פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 833
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' בשבט התשפ"ו (26 בינואר 2026), שעה 12:30
סדר היום:
<< נושא >> דיון בנושא העלאת תעריפי הארנונה בשיעור של 30% בעיריית נצרת, הצעתו של ח"כ איימן עודה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
חמד עמאר
עאידה תומא סלימאן
חברי הכנסת:
איימן עודה
מוזמנים:
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
אלקנה אהרן ריקלין
–
רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר
גליה כהן
–
מנהלת תחום בקרה וכלכלה ברשומ"ק, משרד הפנים
חני ביניאשוילי קריחלי
–
מנהלת תחום בקרה וכלכלה ברשויות המקומיות, משרד הפנים
יעקב אפרתי
–
יו''ר ועדה קרואה, עיריית נצרת
בהאא אגבריה
–
גזבר העירייה, עיריית נצרת
בילאל שהואן
–
חבר מועצה, עיריית נצרת
שריף זועבי
–
חבר מועצה, עיריית נצרת
סאוסן קובטי
–
חבר מועצה, עיריית נצרת
סאגדה מוסלימאני
–
חברת מועצת לשעבר, עיריית נצרת
ייעוץ משפטי:
אמיתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון בנושא העלאת תעריפי הארנונה בשיעור של 30% בעיריית נצרת, הצעתו של ח"כ איימן עודה << נושא >>
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: דיון בנושא העלאת תעריפי הארנונה בשיעור של 30% בעיריית נצרת, הצעתו של חבר הכנסת איימן עודה. בבקשה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני התחלתי את חיי כנציג ציבור, כחבר מועצת צעיר חיפה. היינו רבים מדי שנה על העלאת הארנונה באחוז, אחוז וחצי. היינו רבים עם ראש העיר אברהם מצנע. אם זה אחוז וחצי, לא נצביע בעד. אחוז, יש סיכוי.
האמת? כשסיפרו לי שבנצרת מתכוונים להעלות ארנונה בשלושים אחוז בבת אחת, חשבתי שזו בדיחה. אמרתי, לא יכול להיות. אבל הסתמן שזה כן, רוצים להעלות את תעריף הארנונה בשלושים אחוז בבת אחת.
אני מסכים גם עם כבוד יו"ר הוועדה הקרואה, מר אפרתי, שנצרת נקלעה למצב קשה מאוד. אנחנו עדים, וכולנו צריכים להיאבק ביחד בשביל שהמצב ישתפר. ואני חושב שאחד מהדברים החשובים ביותר, המהותיים בשביל שהמצב ישתפר, שיהיה אמון ושיתוף בין הוועדה הקרואה לבין תושבי העיר, שכולם מרגישים ש כולם נמצאים באותו מקום וכולם רוצים לשפר את המצב.
הגישה הזו היא האנטי תזה לגישה שדיברת עליה, של אמון ושל שיתוף. מצב כלכלי קשה - נכון, איך פותרים את הבעיה הזו? או להביא כסף מהמקום שזנח את העיר הזו במשך עשרות שנים, במיוחד שהיא עיר ייחודית, עיר הבשורה, עיר של תיירות, היא עיר שצריכים להפנות אליה את כל המשאבים בשביל שתהיה עיר משגשגת, אבל לצערי הרב, הממשלות הפקירו את העיר הזו. במקום להביא את הכסף מהמקום הזה במיוחד, רוצים להביא את הכסף ממי? מהאנשים המוחלשים.
מה המצב בעיר נצרת? היא בדירוג שלוש בסוציו-אקונומי, היא עיר שנשענת במידה מסוימת על תיירות. כולנו יודעים מה מצב התיירות בשנים האחרונות, ותיירות זה לא במובן רק הישיר, אלא הדינמיקות של התיירות גם מסביב. המצב על הפנים. יש הגירה שלילית בנצרת, במיוחד הצעירים, במיוחד האנשים שאמורים לעבוד ולתרום. בקרב האוכלוסייה הזו של הצעירים דווקא עוזבים את העיר או לנוף הגליל או לעירנו חיפה. זה המצב בנצרת.
אני רוצה להוסיף שהארנונה זה לשלם על גודל הדירה או העסק. לא לפי המצב הסוציו-אקונומי של הבן אדם עצמו. ודווקא אזרחים ערבים - אני לא מדבר על עשרים השנים האחרונות שכבר אין אדמות וכבר אפילו אי אפשר לבנות על הגג של ההורים כי אין מקום, אז אנשים בנו דירות, בניינים שלמים במו ידיהם, ואם אתה בונה במו ידיך, אתה בונה בית יותר רחב. אז אם הארנונה נשענת בעיקר על גודל הדירה ולא על המצב הסוציו-אקונומי של בעל הדירה, אז אנחנו מדברים על פגיעה בכל המובנים באנשים הללו.
לכן אני פונה לכולכם ולכבוד יו"ר הוועדה וגם למר אפרתי, יו"ר הוועדה הקרואה, בוא נמצא דרך, דרך כולנו ביחד, איך לעזור, בלהביא את הכסף ממשרד הפנים ולא מהאוכלוסייה. מעלים, מעלים בצורה שיש בה פרופורציה. לא שלושים אחוז.
המשפט האחרון שאני רוצה להגיד, אני רוצה להזהיר פה מתפיסה של עזים. אותו סיפור של כבוד הרב ינון. תכניס עז ועוד עז, ואחרי זה בוא תוציאו אותם, והנה אתה מרגיש טוב. הסיפור הידוע לכולכם. אני לא רוצה שנוריד את זה משלושים אחוז לעשרים אחוז ונרגיש וואלה, ניצחנו. זה לא המצב. באמת, זה לא פייר בכלל. צריך שיהיה בפרופורציה נכונה, עם לב, עם המשפחות המוחלשות. אני כמו רובכם, במיוחד גם אתה, כבוד היושב-ראש, ואני בוודאי, למרות שאני לא מכיר את המשפחה של כבוד יו"ר הוועדה הקרואה, אבל אני חושב שכולנו באנו ממשפחות פשוטות, ככה אני מניח. אנחנו יודעים מה זה. אני אימא שלי עקרת בית, אבא שלי עובד בניין. אני יודע מה זאת אומרת להגיד להם שמעלים את הארנונה בשלושים אחוז בבת אחת. זה באמת, זה דבר, זה לבוא להתנפל על הקבוצה הזו במיוחד - לא ולא. צריך דרך אחרת. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ואחריה חבר הכנסת דלל.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה, כבוד היושב-ראש ותודה לחברי חבר הכנסת איימן עודה על זה שהעלה את הנושא. האמת, כדי להיות עם שקיפות - כל המשפחה שלי בנצרת. אני במקור נצרתית, וכל המשפחה שלי חיה בנצרת, וכשסיפרו לי שמעלים את הארנונה, אמרתי: תשמעו, העלו את הארנונה בהרבה מקומות בארץ. אני גרה בעכו, וגם שם העלו. אמרו לי: בשלושים אחוז? נשארתי פעורת פה. לא ידעתי מה לענות. אמרת, זה נשמע כמו בדיחה, איימן. זה בדיחה מאוד גרועה, אפילו לא מצחיקה, לחשוב על זה.
כולנו רוצים את טובתה של העיר הזו, ואני במיוחד וכולם זוכרים את הדיונים שהתקיימו כדי לנסות לעזור לעיר במצוקתה, לפני שנכנסה הוועדה הקרואה, והותקפתי על כך גם תקשורתית וגם בתוך הישיבות, אבל זה לא ימנע מאתנו לחשוב מה הכי טוב לעיר. לבוא לאוכלוסייה שהדירוג שלה, מצב סוציו-אקונומי שלוש ולדרוש העלאה של שלושים אחוז בבת אחת, נראה לי בלתי הגיוני בכלל, בזמנים שכולנו מדברים על עלייה במחירים ועל הקושי בלשרוד את החודש ולספק הביתה, בזמן שהאוכלוסייה הערבית, חמישים אחוז, ינון, כשדיברנו על עניין הקמת הרשות למאבק בעוני, מי העניים הכי בולטים במדינת ישראל - זה הערבים. חמישים אחוז מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני, ואנחנו משיתים עליהם עוד סיבה לרדת יותר עמוק. זה בלתי מתקבל על הדעת.
