חומר רקע - גורמים חיצוניים

1 המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב החינוך בכפרים הבלתי מוכרים : התייחסות ל" הצעה להקים רשות חינוך "לבדואים ,נייר עמדה16 פברואר2026 מכון ריפמן הציע לאחרונה להקים רשות חינוך לבדואים. אנו מתנגדים להצעה וסבורים כי אין כל הצדקה להקמת בירוקרטיה חדשה לשם ניהול מוסדות החינוך ,. בנוסף המסגרת המשפטית המוצעת, שעוצבה בתקופת המנדט, אינה .מתאימה כלל לניהול החינוך כיום ,מתוך היכרות עמוקה עם מערכות החינוך הבדואיות בדרום אנו מציעים תחת זאת לחזק את הרשויות המקומיות הבדואיות, ובפרט המועצות האזוריות הנושאות ב עיקר ה נטל הכספי של שירותי החינוך לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים. ראוי להבטיח שירותים ראויים לתלמידים אלו באמצעות ,תקצוב הולם, הקמת גנים, פיצול בתי ספר ענקים ו שורה של צעדים נוספים , ש יפורטו בסיכום . ,בהמשך הדרך ראוי להקים20 מרכזי שירותים שיהוו מענה מקיף ו הולם .לצרכי הכפרים ולצרכי התלמידים החיים בהם בתי הספר והגנים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב כ- 35 כפרים בלתי מוכרים , ובהם כ- 80,000 תושבים . ברוב הכפרים הללו לא מצויים בתי ספר, ואף לא גני .ילדים ביישובים הבלתי מוכרים בנגב פועלים רק 14 בתי ספר יסודיים ו- 3 בתי ספר תיכוניים. בתי הספר היסודיים מופעלים ברובם'כמסגרת שמונה שנתית (כיתות א- )'ח ע מי ב , ו וטם כמסגרת שש -שנתית . רוב תלמידי הכפרים הבלתי מוכרים לומדים בבתי הספר ביישובים המוכרים, כלומר ברהט וב- 6 מועצות מקומיות וכן .בשתי מועצות אזוריות: מ"א נווה מדבר ומ"א אלקסום התלמידים הלומדים בכפריהם הם מיעוט , כ- 9,000 בלבד. סיכויי הזכאות לבגרות בבתי הספר בכפרים לא מוכרים נמוכים באופן ניכר מאלו המצויים ביישוב מוכר1. שם יישוב שם מוסד 'מס ת למידים 3 202 2 רשות אחראית בתי ספר יסודיים ואדי אלנעם יסודי עזזמה א 880 מ"א נווה מדבר ואדי אלנעם יסודי עזזמה ב 1121 מ"א נווה מדבר ואדי אלנעם יסודי עזזמה ג 203 מ"א נווה מדבר עבדה ביה"ס עובדת 316 מ"א נווה מדבר חשם זנה יסודי חשם זנה 207 מ"א נווה מדבר מה כר יסודי כר מה 303 מ"א נווה מדבר אבו קווידר יסודי נווה מדבר 1033 מ"א נווה מדבר אבו קרינאת (אום )מתנאן 'אבו קרינאת א 760 מ"א נווה מדבר ביר משאש יסודי ביר אלמשוש 547 מ"א נווה מדבר חרבת אלוטן יסודי אלאמל 918 מ"א אלקסום תל עראד יסודי תל ערד 418 מ"א אלקסום אלפורעה 'אלפורעה א- ראש זהר 887 עיריית ערד אלפורעה 'אלפורעה ב 282 עיריית ערד אלפורעה אלפורעה ג' ע"ש חיים הרצוג --- 3 עיריית ערד בתי ספר תיכוני י ם אלפורעה תיכון מקיף עתיד אלפורעה 1037 עיריית ערד זרנוק אבו קוידר תיכון אורט אבו קוידר 248 נווה מדבר ואדי אלנעם תיכון חדש ואדי אלנעם 244 4 נווה מדבר 2 מה נתונים שב :טבלה ניתן ללמוד כך • בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים פרושים במרחב עצום: מעבדה בדרום עד חרבת אלוטן בצפון, מחרבת .אלוטן במערב ועד תל עראד ואלפורעה במזרח • בתי הספר( פועלים ברובם11 ) באחריות המועצה האזורית נווה מדבר, ומיעוטם באחריות מועצה אזורית ( אלקסום2 ( ) ועיריית ערד4 .) • ,מבין בתי הספר היסודיים9 ,כפופים למ"א נווה מדבר. מבין התיכונים2 ,כפופים למ"א נווה מדבר. בסך הכל 11 .