים דיגיטליים, אז מה יש לכם? כי יש לכם מה להגיב, תגיבו. << דובר_המשך >> מיכל סיני ליויתן: << דובר_המשך >> בעיקרון אנחנו רואים באירופה, בדירקטיבה האירופאית לגבי עקרונות אלטרנטיביות, שכשרוצים לשלם בנכסים שהם לא במזומנים, זאת אומרת ב- - חוקי של מדינת ישראל, אז אפשר לעשות את זה רק בהסכמה של המשקיע וגם בנכסי הקרן. ככל שרוצים לסטות מזה ולאפשר לשלם בנכסים דיגיטליים שהם סטייבל קוין- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אתם מבקשים שהכללים יהיו באישור בנק ישראל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אי אפשר לקבוע את זה מראש? אני לא מבין. אתם הולכים לאפשר תשלום בנכסים דיגיטליים בלי הסכמה של הצדדים? כן? הם פה חוששים בבנק ישראל, אם הבנתי נכון, ממצב שבו אתם תאפשרו את תשלום בנכסים דיגיטליים ללא הסכמה של המשקיעים, נכון? זה מה שהבנתי? ללא הסכמת המשקיע. אמרת משקיע, לא אמרת בנק ישראל. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> בדירקטיבה האירופאית תשלום שלא במזומנים הוא מוגבל. רק אם זה בהסכמת המשקיע ורק אם זה מנכסי הקרן, זאת אומרת במקום שימירו את נכסי הקרן, הם מעבירים אותם למשקיע. כאן אין שום הגבלה כזאת. כאן יש התייחסות באופן כללי לאפשרות לתשלום שלא במזומנים, ובגלל ששוק הכסף הוא שוק מתפתח, אנחנו ביקשנו שדברים כאלה יעשו לא- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הם רוצים באישור שלהם שזה ייעשה. << דובר_המשך >> מיכל סיני ליויתן: << דובר_המשך >> באישור שלנו כי אנחנו לא מתיימרים. אנחנו כן היינו רוצים שזה יבוא בתקנות לכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> האם אתם הולכים לאמץ את הדירקטיבה האירופאית כמו שהציגה פה נציגת הבנק, כן או לא, או שאתם עוד לא יודעים? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו נבחן את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז יהיה בתקנות שיגיעו פה לכנסת. << דובר_המשך >> מאיה גרטי גלבוע: << דובר_המשך >> אני רק אציין שאנחנו החרגנו מראש סטייבל קוין בהתאם לדרישת בנק ישראל מההגדרה של נכס דיגיטלי ולכן אנחנו לא כל כך מבינים מדוע זה מטריד אותם. סליחה, CBDC. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> ברור שנכס דיגיטלי הוא סטייבל קוין ואין לנו בעיה שהוא ייכנס כהשקעה. אנחנו רק מדברים על התשלום מתוך התפקיד שלנו לשמור על מעמדו של השקל כהלך החוקי של מדינת ישראל. זאת ההערה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני רק מסבה את תשומת הלב, תשימו לב שגם כאן דיברנו על כללים ולא על הוראות. שוב, כללים זה ברמה טיפה גבוהה יותר. זה מפורסם ברשומות, זה עובר נסחות. התהליך ייעשה בשיתוף פעולה יחד עם בנק ישראל, כמו שדיברנו, בהתאם לחוק עקרונות ההסדרה, בשיתוף פעולה, ולכן אנחנו מבקשים שלא לכלול בתוך החוק היוועצות או הסכמה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אבל זה מסוג הדברים שהוא לא משהו ש - זה בדיוק הדברים שהם, נקרא לזה ענייני מדיניות, שהם לא עניינים טכניים, טכנוקרטיים, בעלי מומחיות מיוחדת, אלא ענייני מדיניות, ודברים מסוג זה של ענייני מדיניות ראוי ונכון להשאיר אותם בתקנות ולא לדרדר את המדרג. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אנחנו נקבל את העמדה של בנק ישראל ושל יו"ר הוועדה כמובן ונוסיף כאן, נשנה את זה מכללים לתקנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> ג. הסמכות הנתונה ליושב-ראש הרשות לפי סעיף 48 לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן סגורה או הפסקת פדיונן. היום ליו"ר הרשות יש סמכות קבועה בחוק בעצם לאפשר במקרי קיצון הפסקה של פדיונות, ומאחר שאנחנו בעצם מייצרים פה תשתית גם של קרן השקעות פרטיות בנאמנות סגורה שתוכל גם ליצור ולפדות יחידות של הקרן, חשוב שתהיה בידיו וסמכות גם ביחס לקרן כזאת. ד. על אף האמור בסעיפים 49 ו-68א, הרשות רשאית לקבוע בכללים חובה לרכישת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות בידי מנהל הקרן בעצמו או באמצעות אדם השולט בו, או חברה בשליטת אדם כאמור והתנאים לכך. דיברנו על זה בדיונים הקודמים. בעצם המטרה של הסעיף הזה זה לאפשר להתמודד עם סיכון של מורל האזארד, לייצר זהות אינטרסים בין מנהל הקרן לבין בעלי היחידות בקרן, ולכן לחייב אותו בעצם לרכוש מיחידות הקרן שמשקיעה בנכסים אלטרנטיביים. 13. בסעיף 129ד(א)- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הסעיף כפי שהובא במקור, נמחק מהנוסח. התייחס לפרסום הוראות הרשות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, אדוני. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> עורך דין עודד אופק מטעם איגוד בתי ההשקעות. אני מתנצל, אנחנו ניסינו גם להעיר את ההערה הזאת כבר בדיון הקודם, אבל חיכינו לסיום הפרק. יש כאן עניין של קביעת שווי של נכסי הקרן לגבי נכסים לא סחירים. יש נקודה אחת שרק היינו רוצים את ההתייחסות של הרשות לגביה. אנחנו יודעים שגם הגופים המוסדיים, לדוגמה, קובעים את השווי של נכסים לא סחירים. יש להם איזושהי מתכונת של קביעת השווי הלא סחיר באמצעות איזשהו מכרז שהם בוחרים חברה שבעצם קובעת את השווי. עכשיו, זה עניין מאוד מקצועי. אנחנו לא מתערבים לגבי איך קובעים את השווי וכיוצא בזה. אנחנו רק רוצים להבטיח שיימנע כאן ארביטראז' במובן זה שייווצר מצב, לדוגמה, שגוף מוסדי מחזיק בנכס בסיס שהוא לא סחיר, וגם קרן נאמנות מחזיקה בנכס בסיס שהוא לא סחיר, ובסוף ייווצר מצב שהגוף המוסדי משערך את זה בדרך אחת, וקרן הנאמנות משערכת את זה בדרך אחרת. לכן אנחנו חושבים שכן חשובה ההתייחסות של הרשות וגם להבין שבפועל אנחנו ניתן איזשהו פתרון כדי שלא ייווצר ארביטראז' כזה, ובעצם השערוך יהיה אחיד גם לגופים המוסדיים וגם לקרנות הנאמנות באופן שבו אנחנו נמנע איזושהי סיטואציה שגופים שאפילו יכולים להיות באותו בית לצורך העניין ישערכו את הנכס באופן שונה. אגב, הגופים המוסדיים עצמם הם משערכים את זה על פי ההמלצה של גוף חיצוני שנותן את זה לכל הגופים המוסדיים על בסיס מכרז. תודה. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> התשובה של רשות ניירות ערך, זה שאנחנו מסכימים כמובן בנקודה הזאת ואנחנו אומרים עכשיו לפרוטוקול שבהוראות ייכתב שלא ייווצר שום ארביטראז', ואם יצטרך וייבחן להשתמש באותו גוף, אז ייבחן להשתמש באותו הגוף בדיוק בשביל שהשערוך יהיה אותו שיערוך לאותו נכס בשני מוצרי השקעה מקבילים. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> תודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק אומר שלעניין ההוראות שהתייחסו לשערוך ביקשת, היו"ר, גם לבחון את ההחזרה שלהם למסלול של לבנות באישור ועדת הכספים, וזו נקודה שעדיין לא הוכרעה. כלומר לא קיבלת החלטה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה קצת חזרה על המנטרה, אבל אני מקווה שזה יתקבל עדיין בברכה. באמת הוראות השערוך הן הוראות מאוד מאוד מקצועיות. כמו שרשות שוק ההון לא עושה את זה בתקנות - עושה את זה בדרכים של הממונה, ככה נכון שגם רשות ניירות ערך, גם בהסתכלות על מה שרשות שוק ההון קובעת ובשיתוף פעולה יעשו את זה בהוראות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל בשערוך זה הרבה דברים. שערוך זה לא משהו אחד. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> נכסים שונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אולי נצלול קצת לנושא הזה ונקבע כל מיני הוראות או בנצ'מרקס כאלה, שמעבר לזה תצטרכו להביא תקנות - דברים שנוגעים ליציבות, דברים שנוגעים לאיזשהו, איך נגיד, איזשהו פייר פליי כלפי המשקיעים מבחינת לשנות את כללי המשחק תוך כדי, כל מיני דברים מהסוג הזה. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> אני חושבת שאנחנו יכולים כן להגיד בצורה מפורשת שכללי השערוך שאנחנו נציע בעצם לקבוע, וחשובה פה הגמישות בגלל המנעד הגדול בין הנכסים, בעצם יהיו בכל מקרה בהתאם למקובל גם בעולם וגם בישראל, זאת אומרת אנחנו לא נמציא את הגלגל, וכן נשמור על אותה אחידות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המצאנו את הגלגל בכל כך הרבה דברים. לא אכפת לי שתמציאו את הגלגל. זה לא האירוע. האירוע הוא - שוב, הגמישות זה דבר מבורך. ראיתי פה הרגע, לפני שבע דקות, מה הגמישות הזו גורמת לדברים לקרות, ואני לא רגוע ממנה, אני מוכרח להגיד. << דובר_המשך >> אורית שרייבר: << דובר_המשך >> במקומות שיכולנו לקבוע איזושהי תקרה אז הצענו- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תחשבו מה במסגרת השערוך אתם יכולים להציב איזה שהם כללים, או כאלה בנצ'מרקס או נקודות כאלה שאפשר להסכים עליהם שזה וזה וזה, כללי המשחק פחות או יותר, ושמעבר להם תצטרכו לחזור לפה, ושבתוכם יהיה לכם איזו גמישות שאתם רוצים.בבקשה. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> דוקטור יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי, בנק ישראל. הסעיף הזה גם מדבר על העניין של שימור סיכון. אני מתעלם רגע מהעניין של השערוך, משאיר את זה לדיון, אבל הנושא של שימור סיכון, זאת אומרת נחשוב שמנהל קרן מחליט להשקיע בנכסים מסוכנים, איפה הוא לוקח על עצמו את הסיכון או כל נכס אחר, איפה הוא לוקח על עצמו את הסיכון - הדבר הזה מקובל באיגוח, הדבר הזה מקובל מאוד. בסעיף הזה למעשה זה הסעיף שפותח את האפשרות לשימור סיכון, והוא מאוד מהותי מבחינתנו, איך בדיוק נקבע שימור הסיכון, אלא אם כן יוכלו להגיד לנו איזה מודל קובע את שימור הסיכון הזה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו רק יכולים לומר שגם במקומות אחרים, גם באיחוד האירופי, אלה לא דברים שנקבעו מראש ברגולציה אלא ניתנה בעצם הסמכות לאזמה לקבוע אותם, את כללי השערוך. הדבר הנכון גם לגבי רשות שוק ההון, גם בנק ישראל עצמו קובע. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> דיברתי על שימור סיכון, לא על השערוך. על כמה מנהל הקרן צריך להחזיק בכיס שלו כדי שהוא יהיה חלק מהסיכון שלוקחת את כל הקרן. כמו שבאיגוח אנחנו דורשים שהיזם יחזיק 5% ואנחנו כבר אומרים שהבנקים שיחזיקו באיגוח הם יצטרכו להחזיק 10% מההלוואות שהם נתנו שהם הולכים לאגח, גם כאן כדי שהם ייקחו בחשבון שהם לא לוקחים סיכונים ונותנים הלוואות לא אחראיות. אני רק אזכיר - במשבר הסאב פריים, הבעיה שהייתה, שהגופים שנתנו את ההלוואות נתנו אותם בלי שום שימור סיכון ואז פשוט יגידו שהם הולכים לאגח אותם או למכור אותם, ולכן לא היה חשוב להם כל כך לנטר מספיק טוב את הסיכונים של ההלוואות שהם נתנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מדבר על ארצות הברית? << דובר_המשך >> יוסי סעדון: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שם זה גם נון ריקורס, שלא קיים פה. << דובר_המשך >> יוסי סעדון: << דובר_המשך >> נכון. אני כמי שאחראי על היציבות הפיננסית יכול להתווכח איתך, אבל למזלנו זה לא הנושא, אבל נאמר - העניין הזה שיש חשיבות, שאני כמנהל השקעות אשא בתוצאות של חוסר אחריות מצידי כשאני כשאני מנהל- - << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו כמובן מסכימים. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> זה סעיף מאוד מהותי. הנושא הזה של שימור סיכון הוא יכול לשנות את התמונה מקצה לקצה, ולכן הוא מאוד מהותי, ולכן זאת אחת הנקודות הקריטיות מבחינתנו, שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים לראות בדיוק. אם עכשיו הייתם אומרים מודל כזה שנניח ככל שסטיית התקן של הנכסים היא ככה וככה אז שימור הסיכון יהיה פונקציה של סטיית התקן הזו או משהו כזה, יכול להיות שזה מניח את דעתנו, אבל אנחנו לא יודעים. כמו שאמרנו בתחילת הדברים, מבחינתנו יכול להיות שאם היינו רואים כאן את כל התמונה, יכול להיות שהם אומרים: בסדר גמור, בואו נמשיך, אבל אנחנו רוצים לראות איך הדברים יעבדו, זה מה שמטריד אותנו. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> זה כמובן לא קשור באמת לנושא של שערוך. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> נכון, את השערוך אני משאיר לכם לגמרי. יש לנו דעה. אבל את זה אני משאיר לכם, רשות ניירות ערך. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נסב את תשומת לב יושב-ראש הוועדה והיועצת המשפטית שאפילו בנק ישראל לא דורש ששערוך יהיה בחקיקה או בתקנות והוא מסתפק בזה שזה יהיה בהוראות רשות. אני עושה כוכבית. אבל נתייחס רגע לשימור סיכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אתם רוצים שבנק ישראל יהיה הקו המנחה שלנו, אין בעיה, תגידו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יהיו סעיפים אחרים שאליהם יתייחס בנק ישראל. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אדוני, רק הערה אחת גם לחברי כאן. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שמנהלת טריליוני שקלים, קובעת את ההוראות שלה באמצעות קודקס אזרחי, באמצעות חוזרים, וממנה לא נדרשו אותם תנאים שנדרשים מרשות ניירות ערך לתעשייה שכרגע מגלגלת שני מיליארד ש"ח בהקשר הספציפי הזה, אז אני חושב- - קריאה: גם בנק ישראל קובע באמצעות נבטים, אותו דבר. << דובר_המשך >> עודד אופק: << דובר_המשך >> אני מגיע גם לזה. ולבנק ישראל יש סמכות בעצמו, שאני מניח שחברי לא מותר עליה במסגרת הדיון הזה, לקבוע את ההוראות במסגרת נהלים בנקאיים תקינים, במסגרת חוזרים, אבל אני אומר את זה רק בגלל שאני חושב - שוב, אנחנו כאיגוד בתי השקעות מאוד תומכים בקידום החוק הזה ובשכלול מסגרת התחרות וכיוצא בזה, ורואים את בתי ההשקעות גם כמחוללי התחרות, אבל צריך בעולם כזה שהוא חדש, להותיר, לדעתנו, שיקול דעת לרשות ניירות ערך שהוכיחה את עצמה גם בעבר לגבי קביעת הוראות בהקשר הספציפי הזה, שיודעת לעשות גם את החישובים האלה וגם להכניס את הפרמטרים האלה פנימה, ולכן אנחנו חושבים, בשים לב לכלל הנסיבות, שזה נכון בדרך של הוראות. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה היה בסלייס? << דובר_המשך >> עודד אופק: << דובר_המשך >> סלייס, אגב, זה לא רשות ניירות ערך, זה רשות שוק ההון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עזוב אותי מי השחקן. מה קרה שם? << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> אני אפרט ברשותך. סוכנים שהקימו קרנות שלא נדרש בגינן פיקוח, ללא שום רגולציה, ללא שום הוראה מעליהם, והכסף יצא מהארץ ולא חזר חזרה בהמשך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה? << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> סוכנים או אנשים שלא ניהלו השקעות בחייהם, הקימו קרנות שנקראות שותפויות. הן לא קרנות בפיקוח. אין עליהן אף רגולטור, לא הייתה שום התניה. פשוט החתימו את האנשים עם ברושור מסוים, אמרו להם: זה מה שאנחנו הולכים לעשות, לקנות איזשהו נכס, קנו את הנכס והנכס נעלם. וככה זה הלך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איפה היו הרגולטורים? לא היו. << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> זה מה שמפריע לי בגישה של בנק ישראל. יש מיליארדים רבים מתוך הטריליונים שבנכסי הציבור שאינם מפוקחים על ידי הרשויות בישראל, שמתנהלים כשותפויות, שכל אחד יכול לגייס היום כסף, אם יש לו משקיע שהוא ישכנע אותו להשקיע את הכסף הזה. אין שום רגולטור מעליו, לא רשות המיסים, לא משרד האוצר, לא רשות ניירות ערך ולא רשות שוק ההון. אפשרו את זה לפני הרבה שנים, וזה רץ ככה. עכשיו באה רשות ניירות ערך ומנסה להחיל פיקוח על המוצרים האלה, ובאים פה רגולטורים אחרים ומנסים להפריע לה, להטיל פיקוח על מוצרים שיגנו על הציבור, שאין עליהם כלל פיקוח. אפשר לעשות מה שרוצים, מחתימים אותם על חוזה אחיד, מותר לנו לעשות הכול. אני ראיתי את החוזים האלה, ומכאן, לך תתבע אותנו אחר כך. אם נופל לך בסופו של דבר ולמזלך הרע איזשהו קרוק, כמו שקרה, אז הכסף נעלם, ואם לא קורה, ויש אנשים אחראיים שמנהלים את הכסף ויש גם הרבה כאלה, אז הכסף מנוהל בצורה תקינה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה בעצם אומר שלא הוסקו המסקנות מהפרשה? שזה קיים גם היום? שגם היום זה פרוץ, גם היום זה יכול לקרות? << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> ברור. יש מאות מוצרים אם לא אלפי מוצרים לא מפוקחים היום, ואני מתקשה להבין את העמדה של שני הרגולטורים פה שבאים להפריע לחקיקה שבעצם באה לשים פיקוח על המוצרים האלה. להביא מוצרים מפוקחים שהציבור יהיה מוגן. אז במקום זה עושים, איך עוצרים את החקיקה הזאת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אף אחד לא מנסה. << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> יש פה רגולטורים שמנסים לעצור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא חושב. אני חושב שרוצים לטייב אותה. << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> אבל הם מתעלמים מסיכון בעשרות ומאות מיליארדים שקיים היום. היום הציבור בפנסיות שלו מושקע בנכסים כאלה, שאנחנו מקווים שלא יקרה בהם כלום. << אורח >> יוסי סעדון: << אורח >> אני חייב להתייחס. קודם כל אנחנו לא מתעלמים מהסיכון הקיים, וזה בדיוק הדוגמה שכאן אנחנו נמצאים בתחילתו של תהליך לעומת איפה שאנחנו נמצאים ביחס למה שציין אלי בעניין הזה של מה שכבר קיים. אנחנו עכשיו בתחילתו של תהליך, ולכן נכון לעשות אותו טוב בדיוק כמו שאמר אדוני היושב-ראש, לטייב אותו נכון. אז אנחנו יכולים לא לעשות כלום ובעוד כמה שנים אנחנו יכולים להימצא במצב שבו יש מיליארדי או טריליוני או מאות מיליארדי שקלים נמצאים, ושוב, ואז יבוא אלי או נכדיו או ילדינו ויגידו שהתעלמתם מהסיכון הזה. יש הרבה נכסים שמנוהלים ויש בהם סיכון ולא מטופל וכן הלאה. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע. חשוב לי גם להבהיר, זה גם משהו שדובר בדיון הקודם. צריך להזכיר, כל אחד והפוזיציה שלו בלי לפגוע באף אחד, אבל עם כל הכבוד, כשמנהלי הקרנות שהם למעשה צד - בוא נאמר הצד שהגבינה בצד שלו, ברור האינטרס. ברור שהם מעדיפים כמה שפחות רגולציה, כמה שפחות שימור סיכון, כמה שפחות מגבלות. התפקיד שלנו בבנק ישראל, כמי שאחראי על היציבות הפיננסית זה להרים את הדגלים בזמן שצריך, גם אם זה לא פופולרי, ואנחנו מבינים שהעבודה שלנו היא לא פופולרית בחלק מהמקרים כמו במקרה הזה. זה התפקיד שלנו, אנחנו נמשיך לעשות את זה בנאמנות. גם יאשימו אותנו בבורות, אנחנו נמשיך לעשות את תפקידנו בנאמנות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוא נחזור לחקיקה שבפנינו. תגיד, לא אמרת לי שתבוא עכשיו עם תשובות למה לא הורדתם את הריבית בזמן? זה לא אתה שאמרת לי? << דובר_המשך >> יוסי סעדון: << דובר_המשך >> לא הבטחתי לתת תשובות בעניין. רק אגיד שאנחנו בתוך היעד של האינפלציה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יעד של מי – זו השאלה. << דובר_המשך >> יוסי סעדון: << דובר_המשך >> שלכם. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בסעיף 129ד(א), במקום סעיפים 43ג, 47, 59, 73ב1, 97ב, 129ג2 ו-3, יבוא: סעיפים 43ג, 44ב, 47, 59, 73ב1, 97ב, 129ג2 ו-3- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין 43 בנוסח. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> יש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מופיע בנוסח. תיקנתם אותו? בנוסח שנמצא בפני חברי הכנסת כתוב סעיפים 44ב, 47- - << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> 43 צריך להיות שם גם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי את הסעיפים. אל תקראי אותם רק ככה כרשימה. תגידי כל סעיף ומה הוא אומר. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הסעיפים שדנו, בעצם הסברנו אותם בהרחבה כל אחד מהם. סעיפים שעוסקים בעצם, זה סעיפים שבהם בעצם ביקשנו לתת סמכות לרשות לקבוע הוראות, בין אם זה לעניין שיערוך שדיברנו עליו, בין אם זה לעניין לקביעת תנאים להשקעה בנכסים, קביעה של גילוי תשקיפי וכדומה, פרסום. בעצם כל הסעיפים שבהם אנחנו מבקשים בעצם לבקש סמכות לרשות לקבוע עניינים בדברים האלה, כאשר סעיף 129ד מדבר בעצם על איך מפרסמים את אותן הוראות ולכן אנחנו מייצרים פה איזשהו סעיף כללי, שמתייחס לכל אותם מקורות סמכות של הרשות שכולם יחסו תחת אותה פרקטיקה של כיצד מפרסמים את הוראות הרשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תחזרי עוד פעם על הסעיפים שרשומים אצלך. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> במקום יבוא סעיפים 43ג, 44ב, 47, 59, 73ב1, 97ב, 129ג2 ו-3, 129ג1א2ב, 3(4)ב, 6א ו-7ב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נעבור שוב על הסעיפים. בכל מקרה ייכנס גם סעיף 43ג. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> תיקון לתוספת הראשונה שעוסקת בהפרות של עיצומים כספיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היא עוסקת בהפרות של עיצומים כספיים, בסכום העיצום הכספי ובעבירות של מחשבה פלילית. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> א. בחלק א'- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתייחס לעיצומים בדרגה הנמוכה יותר. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון מאוד. 1. בפרט 5 אחרי בסעיף 129ג3 יבוא: או לפי סעיפים 52, 54ב ו-72א, כפי שהוחל בסעיף 129ג1א3. כפי שהוחלו סעיפים 52, 54ב ו-72א - עוסקים כולם בדוחות. 52 מדבר על דוח על תוצאות הצעה, 54ב על הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן ו-72 על דיווחים נוספים שאפשר בעצם לקבוע מעבר לדיווחים שקבועים בחוק, ולכן אנחנו מבקשים להחיל את אותה הפרה של עיצום כספי גם מכוח הסמכויות שאנחנו מבקשים לרשות בעניינים הללו. 2. בפרט 7 במקום בסעיף 129ג1 יבוא: או לפי סעיף 26א כפי שהוחל בסעיפים 129ג1 או 129ג1א1. סעיף 26 מדבר על הגילוי התשקיפי ומאחר ששוב אנחנו מבקשים פה סמכות בידי הרשות לקבוע את הגילוי התשקיפי בסוג הזה של קרנות הנאמנות, אנחנו מבקשים גם את החלת הפרת העיצום הכספי בגין אותו סעיף. 3. בפרט 9- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בגין איזו הפרה מוטל פה עיצום? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> גילוי בהתאם לכללים שקבעה הרשות בגילוי תשקיפי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה גם מבחינת התוכן וגם מבחינת המועד? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון מאוד. << מנהל >> (היו"ר ולדימיר בליאק, 11:00) << מנהל >> << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נחדד - לא מדובר כאן בהפרות חדשות למעשה. זה הפרות שקיימות היום בתוספת. מה שאנחנו עושים כאן בכל הסעיפים שעכשיו מאיה תקריא, אנחנו בעצם יוצרים רק את ההתאמה לסעיף החדש שיצרנו והוספנו לחוק כדי שאותה הפרה שחלה למשל על דיווחים רגילים יחולו גם במקרה של קרן השקעה פרטית בנאמנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם ההתאמה שנעשתה ביחס לקרן השקעות. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. 3. בפרט 9 במקום בסעיף 129ג3, יבוא: בסעיפים 129ג3 או 129ג1א ו-3. כאן בעצם מדובר על פרסום שלא במועד שנקבע בהתאם להוראות, שהרשות תוכל לקבוע לפי סעיף 72. 4. בפרט 10 במקום בסעיף 129ג2 יבוא בסעיפים 129ג2 או 129ג1א2ב. במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3, ובמקום בסעיפים 129ג3 או 129גא3. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חסר מה יבוא, יש משהו שצריך לתקן בנוסח. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אבדוק את זה ונחזור לסעיף הזה. 5. בפרט 10א, אחרי לפי סעיף 54א יבוא: לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג1א4 ואחרי לפי סעיף 56ז יבוא: לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג1א5. פה מדובר בעצם על הפרה על איסור להציע יחידות של קרן סגורה או הקצאה של יחידות שהוצעו למזמינים בניגוד להוראות לפי סעיף 54א, בעצם גם בניגוד לכללי הרשות שייקבעו לפי סעיף 129ג1א4 שמוצע לעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות. ב. בחלק ב', 1. חלק ב' בעצם זה מדרג הביניים בעיצומים בגובה הסכומים. בפרט 1 בפסקה (ה), אחרי קרן סל יבוא: או קרן השקעות פרטיות בנאמנות, ובמקום לפי סעיף 54ב יבוא: לפי סעיפים 54ב או 129ג1ג. דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה כאן זה לא כפי שהוחל - זה צריך להיות לפי סעיף 54ב כפי שהוחל בסעיף 129ג1ג, לא? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אני חושבת שאת צודקת, כן. אנחנו נבדוק את זה. פה מדובר על קביעת הפרה בדבר אי קיום הוראה של היו"ר להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן השקעות פרטיות בנאמנות, שהיא קרן פתוחה, או להפסקת פדיונן שניתנה לפי סעיף 129ג1ג. יש פה בעצם מחיקה שהיא נדרשת, מאחר שהיא כבר נוספה בשוק הכסף. ב. בפרט 7א- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את מדברת על פסקאות משנה (א) ו-(ב). << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכון. בפרט 7א, במקום לפי סעיף 50א או ג או 56ב, יבוא לפי סעיפים 50א או ג וא 56ב או לפי סעיף 56ב, כפי שהוחל בסעיף 129ג1א3. כאן מדובר בהוספת איסור על מכירה או פדיון יחידה בקרן סגורה שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות במחיר שאינו כנדרש לפי הוראות הרשות כפי שייקבעו לפי סעיף 129ג1א3 המוצע. 3. אחרי פרט 7א יבוא: 7ב. גבה הוספה כמשמעותה בסעיף 42ג בניגוד לכללים שקבעה הרשות לפי סעיף 129ג1א2א - פה בעצם אנחנו מבקשים להוסיף עיצום כספי לפיו גביית הוספה כמשמעותה בסעיף 42ג בקרן השקעות פרטיות בנאמנות, תיעשה בניגוד לכללים שקבעה הרשות לפי סעיף 129ג1א2א, בנוגע לקרן השקעות פרטיות בנאמנות כמובן, והדבר ייחשב להפרה. פרט 9 אנחנו מבקשים למחוק מאחר שכבר נוסף בשוק הכסף. 4. בפרט 13א אחרי לפי סעיף 57ב1 יבוא: או יבואו לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג1א5. תיקון פרט 13א, כך שגם הקצאת יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות סגורה בניגוד לכללים שתקבע הרשות תיחשב כהפרה. 5. בפרט 13ב אחרי לפי סעיף 57ג יבוא: או לפי הסעיף האמור כפי שיוחל בסעיף 129ג1א6. תיקון פרט 13ב, כך שגם הפרת ההוראות והכללים שתקבע הרשות לעניין הבטחת הסחירות בקרן השקעות פרטיות בנאמנות סגורה תיחשב כהפרה. בעצם אנחנו מדברים פה על סעיפים שעוסקים בהבטחת הסחירות בקרן, סעיף 57ג. הסברנו אותו בעצם בדיונים הקודמים, ואנחנו מבקשים בעצם להחיל את ההפרה בגינו גם על הוראות שתקבע הרשות ביחס לאותם היבטי סחירות. בפרט 14 במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א7. תיקון בעצם פרט 14 כך שגם אי עמידה בתנאים לקנייה, החזקה של קרנות השקעות פרטיות בנאמנות שנקבעו בהוראות הרשות לפי סעיף 129ג1א7 החדש תיחשב כהפרה. 