חומר רקע - גורמים חיצוניים
במקום, עמותה מקצועית ובלתי תלויה, מודה לכל תורמיה, התומכים בקידום זכויות אדם ברחבי העולם, על ההכרה באמינותה
ובחשיבות פעילותה. עיקר מימונה מישויות מדיניות זרות.
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
شارع نحالت بينيامين
٥٧
تل ابيب
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
פקס فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il
[email protected]
13
יולי2025
לכבוד
ע
ו''ד גלי בהרב-
,מיארה היועמ''ש
עו''ד עמית איסמן, פרקליט המדינה
רנ"צ דניאל לוי, מפכ''ל משטרת ישראל
תת ניצב אלעזר כהנא, יועמ''ש המשטרה
ישראל כץ, שר הביטחון
,רא"ל אייל זמיר
ה רמטכ''ל
אלוף אבי בלוט, מפקד פיקוד מרכז
,אלוף רסאן עליאן
מתפ''ש
,תא"ל הישאם אבראהים
ראש המנהא''ז
אל"מ אלי לברטוב, יועמ''ש איו''ש
,שלום רב
הנדו
ן:
דרישה דחופה לקביעת מדיניות לבלימת הטיהור האתני
ועקירת קהילות בגדה המערבית
אנו פונים אליכם ב
דחיפות ב
דרישה לגיבוש מדיניות ונקיטת פעולה לבלימת מגמה נמשכת ל
עקירה כפויה
ואלימה
של
עשרות רבות של משפחות ו
קהילות פלסטיניות
בשטחי C
ו-
B
בגדה המערבית,
על ידי אזרחים
ישראלים הפועלים בתמיכה צבאית וממשלתית. עקירה כפויה של אוכלוסיה אזרחית בשטח כבוש, שלילת
זכויותיה והענקת חסינות לגורמים אלימים כלפיה, התופסים חזקה בשטח במקום העקורים, עול ות
כדי
ביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. גורמי הייעוץ ואכיפת החוק אינם יכולים לעמוד מנגד ולאמץ
מדיניות פאסיבית אל מול כל אלה. עליכם לפעול
לאלתר לגיבוש ויישום מ דיניות לבלימת גל העקירה
.והגירוש
ארגוני זכויות אדם וסוכנויות האו''ם המטפלים ומנהלים מעקב אחר אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים
באופן שוטף מזה שנים, מסמנים תופעה חריגה בחומרתה של עקירה כפויה של קהילות רועים וקהילות
חקלאיו
ת בהיקף נרחב, ו"טיהור" אזורים שלמים, בעי קר בשטחיC
אך גם בשטחB
, מתושביה
ם
הפלסטינים.
עשרות רבות של קהילות נותרות גם כיום תחת איום לעקירה וגירוש, כשהן חשופות לאלימות
.יומיומית, איומים, גדיעת מטה לחמן ולשלילת זכויותיהן
מדובר במעשים העולים כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ומנוגדים למושכלות יסוד ש ל הדין
.הבינלאומי המפקד הצבאי כריבון זמני בשטח הכבוש, המינהל האזרחי וגופים הנתמכים על ידם , כמו גם
,משרדי הממשלה השונים לא זו בלבד שאינם בולמים פעילות זו, אלא
מתגברים אותה ותומכים בה באופן
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
פעיל , כמו גם באמצעות אימוץ
בדיעבד של המעשים בדרך של הכשר
ת מאחזים לא חוקיים ,באותם שטחים
ואזורים
.שתושביהם נמלטו מפני האלימות תמיכה זו גוררת אחריה אחריות ישירה
של המדינה לפשעים
.שמבצעים אזרחיה
מכאן פנייתנו הדחופה אליכם בדרישה שתפעלו לגבש וליישם מדיניות כוללת לבלימת
גירוש קהילות פלסטיניות בשטחי הגדה המערבית, בין ב אלימות ובין באמצעות יצירת תנאי חיים בלתי
אפשריים עבורן:, ובכלל זה
א.
להפעיל את הסמכויות המסורות ,בידיכם בדחיפות באופן
מיידי ויזום ל שם הגנה
על קהילות מאויימות
המצויות כיום בסיכון לעקירה כפויה ,, ולשם הרחקה של גורמים המתנכלים להן, אשר פוגעים בביטחונן
ברכושן.ובמקורות מחייתן
ב.
לגבש מדיניות אקטיבית ואפקטיבית
לעצירת מהלכי העקירה והגירוש בכל רחבי הגדה המערבית, תוך
שימוש מתואם
בכלל הסמכויות הנתונות בידי הצבא, המשטרה ,המינהל האזרחי
ומשרדי הממשלה
,השונים. בכלל זה יש לפעול להרחקת ישראלים המלבים אלימות וטרור לאומני
או מ שתתפים בפעולות
אלימות משטח הגדה המערבית וליתן עדיפות וקדימות לפינויים של מאחזים אלימים המאיימים או
מתנכלים ל
קהילות פלסטיניות
.במטרה לגרשן במידת הצורך יש להורות על סגירת שטחי המגורים של
.הקהילות ואדמות מרעה או אדמות חקלאיות לכניסת ישראלים
ג.
לבטל כל צו או החל טה
ב
עניין הכשר
ה או הקמת תשתיות ל מאחזים המתפקדים כקיני טרור לאומני
ואלימות, או אשר מאיימים על הישרדותן של קהילות פלסטיניות בקרבתם , בהיותן מנוגדות לדין
הישראלי והבינלאומי .
ד.
לסייע לקהילות שגורשו באמצעים אלימים ואשר מבקשות לשוב,לביתן ולאפשר את חזרתן .
להגן על
קהילות אלה בהתאם למדיניות שת
י ,קבע, תוך שימוש בכלל הסמכויות הנתונות בידי המפקד הצבאי
המינהל האזרחי והמשטרה.
על
המדיניות
לחייב את כלל הרשויות הנוגעות
ב
דבר, ובין היתר את
המפקד הצבאי, האמון על שמירת הסדר
הציבורי ו
על הגנת
.זכויות תושבי השטח הכבוש
יש לקיים מעקב שוטף אחר ביצועה והשגת מטרותיה, תוך
.איסוף מידע וניהול שיח עם הקהילות הנוגעות לדבר
רקע
1.
בשלוש השנים האחרונות, מאז החלה לכהן הממשלה הנוכחית, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות
,ברזל, חלה הסלמה תלולה בהקמת מאחזים, בהשתלטות פיראטית על קרקעות בשטחים הכבושים
ובאלימות ורדיפה של התושבים המוגנים בשטחים עד כדי עקירתן של משפחות וקהילות מבתיהן
בכפייה
ו
באלימות, או באמצעות יצירה מכוונת ומתוכננת של תנאי חיים בלתי אפשריים, ו
ערעור
תחושת ה
יב טחון של.התושבים
2.
בין1
בינואר2023
ל-
31
בינואר2025
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ב
ר חבי הגדה
המערב
י ת תיעד את
עקירתם הכפויה
של2,275
פלסטינים, בהם1,117
,ילדים כתוצאה מאלימות
מתנחלים והגבלות גישה לקרקע. בשנה הנוכחית, מינואר ועד מאי,
נעקרו417
תושבים נוספים .
מדובר
בגירוש הגדול ביותר של פלסטינים בגדה המערבית מאז מלחמת ששת הימים
. הפעם,
הגירוש נעשה
שלא אגב
לחימה., באופן מחושב ומתוכנן מראש
בין חודש ינואר2024
לחודש מאי2025
תועדו2,074
תקיפות מתנחלים שהופנו כלפי תושבים פלסטינים. הנתונים הרב שנתיים מלמדים על עלייה תלולה
במספר הפצועים וההרוגים הפלסטינים כתוצאה מירי מתנחלים וחיילים החל משנת2021
, שעה
שמספר הפצועים וההרוגים מקרב הישראלים נותר פחות או יותר יציב. בשנת2024
הגיע מספר אירועי
אלימות המתנחלים שהסתיימו בפגיעות בגוף או ברכוש לשיא חסר תקדים מאז החל האו''ם לתעד
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נתונים אלה, כאשר
1,449
אירועים תועדו (מקור:
משרד האו''ם לתיאום עניינים הומניטריים
OCHA
,
תמונת מצב-
הגדה המערבית, מיום3.7.2025
.)
