חומר רקע - גורמים חיצוניים

גילוי דעת: יוזמות להבאת כוח אדם לא מיומן למסגרות לגיל הרך יסבו נזק להתפתחות הפעוטות בישראל ותוצאתן אף תהיה החרפת מצוקת כח האדם לטווח הארוך .הגיל הרך נמצא במשבר כח אדם קיצוני, אשר מוביל לסגירת מעונות וגנים על בסיס יומי אנו, חוקרות וחוקרים מהאקדמיה ומומחים מתחומי התפתחות הילד, החינוך והמדיניות הציבורית, פונים אליכם ערב הדיונים בוועדת החינוך שיעסקו במחסור האקוטי .בכוח אדם במסגרות לגיל הרך ,הדיונים שנקבעו ל- 17.2.26 , יעסקו בהיתכנות העסקת עובדים זרים במסגרות לגיל הרך וכן בהעסקת בני נוער בגנים ובצהרונים , במענים למחסור . • ,שתי ההצעות הללו הן פתרונות "פלסטר" זמניים אשר יבריחו כח אדם מוכשר ואיכותי .מהמערכת ובכך יחריפו את המשבר • הפגיעה באיכות החינוך תהווה סכנה ממשית להתפתחותם של פעוטות בישראל ולחוסנה של .מערכת החינוך כולה • הצעד המוצע יפגע בכלל הפעוטות אך גם יביא להרחבה של פערים ואי שיוויון (בעוד שחינוך איכותי בגילים אלה יביא לצמצום אי שוויון) ל ייצוב המערכת ובהמשך שגשוגה נדרשים פתרונות עומק תשתיתיים : • ה עלאת השכר במסגרות לגיל הרך ; • הרחבת מערך ההדרכות וההכשרות ויצירת אפיקי קידום והתפתחות מקצועיים • שיפור התקינה במסגרות והקטנת גודל הכתות כדי לאפשר עבודה חינוכית ולהפחית מהעומס המוטל על הצוותים מיטוט ה מעמד המקצועי של העובדות בגיל הרך עד להישענות כלל הענף על כח עבודה זר החינוך לגיל הרך הוא פרופסיה הדורשת ,הכשרה מיומנות ו הדרכה מתמשכת, שכן מדובר בהתמודדות יום יומית עם סיטואציות מורכבות ועדינות , בתקופה הכי רגישה בחייו של אדם . ,לכן השוואת הטיפול בפעוטות לסיעוד קשישים או לעבודות כפיים, השוואה מתבקשת כאשר בוחנים .באילו מקצועות מייבאים עובדים זרים לישראל, היא שגיאה חמורה הבאת עובדים זרים תשדר מסר הרסני לצוותים הקיימים - עבודתכן אינה דורשת מומחיות ו לכן ניתן להחליפ כן בכוח עבודה זול ולא מיומן. מהלך כזה יוביל לבריחה המונית נוספת מהמקצוע, לשחיקה בשכר ול כישלון סופי של הניסיונות לבנות תשתית מקצועית פרופסיונלית ו .איכותית בישראל ניסיונות אלו קרמו עור וגידים בשנים האחרונות כאשר המעונות עברו ל משרד החינוך והחל תהליך של ,פיתוח הכשרות מקצועיות מערך הד רכה וגם מענק התמדה שניתן בשנים קודמות . זאת מתוך הבנת החשיבות של כח אדם יציב אשר מתפתח מקצועית ומלווה את הילד ברצף לאורך השנים .ייבוא עובד ות זר ות מהווה היפוך של מגמת הפרופסיונליזציה הזו , וכך הפתר ון הזמני של הכנסת 5,000 עובד ות יהפוך במהרה לצורך בעשרות אלפים, עם קריסת המערך המקומי כולו. פגיעה בהתפתחות הילדים שנות הגיל הרך הן השנים הקריטיות ביותר להתפתחות הילד לאדם שיהיה בבגרותו. עד גיל6 המח מגיע ל- 95% מגודלו, ורק עד לגיל שנתיים נוצרים קשרים חדשים במח. מסגרות לגיל הרך אינן "שמרטפות", אלא סביבה שבה שוהה הילד את מספר שעות הערות הרבה ביותר שלו, וככאלו יש ,להן תפקיד מכריע להתפתחות ולרכישת השפה יכולת .הוויסות הרגשי והכישורים החברתיים .