בתי ספר כפופים למ"א נווה מדבר • שבעה מבתי הספר מ מוקמים ביישובי ם ,בתהליכי הכרה, ובהם ארבעה בתי ספר בואדי אלנעם שכבר הוכר ו כן בתי הספר בעבדה, רכמה וחאשם זנה . .מוסדות אלו צפויים להשתייך למועצות אזוריות בשנים הבאות :המסקנה המתבקשת • הפרישה הקיימת המשלבת את בתי הספר במועצות האזוריות הבדואיות ובעיריית ערד הגיונית יותר מיצירת מסגרת על-מרחבית נוספת , החולשת אף היא על שטח עצום ,ש בו פזורים בתי ספר בודדים . • 11 בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים מהווים שיעור גבוה מתוך31 בתי הספר במ"א נווה מדבר. לעומת זאת, שני המוסדות ביישובים הבלתי מוכרים הם מיעוט קטן בקרב26 .מוסדות חינוך מ"א אלקסום • אין טעם בהקמת רשות חינוך עבור14 בתי ספר, כאשר מחציתם צפויים להשתייך למועצות האזוריות עם .ההכרה בהם השיפור המתבקש חייב להתמקד ב התמודדות עם חולשתן הניהולית והפידגוגית של המועצות האזוריות הבדואיות, ובפרט עם קשייה של מ"א נווה מדבר , האחראית לרוב בתי הספר בכפרים הב לתי מוכרים . גני ילדים בכפרים הבלתי מוכרים לצד בתי הספר היסודיים בכפרים הבלתי מוכרים ופ 'עלים גני ילדים, ולמשל לצד בתי הספר עזזמה א' ועזזמה ב בואדי אלנעם פועלים שני אשכולות גנים ובהם16 גנים. בצד בית הספר נווה מדבר פועלים16 גנים, בצד בית הספר ביר משאש8 גנים, ובצד 'בית הספר אבו קרינאת א- 7 ,. ביישובים בלתי מוכרים נוספים פועלים גנים בודדים בלבד וכך למשל ברחמה4 ', בעזזמה ג3 ובחאשם זנה2 . באלע'ארה פועלים במתחם מיוחד5 גנים. רוב הגנים בכפרים הבלתי מוכרים נתונים לאחריות המועצה האזורית נווה מדבר, ובהם לפחות56 גני ילדים5 . ברבים מהכפרים הבלתי מוכרים אין כלל גנים. לפי נתונים שמסר משרד החינוך למרכז המחקר של הכנסת בשנת 2023, לכ- 5,000 ילדים בדואים, הזכאים לבקר בגן לפי חוק לימוד חובה, אין מסגרת גנית, וזכותם לחינוך מקופחת6 . ,המרכז הלאומי לחקר החברה הבדואית רק5% מהילדים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בגילאי6 - 3 מבקרים בגן המצוי בכפרם7 .להיעדר הגישה לגנים משמעויות על המוכנות לבית הספר ועל המשך תהליכי הלמידה וההתפתחות הקוגנטיבית והחברתית , על הזכאות לבגרות ועל ההצלחה האקדמית ו ההכנסה העתידית8 . .המחסור בגני ילדים פוגע בזכות החוקתית לחינוך ובעקרון השוויון, ומונע מהתלמידים שוויון הזדמנויות ה מסגרת המשפטי ת המוצעת : רשות חינוך מקומית- כלי מיושן ובלתי רלוונטי .מרכז ריפמן הציע להקים "רשות חינוך מקומית" לבדואים המושג "רשות חינוך מקומית" (רח"מ ) מעוגן בחוק לימוד .חובה ובתקנות החינוך ,בחוק לימוד חובה .הגדרת הרח"מ היא כללית ביותר. בהתייחס לעיר, הרשות היא העירייה בהתייחס למושב וקיבוץ, הרשות ,היא ועד המושב או מזכירות הקיבוץ. ביחס ל"שטח אחר", שאינו מוניציפלי :ההגדרה של הרשות היא עמומה ביותר ""אדם שמונה" או "ועד שהוכר . .בתקנות החינוך, הניסוח הוא כללי ביותר, וחסרות הגדרות מחייבות של רשות החינוך שאינה ברשות מקומית :התקנות מותירות עשרות שאלות בלתי פתורות, ולמשל מיהו "האדם " ?