3.
בשנים2024-2023
לבדן תועדה הקמתם של
כשמונים וחמישה
מאחזים בלתי חוקיים
חדשים
ב
עומק
הגדה המערבית, והספירה עודה נמשכת
:(מקור דוח שלום עכשיו
לשנת2024
(
21.1.2025
;)דוח
שלום
עכשיו
לשנת2023
(
15.2.2024
)) .
( לשם השוואה, בעשור הקודם כולו2021-2011
) הוקמו על פי ההערכה
כ-
30
.מאחזים ברחבי הגדה רק במהלך סוף השבוע האחרון הוקמו מאחזים חדשים בסמוך לכפר
מערג'ת, באופן שהוביל לעקירת
הקהילה המונה משפחות רבות, ו בסמוך לקהילות חקלאיות ,בברדלה
באופן שמאיים על ביטחון התושבים ופרנסתם. ב ואדי קלט שבנפת רמאללה משפחות החלו לעזוב את
בתיהן בעקבות אלימות מתמשכת. בשבוע הקודם נעקרו שש משפחות מקהילת סמרה בצפון בקעת
.הירדן .התופעה והאירועים האלימים מסוקרים בתקשורת העולמית ולעיתים בתקשורת הישראלית
"נע"רי הגבעות, כפי שמכנ ים
עצמם יוזמי ומפעילי העקירה הכפויה, אף מפרסמים את הדברים בריש
גלי ברשתות החברתיות,
"בערוצים דוגמת "חדשות הגבעות ואחרים., והדברים ידועים היטב
4.
מאחזים החולשים על מאות אלפי דונמים ומנשלים את התושבים המוגנים מזכויותיהם מוקמים
חדשות לבקרים
, ואלה אף עוברים הליכי נורמליזציה והסדרה חוקית בידי רשויות המדינה (ראו :
השומרוני הרע- ביזת קרקעות ע"י מתנחלים באמצעות מרעה,
,כרם נבות ושלום עכשיו אפריל
2025
)(להלן: דוח כרם נבות ושלום עכשיו). המתנחלים המובילים את פעולות הגירוש
אינם מסתירים את
מניעיהם, אינם מורחקים מהשטח הכבוש, ובמקום זאת ניתנים להם תמיכה וסיוע כלכליים
ואופרטיביים. אותם אזרחים המוציאים אל הפועל חלק ניכר מפעולות הנישול והגירוש, מכריזים
בריש גלי
"כי מטרתם העיקרית היא "טיהור השטח
מתושבים פלסטינים באזורים .אסטרטגיים
""טיהור זה מבוצע באמצעים האלימים ביותר ., ומבלי לבחול באמצעים
:מקור הנתונים
דוח כרם נבות ושלום עכשיו.
5.
נציבות האו''ם לזכויות אדם מדווחת בהרחבה על ההשלכות
הקשות המתמשכות של אלימות
המתנחלים על תושבי קהילות
רועים ועל חקלאים
בגדה המערבית, בעיקר בשטחיC
ו-
B
.
כאן ראוי
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
לו
מר במאמר מוסגר:
אין מדובר ב"חיכוך" על רקע ביטחוני. מדובר בעימותים מכוונים שבמסגרתם
ל פו שים המתנחלים לבתיהם או למתחמי המגורים של התושבים המוגנים, או
לאד
מות החקלא
י ות
והמרעה. המטרה הברורה היא דחיקתם משטחים אלה עד לגירושם הסופי . כפי שנמצא בדוח הנציבות
אשר פורסם לאחרונה, המדיניות הממשלתית,
ובתוך כך אפליה שיטתית של האוכלוסיה המוגנת
ונישולה ממשאבי קרקע, הכפפתה למגבלות תנועה והפקרתה לאלימו ת–
כולם תורמים תרומה
ממשית למהלך הטיהור האתני
(ראו
דוח נציבות זכויות האדם של האו''ם OHCHR
מיום18.3.2025
.)
6.
שיטת הפע
ולה כרוכה בשורה של אמצעים משולבים זה בזה:
בנייה לא חוקית של מאחזים ושלוחות
שבהם בנייני מגורים, הצבת גדרות וחסימות בסמוך למתחמי מגורים של קהילות פלסטיניות ובשטחי
המרעה שלהן
לצד סגירת שטחים למטרות צבאיות ,
הכרזה על אדמות מדינה, וכן הצבת שערים
והגבלות תנועה
א חרות
שקובע הצבא.
אמצעים אלה
משמשים ב כולם
משולב כדי לכלוא קהילות
בשטח תחום מצטמצם והולך, ולמנוע מהן גישה למים ולמשאבים חיוניים אחרים , לאדמות מרעה
וחקלאות,
לרבות גישה
אדמות בבעלות פלסטינית פרטית. גניבות חוזרות של צאן, בקר וציוד,
חבלה
,במיכלי מים הצתות ופגיעה ברכוש, הטרדה והטלת טרור שיטתית לצד אירועי אלימות חמורים
המסתיימים בפציעות, ולעיתים בנפגעים בנפש
(להרחבה ופירוט ראו: קהילות עקורות, אנשים
נשכחים–
,העברה בכפייה של פלסטינים בגדה המערבית על ידי ישראל
יש דין ורופאים לזכויות אדם ,
מרץ
2025
; עמירה הס, ישראלים חמושים בגדה לא מספתקים בגירוש רועי צאן וגונבים את הכבשים
,שלהם
הארץ (
21.4.2024
.))
ברבים מהמקרים מוקם מאחז עשרות עד מאות מטרים בודדים ממגורי
.התושבים
במקרים אחרים ניתנת
הורא
ת גירוש מפורשת או משתמעת על ידי
מתנחלים או אנשי
ביטחון, לצד איום כי יבול ,ע לתושבים אם לא יעזבו באופן שאינו מותיר לקהילות כל ברירה אלא
.לעקור ממקום מגוריהן
אירועים ממין זה התרחשו ודווחו באמצעי התקשורת
רק בימים האחרונים
בבקעת הירדן
, בדרום הר חברון, בנפת ירושלים
.ובאזורים נוספים
7.
אם כן, שיטת הפעולה היא ערעור יסודי ומתמשך של ביטחון התושבים, הגבלתם, בידודם וגדיעת
.מקורות המחייה שלהם לצד הפעלת אלימות והטלת טרור. גירוש כפוי כהלכתו
8.
למכתב ז
ה מצורפת רשימ ה
חלקית של
הקהילות שנעקרו החל מקיץ2022
ועד
,הימים האחרונים
ופירוט תמצית מסכת האלימו
ת שהובילה לעקירת
ן. הנתונים לקוחים משורה של פרסומים ודוחות
עצמאיים :(כרם נבות
הגירוש על המפה - קהילות הרועים שגור
שו בגדה המערבית בשנים
2022-2024
:(להלן
נתוני כרם נבות:); בצלם רשימה מתעדכנת : פינוי בכפייה של קהילות ומשפחות מבודדות
משטח C בחסות הלחימה (נכון ל-
31.5.2025
)
:(להלן נתוני בצלם ,); אורן זין
פר
ויקט מיפוי : עשרות
קהילות רועים גורשו במהלך המלחמה (
7.11.2024
)
;עדכוני משרד ה או"ם לתיאום עניינים
הומניטרי
ים בדבר המצב ההומניטרי בשטחי הגדה המערבית הכבושים.)
