חומר רקע

מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024חשוון התשפ"ה | נובמבר ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית ד ו ח מ י ו ח ד 10:29 03/12/2024 ה היערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית מבוא ( בינה מלאכותיתntelligence I rtificial A ) היא שם גג לטכנולוגיות המיועדות לאפשר למכונות לבצע משימות שדורשות אינטליגנציה אנושית (להלן - בינה מלאכותית). מהפכת הבינה המלאכותית המתרחשת בשנים האחרונות היא בגדר "חדשנות משבשת "1 ( Disruptive Innovation ) ,, והיא צפויה לשנות מהותית תחומי חיים וענפי תעשייה רבים. משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה הגדיר את המונח בינה מלאכותית כ"יכולת של מכונה ללמוד לבצע פעולה אנושית ולטייב את ביצועה, בהסתמך על נתונים, דוגמאות וניסיון פעולה, ובאופן רחב יותר, לכלל הפעולות הטכנולוגיות למיצוי מידע ולהפקת תובנות ממאגרי נתונים"2 . בנובמבר2023 עדכן ה- OECD 3 "את הגדרתו למונח "מערכת בינה מלאכותית4 , ולפיה מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מב וססת מכונה המסיקה מהקלט שהתקבל, בין באופן ישיר ובין בצורה מרומזת, כיצד ניתן לחולל פלטים כגון תחזיות, תכנים, המלצות או החלטות שיכולות להשפיע על סביבות פיזיות או וירטואליות. מערכות הבינה המלאכותית למיניהן מגוונות ברמות האוטונומיה וההסתגלות שלהן לאחר פריסתן. המחקר האקדמי בתחום הבינה המלאכותית החל כבר בשנות החמישים של המאה העשרים, אך בשנים האחרונות, ובייחוד מאז יציאתם לשוק של אמצעים ויישומונים (אפליקציות) הזמינים לשימוש במגוון תחומים, אנו עדים לקפיצת מדרגה משמעותית ביכולות השילוב בין האדם למכונה, אשר יש המגדיר ים אותה כמהפכה של ממש5 . תחום הבינה המלאכותית משולב למשל בפיתוח כלי רכב עצמאיים (אוטונומיים), בפיענוח תצלומי רנטגן, בהערכת סיכוני אשראי, במסחר בניירות ערך ובבחינת מועמדים לתעסוקה. מערכות בינה מלאכותית משולבות גם ביחסים בין צרכנים לעסקים, בין עסקים לעסקים אח רים, בין בעלי מקצוע ללקוחות, ביחסי עבודה, בין גופים במגזר הציבורי ובין המגזר הציבורי לכלל הציבור. הבינה המלאכותית נמצאת בשימוש נרחב גם במהלך מלחמת "חרבות ברזל". מלבד השימוש המבצעי בה, היא סייעה בחלק מפעולות הזיהוי והאיתור של החטופים והחללים. בתחום ההסברה משמשת הבינה המלאכותית, בין היתר, ליצירת סרטונים במגוון שפות כדי להנגיש את המידע לאוכלוסיות רבות ברחבי העולם באמצעות שכפו ל קול, הנפשה, דיבוב, כתוביות ותרגום. כמו כן , " במהלך המלחמה בלט השימוש בטכנולוגייתdeepfake " 6 - יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, ש בו השתמשו גורמים שונים לתעמולה ולהפצת מידע כוזב. בפברואר 2024 פורסם כי במהלך "חרבות ברזל" השתמשה איראן בטכנולוגיות בינה מל אכותית בקמפיין השפעה נגד ישראל. השימוש הבולט אירע בדצמבר 2023 , כאשר איראן קטעה משדר חדשות ברשת טלוויזיה מסוימת והחליפה את מגיש החדשות במגיש שיוּצר באמצעות בינה מלאכותית, אירוע שאליו נחשפו צופים באיחוד האמירויות, בקנדה ובבריטניה7. ב י נ ה מ ל א כ ו ת י ת י ו צ ר ת ( ג נ ר ט י ב י ת ) : "בינה מלאכותית יוצרת" (גנרטיבית) היא תת- )תחום של טכנולוגיות בינה מלאכותית, שעניינה ייצור תוכן חדש כגון טקסט, שמע (אודיו ותמונות. בשנתיים האחרונות פותחו כלים טכנולוגיים לשימוש המוני אשר מסוגלים לייצר יש מאין תמונות וקטעי וידאו על בסיס פקודה טקס טואלית (Prompt ). כמו כן פותחו מודלי שפה 1 חדשנות פורצת דרך שמחוללת שינוי מהותי ולא פעם מאיימת על הקיים . 2 משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה , משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה - עקרונות מדיניות רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית (2023 ). 3 operation and Development - Organization for Economic Co . 4 update - definition - system - https://oecd.ai/en/wonk/ai 5 מנכ"ל גוגלPichai Sundararajan - ינואר2020 . 6 טכנולוגיה המאפשר ת לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. 7 israel - against - ops - cyber - accelerates - issues/2024/02/06/iran - the - https://blogs.microsoft.com/on דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית1 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 2 - גנרטיביים אשר מסוגלים לייצר, לשכתב, לתקצר ואפילו לנתח טקסטים ברמה גבוהה. כלים אלו עונים על שאלות ברמות שונות של אמינות, מסוגלים לקבוע אם הטקסט הגיוני או לא, ואפילו מסוגלים להפיק בדיחה או שיר. פיתוחים אלה יש בהם כדי ל שפר את הפריון ולייעל תהליכים בתחומים רבים, ובהם טכנולוגיה עילית (הייטק), תהליכי ייצור ולוגיסטיקה, רפואה, תרופות ומכשור רפואי, תעסוקה וחינוך, ביטוח ופיננסים, תקשורת, תעשייה ועוד. ל צד היתרונות הרבים של הטכנולוגיה , השימוש ב בינה מלאכותית טומן בחובו סיכונים מ שמעותיים דוח . הסיכונים העולמיים של הפורום הכלכלי דאבוס8 מ ינואר 2024, ה ציב במקום הראשון את הסיכון להטעיית הציבור בין היתר באמצעות בינה מלאכותית. בין יתר הסיכונים נ יתן למנות את החשש ממניפולציות מכוונות, הטיות מידע ואפליות, פגיעה בקניין רוחני, חשש למהימנות הנתונים, מידע כוזב או תוכן מטעה, הונאות וזהויות מזויפות, היעדר שקיפות למקורות המידע, פגיעה בפרטיות, סיכוני אבטחת מידע וסייבר ועוד. שנת 2023 הוגדרה כשנת הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת9. לפי סקר שפרסמה באוגוסט 2023 חברת ייעוץ בין-לאומית , עולה כי 79% מכלל המשיבים נחשפו לבינה מלאכותית י וצרת , בין אם ל צורכי עבודה או מחוץ לעבודה, ו- 22% משתמשים בבינה מלאכותית י וצרת באופן קבוע בעבודתם. עוד עולה כי כשליש מהמש י בים לסקר ציינו כי הארגונים שלהם משתמשים קבוע לפחות בפונקציה עסקית אחת בבינה מלאכותית יוצרת. קצב צמיחת המ שתמשים ב אפליקצית כלי בינה מלאכותית יוצרת שהושק בסוף שנת 2022 מהיר משמעותית מ הקצב ב אפליקציות נפוצות למתן שירותים דיגיטלים כגון מוסיקה, סרטים, אירוח, מדיה חברתית, התכתבויות ועוד. בעוד שבאפליקציות אלו קצב צמיחת המשתמשים ל- 100 מיליון נע בין 9 חודשים לעשור, קצב הצמיחה באפליקציית הבינה המלאכותית היה כחודשיים בלבד. 8 9 The Global Risks Report 2024 (January 2024) McKinsey, The state of AI in 2023: Generative AI’s breakout year (August 2023) 9 ) McKinsey, The state of AI in 2023: Generative AI’s breakout year (August 2023 דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית2 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 3 - תרשים 1 : קצב צמיחת משתמשים ל- 100 מיליון באפליקציות נפוצות ה מקור: https://www.netscribes.com/chatgpt-4-a-near-to-perfect-ai-powered-digital-assistant בעיבוד משרד מבקר המדינה . על פי תחזיות מומחים, בעשורים הבאים ישתלבו רובוטים ובינה מלאכותית כמעט בכל תחום בחיינו ובמרחבי יצירה למיניהם10. בדוח שפרסמה חברת ייעוץ בין- לאומי, שימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית בעולם יביא להתייעלות של עד 4.4 .טריליון דולר בשנה75% מהתועלת הכלכלית תתרחש בתחומים של שירות לקוחות, שיווק ומכירות, פיתוח תוכנה, מחקר ופיתוח11 . הערכת המומחים היא כי בשנת2035 תרומת כלי בינה מלאכותית לענפים המרכזיים בכלכלה העולמית תסתכם ב- 25% מסך הפעילות העולמית12 . במחקר אחר , שפורסם עוד לפני שהחל השימוש ב בינה המלאכותית היוצרת, הוערכה התרומה הכלכלית העולמית מהשימוש בבינה מלאכותית בכך שעד שנת 2030 צפויה לתרום עד15.7 טריליון דולר לכלכלה העולמית , כ- 40% מתוכם בהגדלת הפריון וכ- 60% בצד הצריכה בדמות מוצרים ושירותים ממוקדים ואיכותיים יותר13 .משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה העריך על בסיס מחקר ים אלו כי ההשפעה של בינה מל אכותית על הכלכלה בישראל עשויה להניב תוספת של 115 עד490 מיליארד ש"ח לתוצר הלאומי וכ- 40 עד130 מיליארד ש"ח תוספת לתקציב המדינה עד שנת 2030 . 10 המכון הישראלי לדמוקרטיה , אדם מכונה ומדינה , לקראת אסדרה של בינה מלאכותית (אוגוסט 2023 .) 11 (June 2023). The economic potential of generative AI: The next productivity frontier , cKinsey & Company M 12 ,משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ( ינואר 2023 .) 13 (2017) s the real value of AI for your business ’ Sizing the prize What wC, P דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית3 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 4 - בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם , הבינו כי יש חשיבות לעיסוק בנושא ברמה הלאומית . במסגרת זו קודמו במהלך השנים יוזמות שונות והחלטות ממשלה לקידום הנושא: " ה מ י ז ם ה ל א ו מ י " ל מ ע ר כ ו ת נ ב ו נ ו ת14 : במאי2018 מינה ראש המטה לביטחון הלאומי דאז (להלן - ,)המל"ל בהתאם להחלטת ראש הממשלה, את ראשי ה מיזם לגיבוש תוכנית לאומית להעצמת החוסן המדעי-טכנולוגי כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל (להלן - ""המיזם הלאומי ). מטרת המיזם הייתה להעמיד את מדינת ישראל בחמישייה המובילה של מדינות העולם בתחומי הליבה הטכנולוגיים, ובהם בינה מלאכותית ומדעי הנתונים; מערכות אוטונומיות; IOT 15 וסנסורים; בינה רשתית16 .; תשתיות חישוב ומידע וטכנולוגיות קוונטיות בראש המיזם עמדו פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה, והוא כלל מאות מומחים מהאקדמיה, מהתעשייה, ממערכת הביטחון וממשרדי הממשלה הרלוונטיים, שפעלו בהתנדבות. מרבית צוותי המשנה של המיזם סיימו את עבודתם בתחילת שנת 2019, טיוטת הדוח הוצגה לראש הממשלה ב מאי 2019 , הטיוטה הסופית הוצגה לראש המל"ל בדצמבר2019 ,ולנוכח פיזור הממשלה הדוח הוגש לראש הממשלה ו פורסם לציבור בספטמבר 2020 . בספטמבר2020 במכתבם לראש הממשלה, ציינו ראשי המיזם כי הצבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית וככזו המנצלת אותו עד תומו תוכל להתממש רק אם ממשלת ישראל תגדיר תחום זה כתחום עיקרי וקריטי לעתיד המדינה, תתקצב אותו בהתאם, מתוך הבנה שעתידה מושתת עליו, ותקים מינהלה ייעודית שתוביל ותתכלל את התוכנית האסטרטגית .הלאומית ו ע ד ת ב י נ ה מ ל א כ ו ת י ת ו מ ד ע ה נ ת ו נ י ם : בפברואר 2020 מינה יושב ראש פורום תשתיות לאומיות למחקר17 (להלן- פורום תל"ם) ועדת בדיקה מקצועית בראשות ד"ר ארנה ברי לבחינת הצורך בהתערבות ממשלתית לשם האצת התפתחות תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים (להלן - ועדת תל"ם). הוועדה הונחתה בכתב המינוי להתמקד בהיבטי הון אנושי, תשתיות פיזיות, הנגשת מאגרי מידע והעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. דוח הוועדה פורסם בדצמבר 2020 . ועדת תל"ם הדגישה את חשיבותה של תוכנית לאומית לבינה מלאכותית וציינה כי אם תוכנית כזו לא תמומש, כבר בשנים הקרובות תמצא עצמה מדינת ישראל בפער מדעי, טכנולוגי וכלכלי שעלול להיות בלתי ניתן לגישור, ותפתח תלות מדעית וטכנולוגית שתהיה בגדר מגבלה על החוסן הלאומי. עוד ציינה כי ישראל אינה עומדת בקצב של מדינות אחרות בעולם, ומשמעות הדבר שהיא בנחיתות מובנית ו ב הידרדרות יחסית מול מדינות ושחקנים זרים אחרים. אלה יוסיפ ו להתקדם בקצב מהיר וידחקו את ישראל מזירות פעילות הולכות ומתרחבות בתחומים קריטיים של מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות, חינוך ותעסוקה בעלת פריון גבוה. ה ח ל ט ת מ מ ש ל ה ב נ ו ש א " ת ו כ נ י ת ל ק י ד ו ם ח ד ש נ ו ת , ע י ד ו ד צ מ י ח ת ע נ ף ה י י-ט ק ו ח י ז ו ק ה מ ו ב י ל ו ת ה ט כ נ ו ל ו ג י ת ו ה מ ד ע י ת " ( ל ה ל ן - ה ח ל ט ה 2 1 2 ) :כדי לקדם את המובילות הטכנולוגית של ענף היי- טק הישראלי ולהבטיח את האיתנות הטכנולוגית והביטחונית של מדינת ישראל לאורך זמן, ול נוכח החשיבות האסטרטגית של קידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית , קיבלה הממשלה החלטה באוגוסט 2021 ,ו במסגרתה הוטל בין היתר על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכ ותית בנושאי רגולציה, מדיניות מידע ונתונים, אתיקה, שיתוף פעולה בין- לאומי אזרחי והטמעה במגזר הציבורי האזרחי ונושאים נוספים . ולגבש ת ו כנית לאומית בהתאם לכך . עוד הוחלט על קידום יישום פעימה ראשונה של המלצות ועדת תל"ם הכוללת בין היתר : פיתוח הון אנושי מחקרי בתחומי הליבה של 14 מערכות ממוחשבות המחוללות ידע חדש ומתפקדות באופן עצמאי ו"נבון". 