שהוא הרשות מיהם חברי הועד? מהם כישוריהם המיוחדים של החברים? מהן סמכויותיה ם ?? מהם יחסי הכפיפות כיצד ייבחרו חברי הועד ו ?לאיזו תקופה ?כיצד יתקיימו בחירות ב"שטח" שאין בו רשות כיצד יוחלפו חברי הועד ומתי? מה ם תחומי הפעולה הארגוניים והפידגוגיים שהרשות תיטול על עצמה? ועוד . 3 תקנות החינוך נשענות על פקודת החינוך1927 , שהיא דבר חקיקה מנדטורית , ש נוסח לפני99 שנים . התקנות שעוצבו בשנת1933 מבוססות על חקיקה קולוניאלית, ארכאית .ובלתי רלוונטית למינהל הקיים בישראל זו חקיקה לא דמוקרטית, שנעדר בה ה עיקרון היסודי של שותפות התושבים .בעיצוב המדיניות ובגיבוש דרכי החינוך של ילדיהם :המסקנה המסגרת המשפטית של ר ח"מ – עמומה , ,מיושנת ,אינה מתאימה למציאות ו .אינה דמוקרטית ניסיון העבר: כישלון חרוץ של רשות החינוך לבדואים רשות החינוך לבדואים שפעלה בשנים1981 עד2004 נכשלה לחלוטין בקידום החינוך הבדואי, כפי שהעידו דו"ח ( ועדת כ"ץ1998 ( ) ודו"ח דורון מור2001 .) ,הכישלון התפרש על כל התחומים: קידום הבינוי, התשתיות, המתקנים .ההצטיידות, ההסעות, ועוד. וכמובן רמת ההישגים הנמוכה ורמת הנשירה הגבוהה ביותר ד"ר מור המליץ בין השאר על בדיקת הסטטוס המשפטי של הרשות9 . .בעקבות ממצאיו של ד"ר מור החליט משרד החינוך לפרק את הרשות כפי שעולה בין השאר מ המלצת "ר ד מור, כישלון הרשות לחינוך הבדואים נבע במידה רבה מעיגונה במסגרת משפטית בלתי מתאימה. המסגרת המשפטית אינה מספקת מענה לשאלות הבסיסיות :הבאות • .הגדרה של סמכויות הרשות וסמכויות חברי הועד שלה • .הגדרה של התפקידים הפדגוגיים של הרשות • .הגדרת סמכות הועד, לרבות במינוי המנהל והחלפתו, מינוי מנהלי מוסדות והחלפתם, תקציבים ועוד • הגדרת כפיפות המנהל ל ו.ועד • ,הגדרת חובות חברי הועד לרבות מ ניעת .ניגודי עניינים • .הגדרת דרכי הפעולה של הועד ותקנון הפעולה: מספר הפגישות, ניהול הפגישות ועוד • הגדרה של הכישורים המקצועיים הדרושים לחברי הועד , לרבות השכלה וניסיון ניהולי , ו/או של תפקידם כנציגי ציבור ואופן בחירתם. • ,הגדרת הכפיפות למשרד החינוך ו קביעת קיומה של אוטונומיה מקומית10 . כישלונה המהדהד של רשות החינוך לבדואים נבע מהעדר מסגרת משפטית המתאימה לצרכים, ועל כן פורקה בשנת2004 . ודאי שמסגרת הפעולה של רח"מ אינה מתאימה לחינוך בשנת2026 .ואילך כפי שהעיר בכיר חוקרי החינוך הבדואי, פרופ' אסמעיל אבו סעד, על מנת שתזכה לאמון ותוכל להשפיע על זהותו של הצעיר הבדואי, על מערכת החינוך הבדואי לשלב את תרבות הבדואים, את מסורתם ושפתם ואת ערכיהם בחומרי הלימוד ובפעילות החינוך . כמו כן חשוב ש המערכת תובל בידי מנהיגות הקהילה ואנשי מקצוע המשתייכים לה . מערכת שאינה כזו, מטפחת ניכור של התלמיד מזהותו ומקהילתו, או אף מהמערכת עצמה ומהמדינה11 . ההורים הבדואים זכאים, כשאר אזרחי ישראל, להנהלת חינוך התואמת את צרכיהם ו רגישה ל ,משאלותיהם ב אמצעות ה יהיו רשאים להשפיע על חינוך ילדיהם ולחנכם על- .פי מסורתם ותרבותם החינוך הבדואי צרי ך להתנהל על-ידי מנהיגים נבחרים ואנשי מקצוע בני הקהילה, ולא על - .