התפתחות זו תלויה באופן ישיר באיכות האינטראקציה בין הפעוט לבין הדמות המטפלת השנים הראשונות אף מהוות מסד ל בניית זהות ושייכות תרבותית, גם במסגר ו .ת החינוך הכנסת כוח אדם ,זר ללא הכשרה פדגוגית, ללא ידיעת השפה וללא הבנה של צרכים התפתחותיים , .תפגע אנושות ביכולת המערכת לספק חינוך כלשהו ועל אחת כמה וכמה חינוך איכותי ,למותר לציין כי הסיכוי שהעובדות הזרות יעברו הכשרה פדגוגית שתביא אותן לרמה הנדרשת הוא נמוך מאוד, שכן הכשרה שכזו תהיה ארוכה ויקרה, בעוד שהבאתן נועדה לפי פרסומים בתקשורת לספק פתרון מיידי .למחסור שנוצר העמקת ה פערים החברתיים ,כאמור הכנסת עובדים זרים או צעירים מדי למסגרות החינוך, תדרדר את איכות החינוך שניתן בהן עוד יותר .ותפגע בכלל הילדים עם זאת, מחקרים מהארץ ומהעולם מראים בבירור כי ילדים מרקע מוחלש נפגעים יותר מילדים מרקע חזק, משהות במסגרות בהן כח האדם איננו מוכשר ולא מספק .להם את הגירויים הדרושים להם .זאת מכיוון שהסיכוי שלהם לקבל את הגירויים הללו בבית נמוך יותר כך, במקום להשקיע בחינוך לגיל הרך כדרך לצמצם פערים, המדינה תרחיב אותם כבר מראשית החיים, ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להפוך את המגמה הזו .בהמשך נדרשת תכנית אסטרטגית ליצירת תשתית לחינוך איכותי– במקום פתרונות ארעיים הפתרון למחסור אינ נ ו ייבוא כוח אדם זול, ,מחו"ל או מבתי הספר אלא השקעה אסטרטגית בהון :האנושי בישראל. יש צורך בתכנית חירום לאומית שתכלול • שיפור דרמטי בתנאי השכר ובמעמד המקצועי של המחנכות- .מטפלות • הכשרה והדרכה שוטפת לכלל הצוותים במסגרות לידה עד6, בהיקף מספק . • .יצירת מסלולי קידום והתפתחות מקצועית בתוך המערכת • שיפור התקינה וצמצום התפוסה במסגרות ., כדי לאפשר עבודה חינוכית אמיתית ממצאי סקר שערך מרכז טאוב בקרב מאות מטפלות במסגרות לגיל הרך בשנים 2023-2024 מחזקים את טענותינו. כ- 70% מהן חושבות על עזיבה, בראש ובראשונה - הן במעונות והן בגנים- בגלל השכר הנמוך ,קושי העבודה .ועומס הילדים הגורם הבא אחריו הוא היעדר מסלולי התפתחות מקצועיים אותו ציינו כרבע מהמטפלות ו העובדה כי התפקיד לא נתפס כמכובד . כאמור, כניסת כח אדם זר או צעיר ת .דרדר עוד יותר את כבוד המקצוע ותחריף את הבעיה חשוב לציין, כי הצורך לבצע עבודות נוספות כגון ניקיון דורג נמוך בסיבות לעזיבה, כך שפתרון נקודתי לטיפול בעבודות התחזוקה ככל הנראה לא ימנע עזיבה נוספת . יתרה מכך , יש סיכוי לא מבוטל שגם העובדות הזרות שיגיעו יעזבו את התחום התובעני הזה שהשכר בו נמוך לטובת עבודות קלות ומשתלמות יותר . לסיום נדגיש, כי גם אם נדמה שמדובר בפתרונות זולים ומהירים, הרי שעלותם כבר בשנים הבאות תגדל עשרות מונים– הפגיעה באיכות החינוך תתורגם לנזקים התפתחותיים ורגשיים ולעלויות כלכליות כבדות למדינה בדמות צורך בטיפולי קלינאות תקשורת, טיפולי בריאות הנפש ומענים .