אין לי שום בעיה שנחשוב ביחד איך סוגרים את הפערים שנוצרו בתקציב עיריית נצרת. כולנו יודעים שארנונת מגורים, אי אפשר להסתמך עליה. היא לא המקור העיקרי בלבנות תקציב עירייה. כל ראשי הרשויות המקומיות הערביות סובלים מזה שעיקר הארנונה שלהם - בנצרת, יש ארנונת עסקים. נכון, יש פה ושם עסקים שאפשר, אבל העסקים עצמם קורסים. קורסים בגלל שנתיים של קורונה, ואחר כך שנתיים של מלחמה, ומצב שבו העיר כולה סובלת ממחסור אדיר בתיירות. בדקתם מה מצב המלונות בנצרת, איך הם שורדים את התקופה הזו, איך הם חיים? העסקים כולם נפגעו, ובאים ומבקשים.
יש משהו שאף אחד לא דיבר עליו: מה אחוז הגבייה היה בעיר לפני שנכנסתם כוועדה? כמה חובות קיימים על אנשים שקיבלו איכשהו פטור, רשמי או לא רשמי, מתשלומי ארנונה? ועדת הנחות. האם עשיתם שיפור בעניין הזה? האם נגבו החובות? לא יכול להיות, שיש אזרחים נורמטיביים, משלמים בזמן, באים עושים הסדר בתחילת השנה, כמו הרבה אנשים שאני מכירה. עכשיו הם ישלמו יותר, ומי ששנים תקע את התקציב ולא שילם, וחי על חשבון האזרחים והתושבים הנורמטיביים, ימשיך לעבוד. תחפשו מקורות מימון אחרים, שזה גם לא פותר את האוצר. אלקנה יושב ומחייך. אני מאוד מקווה שעכשיו, כשהאוצר יתייחס, יגיד: וואלה, יש לנו תוכנית מיוחדת לעיר נצרת- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אנחנו תכף נשמע אותם על תכניות מיוחדות.
<< דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
לאלעד ולאשקלון ולפה ולשם. נצרת נמצאת על המפה אצלכם? צריך להעביר אותה לגדה המערבית כדי שתתייחסו? מה בדיוק קורה? אני אשמח לשמוע מה האוצר מתכנן לעזור לוועדה בעניין.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת דלל, בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין ספק שהעלאת הארנונה בשלושים אחוז זה דבר לא הגיוני. שלושים אחוז זה דבר שלא מתקבל על הדעת. מצד שני, יש פה עיר בכאוס. מינו ועדה קרואה, זאת אומרת הוועדה הקרואה הזאת היא בעצם חלק מהממשלה, ואין ספק שצריכים למצוא פה פתרונות. זה לא יכול לבוא אך ורק מצד הציבור. כשאני אומר מצד הציבור, כשמדברים על העלאה, יכול להיות שצריך גורמים נוספים מצד הציבור - חובות, אנשים שלא שילמו, להקטין את ההנחות, ליצור אפשרות אולי לייעל או לגבות או לקחת הלוואות גם, בצורה כזאת או אחרת.
אני זוכר שבשנות האלפיים, כשהעיר נצרת באמת, זה היה עלייה לרגל, המדינה שם השקיעה עשרות אם לא מאות-מיליונים כדי לשפר את העיר, את תדמית העיר, את ההשקעות שהיו בתוך העיר עצמה, אם זה בנושא של תשתיות, אם זה בנושא של רחובות וכך הלאה.
אין ספק שבקטע הזה לצערי היה פה כישלון כנראה של חלק מהמנהיגי העיר, ולכן אי אפשר להטיל את הכול רק על התושבים, צריך לנסות למצוא את היכולת שגם נושא של חובות לשעבר, הקטנת פטורים למיניהם, הלוואות וגם עזרה מהמדינה כדי להעמיד את העיר הזאת על הרגליים. תודה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
צהריים טובים לכולם. נצרת היום במצב מאוד מאוד קשה, אבל אני רוצה לספר לכם, בממשלת השינוי, ואני בעצמי הגעתי וישבתי אז עם ראש העיר, ממשלת השינוי תכננה תוכנית ייחודית לנצרת עם 500 מיליון שקל. אז נעשתה עבודה מקצועית. אני ישבתי עם משרד האוצר, ואני זוכר שאני בעצמי נסעתי לנצרת, וישבתי עם ראש העיר, ודיברנו על תוכנית ייחודית.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
שעברה?
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
לא. לא הספקנו להעביר אותה. הממשלה התפרקה ולא הספקנו להעביר את התוכנית. זה רק מעיד על דבר אחד - שממשלת ישראל הכירה בצורך של נצרת ובמצב הקשה של נצרת.
אני אספר לכם רק משהו קטן. לפני שבוע נסעתי לנצרת. נסעתי, הווייז נתן לי דרך נוף הגליל. תאמינו לי שלא הייתי צריך ווייז לדעת שעברתי מנוף הגליל לנצרת. לא הייתי צריך. המצב כל כך גרוע, קשה, תשתיות. אתה מרגיש שאתה עובר כאילו מעולם לעולם אחר לגמרי.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, למרות שזו נצרת.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני אומר לכם, בארנונה לבד בלתי אפשרי לשקם את העיר, ואם אני חושב על גב של אותם אנשים מסכנים - אני אומר לכם מסכנים. יש הרבה אנשים, כל מי שיש לו כסף, חבר'ה, האוצר, כל מי שיש לו כסף, עוזב את נצרת, לא נשאר ונצרת. היום כל הערבי, אני אומר לך בצורה הכי ברורה, כל ערבי שיש לו כסף היום לא גר ביישובים הערביים. כולם עוברים, כולם מחפשים. הייתה כתבה עכשיו על כרמיאל, ששלושים אחוז מכרמיאל כבר ערבים. כולם עזבו. אז לבוא ולהעלות ארנונה בבת אחד בשלושים אחוז - אני לא יודע אם הייתה עירייה וראש עיר נבחר, וסליחה, אפרתי, שאני מכיר אותך שנים רבות - אם היה ראש עיר נבחר, היה מעז לעשות את זה או להציע את זה. לא היה מעז להציע את זה, כי הוא רוצה להיבחר עוד פעם.
לא יכול להיות מצב להביא הצעה של שלושים אחוז בבת אחת. בלתי אפשרי, לא מתקבל על הדעת, זה לא משהו הגיוני, ואתה לא יכול לעשות את זה. אתה כראש עיר, עם כל הכבוד של ראש הממשלה עכשיו ושר - שהוא בעצם שר הפנים שצריך לחתום על זה, ושר האוצר, עם כל הכבוד להם. לא יכול להיות שנעלה ארנונה בשלושים אחוז בבת אחת. זה לא נתפס. זה לא נתפס. אף אזרח לא יכול לקבל את זה, ואני חושב, אנחנו חברי כנסת רוצים לעזור לנצרת, רוצים לתת את הכול לנצרת. אבל לא יכול להיות מצב שבו מעלים ארנונה בשלושים אחוז בבת אחת. אני הייתי חבר מועצת העיר בשפרעם. לא העזנו לעשות את זה כנבחרי ציבור. אם היינו מציעים הצעה כזאת, אף אחד מאתנו לא היה חוזר לעירייה, כי אתה לא יכול לעלות בשום מצב בשלושים אחוז.
אם הייתם באים עם ההצעה הגיונית, עם תמיכה רצינית של הממשלה ויושב כאן מהאוצר שאני מכיר אותו הרבה שנים, והוא יודע שנצרת צריכה תוכנית ייעודית, תוכנית ייחודית, כמו שעשינו לג'יסר א-זרקא, תוכנית ייחודית בשביל להוציא אותה מהמצב שהיא נמצאת, נצרת אותו דבר היום. והמדינה יודעת, ואין פקיד היום, גם כשהוא יושב באוצר וגם כשהוא יושב במשרד הפנים וכשיושב בכל מקום שלא יודע שהמצב של נצרת מאוד קשה, ואני באמת רוצה להודות לאפרתי שהסכים לקחת את הנושא הזה לידיים ולהוביל את העירייה, ולהוביל את עיריית נצרת, ואולי נצא מהמצב הקשה כנצרת.