ידי פקידים שממנה משרד החינוך :תקצוב המועצות האזוריות המועצות האזוריות הבדואיות מתמודדות עם יישובים שאין להם ברוב שטחיהם תשתיות בסיסיות של כבישים ומדרכות, צנרת מים, מערכות ביוב, קווי חשמל, קווי טלפון ורשתות תקשורת. ליישובים במועצות אלו אין ככלל תשתיות תעסוקה, כגון אזורי תעשייה או מפעלים, קרקעות חקלאיות מניבות או מתקני תיירות. אין למועצות האזוריות הכנסות ניכרו ת ממתקנים ממשלתיים או מעסקים פרטיים גדולים הפועלים בשטחן . אוכלוסיית היישובים ענייה ומסווגת ככלולה באשכול1 בסולם הסוציו-אקונומי . רוב הדיור ביישובים אלו אינו מוסדר, התושבים מעוטי הכנסות, ועל כן ככלל במועצות אלו שיעורי גביית הארנונה זניחים .שיעורי התעסוקה נמוכים, ושיעורי העוני גבוהים12 . ההכנסות המוגבלות של המועצות האזוריות מבוססות על הקצאות ממשלתיות, בעיקר בתחומי החינוך והרווחה. אין .ביישובים אלו השקעות משמעותיות בפיתוח כלכלי או בהכשרה לתעסוקה אין בכוחה של הרשות להשקיע תקציבים .משמעותיים בפיתוח השירותים או בטיובם .על כן, השירותים במועצות אלו מוגבלים הכנסותיהן המועטות של המועצות האזוריות הבדואיות מחולקות בין תושביהן הרשומים לבין תושבים רבים שאינם .רשומים להלן הפער בין מספר התושבים הרשומים במרשם התושבים לבין אומדני משרד החינוך לגבי מספר :התושבים בפועל 4 נתוני תושבים למ"ס2023 13 אומדן תושבי ם משרד החינוך14 2024 מ"א נווה מדבר 13,820 58,604 מ"א אלקסום 19,971 57,821 סך הכל 33791 116,425 ,כלומר מספר התושבים המוערך ע"י משרד החינוך גדול פי3.4 ממשרד התושבים הרשומים .במרשם האוכלוסין ולמשל, מספר התלמידים הלומדים במוסדות מ"א נווה מדבר גדול בכ- 3600 ממספר התושבים הרשומים בה15 . התוצאה הנה, כי משאבי המועצות האזוריות הבדואיות מתחלקים בקרב אזרח ים רבים, ש חלקם אינם רשומים .כתושבים ברשות :המשמעות המועצות הללו ,אינן מתוקצבת עבור אוכלוסייה המונה יותר מ- 78,000 .איש במקרים רבים, התושבים הגרים במתחמים צמודי דופן ליישוב מגיעים לשטחו לצרוך שירותים. קשה להבחין בין תושבים הגרים בשטח המוניציפלי וזכאים לשירותים לבין אלו שמחוץ לשטח, מה גם שאינו מסומן בשטח. לעיתים ,קשה להבחין בין בני משפחה מסויימת שגרה בתחום השיפוט לבניה האחרים שמחוץ לתחום השיפוט. מצב זה הנובע מרישו .ם המען של אזרחים בדואים כ"בני שבטים", מטיל על הרשויות המקומיות נטל תקציבי כבד משרד הפנים הכיר בעבר בפערי התקצוב הנובעים מהשירותים הניתנים ל תושבי ה כפרים הבלתי מוכרים, ובתקופה "מסוימת אף העניק לרשויות הבדואיות מענק שכונה "מענק פזורה16 בסך כ- 20 מיליון ש"ח17 . ואולם בהמשך המענק בוטל , בין השאר בשל קושי לקבוע אמות מידה חוקיות תקפות לחלוקתו . :המסקנה הסדרי התקצוב של המועצות האזוריות אינם סבירים, ו מונעים מתן שירות הולם לתלמידים . הסדרי תקצוב בלתי תקינים למחלקות החינוך במועצות האזוריות הסדרי התקצוב של המועצות האזוריות עבור תלמידי ה "חוץ " מהכפרים הבלתי מוכרים אינם הולמים את הצרכים , ואינם מביאים בחשבון כפי הנדרש :מספר גורמים • עומק המצוקה חינוכית, החברתית והכלכלית של התלמידים, המחייב הוצאות מיוחד .ות • .