בשבועות האחרונים חזינו
בשורה של אירועי גירוש ועקירה כפויה נוספים של קהילות פלסטיניות ותיקות וגדולות, בהמשך
.למהלך הנמשך בשנתיים האחרונות
כפי שניתן להבין מהמיפוי החלקי המצורף לפנייה זו, אזורים
"שלמים בשטחי הגדה המערבית שאותם מגדירה תנועת ההתנחלות כ"אסטרטגיים" "מטוהרים
.מקהילות פלסטיניות
ר שימה חלקית של קהילות
ידועות אשר נעקרו בכפייה
מצ''ב ומסומנת.'א
הפרות חמורות ושיטתיות של הדין הבינלאומי ואחריות המדינה
לביצוען
5
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
9.
הראיות המצטברות ל
עקירה
הכפויה השיטתית
של עשרות קהילות מבססת חשדות מוצקים ל הפרות
חמורות של הדין הבינלאומי, לביצוע פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, בין היתר על פי סעיף7(4
)
לחוקת רומא,
,האוסר על גירוש או העברה בכפייה של אוכלוסייה אזרחית
ו על פי סעיף7(8
) לחוקת
רומא,
האוסר על רדיפה באמצעות שלילת זכויותיהם של חברי קבוצה אתנית, לאומית או דתית על
.יסוד השתייכותם מדובר בביצוע פשעי מלחמה כהגדרתם בסעיף8(2
) לחוקת רומא, באמצעות הפרה
שיטתית חמורה ונרחבת של הוראות אמנת ג'נבה הרביעית ושל הדין הבינלאומי המינהגי. בכלל זה מופר
האיסור על
גירוש ועקירה כפויה של מוגנים , והאיסור על יישוב תושבי המדינה הכובשת
ב
שטח הכבוש
(סעי
פים 8(2)(
(a
(7
)ו- 7(2
()
b
()
8
)לחוקת רומא).
10
.
סעיף49
" לאמנת ג'נבה הרביעית קובע כי
העברת-
כפייה של מוגנים, יחידים או המונים, וכן גירושם של
מוגנים, משטח נכבש לשטחה של המעצמה הכובשת או לשטחה של כל ארץ אחרת–
בין שטח נכבש ובין
שטח בלתי נכבש,אסורים
.ויהי המניע מה שיהיה"
,בכלל זה
על המעצמה הכובשת להעביר חלק
מתושביה לשטח הכבוש (ראו גם סעיף85
(4
)(א) לפרוטוקול הנלווה לאמנות ג'נבה). פרשנות הצלב
האדום קובעת, כי מטרת מנסחי האמנה וכוונתם הייתה לשמירה על סטטוס קוו ואיזון דמוגרפי בתוך
שטח זה (Commentary on Geneve Convention IV of 1949 Relative of Civillian Persons in
Times of War, p. 283 (Jean Picted ed.) 1958).
.)
סעיף27
לאמנת ג'נבה מחייב את המפקד הצבאי
לכבד את זכויות התושבים המוגני ,ם לרבות,זכותם לכבוד
ומחייב להתייחס אליהם בצורה אנושית
ולהגן עליהם מפני כל סוג של אלימות
או איום ב
אלימות
(ראו גם סעיף51
(2
) לפרוטוקול הנלווה לאמנות
)ג'נבה .
11
.
תקנה43
לתקנות האג, הנחשבת לכלל היסודי המנחה את פעילות הכוח הכובש ואת היחסים בין שלטון
הכיבוש לתושבים המוגנים, מסמן את טובתה של האוכלוסייה המקומית כשיקול הראשון במעלה שעל
השלטון הצבאי לראות לנגד עי ניו. תקנה55
לתקנות האג קובעת כי המדינה הכובשת מתפקדת כנאמן
על,רכוש ומקרקעין ציבוריים בשטח הכבוש הנמצא
ים
בידיה כפיקדון ובאופן זמני בלבד. בהתאם
.לעיקרון זה, כל שינוי ארוך טווח הנערך בשטח הכבוש אמור לכוון לטובתה של האוכלוסייה המוגנת
תקנה46
לתקנות האג מעגנת
את חובת שלטון הכיבוש להגן על הזכויות והאינטרסים של התושבים
.המוגנים, ובכלל זה חייהם, כבודם ורכושם
12
.
בית המשפט העליון
הדגיש כי החובה ,להגן על התושבים ולהבטיח את זכויותיהם היא חובה פוזיטיבית
וכי על המפקד הצבאי לפעול באופן אקטיבי כדי לממשה (בג"ץ4764/04
רופאים לזכויות אדם נ' מפקד
כוחות צה"ל בעזה(, פ"ד נח5
)
385
(
2004
" )). כן נקבע, כי מפקד האזור מופקד לא רק על שמירת הסדר
והביטחון של התושבים אלא גם על הגנת זכויותיהם, ובייחוד על זכויות האדם החוקתיות הנתונות
להם. הדאגה לזכויות אדם עומדת במרכז השיקולים ההומניטרי( "ים שחובה על המפקד לשקול
בג ''ץ
10356/02
הס
נ' מפקד כוחות
צה ''ל
בגדה המערבית, פ(''ד נח3
)
443
,
455
-
456
(
2004
)) .
13
.
מדיניות ההתנחלות והקמת מקודמת על ידי רשויות המדינה מזה עשרות שנים ,
ועולה כדי פשע מלחמה
כשלעצמה.
לצדה, המפקד הצבאי, רשויות המינהל האזרחי ומשרדי
הממשלה וגורמים ממשלתיים
וממלכתיים נוספים
נמנעים מלהגן על הקהילות
המותקפות ולמנוע את גירושן
. אותם גורמים
מאמצים
ומנכסים את המאחזים האלימים
המוקמים על האדמות ש"טוהרו" מיושביהן. אימוץ בדיעבד זה של
המאחזים ועשיית יד אחת עם הגירוש הנרחב יוצרים למדינה אחריות לפע ולות אזרחיה, העולות גם הן
כדי ביצוע פשעי מלחמה. נעמוד על הדברים:בפירוט
6
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מחדל הרשויות להגן על הנפגעים מפשעי המלחמה
14
.
למדינת ישראל אחריות ולפשעים המבוצעים גם בידי שחקנים לא-
מדינתיים באופן ישיר—
עקב
כישלונה של המדינה לנקוט אמצעי אמצעים להגנה על.הנפגעים חובת
המפקד הצבאי ויתר הרשויות
הפועלות בממשק עמו למצות את סמכויותיהם למטרה זו מעוגנת בהרחבה בדיני הכיבוש כפי שנסקר
.לעיל
15
.
החלטות של וועדות האו''ם וכן פסיקת טריבונלים
בינלאומיים ובתי דין לזכויות אדם ברחבי העולם
הכירה, כי בנסיבות של שלילת הגנת המדינה מאוכלוסייה מסויימת, ושלילה חוקית או דה-
פקטו של
זכויותיה לחיים לביטחון וכן זכותה לקניין, המדינה נושאת באחריות לפשעים המבוצעים כלפיה, גם
ככל שהפשע עצמו בוצע על ידי אזרחים או
( גורמים בלתי מידתייםL.K. v. Neth U.N. Comm. on
the Elimination of Racial Discrimination, UN Doc CERD./C/42/D/4/1991 (Mar. 16, 1993)
;
Delgado
Paéz
v.
Colombia,
Communication
No.
195/1985,
U.
N.
Doc.
CCPR/C/39/D/195/1985 (1990)
;
International Covenant on Civil and Political Rights:
Concluding Observations of the Human Rights Committee: Algeria, U.N. Doc.,
CCPR/C/79/Add.95, U.N. Human Rights Committee (1998)
.)
16
.