אמר חברי, עיר הבשורה, העיר שהייתה כל הזמן המרכז. היום נצרת זה לא המרכז. אף אחד לא נוסע לנצרת. משתדלים לא להגיע לנצרת. לכן אני באמת ככנסת וכחברי כנסת וגם כי הדיון הגיע אלינו כאן לכנסת, לא נתפס ובלתי אפשרי להעלות את זה. כשאני בנוף הגליל משלם ארבעים ושש שקל, ואני בנצרת, אני צריך לשלם חמישים ושלוש שקל.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא אאריך. אין ספק שמדובר פה בנתון שהוא חריג בכל נקה מידה. אנחנו מנהלים כאן דיונים על העלאת ארנונה באחוז וחצי, וכשזה קופץ לשלושה ארבעה אחוז כבר יש פה מצב חירום, ולכן, זה ממש מסקרן אותי, כלומר, לשמוע גם את האוצר וגם את היושב-ראש של הוועדה הקרואה, מה הביא אותנו למצב הזה, כי אין ספק שמדובר פה במצב, אני לא יודע אם היה תקדים פעם שהעלו ארנונה בשלושים אחוז. מאוד מעניין אותי לשמוע.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תכף נגיע אליהם. אנחנו נשאיר את הציבור והצופים במתח. אנחנו קודם כל נעבור לשריף זועבי.
<< אורח >> שריף זועבי: << אורח >>
שלום לכם כולם. אני הייתי לפני כמה חודשים חבר מועצה, ראש אופוזיציה. אני התרעתי הרבה מהסיעה שלנו למשרד הפנים ומשרד האוצר על המצב שנים. לצערנו הם קמו מאוחר.
כולם דיברו פה על הנושא הכלכלי. אני אוסיף. יש בנצרת חנויות סגורות. יש אנשים שבורחים, שעוזבים למקומות אחרים. יש אנשים, יש גם עסקים שיוצאים בחוץ, לעיר אחרת, לנוף הגליל או מקום אחר. יש לנו מצב כלכלי שבמקום לעודד את העסקים האלה ואנשים שלא לעזוב, בנוסף לשירותים הגרועים שיש עכשיו בנצרת, בנוסף לפשע שיש בנצרת - אני לא אומר שכל זה רק על נושא אחד, אז צריך לעודד אנשים, אם עושים משהו חריג שאפילו כל חברי הכנסת פה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, מדברים שיש משהו פה חריג.
היו העלאות. אני בדקתי, ויש פה רשימה שאני הכנתי ופרסמתי בפייסבוק, שאנשים נדהמו. היו העלאות בכמה ערים, מארבעה עד עשרה אחוז. אפילו ברשויות שהיה בהן תוכניות הבראה ותוכניות התייעלות. לא מקומות ככה ללא מצב קשה. אבל לא היה מספר כזה. אני פה משווה את המספרים. אפילו עפולה או נוף הגליל, ערים מרכזיים מבחינת משרד הפנים באזור, אין להם המספרים האלה. אני פה מראה רק את המגורים, לא מדבר עכשיו על העסקים. בעפולה ונוף הגליל שהם בסוציו-אקונומי חמישים, עפולה 44 שקל ונוף הגליל 46 שקל. בנצרת רוצים להעלות אותו ל-54 שקל. לא סביר. כולם דיברו על זה.
נושא אחר, שאלו אנשים פה: כאילו אנחנו רוצים שבעירייה, אם באה ועדה קרואה לתקן את העניין, אז היא צריכה לעשות שוויון בגבייה. מה אחוז הגבייה? יש פתרונות, במקום להשתמש בפתרון הקל, צריך להשתמש בפתרונות מעשיים. בסוף, מה אני אומר? אני פונה עכשיו למשרד האוצר, משרד הפנים: תמצאו מקורות מימון אחרים. לא יכול להיות שתוכנית הבראה שעד עכשיו הסתירו אותה לציבור, יש לי עותק ממנה, יש בה מענקים שליש מהכסף, כאילו שני שלישים זה הלוואות ושליש זה מענק. תוסיפו מענקים, תוסיפו מענקים יותר, תוסיפו כסף. יש אשמה גדולה על משרד האוצר ומשרד הפנים ששתק. העיר הגיעה לשמונים אחוז גירעון מצטבר, כאשר החוק מדבר שאם מגיעה ל-15%, משרד הפנים צריך להתערב. משרד הפנים, לצערי הרב, ישן. אז צריך גם לקחת אחריות. לא לתת לתושב הפשוט.
אני מבקש מכם, לשקול את ההחלטה מחדש. גם יש פה מסמך של עמותה - היא מאוד מדברת על קידום ניהול תקין. שלחה להם מכתב חריף, אמרה להם: תשקלו את זה. ככה לא מעלים ארנונה, וכמו כולם, זה משהו מאוד חריג.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה רבה. בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
קודם כל שאלנו לגבי אחוז הגבייה, וחברי שריף דיבר על נושא הפשיעה. האם עדיין קיימת פשיעה בנצרת? אני שואל את השאלה מבחינה זאת - איפה יש פשיעה, איפה שיש בעיה של שגשוג, וברגע שאנשים עוזבים, יכול להיות שהפשיעה גם ירדה. גם זה יכול להיות.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
הבעיה שהפושעים לא עוזבים. הם רק מתלבשים על החלק שמתפנה.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
כמה אנשים נרצחו בנצרת מאז תחילת השנה?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני מניח שחלק גדול מהגירעונות הם בנושא הפשיעה וגורמי הפשיעה. אני מניח. כי גם דובר על זה בעבר. אני שואל עכשיו, במקרה שבו אנחנו דנים, האם יש עדיין פשיעה באותו סדר גודל? האם ארגוני הפשיעה יושבים ונמצאים כרגע גם במערכת העירונית, כמו שדובר אז?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה רבה. יושב ראש הוועדה, בבקשה, יעקב אפרתי.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
ברשותכם, קודם כל, אתם מדברים על שיעור העלאה פנומנלי. אין ספק בזה, זה שיעור מאוד משמעותי. אבל בוא נראה מה הקייס שאנחנו עוסקים בו. אנחנו עוסקים בקייס של רשות מקומית, שאני, כשנכנסתי - אלה הנתונים שלה - סדר גודל של תקציב גירעוני, לפי דוחות כספיים של סוף 24' – 350 מיליון שקל גירעון על תקציב של 450. תראו את הפרופורציות. שנת 25', בגלל שנכנסנו במהלך השנה, באמצע השנה, תייצר עוד 52 מיליון שקל. כלומר אנחנו מדברים על סדר גודל של גירעון של 400 מיליון שקל, על תקציב של 450. אלה נתוני הפתיחה. עובדים לא קיבלו משכורת חמישה חודשים. רכבים לא זזו בעירייה, מחסנים מרוקנים. אין תפקוד בכלל בעירייה. אין תפקוד. למשימה הזאת זרקו אותנו, ואנחנו צריכים להתנהל עם זה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אגב, אפרתי הוא אחד המנהלים הטובים בשירות הציבורי, שמי שלא יודע, מי שלא מכיר, הוא היה מנכ"ל משרד הפנים, איש מוכשר.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
תודה רבה. עם כל זה אנחנו צריכים להתמודד. עכשיו, זה לא שאנחנו מקבלים צ'ק פתוח. אין צ'ק פתוח. לאף אחד לא ייתנו צ'ק פתוח. ואנחנו מנהלים משא ומתן עם משרד הפנים ועם משרד האוצר, ואני מוכרח להגיד לכם, זה לא קל, זה לא פשוט, ואני חושב שגם הצלחנו להשיג הישגים מאוד משמעותיים, שהם כולם חוברים בתכנית ההבראה שחתמנו עליה, ומרגע שחתמנו עליה, אנחנו חייבים לכבד אותה, כי הכיבוד שלה זה מחייב את משרד האוצר ומשרד הפנים לכבד את התמורות שאנחנו מקבלים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני יודע מה התפקיד של ההנהלה הקודמת במצב הנוכחי. איך משרד הפנים הגיע למצב שהגיע?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
אני שלחו אותי להתמודד עם המצב של העירייה. אני לא שופט של משרד הפנים, אני לא שופט של משרד- -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל אתה נציג משרד הפנים.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
אני מתמודד על תקציב במשרד הפנים. אני לא נציג של משרד הפנים. נכון, זה המינוי שלי הוא של שר הפנים. נכון שכל הסיוע שאני מקבל זה ממשרד הפנים ומשרד האוצר. אבל אני צריך להתמודד עם הסוגיות, עם הכלים שנותנים לי, ואלה הכלים. הכלים אומרים: אתה, יש לך גירעון 400 מיליון שקל. אנחנו נסייע לך ב-240 מיליון שקל כיסוי גירעונות בהלוואות ומענקים. רק באמצעות הסיוע הזה, אם בכלל, אפשר להניע את המערכת, ועד היום העירייה קיבלה סך הכול 448 מיליון שקל מתוך 60 שאנחנו היינו צריכים לקבל, ואנחנו היינו צריכים להתמודד עם התחלת הפעלת העירייה, עם כל החייבים בכמויות, מפינוי אשפה ושמירה וכל מה שאתם רוצים, של חברות שחייבים להן כסף, עובדים שבמשך תקופות מאוד ארוכות לא הפרישו להם הפרשות - לא לפנסיה, לא לקרן שנה - סדרי גודל של 150 מיליון שקל. עם כל זה נצטרך להתמודד. היינו צריכים להתמודד עם צמצום מצבת כוח האדם בעירייה. כל מי שבעירייה, לצערי הרב, מסיבה כזאת או אחרת, הפסיק המימון של המסגרות שלו, היינו אמורים לפטר. ואכן הגענו להבנות והסכמות עם הסתדרות העובדים לפיטורים של 226 עובדים. זה לא פשוט, זה לא דבר קל. מתוך 1,400 עובדים סדר גודל של 226 עובדים. אנחנו כמעט גמרנו את התהליך.
