חומר רקע - גורמים חיצוניים

:מחקר וכתיבה שקד אורבך, כרמל יערי תכנון המחקר ועריכה: אושרת אלמליח וח'ולוד אדריס נייר מדיניות השפעת מצב החירום על שילובן של מורות ערביות בחינוך העברי עדויות מהשטח וכלים להתמודדות 2025 יולי sikkuy-aufoq.org.il facebook.com/sikkuy-aufoq twitter.com/sikkuy-aufoq instagram.com/sikkuy_aufoq [email protected] אופוק-משרדי סיכוי 31996 , חיפה99650 Ĩ, תĨד77 דרך אלנבי 04-8523065 :, פקס04-8523188 :'טל השפעת מצב החירום - נייר מדיניות על שילובן של מורות ערביות בחינוך העברי עדויות מהשטח וכלים להתמודדות 2025 יולי ناس-עריכת ראיונות מכון נאס מחקר וכתיבה: שקד אורבך, כרמל יערי תכנון המחקר ועריכה: אושרת אלמליח וח'ולוד אדריס קראו והעירו: מחמוד עואד, יעלה מזור ועופר דגן עריכת לשון אילנה גלעד גלוקל שירותי תרגום - תרגום לערבית רובא סמעאן עיצוב גרפי בעברית ובערבית אוסו באיו נייר מדיניות זה נכתב בתיאום ושיתוף פעולה עם מכון מרחבים. כל הצילומים באדיבות תכנית "משלבים ומשתלבים", מכון מרחבים. פרסום זה מופיע באתר האינטרנט של העמותה: מותר ורצוי לצלם, להעתיק ולצטט מפרסום זה תוך ציון מפורט של המקור. אין לשכפל את הפרסום ללא רשות בכתב מהעמותה. 3 תוכן עניינים תקציר הקדמה רקע מתודולוגיה ממצאים פחד לבטא זהות במרחב צנזורה עצמית והגבלה של חופש הביטוי רדיפה ו"מבחני נאמנות" פגיעה והעדר תמיכה מצד הנהלת בית הספר ניכור בחדר המורים והמורות חסמים המלצות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- 1 נספח נתוני משרד החינוך- 2 נספח 4 6 7 13 15 15 17 18 20 22 24 27 32 33 4 תקציר נייר מדיניות זה עוסק בהשלכות אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, על המורות הערביות המועסקות במערכת החינוך העברי. ספר עבריים צבר תאוצה בעשור האחרון, מתוך מענה -תהליך שילובן של מורות ערביות בבתי לצורך כפול: במערכת החינוך העברית נרשם מחסור חמור במורות, הפוגע באיוש משרות ובאיכות ההוראה, ואילו במערכת החינוך הערבית ישנו עודף מורות מוכשרות שנשארות ללא תקן. מעבר להיבט התעסוקתי, לשילוב זה תרומה משמעותית בקידום חיים משותפים, שבירת סטריאוטיפים, חיזוק ערכי סובלנות ושוויון, והעמקת ההיכרות בין שתי החברות. אולם מאז פרוץ המלחמה, הצטברו עדויות מטרידות על השתקה, הדרה ורדיפה שחוות מורות ערביות בבתי הספר — תופעות המאיימות לפגוע לא רק בזכויותיהן ובביטחונן התעסוקתי, אלא גם בעתידו של תהליך השילוב כולו. בשטח ניכרת תחושת פחד עמוקה, היעדר גיבוי מוסדי ואף חקיקה שמטרתה להחמיר את הפיקוח והענישה כלפיהן. נייר מדיניות זה מבקש לשרטט את תמונת המצב, לחשוף את הקשיים והחסמים, ולהציע המלצות מעשיות לשמירה על מגמת השילוב — דווקא בתקופת משבר. במסגרת העבודה על נייר זה נערכו ראיונות עומק עם תשעה עובדות ועובדי הוראה ערבים — שבע נשים ושני גברים — המלמדים במערכת החינוך העברית במהלך שנת הלימודים תשפ"ד ). נוסף על כך, התקיימו שיחות עם ארבעה אנשי מקצוע מתחום החינוך והכשרת 2024–2023( ,ספר יהודיים. כמו כן-צוותי הוראה, המלווים מקרוב את מגמות השילוב של מורות ערביות בבתי נאספו עדויות מגורמים בחברה האזרחית הפועלים בשטח. מניתוח ראיונות העומק עם מורות ערביות המלמדות בחינוך העברי, לצד שיחות עם אנשי ונשות מקצוע מהתחום, עולות שש תמות עיקריות המאפיינות את חווייתן במהלך חודשי המלחמה ואת יחסי הגומלין שלהן עם הנהלות בתי הספר, צוותי המורים והתלמידים. התמות מתארות ולעיתים גם - מערכות של הדרה, פחד ותחושת בדידות מקצועית-תהליכים מערכתיים חוצי מקרי תמיכה נקודתיים. 5 מן הממצאים עולה שורה של חסמים מערכתיים שמונעים השתלבות מיטבית ויציבה של מורות ערביות במערכת החינוך העברית: היעדר מדיניות ברורה ועמדה ציבורית הולמת מצד משרד החינוך היעדר כלים מקצועיים, הכשרה וגיבוי מצד הנהלת המוסד החינוכי היעדר כלים ופתרונות לניהול חדרי מורים מגוונים היעדר כלים חינוכיים או פתרונות גישור להתמודדות עם גילויי גזענות ורדיפה מצד הורים ותלמידים לאור החסמים שזוהו במחקר, גובשה רשימת המלצות המופנית למשרד החינוך ולגורמים המקצועיים מטעמו, במטרה להפוך את השתלבותם של עובדות ועובדי הוראה ערבים בחינוך העברי לתהליך יציב, מכיל ואפקטיבי — לטובת כלל השותפים במערכת. ההמלצות המרכזיות כוללות: אימוץ תכנית משרדית לקליטת עובדות ועובדי הוראה ערבים בחינוך העברי ייסוד תוכניות הכשרה וליווי לצוותי הוראה -וניהול בבתי ספר משלבים עידוד יישום תוכניות שילוב באמצעות תגמול מוסדי גיבוש נוהל מקצועי ושקוף לטיפול במקרי רדיפה, התעמרות, גזענות והטרדה נייר מדיניות זה מציג תמונת מצב מדאיגה של פגיעּוּת מערכתית בשילובן של מורות ערביות בחינוך העברי, דווקא בתקופה שבה שילוב זה הוא קריטי לחוסנה, שוויונה ולמורכבותה של מערכת החינוך בישראל. על אף תרומתן המקצועית והחינוכית של המורות, הן ניצבות מול מציאות של הדרה, פחד וחוסר גיבוי — מצב המאיים לא רק על ביטחונן האישי והתעסוקתי, אלא גם על האפשרות לקיום מרחב חינוכי שוויוני, דמוקרטי ומכיל. דווקא בעתות משבר, מוטלת על משרד החינוך האחריות לשמש כסוכן שינוי, לחזק מגמות של גיוון ושותפות, ולהבטיח סביבה מוגנת, בטוחה ותומכת לכלל המורות והמורים. יישום ההמלצות המובאות במסמך זה עשוי להבטיח שמגמת השילוב לא רק תישמר, אלא תהפוך לעוגן של תקווה, שותפות ועתיד חינוכי טוב יותר לכל התלמידות והתלמידים. 