15 ( ""מרשתת הדבריםInternet Of Things ) - התפתחות טכנולוגית שמרחיבה את תקשורת האינטרנט לתקשוב של חפצים המאפשר להם להדד בינם לבין עצמם ועם בני אדם, כגון בית חכם ועיר חכמה. 16 מיומנות של ריכוז פרטי מידע שונים וקישורם בדרך שתאפשר הבנה של תהליכים . 17 מסגרת פעולה וולונטרית אשר נועדה לתאם ולאגם משאבים בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית4 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 5 - טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הקמת מרכז חישוב- ,על לאומי לשימוש המגזר הציבורי הרחב התעשייה והאקדמיה, קידום יכולות עיבוד שפה טבעית בעברית ובערבית, יצירת סביבה רגולטורית מאפשרת להתפתחות התחומים ועוד . עוד הוחלט כי אגף התקציבים במשרד האוצר יקצה תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 550 מל יון ש"ח, והגופים החברים בפורום תל" ם18 יאגמו את תקציב המתווה המיועד להקצאה על יה יד ם. בהחלטה נקבע כי הפעימה הראשונה תמומש בשנים 2021 - 2023 , כך שהתקציב האמור יחויב ויבוצע על-פני שנים אלה (להל ן - הפעימה הראשונה) . ה ת ו כ נ י ת ה ל א ו מ י ת ל ב י נ ה מ ל א כ ו ת י ת ש ל מ ש ר ד ה ח ד ש נ ו ת ה מ ד ע ו ה ט כ נ ו ל ו ג י ה : בהמשך להחלטת הממ שלה 212 , ביולי2022 השיקה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז "תוכנית לאומית לבינה מלאכותית" (להלן - התוכנית הלאומית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה). התוכנית גובשה על ידי צוות בין-משרדי ופורסמה על ידי משרדה בינואר 2023, תוך ש צוין כי היא התבססה על מהלכי חשיבה ותכנון רחבים, שבוצעו בשנים האחרונות, לרבות "המיזם הלאומי" ו פעילותה של ועדת תל"ם ותב . כנית ו רט ו מפ ת מטרותיה - קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות בתחום הבינה המלאכותית, להבטחת המובילות הטכנולוגית של ישראל ; יצירת קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל ; הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה, לשיפור המגזר הציבורי , ו היא מתייחסת לכיווני פעולה נדרשים להשגתן . התוכנית כללה יעדים, מדדי הצלחה , אבני דרך לביצוע , תוכנית בקרה ובחינה שנתית . ה ח ל ט ת מ מ ש ל ה ב נ ו ש א " ח י ז ו ק ה מ ו ב י ל ו ת ה ט כ נ ו ל ו ג י ת ש ל מ ד י נ ת י ש ר א ל " ( ל ה ל ן - ה ח ל ט ה1 7 3 ) : בהמשך להחלטת ה ממשלה 212 ולאור חשיבותה של החדשנות הטכנולוגית כמנוע הצמיחה של מגזר ה היי- טק הישראלי וכדי לתמוך בהמשך שגשוגה של תעשיית החדשנות הישראלית ובמובילותה בתחרות החדשנות העולמית בתחום הבינה המלאכותית, קיבלה הממשלה החלטה בפברואר 2023 ולפיה יש ל רשום את הודעת משרדי החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הביטחון והאוצר והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, בדבר אישור הרחבה נוספת ל תוכנית הבינה המלאכותית (להלן - )הפעימה השנייה . הוחלט כי התוכנית תמומן על ידי הגופים החברים בפורום תל" וכי ,ם משרד האוצר יקצה תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 500 "מיליון ש"ח, והגופים החברים בפורום תל ם יעמידו את תקציב המתווה המיועד להקצאה על יה יד ם. בהחלטה נקבע כי המתווה ימומש בשנים 2023 - 2026 , כך שהתקציב יחויב ויבוצע על פני שנים אלה. תרשים 2 :אבני דרך בתחום הבינה המלאכותית בישראל , 2018 - 2023 18 משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה , י המ נהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון ( מפא"ת), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) , רשות ה חדשנות, אגף התקציבים במשרד האוצר . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית5 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 6 - להלן פירוט הגופים הממשלתיים המרכזיים העוסקים בהיבטים שונים בתחום הבינה המלאכותית בישראל. מ ש ר ד ה ח ד ש נ ו ת , ה מ ד ע ו ה ט כ נ ו ל ו ג י ה : אמון על עיצוב וקידום המצוינות המדעית והטכנולוגית להבטחת עתיד הכלכלה והחברה בישראל. המשרד אחראי לחיזוק המחקר והחדשנות בתחומי המדע והטכנולוגיה, הרחבה והעמקה של קשרי המדע הבי ן- לאומיים של ישראל, חשיפה והנגשה של המדע לקהילה ועידוד המצוינות במדע ובטכנולוגיה, השקעה במחקר מדעי במדינת ישראל בתחומי עדיפות לאומית ומהווה חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי. המשרד פועל לשיפור תשתיות הידע והמחקר במדינה כדי למקסם את התועלת מהידע הצָבוּר אצל החוקרים במוסדות המחקר ב מדינה למען מחקר בעל פוטנציאל יישום ריאלי . כמו כן, המשרד מופקד על הובלת המד ינה לחזית המדע וטכנולוגיות העתיד , ועל תיאום ואיגום משאבי מחקר בין משרדי הממשלה ופועל ל שיפור תשתיות המדע בישראל על ידי מיפוי התשתיות והצרכים ובניית תוכני ות לאומי ו ת לסגירת הפערים . ביולי 2021 19 החליטה הממשלה על הרחבת סמכויות המשרד לצד שינוי שמו ל"משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה" . במסגרת זו שטח הפעולה המתייחס לפעילות ו ל סמכויות של יחידת המדען הראשי של משרד הכלכלה והתעשייה בכל הקשור לרשות החדשנות עבר לשטח פעולה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הכין, כאמור, את התוכנית הלאומית ו שלו בשנים האחרונות, המשרד מקדם מדיניות ל אסדרה בתחום הבינה המלאכותית ובשנת 2023 " פרסם מסמך מדיניות רגולציה ואתיקה " בתחום זה. כמו כן המשרד מקדם פעילות בזירה הבין- לאומית ביחס לתחום ה בינה המלאכותית. בכלל זה, המשרד מייצג באופן ישיר את מדינת ישראל בפורומים בין- לאומיים מובילים. כמו כן , באוגוסט 2023 , פרסם המשרד בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי קול קורא משותף להגשת מועמדות לקבלת תמיכה בפרויקטים ממשלתיים מבוססי בינה מלאכותית. במרץ 2024 , נבחרו ת שעה פרויקטים לביצוע על ידי גופים ממשלתיים שונים אשר יקבלו מהמשרד תקצוב וליווי מקצועי ומשפטי מיוחד, כדי להגביר את סיכוייהם להצלחה. ר ש ו ת ה ח ד ש נ ו ת : רשות סטטוטורית עצמאית המופקדת על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכילה ובת- קיימא בישראל. בשנת2016 החליפה רשות החדשנות את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והוגדרה כרשות עצמאית. לרשות ארבע חטיבות: תשתיות, הזנק, צמיחה וחטיבה בין- .לאומית ה מ ו ע צ ה ל ה ש כ ל ה ג ב ו ה ה ו ה ו ו ע ד ה ל ת כ נ ו ן ו ל ת ק צ ו ב : הגופים הממלכתיים המתווים את המדיניות ותקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. המועצה להשכלה גבוהה (להלן - המל"ג) היא תאגיד סטטוטורי עצמאי ובלתי תלוי אשר הקמתו נועדה ליצור הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי. הוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן - ות"ת) היא הגוף האחראי במל"ג לתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. ות"ת קובעת את התקציב הרגיל של המוסדות האקדמיים וכן את תקציב הפיתוח, מתוך התחשבות בצורכי החברה והמדינה, שקידה על קידום המחקר וההשכלה ושמירה על החופש האקדמי והמינהלי של המוסדות. בוועדה שבעה חברים, והם מתמנים על ידי שר החינוך לתקופה של שלוש שנים. ה מ י נ ה ל ל מ ח ק ר , פ י ת ו ח א מ צ ע י ל ח י מ ה ו ת ש ת י ת ט כ נ ו ל ו ג י ת ב מ ש ר ד ה ב י ט ח ו ן ( ל ה ל ן - : )מ פ א " ת מופקד על המחקר והפיתוח של אמצעי הלחימה והתשתית הטכנולוגית הביטח ונית במערכת הביטחון. מפא"ת הוא מוקד מרכזי לידע ומקצועיות בתחום הטכנולוגיה הצבאית, שמטרתו לתרום לבניית ושמירת יתרונם האיכותי של צה"ל ושאר זרועות מערכת הביטחון בטכנולוגיה, באמצעי לחימה מתקדמים ובכוח אדם טכנולוגי מצטיין. מפא"ת מרכז את שיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים בישראל, ובהם צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות, ומינהל תוכניות מחקר, פיתוח והצטיידות מול מדינות זרות. 19 במסגרת החלטת הממשלה129 מ- 19.07.21 " :בנושא שינוי שם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה והטכנולוגיה, העברת סמכויות הנתונות על פי חוק משר לשר והעברת שטח פעולה ממשרד הכלכלה והתעשייה ל משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ". דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית6 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 7 - :פ ו ר ו ם ת ל " ם מסגרת פעולה וולונטרית שהוקמה בשנת 1997 על ידי נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אשר נועדה לתאם ולאגם משאבים בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם. בראש הפורום עומד נציג מהאקדמיה, וחברים בו יו"ר ות"ת במל"ג, ראש רשות החדשנות, מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה , ראש מפא"ת וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפית וח וממליץ על דרך איגום המשאבים המתאימה, מתוך תקציבי הגופים המרכיבים את הפורום וגופים מעוניינים אחרים. כמו כן הוא ממליץ על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה. פעולות הביקורת בחודשים יוני 2023 - מרץ 2024 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, את דירוגה הבין- לאומי של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. הביקורת נעשתה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ברשות החדשנות, במשרד הביטחון, בוועדה לתכנון ולתקצוב , במשרד האוצר וב מטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה . בדיקות השלמה נעשו במערך הדיגיטל הלאומי שבמשרד הכלכלה והתעשייה. דירוגה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית ההשפעה הניכרת של תחום הבינה המלאכותית על התעשייה, על הביטחון, על הבריאות, על התחבורה, ועל תחומים נוספים הובילה מדינות רבות - כמו ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, סין, בריטניה, גרמניה, צ'כיה, צרפת, קוראה הדרומית, סינגפור ומדינות רבות נוספות ובהן גם ישראל, להשיק תוכניות לאומיות רב- שנתיות בהשקעה של מאות מיליונים עד מיליארדי דולרים ולהאיץ את קידומן. מ ד ד t o i s e T o r : המדד הבין- לאומיAI Global Index 20 (להלן- מדדTortoise ) הציג בשנת2019 נתונים השוואתיים לדירוג62 מדינות בעולם בתחום הבינה המלאכותית. הדירוג מבוסס על שלושה תחומים - השקעה, חדשנות ויישום, ובתוכם שבע קטגוריות: מחקר, פיתוח, הון אנושי (talents ), סביבה תפעולית, תשתיות, מסחר ואסטרטגיה ממשלתית. המדד הוצג לראשונה ב- 2019, ועודכן לאחרונה ב ספטמבר 2024 והציג נתונים השוואתיים של 83 מדינות . על בסיס מדד Tortoise , מדינת ישראל, אשר דורגה בשנת2019 במקום ה- 12 , התקדמה למקום החמישי בשנים 2020 ו- 2021 . בשנת2023 נסוגה ישראל למקום השביעי ובשנת 2024 חלה נסיגה נוספת למקום התשיעי בדירוגה בהש וואה למדינות האמורות. להלן תרשים השוואתי של עשר מדינות העולם המובילות בתחום הבינה המלאכותית, בשנים 2020 - 2024 על פי מדדTortoise . 