ההתחייבות שלנו למי שקיבל את המנדט הזה וחתם על תכנית ההבראה, זה לאזן תקציב 26' עד סוף השנה. התחייבנו. הגירעון השוטף - עוד פעם, אני עושה הבחנה מאוד מאוד משמעותית בין תקציב שוטף, שאנחנו צריכים לאזן אותו, ואם אנחנו מאזנים אותו, זה התנאי של האוצר והפנים לממן את כיסוי הגירעון. אם אני לא מגיע לאיזון שוטף, אני מקבל חלקית, ואם אני מקבל חלקית, אני הולך אחורה, ואם אני הולך אחורה, אין תקומה לעיר, אני אומר לכם.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
כמה כסף אתה חושב לפי הצפי מארנונה, שלושים אחוז העלאה, כמה הכנסה?
<< דובר_המשך >> יעקב אפרתי: << דובר_המשך >>
סך הכול אנחנו צריכים לקיים סדר גודל של הכנסות בסוף 26' כדי להגיע כדי להגיע לגירעון שוטף אפס, כלומר שאין גירעון שוטף זה 185 מיליון. זה אומר, שלושים אחוז נותן לנו סדר גודל של 30 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
כשחתמת על השלושים אחוז בארנונה, למה שלושים אחוז ולא חמישים אחוז?
<< דובר_המשך >> יעקב אפרתי: << דובר_המשך >>
כי זה מאזן תקציב. עכשיו כולנו מדברים על השלושים אחוז וזה פופולרי מאוד, שלושים אחוז הוא פנומנלי.
<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>
אבל זה נכון?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
ודאי. קודם כול מדובר בשני שלבים. לא העלינו בשלושים אחוז במכה. ב-25' העלינו ב-15- -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
בחודש ספטמבר, כלומר כמעט במכה אחת.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
גם 15% זה המון.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
קודם כול פרק עובדות. ב-25' העלינו 15%. ב-26' עוד 15%.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אחרי ארבעה חודשים.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
27' היא לא בתוכנית הבראה, ואין כוונה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
האם זה זמני?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
זה לא זמני. זה תעריפים. נכון שהיום אנחנו עושים את זה במנגנון של תוספת ארנונה, ולא שינוי תעריפים, כי אנחנו פקששנו את התאריך הקובע להעלאת תעריפים. לכן אנחנו עושים את זה במנגנון של תוספת ארנונה. ב-27' הדבר היחידי שייעשה, זה ייעשה עדכון תעריפים על פי תוספת הארנונה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
שזה יכול אפילו לעלות ב-27'.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
הוא אומר שלא. מה אחוז הגבייה?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
חברים יקרים, אתם צריכים להבין דבר אחד. שלושים אחוז פופולרי מאוד. אבל אנחנו צריכים לדבר בסוף על שקלים, כי התעריפים בסוף הם שקלים. הם לא אחוזים. אנחנו לא גובים אחוזים. אנחנו גובים שקלים. ואנחנו אומרים שבסופו של תהליך העיר נצרת, שהיא העיר הכי גדולה בצפון, העיר הכי גדולה של המגזר, העיר הכי מרכזית במטרופולין של הצפון, לא יכולה להיות כל הזמן צמודה לתעריף המינימלי. זה לא הגיוני.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
זה הגיוני, כי אם אתה מקבל חדר בהוסטל, לא תקבל מחיר של חמישה כוכבים.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
התעריף הוא הקובע ולא האחוז הוא הקובע. התעריף. משרד הפנים, ההמלצה שלו לתעריפים לרשויות בסוציו שלנו ובמדד הפריפריאלי שלנו, 3 ו-5, מומלץ על 60 שקל למטר מרובע. אנחנו נהיה אחרי העלאה של השלושים אחוז, שזה קשה, נהיה ב-53 שקל למטר מרובע. לא נעבור אפילו את התעריף המומלץ.
אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד. התעריף המקסימלי לארנונה עומד על- -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תגיד בבקשה, מי בצפון משלם יותר מ-53 שקלים? בכל הצפון.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
אם יש מישהו בצפון שצריך לשלם יותר מ-53 זה בוודאי נצרת. היא תוביל בתרבות, מובילה בתיירות.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
במה? בינתיים היא לא מובילה בכמויות האשפה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מסכים עם החזון, אבל קח את הכסף ממשרד הפנים, ממשרד האוצר ולא מהאנשים המוחלשים. אנחנו איתך ברעיון בחזון הזה, אבל מאיפה הכסף? מהחלשים ביותר?
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה להצטרף לשאלה. קודם כל, כמה אחוז הגבייה היה כשנכנסת?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
45%.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
שתיים, כמה חובות יש על העסקים ועל פרטי? כי אתה יודע, כל המקורבים לא שילמו. אני יודע מה אני שואל. אני אומר לך, יש לך יותר משלושים מיליון שקל שמה שאתה רוצה להעלות.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
2.5 מיליארד שקל.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אז למה אני צריך לעלות ארנונה ולא לקחת מאותם אנשים שלא שילמו? אז אתה עונה לי. למה אני צריך לקחת ארנונה, ולא מהאנשים שלא שילמו, שהיו מקורבים?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
אתה צריך להבין, ההתמודדות הכי קשה עם הנתון הכי קשה שהיה לי כדי להתמודד מול הפנים והאוצר, העובדה שבספרים רשום 2.5 מיליארד שקל חובות ארנונה. ואז הם אמרו לי, עם כל הכבוד וההערכה, לך תגבה. אני אומר לך, בחלומות אפשר לגבות אותם.