7 . בפרט 17 במקום בסעיף 129ג3 יבוא סעיפים 129ג3 או 129ג1א3. כאן למעשה מדובר בתיקון פרט 17 כך שההפרה של הוראות סעיף 62 שזה הסעיף שעוסק בפיזור ההשקעות, לרבות הוראות הרשות שנקבעו בעניינים אלו לפי הסעיף שבעצם מאפשר את הסמכות בנושא הזה לרשות, לגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות, בעצם תיחשב גם היא להפרה. 8. שמונה בפרט 18 אחרי לפי סעיף 63 יבוא או לפי הסעיף האמור, כפי שהוחל בסעיף 129ג1א3. בעצם גם פה מדובר בהוספת איסור למנהל קרן להשאיל ניירות ערך לצורך עסקת מכירה בחסר או ביצוע עסקה כאמור בעד קרן השקעות פרטיות בנאמנות, בניגוד להוראות שייקבעו לפי אותו הסעיף. 9. בפרט 13 במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3. סליחה, פרט 19. כאן מדובר למעשה באי עמידה של מנהל הקרן בהוראות לפי סעיף 64, הסעיף שעוסק בפעילות בנגזרים, או הוראות הרשות לפי הסעיף המוצע בנוגע לקנייה, מכירה או יצירה של אופציות או חוזה עתידי בעד קרן השקעות פרטיות בנאמנות, שגם פה בעצם התנאים שניתן יהיה לקבוע בהתאם לאותה סמכות יהיו ברי אכיפה. 10. בפרט 20, במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3 ו-5. מדובר פה בהוספת איסור למנהל קרן השקעות פרטיות בנאמנות לקחת אשראי בעד הקרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65א, וכן בניגוד להוראות הרשות לפי סעיף 129ג1א3 המוצע וכללי הרשות לפי סעיף 129ג1א5 המוצע. סעיף 65 עוסק בעצם בעסקאות באשראי. 11. בפרט 21 במקום בסעיף 129ג3 ו-4 יבוא בסעיפים 129ג3 ו-4 או 129ג1א3 ו-5. הוספת איסור לפרסם דבר בקשר לקרן השקעות פרטיות בנאמנות שלא בהתאם להוראות סעיף 73, הוראות הרשות לפי סעיף 129ג1א3 המוצע וכללי הרשות לפי סעיף 129ג1א5 המוצע. אנחנו מדברים פה בעצם על פרסום של תשואות מרבית הקרנות או מחיריהן בידי בעצם גופי מידע פיננסיים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כדי לסיים את חלק ב' נחזור רגע לפרט שהייתה בו טעות. יש למעשה שלושה מקומות שצריך לתקן שם בפרט, אז זה צריך להיות - בפסקה (4) בפרט 10, במקום סעיף 129ג2 יבוא בסעיפים 129ג2 או 129ג1א2ב - אין בזה שינוי. בשלב הבא, התיקון השני באותו פרט צריך להיות: במקום כפי שהוחל בסעיף 129ג3 - הוספתי את המילים כפי שהוחל בגלל שהסעיף מוזכר פעמיים באותו פרט, אז כדי שנדע לאיזה הפניה בפרט אנחנו מתכוונים, הוספתי את שתי המילים הראשונות - יבוא כפי שהוחל בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3, ובמקום כפי שהוחלו בסעיף 129ג3, יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג(א3). מה שאני שיניתי עכשיו זה רק מה המילים שהושמטו פשוט להפניה במקום השלישי שצריך תיקון בפרט. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה יבוא? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בסעיפים 129ג3 או 129ג(א3). חסרות המילים, את איזה מילים אנחנו מחליפים. זה המילים שהושמטו כאן ונפלו, אז אחרי המילה ובמקום, צריך לבוא כפי שהוחלו בסעיפים 129ג3 יבוא. כמובן נעביר את זה גם בכתב כדי שלא יהיו אי הבנות, אבל אלה המילים שהושמטו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסדר. וביחס ל-ב1? סעיף 54ב. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני אבדוק את זה עוד פעם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסבירי את פסקה (א4), פרט 10. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> פה למעשה אנחנו מדברים על הפרה, אם מנהל הקרן לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה, שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, לפי הסעיפים שבעצם דיברנו עליהם כרגע, וכן אם פרסם את שווי היחידה גם של קרן סגורה שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות בניגוד להוראות שתקבע הרשות או עם פרסם מחירים שלא חושבו בהתאם להוראות הרשות. זו בעצם ההתייחסות המהותית בסעיפים הללו. אנחנו מגיעים לחלק ג', שזה בעצם השכבה הגבוהה ביותר של סכומי העיצום הכספי שניתן להטיל. 1. אחרי פרט 1 יבוא 1א. ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה בסעיף 3 - פה למעשה אנחנו מבקשים להוסיף הפרת עיצום כספי על אי המידע בהוראת סעיף 3 לחוק. בעצם סעיף 3 לחוק קובע שהסדר שחוק זה יחול עליו לא ייעשה על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה. המטרה של סעיף האכיפה הזה הוא לאפשר להטיל עיצום כספי על מיזמים לא מפוקחים, בעצם על כל אותם מיזמים שיוצאים מתחולת החוק, אבל מפרים אותו. << מנהל >> (היו"ר חנוך דב מלביצקי, 11:05) << מנהל >> << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אסביר. היום על הפרה של סעיף 3 יש הפרה מינהלית והפרה פלילית, ולמעשה אנחנו מדברים על - דיברתם קודם על כל אותן שותפויות וכל אותן קרנות השקעות פרטיות שהציבור נחשף אליהן, שהן בעצם יוצאות לצורך העניין מחוץ לתחולת חוק הקרנות, והמטרה של ההפרה הזאת היא בעצם לאפשר לנו הליך שהוא מהיר יותר כדי לבצע אכיפה על אותם מיזמים שהציבור נחשף עליהם ובעצם נפגע. מפרות בעצם את הוראות החוק. הן אמורות היו להיות תחת חוק הקרנות, כי הן מציעות ליותר מחמישים משקיעי ריטל לצורך העניין, הן פונות לציבור, הן מבצעות הצעה, ולכן אמורות להיות מוסדרות תחת תחולת החוק, ומשכך יש מקום להרתיע ולאפשר אכיפה ביחס אליהם. 2. בפרט 9 אחרי לפי סעיף 46ד יבוא או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג1א3. מדובר פה בהוספת חובה להעביר לחשבון מנהל הקרן או חשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידה במועד שנקבע לפי סעיף 46ד או לפי הוראות הרשות לפי סעיף 129ג1א3 המוצע בנוגע לקרן השקעות פרטיות בנאמנות. את התיקון המוצע בפרט 01 אנחנו מציעים למחוק מאחר שהוא נוסף כבר בשוק הכסף. 3. בפרט 11 במקום לפי הסעיף האמור יבוא או לפי הסעיף האמור, כפי שהוחל בסעיף 129ג1א3. מדובר בעצם בהפרת הוראות סעיף 46ב והוראות הרשות שנקבעו לפי סעיף 129ג1א3 המוצע, בנוגע לפדיון יחידות של קרן פתוחה, שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות, כך שהיא תיחשב כהפרה. 4. בפרט 16, אחרי לפי סעיף 56א1 יבוא: או לפי הסעיף האמור כפי שיוחל בסעיף 129ג1א5, ובמקום להוראות אותו סעיף יבוא להוראות לפי אותם סעיפים. בעצם מדובר בתיקון פרט 16 כך שהפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף 56א1 או כללי הרשות שנקבעו לפי סעיף 129ג1א5 בנוגע לפדיון יחידות של קרן סגורה, שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות, תיחשב כהפרה. 