6 הקדמה והמלחמה שפרצה בעקבותיהם 2023 נייר מדיניות זה עוסק בהשפעת אירועי השבעה באוקטובר . בשנים האחרונות הולך 2ספר במערכת החינוך העברי- ערביות בבתי1על שילובן של מורות ומתרחב שילוב זה, שתורם לקידום ערכים דמוקרטיים כמו שוויון, כבוד הדדי וחיזוק החיים המשותפים בישראל. בנוסף, הוא מסייע גם בפתרון מערכתי לבעיית המחסור במורות, שהיא בעיה מרכזית של מגזר החינוך העברי, ומעניק מענה לאלפי מורות ערביות מוכשרות שנותרות מדי שנה ללא תקן עבודה במערכת החינוך. על אירועי רדיפה, איומי פיטורין וצמצום חופש הביטוי 3מאז פרוץ המלחמה הצטברו דיווחים של מורות ערביות, אשר השפיעו על תחושת הביטחון שלהן ועל יכולתן לבטא את זהותן ולמלא את תפקידן בתוך מערכת החינוך העברי. היעדר מענה מערכתי לתחושת השבר הקשה ולפגוע במגמת - ערביות ויהודיות כאחת- העולה מדיווחים אלה עלול להביא לפגיעה במורות ההשתלבות שהתפתחה בשנים האחרונות. נזק זה עלול להשפיע גם על מערכת החינוך בכללותה, ואף לערער את המרקם העדין של החיים המשותפים בארץ. על רקע מצב זה, נכתב נייר המדיניות הנוכחי, שמבקש להציע ניתוח מעמיק של התופעה, הכולל זיהוי בעיות וחסמים והצעת דרכי התמודדות מומלצות. הניתוח מבוסס על ראיונות עומק עם מורות ערביות שנערכו בימים שלאחר פרוץ המלחמה, ועל ניתוח שיחות ומפגשים עם אנשי ונשות מקצוע מהתחום. המסמך כולל הסבר על הרקע לכתיבתו, תיאור מהלך העבודה, פירוט הממצאים שעלו ממנו ותובנות לגבי חסמים משמעותיים העומדים בפני שילובן של מורות ערביות בחינוך העברי. בהמשך, מוצגות המלצות למשרד החינוך שנועדו להסיר החסמים, לחזק את מגמת ההשתלבות ולהיטיב את יישומה. נייר מדיניות זה עוסק בעובדות ועובדי הוראה ללא קשר למגדר. לטובת הנוחות בחרנו לדבוק בניסוח הכולל "מורות".1 לצורך הבהרה, "זרם החינוך העברי" מתייחס לחינוך הממלכתי בשפה העברית, להבדיל מן החינוך הממלכתי הערבי 2 "עובדיה, "הארץ- באוקטובר, שירה קדרי7 חשדנות ודרישות נאמנות: מורות ערביות בחינוך היהודי חשות שסומנו מאז3 "כל ערבי שמביע דעה מתויג כתומך טרור", ארי ליבסקר, כלכליסט 7 רקע מערכת החינוך העברי סובלת בשנים האחרונות ממחסור אקוטי, הולך ומחמיר, בעובדות הוראה. בעקבות דיונים רבים בוועדות החינוך של הכנסת, פרסם מרכז המחקר והמידע של ספר - מנהלי בתי445 . מהסקירה עולה כי מתוך4 סקירה מקיפה בנושא2023 הכנסת בינואר דיווחו על מחסור במורות. המחשה נוספת למצב הדברים אפשר 85% ,במערכת החינוך העברי כללה 2023 למצוא במערכת המקוונת לאיתור מועמדים של משרד החינוך, אשר נכון ליולי . ״מחסור במורים הוא אחד האתגרים הגדולים שעומדים 5 משרות פתוחות שלא אוישו2,857 בפני מערכת החינוך ויש לו השפעה מכרעת על איכות המורים וההוראה, על טיב הלמידה בבתי הספר ועל הישגי תלמידים״, נכתב בדו״ח. באותה עת, מערכת החינוך הערבית מאופיינת בעודף עובדות הוראה. מהסקירה של מרכז 85%- מנהלים ומנהלות שנשאלו על הנושא, כ138 המידע והמחקר של הכנסת עולה כי מתוך . עוד עולה 6דיווחו שאינם סובלים ממחסור במורות, או שדיווחו על מחסור של מורות בודדות 7מהנתונים כי אלפי מורות ערביות מוכשרות נותרות מדי שנה ללא תקן עבודה במערכת החינוך לא שובצו.6,600- בקשות לשיבוץ בחינוך הערבי הרשמי, כ9,400 , מתוך2020 נכון לשנת- על רקע מצב זה, החלה בעשור האחרון מגמת השתלבות של מורות ערביות בזרם החינוך 418- עבדו בו כ2011 , בשנת8הממלכתי העברי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .3,000-, הגיע מספרן לכ2023 מורות ערביות. יותר מעשור לאחר מכן, בשנת לתהליך שילובן של המורות ישנה השפעה חיובית בכמה היבטים, כפי שעולה מסקירה שפרסם . ראשית, תהליך השילוב מאפשר למשרד החינוך 9בנושא מרכז המידע והמחקר של הכנסת ולמוסדות הלימוד להתמודד עם המחסור החמור בעובדות הוראה. שנית, הוא מספק תעסוקה למורות ערביות שנתקלו בקשיי שיבוץ בשל הרוויה במשרות חינוך במוסדות הערביים. לבסוף, מגמת השילוב משפיעה באופן חיובי על עמדות התלמידים והצוות החינוכי כלפי האזרחים .21 :) ממ"מ2023( . אתי וייסבלאי, "מחסור במורים," מרכז המחקר והמידע של הכנסת 4 .)2024( . קים סיגל פולקמן, מירב צהר רוזן, פתחי שמא, רחל וולפיש, "מחסור בכוח אדם בהוראה", מכון מופת ואלומות 5 . שם 6 .4 :)2020( , אסף וינינגר, "השתלבות עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך," מרכז המחקר והמידע של הכנסת 7 .. "מורים ערבים במערכת החינוך הממלכתי עברי במספרים מוחלטים." הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה1 נספח 8 .4 :)2020( , אסף וינינגר, "השתלבות עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך," מרכז המחקר והמידע של הכנסת 9 8 . השפעה זו עומדת בקנה אחד עם חוק10הערבים, ומערערת סטריאוטיפים ודעות קדומות חינוך ממלכתי, הקובע כי על משרד החינוך לחנך לאהבת אדם וכן “לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של 11 הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים”. כמו כן, בסעיף למטרות החינוך נכתב כי על התלמידים, “להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ”.11ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל .)2019( ירון יבלברג, "שילוב מורים ערבים לאנגלית, מתמטיקה ומדעים בבתי"ס יהודים". מכון מרחבים10 .)1953( " מטרות החינוך הממלכתי, "חוק חינוך ממלכתי11 9 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ”ל “חיים בשותפות” המציב תוכנית2022 בחודש נובמבר פעולה המקדמת חינוך לחיים משותפים לצד חינוך נגד גזענות. לפי החוזר, חינוך לחיים ואלו כוללות בין 12בשותפות וחינוך נגד גזענות הן נגזרות טבעיות של מטרות החינוך בישראל היתר “חשיפה והיכרות של הקבוצות השונות בחברה בישראל” וכן “תפיסת המגוון כערך חיובי”. החוזר מפרט מהלכים ופעולות לקידום מטרות אלו במסגרות החינוך לגיל הרך, בבתי הספר .13היסודיים, חטיבות הביניים, החטיבות העליונות וכן במוסדות ההכשרה על רקע כל אלו, ולצד התנאים החומריים שהביאו לקידום תהליך ההשתלבות, גם משרד החינוך פועל להאצתו. מדיניות זו באה לידי ביטוי הן בהקצאת משאבים והן בקידום תוכניות . במסגרת תוכנית 2019 ייעודיות. אחת מהן, היא תוכנית “משלבים ומשתלבים” הפועלת משנת זו, מקדם משרד החינוך בשיתוף פעולה עם מכון מרחבים ליווי של עשרות מורות ערביות .14בתהליך כניסתן לזרם החינוך העברי מחקר שערך ד”ר ירון יבלברג בשיתוף עם מכון מרחבים מדגים באופן מובהק כי להימצאותן של מורות ערביות במערכת החינוך העברי יש השפעה ניכרת על תפיסותיהם של התלמידים, . המחקר מדגים כיצד נוכחותן של מורות ערביות תורמת להיכרות 15צוות המורות והצוות הניהולי מעמיקה עם החברה הערבית, מסייעת בהתמודדות עם סטיגמות ודעות קדומות, מקדמת כבוד הדדי, ומאפשרת