20 Tortoise media - ai/#further_reading - https://www.tortoisemedia.com/intelligence/global דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית7 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 8 - תרשים 3 : גרף השוואתי בין עשר מדינות העולם המובילות בתחום הבינה המלאכותית, 2020 - 2024 על פי נתוני מדדTortoise ., בעיבוד משרד מבקר המדינה עולה כי בין השנים 2020 - 2024 ירדה ישראל במדד הבינה המלאכותית של Tortoise מהמקום החמישי בשנת 2020 למקום השביעי בשנת2023 ולמקום התשיעי בשנת2024 .מנתוני מדד י המשנה Tortoise לשנת 2024 , ,המשקללים את הציון הסופי עולה כי בעוד שלישראל חוזקות בקטגוריית ההון האנושי, במחקר ופיתוח ובמסחר, היא חלשה יותר מהמדינות שנבחנו - באסטרטגיה ממשלתית (מקום32 21 ); בתשתיות (מקום6 2 ); ובסביבה תפעולית (מקום65 22 .) להלן בתרשים3 פירוט מדדי המשנה שעל פיהם נקבע המדד הכולל של ישראל לשנת 2024 . תרשים 4 : פילוח מיקומה של מדינת ישראל במדדי המשנה לשנת 2024 , לפיTortoise , מתוך83 מדינות על פי נתוני מדד Tortoise ., בעיבוד משרד מבקר המדינה 21 שיפור ביחס לשנת2023 - מקום47 . 22 ירידה ביחס לשנת2023 - מקום23 . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית8 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 9 - בהשוואת הביצועים של ישראל לביצועים של מדינ דומ ה ה בגודל ה לישראל, כמו סינגפור , בשנים 2020 - 2024 עולה כי בעוד שישראל הידרדרה ב ארבעה מקומות במדד הכללי, סינגפור זינקה בשנים אלו מהמקום ה עשירי למקום השלישי, בין היתר בשיפור בקטגוריות מחקר ופיתוח , והאסטרטגיה הממשלתית. נתונים אלו משמעותיים כאשר בוחנים את ההתקדמות שחלה במדינות המזרח התיכון. בסיכום כנס שקיים המכון למחקרי ביטחון INSS בנושא בינה מלאכותית גנרטיבית וביטחון לאומי ביוני 2023 23 , צוין כי ישראל מתקשה לעמוד בקצב המ י רוץ העולמי בכל הקשור להשקעה כספית ופיתוח של פרויקטים בתחום הבינה המלאכותית, והיא אף נמצאת בתחרות מול שכנותיה ומדינות נוספות במזרח התיכון. כך לדוגמה צוין כי איחוד האמירויות היא בין המדינות המובילות במזרח התיכון ובעולם בהשקעת משאבים בפיתוח יכולות בבינה מלאכותית. מדינה זו השקיעה רבות בפיתוח טכנולוגיות, מחקר אק דמי ומודלים מתחרים בתחום והיא גם נמנית עם המדינות המובילות בהטמעת בינה מלאכותית בשירותים הממשלתיים הניתנים לאזרחים ולתושבים. בתחום האסטרטגיה הממשלתית, ערב הסעודית מדורגת ראשונה במדד Tortoise של שנת2023 24 . בכנס התריעו על כך שמדינת ישראל לא רק ירדה בשנת2023 שני מקומות בדירוג הכללי, אלא היא עלולה להמשיך להידרדר, בעיקר עקב היעדר מדיניות ממשלתית ותקצוב מספק - המקשים עליה לעמוד בקצב המרוץ העולמי בתחום הבינה המלאכותית (תחזית שהתממשה במדד לשנת 2024 ). מ ד דO x f o r d : מדד בין -לאומי נוסף בתחום הבינה המלאכותית עוסק במוכנות הממשלתית לבינה מלאכותית. במדד זה, שפורסם על ידי oxford insights , דורגה ישראל בשנים0 202 - 2 202 במקום20 מתוך160 - 181 מדינות (מספר המדינות שדורגו בכל שנה היה שונה), ואילו בשנת2023 היא ירדה למקום ה- 30 מתוך193 מדינות25 . ירידה זו נובעת בין היתר מירידה בת 11 נקודות במדד המשנה המודד את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של הממשלה ואת יכולותיה בתחום הדיגיטל. במדד משנה זה חלה ירידה של 33 מקומות, ממקום35 בעולם בשנת2020 למקום68 בעולם בשנת 2023 . תרשים 5 : דירוג מדינת ישראל ביחס לעולם לפי מ ד דOxford על פי נתוני מדדoxford insights , .בעיבוד משרד מבקר המדינה 23 כנס ב- 30.7.24 ,בנושא : " בינה לאומית יוצרת " (Generative AI )והשפעתה על הביטחון הלאומי . 24 ai - https://www.inss.org.il/he/publication/generative / 25 index - readiness - readiness/ai - https://oxfordinsights.com/ai / דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית9 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 10 - מ ד ד ה ח ד ש נ ו ת ה ע ו ל מ י : הובלתה של ישראל בזירת החדשנות העולמית תלוי בין היתר בהשקעה הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית. נמצא כי אמנם ישראל דורגה בשנת 2024 במקום ה-5 1 מתוך 3 13 מדינות במדד החדשנות העולמיGlobal Innovation Index (להלן- מדד החדשנות) . עם זאת, בחינת המגמה לאורך השנים האחרונות מעל ה כי שש ב השנים האחרונות הידרדר דירוגה של ישראל במדד זה מהמקום העשירי בשנת 2019 למקום ה- 16 בשנת2022 אם כי כאמור חלה עלייה קלה בשנת 4 202 למקום ה- 15 26 . תרשים6 : דירוג מדינת ישראל ביחס לעולם בתחומי הבינה המלאכותית והחדשנות בהתאם למכלול המדדים שפורטו ממכלול המדדים הבין-לאומיים שפורטו עולה כי נכון ל שנת 2024 דירוגה הכולל של מדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית עודנו גבוה (בשליש העליון) על פי הדירוגים השונים. עם זאת, בשנים19 20 - 24 20 חלה ה ב די יר מקומה של ישראל בדירוג העולמי בפעילותה והשקעתה בתחום הבינה המלאכותית- במדדTortoise ירידה מ ה מקום ה- 5 מתוך 62 מדינות למקום ה- 9 מתוך 83 מדינות , במדד Oxford ירידה מ ה מקום ה- 20 ל- 30 מתוך193 מדינות ובמדד החדשנות ירידה מה מקום ה- 10 למקום ה- 5 1 מתוך3 13 .מדינות עוד נמצא כי רמת ההיערכות והמוכנות הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית משפיעה לשלילה על דירוגה של ישראל ביחס לעולם - באסטר ט גיה הממשלתית לפי מדד Tortoise , ישראל דורגה במקום32 מתוך 3 8 מ דינו ת (בשנת 2023 במקום47 מתוך62 ,) בסביבה התפעולית במקום65 מתוך 83 מדינות (בשנת2023 במקום 23 מתוך62 )במוכנות הממשלתי לפי מדד Oxford , במקום68 מתוך 193 מדינות . הירידה של ישראל בד י רוגים הבין-לאומיים בשנים 2019 - 2024 ,ומקומה היחסי של ישראל ב תחום י הה ערכות והמוכנות הממשלתית , משקפ ות מגמה שמחייבת את הממשלה לבחון את מדיניותה .בנושא יודגש כי דירוגה הגבוה כאמור של מדינת ישראל בתחום הבינה המלאכותית כיום נזקף בין היתר לזכות השקעות המגזר הפרטי, אשר עמדו על פי מדד Stanford 27 בשנת2022 על כ- 3.24 מיליארד דולר לעומת2.41 מיליארד ב שנת 2021 . נוסף על כך, בשנת2022 הוקמו73 חברות חדשות המתמחות ומתמקדות בבינה מלאכותית לעומת 28 בשנת 2021 . פורום תל"ם מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה ביולי2024 כי קיימים כמה פרסומים המונים את ישראל בעשירייה הראשונה של מדינות העולם ואף בפרקים מסוימים בחמישייה הראשונה. 26 - global - report - main - en - 2023 - 2000 - pub - https://www.wipo.int/edocs/pubdocs/en/wipo innovation-index-2023-16th-edition.pdf 27 Stanford AI INDEX - https://aiindex.stanford.edu/report דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית10 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 11 - לדוגמה מדד Stanford מאפריל2024, מדרג את ישראל ראשונה בעולם בצפיפות ההון האנושי בבינה מלאכותית, רביעית במספר חברות הבינה המלאכותית אשר הוקמו בה בשנים 2013 - 2023 , רביעית בהשקעות הפרטיות בתחום באותה התקופה, ורביעית (עם קנדה) במספר המודלים "המשמעותיים" אשר פורסמו על ידי חוקרים הפעילים בה. יצוין כי על פי מדד Stanford לשנת2024 , ישראל אכן דורגה בשנת 2023 במקום הראשון בדירוג הבין-לאומי מבחינת צפי פות ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית בד ךא , בבד נרשמה בשנ ה זו לפי המדד הגירה שלילית של מומחים בתחום, זאת לאחר גידול והגירה חיובית בשנים 2019 - 2022 . משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסר בתשובתו באוגוסט 2024 כי הירידה במדד בכלל וברכיב המחקר בפרט לא נעלמה מעיני המשרד. המשרד הוסיף כי בימים אלו ה וא עורך מיפוי מקיף של רכיבי המדד, ו בסיומו יוכל להצביע על מגמות ועל אינדיקטורים הדורשים שיפור. עוד ציין המשרד כי בד בבד התקיימו שיחות עם צוות המדד הבריטי כדי להבין טוב יותר את המדד ולהנגיש להם מידע שייתכן כי אינם מודעים אליו. יוצא אפוא כי מדינת ישראל אומנם מדורגת אומנם בדירוג גבוה במדדים הבי ן- לאומיים השונים הנוגעים לתחום הבינה המלאכותית , ו עם זאת הירידה במ ד דים האמורים בשנים האחרונות וב דירוגה של ישראל ב תחומי ה תשתיות, ה סביבה ה תפעולית, ה אסטרטגיה ו ה מוכנות ממשלתית היא בבחינת תמרור אזהרה המחייב הערכת מצב של הממשלה בנוגע ל תוכניות הקיימות, ל יישומן ול יכולתן לחולל שינוי בנתונים האמורים. כמו כן יש לתת את הדעת על כך כי ללא תוכנית לאומית ו פעילות ממשלתית רחבה ו אינטנסיבית בהתייחס להיבטים שונים אשר תבטיח השקעה וצמיחה בתחומי המחקר, התשתית וכוח האדם, המדינה לא תמצה את מלוא התרומה האפשרית של תחום זה לכלכלה, לביטחון ולחוסן הלאומי, ומגמת ההיחלשות של ישראל יחסית לשאר מדינות ה עולם עלולה להימשך. לנוכח המרוץ הגלובלי לעליונות טכנולוגית בעידן המידע בכלל והבינה המלאכותית בפרט , ולנוכח דירוגה הנוכחי של ישראל בתחום זה ומגמת הירידה בדירוג בשנים 19 20 - 23 20 , בחן משרד מבקר המדינה את פעולות הממשלה ומשרדי הממשלה להבניית אסטרטגיה ותוכנית לאומית .בתחום זה במסגרת זו נבח ן קיום של מהלך מדינתי כולל בתחום מתפתח זה ומידת היישום של מיזמים ות ו כניות שונות שגובשו בתחום בשנים 2018 - 2023 , להלן יפורטו הממצאים שעלו בביקורת בעניין זה . בסופו של דבר , הממצאים מלמדים שלא מנוהל מהלך מדינתי כולל שנותן את המענה הנדרש לקידום תחום מתפתח זה . מהלך כזה מחייב תוכנית לאומית- אסטרטגית מאושרת בראייה צופה פני עתיד ות ו כניות יישום מפורטות תוך הפעלת מנגנוני בקרה. פער זה מתחדד לנוכח הצורך בקידום פעילותה ו ב פיתוח יכולותיה של מדינת ישראל בתחום זה , שנועדו להעצים החוסן המדעי- טכנולוגי כמרכיב בביטחון הלאומי של ישראל. להלן יפורטו הממצאים שעלו בביקורת לגבי פעולות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית בשנים 2018 - 2023 . פ עולות הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום תוכנית לאומית לבינה מלאכותית "המיזם הלאומי" למערכות נבונות בהמשך ל דיון שנערך בפברואר 2018 בראשות ראש הממשלה, בריכוז המל"ל ובהשתתפות גורמים בכירים באוניברסיטאות ובגופים הטכנולוגים במערכת הביטחון , במאי 2018 מינה ראש המל"ל , בהתאם להחלטת ראש הממשלה, את פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר בן מתניה לראשי "המיזם הלאומי" לגיבוש תוכנית לאומית אסטרטגית להעצמת החוסן המדעי- טכנולוגי כמרכיב מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל . ראש המל"ל קבע כי סיכום ה עבודה , לרבות הצעה ל תוכנית לאומית למימוש מטרות המיזם כבסיס להחלטת ממשלה בנושא, יוגש לראש הממשלה . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית11 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 12 - בספטמבר2020 ,ב עת פרסום דוח המיזם לציבור, ציינו ראשי המיזם לראש הממשלה כי לעמדתם השקעה אסטרטגית, בין היתר בתשתיות בינה מלאכותית, תוכל לכונן נקודת זינוק לבניית עוצמה מהמובילות בעולם לטובת הביטחון, הכלכלה ושיפור החיים במדינה. עוד ציינו כי הפרסום התעכב בגלל מערכת הבחירות הממושכת שבמהלכה לא יכלה הממשלה להקצות ת קציב לנושאים חדשים, ובגלל משבר הקורונה . חזון המיזם היה להעצים את חוסנה של ישראל כמעצמה מדעית- טכנולוגית בראיית הביטחון הלאומי, הכלכלי והחברתי; להבטיח את עתידה וחוסנה הלאומי של מדינת ישראל כחברה בטוחה, פתוחה, דמוקרטית ומבוססת ידע - כל זאת במטרה להציב את ישראל בחמישייה המובילה של מדינות העולם בתחומי הליבה הטכנולוגיים בתוך חמש שנים. התובנה המרכזית של "המיזם הלאומי" הייתה שתחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות הכרוכות בו הם תשתית קריטית לעתיד מדינת ישראל - לביטחונה, לחוסנה הטכנולוגי, לכלכלתה ולרווחת אוכלוסייתה. ראשי "המיזם הלאומי" גרסו כי הובלה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית היא תנאי ובסיס להובלה של מגזר ה היי- טק במדינה ולשימורו. בדוח המיזם הודגש כאמור כי הצבתה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום תוכל להתממש רק אם ממשלת ישראל תגדיר אותו כתחום עיקרי וקריטי לעתיד ה מדינה. במיזם הלאומי הוצגה תוכנית תקציבית עקרונית בסך 10 מיליארד ש"ח לשנים2021 - 2025 , שני מיליארד ש"ח לכל שנה. הוצע כי תקציב זה יבוסס על הפניה של כמיליארד ש"ח בשנה מתוך תקציב המחקר והפיתוח (להלן - מו"פ) הממשלתי-אזרחי הקיים (העומד על כ- 10 מיליארד ש"ח בשנה ) ועל תוספת תקציבית של מיליארד ש"ח בשנה. על-מנת ליצור מהפכה של ממש בהיי- טק הישראלי, ובמיוחד במגזרים השונים במשק, בדוח המיזם הומלץ להטות כ- 20% מתקציבי הממשלה למו"פ אזרחי לתחום הבינה המלאכותית. לעמדת ראשי המיזם , הטיית 10% מתקציב המו"פ הקיים ותוספת של כ- 10% חדשים הם מינונים נכונים ליצירת התשתיות החיוניות בכלל המשק, שימנפו את תקציבי המגזר העסקי באופן שיביא לשינוי מהפכני במציאות. כמו כן הומלץ כי תקציבי המו"פ ינוהלו על ידי הגופים המקצים כיום את תקציבי המו"פ האזרחי (ות"ת, רשות החדשנות, משרד מדע) באופן יחסי לח לקם ובתיאום עם מינהל ה לאומית ייעודית שתקום במשרד ראש הממשלה. מינהל ה זו תוביל ותנהל את התוכנית הלאומית, לרבות - ניהול תקציבי; גיבוש מדיניות ממשלתית מתוכללת; והקמה, הובלה ותכלול של קשרים בין- .לאומיים בנושא המלצות "המיזם הלאומי" היו, בין היתר, להקים תוכנית ל אומית ליצירת "אקו- סיסטם" (מערכת גומלין) שלם ובר- ( :קיימא למערכות נבונות, תוכנית שתהיה מושתתת על שלושה צירים ) א ציר תשתיות קריטיות : אשר יתמקד בתשתיות הבסיסיות החיוניות לפיתוח תחום המערכות הנבונות בישראל; ( ) ב ציר תשתיות מאפשרות : אשר יתמקד בתנאים שיאפשרו פעילו ת מיטבית על גבי התשתיות, ובהם הגנת סייבר למערכות הנבונות ויצירת סביבה אתית ורגולטיבית נאותה המעודדת את החדשנות ואת ההתפתחות הטכנולוגית; ( ) ג ציר של פרויקטים לאומיים מבוססי בינה מלאכותית : אשר יתמקד בצעדים שיש לנקוט בכל מגזר כדי לקדם אותו באמצעות הטמעת מערכות נבונות בתוכו. פרויקטים אלו ישמשו זרז להתגבשות אקו- סיסטם שלם סביבם שיוביל לפיתוח טכנולוגיות חדישות. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית12 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 13 - תרשים 7 : המלצות " המיזם הלאומי" ל תוכנית לאומית לקידום תחום הבינה המלאכותית בחלוקה לשלושה צירים על פי נתוני דוח "המיזם הלאומי" , בעיבוד משרד מבקר המדינה. "המיזם הלאומי" הוקם במינוי המל"ל על פי החלטת ראש הממשלה. טיוטת דוח המיזם הוצגה לראש הממשלה ב מאי 2019, וטיוטה סופית הוצגה לראש המל"ל בדצמבר אותה שנה. לאור חילופי הממשלות בשנים אלו, הדוח הסופי נשלח לכלל משרדי הממשלה ופורסם לציבור בספטמבר 2020 . הדוח כלל תוכ נית מקיפה להבניית מענה לאומי אסטרטגי לתחום הבינה המלאכותית ולפרויקטים ממשלתיים בהיקף כספי של 10 .מיליארד ש"ח ב דוח נ קבע , על סמך חוות דעתם של מאות מומחי ידע שפעלו בהתנדבות במשך כשנתיים , כי קידום תחום הבינה המלאכותית חיוני לחוסנה של ישראל בתחומים קריטיים (מדע, כלכלה, ביטחון, בריאות ועוד). ממסמכי המל"ל עולה כי לאור בעיות משפטיות באישור "מועמדים רבים" לביצוע ה מיזם, הוחלט במל"ל במאי 2019 בהנחיית הייעוץ המשפטי במשרד ראש הממשלה כי עבודת המיזם אי נה יכולה להיות תחת חסות משרד ראש הממשלה. עם זאת על מנת שלא להוריד את העבודה לטמיון הוחלט א כי ( ) המיזם יושלם כמיזם פרטי/אקדמי ובסיומו יוצגו הממצאים לראש הממשלה ו ל ראש המל"ל כהמלצות פרטיות בלתי מחייבות ( ב ) ראש הממשלה יטיל על המל"ל ללבן ולעבד את התוצר שיוגש, בשים לב להסתייגות ו ל הנחיות המשפטיות. ( ג ) בתום עבודת המטה ושקלול כלל ההיבטים במל"ל, יגובשו ההמלצות לכדי הצעת החלטה שתבוא לדיון בממשלה/קבינט. בביקורת נמצא כי על אף הסיכום האמור המלצות המיזם לא הוגשו לממשלה ולא נדונו בה וכן לא נדו ב נו שום פורום ממשלתי כלשהו שמוסמך לקבל החלטות בנושא , וממילא הן גם לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש. משעה שראש הממשלה, הממשלה או כל גורם ממשלתי אחר הטילו על גורמים מקצועיים לקיים עבודת מטה ולהניח דוח המתבסס על המלצותיהם של 14 צוותים מקצועיים ו מאות מומחי ידע, שאמור לשמש בסיס לקבלת החלטה אופרטיבית בנושא מסוים, הרי ש לאחר השלמת עבודת הצוות והנחת הדוח המסכם את עבודתם היה על ראש המל"ל לפעול להשלמת ההליך ל עד דיון של הממשלה בהמלצות , אולם ה דבר לא קרה . אי העברת מסקנות דוח " המיזם הלאומי ", אשר ישב על המדוכה במשך שנתיים לממשלה , מטעמים מ י נהליים אשר אינם נוגעים לתוכן עבודת המיזם פגע ה ביכולת ה של הממשלה להפיק את התועלת המירבית מתוצרי עבודתם של מאות מומחי ידע מהשורה הראשונה אשר מונו על פי החלטת ראש הממשלה. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית13 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 14 - בת שובתו מיולי 2024 מסר המל"ל למשרד מבקר המדינה כי המתווה לפתרון לבעיות המשפטיות שנוצרו כלל הקמת צוות בין-משרדי בראשות המל"ל . אף כי בפועל הצוות לא הוקם המל"ל קיים עבודת מטה בנדון . המל"ל הוסיף כי כשנתיים ל אחר גיבוש הסיכום האמור הציע ראש המל"ל לשרת החדשנות , המדע והטכנולוגיה , להגיש לממשלה הצעת מחליטים אשר תסמיך את השרה לגבש תוכנית בראייה לאומית מתכללת ולהגישה לממשלה, ו הצעה זו אושרה בהחלטת הממשלה 212 באוגוסט2021 . בתגובתו מסר פורום תל"ם כי במסגרת יישום הפעימות שאושרו בממשלה, המלצות דוח " המיזם הלאומי " נבחנ ות באופן רציף בראי ההתפתחות בישראל ובעולם , וכי רובם המכריע של הרעיונות אשר הועלו בו נכללים בפעימות אלו וזוכים להיות מקודמים. היה על המל"ל ל בחון את עבודת " המיזם הלאומי " בסמוך לאחר השלמת ה ולהביא את הפעולות הנדרשות למימוש המלצותיו לבחינ ה של הגורם המוסמך . כמו כן , בהתאם לסיכום עם היועצת המשפטית למשרד רה" ם, ה יה על המל"ל להקים את הצוות הבין- משרדי ולהגיש את המלצותיו לראש הממשלה ולממשלה בסמוך להשלמת עבודת " המיזם הלאומי " ולא רק כ ש נה וחצי לאחר מכן. ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים ( ועדת תל"ם ) בפברואר2020 , מינה כאמור יושב ראש תל"ם ועדת בדיקה מקצועית בראשות ד"ר ארנה ברי לבחינת הצורך בהתערבות ממשלתית לשם האצת התפתחות תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים . הוועדה הונחתה בכתב המינוי להתמקד בהיבטי הון אנושי, תשתיות פיזיות, הנגשת מאגרי מידע והעברת הידע מהאקדמיה לתעשייה. דוח הווע דה פורסם בדצמבר 2020 . בעקבות חפיפה אפשרית בין ועדת תל"ם לתת- ועדה של "המיזם הלאומי" הוחלט כי יו"ר ועדת תל"ם תעמוד במקביל גם בראש תת-הוועדה בנושא כ ו ח מחשוב וקוונטים של "המיזם הלאומי" . ועדת תל"ם, אשר פרסמה את המלצותיה כאמור בדצמבר 2020, עסקה בין היתר בבחינת היבטי הון אנושי הנדרש לקידום תחום הבינה המלאכותית, תשתיות פיזיות, הנגשת מאגרי מידע והעברת הידע מהאקדמיה לתעשייה. הדברים נעשו תוך התבססות, בין היתר, על התוכניות הקיימות והמתוכננות ברשויות המחקר ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים. הוועדה סקרה תוכניות ומודלים מקבילים במדינות אחרות, ובחנה אפשרויות לקיום שיתופי פעולה. כן גיבשה הוועדה המלצות ואבני דרך לפיתוח תשתיות המחקר האקדמי והיישומי בתחום הבינה ה מלאכותית ומדע הנתונים, והמלצות להגדרה של אסדרה (רגולציה) אשר תאפשר הנגשה של מאגרי מידע קיימים ועתידיים. עבודת הוועדה נעשתה מתוך תפיסה כוללת של צורכי האקדמיה, התעשייה הקיימת והעתידית ומערכת הביטחון, בראייה רחבה - מעבר לתשתיות הפיזיות, במטרה למצב את ישראל למול התוכניות במדינות אחרות. ועדת תל"ם הצביעה במסקנותיה על פער כמותי של ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית, אשר מתחיל באקדמיה ומשליך על התעשייה ועל מערכת הביטחון. הוועדה זיהתה פער ניכר גם בנושא תשתיות חישוב מרכזיות, אשר פוגע ביכולת להכשיר ולאמן את ההון האנושי בתחומים אלו . הוועדה קבעה כי בהיעדר יד מכוונת ואסדרה מאפשרת אין לעוסקים בתחום בישראל נגישות מספקת לנתונים. הוועדה קבעה כי קיים צורך קריטי בייזום תוכנית לאומית שתתווה פתרון מערכתי לקידום המחקר והפיתוח בתחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים, שכן קיומה של תוכנית כזו חיוני לחוסנה של מדינת ישראל ועתיד לתרום להעמקת המחקר האקדמי, להרחבת הבסיס התעשייתי, ליצירת הזדמנויות כלכליות מ שמעותיות ולקידום דרמטי של היכולות הביטחוניות הישראליות. הוועדה המליצה על תוכנית מפורטת, אשר כללה התייחסות לארבעה היבטים: תשתיות, הון אנושי, אסדרה ונגישות לנתונים, והדגישה כי נדרשת תוכנית לאומית הנתמכת ומנוהלת בשיתוף דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית14 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 15 - תל"ם וממשלת ישראל. במסגרת המלצותיה כללה הוועדה תכנון תקציבי מפורט למימוש המתווה, בהנחה שהפעילות תתחיל בשנת 2021 . הוועדה המליצה על הקצאת תקציב כולל, בפריסה לחמש שנים, בסכום של 5.26 מיליארד ש"ח, בחלוקה הזו: כ- 1.15 מיליארד ש"ח לאקדמיה; כ- 1.09 מיליארד ש"ח לפעילות תעשייתית; כ- 1.08 מיליארד ש"ח למערכת הביטחון; כ- 1.9 מיליארד ש"ח להקמת תשתיות, מהם 1.08 מיליארד ש"ח למחשב-העל28 וכ- 0.86 מיליארד ש"ח לשירותי ענן. המלצות ועדת תל"ם הובאו בפני פורום תל"ם ואושרו על ידו בדצמבר 2020 . יצוין כי המלצות ועדת תל"ם כללו התייחסות רק לחלק מה ה יבטים אשר נדונו והומלצו במיזם ה לאומי. כך לדוגמה הוועדה לא עסקה בקידום אוריינות הנתונים בחינוך , קידום פרויקטים לאומיים שמטרתם שיפור השירות לאזרח ובמנגנון הניהולי הנדרש לקידום הטכנולוגיה . בעניין זה ציינו ראשי "המיזם הלאומי" במסגרת דוח המיזם והמכתב הנלווה ששלחו לראש הממשלה כי , פורום תל"ם עוסק בתשתיות לאומיות למחקר המהוות רק פן אחד מתוך המכלול הנדרש לבניית העוצמה בהשגת המטרות שהציב "המיזם הלאומי" , וכי לא ניתן לראות בדוח ועדת תל"ם כמקיף את המכלול כולו. בתשובתו מסר המל"ל כי בינואר 2020 "הבהיר פורום תל ם כי בכוונת החברים בו להכין ת ו כנית אלטרנטיבית לתוכנית "המיזם הלאומי", וכי תוכנית זו תתמקד בנושאים שבהם נדרשת התערבות ממשלתית, כל זאת כדי להגיש לממשלה ת ו כנית אחרת , ממוקדת ובת יישום. המל"ל הוסיף כי החלטת הממשלה 212 מאוגוסט2021 .