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
לא יכולים לגבות עשר אחוז מזה?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אני מסכימה עם הח"כים ששאלו שאלות בעניין. האמת, זה מאוד יפה גם, ובלי להשוות, גם ראש העיר הקודם דיבר על עיר הבשורה המובילה, הזה, הזה. היום נצרת לא מובילה בכלום חוץ מאשר שירותים גרועים מאוד לתושבים ומצב שמידרדר, אז בואו לא נעשה מזה סלוגנס כאלה. אנחנו רוצים להחזיר את נצרת למקומה, ועל חדר בהוסטל לא משלמים מחיר של בית מלון חמישה כוכבים. זה ברור. אתה לא תעשה את זה, גם אנשי נצרת. השאלה שלי, חיפשתם מקורות הכנסה אחרים חוץ מאשר שלושים אחוז? ואם אפשר לפרט, להגיד: בנושא הזה אנחנו הולכים לעשות ככה, ובנושא הזה הולכים, וכמה זה יכניס לעירייה, כדי לראות מי בסופו של דבר משלם על הטעויות של העירייה ושל משרד הפנים שנרדם בשמירה?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה. חבר הכנסת דלל, בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני קודם פרגנתי לך, יעקב, ואני מכיר אותך הרבה מאוד שנים, לפחות 26 שנים. כשאני מסתכל על נתניה לפני 26 שנים, ומרים זיכרונה לברכה, והייתי אז מנכ"ל עירייה, היו לנו חובות למעלה מ-400 מיליון שקל. יש כמה צעדים שאני מניח שאתה יודע אותם וגם אמרת דבר אחד שהוא מאוד מאוד חשוב, זה הנושא שאם לא נעשה כך וכך, לא נקבל את הכסף מהאוצר וממשרד הפנים. לכן אני חושב שצריכים לתת לך את כל הגיבוי, כי אם אתה לא תהיה שם, לא בטוח שיהיה מישהו אחר שיוכל לעשות את זה, אני כבר אומר את זה. שמישהו אחר יסכים בכלל, אז אנחנו באמת הולכים ממש לאיבוד. אבל כן אני יכול לומר שאם יש חוב של 2.5 מיליארד שקל, אני פונה עכשיו למשרד האוצר והפנים - אפשר לעשות פה, נתנאל, אפשר לעשות פה מה שנקרא מבצע חובות. שמי שמשלם עד תאריך מסוים, שלא שילם ב-5, 10 שנים הקרובות, יקבל הנחה בלי הנושא של הריבית, בלי הצמדה. בוא נעשה איזשהו משהו. גם אם אתה מקבל מפה חמישה אחוז, הגעת למאה מיליון. שנחשוב על איזה מספרים אנחנו מדברים. ולכן אני חושב שיש הרבה מאוד צעדים שצריך לעשות אותם. אני לא יכול לומר לך את כל הצעדים, אני לא מכיר את נצרת, אבל אני יכול באמת מהניסיון קצת לבוא ולהגיד: בוא נעשה מבצעי גבייה באישור משרד האוצר ומשרד הפנים. בוא נראה מה נוכל לעשות מבחינת אולי הלוואה מבנקים. הרבה מאוד נתונים, אבל צריך לעשות את זה בצורה כזאת שכן תקבלו את המענקים וכן תקבלו את העזרה ממשרדי הממשלה, כי אם לא תעשו א', ב', ג', ד', אז המשרדים לא ייתנו את זה ואז באמת אנחנו כבר נמצאים במשהו אחר לגמרי, שזו באמת לא תהיה כבר עיר - זה שכונה, והכל חוזר לעצמו, זה הידרדרות מה שנקרא.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה. מר אפרתי, אני חושב, ברגע שדיברת על חובות של 2.5 מיליארד, שהם חובות מתים, אני חושב פה נגעת בנקודה שאף אחד לא יכול לקבל אותה. כי כן אפשר להבין שחלק מהחובות מתים. אפשר להבין זאת, אבל מאה אחוז, מאה אחוז מהחובות של שני מיליארד וחצי מתים, אין אחד בעולם שיכול להסכים איתך. לכן אני חושב שחבר הכנסת דלל הצביע על כיוון.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אבל זה לא רק זה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אפשר להגיע למשהו. אני לא יודע אם זה חמישים אחוז, שלושים אחוז, עשרים אחוז, שישים אחוז, אבל פה מדובר על מאות-מיליונים שיסגרו את כל מה שרצית. לבוא במקום זה, ובמקום העיקר לדעתי, וזה משרד האוצר ומשרד הפנים, להתלבש דווקא על האנשים בהעלאה חד פעמית, מר אפרתי, בין ספטמבר לינואר, להגיד שזה פעמיים, זה לא כך. זה בבת אחת שלושים אחוז.
אני מבקש ממך, ואני מאמין שאתה יש לך את זה, להגיד, אתה יודע מה, אכן יש דבר מחוץ לכל פרופורציה. מה גם שדווקא האמון בינך אתה, בין הוועדה הקרואה לבין תושבי נצרת היא כל כך חיונית להרמת העיר. בוא נלך על זה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
בבקשה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני רוצה להוסיף עוד מילה, כי אם אנחנו נעלה את זה בשלושים אחוז אז יכול להיות מצב שאנשים גם יגדילו את החובות שלהם, ולא בטוח שתוכל לגבות את כל מה שאתה רוצה לגבות. לכן צריך להיזהר עם המספר הזה ואני לא נגדו, אני חייב לומר, כי צריך לגבות יותר, אבל תשימו לב, ראיתי פה טבלה, באיזה תעריף נמצאים ערים אחרות לעומת התעריף שאמור להיות של נצרת, שזה 53 לעומת 45 של יפיע, אז יכול להיות שצריך משהו באמצע, אבל כן דבר שנעשה בעבר, ואני זוכר אותו היטב, ופה גם חברי שריף אמר לי - זה נושא של סקר נכסים. סקר נכסים, אתה יכול דרכו לקבל גם הלוואות מבנקים. זה לא מעט, ויכול להיות שגם אין מה לעשות, צריך למכור גם נכסים, גם זה קורה. אם זה קרקעות ואם זה מבנים ולא יודע מה.
קריאה:
מכרו הכול.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
השאלה גם באיזה מחיר מכרו הכול ולאן הלך.
<< דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>
לא יודע, אבל אין ספק, יעקב, שחייבים לעשות פה איזשהו משהו. אני לא נבהל מהשלושים אחוז, אני חייב לומר לך, כי כשאני רואה פה את המספרים, אני אומר: אפשר להוריד משלושים אחוז אבל לעשות צעדים נוספים. אחרת הכל מתמוטט.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה. משרד הפנים.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
אני מנהלת תחום בקרה וכלכלה ברשויות מקומיות.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
איפה הייתם עד עכשיו? לא את באופן אישי. אני אומר את זה ככה לעצמי, אמרתי את זה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
בואו ניתן לה לדבר, היא תגיד לנו גם סקירה על העבר, גם על ההווה ואולי גם קצת על העתיד.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
שמחתי לשמוע את כולכם, וכולכם העליתם פה רעיונות מדהימים. אני חייבת לומר, ויסכימו פה חבריי שיושבים לידי, שחודשים על גבי חודשים משרד הפנים, משרד האוצר, הרשות, יושבים ומנסים לגבש תכנית הוליסטית, שבאמת תביא את הרשות למקום שהיא צריכה להיות. נכון, זה נשמע כמו סלוגן, נכון, אני רואה שזה מצחיק אותך, אבל אין מה לעשות - לרשות מגיע להיות במקום הרבה יותר טוב. לתושבים של הרשות, מגיע לקבל את השירותים ברמה הנאותה. מגיע להם.
נכון, אותם שלושים אחוז נשמעים מאוד בומבסטי, בדיוק כמו ששניים וחצי מיליארד שקל חובות נשמע סכום מטורף, אבל בואו ניכנס רגע לעומק המספרים. באמת, הרשות עשתה יחד עם החשבים מטעם משרד הפנים עבודה, ועשו מיון של החובות ולמדו את החובות. מתוך שניים וחצי מיליארד שקל שהוזכרו פה, רק 300 מיליון ברי גבייה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
לא, כי מר אפרתי אמר אפס. לכן.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
גבייה מפיגורים היא כן נמצאת במסגרת תכנית העבודה. זאת אומרת הסכום שיעקב הזכיר קודם, גביית ארנונה, היא כוללת בתוכה גם גבייה מפיגורים. יחד עם זאת, חייבים להכיר- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לא, הוא אמר על השלושים אחוז, הם מביאים לך - כמה אמרת?
<< דובר_המשך >> חני ביניאשוילי קריחלי: << דובר_המשך >>
178 מיליון אלא אם כן- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לא, מתוך זה הוא אמר ששלושים מיליון- -
<< דובר_המשך >> חני ביניאשוילי קריחלי: << דובר_המשך >>
כוללים גם סקר נכסים שהרשות צריכה לעשות. גם העלאה של שלושים אחוז ארנונה וגם גביית חבוות.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
הוא אומר לך שלא.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
גביית חובות הולך לכיסוי גירעון. חייבים להבחין.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
יעקב, 185 מיליון כוללים בתוכם- -
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
חייבים להבחין בין שוטף לבין גירעון עבר. גירעון עבר זה דבר חד פעמי. שוטף זה מהיום והלאה צפונה. מי שמאזן תקציב שוטף באמצעות חובות עבר, בעוד שנה יצטרך להעלות את השלושים אחוז. מה זה ייתן לו? לכן אין ברירה. חייבים לעשות הבחנה בין שוטף לבין גירעון עבר.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
שאלה, איך את מסתכלת על השניים וחצי מיליארד? כמה את חושבת שאפשר להביא מתוכם? ובכמה זמן?