היעדר המבנים התקינים בבתי הספר, המחייב הוצאות תחזוקה חריגות • .היעדר התשתיות בבתי הספר, מצב הגורם להוצאות יתרות, למשל להסדרת דרכי עפר המועצה האזורית אלקסום הגיעה פעמיים לידי קריסה תקציבית שנבעה במידה רבה מהיעדר שיפוי ראוי עבור .הוצאות חינוך ,כך, למשל בשנת 2019 עתרו ההורים בכפרים לבתי משפט, ובלחצם ה תגייס משרד החינוך ל מחיקת חובות של המועצה ולשיפור מנגנוני השיפוי התקציבי18 . .המועצה האזורית נווה מדבר הגיעה אף היא לידי משבר תקציבי ב חודשים האחרונ ים , בעקבות עתירה לבית ,המשפט מתקדמת המועצה להסדר חובות עם משרד החינוך, ולשיפור מנגנוני השיפוי התקציבי19 . המשרד משפה את הרשויות המקומיות במסגרת הסכם רכש הממומן מאת "תקנת ילדי הפזורה", ואולם, ההסכם אינו משפה את הרשות המקומית באופן מלא על הוצאותיה הנובעות מחובתה להבטיח שירותים נאותים למוסדות בכפרים הבלתי מוכרים. בנוסף, השיפוי אינו שוטף, ולעיתים התקצוב בגין הוצאו ת שהוציאה הרשות המקומית מתעכב משך חודשים רבים. לא אחת נמצא כי המשרד מותיר בידו כספים שעליו לשלם לרשות המקומית ללא הצדקה. לעיתים קרה, שהמשרד הטיל על הרשות המקומית להוציא הוצאות נוספות, בניגוד לנאמר בהסכם . עקב כל האמור, הרשות המקומית נאלצת לעיתים בעל כורחה להוציא הוצאות ולצבור חובות, שאין בכוחה לשלם20 . ,מנגנון השיפוי אינו מביא בחשבון את המצב החריג במועצות האזוריות הבדואיות: כך, למשל ה מועצה ה אזורית נווה מדבר מפעילה14 בתי ספר וכן103 גני ילדים ללא היתר בנייה!!! זאת, בשל כשלים בפעולת הרשות לחינוך הבדואים ומועצה אזורית אבו בסמה בעבר הרחוק. מצב זה מחייב הסדרה, שעלותה כרוכה בהוצאות גדולות שהמועצה אינה מסוגלת לממן21 . 5 בדומה לכך, המועצה מצאה עצמה מטופלת במוסדות חינוך בכפרים הבלתי מוכרים שפעלו ללא חיבורים לרשת חשמל, אף שהממשלה החליטה לחברם לחשמל. המועצה נאלצה לעתור נגד משרדי ממשלה, כדי להבטיח שירותי בסיס לבתי הספר22 . עקב המחסור התקציבי והיעדר השיפוי הנאות נקלעו ,המועצות האזוריות שוב ושוב לעימותים עם ספקים. כך למשל .המועצה האזורית אלקסום התעמתה עם חברות הסעה שהשביתו את ההסעות לתלמידיה משך ארבעה ימים המועצות האזוריות עצמן נאלצו לא אחת להשבית שירותים בשל חסרון כיס, ולמשל השבתת23 ,גנים במקרה אחד והשבתת9 כיתות גן במ קרה אחר23 . המסקנה: הרשויות הבדואיות אינן משופות באופן סביר לשם מילוי הצרכים והבטחת שירותים איכותיים ל .תלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים :סיכום והמלצות :לסיכום 1 . ( הכלי המשפטי שמעצבות תקנות החינוך1933) נשען על המשפט המנדטורי, אינו הולם את ימינו , ואינו מתאים לחברה דמוקרטית, ו בפרט למערכת המבוססת על שותפות התושבים וההורים בעיצוב החינוך . 2 . פעולתה הכושלת של רשות החינוך לבדואים בשנים1981 עד2004 הביאה לפירוקה בידי משרד החינוך . כך הוכ חה בעליל הסכנה הגלומה בהישענות על מסגרת משפטית ארכאית ומיושנת של רח"מ . 3 . מערכת בירוקרטית נוספת תגביר כפילויות וסרבולים, פיצולים ועיכובים, ואין בה תועלת. זאת, בפרט כאשר .ממילא שבעה מבתי הספר מצויים בכפרים בלתי מוכרים הנתונים בתהליכי הכרה 4 . .