לדמיין עתיד משותף טוב יותר, בלי להתעלם מהאתגרים העולים בתקופות של מתח לאומי. מאז אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, אנו 16”עדים להחרפת אווירת העוינות בין האזרחים הערבים והיהודים. מחקר שערך מרכז “אקורד מהתלמידים היהודים הביעו תחושות שנאה במידה רבה 51% , העלה כי2024 ופורסם ביולי דיווחו כי הם 33% ,. בחברה הערבית2020- ב38% - ו2021- ב34% כלפי ערבים, לעומת . אווירה זו חלחלה והשפיעה 2021- פי שלושה לעומת המדידה הקודמת ב- פוחדים מיהודים עמוקות על בתי הספר, הצוותים החינוכיים, ההורים והתלמידים בכל רחבי הארץ. כי קיבלו פניות 17לאחר פרוץ המלחמה, דיווחו ארגוני חברה אזרחית העוסקים בתחומי החינוך ממורות ערביות שחוו תופעות של הסתה ורדיפה, אשר פגעו בתחושת הביטחון שלהן וביכולתן למלא את תפקידן באופן מקצועי. מורות רבות נאלצו לשקול היטב את מילותיהן כדי שלא לסכן .)2022( " חדש, "חוזר מנכ"ל חיים בשותפות- 0376 הוראת קבע מספר12 . שם13 .59 :" וייסבלאי, "מחסור במורים14 )2019( ירון יבלברג, "שילוב מורים ערבים לאנגלית, מתמטיקה ומדעים בבתי"ס יהודים". מכון מרחבים15 2024 כשהתותחים רועמים הכיתות שותקות?, מכון אקורד16 "עובדיה, "הארץ- באוקטובר, שירה קדרי7 חשדנות ודרישות נאמנות: מורות ערביות בחינוך היהודי חשות שסומנו מאז17 "כל ערבי שמביע דעה מתויג כתומך טרור", ארי ליבסקר, כלכליסט 10 25 יום קהילה של המורים בתכנית, אפריל את פרנסתן, ובשל כך נמנעו מהבעת עמדות ומהבאת שיח מורכב על התופעות המדאיגות הללו לכיתות הלימוד. זאת, אף שתפקידן כנשות חינוך כולל אחריות לחשוף את התלמידים : 18”למגוון קולות ודעות, כפי שנקבע בחוזר מנכ”ל “השיח החינוכי על נושאים שנויים במחלוקת “מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות… וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות”. ואולם, על אף תפקידן החינוכי ועמדתו הרשמית של משרד החינוך, פעלו מורות ערביות במערכת החינוך , 19העברית באווירה של השתקה, פחד וניכור, תוך שהן מקבלות מסרים של חוסר גיבוי מהמשרד ובמקביל, נתקלו בפניות לא פורמליות שקראו להן שלא לעסוק במלחמה ובהשלכותיה, מתוך .20חשש שהדבר יעורר אי נחת 2016 התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת, משרד החינוך18 "עובדיה, "הארץ- באוקטובר, שירה קדרי7 חשדנות ודרישות נאמנות: מורות ערביות בחינוך היהודי חשות שסומנו מאז19 2024 כשהתותחים רועמים הכיתות שותקות?, מכון אקורד20 11 החרפת אווירת ההשתקה, העוינות והרדיפה כלפי האזרחים הערבים לא הוגבלה למערכת החינוך בלבד, אלא הפכה ניכרת גם בשיח הציבורי, לעיתים תוך גיבוי מצד מוסדות המדינה. עם פרוץ המלחמה, הצהירה פרקליטות המדינה כי תגביר את מאמציה להעמיד לדין את מי . בפועל, נרשמה עלייה חדה במספר התיקים שנפתחו 21שנחשדים בהסתה לטרור או בתמיכה בו , גם כאשר היה מדובר בהתבטאויות שחוסות תחת חופש 22נגד אזרחים ערבים שהתבטאו ברשת . במקרים מסוימים אף איבדו אזרחים ערבים את עבודתם בשל 23הביטוי או בפרסומים ישנים . כך למשל במקרה של ד”ר עבד סמארה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית 24התנהלות זו החולים השרון, שהושעה מעבודתו ללא בירור מוקדם, בעקבות הנחיה ישירה של שר הבריאות. , שכללה 2022 ד”ר סמארה הואשם כי הביע תמיכה בחמאס בשל תמונת פרופיל שהעלה בשנת .25”דגל ירוק עם יונה ועלה זית, ולצידה הכיתוב “אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא נביאו המתח הזה לא פסח גם על מערכת החינוך, ואף אישרה הכנסת 2024 עוגן בחקיקה. בנובמבר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק “איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור”. חקיקה זו קובעת כי ניתן יהיה לשלול תקציבים ספר שבהם, לדעת שר החינוך “מתקיימים או -מבתי מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור”. בנוסף, החוק מתיר לפטר בהליך מזורז חברי צוות הוראה שפרסמו “דברי שבח, אהדה או עידוד לטרור”, בהתאם לשיקול דעתו של מנכ”ל משרד החינוך. ביטוי מסוכן לצעדים בלתי דמוקרטיים המכוונים 26אופוק רואה בחוק זה-עמותת סיכוי נגד האזרחים הערבים בישראל. החוק מסמן את אנשי ונשות החינוך כאוכלוסייה חשודה, מועדת להסתה או תמיכה בטרור, ופוגע פגיעה חמורה בחופש הביטוי של מורות ואנשי ונשות סגל חינוכי, הן באופן ישיר והן באמצעות האפקט המצנן והמשתיק שנוצר מעצם חקיקתו. כך מתחזקת אווירת הפחד והרדיפה בקרב כלל המורות, ובפרט בקרב אנשי ונשות "העמדנו לדין גם אנשים נורמטיביים. אפס סובלנות לתומכי טרור," כלכליסט, עמיר קורץ21 . שם22 . שם23 מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, הארץ, הילו גלזר ואיתי משיח24 ללא בירור: מנהל יחידה בבי"ח "השרון" הושעה בטענה כי פרסם פוסט תומך בטרור, הארץ, עידו אפרתי25 אופוק על הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור- "עמדת סיכוי26 .אופוק-או עם ארגון טרור," אתר סיכוי נרשמה עלייה חדה במספר התיקים שנפתחו נגד אזרחים ערבים שהתבטאו ברשת, גם כאשר היה מדובר בהתבטאויות שחוסות תחת חופש הביטוי או בפרסומים ישנים. במקרים מסוימים אף איבדו אזרחים ערבים את עבודתם בשל התנהלות זו. 12 אווירה שפוגעת ביכולתם- חינוך מהחברה הערבית לחנך לביקורתיות, לדיאלוג, לשוויון ולשותפות בין ערבים ליהודים במוסדות החינוך. מסקירה זו עולה כי על רקע התעצמות הפחד בציבור היהודי ועליית מגמות ההסתה, הגזענות והרדיפה כלפי אזרחים ערבים, לרבות מורות ומורים, נקט משרד החינוך במדיניות שמחריפה את מהלכי הרדיפה וההשתקה בתוך מערכת החינוך.