חומר רקע - גורמים חיצוניים
15.2.2026
נייר עמדה
התייחסות לדיונים שעל סדר היום:
"היתכנות להעסקת עובדים זרים כצוותי סיוע במסגרות החינוך לגיל הרך"
"בחינת העסקה של בני/בנות נוער מגיל 16 כסייעים/סייעות בגנים ובצהרונים"
נייר עמדה זה מוגש מטעם עמותת "תומכות ותומכים זה בזו", המייצגת את קולן של עשרות אלפי תומכות ותומכי חינוך והוראה בגני הילדים, בבתי הספר ובחינוך המיוחד והוא המשך ישיר של נייר העמדה שהוגש לדיון הדחוף שעסק בסגירת גנים בגלל החוסר בכוח אדם (מצ"ב). אנו מגיעות מן השטח, חוות את המציאות היומיומית ומכירות לעומק את האתגרים ומתוך כך אנו אומרות כי המציאות הנוכחית היא תוצאה של קריסה מערכתית.
המחסור בכוח אדם אינו "תקלה נקודתית" , אלא תוצאה ישירה של הזנחה ארוכת שנים ותפיסה ארגונית-מערכתית לקויה. הדיונים על הבאת עובדים זרים ואישור להעסקת בני נוער מגיל 16, לעבודה בגני הילדים, הם ניסיון לעקוף את הבעיה במקום לפתור אותה.
רקע: תמונת המצב- פברואר 2026
במסגרות ניהוליות-ארגוניות מוכרת תיאוריית "הסוס המת": הנטייה האנושית והארגונית להמשיך להשקיע משאבים בניסיונות להחיות פרויקטים או שיטות שנכשלו לחלוטין, במקום להכיר בכישלון ולהחליף את השיטה.
מערכת החינוך והשלטון המקומי מתעקשים "להצליף בסוס המת": במקום להודות כי מודל ההעסקה הנוכחי של תומכות החינוך פשט את הרגל, הם משקיעים מאמצים באלתורים ובפתרונות עוקפים, מגוחכים ומנותקים מהמציאות כדוגמת הרעיון לייבא עובדים זרים.
הגורמים למשבר:
המשבר הנוכחי הוא תוצאה ישירה של שחיקת המעמד המקצועי. השילוב של שכר נמוך, היעדר אופק קידום, יחס מזלזל ועומסים בלתי סבירים, יצר מצב בו לא ניתן לגייס כוח אדם איכותי או כוח אדם בכלל. כל עוד המערכת לא תתפוס את תומכת החינוך כדמות פדגוגית ומחנכת, נמשיך לחזות בנטישה המונית. שום עובד זר לא יפתור בעיה ששורשה הוא חוסר כבוד מקצועי.
בעשורים האחרונים, ובפרט ב-20 השנים האחרונות, תפקידן של תומכות החינוך עבר תמורות משמעותיות. השינויים הגלובליים, המהפכה הטכנולוגית והשינויים החברתיים שעוברת החברה הישראלית, משפיעים ישירות על הילדות והילדים ועל צרכיהם הרגשיים והחינוכיים.
תומכת החינוך אינה עוד "כוח עזר", אלא היא דמות חינוכית משמעותית, יציבה ונוכחת עבור מאות אלפי ילדות וילדים, היא נדרשת לכישורים פדגוגיים, שפתיים ותרבותיים, דרישות שייבוא עובדים זרים עומד בסתירה מוחלטת אליהן.
אופן ההעסקה והשכר- החטא הקדמון של המשבר נעוץ במבנה ההעסקה:
העסקה עקיפה וחסרת מעמד: התומכות מועסקות על ידי הרשויות המקומיות ללא הגדרה מקצועית ברורה (פרופסיה). הן משמשות כ"כלבוייניק" של המערכת, כאשר לכל הגורמים אינטרס לשמר אותן ככוח עבודה זול ומוחלש.
מנגנון תקצוב לקוי: שיטת התקצוב הנוכחית ("סל שעות" המועבר לרשות ולא שכר צבוע שמית לעובדת) מהווה פירצה הקוראת לפגיעה בזכויות.
הסכמים חסרי שיניים: הסכם השכר האחרון שנחתם בין השלטון המקומי להסתדרות הוא בבחינת "לעג לרש", הסכם קוסמטי המנותק מהשטח. תוספות השכר, כגון מענק התמדה, תוספת רמה מקצועית וכו' נשחקות מול הפגיעה היומיומית בתנאים.
חוסר פיקוח ישיר על יישום תנאי ההסכם, כשכל רשות נחשבת מעסיק עצמאי, מהווה פתח ליצירת פערים משמעותיים בין העובדות והעובדים במקומות שונים בארץ על אף שבפועל כולם עושים את אותה העבודה.
הצעות למדיניות ופעולה
לאור המצב המחייב התערבות מיידית, אנו בעמותה דורשות ליישם את הצעדים הבאים:
הגדרת התפקיד והכשרה מחייבת:
עיגון תפקיד "תומכת החינוך" כמקצוע מוכר הדורש הכשרה מקצועית סדורה, כתנאי סף לכניסה למערכת.
העסקה ישירה ומרכזית: מעבר להעסקת התומכות בצורה ישירה דרך חברת-בת של משרד החינוך או מחלקה/מנהלת ייעודית נפרדת ועצמאית, במקום המצב כיום בו ההעסקה נעשית דרך הרשויות המקומיות. צעד זה יבטיח אחידות בתנאים וניהול מקצועי ונטול אינטרסים.
מנגנון פיקוח ארצי נטרלי:
הקמת גוף מתכלל, נטול אינטרסים, אשר יפקח, יישם וידאג לעובדות ולעובדים בשטח. יהיה אחראי על הכשרה מקצועיות, תיווך וגישור בין כל הגורמים הרלוונטים.
אופק תעסוקתי וקידום: כפי שפורט בנייר העמדה הקודם, המצורף בזאת.
לנוכח כל הנאמר, ניכר כי יבוא עובדים זרים,וכן בני נוער צעירים, שאין להם את השפה, התרבות וההכשרה הנדרשת לחינוך ילדי ישראל, לא באמת יפתרו את הבעיה. יש לטפל ב"סוס המת": להסדיר את המקצוע, להבטיח שכר הוגן ומפוקח, ולהפוך את התפקיד לאטרקטיבי עבור כוח אדם ישראלי איכותי.
אנו, הנהלת העמותה והחברות בה, מביאות ראייה הוליסטית של הדברים ולא התמקדות בסעיפים כאלה ואחרים בשכר, שהם בעינינו, רק קצה הקרחון. אנו פועלות להעלאת המודעות לערך ולתרומה של תומכות ותומכים במערכת החינוך בכלל, ובגיל הרך בפרט, וכן פועלות לשינוי הנרטיב, רתימת שותפים, קבלה של תמיכה ציבורית תוך הכרה בתפקיד כמקצוע, מעוגן בחקיקה.
אנו מתעקשות על תנאי עבודה ראויים, מימוש זכויות, כבוד ויחס הולם, וכן על תנאי קבלה מסודרים.
אנו כאן לשירותכם, למען חשיבה משותפת, יישום תוכניות וגיוס הכוחות מהשטח לצורך הובלת שינוי משמעותי ועמוק שיישאר לאורך זמן.
בברכה,
רונית אביב
יו"ר העמותה