התבססה בין היתר על המלצות ועדת תל"ם ועדת תל"ם עמדה על ההכר ח שבאישור תוכנית לאומית מערכתית לתחום הבינה המלאכותית . משכך , במרכז המלצותיה מדצמבר 2020 הייתה תוכנית מפורטת לחמש שנים בסכום של חמישה מיליארד ש"ח , שתכליתה האצת התפתחות תחום הבינה המלאכותית באמצעות שורה של פעולות בהיבטים של תשתיות, הון אנושי, רגולציה ונגישות לנתונים. המלצות הוועדה הוגשו לפורום תל"ם. נמצא כי בדומה להמלצות "המיזם הלאומי" , שנועדו ל שמש בסיס להחלטת ממשלה בנושא , גם תוכנית זו , אשר גובשה והושלמה בדצמבר 2020 ,כבסיס להחלטת ממשלה לא נדונה בממשלה במתכונתה המלאה אלא במתכונת מצומצמת במסגרת שתי פעימות כפי שיפורט בהמשך , ו לפיכך גם לא אושרה כ תוכנית אב אסטרטגית לאומית כוללת לתחום הבינה המלאכותית ולא תוקצבה בראייה פרוייקטלית ארוכת טווח. בתשובתו מסר פורום תל"ם כי כדי לגבש תוכנית לאומית, הוא הקים ועדה שנועדה לבחון אם אכן יש מקום לגיבוש תוכנית כזו בנושא הבינה המלאכותית. משעה שהוועדה המליצה כי יש מקום לכך, פורום תל"ם נדרש לאמץ את ההמלצות, ובהתאם לכך הגופים החברים בפורום תל"ם תיקצבו את פעילות התוכנית. הפורום הביא א ת הדברים לאישור הממשלה במסגרת דיוני התקציב. התוכנית תוקצבה לשלוש שנים ועתידה להיות מתוקצבת לשלוש שנים נוספות במסגרת הפעימה השנייה ואף בפעימות נוספות. בתשובתו מסר המל"ל כי המלצותיו מיולי 2021 התבססו על דוח "המיזם הלאומי" ודוח ועדת תל"ם, הוגשו לראש המל"ל וכי הוא קיבל אותן ופעל לפיהן. ל עמדת המל"ל לא הייתה סיבה להציג את דוח ועדת תל"ם בממשלה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה במאי2021 , לאחר שקיבל לידיו את דוחות והמלצות "המיזם הלאומי" וועדת תל"ם, סיכם המל"ל עבודת מטה שביצע לקי דום הבינה המלאכותית בישראל כבסיס להצגת תוכנית לאומית לממשלה. בהמלצותיו קבע המל"ל כי נדרש למנות משרד ממשלתי מוביל שיתכלל את תחום הבינה המלאכותית, יקבל את הסמכות וישא באחריות לגיבוש התוכנית ומימונה. המשרד שיקבע יהיה 28 )מחשב עתיר ביצועים (ר' פירוט בהמשך דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית15 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 16 - אחראי ללמוד את ההמלצות של שני הדוחות ולפעו ל על מנת לממש את אלו שניתן בהתחשב בחשיבותן והיכולת המקצועית. כמו כן, על מנת שהנושא יוגדר כתוכנית לאומית יש צורך לפעול לאישור הצעת מחליטים שתתבסס על עיקרי המלצות המל"ל ותנוסח בתיאום עם המשרד הממשלתי המוביל. המל"ל המליץ כי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יקבע כמוביל תחום הבינה המלאכותית ברמה הלאומית , מאחר והיכולות המדעיות של מדינת ישראל הן החוזקה העיקרית שלה בתחום הבינה המלאכותית ולכן משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא הבחירה הטבעית להובלת הנושא. ביולי 2021 , במסגרת פגישה שנערכה בין ראש המל"ל לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז , ציינה השרה כי היא רואה את תחום הבינה המלאכותית כחלק מהותי של עיסוק משרדה וביקשה להוביל את הנושא בראייה לאומית. ראש המל"ל סיכם כי (א) החזון להציב את מדינת ישראל בחמישייה המובילה בעולם בתחום הבינה המלאכותית, וכי הצטיינות בתחום זה תשפיע מהותית על הכלכלה, הביטחון, היחסים המדיניים והחוסן הלאומי של מדינת ישראל. ( ב) העבודות שנכתבו בתחום הבינה המלאכותית על ידי צוות מומחים גדול ורחב מהוות בסיס טוב לתכנון , אך מכיוון שאין מדובר בצוות רשמי , נדרש הליך של בחינה ועיבוד מקצועי של המלצותיו על ידי גורם ממשלתי מוסמך. ( ג ) ההחלטה בעניין הובלת הנושא בראייה הלאומית צריכה להתקבל על ידי ראש הממשלה. יש אפשרות להעבירו לניהול משרד ממשלתי או להקים מ י נהל ה יי עודית להובלת הנושא במשרד ראש הממשלה. (ד ) ראש המל"ל הציע לשרה כי תפנה לראש הממשלה ותציע לו להגיש הצעת מחליטים אשר תסמיך את שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה לבחון את דוח "המיזם הלאומי" ואת דו"ח פורום תל"ם ולהציג לממשלה את תוכניתה בראייה לאומית מתכללת. (ה ) הצוות במל"ל יסייע לקידום הנושא ככל שנדרש. באוגוסט 2021 , במסגרת החלטת הממשלה212 , החליטה הממשלה להטיל על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית בנושאי אסדרה, מדיניות מידע ונתונים, אתיקה, שיתוף פעולה בין-לאומי אזרחי והטמעה במגזר הציבורי האזרחי ונושאים נוספים ככל שיוסכמו. כמו כן החליטה הממשלה כי שרת ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה תגבש תוכנית לאומית בהתאם, תוך התחשבות בעקרונות משפטיים ואתיים מקובלים בעולם. במסגרת זו הוחלט להקים צוות בראשות מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה , ובהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, לרב ות משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, רשות החדשנות וות"ת. את ריכוז עבודת הצוות הטילה הממשלה על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ונקבע כי הצוות יגיש המלצותיו בתוך 180 יום. כמו כן הוחלט כי השרה תדווח לממשלה על המלצות הצוות ותעדכן אותה על ההתקדמות ביישו מן אחת לשנה. בחוות הדעת המשפטית שצורפה להחלטת הממשלה הוסבר כי בהחלטה זו יוטל על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית ולגבש תוכנית לאומית בהתאם. בדיון במלל בדצמבר 2021 הודגש כי בהתאם להחלטת הממשלה האמורה, האחריות ל נושא קידום הבינה המלאכותית תחול על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. ראש המל"ל הנחה כי המל"ל ימשיך לעקוב אחר התקדמות הטיפול בהתאם להמלצותיו. ב מאי 2024 מסר המל"ל למשרד מבקר המדינה כי בדיון בין ראש המל"ל לשרת ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה דאז, סוכם בהסכמת השרה כי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יקבל אחריות כוללת לניהול התוכנית הלאומית ולתכלול פעולות הממשלה בנושא ובהתאם לכך ביולי 2022 השיקה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה את התוכנית הלאומית. בפברואר 2022 משרד החדשנות , המדע והטכנולוגיה ה קים צ וות בין- משרדי מקיף שכלל את כל הגופים הרלוונטיים בממשלה וב : הם רשות החדשנות ות , "ת, משרד החוץ, משרד המשפטים, משרד הביטחון ומערך הדיגיטל כדי להכין את התוכנית הלאומית . הצוות קיים דיונים שוטפים ואף הקים צוותי משנה , והם פעלו במשך כארבעה חודשים. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית16 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 17 - ביוני2022 ציין ראש המל"ל בדיון עם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי ישראל נמצאת בפיגור ביחס למדינות רבות אחרות והפעילות שמוביל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אמורה לשנות מצב זה. ראש המל"ל סיכם כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש המל"ל יירתמו לסייע בהקצאת התקציב ל משרד החדש נות, המדע והטכנולוגיה לטובת המשך הובלת הפרויקט וכי יש לתת תעדוף תקציבי להקמת תשתיות ולהשקעה בפרויקטים לאומיים. עוד קבע ראש המל"ל כי יש לקיים דיון סטטוס בנושא לפחות אחת לשנה. בהמשך לעבודת הצוות ביולי 2022 השיקה שרת החדשנות , המדע והטכנולוגיה דאז את ה תוכנית ה לאומית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. התוכנית המפורטת גובשה בשנת 2022 בדיוני הצוות הבין-משרדי ונשלחה בינואר 2023 על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לשותפים בהכנתו ולגורמים ממשלתיים נוספים. בתוכנית צוין כי היא התבססה על מהלכי חשיבה ותכנון רחבים, שבוצעו בשנים האחרונות, לרבות "המיזם הלאומי" וועדת תל"ם . מהלכים אלו בוצעו תוך שיתוף פעולה נרחב של הממשלה, האקדמיה ותעשיית החדשנות ו על עבודת המטה שבוצעה בעקבותיה . התוכנית הלאומית של משרד החדשנות, המד ע והטכנולוגיה כללה: קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות להבטחת המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, קידום תעשיית החדשנות והטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור המגזר הציבורי. נוסף על כך הוצגו בתוכנית יעדים כמותיים (מדדי הצלחה) למול כל מטרה. בתוכנית הלאומית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נקבע כי כדי להוציא את התוכנית לפועל ולעבור מתכנון ליישום, התוכנית תתורגם בחציון הראשון של שנת 2023 לתוכניות פעולה מפורטות הכוללות הגדרה של הגורם הממשלתי האחראי לכל כיוון פעולה, ולוחות זמנים. עוד נקבע כי בחצ יון השני של שנת 2023 יבצע משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בקרה חצי שנתית על התקדמות התוכנית הלאומית, בשיתוף פורום תל"ם ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. נוסף על אלה נקבע כי לאור ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית, החל משנת 2024 יוביל משרד החדשנות, המדע והטכנול וגיה בשיתוף כל הגורמים שהיו שותפים להכנת התוכנית הלאומית, מהלך שנתי שיכלול בחינה של מידת העמידה של התוכנית ביעדים שנקבעו בה, ובחינה פרטנית של כיווני הפעולה שהוגדרו בה לרבות עדכונם במידת הצורך. עם סיום עבודת הצוות הבין- משרדי, הודיע שר ה חדשנות, ה מדע והטכנולו גיה דאז לממשלה על השלמתה29 . " מנכ לית משרד החדשנות המדע והטכנולוגי ה דאז מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי התוכנית הוערכה בהיקף תקציבי של כ-2 ,מיליארד ש"ח בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, רשות החדשנות וגופים נוספים התוכנית הוצגה למל"ל ולשר האוצר דאז, אך עקב פיזור הכנסת, לא הבשילה לכדי סיכום תקציבי סופי. עוד מסרה המנכ"לית דאז, כי למרות האתגרים התקציביים בתקופה שבין חילופי הממשלות, המשרד לא נותר פסיבי. בוצעו כמה מהלכים משמעותיים, גם אם בהיקף מצומצם, כדי לצמצם את הפער שנוצר. בין היתר, הוקצה תקציב להרחבת ההתקשרות עם חברת ייעוץ מובילה, שתפקידה היה ללוות את המעבר המורכב מתכנון התוכנית ליישומה. כמו כן , הוקצה תקציב של כמיליון ש"ח למינוי יועץ מומחה לגיבוש תוכנית מפורטת להקמת מרכז לאומי לבינה מלאכותית, פרויקט שתוכנן בשיתוף פעולה הדוק עם מפא"ת. מהלך חשוב נוסף היה גיבוש עקרונ ות מנחים לעבודת ועדת ההיגוי לפרויקטים לאומיים ממשלתיים, תהליך שנעשה בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות ומערך הדיגיטל הלאומי. פעולות אלו, גם אם מצומצמות בהיקפן, מדגימות את המחויבות המתמשכת לקידום התחום גם בתקופות של אי-ודאות פוליטית . בביקורת עלה כי עם חילופי המ מ שלה ה- 36 והקמת הממשלה ה- 37 התוכנית הלאומית שגובשה על ידי הצוות הבין משרדי בהובלת משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לא אומצה על ידי ה משרד אשר היה אמור להוביל אותה בפועל ו לפיכך לא באה לידי מימוש. בספטמבר 2023 מסר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כי למדינת ישראל אי ן תוכנית לאומית רשמית מאושרת, וכי הממשלה בפיגור של עשור ביחס למה שהיה רצוי בתחום הבינה המלאכותית, הן לגבי התקציב והן 29 החלטת הממשלה173 מפברואר2023 . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית17 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 18 - .לגבי תחומי הפעילות המשרד ציין כי התוכנית הלאומית שהושקה על ידי שרת החדשנות דאז ביולי 2022 .