מדיניות זו עלולה לפגוע באופן ניכר במגמת שילובן של מורות ערביות במערכת החינוך העברי. בעמותת אופוק אנו סבורים כי דווקא במציאות כה קשה ואלימה, מוטלת על משרד החינוך אחריות -סיכוי לפעול כסוכן שינוי ממתן ומחבר, כזה שמאפשר לראות, לדמיין ולפעול ליצירת עתיד טוב יותר. אנו רואים בתהליך שילובן של מורות ערביות בחינוך העברי נקודת חוזק של מערכת החינוך, וקוראים למשרד החינוך לנקוט אמצעים אקטיביים להגנת התהליך הזה, לחיזוקו, ולמתן מענים מקצועיים שיסייעו בהתמודדות עם האתגרים הנלווים אליו. , 27על רקע כל אלו, בחודשים שלאחר פרוץ המלחמה קיימה העמותה, עם ארגונים נוספים מפגש מקוון עבור מורות ערביות למתן כלים וידע משפטי ראשוני שיסייע בהתמודדות עם האירועים. במפגש השתתפו עשרות מורות שהביעו את חששותיהן ושיתפו בחוויות קשות שאירעו בכיתות, בחדרי המורים, בשיח עם הנהלות בתי הספר ובאינטראקציה עם ההורים והתלמידים. בעקבות המפגש, נערכו ראיונות עומק עם מורות ספר בחינוך העברי מאז -ערביות על חוויותיהן בבתי . נייר מדיניות זה מציג את נקודת מבטן ומביא בפני 2023 באוקטובר7-פרוץ המלחמה ב הציבור ומקבלי ההחלטות את גודל המשבר שבו הן מצויות. באמצעות אסופת הראיונות, מבקשת העמותה להשמיע את הקולות העולים מהשטח, להצביע על הממצאים המרכזיים ולהאיר את החסמים העומדים בפני שילוב מיטבי של מורות ערביות במערכת החינוך העברית. -בנוסף, מוצגות במסמך המלצות ישימות שנועדו לסייע למשרד החינוך, למנהלי ומנהלות בתי ספר ולצוותים חינוכיים לשפר את המצב הקיים. תודה למכון מרחבים, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי והאגודה לזכויות האזרח.27 נייר מדיניות זה מציג את נקודת מבטן של המורות הערביות ומביא בפני הציבור ומקבלי ההחלטות את גודל המשבר שבו הן מצויות. כך, מתחזקת אווירת הפחד והרדיפה בקרב כלל המורות, ובפרט בקרב אנשי ונשות - חינוך מהחברה הערבית אווירה שפוגעת ביכולתם לחנך לביקורתיות, לדיאלוג, לשוויון ולשותפות בין ערבים ויהודים במוסדות החינוך. 13 חשוב לציין כי על אף הקשיים והאתגרים הרבים שאיתם התמודדו, רוב המורות המשיכו להגיע לעבודתן מדי יום במהלך תקופת המלחמה מתוך תחושת שליחות, מחויבות לתלמידים ואמונה במקצוע, כפי שעולה מהראיונות שיוצגו בהמשך. היבט זה, לצד העובדה שבמקרים רבים הצליחו בתי הספר הצליחו לשמר את מערכות היחסים הפנימיות גם ברגעים קשים ומורכבים של מתיחות רבה, מדגיש את הצלחתה הכוללת (גם אם החלקית) של מגמת שילוב מורות ערביות בחינוך העברי. עם זאת, העובדה שמתוך מורות ערביות המלמדות בחינוך העברי 3,000-כ עשרות התלוננו על חוויות קשות, ואפשר להניח שרבות אחרות לא עזרו אומץ להתלונן, בצירוף עומק התיאורים העולה ממסמך זה, מחייבת שיפור משמעותי בתהליכי ההשמה, הקליטה והשילוב של מורות ערביות בחינוך העברי. שיפור זה נדרש כדי לאפשר למערכת החינוך להשתפר ולקדם את מגמת ההשתלבות החשובה של מורות ערביות, ובכך גם לתרום לעתיד של חברה שוויונית יותר. מתודולוגיה במסגרת העבודה על נייר המדיניות ערכנו שיחות עומק עם ארבעה אנשי מקצוע מתחום -החינוך והכשרת צוותי הוראה אשר עוסקים מקרוב במגמות השילוב של מורות ערביות בבתי ספר במערכת החינוך העברית בתקופה הנוכחית. השיחות העלו תובנות משמעותיות בנוגע ספר בהקשר זה, וכן בנוגע למדיניות משרד -לאתגרים עימם מתמודדים מנהלים ומנהלות בתי החינוך והכלים העומדים לרשותם, במיוחד בעתות משבר. לנוכח בקשת המשתתפים לשמור על אנונימיות, לא נכללו ציטוטים ישירים או פרטים מזהים, אך דבריהם שימשו תשתית להבנת המצב ולגיבוש ההמלצות בנייר זה. לתימוכין מהשטח על הדברים שעלו בשיחות המקצועיות, נערכו ראיונות עומק עם תשע עובדות ועובדי הוראה ערבים, שבהם שני גברים ושבע נשים, המועסקים בחינוך העברי ואשר ). לאחר מכן, נערכו ראיונות משלימים עם 2024-2023( עבדו במהלך שנת הלימודים תשפ”ד רכזת שילוב מורים ומורות בתוכנית “משלבים ומשתלבים” ממכון מרחבים ועם ד”ר וורוד ג’יוסי, ראשת המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל, המלווה פרחי הוראה בתהליך הסבתם לחינוך העברי לאורך שנים וחוקרת את התחום. רוב המורות המשיכו להגיע לעבודתן מדי יום במהלך תקופת המלחמה מתוך תחושת שליחות, מחויבות לתלמידים ואמונה במקצוע, כפי שעולה מהראיונות שיוצגו בהמשך 14 אופוק” פנתה-ناس. עמותת “סיכוי-הראיונות נערכו בשפה הערבית על ידי מכון המחקר נאס למורות ערביות המשתתפות בתוכנית “משלבים ומשתלבים” בטופס הסכמה לקיום ראיון, שכלל גם התחייבות לשמור על זהותן חסויה. בנוסף לפנייה דרך התוכנית, העמותה פנתה גם לגופי חברה אזרחית העומדים בקשר עם מורות ערביות בחינוך העברי כדי להפיץ את הפנייה ובהם האגודה לזכויות האזרח, ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי ועוד. פרטיהן של המורות שהגיבו בחיוב לפנייה, הועברו ناس שקיים את הראיונות.-למכון נאס על אף המאמצים, בשל חשש כי השתתפות במחקר זה ישליך על מצבן התעסוקתי, מורות רבות שנתנו את הסכמתן הראשונית להשתתף בראיונות לא המשיכו את התהליך בסופו של דבר. ראוי לציין כי החשש מעצם ההשתתפות בראיונות, יש בו כדי להצביע על אווירת ההשתקה ומידת הפחד והמתח בו נתונות המורות. לכן, מפאת הרגישות הרבה הכרוכה בתהליך ההשתלבות וביתר שאת בעבודה בסביבה רוויית מתחים בתקופת מלחמה, הקפידה העמותה לשמור על אנונימיות המשתתפות, והמידע יוצג ללא פרטים מזהים משום סוג (לרבות שמות בדויים). ראוי לציין כי החשש מעצם ההשתתפות בראיונות, יש בו כדי להצביע על אווירת ההשתקה ומידת הפחד והמתח בו נתונות המורות. 15 ממצאים מניתוח השיחות עם אנשי ונשות המקצוע והראיונות עם המורות עלו כמה תמות מרכזיות המאפיינות את חוויית המורות הערביות בחינוך העברי במהלך חודשי המלחמה, ואת התופעות שאפיינו את הממשק שלהן עם הנהלות בתי הספר, צוותי ההוראה והתלמידים. להלן התמות פחד לבטא זהות במרחב, הגבלה - שעלו מהניתוח ושיוצגו באופן מפורט בהמשך פרק זה של חופש הביטוי, רדיפה, היעדר תמיכה מצד הנהלת בית הספר וניכור מצד הצוות החינוכי. מדובר בנושאים מורכבים שיש ביניהם יחסי גומלין ואף חפיפה. פחד לבטא זהות במרחב מורות ערביות רבות התלבטו אם לחזור לסביבת העבודה שלהן בשל החשש שהמוצא שלהן, שפתן או לבושן יהפכו מושא לשיפוטיות ולהערות גזעניות. הן הביעו חשש לשהות במרחב משותף עם סממנים חיצוניים המעידים על דתן, כמו כיסוי ראש, ונמנעו משימוש בשפה הערבית. חלקן אף התבקשו שלא לדבר בערבית במרחבים המשותפים, באופן שיצר הדרה תרבותית ואותת להן שהן נתפסות כ”אחרות” במרחב הבית ספרי. הדרישה לדבר רק בעברית, גם כשהשיחה מתבצעת בין דוברות ערבית בלבד, משדרת מסר של עוינות משום שהיא קובעת כי שפת הרוב היא השפה הלגיטימית היחידה. מכלול הנתונים שאספנו משקפים חוויה קולקטיבית של חוסר ביטחון ומשקפים מציאות יום יומית של השתקה. עבור חלק מהמורות, תחושת הפחד והזרות הייתה כה גדולה עד כי שקלו לעזוב את מקום עבודתן. "בסוף אוקטובר חזרנו ללמד בבית הספר. חששתי מתגובות ומאמירות גזעניות, אבל לא פחדתי להיות במרחב יהודי. בהתחלה חשבתי: ‘האם כדאי לחזור לבית הספר?’ כי כל הזמן הרצתי תסריטים בראש, למשל מה אעשה אם יגידו לי משהו גזעני?". דבריה של אמאני, מורה לחינוך מיוחד. ,"הרגשתי חנוקה בכיתי הרבה בתקופה הזאת. העירו לנו כאשר דיברנו בערבית בחדר המורים". 16 :וסים, מורה ומחנך, סיפר כי הביע בפני מנהלת בית הספר חשש לשוב למקום עבודתו “שיתפתי אותה שאני לא מרגיש בנוח לחזור לבית הספר כי רציתי להימנע בשלב וגם המורים”. - הזה מכל מגע עם התלמידים, ההורים גם יארא, מורה למתמטיקה, סיפרה על תחושות דומות: “פחדתי לחזור, חששתי שיגידו אמירות גזעניות או שיאשימו אותי שאני תומכת חמאס. רצו לי בראש הרבה תסריטים שליליים”. שאם, מורה למדעים, סיפרה: “שמרתי על שתיקה או שנמנעתי מניהול שיחות. פשוט נתתי תשובות כלליות וקצרות. היו פעמים שלא הגבתי כי פחדתי ושמעתי הרבה סיפורים על מורות שזומנו לחקירות”. נור, מורה לחינוך מיוחד, סיפרה: “יש לנו קבוצה של מורות וסייעות ערביות, שם דיברנו על החששות שלנו, בייחוד אחרי שראינו הרבה סרטונים שמזהירים ערבים מלהסתובב בערים יהודיות, בעיקר נשים עם חיג’אב”. ספר יהודיים בשנת ההוראה הראשונה - מורות ערביות בבתי75-רכזת במכון מרחבים המלווה כ שלהן, תיארה מציאות דומה: “הרגשתי שמורות עם כיסוי ראש חששו יותר לנסוע לבית הספר”. 17 צנזורה עצמית והגבלה של חופש הביטוי תופעה נוספת היא הימנעות של מורות רבות מהבעת תחושותיהן, עמדותיהן ואמונותיהן בתוך בית הספר, מתוך חשש לתגובות שליליות, לסנקציות קשות, לפגיעה בביטחונן התעסוקתי ואף מחשש להפוך מטרה לאלימות של ממש. רבות מהן סיפרו כי בחרו באופן מודע - והפיזי לצנזר את עצמן ולהימנע מכל שיח הנוגע למלחמה ולהשלכותיה. המעטות שהביעו את עמדתן , ומקרים אלו חיזקו את תחושת 28למרות הפחד, נאלצו להתמודד עם חרמות ואיומים קשים הפחד והצנזורה העצמית בקרב יתר המורות. מהניתוח עולה כי האווירה בבית הספר לא אפשרה לנהל שיח מורכב שמכיר בנרטיבים השונים הקיימים בחברה הישראלית או בהקשרים הרחבים יותר של המלחמה, והנהלות בתי הספר לא נקטו אמצעים מספיקים כדי לתמוך במורות הערביות וליצור עבורן אקלים בטוח שיאפשר להן למלא את תפקידן החינוכי. אמאני מספרת: “כאשר חזרנו לבית הספר, קיבלתי החלטה לא לדבר על פוליטיקה או על המלחמה, לא בכיתה ולא בחדר המורים. יש בי צורך להגיד שיש צד שני ויש הקשר לכל מה שהתרחש בשבעה באוקטובר. אבל ידעתי שלא יבינו את זה, ולכן החלטתי לא לדבר בכלל. ידעתי טוב מאוד שאם אומר זה עלול להיגמר רע”- מילה שהם לא רוצים לשמוע "שמרתי על שתיקה או נמנעתי משיחות; פשוט עניתי בתשובות כלליות נור שיתפה: וקצרות, לא הגבתי גם כי פחדתי. שמעתי הרבה סיפורים על מורות שזומנו לחקירות – אז אני פשוט שתקתי, לא דיברתי ולא הבעתי דעה”. רכזת במכון מרחבים סיפרה על מקרה נוסף, שבו מורה שפרסמה פוסט שקרא לעצור את המלחמה איבדה את מקום עבודתה: “ההורים פעלו נגדה, היא יצאה לחופשה ללא תשלום ולא חזרה לבית הספר”. "עובדיה, "הארץ- באוקטובר, שירה קדרי7 חשדנות ודרישות נאמנות: מורות ערביות בחינוך היהודי חשות שסומנו מאז28 18 :וסים סיפר “נכתבו הרבה אמירות בקבוצות המורים בוואטסאפ, כמו ‘צריך לחסל את כל העזתים’ או ‘הם חיות אדם’, ואני לא הגבתי בכלל”. הוא תיאר שיחה שקיים עם מנהלת בית הספר, שבה שיתף אותה בתחושת ההשתקה: “אמרתי לה שכואב לי גם על מה שקורה בצד השני, אבל אין לי מקום להביע את הכאב הזה או את דעתי. היה לי חשוב לשתף אותה במחשבות, ברגשות ובהתלבטויות שלי, וברצון שלי להימנע מלשמוע או לנהל שיחות על המלחמה”. רדיפה ו"מבחני נאמנות" במקרים רבים מורות ערביות בחינוך העברי נדרשו לעבור מעין “מבחני נאמנות” מול קולגות, תלמידים והורים. בחלק מהמקרים, הורים איתרו ברשתות החברתיות של המורות אחר עד - “עדויות” לחוסר נאמנות לתפישתם, והשתמשו בהן ככלי לרדיפה ונקיטת אמצעים נגדן כדי פיטורין. לעיתים אף פורשו התבטאויות תמימות באופן שגוי, תוך יצירת אווירה של חשדנות אמון, שגרמה למורות לבחור בצנזורה עצמית ולהימנע משיח חופשי. על מורות ערביות -ואי נכפתה דיכוטומיה – הן נדרשו להצהיר על שייכות לאחת משתי זהויות מוחלטות (“איתנו או נגדנו”), דבר ששולל מהן את האפשרות להציג זהות מורכבת או להציג נקודת מבט רחבה יותר. כל אלה הובילו לתחושת רדיפה בקרב המורות הערביות, שנאלצו לפעול תחת לחץ כבד ובמסגרת מערכת שלא הצליחה להעניק להן סביבה שוויונית, בטוחה ומכילה. 19 רכזת במכון מרחבים תיארה מקרה שבו מורה מאזור הצפון העלתה לפני יותר משנתיים תמונה אקצא. -שלה עם רקע של מסגד אל "ההורים נכנסו לפרופיל שלה בפייסבוק, ראו את התמונה, ועוררו אקצא הוא מקום -סערה בקבוצות ההורים והצוות. אף שהיא הסבירה לצוות כי אל קדוש למוסלמים, ההורים התעקשו, וסירבו לחזרתה לחנך את הכיתה ואף לבית הספר כולו, ולבסוף נאלצו להעביר אותה ללמד בבית ספר אחר". במקרה אחר, תיארה אותה רכזת שיח בין מזכירת בית הספר למורה ערביה, שהוביל לעזיבתה מבית הספר: “המזכירה שאלה: “ראית מה עשו לנו החמאס?” והמורה השיב: “זה כל כך נורא שאני לא מצליחה אפילו לדמיין את מה שקרה”. המזכירה פירשה את האמירה כהכחשה של הטבח ותמיכה בטרור, פרסמה פוסט, שיתפה את ההורים והגישה תלונה בעירייה. המורה זומנה לחקירה, והמפקחת הציעה להעבירה לבית ספר יהודי אף על פי שלימדה שמלמדת בבית הספר במשך שבע שנים”.- אחר “סייעת שאלה אותי אם אני תומכת חמאס. עניתי לה שאני לא רוצה נור סיפרה: לענות על שאלה כזו. היא התעקשה, שאלה שוב, וכשלא עניתי, אמרה: סימן שאת תומכת חמאס ובעד מה שקרה - ‘אם את לא רוצה לענות באוקטובר”. 