5. בפרט 17, אחרי לפי סעיף 57א יבוא: או לפי הסעיף האמור כפי שיוחל בסעיף 129ג1א5. הוספת איסור, לרכוש או למכור יחידות של קרן סגורה שהיא קרן השקעות פרטיות בנאמנות, בניגוד להוראות לפי סעיף 57א וכללי הרשות שנקבעו בסעיף זה לפי סעיף 129ג1א5. בפרט 21 במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3. תיקון הפרט כך שאי עמידה בתנאי שווי הנכסים המרבי שנקבעו בהורות הרשות לפי סעיף 129ג1א3 המוצע, בעניין קרן השקעות פרטיות בנאמנות תיחשב כהפרה. בפרט 22 במקום בסעיף 129ג3 יבוא: בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3. תיקון הפרט, כך שקנייה של נכס ששיעורו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי הוראות הרשות לפי סעיף 129ג1א3 המוצע בנוגע לקרן השקעות פרטיות בנאמנות, תיחשב כהפרה. אנחנו מדברים פה בעצם על סעיף 62. בפרט 28 במקום להוראות סעיף 82א יבוא להוראות לפי סעיף 82א או לפי הסעיף האמור, כפי שיוחל בסעיף 129ג1א5. כאן מדובר בעצם בכך שהצעת תשלום או הטבה אחרת בקשר מרכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות בניגוד לכללים שתקבע הרשות לפי סעיף 82א7 בקרן השקעות פרטיות בנאמנות ביחס לתשלום או הטבה אחרת בידי מנהל הקרן לבעל יחידה שלא יעלה על שכר מנהל הקרן. אחרי פרט 34 יבוא: 35. מכר או פדה יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שהיא קרן פתוחה, שלא במזומנים, בניגוד לכללים שנקבעו לפי סעיף 129ג1ב, ואם נקבעו בכללים כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות יחידות של הקרן בתמורה שאינה במזומנים, מכר או פדה את היחידות שלא בהתאם לחובה האמורה - פה אנחנו מתייחסים בעצם להוספה של הפרה חדשה לגבי הסעיף שדיברנו עליו מוקדם יותר היום. בעצם אנחנו מדברים פה על הסעיף שעוסק בפדיון בעין שעליו דיברנו קודם שאנחנו בעצם נמיר אותו לתקנות, אז אנחנו נצטרך להציע פה תיקון ביחס להפרה הזאת. 36. לא רכש יחידות של קרן שבניהולו בניגוד לכללים שנקבעו לפי סעיף 129ג1ד או רכש יחידות כאמור, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו באותם כללים - גם פה מדובר בהוספה של הפרה חדשה, במקרה של הפרת החובה של מנהל הקרן, בעל שליטה בו או חברה בשליטתו לרכוש יחידות של קרן השקעות פרטיות בנאמנות שלא בהתאם לתנאים. אותו צמצום של מורל האזרט או שימור הסיכון שדיברנו עליו קודם, זו בעצם הפרה שמתייחסת לנושא הזה. אנחנו מגיעים לתוספת השלישית. תיקון התוספת השלישית שעוסקת בהפרות אכיפה מנהלית. בתוספת השלישית. א. בחלק ב' בפרט 7 במקום בסעיף 129ג3 יבוא בסעיפים 129ג3 או 129ג1א3 ו-5. פרט 7 קובע הפרה בגין לקיחת אשראי בעד קרן בניגוד להוראות לפי סעיף 65. סעיף 129ג1א3 ו-5 המוצע נותן לרשות את הסמכות לקבוע בהוראות את סוגי העסקאות שמנהל הקרן בעצם רשאי לקבוע באשראי לפי אותו הסעיף. ב. בחלק ג' בפרט 7 אחרי בסעיף 129ג3 יבוא: או לפי סעיפים 52, 54ב ו-72א, כפי שהוחלו בסעיף 129ג1א3. תיקון פרט 7 כך שאי הגשה של דוח, ידיעה, מסמך וכדומה לרשות מכוח הוראות הסעיף הזה בעצם ייחשבו כהפרה. לדעתי בזה סיימנו את ההקראה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אני רוצה רגע לחזור. ביקשת שנבדוק את פרט 1 בחלק ב' לתוספת הראשונה. בדקתי ואין צורך בתיקון הנוסח. לא צריך להוסיף שם כפי שהוחל. סעיף 54ב לא הוחל בסעיף 129ג1, ולכן הנוסח כאן הוא נוסח נכון. סעיף 54ב - היום ההפרה מתייחסת אליו, אז אנחנו אומרים רק במקומו ומוסיפים אחריו את 129ג1ג. סעיף 54ב - לא נגענו בו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז למה עכשיו צריך להזכיר אותו? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו לא מזכירים אותו. פשוט התלבשנו על ההפרה שלו, אנחנו לא יוצרים כאן הפרה חדשה, אלא קיבלנו ב-129ג1, מתייחסים לסעיף 48, וזאת ההפרה שעוסקת באותו עניין, ולכן אנחנו מוסיפים בה גם את 129ג1. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר להגיד, אחרי לפי סעיף 54ב יבוא 129ג1ג. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו צריכים לשנות את זה ללפי סעיפים, ולכן צריך להתייחס גם ל-54ב. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו כן מבקשים, כמו שהסברנו קודם לכן, בהקשר של סעיף 59, לבצע תיקון עקיף בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בהגדרה של נכסים פיננסיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דילגנו עליו אז אנחנו נדלג גם על זה. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> נכלול את זה ביחד. בסדר גמור. פרק ד'. תחילה והוראות מעבר. תחילה. 4א. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בגלל שפיצלנו את סעיף 3 זה בעצם יהיה תחילתו של סעיף 2 - נעשה את ההתאמות הניסוחיות לאחר מכן. אתם מבקשים שישה חודשים יום פרסומו של חוק זה. למה? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> למעשה אנחנו מדברים פה בעיקר קודם כל על קרנות הגידור בנאמנות שהן מוסדרות כיום בהסדרה זמנית ולכן נדרשת פה גם מבחינתנו הסדרה מהירה כהסדרת קבע של הקרנות האלה, שכבר מנהלות היום שווי נכסים שקרוב ל-4 מיליארד שקלים. כן נציין, שאם יש פה חלק מהדברים בעצם יהיו בתקנות, אנחנו נצטרך אולי להאריך את התקופה הזאת כדי לאפשר לנו בעצם להביא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תעשו בדיקה עד הישיבה הבאה כמה זמן אתם בעצם באמת- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה שלא יעשו עכשיו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי נסיים לעבור על הנוסח, נראה מה עוד חוזר חזרה לסמכות של תקנות באישור ועדה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> נכון לעכשיו אנחנו מבקשים לאשר את התחילה כפי שהיא. אם יהיו שינויים אחרים שיצריכו חשיבה מחודשת על מועד התחילה, אנחנו כמובן נעשה את ההתאמות לפי העבודה שנדרשת מצדנו ומצד הכנסת. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אקריא. תחילה. 