כך קבע הטריבונל הבי"ל ליוגוסלביה לשעבר, בנוגע לעינויים (כפשע מלחמה), כי "בהתאם למשפט
"ההומניטרי הבי ל כפי שהוא כיום, בנוסף לאחריות פלילית אינדיווידואלית, מדינה עשויה לשאת
".באחריות כתוצאה מכך שאנשי רשות מטעמה מענים או אינם מונעים עינויים או מענישים מענים
(
Prosecutor v. Furundzija, Case No. IT-95-17/1-T, ICTY Trial Chamber, Judgement of 10
December 1998, para. 42
.)גישה דומה נוקטים בתי-
המשפט לזכויות האדם. לדוגמה, בעניין
ולאסקוס-רודריגז קבע בית-המשפט האינטר-
:אמריקני לזכויות האדם
"על המדינה מוטלת חובה
משפטית לנקוט בצעדים סבירים למנוע הפרות זכויות אדם ולהשתמש באמצעים העומדים לרשותה
בכדי לבצע חקירה יסודית של ,של הפרות המתרחשות תחת סמכותה השיפוטית, לאתר את האחראים
( ".להטיל את העונשים המתבקשים ולהבטיח כי הקורבנות יפוצו כראויVelásquez Rodríguez v.
Honduras, Preliminary Objections, Inter-Am. Ct. H.R. (ser. C) No. 4, Judgment of 26 June
1987, para. 174
.)
17
.
החובה להג ן על החיים ועל הגוף–
להגנה על בני אדם מפני אלימות כלפיהם, ובפרט מפני אלימות
ממניעים גזעניים ולאומניים, מעוגנת בדיני הכיבוש המחייבים את המפקד הצבאי ואת כלל הרשויות
הישראליות שהוסמכו על ידו לפעול בשטחי הגדה
הזכות מעוגנת בהרחבה בדיני זכויות האדם ; האמנה
הבין-לאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR),
סעיף6
פסקה1
, וסעיף7.
האמנה בדבר זכויות
אזרחיות ומדיניות
מחייב
ת מדינות להגן על הזכות לחיים בחוק; למנוע ולהעניש פשעים נגד החיים ;
לאסור כל הסתה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה לאפליה, עוינות או אלימות
(סעיף
20
.)לאמנה
18
.
הזכות החוקתית
להגנה מעוגנת אף בדין הישראלי הפנימי
ככזו המוקנית לבני אדם באשר הם
(סעיפים
2
;
4 לחוק יסוד :
,כבוד האדם וחירותו). זכות זו
מעצם טיבה,
דורשת פעולה אקטיבית ואפקטיבית מצד
הרשויות (ראו למשל, בג''ץ8397/06
ווסר נ' שר הביטחון
, פ''ד סב(2
)
198
(
2007
( ;)
ע"א9185/03
טננבוים
7
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נ' הוצאות עיתון הארץ בע''מ(, פ''ד נח1
)
359
,
366
(
2003
:)), וכזו אין בענייננו
מאות בני אדם נמלטים
.מביתם משום שלא מוקנית להם כל הגנה
19
.
מועצת הביטחון של האו”
ם אישרה באופן מפורש את אחריותה של ישראל למנוע מעשי אלימות של
מתנחלים.
במסגרת
החלטת מועצת הביטחון2334
,
מיום
בדצמבר2016
, הקוראת ל"
נקיטת צעדים
מיידיים למניעת כל מעשי האלימות כלפי אזרחים...
וכן כל מעשי התגרות והרס"
(סעיף6
.)להחלטה
20
.
ההימנעות השיטתית
של ישראל למנוע לאתר או להעמיד לדין מבצעי
ישראלים המבצעים
נגד תושבים
פלסטינים בגדה המערבית הוכרו
כמחדלים שסותרים את חובותיה של ישראל לפי המשפט הבין-
לאומי
על ידי בית הדין הבין-לאומי לצד.ק
בחוות הדעת המייעצת האחרונה שלו בנוגע להשלכות המשפטיות
של הכיבוש הממושך של ישראל, בחן בית הדין הבין-לאומי לצדק, בין היתר, את הה שלכות של אחריות
,המדינה על מעשי אלימות פרטיים מצד מתנחלים. בית הדין בחן ראיות ממקורות שונים של האו"ם
שתיעדו דפוס של אלימות מצד מתנחלים כלפי פלסטינים, אשר נענתה
בהימנעות
מצד כוחות הביטחון
הישראליים
ל עצור ולמנוע תקיפות כאלה, לעצור או להעניש את התוקפים–
ובכך
הפרו את הזכות
לחיים ואת חובתה של כוח כובש להגן על האוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש מפני כל איום או מעשי
אלימות. ראו Legal Consequences Arising from the Policies and Practices of Israel, Advisory
Opinion, 2024 I.C.J.
פסקה149
.)
21
.
" בחוות הדעת קבע בית הדין כי
מנ יה עותה של ישראל למנוע או להעניש ביעילות(
אלימות מצד מתנחלים
כלפי פלסטינים)
ושימוש מופרז בכוח נגד פלסטינים(בתגובה לאלימות מתנחלים נגדם)
תורמים ליצירה
ולשימור של סביבה כופה כלפי פלסטינים
,(שם פסקה154
.)
בסופו של דבר קבע בית הדין: "...כישלונה
השיטתי של ישראל ל מנוע או להעניש תקיפות של מתנחלים כלפי חיי פלסטינים או שלמות גופם, כמו
גם השימוש המופרז בכוח נגד פלסטינים, אינם עולים בקנה אחד עם החובות לפי המשפט הבין-
לאומי
לזכויות אדם
עם ו
.חובותיה ככוח כובש
"
.)(שם
22
.
ראו גם את הצהרת התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומ
י ,(ICC)
קארים חאן, על המצב במדינת
( פלסטין ובישראל6
בדצמבר2023
): "שום מתנחל ישראלי חמוש באידיאולוגיה וברובה לא יכול לחשוב
שמותר לו להכריז עונת ציד על פלסטינים. לישראל יש אחריות יסודית ככוח כובש... לחקור את הפשעים
הללו, להעמיד לדין את מבצעיהם, למנוע את הישנו
תם, ולהבטיח צדק."
23
.
,בהקשר לעקירה וטיהור אתני של אזורים שלמים בשטח הגדה המערבית, המנעות המפקד הצבאי
,המשטרה ושאר גופי הביטחון והתביעה ממתן הגנה לנפגעי הפשעים הוא מחדל מובהק ומתמשך
.שבלעדיו מפעל העקירה והגירוש לא יכול היה לשעוט קדימה כפי שמתרחש כיום
24
.
לצבא אין
מדיניות ושיטת פעולה סדורה ויזומה בעניין הגנתן של קהילות מוטרדות ומאויימות וכאלה
הסובלות מאלימות ,
ולמניעת עקירתן. התעלמות זו ממציאות הדברים הברורה והבוטה ומתופעה
נרחבת של עקירה וגירוש העולים כדי פשעי מלחמה היא בגדר כפירה בחובותיו, ומעילה בתפקידו
ובסמכויות
הנתונות בידיו, בגדר חוסר סבירות קיצוני .אופי ה מענה לפניות ולעתירות המוגשות בעניינן
של קהילות שנעקרו ובמקרים בהם ננקטים מהלכים לעקירתן של קהילות נוספות, מלמדות על מדיניות
שלפיה כוחות הצבא מגיבים לאירועי עימות נקודתיים, וזאת בפרט כאשר הם סבורים כי
לאזרחי
יש ראל
נשקפת
סכנה במסגרתם. הצבא אוכף את מגבלות התנועה הרבות מספור המוטלות על
8
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
הפלסטינים, ובכלל זה קובע בצווים ובנהלים איסור על הגעת תושבים מוגנים לשטחי אש, שטחים
סגורים, שטחים תחת צו תפיסה, ועוד–
אך אינו מונע, ודאי לא באופן מערכתי וגורף, ממתנחלים
חמושים או שא ינם חמושים להתקרב ולהגיע אל הפלסטינים בבתיהם
בשטחי חקלאות ובשטחי מרעה .