7-ב גם שאם תיארה חוויה דומה: “כאשר חזרתי לבית הספר, התלמידים שאלו אותי: ‘עם מי את? את עם חמאס? את אוהבת ישראל? את מאמינה באלוהים ובנביא מוחמד’”?. 20 :עוד סיפרה שאם “בתקופה שבה למדנו בזום, התקשרה אליי מורה שלא כל כך הכרתי. היא שאלה: ‘היי מה שלומך?’ ואני מתוך הרגל עניתי: ‘היי אני בסדר’. היא אמרה: ‘בסדר? מוזר שמישהי אומרת שהיא בסדר בימים כאלו ובמצב כזה’. אמרתי לה שאני לא מתכוונת שאני בסדר, הרי כולנו רואים את האסון ומרגישים את הפחד ואת הלחץ. אז היא שאלה אם אני מדמיינת איך האנשים בדרום חיים, ועניתי שאני מקווה לימים רגועים, אבל הרגשתי שהיא מנסה להוציא ממני מילים”. מעדותה של אמאני בולט סיפורה של חברתה למקצוע: “אני יודעת על חוויה של מורה ערבייה שמלמדת איתי. אצלה זה התחיל בזום. היא העבירה שיעור, וכמה דקות לאחר שסיימה אותו, קיבלה שיחת טלפון מהמנהלת והתבקשה להגיע מיד לבית הספר. התברר שאחת האמהות טענה כי עברה ליד המחשב וראתה שהרקע של המורה בזום הוא דגל פלסטין וגם שמעה את המילים ‘אללה אכבר’. אנחנו מתחברות לזום באמצעות מייל של משרד החינוך והכל מוקלט, אין מצב שהיה דגל פלסטין ברקע. ההסבר ל’אללה אכבר’ הוא שהמורה גרה ליד ’אד’אן’. כאשר המורה חזרה לבית הספר, -מסגד, ושם נשמעת הקריאה לתפילה ה ובגלל שהיא גם לובשת חיג’אב, התלמידים החלו לכנות אותה ‘חמאס’. שמעתי תלמיד שראה אותה ואמר: ‘הנה הגיעה המחבלת ותומכת הטרור’. המורה סבלה מהתלמידים, והיו נגדה טענות שקריות רבות”. פגיעה והעדר תמיכה מצד הנהלת בית הספר מהניתוח עולה כי במקרים רבים הנהלת בית הספר לא סיפקה למורות הערביות תמיכה והנחייה, ולעיתים אף הפגינה יחס מזלזל, מפחית או מתעלם כלפי מצוקותיהן. במקרים מסוימים, הפגיעה הגיעה ישירות מצוות הניהול. בשל מצב עניינים זה, נאלצו המורות להתמודד לבדן עם האווירה הקשה והמדירה ששררה בבית הספר. היעדר התמיכה מצד ההנהלה ערער את תחושת השייכות של המורות ויצר תחושה שהזהות שלהן אינה לגיטימית ושעליהן להצניע אותה. 21 :יארא סיפרה “ביום הראשון שלי בעבודה, נכנסתי לחדר המורים ולא הכרתי אף אחת. זיהיתי שיש מורות ערביות, ניגשתי אליהן וניהלנו שיחת היכרות ראשונית בערבית. כעבור דקות קיבלנו, שלוש המורות הערביות, הודעה מהמנהל על פגישה דחופה. הוא 10 ביקש שנגיע מיד לחדרו. המנהל אמר לנו במפורש: ‘אתן נמצאות בבית ספר יהודי, ואסור לכן לדבר כאן בערבית. בחדר המורים תדברו ביניכן בעברית, כדי שכל מי שבחדר יבין’”. “הייתי בהלם. הייתי בבית הספר רק שעתיים. אחת המורות הוותיקות אמרה לו שאם מישהו רוצה לדעת על מה אנחנו מדברות הוא מוזמן לשאול ואנחנו נתרגם. היא כעסה מאוד על הדרך שבה נזף בנו. אנ תהיתי, ולא ידעתי אם באמת יש חוק כזה שאסור לי לדבר ערבית, אז קפאתי. היום אני מתחרטת שלא הגבתי לנזיפה שלו”. אמאני תיארה מקרה נוסף, שבו מורה שעובדת לצידה בבית הספר חוותה יחס גזעני מהתלמידים. תגובת ההנהלה, לדבריה, הותירה אותה המומה: “המנהלת אמרה לי שייתכן שהמורה ספגה יחס גזעני ואמירות קשות בגלל שהיא לובשת חיג’אב. היא הסבירה שאני, כיוון שאינני לובשת חיג’אב, לא צריכה לחשוש מיחס כזה. הייתי בהלם מהאמירה הזו ועד היום אני כועסת על עצמי שלא הגבתי”. למרות הקשיים והאתגרים, מורות רבות המשיכו למלא את תפקידן באחריות, מסירות ומחויבות כלפי תלמידיהן והתעקשו להמשיך ללמד גם בתנאים מורכבים. ראוי לציין כי מהניתוח עלו גם דוגמאות הפוכות, בהן הנהלות קידמו דיאלוג פתוח בצוות. מקרים אלו ממחישים כי קידום שיח שקוף, גם במצבים רגישים, יכול להפחית מתחים ולחזק את תחושת השייכות והביטחון של כלל חברי/ות הצוות. במקרים אלו בלטה מנהיגות ניהולית שהפגינה אמפתיה, הקשבה וגמישות, ויצרה סביבת עבודה תומכת ומכילה גם בתקופות של משבר. כאשר הנהלה מקרינה תמיכה ורגישות, היא מהווה דוגמה אישית לצוות ולתלמידים, ומשפיעה על האווירה הכללית בבית הספר. 22 בחלק מהמקרים, צוותי הניהול אף סיפקו הדרכה ושימשו אוזן קשבת לצוות החינוכי ובכך סייעו להפחית תחושות של עוינות ופחד. כך, לדוגמה, סיפרה נור: “בשבוע הראשון התקיים מפגש בזום לכל הצוות. המנהלת דיברה רבות על היחסים בין ערבים ליהודים, והתייחסה למצב הרגיש. היא אמרה שהמצב מתוח ושאסור שעניינים פוליטיים ישפיעו על הקשרים בין המורות הערביות והיהודיות. מחנכת ערבייה פנתה למנהלת ושיתפה בכך שלמורות ולסייעות הערביות יש שאלות וחששות בנוגע להגעה לבית הספר. הם ארגנו עבורנו מפגש זום שבו השתתפו הפסיכולוגית, היועצת, המנהלת ושתי הסגניות. חלק מהמורות שיתפו שהן מפחדות לחזור לבית הספר. המנהלת הייתה קשובה, הביעה תמיכה ואמרה: ‘תחזרו מתי שאתן מרגישות בטוחות’”. ניכור בחדר המורים והמורות חדרי המורים וסביבת העבודה המשותפת הם מרכיב חשוב בעבודתן של מורות, שכן שיתוף פעולה בתוך הצוות החינוכי הוא חיוני למילוי תפקידן. לעמיתים בבתי הספר העבריים יש השפעה מכרעת על תחושת השייכות והביטחון של מורות ערביות, על תפקודן ועל יכולתן לקחת חלק אינטגרלי בפעילות החינוכית. עד פרוץ המלחמה, היחסים עם הצוותים החינוכיים תוארו כטובים או לכל הפחות תקינים; לא דווח על גילויי גזענות, ואף צוינו מקרים בהם הצוות סייע להן להשתלב ונתן להן תחושה שהן מהוות חלק חשוב מעבודתו. אולם, לדבריי המרואיינות, מאז פרוץ המלחמה היחסים הפכו במקרים רבים מרוחקים וקשים, והשהות בחדר הצוות נעשתה לגיטימציה לזהותן. -חוויה מורכבת. מורות תיארו ניכור, התעלמות, שיח לאומני ואלים שיצר דה חלקן אף קיבלו מסר שאינן רצויות בחדר המורים. “כשחזרנו לבית הספר נכנסתי לחדר המורים, אמרתי בוקר טוב ולא ענו לי. הייתה תחושת ריחוק” כך מתארת יארא ומוסיפה: 23 “אני מתגברת במתמטיקה, ואני מעבירה שיעורים יחד עם מורה נוספת. בזמן השיעורים בכיתה היא מתייחסת אליי כרגיל ומדברת איתי, אך בחדר המורים היא וכל שאר המורות מתעלמות ממני לחלוטין”. שאמס תיארה חוויה דומה: “אחרי שלושה שבועות בערך חזרנו לבית הספר, נכנסתי לחדר המורים ולא ענו לי כאשר אמרתי ‘בוקר טוב’. לא היו את החיוכים הרגילים אז בהפסקה נשארתי בכיתה. למוחרת, בהפסקה החלטתי כן ללכת לחדר מורים. הרגשתי שהמורות דיברו בקול רם בכוונה שאשמע: הן אמרו שאין אזרחים בעזה, וצריך למחוק גם את הילדים, כי הילדים בעזה נולדו לרצוח יהודים”.