יש לטפל בשורש הבעיה, ולא לבנות עוד מבנים בירוקרטיים. יש לחזק מבנים קיימים, ולא לבנות מעקפים 5 . לאזרחים הבדואים זכות להשתתף בעיצוב מדיניות החינוך של ילדיהם. החינוך הבדואי צריך להתנהל בידי מנהיגים נבחרים ואנשי מקצוע בני הקהילה, לאור תרבותה ובהתאם למורשתה , כדי למנוע ניכור . 6 . על מנת שמערכת החינוך תזכה לאמון, ראוי לטפח מערכת חינוכית הבנויה על שותפות עם הקהילה, ולא על ."ניהול סמכותי "מלמעלה 7 . מצב החינוך בכפרים הבלתי מוכרים אינו מ צריך מסגרות חדשות, כי אם הקצאה הולמת של תקציבים למועצות האזוריות הבדואיות ולכ ל ל הרשויות המקומיות .הקולטות תלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים 8 . משרד הפנים הכיר בעבר בפערי התקצוב הנובעים מהשירותים הניתנים לכפרים הבלתי מוכרים, ובתקופה ."מסוימת אף העניק לרשויות הבדואיות מענק שכונה "מענק פזורה יש ל קדם .תקצוב חיוני מעין זה 9 . משרד החינוך מתקצב את הרשויות הבדואיות בתקציב חינוך שאינו הולם את צרכיהן , ובעיקר אינו משפה .אותן בשיעור ראוי על מתן השירותים לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים :המלצות 1 . יש לדחות את הצעת מכון ריפמן להקמת רשות לחינוך הבדואים, שכן המסגרת המשפטית המוצעת מקורה בתקופת המנדט, ואינה מתאימה כלל לניהול שירותי חינוך בשנת2026 . 2 . יש להבטיח לרשויות הבדואיות תקצוב הולם המתייחס לצרכיהן, ובעיקר לצרכים הנובעים ממתן שירות .לתושבים רבים שאינם רשומים בהן .בפרט, יש לחדש את הענקת "מענק הפזורה", ובסכומים הולמים 3 . ,יש להבטיח לרשויות הבדואיות תקציב מועדף בגין מתן שירותי חינוך לתלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים אשר י הווה מענה הולם למתחייב מעומק המצוקה החינוכית של התלמידים וילדי הגן , ומהמצב העגום של התשתיות במוסדות אלו. .תקצוב זה יבטיח אספקת שירותים רציפה ואף שדרוג השירותים ופיתוח חדשים 4 . יש לחזק את המועצות האזוריות הבדואיות, ובפרט את המועצה האזורית נווה מדבר המתמודדת עם ניהולם של 11 בתי ספר ביישובים הבלתי מוכרים וכן עם 56 .גני ילדים 5 . יש לתקצב בדחיפות כ- 160 כיתות גן לכ- 5000 ילדי גן בדואים, ו כך לממש את זכותם החוקית של כלל הילדים .לחינוך .יש להרחיב את פרישת גני הילדים בשכונות של כפרים הבלתי מוכרים 6 . חשוב לתקצב בדחיפות מבנים יבילים תקינים בכלל בתי הספר בכפרים הבלתי מוכרים , ולהוסיף משרדים מעבדות וחדרי ספח אחרים כקבוע בפרוגרמה למוסדות חינוך . 7 . ראוי לפצל בהקדם האפשרי בתי ספר ש מספר תלמידיהם עולה על800 , כגון עזזמה א', עזזמה ב', יסודי נווה מדבר ו כן .תיכון אלפורעה 6 8 . יש להשקיע בקידום פידגוגי של החינוך הבדואי בכפרים הבלתי מוכרים, לרבות תוכניות לימוד נוספות ופעילות בחינוך הבלתי פורמלי , וכן מסלולים מגוונים בתיכונים . 9 . חיוני לשפר את מערך השירותים לתלמיד, לרבות שדרוג .מערך ההסעות 10 . ב שנים הבאות , יש להקים20 מרכזי שירותים בכפרים הלא מוכרים, בהתאם להמלצות שהתוותה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום בסוף שנת2022 . 1 אלכסנדר זבלוצקי ויניב ריינגוורץ. פערי הישגים בחינוך התיכוני בקרב האוכלוס י יה הבדואית בנגב. מאיירס ג'וינט- מכון ברוקדייל2023 . 