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
העלית נקודה מאוד חשובה. בעצם יש פה גורם הזמן שהוא גם מאוד משמעותי. 300 מיליון זה מה שאחרי העבודה שבוצעה, שוב, על ידי הרשות, על ידי החשבים המלווים ועל ידי היועצים בין הטובים שמלווים את משרד הפנים, 300 מיליון זה הבסיס שיש בעצם, מאפשר גבייה ואפשר לגבות ממנו. כמה זמן? יש תהליכים משפטיים- -
<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>
את מתכוונת לחיוב שנתי?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לא. 2.5 מיליארד.
<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>
אז זה יותר גדול מ-30 מיליון שהוא רוצה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לא, זה לא קשור אחד לשני. אני הבנתי אותה.
<< אורח >> בהאא אגבריה: << אורח >>
יש חובות של 2.6 מיליארד שקל. מתוכם 2.3 זה רצים שנות התשעים אפילו, שנופלים בקטגוריה של התיישנות, שכנראה אי אפשר לגבות אותם. 300 ברי השבה. דרך אגב כמעט מיליארד שקל נמצאים אצל עורכי דין בתיקי ההוצאה לפועל שכבר נפתחו, אבל אתה רואה שהזרמת הכסף היא שולית כביכול, כי זה אנשים שפשטו רגל וכל מיני דברים כאלה. בשנת 26' מאותם כספים של ה-300 או 2.6, אנחנו רק ב-26' אמורים לגבות 77 מיליון שקל. 47 יכסו גירעונות, ו-30 יתוספו להיזון השוטף של התקציב בנוסף לשלושים אחוז. אנחנו גם - סקר נכסים, שאלת, אנחנו כבר מדדנו אלפיים נכסים חדשים, והותנעו במערכת, ובקשר ל-2.6 מיליארד שקל אמרתי כבר - מיליארד שקל מתוכם נמצא אצל- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
מתוך ה-2.6 מיליארד שאתה מתכוון, אתה אומר מיליארד שקל זה נמצא כבר אצל עורכי דין, בהוצאה לפועל ובכל זה. הרי אנחנו יודעים שגם שם זה לא תמיד נגמר בסכום הזה וזה יכול להגיע גם לחצי אם לא פחות. עורכי דין יש להם העמלות שלהם והכול. מתוך המיליארד, כמה הערכה שלכם יישאר?
<< דובר_המשך >> בהאא אגבריה: << דובר_המשך >>
200 ברי גבייה. אנחנו משערים שזה כמעט חמישים אחוז ילך לגבייה, אבל זה- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אין בעיה, נישאר ב-300 שאתה תביא אותם במשך אולי חמש שנים. עכשיו יש לך עוד 1.6 מיליארד. יש לך 2.5 מיליארד. מיליארד אחד נמצא בהוצאה לפועל. ה-1.6 מיליארד שהוא מת, למה הוא מת? התיישנות?
<< דובר_המשך >> בהאא אגבריה: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אי אפשר לתבוע אותו זה בגלל שאני אומר הבן אדם הזה עכשיו לצורך העניין, הוא יושב היום בכלא, או הבן אדם הזה מת, או הבן אדם הזה אין לו כסף, או הבן אדם הזה התיישנות. אני שואל אותך באיזה קטגוריה אתה שם אותו.
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
נסגור את זה בבית משפט.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
כלומר זה ניכיתם, נשאר רק מיליארד. מהמיליארד נשאר לך 300. כמה משרד האוצר חישב לכם את זה?
<< אורח >> בהאא אגבריה: << אורח >>
בשנת 26' – 77.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
הוא חישב לכם בתוכנית שלו כ-77 מיליון, נכון?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
אבל זה לא רק זה. הגירעון שלנו כמו שאמרנו - כיסוי גירעון זה משהו אחר. את ההפרש הזה מישהו צריך לממן.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
שנייה, אני איתך, אני במקום איתך, אני בא לעזור לך. אני מכיר את האוצר. האוצר, בסוף הוא חישב לך את כל המיליארד שאתה הולך להביא, לא את ה-300. אני מוכן להתערב איתך שזה החישוב שלו. הוא חישב לך רק 300?
<< דובר_המשך >> יעקב אפרתי: << דובר_המשך >>
חד משמעית.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תן לי לשמוע אותו.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
תאופיק ביצע את המחקר ואנחנו לגמרי התיישרנו עם מאה אחוז עם- - -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לקחתם את ה-300 מיליון, חישבתם אותם.
<< דובר_המשך >> אלקנה אהרן ריקלין: << דובר_המשך >>
נכון. וגם הפריסה זה לפי הבחינה המקצועית שלו.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
לקחתם בחשבון למשל שאם יהיה עיכוב בפריסה, עם הגבייה, הוא יעשה את כל המאמץ לגבות מהאנשים. הוא יעשה את השלושים אחוז. אני לא אגע עכשיו אם השלושים אחוז נכון או לא נכון, כי בסופו של דבר כשאתה בא, אתה גובה מאותו אדם שהוא בעצם נמצא תחת קו העוני, אז יש שם גם חבר'ה שמגיע להם הנחות. חישבתם גם את זה?
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
ודאי.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
יופי. עכשיו בסופו של דבר הגיע המצב שאין, או שהעסקים קרסו ונפלו בגלל כל מיני דברים שהיו שם. יבוא יעקב אפרתי, יגיד: תקשיב, אני את שלי עשיתי, ובאמת הוא עשה והעלה והכול, אבל בסופו של דבר הוא לא הצליח לגבות את זה. אתה בא ואומר לו, בגלל שלא הצלחת לגבות, אני גם מוריד לך – מכניס אות ושוב לגירעון. מה עשינו בזה? למה אתה צריך להסתמך על השלושים אחוז האלה? כי אתה יודע הרי - עד עכשיו, אתה צריך לשנות שם שינוי תרבות. בתרבות שהייתה עד עכשיו 45% רק שילמו. עכשיו אני לא אומר שלא ישלמו מאה אחוז. צריך לשלם מאה אחוז את הארנונה שם.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אבל זו לא תרבות. זו אוזלת יד מכוונת, כלומר יש- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אין בעיה, תקרא לזה, אבל כשאני אומר לך תרבות, מה אני מתכוון, כשהאוזלת יד מצד אחד אז הבן אדם מתרגל לא לשלם. לזה אני מתכוון. זה הרשות ששם את זה. אני לא אומר תרבות שלו לברוח מהתשלום. כשהרשות מקודם לא לקחה ממנו כסף, אדם היה רגיל לא לשלם, 45% שילמו. מי ששילם, שילם. לזה התכוונתי. תרבות, לא חס ושלום שמראש אומרים אני בא לקחת את הכסף הזה ולא נותן אותו, אז חזרתי ואמרתי והדגשתי את מה שאני אומר. מה אני בא להגיד לכם? כלומר יש פה מקום שהוא צריך, אנשים צריכים להתחיל להתרגל, שיש להם עוד הוצאה מתוך המאה אחוז, רק 45% היו רגילים שיש הוצאה מסוימת. יש לך עוד 55% צריכים לדעת שיש להם ארנונה כל חודש. עכשיו בשבילם זה לא העלאה של שלושים אחוז. זה העלאה של מאה אחוז, של 130%, ולא בטוח שהוא יצליח כראש רשות להביא את זה. למה אתה פוגע בו? אם היית אומר לו: תשמע, יש לך הכנסות מסוימות שהן קבועות כל פעם או שאתה לא תפקדת נכון בניהול של העיר שלך, הייתי אומר אשמתך, אבל כשאתה אומר לו: תסתמך על העלאה של הארנונה, ואם לא תביא לי גם חלק, הכסף הזה לא יהיה, אני מוריד לך, אתה בעצם בא ואומר לו: אני מביא אותך עוד פעם לגירעון ועוד פעם אתה לא תצליח.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, אני ויעקב מדברים אחת לכמה ימים.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אתם שותים קפה. גם אבא שלי זיכרונו לברכה הכיר אותו טוב. הם ישבו לקפה לא פעם ולא פעמיים. מה זה עוזר לנו עכשיו?