- את עזה אמאני סיפרה כי נתקלה באמירות קשות גם במהלך פגישות הצוות: “בזום הראשון של עם כל הצוות, בו דיברנו על התארגנות וחזרה ללמד, היה פחות נוח כי, אנחנו, המורות הערביות, לא אמרנו מילה. המורות היהודיות שיתפו יותר ברגשות שלהן. גם בפגישת הזום השנייה לא דיברתי”, היא מספרת. “מורה אחת אמרה שכל הערבים צריכים למות, ובמיוחד הערבים הפלסטינים אזרחי מדינת ‘גם אותם צריך להעניש ולהעמיד במקום’”.- ישראל גם יארא תיארה חוויה קשה מול הצוות החינוכי: “בשבוע השלישי למלחמה התחילו להגיע הודעות בקבוצות הוואטסאפ של המורות. מורה אחת שלחה תמונה של בניינים הרוסים בעזה וכתבה: ‘גם אם התמונה זה משמח את הלב’. כולן שלחו לבבות ולייקים. נפגעתי מאוד מההודעה - פוטושופ הזו. לא הגבתי. הרגשתי זרה. אמרתי לעצמי” ‘מה אני עושה כאן?’. היו גם אמירות והודעות שקראו להשמיד את עזה ואת כל הערבים”. 24 מנגד, היו גם מקרים שבהם צוות הבית הספר גילה תמיכה במורות וידע להגיב כראוי לאיומים שהופנו כלפיהן. כך למשל, במקרה של ויסאל, שתלמידים החרימו את שיעוריה או התנהגו כלפיה באופן בלתי הולם. “השיעורים בזום היו מאוד מאתגרים. רק בשיעורים שאני העברתי התלמידים לא השתתפו, ואז פניתי למחנכות וביקשתי עזרה”. סיפרה והוסיפה: “היה גם תלמיד שכל הזמן הפריע לי ושלח בצ’אט הודעות כמו ‘מה את חושבת על מחבלים?’ או שאל ‘יש פה בזום מחבלת?’ מחנכת הכיתה ראתה את ההודעות והרחיקה אותו למספר ימים. המתח, היחס הפוגעני והאמירות הקשות הגיעו רק מהתלמידים. מהצוות קיבלתי תמיכה, מחלק מהמורות וגם ממחנכות הכיתות”. 25 חסמים מהממצאים עולה שורה של חסמים המונעים השתלבות מוצלחת של מורות ערביות במערכת החינוך הממלכתית העברית: . היעדר מדיניות ברורה וביטוי עמדה ציבורית הולמת מצד 1 משרד החינוך משרד החינוך לא פרסם מדיניות סדורה שתנחה את צוותי ההנהלה וההוראה כיצד להתמודד עם המתחים והאתגרים שנוצרו במרחב הלימודי מאז פרוץ המלחמה. לאור שתיקה רועמת זו, נותרו הצוותים הניהוליים ללא כלים שיאפשרו לשמר סביבת עבודה תקינה בבתי הספר. לרשות המשרד עמדו הצהרות עבר שיכלו לסייע בפיתוח כלים ומענים, בהם חוזר מנכ”ל “חיים משותפים”, שבמסגרתו אומצה מדיניות לקידום שיח, היכרות והכרה בזהויות השונות בחברה הישראלית. לצד ההיעדר המקצועי, משרד החינוך גם נמנע מהבעת עמדה ציבורית ברורה שתיצור מסגרת נורמטיבית ותומכת, ותגדיר עקרונות מנחים עבור צוותי החינוך, במיוחד אל מול תלמידים והורים בתקופה רגישה זו. לשם השוואה, ניתן להביא את דוגמת משרד הבריאות: ד”ר ספי מנדלוביץ’, : “כבר התחלנו 29המשנה למנכ”ל, התייחס לנושא בגלוי בכתבה שפורסמה בעיתון דה מרקר ערבית) ויוכשרו למתן -לעבוד על צוותים ייעודיים שיעסקו רק בסוגייה הזאת (שותפות יהודית מענה לאירועים שמתרחשים בארגוני הבריאות. הם יהיו בקשר שוטף עם השטח ויאפשרו שיח על נושאים קשים, וביום שאחרי יפעלו כדי לוודא שתפיסת הגיוון שלנו תמשיך לבנות אמון וחוסן”. . היעדר כלים מקצועיים, הכשרה וגיבוי מהנהלת המוסד 2 החינוכי הנהלת בית הספר היא הכתובת לכלל המורות, ערביות ויהודיות כאחת. לפיכך, עליה להנחות את הדרג המקצועי, במיוחד בעתות מתיחות ומחלוקת, באמצעות הכשרות מקצועיות שיספקו לצוות החינוכי כלים בנושאים כגון חיים בשותפות, ניהול שיח קונפליקטואלי, מערכי שיעור בעתות משבר ומתיחות, הוראה בצוות מגוון ועוד. כמו כן, מההנהלה מצופה לשמש אוזן קשבת לצוות החינוכי, לספק לו תמיכה וגיבוי, ולהיות כתובת אחראית למקרים של תלונות המצריכות בירור הוגן. בהיעדר מדיניות ברורה מצד משרד החינוך, נותרו הנהלות בתי הספר ללא כלים שיאפשרו הם המערכת. פגיעה במרקם הזה היא סכנה קיומית, דה מרקר- רוני לינדר, הערבים הם לא "חלק" ממערכת הבריאות29 29.10.23 26 להן להתמודד עם המשבר באופן מקצועי ומושכל. בשל כך, נאלץ כל צוות ניהולי לפעול באופן עצמאי, ולעתים, על אף כוונות טובות, לא הצליחו המוסדות החינוכיים להתמודד עם המצב ולספק מענה הולם. במקרים רבים, הנהלות נמנעו מגיבוש או פרסום קווים מנחים שנדרשו לצורך שמירה על שגרת עבודה תקינה, כפי שהתקיימה טרם המשבר, ולא יצרו עבור המורות את תנאי ההגנה והתמיכה הנדרשים. התמודדותן עם מקרים של רדיפה או התעמרות הייתה לעיתים קרובות שרירותית, בלתי עקבית, ולא התבססה על מדיניות סדורה שתבטיח טיפול שוויוני, מקצועי וחף מהטיות או שיקולים זרים. . היעדר כלים ופתרונות לניהול חדרי מורים מגוונים 3 חדרי המורים מהווים את זירת המפגש החברתית והמקצועית של צוותי החינוך, והם חלק אינטגרלי משגרת היום של כל מורה. לחדר יש תפקיד כפול: מרחב המשמש לצרכי הרווחה של המורות, כאזור המאפשר מנוחה וחיבור עם מורות אחרות, ומרחב המהווה חלק מסביבת העבודה של המורה, שבו היא מבצעת מטלות אדמיניסטרטיביות, בודקת מבחנים, מכינה מערכי שיעור ועוד. לכן, תחושת ביטחון ושייכות בחדרי מורים היא הכרחית לצורך תפקודה של כל מורה. אולם, מהראיונות עולה כי אף גורם רשמי לא פרסם קווים מנחים או קידם שיח בין המורות על הדרכים להפיכת המרחב למכיל ושוויוני עבור כולן. במיוחד בחדרי מורים מגוונים מבחינה לאומית ובעתות של קונפליקט ומלחמה, היעדר פעולה בנושא הותיר את המרחב המקצועי ללא מענה ופתרונות למתרחש. בשל מצב דברים זה, מורות ערביות רבות נחשפו להתבטאויות משפילות וגזעניות, דווקא במרחב שאמור לשמש עבורן אזור בטוח. . היעדר כלים חינוכיים ופתרונות גישור להתמודדות עם 4 אירועים של גזענות ורדיפה מצד ההורים והתלמידים לאור היעדר מדיניות והכוונה מצד משרד החינוך והנהלות בתי הספר, ובצל האווירה המתוחה גם בחדרי הצוות, נחשפו מורות ערביות לביטויי גזענות, רדיפה והתעמרות מצד הורים ותלמידים – לעיתים בלי שקיבלו כל מענה הולם. מערכת החינוך לא סיפקה כלים מקצועיים להתמודדות עם מקרים אלה: לא תיווך חינוכי בין המורה לבין הקהילה (תלמידים/הורים), לא שיח ערכי מבוסס על כבוד, סובלנות ושותפות, ולא מנגנוני גישור שיאפשרו טיפול מערכתי. תגובות המערכת, כאשר היו, נטו להיות חלקיות או פוגעניות בעצמן – בין שבהקטנת האירועים, התעלמות מהם, או, במקרים חמורים יותר, הרחקת המורות, שיבוצן מחדש או הוצאתן לחופשה כפויה. 