המדיניות הנוהגת מתאפיינת בפאסיביות, בהתייצבות או נוכחות
במקום אירוע אלימות נקודתי–
בחלק
,מהמקרים והתעלמות מטענות בדבר שיטתיות ההטרדה, האלימות
והדחיקה (ראו תשובות המדינה
ל
בג''ץ
52750-03-25
בעניין
הקהילה המאויימת ,ראס אל עין
ל בג''ץ36119-11-24
העוסק ב קהילות
חשופות לאלימות וגירוש;בדרום הר חברון
לבג''ץ59740-05-25
בעניין גירוש קהילת מע'יר אל-
;דיר
ל בג''ץ8117/23
בעניין הקהילה המגורשת בח'ירבת זנוטא )
העתק פניות ו מענה הצבא והמשטרה
(כ )כל שהתקבל בעניין
קהילות שנעקרו או שהיו בסיכון קרוב לעקירה
כתוצאה ישירה של אלימות מתנחלים :
,ברוקין
סמרה, עין אל חילווה, חמרה
, ראס אל עין ', בחמאם אל מליח
מצ''ב'ומסומן ב .
25
.
בתי המשפט העירו לצבא ולגורמי האכיפה על אזלת ידם
בתחום האכיפה, העמדה לדין והגנה על
קהילות, ומצא ליתן צווי ביניים וצווים מוחלטים במספר מקרים שעניינם הגנה על קהילות
(ראו למשל
בג''ץ36119-11-24
העוסק בקהילות חשופות לאלימות וגירוש בדרום הר חברון ; בג''ץ2370/24
בעניין
קהילת ואדי סיק ; בג''ץ8117/23
). במקרים א חרים, בית המשפט ציין כי החובה להגן על התושבים
.המאוימים באלימות ועומדים בפני סכנת עקירה היא מושכל יסוד שאינה דורשת מתן סעד נקודתי
ויודגש, שאלות אלה עלו במקרים נקודתיים שהובאו בפני בית המשפט העליון, אך מדובר בשאלה
עקרונית שבמדיניות ולא ניתן להותירה להתברר אגב דיון פרטני בעתירות פרטניות תוך שההפקרות
.וההפקרה נמשכים בכל הזירות כולן
26
.
מדיניות המפקד הצבאי המשתקפת כאמור במענה מטעמו לפניות ולעתירות , מסתכמת בהצהרה כי
,המפקד מודע לחובותיו מקיים אותן לפי שיקול דעתו וסדר העדיפויות-
ללא נימוק מהותי לחוסר המעש
בעניין גיר.וש הקהילות בהתייחסות לאירועים מושא הפניי ות, המפקד הצבאי מציין מכנית האם
מוכרים
ליומן היחידה
, האם כוחות התייצבו בשטח , על אף שהתייצבות בשטח אין משמעה פעולה
אפקטיבית וחסרת פניות נגד מעשי האלימות . ברוב המוחלט של המקרים, אין במענה כל התייחסות
לאספקטים של הטרדה
או רדיפה, לגזילת מקורות המחייה או להגבלת חופש התנועה של הקהילות על
ידי אזרחי ישראל במטרה לדחוק את הקהילות ממקום מושבן–
על אף שטענות אלה מובאות בפניו
.שוב ושוב
27
.
.תפיסה כוללת של תמונת האיומים או כל מדיניות שנועדה להתמודד עמה בבירור אינם בנמצא ,אמנם
מפעם לפעם עולה גרסה לפיה המפקד הצבאי פועל כדי להקים יחידת מג''ב ייעודית שכל תפקידה יהיה
התמודדות עם אלימות המתנחלים, וכי אף ניתן יהיה ליצור קשר עם יחידה זו במקרים המצדיקים
זאת. עם זאת, מאות תושבים פלסטינים הנפגעים מן האלימות יעידו כי אין לטענה זו כל ביסוס בשטח
.עד כה
28
.
כעולה מהתכתובות המצורפות, גם כאשר נעשית פנייה דחופה,למפקד הצבאי בתום לב
בבקשה שיידרש
,לאירועים העולים מהשטח
תוך הצבעה על עשרות אירועי הטרדה ואלימות, לא ננקטת מצדו כל פעולה
למניעת המשך ההתנכלות והפקרת ביטחונם של הנפגעים–
ככל שמדובר בפלסטינים. כך היה בעניינה
של קהילת עין אל חילווה:
פנייה
בהולה לצבא ולמשטרה הציגה פירוט ומעקב אחר
עשרות אירועים
9
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מתועדים, מסכת סדרתית של התנכלות, איום והטרדה על ידי תושבי שמונה מאחזים שהוקמו סביבה
ומקיפים אותה כיום , עד כדי חשש לעקירת,הקהילה כולה
.לא נענתה בכל פעולה מצד מי מהרשויות
המענה כלל את הטענות הרגילות שהוזכרו לעיל בנוסח "העתק הדבק ", וציון האם האירועים מוכרים
לחטיבה או לא, אם התייצבו במקום חיילים או לא .
כחודש לאחר שליחת הפנייה–
דבר לא נעשה
למיגור המאחזים הבלתי חוקיים והאלימים, אך קהילת ע ין אל חילווה עצמה זכתה לקבל צווי הריסה
לכל מאהלי המגורים שבה, על אף שמדובר במבנים יבילים הנמצאים על אדמה בבעלות פרטית מזה
עשרות שנים . מדובר במחדל להגן ובשיתוף פעולה מלא של הצבא
םע מגמת הדחיקה
.והגירוש
29
.
בפועל, דיווחים על אלימות מתנחלים מסתיימים לכל היותר בהתייצבות כוח צבאי במקום, לעיתים
.לאחר סיום האירוע. אין מדיניות לתיעוד שיטתי של המקרים ולבחינת נקיטת צעדים למניעת הישנותם
אין מדיניות סדורה להרחקת גורמים אלימים מן הגדה, אין מדיניות סדורה לפירוק מאחזים שה וקמו
.במכוון לצד בתי תושבים מוגנים, שאינם אלא אמצעי התנכלות והטלת טרור על הקהילות הוותיקות
המפקד הצבאי אינו מקיים קשר בלתי אמצעי עם הקהילות בשטחיC
, אינו מקיים מעקב אחר מצבן
ואינו פועל להסרת הגורמים
המכוונים להביא לעקירה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בי די
.אזרחים ישראלים
30
.
לא זו בלבד שאין למפקד הצבאי ולמינהל האזרחי מדיניות לנקוט פעולה יזומה להגנה על הקהילות
ואורחות חייהן, גופים אלה מתעלמים ביודעין ממצבן של קהילות מאוימות ומניחים לכנופיות
האלימות לעשות בהן כרצונם. למפקד הצבאי אין תכנית פעולה ואין מדיניות ב נושא, כאילו בעיה זו
.מעולם לא התקיימה, על אף שהנתונים והעובדות ברורים כשמש
31
.
ועוד-
המפקד הצבאי
שב וטוען
כי הגנה על פלסטינים מפני התנכלות להם, לרבות בנסיבות מובהקות
,של רדיפה למטרת עקירה וגירוש
היא מדעיקרא תפקידה של משטרת ישראל .
כעולה מן המענה אשר
ניתן לפניו
ת המצורפות,
הצבא "מוציא עצמו ידי חובה בשולחו את התושבים המוגנים "למצות הליכים
באפיק הפלילי–
כלומר להגיש תלונות מגובות בראיות בגין כל מקרה ומקרה ולהגיש ערר בכל מקרה
.שבו תיק נסגר
32
.
ראשית , המשטרה
אינה הגוף המוסמך
לתכלל ולהעניק מענה לכל ההיבטים של בטחון והגנה על זכויות
.התושבים הפלסטינים ויכולתם להמשיך להתקיים לנוכח ריבוי מאחזים וחוות עויינים בסביבתם
הסמכות להשלטת חוק וסדר בשטח הכבוש, להגנה על התושבים–
גופם, חייהם וקניינם–
הם בסמכותו
.של המפקד הצבאי
האפשרות להאצ
יל מקצת הסמכויות או לה
סתייע
,בגופים נוספים
אינה
מוציא את
המפקד ידי חוב
תו, בפרט כאשר ידוע כי אין בכך תועלת, וכי
למשטרה ולצבא בין כה וכה סמכויות שונות
בתכלית בכל הנוגע להשלטת סדר, ולשמירה על חיי אדם
בשטח הנתון בשליטה צבאית כוללת .