<< דובר_המשך >> אלקנה אהרן ריקלין: << דובר_המשך >>
אנחנו לא כל כך יושבים לקפה, אנחנו יותר בטלפון כי יעקב בצפון, אבל מה שאני רוצה לומר זה שאנחנו בעצם סגרנו תוכנית הבראה שמקובלת על העיר והיא סבורה- -
<< אורח >> יעקב אפרתי: << אורח >>
לא מקובלת על העיר.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
מקובלת על הוועדה הקרואה.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אבל משרד האוצר לא התפקיד שלו לבוא אליכם. התפקיד של המועצה- - -
<< אורח >> בילאל שהואן: << אורח >>
יש לי הערה חשובה. בשתי קדנציות כמעט פנינו בעשרות מכתבים למשרד האוצר ומשרד הפנים והתרענו על המצב.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אתה צודק, אתה צודק, ולכן, מכיוון שהרשות נכשלה, הביאו ראש רשות עכשיו.
<< דובר_המשך >> בילאל שהואן: << דובר_המשך >>
אז למה שלא ייקחו אחריות?
<< אורח >> שריף זועבי: << אורח >>
מנכ"ל משרד הפנים הבטיח לנו בשימוע, אמר שתוכנית את ההתייעלות תהיה 300 מיליון שקל. למה 240? תן עוד 60.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
הנה, השרה לאיכות הסביבה הגיעה, היא בטח רוצה להביא לנו כסף מקרן הניקיון לנצרת. בבקשה.
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >>
נצרת עכשיו אנחנו מקווים שתתחיל לעשות עבודה טובה לאור השינויים שהיו.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כמו שאני אומר, נגעו פה בחוקי עזר ונגעו פה בסוגיה של העלאת הגבייה, ונגעו פה בסוגיה של התעסקות בגביית פיגורים ופיטורים של עובדים. בעצם הרשות נכנסה לתוכנית הבראה מאוד מאוד אינטנסיבית שצריך להגיד שאנחנו כבר בלג שני שלה. היה לג אחד ב-25' ונחתם ממש- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
איך 25' הסתיימה?
<< דובר_המשך >> אלקנה אהרן ריקלין: << דובר_המשך >>
עמדו באבני הדרך ואני אמרתי את זה שאני מדבר איתו כל כמה ימים לא כדי לפרגן למשרד האוצר אלא כדי להגיד שאנחנו בהלימה ובשיח על אבני הדרך ולהבין רגע אם יש אתגרים, מה הפתרונות שאנחנו נותנים להם. אני סבור שאנחנו רגע כגורמים שעיריית נצרת חשובה לנו, צריכים להבין שנדרשים פה גם מהלכים שהם מהלכים קשים לעיר. המצב שלה היה מצב מאוד מאוד קשה. אני לא אומר שהמצב היום הוא טוב, אבל אם רגע רוצים לשפר את המצב, חד משמעית צריך גם להעלות את הגבייה. אני חושב שזה לא סביר להגיד תביאו פשוט עוד מקור חיצוני. המדינה שמה המון המון כסף בנצרת לאור התנהלות פושעת ורשלנית של העירייה, ועל כן יש כמובן גם אחריות גם לתושבים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
מתי ידעתם על ההתנהלות הזו בבקשה?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
מה ששואל ככה, כמה שנים האחריות ההתנהלות פושעת של נצרת?
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >>
אם אפשר להגיד משפט לפני שאני יוצאת? סליחה שאני מתפרצת. אנחנו פשוט מתוך המשרד להגנת הסביבה. אני חייבת להגיד, כשהגענו, ויושב כאן אפרתי – באתי להראות לתלמידים את הנושא של ועדות בכנסת ואיך זה עובד, ואני ממהרת ומתפרצת גם. אבל אני רגע רוצה להגיד משהו, כבוד נציג משרד האוצר.
תקשיבו, מינו ועדה קרואה. יש נציג שמשתדל לעשות את העבודה שלו נאמנה. אני מתוך המשרד להגנת הסביבה, האתגרים הסביבתיים עצומים והעלויות עצומות. אנחנו, כשבאנו במשרד להגנת הסביבה וגם רצינו לתקצב את נצרת, לא יכלנו, כי קרן הניקיון לא יכולה לתקצב עכשיו פינוי של פסולת לכל רשות שלא עומדת במשימות שלה בעצמה. בסוף חוק שמירת ניקיון מטיל על השלטון המקומי והאזורי, על משרד הפנים את האחריות, אבל משרד הפנים והאוצר לא יכולים להעלים עיניים ולא יכולים לבוא ולהגיד: יש פה קוסמים והבעיה תיפטר מעצמה. שמתם עכשיו נציב ממונה בוועדה קרואה - תעזרו לו. תנו לו משאבים. הוא כל היום בא, יושב מולי, אומר: אני רוצה סיוע, אני רוצה עזרה. אני אומרת לך שנצרת יכולה להיות עיר תיירותית, אחת הטובות, אחת השוות במדינת ישראל, בצפון המדינה. יש מחויבות כזו.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
פעם ראשונה בחיים שלי שאני מסכים עם השרה.
<< דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >>
אל תסכים איתי. יש שם בתי חולים, לא בית חולים אחד. בית חולים איטלקי, בית חולים – לא יכול להיות שהמדינה לא נכנסת ואומרת שנייה, איך אני מייצרת תוכנית הבראה, ולא רק זה, אלא גם צמיחה קדימה, ואיך אני מסייעת לראש רשות שעכשיו שמתי אותו שם?
אני בתור המשרד להגנת הסביבה רוצה לסייע. אין לי החלטת ממשלה, אין לי דרך לסייע גם אם אני רוצה, גם אם אני רוצה, ואני חושבת, ובמקרה הזדמנתי למקום הזה, אבל אין מקריות אף פעם, ואני חושבת שהמדינה ומשרד האוצר יכולים להעביר אפילו החלטה או לפתוח החלטות קודמות ולנסות לראות איך לוקחים את העיר הזאת צעד אחד קדימה, ואתה יודע למה? כי העיר הזו משפיעה על כולם - על נוף הגליל ועל - - - ועל כל היישובים מסביב. זה לא נצרת שעומדת בפני עצמה. וכשיורד גשם כולם נרטבים, ואתה יודע, אנחנו למדנו בשבועות האחרונים על יוסף הצדיק, וכשזרקו את יוסף לבור אומרים: והבור ריק, אין בו מים, נכון? רש"י על הפסוק אומר: מים אין בו - נחשים ועקרבים יש. ואקום מתמלא, וכשלא שמים בו דברים טובים הוא מתמלא בדברים רעים, ויש דבר ראשון שנקרא להיות מדינה וזה למעלה, ואם שמתם נציג, תעזרו לו. שימו שם משאבים. אנחנו נעזור בתור משרדים, אבל תנו לנו את האפשרות.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
השרה, הצעתי שתעצרי בשיא כי החברה הערבית כולם הנהנו והסכימו למה שאמרת, אז תעצרי בשיא, שזה לא יידרדר למקום אחר.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
סילמן, מסכים במאה אחוז.
שאלתי אותך, נציג משרד הפנים, מתי ידעתם על ההתנהלות הלקויה בעיר נצרת?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני נציג משרד האוצר. להבנתי היה בערך סדר גודל של שנה שהייתה התנהלות משפטית עד שיכלנו לעשות ועדה קרואה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אז נרדמתם בשמירה במשך הרבה שנים.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
חשוב לי למקד את המסר. אני חושב שהמסר שצריך לצאת מפה זה שהביקורת המרכזית על ההתנהלות היא לא כלפי הממשלה אלא כלפי עירייה שאחריותה להתנהל בצורה תקינה, לגבות כסף, להתנהל בצורה אחראית, לא להיכנס לגירעון. היא הגורם האחראי על ההתנהלות הפיננסית של הרשות. כשהמדינה מכניסה כסף יד לכיס ומוציאה כסף על רשות בתוכנית הבראה, זה אירוע שמבחינתנו הוא אירוע רע, זה אירוע שלא אמור לקרות, וזה אירוע שמעיד על התנהלות לא אחראית של הרשות. לכן אני חושב שהמסר שצריך לצאת מפה זה שהרשות התנהלה בצורה לא אחראית.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
איפה הביקורת של משרדי ממשלה? איפה הביקורת? אני יודע, אני יודע.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אחת, אתה צודק, אבל איפה האחריות שלכם?