2 נתוני ם מקורות שונים לשנת 2023 . .אלא אם צוין אחרת 3 בית הספר אלפורעה ג' נחנך במרץ2025 . 4 בית הספר התיכון החדש ואדי אלנעם נחנך בספטמבר2024 . הנתון מאוקטובר2024 . 5 עת"מ26 - 01 - 37149 ביסאן אבו קרינאת 'ואח .נגד מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך. ר' אתר האגודה לזכויות האזרח 6 אתי וייסבלאי. יישום חוק לימוד חובה מגיל3 בחברה הבדואית בנגב. הכנסת, מרכז המידע והמחקר, מרץ2023 . 7 דשבורד הנתונים של המרכז הלאומי ל מידע ולמ חקר החברה הבדואית בנגב במכלל ה האקדמית ספיר לשנת2024 - 2023 . 8 'יצחק פרידמן, ג'וני גל ודנה וקנין. עוני בגיל הרך ואי שוויון בחינוך. עמ203 - 184 בתוך חנה אילון וחובריה, אי- שוויון בחינוך– ממחקר ,למדיניות. ירושלים, מרכז טאוב2019 9 עתירה ל בג"צ7383/01 .מעיגל אלהוואשלה ואח' נגד לימור לבנת שרת החינוך ומשה שוחט ראש הרשות 10 ,איילת ברק מדינה. מסמך רקע לדיון בנושא מעמד הרשות לחינוך הבדואי בנגב. הכנסת, מרכז המחקר והמידע2001 . 11 256 in - Saad. Education and Identity Formation Among Indigenous Palestinian Arab Youth in Israel. Pp. 235 - Ismael Abu Douane Champane and Ismael Abu-Saad (eds). Indigenous and Minority Education. Beer Sheva, Ben Gurion University, 2005. 12 מנאל חריב. שנתון סטטיסטי של החברה הבדואית בנגב2024 . תמונת מצב על השנים2023 - 2012 . באר שבע, מרכז נגביה, מרכז הידע והמחקר של החברה הבדואית בנגב. דצמבר2024 . 13 מחולל היישובים של למ"ס, נתונים לסוף שנת2023 . 14 ,מערכת שקיפות בחינוך של משרד החינוך2024 . 15 לפערים ניכרים בין נתוני משרדי הממשלה ביחס ליישובים הבדואים– ,משרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה, רשות האוכלוסין רשות ההסדרה להתיישבות הבדואים, והלמ"ס- ר' דו"ח מבקר המדינה72 'א' חלק ראשון "היבטי משילות בנגב", עמ68-69 ,. ירושלים משרד מבקר המדינה2021 . 16 המלצות הצוות לבחינת מענקי משרד הפנים בגין התושבים הרשומים בשבטים הבדואים בנגב. מוגש למנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן . ,ירושלים ,משרד הפנים26/11/2018 . 17 מירב ארלוז ו ,רוב. השקופים כבר שקופים פחות: משרד הפנים תיקצב לראשונה את תושבי הפזורה הבדואית. דמרקר7/1/2019 . 18 עת"מ19 - 11 - 24494 .מעיגל אלהוואשלה ואח' נ' שר החינוך. פורסם באתר האגודה לזכויות האזרח 19 עת"מ26 - 01 - 37149 ביסאן אבו קרינאת 'ואח נגד מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך. ר' אתר האגוד ה .לזכויות האזרח 20 מכתב סלאמה עדיסאן ראש מועצה אזורית נווה מדבר למירי נבון, מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך מיום18/12/2025 . הנדון: הודעה .על הפסקת ניהול מוסדות החינוך בפזורה. מצורף לעתירת ביסאן אבו קרינאת ואח' נגד מנהלת מחוז הדרום, שם 21 .מכתב סלאמה עדיסאן, שם 22 בג"צ5576/14 .'מועצה אזורית נווה מדבר נגד משרד התשתיות הלאומיות ואח 23 עת"מ19 - 11 - 24494 .מעיגל אלהוואשלה ואח' נ' שר החינוך. פורסם באתר האגודה לזכויות האזרח