משטרת
אמונה
על חקירה והעמדה לדין של אזרחים ישראלים, גם בשטחי הגדה. המשטרה אינה יכולה ואינה
מוסמכת לכונן מדיניות שתעלה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי ולאכוף כללים ונורמות שיבטיחו את
.הישרדותם של התושבים הפלסטינים המוגנים במרחב
33
.
סמכות המשטרה מתמצית ביכולת
לחקור ולהעמיד לדין במבט צופה פני עבר, אירועים פליליים שתועדו
ושיש די ראיות קבילות בעניינם למטרה זו . היא אינה יכולה לאבטח את הגישה אל הקהילות והכפרים
הפלסטינים, אינה מוסמכת לפנות מאחזים או לפרקם בסמוך לאחר שהוקמו, אינה מוסמכת להסיר
.חסימות דרכים ולהבטיח גישה אל אדמות המרעה והאדמות החקלאיות
המשטרה אינה יכולה לסגור
10
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
שטחים בסביבתן של קהילות מאוימות וכפרים הסובלים ממעשי נקמה וטרור לאומני לתנועת
.ישראלים, המפקד הצבאי הוא שמוסמך ומחויב לעשות כן
34
.
שנית , נבהיר כי אמצעי הדחיקה והאלימות המשולבים–
אינם תמיד מתאפיינים כאירועים פליליים
מובהקים. התנכלות ה מתנחלים מתבטאת לעיתים באלימות–
אך לעיתים באמצעים אחרים
ומתוחכמים יותר, דוגמת איום מפורש או סמוי באמצעות נוכחות בקרבת הקהילות; מאבק ודחיקה
.הדרגיתית משטחים פתוחים ושטחי מרעה ועוד
35
.
כמתואר בראשית פנייתנו, עקירת הקהילות כרוכה ברבים מהמקרים בשלילת חירויות ורמי סת זכויות
התושבים ביותר מהיבט אחד: בהגבלת חופש התנועה של התושבים או בהקמת מאחזים אלימים
,בקרבתן. המדינה אינה מסכלת ומונעת פעולות בלתי חוקיות אלה. בעניינים הנוגעים לבנייה לא חוקית
לשימוש מפריע בקרקע, להשתלטות לא חוקית על אתרי טבע ומשאבים, ובכלל זה להקמה של ,גדרות
מחסומי דרכים ומחסומי עפר וכיו"ב על ידי מתנחלים או מטעמם מפנה המפקד הצבאי למינהל
האזרחי, ומתנער לחלוטין מאחריותו הכוללת לפעולות המינהל. ואמנם, סמכות האכיפה מסורה כיום
למינהל התכנון וליחידת הפיקוח, הכפופים ל סגן ראש המינהל האזרחי לעניינים אזרחיים
(בהתא ם לצו
'בדבר הקמת מינהל אזרחי (תיקון מס33
') (יהודה והשומרון) (מס2195), תשפ"ד-
2024
–
שאינו גורם
.צבאי, אך גם הוא כפוף מכורח תפקידו לכללי ואיסורי הדין הבינלאומי ולכללי המינהל התקין
36
.
שלישית ., לנוכח היקף האירועים, גלגול האחריות לפתחם של נפגעי העבירה אינו סביר בעליל קהילות
המותקפות, מוטרדות או סובלות מאיומים עשרות פעמים בשבוע ומאות פעמים בחודש, ואשר
זכויותיהן הבסיסיות מופרות, אמורות ככל הנראה להעתיק את מקום מגוריהן לתחנת המשטרה
בבנימין.
המפקד הצבאי אף מתעלם משורה של חסמים והכבדות העומדים בפני התושבים המוגנים
הבאים במגע עם משטרת ישראל, ובכלל זה הקושי להגיע לתחנות והפרוצדורה המשפילה במסגרתה
מתאפשר לפלסטינים להיכנס
לתחומן (לעיתים לאחר המתנה ממושכת) וממחסו ,מי תקשורת, שייכות
תרבות ו .שפה
פניית האגוד ה לזכויות האזרח בעניין חסמים בהגשת תלונות ע''י תושבים פלסטינים מצ''ב ומסומנת
ג .'
37
.
,למען הסר ספק נדגיש כי גם הכלים המסורים לידי המשטרה
אינם קרובים למיצוי, בכל הנוגע לאכיפת
דין על אזרחים ישראלים התוקפים ומטרידים תושבים מוגנים, פוגעים ברכושם וכדומה
וכי קיימת
חשיבות עליונה לכך שהמשטרה תפעיל את סמכויותיה ללא אפליה ובהתאם לדין .
בדו"ח ועדת שמגר
שנכתב לאחר הטבח במערת המכפלה ב-
1994
, המליצה הוועדה בין השאר על נהלי תיאום בין המשטרה
והפרקליטות "שיבטיחו מעקב ופיקוח על הטיפול בתיקים, לרבות פיקוח על כל החלטה בד בר סגירת
."תיק
המלצה זו רוקנה למעשה מתוכן.
לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמשטרת ישראל אינה פועלת
באופן יעיל לאכיפה בהקשר של עבירות המבוצעות על ידי אזרחי ישראל כלפי פלסטינים (ראו: אכיפת
החוק על אזרחים ישראלים בגדה
]המערבית [אלימות מתנחלים
יש דין (
16.1.2025
.))
בחלק הארי של
המקרים, פניות וקריאות למשטרה אינן מובילות להגעת המשטרה למקום, או
להגעה מאוחרת מאוד
–
לאחר סיום האירוע. גם כאשר שוטרים מגיעים למקום הם אינם גובים תלונה באופן מיידי אלא
דורשים הגעת נפגע העבירה לתחנה, באופן שמעביר את הנטל לכתפיו ובניגוד לחובתה הכללית של
המשטרה לחקור עבירות המגיעות לידיעתה
11
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
38
.
פרקליטות המדינה ממונה על בחינת עררים על סגירת תיקים, ואף הפיקוח המופעל על ידה בבחינת
עררים-
,שככלל אינם כלי הגנה יעיל משום שהגשתם ובחינתם דורשים לרוב ייצוג ואורכים זמן רב
אינם משנים את התוצאה–
מיעוט מבוטל של מקרים שבהם ממוצה הדין עם מתנחלים ישראלים
.המבצעים עבירות גוף ורכוש או עבירת הטרדה ואיומים כלפי פלסטינים
כעולה מן הנתונים הנאספים
ונמצאים תחת מעקב משך שנים, אחוז בודד בלבד של תלונות פלסטינים על אלימות נגדם והתנכלות
כלפיהם מוביל להגשת כתבי אישום, שגם בהם אי ן כדי לסכל הפעלת אלימות עתידית מצד אותו אדם
.עצמו
אימוץ בדיעבד של
פעולות הטיהור האתני ופירותיה
ן
39
.
פעולות הננקטות בפועל בידי אזרחים או גורמים שאינם מדינתיים
עשויים להיות מיוחסים למדינה
מכוח פעולות המאמצות את הפשעים
(adoption)
באמצעות אישור פומבי או אישור משתמע, או אישור
שנלמד מהשימוש שעושה המדינה בהתנהגות זו לטובתה;
באמצעות הכשרה רטרואקטיבית של
התנהגות המפרה את המשפט הבינלאומי; או
כאשר המדינה מתייחסת להתנהגות הבלתי חוקית כאילו
.הייתה חוקית לכל דבר ועניין(
Art. 11 of the International Law Commission Draft Articles on
State Responsibility).
40
.
.תנאים אלה לייחוס אחריות למדינה מתקיימים כולם בענייננו ישראל מתקצבת את המאחזים
האלימים, מקצה להם אדמות ומקימה בהם תשתיות ופועלת להכשרתם ולהפיכתם ליישובים מוכרים
על ידי המדינה (ראו
דוח כרם נבות ושלום עכשיו.)