טיפוליים משקמים אנו קוראים לוועדת החינוך לגדוע פתרונות נקודתיים שמתבססים על הכנסת כח אדם חסר מיומנות למערכת באיבם, ולהכריז על מצב חירו ם בגיל הרך שיוביל לגיבוש ועדה מקצועית שתייצר תכנית לאומית. על החתום : תואר ושם תפקיד מוסד/ארגון ד"ר כרמל בלנק מרצה וחוקרת בכירה המרכז האקדמי רופין ומרכז טאוב ד"ר צליל אינציגר חוקרת ומרצה המרכז האקדמי רופין פרופ. אסתר עדי - יפה ראשת התכנית להתפתחות הילד וראשת תכנית האריס אוניברסיטת בר אילן ד"ר יערה שילה מנהלת יחידת 'גירסא דינקותא' ורכזת תכנית ''ראשית אפרתה- מכללה אקדמית לחינוך יערה מן מנהלת מחקרי מדיניות בקרן ברל כצנלסון ודוקטורנטית למדיניות ציבורית קרן ברל כצנלסון ואוניברסיטת תל אביב ד"ר אורטל בוחניק אציל פסיכולוגית חינוכית מומחית ומרצה המרכז האקדמי רופין ד"ר ירדן גליקסמן חוקרת ומרצה בכירה, ראשת מסלול פסיכולוגיה, המחלקה למדעי ההתנהגות המרכז האקדמי רופין ד"ר שולמית חשן חוקרת ומרצה במסלול הגיל הרך מכללה ירושלים ד"ר גלית זנו חוקרת ומרצה בתואר השני לגיל הרך מכללת אורנים ד"ר אבתסאם מרעי- סרואן ראשת החוג לגיל הרך ורכזת הכשרת מטפלות - מחנכות המכללה האקדמית סכנין תואר ושם תפקיד מוסד/ארגון "ד ר סמדר מושל מנהלת מרכז המידע והמחקר המועצה לגיל הרך ד"ר פירחה חמו ראש החוג לגיל הרך אפרתה- מכללה אקדמית לחינוך ד״ר אלונה פלג ראש החוג והתוכנית לגיל הרך המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט נועה וייסמן סבג מנהלת המרכז ההוליסטי לגיל הרך עיריית חדרה רוית רוזנפלד קרפט מרצה ומנהלת מקצועית, הכשרה והדרכה חינוכית במסגרות לידה- 3 ארגון "ראשית" לקידום הגיל הרך, ותכנית האריס, אונ' בר - .אילן ד"ר סיון שתיל כרמון מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג ובתכנית לגיל הרך המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט מעיין קירשמן מדריכה פדגוגית ומרצה לחינוך מיוחד לגיל .הרך מדריכת גננות במעון יום שיקומי עמותת .צ'יימס .מכללת סמינר הקיבוצים .עמותת צ׳יימס ישראל ד"ר אורית מועלם מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג ובתכנית לגיל הרך המרכז האקדמי לוינסקי וינגייט איריס גלילי ראשת החוג והמסלול לגיל הרך האקדמית חמדת ד"ר אסתי תאומים-בן מנחם מרצה בגיל הרך ומרכזת התכנית לתואר שני באוריינות ושפה מכללת דוד ילין אביטל אנג׳ל אהרוני מחקר והדרכה המכללה האקדמית אחווה אוניברסיטת אריאל דינה גילב מדריכה פדגוגית ומרצה מכללת אורנים אריק בר-נס ,מנהל המעבדה לחדשנות ובינה מלאכותית מכון ברנקו וייס ד"ר משה פולטורק מחנך, מרצה ומדריך פדגוגי בגיל הרך המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ד"ר סיגלית אבירם בריל מרצה וחוקרת בחוג לגיל הרך ובמעבדה לחקר הגיל הרך חברת העמותה למען הגיל הרך המכללה האקדמית בית ברל אוניברסיטת ת"א לאה אופיר גמלאית משרד החינוך ומכללת בית ברל העמותה למען הילד בגיל הרך "ד ר יפית שבחון - שרף גננת, מדריכה פדגוגית, מרצה וחוקרת במסלול הגיל הרך מרכז אקדמי לוינסקי- וינגייט עו״ס טוקה גולדי חברה בהנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך ובעבר מנהלת האגף לגיל הרך דבויצו העולמית העמותה למען הילד בגיל הרך ד״ר קורל שחר נוירו יועצת חינוכית ומשפחתית, בעלת המכון לשיפור תפקודי המוח, חוקרת המכון לשיפור תפקודי המוח של ד״ר שחר, אוניברסיטת תל אביב תואר ושם תפקיד מוסד/ארגון ד"ר הילה שנהב ראשת המחלקה לגיל הרך מכללת סמינר הקיבוצים חגית סולומון מנהלת לידה עד6 שוהם חברת הנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך מועצה מקומית שוהם העמותה למען הילד בגיל הרך מור דקל יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, יועצת ראש העיר פ"ת לגיל הרך, משפטנית ואשת חינוך העמותה למען הילד בגיל הרך ד״ר רז טננבאום מרצה וחוקרת פעוטות עם התפתחות טיפוסית ולקויות מורכבות בגיל הרך מכללת סמינר הקיבוצים, הקריה האקדמית אונו, אוניברסיטת חיפה ד״ר ענת בן שבת ,ראש החוג והמסלול לגיל הרך חברת העמותה למען הילד בגיל הרך המכללה האקדמית בית ברל עו"ד ולרי זילכה מנהלת מחלקת מדיניות בית איזי שפירא ד"ר אפי סטולרסקי חוקרת מעונות יום, מקדמת שיפור איכות טיפול במעונות יום באמצעות איטרס - 3 דר' סיגל אחיטוב ראש התכנית לתואר שני בגיל הרךא המכללה האקדמית אורנים אופירה בן שלמה מנהלת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במ מכללת אורנים ד"ר לינדה יעקב שדה פסיכולוגית, יועצת ארגונית ומרצה המרכז האקדמי רופין ד"ר אורית דרור ,חברת צוות בעמותת אחים ואחיות לישראל ,חברת צוות במכון הישראלי לחינוך בגיל הרך .מרפאה בעיסוק אחים ואחיות לישראל; מכללת .אורנים בטי כהן עו"ס וחברת הנהלה .העמותה למען הילד בגיל הרך ד"ר ענת פורת מרצה ומדריכה פדגוגית במחלקה לגיל הרך מכללת סמינר הקיבוצים ד״ר נועה גורי גוברמן מרצה ומדריכה פדגוגית במחלקה לגיל הרך מכללת סמינר הקיבוצים ד"ר גלית בינט חוקרת ,המכון הישראלי לחקר הגיל הרך מכללת אורנים ליאן ברויטמן מומחית לגיל הרך וגננת מוסמכת , חברת העמותה לגיל הרך העמותה למען הגיל הרך ד"ר אפרת הראל חוקרת ומרצה בתחום התפתחות שפה בגיל הרך מכללת סמינר הקיבוצים נינט ששון ראש ענף הגיל הרך כוח לעובדים דנה וקנין גנאל חוקרת ביוזמה להתפתחות ואי שוויון בגיל הרך מרכז טאוב והאוניברסיטה העברית תואר ושם תפקיד מוסד/ארגון דנה שי חוקרת ביוזמה להתפתחות ואי שוויון בגיל הרך מרכז טאוב ואוניברסיטת תל אביב עדי כהן גוברין מרצה ומדריכה פדגוגית. מדריכה חינוכית במעונות היום סמינר הקיבוצים פרופ׳ שרון ערמון- לוטם מרצה וחוקרת שפה אוניברסיטת בר-אילן ד"ר תמר בר מדריכה פדגוגית, מרצה וחוקרת בגיל הרך מרכז אקדמי לוינסקי- וינגייט ד"ר הילה גנדלר - שלו חוקרת התפתחות שפה ומרצה סמינר הקיבוצים אירית דר מרפאה בעיסוק אחראית תחום התפ תחות הילד מרכז שניידר לרפואת ילדים שלומי בן חמו עו"ס בריאות הנפש בגיל הרך ומנהל את המרפאה לגיל הינקות המרכז לבריאות הנפש גההד"ר שולמית ביסמנובסקי מרצה, מדריכה פדגוגית ויועצת חינוכית לגיל הרך, ראש בית הספר ללימודי תעודה במקצועות החינוך לגיל הר ך המכללה האקדמית בית ברל