4א. תחילתם של סעיפים 2 לחוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. ב. על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת לדחות בצו את יום תחילתו של כל אחד מהסעיפים האמורים באותו סעיף קטן, אם מצא כי הדבר דרוש לשם היערכות ליישום הוראות אותו סעיף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? מדוע נדרשת הסמכות של השר? לא ראיתי דבר כזה בשלוש השנים שאני פה. << דובר_המשך >> מאיה גרטי גלבוע: << דובר_המשך >> בעיקרון כן היו סמכויות, לא בוועדת כספים. זה נכון שכן העברנו. שוב, בגלל שנדרשת כאן עבודה מאומצת שלנו כרגולטור להסדיר את כל ההוראות, לעיתים נדרש יותר זמן, אבל מבחינתנו אנחנו לוקחים- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיקחו שמונה חודשים? << דובר_המשך >> מאיה גרטי גלבוע: << דובר_המשך >> אנחנו נסתדר עם התחילה המבוקשת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ב). << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> ולגבי מספר חודשים, כפי שאמרתי קודם, כשנסיים את כל הדיון על החוק ונראה מה העבודה הנדרשת, נוכל לתת הערכת זמן מדויקת של העבודה שנדרשת מאתנו ונדרשת גם מהוועדה ומהכנסת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם נשארו לנו כמה דברים פתוחים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> עומרי דוניו: << אורח >> אנחנו מחברת ביטס אוף גולד. הגענו באיחור אז לא מצאנו את המקום להתפרץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היושב-ראש התייחס להערה שלכם בישיבה הקודמת. << אורח >> עומרי דוניו: << אורח >> אני אגיד כמה מילים על החברה. אנחנו חברה הוותיקה והמובילה בישראל למסחר במטבעות וירטואליים, משנת 2013. אנחנו פועלים תחת רשיון ופיקוח של רשות שוק ההון. אנחנו מאוד פעילים מול הרגולטורים השונים לאורך השנים, בשביל לקדם את ההסדרה של התחום וגם כאן בכנסת. אני רוצה להודות לאדוני היושב-ראש על זה שהעלית את ההערה שלנו בדיון הקודם בנושא הסטייבל קוין. חשוב להבין שזה תחום שתופס תאוצה אדירה בעולם הפיננסי הגלובלי, והוא מחייב התייחסות רצינית ומעמיקה. לא בכדי נגיד בנק ישראל בכל אחד מנאומיו בחצי השנה האחרונה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תסביר לפרוטוקול מה זה סטייבל קוין. << דובר_המשך >> עומרי דוניו: << דובר_המשך >> זה מטבעות יציבים, זה בעצם הייצוג של השקל על גבי טוקן, שהטוקן הוא ברשת הבלוקצ'יין המבוזרת. יש מספר - אתם כבר מומחים לענייני בלוקצ'יין וקריפטו, אז זה בעצם ייצוג דיגיטלי של השקל, שבעצם חברה פרטית מנפיקה אותו, בשונה מ-CBDC, שזה שקל דיגיטלי שהמדינה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה כאלה יש בישראל? << דובר_המשך >> עומרי דוניו: << דובר_המשך >> בישראל אין. אנחנו החברה הראשונה בתחום שמבקשת רישיון מרשות שוק ההון, שהם נבחרו, הוסמכו על ידי שר האוצר להיות המאסדרים של התחום. כרגע אנחנו בתהליך של קבלת רישיון מהם. בעולם זה משהו מאוד נפוץ, ומתחיל לצבור תאוצה. המטבע היציב הגדול ביותר מן הסתם הוא על הדולר, נקרא USDC ו-USTD - בעצם שתי מטבעות שהמחזורים שלהם מתפוצצים בכל מה שקשור להעברות ותשלומים. העמדה שלנו בעצם שהנושא הזה, שההערה שלנו בעצם לתוך ההגדרה של נכסים דיגיטליים, ורצינו להוציא את ההתייחסות לסטייבל קוין מהגדרה של נכסים דיגיטליים, כי בעינינו הוא יותר דומה למטבע מאשר לנכס, אבל אנחנו חושבים שהנושא הזה לא יכול להיפתר על הדרך היום בחוק הזה, ואנחנו חייבים לקיים עליו דיון מעמיק כדי להביא להסדרה כוללת ומוסדרת של תחום המטבעות היציבים. זה מקביל לעבודת חקיקה שמתקיימת ברשות שוק ההון. החקיקה הזאת לא תפתור את כל הבעיות לבדה ואנחנו צריכים את שאר הרשויות, אם זה רשות המיסים גם שתיכנס כדי להשלים את ההסדרה. אנחנו דיברנו גם עם רשות ניירות ערך וגם עם משרד הכלכלן הראשי, ואנחנו מסונכנים שמקומה של ההערה שלנו היא בדיון נפרד שחייב להתקיים ולא בדיון הנוכחי, ואני מאוד אשמח אם נקיים דיון כזה על הסטייבל קוין, ותודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, עמדתכם. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כפי שהוצג אנחנו באמת קיימנו שיח בעקבות ההערה שלהם. אנחנו גם אמרנו, חשבנו את זה בדיון הקודם, לא נכון להתייחס באופן ספציפי לסטייבל קוינס בהגדרת נכס פיננסי. סטייבל קוינס הם נכס דיגיטלי. אנחנו ביחד עם שויות החוק, כמו שאמרנו, עובדים על הסדרה רוחבית שמסתכלת על כל הנכסים הדיגיטליים ביניהם גם על הסטייבל קוינס ושם נכון לקיים את הדיון, ואחר כך אם יהיה צורך לתקן רוחבית, תהיה התייחסות הוליסטית לעניין הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בנק ישראל? << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אנחנו כמובן מתנגדים לבלבול שלכאורה יכול להיווצר בין סטייבל קוין שקלי לבין מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. כשאנחנו מדברים על CBDC, שזה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, אנחנו מדברים על צורה אחרת של שטר הומעה. כפי שמוגדר אצלנו בחוק, עדיין לא התקבלה החלטה להנפיק את זה, אבל כפי שציינתי, זה כבר מתקדם בחו"ל. כשאנחנו מדברים על סטייבל קוין זה לגמרי אמצעי תשלום שהוא לא מקביל לשקל, ואסור שהציבור יתבלבל כי הוא ישתמש בו באותו מונח. אסור שהציבור יתבלבל בין מטבע פרטי שיש מאחוריו גיבוי או אין מאחוריו גיבוי, גם אם הוא מפוקח, זה משהו אחר, לבין ייצוג של מטבע שהוא העלה חוקי בישראל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדיון הזה שהם מסכימים בעצם, לא צריך להכליל את זה כאן. << דובר_המשך >> מיכל סיני ליויתן: << דובר_המשך >> לא, אין לנו בעיה שזה ייחשב נכס דיגיטלי וישקיעו בו, אבל אי אפשר להחריג אותו, כי מה שמוחרג מהגדרת נכס דיגיטלי, כפי שציינתי קודם, זה הנכסים שהם הנכסים של הכלכלה, נקרא לה הישנה, הנכסים המסורתיים, ו-CBDC הוא בסך הכול, ההחרגה שנמצאת עכשיו היא בסך הכול ייצוג של עלה חוקי באופן דיגיטלי. זו ההחרגה היחידה שיש שם. אני דיברתי גם על דברים כמו יתרות בבנקים או דברים אחרים שהם בעצם אותו דבר, ואסור שהם ייכנסו בטעות לנכס דיגיטלי, כי נכס דיגיטלי, אנחנו מדברים פה על הנכסים החדשים. סטייבל קוין הוא בהחלט נכס חדש, הוא בהחלט נכס דיגיטלי, אבל הוא לא אמור להיות מוחרג מההגדרה. << אורח >> חובב אלסטר: << אורח >> לשאלתך, אדוני היושב-ראש, כל הצדדים מסכימים. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> התשובה היא נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יתקיים דיון בהתחשב בלוח הזמנים של זה, שבינתיים נדחתה ההצבעה על התקציב, אז אולי כן יהיה זמן, אני לא יודע. נקיים דיון. בבקשה, גברתי, כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעצם יש כמה עניינים שנשארו פתוחים. בסעיף 1 להצעת החוק, הנושא של הארכת תקופת הפירעון של ניירות מסחריים - הוועדה בעצם ביקשה לגדר את היקף שיקול הדעת של הרשות. אפשר לחזור ולהתייחס לנושא הזה. יש לנו הסעיפים שלגביהם היו התנגדויות שיועברו בעצם לקביעה בכללים או בהוראות, אלה שיישארו בתקנות באישור ועדת כספים. בנק ישראל התייחס לסעיפים 59, שבעצם עליו דילגנו ותכף נאגיע אליו, 65, 64, 62, 63. הסעיפים לגבי תשלום המזומנים נשארו 56א1 ו-129ג1ב, וסעיפים 49 ו-68א. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שב ומציע לחלק בסעיפים הללו סוג של חלוקת, כמו שנקרא, גבולות גזרה שבתוכם תישאר לכם גמישות, ומעבר להן תצטרכו לעשות תקנות. אז תחשבו איך אתם עושים את זה. << דובר_המשך >> שלומית ארליך: << דובר_המשך >> אני רק אומר, גם הסעיפים של השערוך היו 43ב, 50ב ו-56ב. זה ביחס לסעיפים. אנחנו דילגנו בעצם על הנושא של סעיף 59 שאמרנו שנחזור עליו בהתאם להיבטים המיסויים שמבקשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נורא פשוט, עוד פעם, אני בא ואני אומר, אני לא מוכן שזה יהיה כאן במסגרת החקיקה הזו, אלא אם כן אנחנו עושים פאוזה ויוצאים להערות ציבור. תחליטו מה אתם רוצים. או אתם או שאתם חוזרים לנוסח הקודם, או נצא להערות ציבור ונתכנס שוב אחר כך. כן, בבקשה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> אני מכיר את ההסכמות שהגיעו רשות ניירות ורשות המיסים. הם הוסברו לנו, ואת ההחגות שרשות ניירות ערך הסכימה להחריג מהחקיקה. הן מקובלות עלינו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני שמח. לי זה לא משנה כרגע. << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> אני מבין. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לאנשים המאוד מסוימים שברור להם לחלוטין מה אומר כל דבר בסעיף הזה. אני מבין. אם היינו רוצים שזה ככה, אז שוב, אז אנחנו מייתרים ותשבו ביניכם ותגיעו להסכמות, ולא צריך. לא. עניין של מדיניות מיסוי זה לא משהו שיכול להיסגר בהסכמות בצורה הזו, כשבא חוק חדש. ככה אני סבור. מה לעשות? אני מרגיש את עצמי פה כסוג של שוער, שצריך להדוף ניסיונות לקחת לו את הקופה. הקופה לא בכסף, אלא הקופה בסמכויות. ככה אני חושב. אני לא אוהב את האירוע הזה בכלל, אני אומר לך מראש, למרות שצריך את החוק, ואני מבין את הצורך ואני מבין את הצורך לגבות את הרשות פה ולתת לקוח ולתת ללקוח לעבוד, אני מבין, אבל כל הדרך הזו היא מאוד מאוד לא זורמת לי. לכן כשמגיע אירוע כזה, זה אני לא מוכן. << דובר_המשך >> אלי בבלי: << דובר_המשך >> ברשותך אציע רק שאם רשות המיסים תסכים - אני לא יודע, לא דיברתי איתם על זה - להציג את הפתרון, כי מדובר פה בהשוואה למיסוי קיים, בהשוואת תנאים בעצם שלא משנה את מצבנו לעומת מוצרים אחרים שקיימים. זאת אומרת, אם הם לוקחים את הדין הקיים ומשווים אותו אלינו, זה התוצאה של מה שהם ביקשו. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זו גם ההבנה שלנו. להבנתנו, רשות המיסים מבקשת כאן העברות כדי למנוע עקיפת מיסים ואובדן מיסים להכנסות המדינה, ואני חושב שאתם צודקים, פשוט לא העברנו נוסח לפני. מה שאני מציע, שנעביר נוסח ותראו אם מבחינתכם מקובל שהוא יעלה לאתר הוועדה ויהיה אפשר להעיר עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> רק מבחינתי זה לא מספיק. שוב, אומר הדבר הזה לא עבר להערות ציבור, נכון? << דובר_המשך >> אמיר וסרמן: << דובר_המשך >> כן, יש אבל תיקונים נוספים שנכנסים בשלב הזה, ויכול להיות שהעלאה באתר שלכם- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני חושבת שיש הבדל בין בסוף לעסוק במהות של ההצעה ובהיבטים אולי היותר פרוצדורליים במובן הזה של העברת סמכויות מכאן לשם, לבין ההסדרה של הנושא הזה, שהיא הסדרה רחבה יותר, משליכה גם על דיני המס, שצריכה להיות איזושהי ראייה קצת יותר רחבה לגביה. בכל זאת יש שונות בין תיקונים אחרים שהכנסתם אגב- - << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זה נכון, אבל להבנתנו, שוב - אנחנו שוחחנו רבות עם רשות המיסים ובאמת לא הייתם חלק מהשיח, אז אני מבין אולי את הטענה, אבל להבנתנו הם רוצים למנוע תקלת מס. זה גם אינטרס שלנו, אנחנו גם גוף במדינה ורוצים למנוע- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למדנו שגם הביטוי תקלת מס הוא שאלה- - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תיקח למשל את ההצעה שהולכת לבוא לפה במסגרת חוק ההסדרים של מס רכוש. בעיניי זה תקלת מס עצומה, שאני מאוד נחוש למנוע אותה, למרות שיש אחרים שלא רוצים למנוע אותה. אז גם כן, זה מאוד סובייקטיבי האירוע הזה של תקלת מס. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> האם יש אפשרות להעביר את הקביעה של כל הנושאים של המס לתקנות, כך שהם יובאו בהמשך הדרך כאן לאישור הוועדה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אני היום הבנתי שתקנות לוקח שלוש שנים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אפשר אולי לתקן את פקודת מס הכנסה בתיקון עקיף ולראות- - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין פה תיקוני מיסוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו לא ראינו את הנוסח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אני מציע שתראו את הנוסח ותחשבו על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל המעסיקים הבאים שלך אחרי שאתה תצא מרשות המיסים, יכול להיות שירצו לבוא לפה ולהביע את עמדתם על הדבר הזה, ולהגיד כן, לא, שחור, לבן, שאולי דווקא ראוי לעשות ככה ולא אחרת. איך תיתן להם את האפשרות הזאת? << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> נפרסם את זה באתר הוועדה, והם יוכלו להגיע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא. צריך לפרסם את זה, כמו שמפרסמים ענייני מיסוי, שזה חורג מאתר הוועדה. << דובר_המשך >> ישי פרלמן: << דובר_המשך >> אנחנו גם יכולים לפרסם את זה אצלנו באתר של התזכירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטוח שיש קהל רב ואדוק שעוקב אחרי האתר שלכם. בסוף כשיש כאלה דברים, יש דרך שהחוק קבע שצריך לפרסם אותם. לכן אני אומר שוב, או שאתם תלכו בדרך המלך או שתורידו את זה. לא יהיה כאן דרך קיצור. תחליטו מה שאתם רוצים. יש לנו עדיין חמישים דקות. אתם יכולים להתכנס, לדון ולחזור עם החלטה. לא אכפת לי איך אתם עושים את זה. לכן בואו נראה, כי אם אנחנו הולכים אז יש לנו מלא זמן. אז נוכל לשבת בזה. אם אנחנו לא, אפשר לחזור לסעיף 1 וכל הדברים האלה ולהתקדם ואולי להצביע מתישהו בעתיד הנראה לעין, לפני התקציב. אתם רוצים הפסקה, לדון? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו נשמח להפסקה קצרה לדיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נתכנס שוב ב-12:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:44 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אני מבין שאנחנו נתכנס שוב שבוע הבא, וטובי המוחות יעשו את מיטב המאמץ והמחשבה ותבואו אלינו עם תשובה מושכלת? בסדר. עצתי לרדת מהאירוע הזה, אבל זו רק עצתי הממש לא חשובה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>