41
.
ביום13.2.2023
החליט הקבינט המדיני ביטחוני
על "הכשרה" של תשעה מאחזים בלתי חוקיים בגדה
המערבית,, חלקם ידועים בהיותם מוקדי אלימות לאומנית והפיכתם להתנחלויות חדשות . שמות
:המאחזים שהוכשרו
אביגיל, בית חוגלה, גבעת הראל/הראה, גבעת ארנון, מצפה יהודה, מלאכי
,השלום, עשהאל, שדה בעז שחרית
. במסגרת אותה החלטה הוכשר
חיבור לחשמל ומים של עוד עשרות
מאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית ., על אף שאינם מוסדרים
42
.
על פי נתונים ותיעוד שנאספו בידי ארגון"שלום עכשיו"
, בשנת2024
הוקמו כ-
60
מאחזים בלתי
מוסדרים חדשים, כחמישית מכלל המאחזים שהוקמו בשטחי הגדה ,המערבית מאז הסכמי אוסלו
שנ
יים מתוכ
ם בלבד פונו (ובהמשך נעשו ניסיונות להקימ
ם
.)מחדש
,כאמור בפברואר2023
החליט
הקבינט על
הקמת9 התנחלויות חדשות והכשרת מאחז נוסף כשכונה של אחת מהן;
ביוני2024
החליט
הקבינט על
הכשרת5 מאחזים
נוספים
כהתנחלויות חדשות .במר
ץ
2025
הקבינט החליט להכיר ב-
13
התנחלויות שנחשבו כ"שכונות" של התנחלויות אחרות כהתנחלויות עצמאיות.
43
.
בחודש יוני2024
הקבינט אישר הכשרתם של חמישה מאחזים. בח ודש מאי2025
הוכרז כי בכשבעים
אתרים בלתי מורשים יתאפשרו בנייה ופיתוח, עד להכשרתם הרשמית. באותו חודש (מאי2025
) נחשפה
החלטת קבינט נוספת בעניין הקמת22
.התנחלויות חדשות בגדה המערבית
44
.
מרבית התקציבים המועברים למאחזים אינם מוקצים בשקיפות, ועם זאת קיימות ראיות ל מכביר
בדבר התמיכה הכלכלית במאחזים באפיקים שונים
מצד משרדי הממשלה, גופי סמך, עמותות
12
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מתוקצבות, ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל ועוד (
'ראו דוח כרם נבות ושלום עכשיו עמ44
-
54
;
" ,שוקי שדה ארץ השטיקים והטריקים: השיטות של הממשלה לממן את המאחזים הבלתי חוקיים
בגדה נחשפות ,"שומרים (
4.12.2024
,)). רק לשם הדגמה
'במסגרת יישום החלטת ממשלה מס1096
,
בחודש דצמבר2023
אושרה הקצאת75
מיליון
שקלים, ה
מוגדרים ככספים קואליציוניים,
למשרד
"ההתיישבות לצורכי "רכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון
בפועל
מ דובר בכספים
המיועדי
ם למאחזים בלתי חוקיים בשטחים
:(צבי זרחיה, "למרות הסתייגות יועמ''ש האוצר
הממשלה
אישרה75
,"מיליון שקל למאחזים לא חוקיים
כלכליסט (
24.12.2023
.))
51.7
מיליון שקלים הוקצו
.ל"מימון גרעינים משימתיים" שאינם אלא מאחזים בלתי חוקיים39
מיליון שקלים הוקצו ל"סיוע
לרשוי ות המקומיות בשמירה על שטחיC
."
94.3
,מיליון שקלים נוספים הוקצו לחטיבה להתיישבות
אשר מתקצבת ומסייעת למאחזים ללא כל הגבלה. בנוסף, מוקצים למאחזי החוות מענקי מרעה
ומענקים ל"מתנדבים בחקלאות" בסכום מוערך של כ-8
,מיליון שקלים בשנה מטעם משרד החקלאות .
45
.
המשאב החשוב ביותר המוקצה למאחזים הוא
משאב ה קרקע. קרקעות–
שכאמור אינן שייכות למפקד
הצבאי אלא לכל היותר מוחזקות על ידיו בנאמנות–
ניתנות לעמותות וארגונים המקדמים הקמת
מאחזים לשם פינוי תושבי חבלי ארץ כבושים מתושביהם ,. אדמות אלה בהכרח נגרעות משטח המחייה
התנועה, המרעה והחקלאות העומד לרשות התושבים המוגנים. מדובר לא רק בשטח המאחזים
והאדמות שסביבם, אלא אף
ב אדמות המרעה ובשטחים אחרים ששמשו בעבר את הקהילות המקומיות
ולעיתים נמצאים בבעלותן או מעובדים על ידן, הנתפסים בכוח ובאופ ,ן אלים על ידי מתנחלים ישראלים
.עד לדחיקת רגליהן של הקהילות מן האזור
46
.
בשנת2024
,בלבד 24,258 דונם הוכרזו כ"אדמות מדינה – "כמות של
כמחצית מכל השטח
שהוכרז
כאדמת מדינה מאז הסכמי
אוסלו ועד היום.
,על אף שאינן שייכות למדינת ישראל או לאזרחיה
,אדמות המדינה מוקצות ,באופן בלעדי כמעט למתנחלים, בין היתר, במסגרת
""חוזי רעייה
הנחתמים
בין הרשויות לרועים במאחזי החוות המבודדים
(ראו
דוח כרם נבות ושלום עכשיו ', עמ23-27
)
. באופן
זה ניתנת לתושבי המאחזים הבלתי חוקיים אחיזה רשמית וחוקית לכאורה בקרקע, וניתן בידיהם
אמצעי יעיל המאפשר לדחוק את שכניהם מאזורי המרעה. ביום10.2.2025
פרסם המינהל האזרחי
"
הודעות על
כוונה לאשר הרשאות לשימוש זמני באדמות מדינה למטרת מרעה
", המתייחס ל שש
הקצאות קרקע חדשות בהיקף כולל של16,121
דונם . היקפן הכולל של הקרקעות שהוקצו למרעה טרם
.החלטה זו אינו ידוע
ל מיטב הידיעה–
כל ההקצאות ללא יוצא מן הכלל נעשו לטובת מתנחלים ממאחזי
.חוות ישראלים הקצאות נוספות נעשות בידי המועצות האזוריות , אשר
מקצות קרקעות
,ללא תמורה
בין היתר לשם
.הקמת מאחזים על ידי עמותות בתחום השיפוט שלהן
גם הקצאות אלה, כמובן, נגישות
עבור יהודים בלב .ד
47
.
התמיכה החומרית באה לידי ביטוי גם בסיוע למאחזים ולחוות
בהצטיידות בטרקטורונים
המשמשים
אותם למרר את ח
ייהם של רועים וחקלאים בדהירה מסוכנת לעברם בשטחים הפתוחים , תוך הריגת
כבשים וגרימת נזק לגידולים, הטלת טרור וגירוש התושבים המוגנים מן המקום .
במהלך החודש
האחרון פורסם כי המועצה האזורית שומרון,
,ששטח שיפוטה נמצא בשטחים הכבושים חימשה את
כי
תת הכוננות המופעלת על ידה ברובי צלפים , במקום
כלי ה נשק האישיים ששימשו את חברי כיתת
הכוננות עד כה.
אין בנמצא מדיניות לשלול רישיון לנשק ממתנחלים שהוגשה נגדם תלונה או אף מספר
,תלונות, על אלימות ועל פגיעה ברכושם של תושבים מוגנים. התושבים הפלסטינים, למותר לציין אינם
13
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
מורשים לשאת נשק. עצם המפגש בין שני תושבי אותו אזור, כאשר אחד מהם חמוש בנשק חם ומצוי
תמיד בחזקת "מגן הארץ" בעיני הרשויות, והשני אינו מורשה להגן על עצמו אפילו בידיים חשופות–
מכונן יחסי כוח המבוססים על פחד ומרות .