27 המלצות אף על פי שנייר מדיניות זה עוסק בתקופת משבר, הממצאים שהוצגו בו מצביעים על כך שהחסמים המרכזיים לשילובן של מורות ערביות במערכת החינוך העברית נובעים מהתנהלות שגרתית, ולא רק מנסיבות חירום זמניות. למעשה, האופן שבו פועלת מערכת החינוך בימי שגרה הוא שקובע את חוסנה ואת יכולתה להתמודד עם מצבי קיצון. בהתאם לכך, ההמלצות שלהלן אינן עוסקות רק בהתמודדות מיידית עם משברים, אלא מבקשות לקדם שינוי מערכתי עמוק וארוך טווח, שיתרום לבניית מערכת חינוך יציבה, שוויונית ועמידה יותר. לאור החסמים שזוהו, גובשה רשימת המלצות המופנית למשרד החינוך, ולגורמים המקצועיים הפועלים בו – אגפים, יחידות וגורמי הכשרה – במטרה להפוך את השתלבותם של עובדות ועובדי הוראה ערבים לתהליך פורה, מיטיב ואפקטיבי לטובת כלל הצדדים: מורות ערביות, חלקן מחנכות8-ביקור צוות מרחבים בבי"ס אוסישקין בכפר סבא משלב כ 28 . אימוץ תכנית משרדית לקליטת עובדות ועובדי הוראה1 ערבים בחינוך העברי לאור מספרן ההולך וגדל של מורות ערביות בחינוך העברי, ובצל המציאות המורכבת והמתוחה בארץ, מומלץ כי משרד החינוך יסדיר תהליך קליטה ברור לעובדות ועובדי הוראה ערבים. תהליך זה יכלול הכשרה מקדימה למורה המשתלבת, ליווי מקצועי ורגשי, ופיתוח מסגרות תמיכה. אחת הדרכים האפשריות היא לאמץ את תוכנית “משלבים ומשתלבים” של מכון מרחבים כתוכנית מערכתית. התוכנית מעניקה, בין היתר, הכשרה תרבותית, לרבות על החגים של תלמידי החינוך העברי, וליווי מצוות רכזות בעת כניסתן לבתי הספר. כיום, התוכנית פועלת בהיקף מצומצם, ,עם מאות מורות בודדות, בשל מגבלות תקציב, אולם השקעה מתאימה תאפשר להרחיב את היקפה ולתמוך בכול המורות הערביות המשתלבות. 29 . ייסוד תוכניות הכשרה וליווי לצוותי הוראה וניהול2 ספר משלבים-בבתי על משרד החינוך להוביל תוכניות הכשרה וליווי לצוותים שאליהם מצטרפים מורות ספר משלבים. ההכשרות יאפשרו בניית -ומורים ערבים, וכן למנהלי ומנהלות בתי סביבה מקצועית ובטוחה בחדרי המורים, תוך עידוד שיח פתוח, מכבד וקולגיאלי. מנהלים ומנהלות יעברו הכשרה במסגרת “אבני ראשה” (מכון לפיתוח מנהיגות, כלים ) תוך שימת דגש על הפיכת הסביבה הבית ספרית למכילה, 30והכשרות למנהלים שבה יש מקום וכבוד לשפה, לבוש, תרבות וזהות ערבית (ולצדן, - בטוחה, ומכבדת לכל זהות אחרת). כמו כן, יקבלו צוותי ההנהלה הנחיות ברורות להתמודדות עם מקרים של גזענות מצד צוותים, הורים או תלמידים, בליוויי של אנשי מקצוע מנוסים שיספקו ייעוץ והכוונה במקרים מורכבים או יוצאי דופן. מכון לפיתוח מנהיגות, כלים והכשרות למנהלים30 25 יום קהילה של המורים בתכנית, אפריל 30 . עידוד יישום תוכניות שילוב באמצעות תגמול מוסדי3 מומלץ כי הפיקוח של משרד החינוך יפעל לקידום תוכנית השילוב בבתי הספר, תוך שימוש במדדי הערכה ברורים. ניתן לשלב את הרשות הארצית למדידה והערכה ספר בהם ייושמו נהלי -בחינוך (ראמ”ה) או את מערך הפיקוח כמנגנוני מדידה. בתי לדוגמה, באמצעות הקצאת שעות נוספות לבית הספר - קליטה מיטביים יתוגמלו המשלב, בתנאי שצוות ההוראה משתתף בהכשרה ועומד ביעדי הליווי שנקבעו. 31 .גיבוש נוהל שקוף ומקצועי לטיפול במקרים של4 רדיפה, התעמרות, גזענות והטרדה מומלץ כי משרד החינוך יפתח נוהל סדור לטיפול בתלונות מצד צוותים, מנהלים, הורים או תלמידים כלפי מורות ומורים ערבים. הליך זה יכלול בירור מפורט, שקוף ורגיש, תוך הגנה על זכויות המורה בכל שלבי הבדיקה. מומלץ להבטיח ייצוג מגוון בוועדות המשמעת, לרבות אנשי ונשות חינוך מהחברה הערבית, ולשלב מבט חינוכי רחב אשר לוקח בחשבון את חשיבות שילובם של מורים ומורות ערביות בחינוך העברי לצד ההתמודדות עם נסיבות המקרה. 32 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר השתלבות- 1 נספח עובדי הוראה ערבים בזרם החינוך העברי מורים ערבים במערכת החינוך הממלכתי עברי במספרים מוחלטים שנה* יהודים ואחרים ערבים סך הכל שינוי באחוזים ערבים שינוי באחוזים יהודים ואחרים 2010 62,185 343 62,557 - - 2011 64,971 418 65,422 21.87% 4.58% 2012 67,371 492 67,871 17.70% 3.74% 2013 70,103 534 70,644 8.54% 4.09% 2014 72,490 605 73,096 13.30% 3.47% 2015 74,796 678 75,475 12.07% 3.25% 2016 76,431 738 77,170 8.85% 2.25% 2017 79,034 815 79,850 10.43% 3.47% 2018 81,160 961 82,123 17.91% 2.85% 2019 82,528 1,092 83,622 13.63% 1.83% 2020 85,057 1,393 86,452 27.56% 3.38% 2021 88,347 1,685 90,033 20.96% 4.14% 2022 89,294 2,067 91,371 22.67% 1.49% 2023 90,358 2,702 93,104 30.72% 1.90% 2024 90,726 3,017 93,839 11.66% 0.79% .נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המספרים זניחים.2010 * לפני שנת 33 נתוני משרד החינוך בדבר ממצאים ראשונים מקובץ- 2 נספח בתי הספר במגזר היהודי עם צוותים מעורבים ספר במגזר היהודי עם - בתי1,334 . על פי רישומי המשרד, בשנת הלימודים תשפ”ד פועלים1 .צוותים מעורבים מורים לבית ספר.3.4 , עם ממוצע של37- ל1 . מספר המורים מהמגזר דובר הערבית נע בין2 ) מבתי הספר57%( גילאיים, רובם חנ”מ-ספר רב-. צוותים מעורבים שכיחים יותר בבתי3 .18% יסודיים- ובקרב על23% ספר יסודיים-בקרב בתי . לוח לפי מחוז4 מחוז ספר -מס’ בתי במחוז -מספר בתי ספר עם צוותים מעורבים ספר -אחוז בתי עם צוותים מעורבים תל אביב531 277 52% חיפה402 193 48% חינוך התיישבותי178 81 46% מרכז694 283 41% צפון688 203 30% דרום563 143 25% מנח’י294 58 20% ירושלים225 31 14% מוכרים לא חרדי243 49 20% .ספר עם צוותים מעורבים- מפקחים יש בתי138-. ל5 .ספר למפקח- בתי9.7 , עם ממוצע של36 - ל1 . מספר בתי הספר נע בין6 34 . לוח לפי מחוז7   ספר-מספר מפקחים על בתי עם צוותים מעורבים ספר עם -ממוצע מספר בתי צוותים מעורבים למפקח מרכז26 11.1 תל אביב23 11.0 צפון19 10.8 דרום18 8.1 חיפה13 12.3 חינוך התיישבותי10 8.1 ירושלים6 4.3 מנח’י6 5.5 מוכרים לא חרדי8 15.9