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
מהניסיון המוניציפלי שלי, כל שנה דוחות כספיים למשרד הפנים, וכל שנה מעבירה תקציב- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תנו לו דקה להשלים.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אחת, אתה צודק. שתיים, מה עם ההתנהלות שלכם אתם? שלוש, איך תתרמו אתם להצלת המצב במקום האנשים המוחלשים?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני רק משלים בהמשך גם להתייחסות של השרה. אני חושב שכל האירוע פה הוא קצת מצחיק, כי אנחנו בשיאו של תוכנית הבראת עומק, אחרי שהייתה כבר תוכנית הבראה קצרה לאור הבנת הסיטואציה. הרשות עושה הרבה מהלכי התייעלות, מפטרת עובדים, עושה חוקי עזר, מגדילה גבייה, ואז הטענות הן תביאו עוד מקור מהמדינה כי זה- -
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אני לא מסכים עם ההגדרה שכששרה באה לפה תגיד, זה מצחיק על מה שהיא אמרה, על התוכניות שלה.
<< דובר_המשך >> אלקנה אהרן ריקלין: << דובר_המשך >>
לא, השרה אמרה, משרד האוצר, מיניתי מישהו, תתמכו בו, תעשו תוכנית הבראה. אנחנו בדיון עומק על תוכנית הבראה שכבר קיימת.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אפשר להתבטא גם בצורה יותר עדינה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
הנושא שקיימת תוכנית הבראה היא ברורה לנו, לא אמרנו שלא. אבל תשימו לב שבעצם יש פה משהו שנכנסים לכיס של התושבים בגלל כישלון של העירייה עצמה ושל משרדי ממשלה לדעתי. עוד פעם, אני לא נבהל מהשלושים אחוז, את האמת. בהתחלה נבהלתי, אבל לא נבהל כי אני חושב שצריך להגיע לפה לאיזה שהם מספרים שהם יחסית בין לבין, כי הגעתם פה למשהו של 53 ₪ למטר כאשר יש את יפיע – 45.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
תבדוק מה הגירעון של יפיע.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
בסדר, אז אפשר להגיע למספר שהוא בין לבין ויכול להיות שזה באמת יעזור, אבל להביא את כל הכסף, כאשר אתם מדברים שהוא יבוא בעיקר מהתושבים ובעיקר מדברים אחרים- -
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני לא בטוח איך הבאת את המסקנה הזאת. נאמר שהמדינה שמה פה המון כסף, שהרשות מבצעת המון צעדי התייעלות של פיטורים וכולי.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
מתוך ה-180 מיליון, כ-20% מהארנונה צריך לבוא.
<< דובר_המשך >> אלקנה אהרן ריקלין: << דובר_המשך >>
ובין היתר יש גם העלאה של גבייה, בוודאי.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
משרד הפנים רצה להוסיף.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
אני רציתי להתייחס, נכון שלא הייתי באותה תקופה במשרד, מודה, שמה את זה על השולחן. שנים על גבי שנים היה ניסיון מצד משרד הפנים לקדם תוכניות הבראה, אך לא היה שיתוף פעולה מצד הרשות, מסיבות כאלה ואחרות.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
ומה עשיתם? שתקתם. למה - החלטה פוליטית מראש הממשלה במשך הרבה שנים.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
עזבו, היא לא אמורה לענות לכם על החלטות פוליטיות כאלה או אחרות. אני רק חושב שגם בפעם האחרונה שהיה ניסיון בשביל להביא את הוועדה הקרואה, גם לא הלך בקלות, אנחנו יודעים את זה, וגם אחרי זה אני יודע, ולא סתם אני אומר לכם אני יודע, ואמר את זה גם חמד, שלא מצאו כל כך, אני אומר באמת בלשון המעטה שלא מצאו שמישהו שיבוא וייקח על עצמו את התפקיד הזה, אנחנו יודעים את זה, ויעקב, באמת אתה לקחת על עצמך את התפקיד הזה.
<< דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>
אני יכול להגיד עליו מילה טובה?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
גמרת עליו את ההלל. יש עוד משהו?
<< דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>
בהצלחה, זה לא פשוט, לקחת תפקיד קשה, אבל צריך גם לבוא לקראת התושבים.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
איימן, בבקשה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אתם יודעים שבמצב, אם הוא יישאר על כנו, זה ברור שאני אני לעתירה מנהלית, זה ברור, אבל אני חושב שזה לא נכון, למה לא נכון? כי השאלה של אמון ושיתוף עם התושבים, זה כל כך יקר. כל כך זה קריטי להצלחת העיר, קריטי. עם גישה של העלאת תעריף ארנונה בשלושים אחוז בבת אחת, זה הורס את השיתוף ואת האמון. בואו תעשו צעד נכון ובשביל שכולנו ביחד נרים את העיר.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
תודה, בבקשה, לסיום.
<< אורח >> חני ביניאשוילי קריחלי: << אורח >>
רק משהו קטן. אחד הדברים, ופה אני רוצה לשבח באמת את הוועדה הממונה, את יעקב ואת בהאא, ויש שם מנכ"לית חדשה ומדהימה - באמת, טובי האנשים גויסו להצלת העיר, ואחד הדברים שיעקב שם על דגלו והמנכ"לית שמה על דגלה כשהם הגיעו לרשות זה לרכוש את האמון של האזרחים ותושבים. לנקות את ההשפעה האינסופית שם, ולתת להם הרגשה של חג בתקופת הכריסמס, והם עושים את זה. הם רוצים, הם באמת מגויסים, ויש עכשיו הזדמנות להביא את הרשות לייצוב ולאיזון כלכלי ופיננסי. לא נפריע להם. גם משרד הפנים וגם משרד האוצר מגויסים.
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אני רק רוצה לסיים ולהגיד, אנחנו באים פה כולנו, גם התושבים כמובן וגם חברי הכנסת ואיימן, תודה על הדיון שיזמת, לא באים להפריע, כולנו באים לעזור. אני חושב שיעקב אפרתי כבר גמרו עליו את ההלל ואני גם אומר, באמת, אדם שלוקח על עצמו פרויקט הוא עושה את זה, עושה את זה אגב כשליחות. לא כעוד איזה ג'וב, הוא לא צריך את זה. הוא בא לעשות כשליחות, הוא בא מהתחום, מכיר את התחום, ובאמת כל הכבוד, יישר כוח על הדבר הזה.
אנחנו חושבים כוועדה, שההידברות תמיד צריכה להיות על כל דבר. כשמטילים צריך הידברות גם עם הצד השני. יש נציגים חשובים מאוד בעיר נצרת, וכמו שאתה יודע, ותרצה או לא תרצה, את ההצלחות אתה תקצור, וחלילה על דברים אחרים גם יגידו שזה יעקב אפרתי, ואנחנו רוצים שיהיה רק הצלחות בעיר הזאת.
אני חושב גם בנושא הארנונה, אתה יודע, אפשר גם לעשות תוך כדי גם חושבים לראות אם באמת יש גבייה ולראות את האנשים ולראות אם מקיימים, מי שמגיע לו את ההנחה, שמקבל את ההנחה ומה שצריך, ולכן חשוב, חשוב מאוד מאוד ההידברות.
משרד האוצר, אני אומר, לא להסתכל רק על החור שבגרוש על נצרת, אלא צריך לראות, כשאני אומר לך זה לא להביא עוד כסף מבחוץ. לפעמים, אם יעקב לא מצליח כראש רשות להביא את הכסף מהארנונה זה לא שהוא לא רוצה; זה כנראה שיש שם בעיה. זה לא אמור להפריע לו ולא לשלם לו ישר כתנאי שלא משלמים לו או שלא משלימים לו. צריך ראש גדול יותר במקומות כאלה כמו נצרת. לכן אנחנו מאחלים שיהיה בהצלחה בדבר הזה ולעשות את החושבים, ושוב תודה רבה לכולם ואנחנו בתקווה שהעיר נצרת תעלה על המסלול ותהיה באמת עיר תיירות- -
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, מה הכיוון שלך, מה אתה ממליץ?
<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>
אמרתי, אני ממליץ לוועדה הקרואה שמותר גם לעצור ולעשות בודקים וחושבים שוב בנושא של הארנונה. תבדקו את זה, תחשבו. אני מבקש גם שידברו גם עם הצד השני, לראות האם זה נכון והאם אתם מצליחים גם לעמוד בזה, כי להביא דבר שלא מצליחים בו אני חושב זה כישלון וזה לא הצלחה, אז לכן התקווה שלי שיהיה שוב חושבים וגם לעדכן ולדעת מה נעשה.
תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>