48
.
הרשויות אף דואגות לתקצב את כוח האדם העי קרי המשרת את המאחזים–
בין היתר באמצעות
עמותות התומכות בנוער בסיכון, המשובץ במאחזי חוות. המאחזים בתורם מעסיקים את הנערים
,במשימות בנייה לא חוקית, במאבק על אדמות מרעה ששימשו את הקהילות המקומיות ובהטרדה
ולעיתים אף תקיפה של רועים פלסטינים. לשם הדגמה, בחודש ספ טמבר2023
נחשף כי מאות מיליוני
שקלים הועברו לעמותות העוסקות בהשתלטות על קרקעות בשטחי הגדה, תחת סעיף תקציב המיועד
לתמיכה בנוער בסיכון. התקציבים הועברו באמצעות המינהל האזרחי, לאותם מאחזים לא חוקיים
" ,שהמינהל עצמו הוציא להם צווי הפסקת עבודה (אורי בלאו
אפקט סמ וטריץ': המינהל האזרחי הסיט
כספי רווחה שיועדו לפלסטינים לטובת עמותה שמסייעת למאחזים לא חוקיים ו-'
שיקום נוער
הגבעות'"
,שומרים (
6.9.2023
" ,); הגר שיזף קק"ל מממנת הכשרות לבני נוער במאחזי חוות בלתי
חוקיים בגדה ,"
הארץ(
1.10.2023
.))
49
.
עשרות מאחזים מחוברים לחשמל ומ .ים באופן פיראטי, באמצעות התנחלויות או בסיסי צבא סמוכים
מינהלת ההתיישבות הכריזה על עשרות עשרות מאחזים נוספים"כ"אתרים להסדרה
בהם הוקמו
מוסדות ציבור והוסדרו תשתיות מים וחשמל, בניגוד לחקיקה החלה בשטחי הגדה ואשר מאפשרת
לחבר לתשתיות רק מבנים שהוקמו לפי היתר בנייה. מעבר לאי החוקיות המובהק ולאפלייה הבוטה
שיש בכך כלפי התושבים הפלסטינים הנאלצים לחיות ללא תשתיות גם בבתים שהוקמו על אדמתם
הפרטית- הדבר
משול להכרה בחוקיותם של המאחזים" ,על ידי המדינה (אלישע בן קימון הכדור
בידיים של גנץ: משרד המשפטים אישר לחבר מאחזים לא חוקיים לחשמל ,"
YNET
(
12.4.2022
.))
לשם
השוואה, עמדת הרשויות העקרונית באשר לחיבור מבנים פלסטינים לתשתיות היא שאין מקום לחבר
מה נים לחשמל ולמים ללא תכנית מתאר מאושרת (ראו למשל בג''ץ826/16
חטיב נ' ראש המינהל
.)האזרחי בגדה המערבית
50
.
.למותר לציין כי קהילות הרועים הפלסטיניות אינן נהנות מתמיכה כלכלית ומעשית ומהגנה דומה
בלשון המעטה ניתן לומר כי הן סובלות מאכיפת יתר כלפיהן מאפליה מובנית כ לפיהן בתחום התכנון
.והבנייה ולעיתים מאלימות ישירה מצד אנשי ביטחון
51
.
פנייה זו אינה עוסקת במקרים נקודתיים שבהם חיילים, אנשי מג''ב ואנשי ביטחון אחרים נוהגים
באלימות, לוקחים חלק פעיל באיומים, בהריסת בתי פלסטינים, מעניקים חסינות דה-
פקטו למתנחלים
אלימים, מתאמים ע מם פעולות ומסייעים להם בעקיפין בפעולותיהם, או עומדים מנגד, אך פטור בלא
.כלום אי אפשר ,גם כאשר אנשי צבא
מטעם
המדינה, פועלים
מחוץ ובניגוד
לסמכותם החוקית-
מעשיהם עדיין מיוחסים למדינה. כל מעשה בלתי חוקי שבוצע ישירות על ידי חיילי מילואים בכפרים
מק
ים אחריות מדי
נתית . מתחייב לציין כי לנוכח ההקצנה הפוליטית הכללית והרוח הגבית שניתנת
למעשים אלה במסגרות צבאיות וביטחוניות מסוימות, כמו גם מינויים של מתנחלים המצויים בניגוד
עניינים חריף בתפקידים ביטחוניים והקמת יחידות צבאיות הפועולות בממשק קרוב עם התנחלויות
ומאחזים, דוגמת
( יחידות "הגנה מרחבית" ויחידות הניוד, תופעה זו הולכת ומתרחבת אף היא
(Responsibility Under International Law For Settler Violence In The Occupied Palestinian
14
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
Territory, Diakonia: Int’l Hum. L. Centre, July 2024)).
:; ראו גם המערב הפרוע-
העברת סמכויות
,שיטור וביטחון לרכזי ביטחון שוטף צבאיים בהתנחלויות ובמאחזים
יש דין
(יולי2014
.))
52
.
כדוגמה נוספת לשלילת כל הגנה מהתושבים המוגנים, חיילים אף הרחיקו לכת עד כדי כך שמצאו לנכון
להסיר או למנוע התקנה של מצלמות מעקב שהוצבו כאמצעי הגנה ותיעוד במתחמי מגורים מאוימים
שבהן מתגוררות קהילות בסכנת גירוש–
תיעוד המאפשר ואף נחוץ לצורך פני יה למשטרה. פניית
.האגודה לזכויות האזרח בעניין זה לא נענתה
53
.
:נסכם בהעדר מדיניות המחייבת את גורמי האכיפה לפעול למתן הגנה לקהילות בסכנת גירוש
ולמנוע
את עקירתן בכפייה , לא ננקטת פעולה יזומה למתן סיוע והגנה לקהילות וישובים מותקפים. אין בנמצא
תכנית או מדיניות להת מודדות עם תופעת העקירה, והתושבים המוגנים אף אינם מורשים להגן על
.עצמם
54
.
מכל האמור עולה כי
לרשויות המעורבות חובה לגבש מדיניות אחידה ומחייבת , במסגרתה תופסק
התמיכה במהלך הטיהור האתני בגדה המערבית, ותוקנה הגנה לקהילות שנעקרו וגורשו או אשר
,מצויות בסכנת גירוש כא .מור בפתח הדברים לגורמי הייעוץ המשפטי חובה להנחות את הרשויות
המוסמכות להפעיל את הסמכויות המצויות בידיהן לשם כך. במסגרת זו יש לפעול באופן מידי כדי
לאפשר לקהילות שנמלטו מאימת האלימות לחזור לבתיהן ולהגן על הקהילות הפגיעות הסובלות כיום
ממעשי אלימות והתנכלות
בא.ופן אפקטיבי יש לפעול
בדחיפות
לפינוי מאחזים אלימים ולהרחקת
גורמים המעודדים או לוקחים חלק במעשי אלימות מהשטחים הכבושים.
55
.
החלטות הממשלה בעניין תקצוב מאחזים והכשרתם, הכרזה על אדמות מדינה והקצאתן לצרכי
,המתנחלים בלבד, הענקת סמכויות שיטור אכיפה ופיקוח למתנחלים
ציודם בנשק וברכבי שטח ועוד
ועוד-
כולם מלמדים כי המדיניות הממשלתית מקדמת ומשרתת את ההפך הגמור מכל אלה: ליבוי
"האלימות ועידוד עקירת קהילות באמצעות הקמת מאחזים. גם נקיטת מדיניות של "עסקים כרגיל
לנוכח היקף הפרות הדין, חומרתן והשלכותיהן, מצביעה על התפרקות גור מי השלטון (הצבאי
.והישראלי) מחובותיהם, מנוגדת לעקרון שלטון החוק וחורגת באופן גס ממתחם הסבירות
.נבקש לקבל את התייחסותכם בהקדם ככל הניתן, ובהתאם לה נשקול את המשך צעדינו
,בברכה
רעות שאער, עו''ד