נותרה כמסמך פנימי ולא יושמה במרץ 2024 הוסיף המשרד כי יש לו את הפוטנציאל להיות הגורם המוביל את התחום בישראל וכי לעמדתו כל גורם ממשלתי שיהיה מופקד על הטיפול בנושא בכללותו או בחלקו, יהיה צריך לקבל את המשאבים שיאפשרו לו לבצע תפקיד מורכב זה . עוד ציין המשרד כי הוא מקדם רק את התחומים שהוטלו עליו בהחלטת המ משלה - הובלת אתיקה ורגולציה, שיתוף פעולה בין- ,לאומי והטמעת טכנולוגיית הבינה מלאכותית בממשלה בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי - ולא את כלל התחומים שפורטו במסמך "התוכנית הלאומית לבינה המלאכותית" מינואר 2023 . משרד האוצר מסר במרץ2024 למשרד מבקר המדינה כי התוכנית ה לאומית לבינה מלאכותית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אינה מוכרת למשרד האוצר. בהתאם להחלטת הממשלה ולסיכום בין שרת ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה לראש המל"ל, ביולי 2022 גיבש משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה , בהובלת השרה דאז, תוכנית לאומית לבינה מלאכותית. אולם נמצא כי לאחר חילופי הממשלה בינואר 2023 , משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא פעל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה לקידום ול הובל ה של תחום הבינה המלאכותית. עוד נמצא ה כי תוכנית שהשי ק המשרד , בראשות השרה דאז, לא עלתה לאחר הקמת הממשלה ה- 37 על מסילת יישום ממשית ו לפיכך אף לא באה לכדי מימוש וממילא לא קודמו אבני הדרך שנקבעו ב תוכנית . נמצא כי מאז חילופי הממשלה המשרד צמצם את פעילותו לתחומים ספציפיי ם ב תחום הבינה המלאכותית בישרא ל ולא הוביל את קידום התחום ברמה הלאומית . יצוין כי על פי מדד Stanford לשנת2024 , מדינות ב עולם (כדוגמת קנדה, סין ופינלנד) החלו כבר בשנת 2017 בהכנת תוכניות אסטרטגיות לתחום הבינה המלאכותית . המדד מציין כי בשנים 2017 - 2022 פרסמו 68 .מדינות ברחבי העולם אסטרטגיה לאומית בתחום עוד עולה מהמדד כי בישראל הוכנה אסטרטגיה לתחום הבינה המל אכותית בשנת 2023 ,אולם היא לא פורסמה. ✰ מהאמור עולה כי שש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ראש הממשלה לק דם את תחום הבינה המלאכותית ול הגישה כתוכנית לאישור הממשלה עדיין לא אושרה בממשלה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום, למעט שתי פעימות מתוך תוכנית תל"ם כמפורט בהמשך , וכי התוכנית הלאומית שהשיקה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז ביולי 2022 "נותרה "אות מתה מאחר שלא יושמה לאחר חילופי הממשלות. נכון למועד הביקורת, הצורך בכך ש הטיפול הממשלתי בנושא הבינה המלאכותית יובל על ידי גורם ממשלתי מתכלל שנושא באחריות כוללת ליישום התוכנית הממשלתית מודגש ביתר שאת לנוכח שורה של סיבות: חשיבות תחום זה לכלכלת המדינה ולחוסנה; ריבוי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הפועלים לקידום טכנולוגי ית הבינה המלאכותית ול הטמעתה במגזר הממשלתי ; חשיבות מיצובה של ישראל כמובילה עולמית במהפכה טכנולוגית זו ; הסמכות שניתנה למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בהחלטת הממשלה להוביל את הטיפול הממשלתי בנושא. בפועל, נכון למועד הביקורת, לא היה גורם ממשלתי מתכלל הנושא באחריות כוללת ש אמון על גיבוש הובלת תוכנית לאומית, על איגום תקציבים ועל בקרה ופיקוח על ה יישום ו ה התקדמות של התוכנית . משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסר בתשובתו מאוגוסט 2024 , כי פעל לשם גיבוש ת ו כנית לאומית בתחום הבינה המלאכותית, וזאת במסגרת הצוות הבין-משרדי שנקבע בהחלטת הממשלה 212. עם זאת, לא התקבלה החלטה של הצוות הבין- משרדי בדבר אישור הת ו כנית הלאומית, וזאת , בין היתר, בכל הנוגע לאבני הדרך וללוחות הזמנים הקבועים בת ו כנית , והמסמך שהופץ בינואר 2023 לא שיקף ת ו כנית מאושרת וסופית שניתן לעבור לשלב יישומה . עם זאת ציין כי במהלך החודשים האחרונים שב המשרד לעסוק בקידום תוכנית אסטרטגית ואף התקיימו כמה דיונים בנושא בראשות שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה , ו בהם הנחתה השרה את גורמי המקצוע , להגיש תוכנית אסטרטגית לקידום תחום הבינה המלאכותית בישראל בראייה לאומית כוללת, דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית18 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 19 - אשר תעסוק בהיבטים נוספים ורחבים מעבר להיבטי תשתיות ומ חקר ופיתוח שעמדו במוקד התוכניות שיושמו עד כה. המשרד הוסיף כי הוא מחויב להשלים את הת ו כנית הלאומית, לתקצבה כנדרש ולפעול לפיה , ואף הקים אגף בינה מלאכותית אשר נמצא בשלבי גיוס כוח אדם מיומן . שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז מסרה בתשובתה מאוגוסט 2024 כי את תחום הבינה המלאכותית נדרש לקדם בהתאם ל מדיניות ממשלתית מובהקת , וכי ב החלטת ממשלה 212 נקבע גורם כזה . הדברים נכונים ביתר שאת בימים אלה, ש בהם מהפכת הבינה המלאכותית הפכה משמעותית וקצב ההתפתחויות מאז הואץ . בין מדינות העולם מתקיים מירוץ בתחום זה, ו מי שמוביל את המדיניות בתחום רגיש ב זה עולם כולו הוא הדרג המיניסטריאלי ברמה הגבוהה ביותר. בתשובתו ציין המל"ל כי הוא מקיים דיון שנתי לבחינת סטטוס התקדמות התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית . הדיונים מתקיימים לאחר הנחי י ת ראש המל"ל ומטרתם לבצע מעקב לבחינת סטטוס ה התקדמות בנושא . אם על בסיס ממצאי המל"ל י ראה ראש המל"ל לנכון ל ל תת ראש הממשלה המלצות בנוגע לטיפול הלאומי בתחום הבינה המלאכותית, כך יעשה. רשות החדשנות מסרה בתשובתה המשלימה באוקטובר 2024 כי בתקופת הממשלה ה- 36 אכן התקיימה עבודה במסגרת צוות בין-משרדי לגיבוש מסמך "ת ו כנית לאומית". עם זאת, ניסוח המסמך, גיבושו ואישורו לא הושלמו לפני מועד חילופי הממשלות. טיוטת המסמך לא זכתה למעמד מחייב, בין היתר בעקבות מחלוקות מהותיות בין השותפים בצוות לגבי חלק מהמטרות, היעדים, דרכי הפעולה והמקורות התקציביים הנדרשים. הטיוטה הכילה מספר רב של המ לצות ומדדים אשר לא היו מוסכמים על הגופים האמונים בחוק על ביצוען. הרשות הוסיפה כי עם השלמת העבודה המקצועית הנדרשת זכו פרקים רבים מתוך הטיוטה להיכלל בפעימה השנייה של ו הת כנית הלאומית. יו"ר "המיזם הלאומי" מסר לביקורת באפריל 2024 , כי לאור ריבוי הגופים הממשלתי ים המעורבים בקידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית, קיימת חשיבות להקמת מטה לאומי ייעודי, לתכלול קידום תחום הבינה המלאכותית, שכן התחום נוגע לגורמים רבים בממשלה, ומטה כאמור יוכל לתכלל ולשלב את כל הפעילות הרב תחומית שהתוכנית הנדרשת חייבת לכלול, לרבות בהיבטי התקציב . עוד מסר יו"ר המיזם כי בניגוד למעצמות הגדולות ולמדינות מתקדמות אחרות בתחום, לישראל אין עדיין תוכנית לאומית אסטרטגית, מה שמעכב טא ומ את ההתקדמות הפיתוח, ההטמעה והשימוש בעיקר במגזר הממשלתי. לעמדתו, גודלה הקטן של מדינת ישראל מהווה יתרון למול המעצמות הגדולות ב יכולת להניע תהליכים באופן מהיר יחסית ועלינו להשתמש ביתרון זה. יו"ר המיזם ציין כי כארבע שנים אחרי פרסום ההמלצות, נראה שהן בעינן עומדות: אומנם הדרוג של ישראל בתחום הבינה המלאכותית נסוג לאחור, (בגלל העיכוב בישראל, ובגלל ההכרה ן הבי- לאומית הגוברת והולכת בעולם כולו) והגיע לחצי השני של העשיריה הראשונה, אולם עדיין לא מאוחר להתניע את המהלך ולהציב אותנו בין 3 - 5 המדינות הראשונות בעולם. לשם כך יש להקים מי נהל ה במשרד ראש הממשלה, ולהקנות לה שיניים בדמות כחצי מהתקציב הנדרש בדוח המיזם. יו"ר ועדת תל"ם מסרה לביקורת במרץ 2024 כי למעלה משלוש שנים אחרי פרסום המלצות הוועדה, הממשלה "כמעט ולא התקדמה בתחום הבינה המלאכותית - היקף המימוש ולוחות הזמנים לא עומדים בשום אמת מידה ומדינת ישראל בפיגור משמעותי ביחס להתקדמות בעולם". אגף התקציבים במשרד האוצר מסר לביקורת במרץ 2024 כי הקושי במימוש התוכנית הוא קצב הביצוע ולא היקף התקציב שאושר לתוכנית. על משרד החדשנות , המדע והטכנולוגיה לפעול בהתאם להחלטת הממשלה ולסיכום של השרה דאז עם המל"ל ו להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית . במסגרת זו עליו להשלים את גיבוש ה תוכנית הא סטרטגית הל אומית שהחל ב הכנתה עוד בשנת 2022 . על תוכנית זו ל כלול , בין היתר: חזון, אבני דרך , תוכנית פעולה מפורטת הכוללת הגדרה של הגורם הממשלתי האחראי לכל כיוון פעולה, לוחות זמנים למימושה ו תוכנית תקציבית התואמת לתוכנית י שת קבע . כמו כן עליו לקבוע מתווה ל בחינה עיתית של מידת העמידה של ה מדינה ביעדים שנקבעו דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית19 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 20 - ב תוכנית , ו כן מתווה ל בחינה פרטנית של כיווני הפעולה שהוגדרו בה , לרבות עדכונם במידת הצורך . משרד החדשנות מסר בתשובתו המשלימה מאוקטובר 2024 כי ה וא משקיע מאמצים ומשאבים רבים בהובלת התחום, בשיתוף פורום תל"ם , הן ב אמצעות האגף לבינה מלאכותית, והן באמצעות מיקוד משימות כלל אגפי המשרד. עוד מסר כי הוא הציב תחום זה בראש סדר העדיפו יו ת הארגוני והתקציבי וקידם מהלכים מרכזיים ומשמעותיים גם בתקופה מאתגרת במישור הלאומי , תוך שימור דירוג ה של ישראל בעשירייה הראשונה בכל המדדים המובילים בעולם. המשרד ציין כי במהלך החודשים האחרונים, בהובלת השרה גילה גמליאל והאגף לבינה מלאכותית, ה וא עוסק במרץ בגיבוש ת ו כנית לאומית לבינה מלאכותית, בשים לב להתפתחויות הטכנולוגיות והבי ן-לאומיות בתחום. התוכנית המעודכנת, ל פי דרישת ועדת ה שרים לחדשנות , מדע וטכנולוגיה, תכלול את מרכיבי ת ו כנית תל"ם לבינה מלאכותית על שתי פעימותיה - תוך הוספת מטרות ומדדים שלא היו בה קודם לכן; ו כן היא תכלול מרכיבים לאומיים נוספים שלא הופיעו בתוכניות קודמות, כגון היערכות שוק התעסוקה לכניסת הבינה המלאכותית, חיזוק אוריינות הציבור ומה לכים רוחביים לתועלת הציבור. התוכנית האמורה תועבר בקרוב לאישור ועדת ה שרים לחדשנות, מדע וטכנולוגיה ו ל כלל השותפים, מתוך מטרה להביא לפרסומה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025 . בעת הזו נדרש ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לממש את אחריותו ובאופן זה תקוים החלטת הממשלה כלשונה . הובלה ברורה של תוכנית לאומית משמעותית הכרחית לשמירה על יכולותיה הטכנולוגיות ועל יתרונה היחסי אל מול יתר מדינות העולם . כל סטייה מנתיב היישום האמור של ההחלטה יחייב עדכון של הממשלה בנושא לצורך בחינת מצב הדברים ו ל צורך מתן מענה שיבטיח את מימוש הי עד של קידום תחום הבינה המלאכותית על ידי הממשלה. מוצע כי ראש הממשלה- אשר כבר בשנת2018 יזם מהלך לקידום התוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית כבסיס להחלטת הממשלה בנושא-יעק ב ו באמצעות ה מל"ל אחר התקדמות הטיפול הממשלתי ב נושא ויבטיח כי מיושמת ת ו כנית לאומית משמעותית הלכה למעשה. מימוש החלטות הממשלה - הפעימה הראשונה והשנייה הפעימה הראשונה מאחר שבשנים2020 - 2021 התנהלו גופי הממשלה ללא תקציב מאושר, בשנת2021 החליטה ועדת תל"ם לבקש מהממשלה אישור לתקציב חלקי לתקופה מוגבלת, אשר ישמש למעשה כפעימה הראשונה לתוכנית שגובשה על ידי ועדת תל" ם (להלן - פעימה ראשונה). פעימה זו נעשתה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, מתוך כוונה להתחיל באופן מיידי בפעילות ולהימנע מהמשך העיכוב בלוחות הזמנים בקידום המלצות ועדת תל"ם. במסגרת זו הציגה ועדת תל"ם בפני פורום תל"ם , באפריל 2021 ,מתווה לפעימה ראשונה של התוכנית. המתווה אושר על ידי חברי הפורום והחלה עבודת מטה למימושו. הפעימה כללה רכיבים אשר נבחרו מטעמי נחיצות, דחיפות ויישומיות. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית20 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 21 - תרשים 8 : רכיבי הפעימה הראשונה על פי נתוני מתווה תל"ם לפעימה הראשונה, בעיבוד משרד מבקר המדינה. * High Performance Computing - .ראו הרחבה בהמשך כחלק מעבודת המטה למימוש הפעימה הראשונה גיבש הפורום עקרונות למבנה ניהולי, הכוללים מנגנון "רזה" אשר נסמך על יכולות וכלים קיימים בגופי פורום תל"ם, ובו ארבעה מרכיבים: ( ) א ועדת היגוי המורכבת מגופי פורום תל"ם; ( ב ) מנהל ייעודי אשר יהיה אמון על יישום התוכנית ותכלול עבודת הגופים המוציאים לפועל, כל זאת בהתאם להחלטות ועדת ההיגוי; ( ג ) ועדת מומחים מייעצת אשר כוללת מומחי ם מקומיים ובין- לאומיים מהאקדמיה ומהתעשייה ותפקידה לייעץ למנהל התוכנית ולוועדת ההיגוי במהלך מימושה של התוכנית; ( ד ) צוותים נושאיים: הקמת צוות נושאי הכפוף למנהל התוכנית לכל תחום נושאי - ,תשתית מחשוב, הון אנושיNLP (עיבוד שפה טבעית) ואסדרה. באוגוסט 2021 החלי טה הממשלה30 לאשר את המלצות ועדת תל"ם ליישום הפעימה הראשונה בשנים 2021 - 2023 , במטרה לקדם את המובילות הטכנולוגית של ענף היי- טק הישראלי ולהבטיח את האיתנות הטכנולוגית והביטחונית של מדינת ישראל לאורך זמן . זאת , לאור החשיבות האסטרטגית של קידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית בפרט. בהחלטה זו אושר תקציב הפעימה הראשונה של מתווה תל"ם בהיקף תקציבי של כ- 550 מיליון ש״ח, במימון הממשלה, בחלוקה המוסכמת בין ה משרדים החברים בפורום תל"ם, ובתוספת משאבים שתעמיד התעשייה אשר תשתתף במתווה. יצוין כי הפעימה הראשונה כללה הקצאה שהיוותה כ- 10% מ תוכנית תל"ם הכוללת. אגף התקציבים במשרד האוצר הונחה להקצות תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 550 "מיליון ש"ח, והגופים החברים בפורום תל ם הונחו לאגם את תקציב המתווה המיועד להקצאה על יד יה ם. בהחלטה נקבע כי הפעימה הראשונה תמומש בשנים 2021 - 2023, כך שהתקציב שאושר יחויב ויבוצע על פני שנים אלה . בנובמבר 2021 חתמו גופי תל"ם על הסכם שותפים בתקציב כולל של 517 ,מיליון ש"ח, ובו נקבע כי משרד הביטחון משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה , משרד האוצר, רשות החדשנות וות"ת, החברים בפורום תל"ם, ישתתפו במימון פעימה זו. בעקבות אישור הממשלה, באוקטובר 2021 ,מינתה רשות החדשנות, בתיאום עם פורום תל"ם מנהל לתוכנית תל"ם לבינה מלאכותית. להלן פירוט המימוש של רכיבי הפעימה ה ראשונה. 30 החלט ת ממשלה מספר 212 בנושא תו כנית לקידום חדשנות, עידוד צמיחת ענף ההייטק וחיזוק המובילות הטכנולוגית והמדעית , מיום 1.8.21 . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית21 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 22 - מחשוב עתיר ביצועים (מחשב- )על בינה מלאכותית הנמצאת בחזית הטכנולוגיה, כמו רשתות נוירונים וראייה ממוחשבת, מסתמכות על יכולות מחשוב חזקות במיוחד. מודלים מורכבים בתחומים אלו דורשים כוח עיבוד גדול במיוחד לצורך אימון והרצה יעילים . לצורך המחשה, אימון מודל בתהליך הלמידה העמוקה עלול לצרוך .עיבוד של מיליארדי פרמטרים וחישוב מתמטי מורכב על פני מיליוני תמונות או קטעי טקסט פריסת מודל בתחום זה דורשת יכולת חישוב זמינה וגמישה בהיקפים גדולים שקשה לספק באמצעי המחשוב הקיימים . עיבוד של נתונים חדשים אשר נוצרים בקצב מעריכי מעלה, בין היתר, את הצורך במשאבי אחסון לנפחי מידע אדירים, בתקשורת מהירה ובמקורות אנרגיה. מחסור .בתשתיות אלו עלול לעכב את מימוש המטרה לעמוד בקצב ההתקדמות הגלובלית מחשוב עתיר ביצועים- High Performance Computing (להלן- מחשב- על אוHPC ) הוא מחשב או אשכול מחשבים בעל כוח חישוב עוצמתי המסוגל לבצע מיליארדי פעולות חישוב בשנייה, וכך מאפשר אימון והרצת מודלים בקנה מידה גדול במיוחד. מלבד עוצמת החישוב, מחשב- על מסוגל להתמודד עם נפח מידע גדול מאוד. מדינות כמו ארה"ב, סין, יפן ומדינות אירופאיות השקיעו בעשור האחרון מיליא רדי דולרים כדי לספק לאקדמיה ולתעשייה גישה למחשבי- על במטרה לפתח .יכולות מתקדמות בבינה מלאכותית במסגרת הפעימה הראשונה שהוגדרה לעיל אישרו השותפים את פרויקט ה- HPC בעלות של270 מיליון ש"ח . מנהל ה תוכנית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 , כי התכנון המקורי היה להקים תשתית פיזית אשר תשרת אימון מודלים גדולים. עם זאת, כדי לתת מענה לצרכים, ומתוך מטרה להימנע מהקמת מחשב- על בעלויות גבוהות אשר עלול "להפוך בתוך כמה שנים ל"פיל לבן31 , החליט פורום תל"ם בפברואר2023 לאשר את מתווה ההקמה של תשתיות מח שוב- על בחלוקה לשלושה פרויקטים נפרדים אשר עתידים להגשים את .המטרות שהוגדרו בתוכנית :מתווה ההקמה התבסס על כך שנדרשת חלוקה לתשתיות חישוב בטכנולוגיות שונות (א ) אימון מודלים גדולים- נדרש כוח עיבוד גדול המבוסס בעיקר על יחידות עיבוד מסוגGPU 32 ; (ב ) תשתית חישובים מורכבים לשימוש מדעי- יש צורך במענה הכולל מספר רב של מעבדים מסוגCPU 33 ( המקושרים ברשת תקשורת מהירה בשיהוי נמוך - Low Latency ( ;)) ג מעבדה להצמחת חברות .הזנק לקידום ועידוד חדשנות תשתיתית להקמת הדור הבא של תשתיות חישוב 31 חלופה ל מחשב- על טומנת בחובה כמה חסרונות: השקעה תקציבית גדולה, תוחלת חיים קצר (כ ה ארבע שנים), צריכת חשמל גבוהה, בלאי גבוה, נצילות שאינה ודאית. 32 Graphics Processing Unit - יחידת עיבוד מסוגGPU משמשת למשימות עתירות גרפים ולע יבוד תמונה על בסיס עבודה של מספר גדול של מעבדים במקביל . 33 nit U rocessing P Central - יחידות עיבוד מסוגCPU היא יחידת עיבוד מרכזית, אחראית לביצוע הוראות ועיבוד נתונים במערכת מחשב. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית22 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 23 - תרשים9 : פירוט מתווה ההקמה של מחש וב- העל במסגרת הפעימה הראשונה, וסטטוס המימוש עד לסוף שנת2023 מנהל ה תוכנית ברשות החדשנות מסר לביקורת כי נכון למועד הביקורת , פרויקט הענן הממשלתי "נימבוס "34 אינו נותן מענה להיקף ה- GPU הנדרש לתשתיות אימון מודלים גדולים, ולכן נדרשת התקשרות חדשה להקצאת התשתית האמורה. כמו כן, אין בנימבוס מענה לתשתית הנדרשת .לחישוב המדעי בפברואר 2024 בעקבות מלחמת חרבות ברזל, החליט פורום תל"ם להעביר את האחריות על תחום תשתית אימון מודלים גדולים ממפא"ת לרשות החדשנות. רשות החדשנות ציינה כי היא תפעל להשלים את משימת בחירת הזכיין להקמת התשתית עד תום שנת 2024 לכל המאוחר . נמצא כי נכון לסוף דצמבר 2023, מועד תום הפעימה הראשונה למימוש תוכנית ועדת תל"ם לפיתוח וחיזוק תשתיות המחקר בתחום הבינה המלאכותית - פעימה שאושרה ותוקצבה על ידי הממשלה באוגוסט 2021 - מפא"ת לא ביצעה את חלקה בהסכם השותפים להסדרת תשתית לאימון מודלים גדולים , ורשות החדשנות לא הסדירה תשתית של חישובים מורכבים לשימוש 34 "פרויקט "נימבוס הוא פרויקט ממשלתי אסטרטגי, אשר מאפשר אספקת שירותי ענן ציבורי עבור משרדי הממשלה ויחידות הסמך על בסיס פלטפורמת ענן ציבורי אשר עונ ה על ה דרישות הייחודיות של ממשלת ישראל. חלק משירותי הענן הציבורי "נימבוס" מסופקים מחו"ל וחלקם ממדינת ישראל. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית23 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 24 - מדעי שמ עמידות שתיהן בסיס ל קידום טכנולוגיית הבינה המלאכותית. לפיכך שיעור מימוש35 הפעימה הראשונה בתחום זה לטובת קידום הבינה המלאכותית היה 11% בלבד, כ- 30 מיליון ש"ח מתוך 270 .מיליון ש"ח שאושרו בתשובת ה מיולי 2024 מסר ה מפא"ת למשרד מבקר המדינה כי המשא ומתן להקמת תשתית ל אימון מודלים גדולים לא נתן מענה על כשל ה שוק הרלוונטי בשנת 2023 ועל כ ן בשל האחריות של מפא"ת למימוש הפרויקט באופן איכותי, הפרויקט לא יצא לדרך. עוד מסרה מפא"ת ב כי שנים 2020 - 2024 חל שינוי דרמטי בהיקף החומרה הנדרש כדי לתת מענה לאימון מודלים גדולים , ועל כן נדר ש שינוי באופן מימוש הפרויקט ובהיקף מימושו והחל תכנון מחודש. כמו כן ציינ ה מפא"ת כי היקף התקציב שהוקצה למימוש תשתית אימון מודלים נמוך בהרבה מהיקף התקציב שהומלץ בדיונים פנימיים של ועדת תל"ם. רשות החדשנות ופורום תל"ם מסרו בתשובתם מיולי 2024 למשרד מבקר המדינה כי בפועל הרכיב של הקמת תשתית לאימון מודלי בינה מלאכותית גדולים , שהיה באחריות מפא"ת, לא הושלם "בשל מלחמת "חרבות ברזל . לפיכך , הוחלט על הפרדת תשתית החישוב המסווגת מזו האזרחית ו על העברת האחריות הביצועית והתקציבים הנדר שים לטובת הקמת התשתית האזרחית לידי רשות החדשנות . החלטה זו התקבלה על ידי פורום תל" ם בפברואר 2024 . המאמצים להקמת התשתית האזרחית נמצאים בעיצומם , והציפ י יה היא כי עד תום שנת 2024 יי בחר זכיין להקמת התשתית, וכי התשתית תפתח את שעריה לחוקרים במהלך שנת2025 .כמו כן ציינו רשות החדשנות ופורום תל "ם כי העברת האחריות הביצועית לידי רשות החדשנות אפשרה גם מינוף של הכספים הממשלתיים בהשתתפות התעשייה, תוך הגדלת תקציב הפעימה הכולל בכ- 60 מיליון ש , "ח והדבר משמעו הגדלה של התשתית אשר צפויה להיות זמינה לחוקרים בתעשייה ובאקדמיה. בתשובתה מאוגוסט 2024 מסרה שרת החדשנות , המדע והטכנולוגיה לשעבר למשרד מבקר המדינה ה כי עיכוב הקיצוני ב הוצאת המכרז אינו מתקבל על הדעת ו אינו עולה בקנה אחד עם קצב העבודה הממשלתי בעולם . מהאמור עולה כי אף שכבר בשנת 2020 זוהה הצורך בתשתיות חישוב- על כתנאי בסיסי והכרחי לביסוס מעמדה של מדינת ישראל כמדינה מובילה בתחום הבינה המלאכותית, במועד עריכת הביקורת, חמש שנים לאחר מכן, תשתיות החישוב הקיימות מוגבלות ואינן מספקות ל עניין קידום המחקר והתעשייה בישראל . כמו כן, להערכת רשות החדשנות התשתית תונגש לחוקרים רק ב מהלך שנת 2025 . היעדרה של תשתית חישוב מספקת מעכב את יכולות המגזר הציבורי, האקדמיה והתעשייה לקדם ולפתח את תחום הבינה המלאכותית . על משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה לפעול בשיתוף עם רשות החדשנות ו לקדם את חתימת ההסכמים הנדרשים לקידום התשתית המחשובית הנדרשת לקידום הבינה המלאכותית בישראל . עיבוד שפה טבעית עיבוד שפה טבעית- Natural Language Processing (להלן- NLP ) קשור לתחום בבינה המלאכותית אשר עוסק ביכולתו של מחשב להבין ולהפיק טקסט ומילים מדוברות בשפה הטבעית .של בני האדםNLP משלב בלשנות חישובית עם מודלים סטטיסטיים, למידת מכונה ולמידה עמוקה. שילוב של טכנולוגיות אלו מאפשר למחשבים לעבד שפה אנושית בצורה של טקסט או נת ונים קוליים, ו"להבין" את המשמעות המלאה שלה. NLP מניע תוכנות מחשב המתרגמות טקסט משפה אחת לשנייה, מגיבות לפקודות מדוברות, ומסכמות נפחים גדולים של טקסט במהירות- .אפילו בזמן אמת 35 יצוין כי בדוח זה ההתיי חסות לשיעור המימוש של רכיבי הפעימה כוללת רכיבים שמומשו וכן רכיבים שהוצאו לגביהם התחייבויות תקציבית אך טרם מומשו בפועל. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית24 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 25 - כדי לפתח יכולות עיבוד שפה טבעית איכותיות בשפה מסוימת , יש צורך באימון נרחב של המו דלים ,הסטטיסטיים על טקסטים רבים באותה השפה. השפות שונות מאוד זו מזו במבנה הדקדוקי הפונולוגי והתחבירי שלהן, ולכן ברובן נדרשת השקעה רבה כדי ליישם עליהן מודל אשר פותח מלכתחילה לשפה האנגלית- החל באיסוף של מגוון רחב של מאגרי טקסט, המשך בתיוג ועיבוד מוקדם של הט קסטים, וכלה באימון המודל באמצעות למידת מכונה. ועדת תל"ם קבעה כי קיימת חשיבות עליונה לפיתוח תחום עיבוד השפה הטבעית , וכי תחום זה מהותי לשימוש ביכולות בינה מלאכותית במשרדי הממשלה ובתעשיות נוספות. תוכנית תל"ם הגדירה כמטרה מרכזית של תחום זה את צמצום הפער הטכנ ולוגי הניכר בין היכולות הזמינות בתחום עיבוד השפה באנגלית ובשפות לטיניות אחרות לבין היכולות המקבילות הקיימות בעברית .ובערבית בפרק עיבוד השפה התמקדה תוכנית תל"ם בתמרוץ השוק הפרטי והאקדמיה ליצירת נכסים תשתיתיים החסרים בשפות עברית וערבית, כמפורט בתרשים להלן. נכסים אלו יונגשו לכלל קהילת המחקר והפיתוח וישמשו בסיס לחדשנות המשכית. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית25 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 26 - תרשים10 : עיקרי המשימות שבוצעו ביחס לתכנון בפרק עיבוד שפה טבעית במסגרת הפעימה הראשונה מנהל ה תוכנית ברשות החדשנות מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי יצירת תשתיות עיבוד שפה סקטוריאליות לתחומי מקצוע ממוקדים, כדוגמת רפואה, משפט ותעשייה, לא נכללה בפעימה זו. עוד מסר במאי 2024 , כי לצד המאמץ המרכזי להשקת מודל שפה גדול, פעלה מפא"ת בשיתוף עם עמותה חיצונית לפרסום מודל שפה בע ברית תוך הסתמכות על מאגרי הנתונים שאספה דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית26 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 27 - מפא"ת. המודל נמסר במתכונת של קוד פתוח. עוד ציין כי המודל אינו מחליף את מודל השפה הגדול שמקימה מפא"ת ש וא ה מחקרי ביסודו, ועתיד ליצור פתרונות טכנולוגיים חדשניים אשר לא קיימים עד כה. ב תוכנית תל"ם ה ו גדרו משימות עיקריות לתחום עיבוד שפה טבעית אשר היו אמורות להיות ממומשות עד סוף שנת 2023 . נמצא כי רק ב- 31.12.23 , היום האחרון שהוגדר ליישום הפעימה הראשונה של ה תוכנית שאושרה על ידי הממשלה, חתמה מפא"ת על הסכם התקשרות בה יק ף כספי כולל של 37 מיליון ש"ח למימוש פרויקט מודל שפה בעברית וערבית עם חבר ן בי ה -לאומית , וכי המודל הראשון צפוי ל היות מיושם רק לקראת אמצע שנת 2025 ,שנה וחצי לאחר תום הפעימה הראשונה . היקפו הכספי של ההסכם מהווה כרבע מההתחייבות בתחום עיבוד השפה במסגרת הפעימה הראשונה . מאידך, רשות החדשנות קידמה קול קורא ליצירה והנגשה של מאגרי מידע מודלים וכלים, ובחרה זוכים. מפא"ת קידמה הסכם למו ד ל תרגום אשר אמור להיות מונגש לקהילת המחקר עד לסוף 2024. ו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרסם קול קורא למחקר יישומי באקדמיה לבניית תשתיות מחקר ופיתוח יכולות מתקדמות בתחום עיבוד השפה. נמצא כי סך המימוש התקציבי בתחום עיבוד שפה טבעית לפיתוח יכולות עיבוד עבור עברית וערבית - אשר נדרש לצמצום הפער הטכנולוגי הניכר הקיים בתחום למול יכולות העיבוד באנגלית ובשפות לטיניות אחרות - היה76% מהתקציב שאושר לרכיב זה 138 מתוך180 מיליון ש"ח . שיעור מימוש זה כולל כאמור את ההסכם למודל שפה אשר בגינו קיי מת רק התחייבות תקציבית למול החברה, אך הוא טרם מומש בפועל , ומשכך במועד תום הפעימה הראשונה לא היה בישראל מודל שפה בעברית וערבית לשימוש גופי הממשלה ואזרחיה. בתשובתם מסרו פורום תל"ם ורשות החדשנות כי כלל הפעילויות הנכללות בפרק עיבוד השפה הטבעית יצאו לדרך עד תום שנת 2023 , ובמסגרת זו נתמכו על ידי הת ו כנית יותר מ- 50 פרויקטים שונים. טבעם של הפרויקטים הוא כי חלק מהם נמשכים זמן ארוך ולכן התוצרים יבשילו בהדרגה . כבר כעת מונגשים באתר ייעודי כלל תוצרי הפרק והם מרכזים סביבם פעילות מחקר ופיתוח משמעותית בקהילת הקוד הפתוח, בקרב חברות פרטיות, חוקרים וכן במגזר הציבורי. בת שובת ה מסר ה מפא"ת למשרד מבקר המדינה כי מודל שפה גדול בעברית וערבית אינו עומד בפני עצמו ודורש כתנאי מקדים, איסוף וניקוי של כמויות אדירות של מידע גולמי וגם מידע מתויג למשימות ספציפיות בהשקעה של מיליוני ש "ח . לדברי ה, התוכנית הלאומית התחילה רק בסוף שנת 2021 ועיסוק ה המרכזי בשנת 2022 היה איסוף, ניקוי ותיוג של מאגרי נתונים . מתחילת התוכנית נאספו ונוקו יותר מ- 50 מיליארד מילים בעברית ובערבית ותויגו ועדיין מתויגים מאגרים רבים בעברית ובערבית. כיום, מאגר המידע הגדול ביותר הקיים בשפה העברית נוצר והונגש לציבור ולקהילת המפתחים בישראל ביוזמת מפא"ת. כמו כן ציי נה מפא"ת כי במסגרת התוכנית פותחו ופורסמו מודלים ייעודיים גם למשימות ספציפיות: שאלות ותשובות בעברית ו ב ערבית וניתוח סנטימנט36 בעברית וערבית. אשר לפיתוח מודל שפה גדול ציי נה מפא"ת כי במהלך המשא ומתן היה צורך לשנות כמה פעמים את הארכיטקטורה ל נוכח הטרנספורמצי ה האדירה של ה בינה המלאכותית היוצרת , וכי היה אפשר להוציא הזמנה מוקדם הרבה יותר ולקבל מודל שפה שאינו רלוונטי היום ל נוכח ההתפתחות המהירה בתחום. עוד ציי נה מפא"ת כי מטרתה היא לפתח כמה שיותר מודלי שפה פתוחים בעברית בדומה למצב המודלים באנגלית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסר בתשובתו כי בתחום עיבוד השפה הטבעית, פורסמו שני קולות קוראים , אחד בשנת 2022 והשני בשנת 2023 במסגרתם אושרו חמש הצעות מחקר בתקציב כולל של כ- 1.8 מ יליון לש"ח. זאת לצד תקציב של 3 מ יליון לש"ח שאושר בשנת 2023 להקמת מרכז ידע אשר י עסוק בהטמעת שימושי בינה מלאכותית במשרדי הממשלה. 36 ,תהליך של ניתוח טקסטים שנועד לזהות ולהעריך את הרגשות, הדעות או העמדות שמביעים הכותבים ובייחוד לסווג את הטקסט לפי רגשות חיוביים, שלילי ים או ניטרליים. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית27 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 28 - העיכוב הניכר של מפא"ת בקידום ה מענה למודל שפה גדול (LLM ) בעברית ובערבית , שנכון למועד הביקורת צפוי להיות מיושם כאמור רק באמצע שנת 2025 ,כשנה וחצי לאחר תום הפעימה הראשונה , עלול לפגוע באופן משמעותי בקידום המענה המסופק על ידי גופי הממשלה לאזרחים , שכן מודל עיבוד שפה גדול בעברית ובערבית אמור להזניק את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המשק הישראלי בכלל ובמגזר הציבורי בפרט באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית. לאור חשיבות קידום התחום, מוצע כי משרד החדשנות , המדע והטכנולוגיה יפעל בשיתוף רשות החדשנות מפא"ת , ומערך הדיגיטל, םודי לק הפרויקט ול הטמעת ו במשרדי הממשלה וב מגזר הציבורי . הון אנושי כדי לפתח וליישם טכנולוגיות בינה מלאכותית נחוצים מומחיות וידע ייחודיים בתחומי המתמטיקה, מדעי המחשב, אלגוריתמים ונתונים. מחקר ופיתוח אלגוריתמים בבינה מלאכותית מותנה בזמינותו של הון אנושי מוכשר ומנוסה, אשר כיום יש לו ביקוש רב באקדמיה ובתעשייה אשר צמיחתה, תלוי ה גם היא, בקיומו ובזמינותו. פער משמעותי בין ביקוש להיצע בהיבט ההון ה אנושי , יוצר תחרות קשה בין החברות ובין האקדמיה לגיוס חוקרים מיומנים לשורותיהן. בעוד שלחברות בתעשייה יש יכולת להציע למומחים בתחום תנאי שכר משופרים, מעבדות מחקר עתירות משאבי חישוב ונגישות ל מאגרי נתונים גדולים, הרי שמודל ההעסקה במוסדות המחקר האקדמי מוגבל וכן תשתיות החישוב .והנגישות לנתונים מחקר אקדמי בבינה מלאכותית הוא מרכיב מרכזי בפיתוח התחום בארץ. המחקר מסייע בהכשרת הון אנושי לתעשייה ולגופים ציבוריים- מבעלי תואר "בוגר" ועד דוקטורנטים, הו א מעביר ידע לתעשייה ויזמות מתוך האקדמיה, ומחזק את המעמד הבין- לאומי של ישראל בתחום. מרבית היישומים והשירותים מבוססי בינה מלאכותית שאנו צורכים נסמכים על פריצות דרך מחקריות מהשנים האחרונות. בבחינה של מדדTortoise 37 לשנים2019 - 4 202 ביחס ל- 62 ,מדינות שנבדקו עולה כי מדינת ישראל ירדה בתחום המחקר ממקום5 למקום11 בשנת2023 , ועלתה למקום השביעי בשנת2024 ביחס ל- 83 המדינות שנבדקו . תרשים 11 : דירוג ישראל בתחום המחקר בבינה המלאכותית, על פי מדד Tortoise ( 2019 - 2024 ) על פי נתוני מדדTortoise , בעיבוד משרד מבקר המדינה. בדוח ועדת תל"ם עלה כי אומנם מאמרים פרי עטם של חוקרים ישראלים עדיין זוכים בפרס המאמר הטוב ביותר בכנסים בין- לאומיים, אך עם זאת כמות המאמרים פחתה. הדבר מלמד 37 ai/#further_reading - https://www.tortoisemedia.com/intelligence/global דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית28 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 29 - לדבריהם שההידרדרות במיקומה של ישראל בתחום המחקר אינה נובעת מכך שהמחקר בישראל כיום טוב פחות משהיה בעבר, אלא מכך שמדינת ישראל התקדמה מעט בהשוואה .למתחרים במדינות העולם, שהתקדמו מאוד באוקטובר2023 , מסר מוסד שמואל נאמן ל רשות החדשנות מחקר38 שנערך במימונה ועסק ב כימות הפער במומחים בתעשייה בתחום הבינה המלאכותית ביחס לבוגרים הפוטנציאליים מהאקדמיה (להלן- דוח שמואל נאמן). מהמחקר עלה כי בשנים האחרונות חל גידול חד במספר החברות העוסקות בתחום הבינה המלאכותית, ובעת ביצוע המחקר הוא עמד על כ- 2,000 .חברות עוד עלה, שחברות טכנולוגיה בישראל המעסיקות פחות מ- 500 עובדים כל אחת, חיפשו כ- 2,400 עובדי מחקר בתחומי הליבה של בינה מלאכותית, מ ה ם כ- 1,300 בעלי תואר ראשון ו- 1,060 בעלי תארים מתקדמים39 . החברות סברו שבשנה- שנתיים הקרובות צפוי גידול משמעותי בביקוש לעובדי מחקר בתחומי הליבה של בינה מלאכותית עד ל כדי כ- 4,700 .עובדים המחקר ה צביע על כך כי נכון לאוקטובר 2023 , קיים מחסור בכוח אדם איכותי בתחומי הליבה של בינה מלאכותית המקשה על החברות לגייס עובדים בעלי השכלה, ניסיון, יכולות וכישורים .נדרשים להערכת עורכי המחקר, מאחר שמספר הבוגרים מהאקדמיה המתווספים לתעשייה כל שנה עומד על300 - 400 בוגרים , כבר במועד המחקר חסרים בתעשייה פי חמישה אנשים מכמות הבוגרים שהאקדמיה מסוגלת להכשיר, ובעוד כשנה- .שנתיים פער זה יוכפל :י י ש ו ם ה פ ע י מ ה ה ר א ש ו נ ה ב ת ח ו ם ה ה ו ן ה א נ ו ש י במסגרת הפעימה הראשונה הוקצו62.1 מיליון ש"ח לפיתוח ההון האנושי. תכולת הפעימה התייחסה לסוגיית הגדלת ההון האנושי באקדמיה בלבד מבלי להתייחס לצורכי התעשייה. תרשים 12 : מימוש רכיבי הפעימה הראשונה בתחום ההון האנושי ביחס לתכנון עד דצמבר 2023 יצוין כי נוסף על רכיבים אלו שנכללו בהסכם השותפים של הפעימה הראשונה , ביצעה ות"ת סקר לאפיון צורכי האקדמיה . הסקר הופץ בשנת 2023 בין החוקרים , ומטרתו הייתה לבחון מגוון גישות להגדלת מספר החוקרים באקדמיה ולבניית תוכנית תקציבית עד תום שנת 2026 . ,כמו כן כאמור 38 דוח ביקוש הון אנושי בתחומי הליבה של בינה מלאכותית בחברות טכנולוגיות העוסקות במחקר בתחום בישראל . 39 מתוכם כ- 930 בעלי תואר שני וכ- 130 בעלי תואר שלישי . יודגש כי נתונים אלו מתייחסים לחברות המונות עד 500 .עובדים, כך שנתוני המחקר אינם מציגים את תמונת המצב המלאה של המשק דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית29 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 30 - ,רשות החדשנות מימנה מחקר לכימות הפער במומחים בתעשייה, בהובלת מוסד שמואל נאמן והשקיעה 13 מיליון ש"ח מעבר לתכולת התוכנית במטרה לעודד הכשרה בבינה מלאכותית של בוגרי תארים מחקריים בתחומי המדעים. נמצא כי גם בתחום ההשקעה בהון האנושי לקידום הבינה המלאכותית היישום של ות"ת למימוש תוכנית תל"ם במסגרת הפעימה הראשונה שאושרה על ידי הממשלה היה חלקי . נכון לסוף שנת 2023 - מועד תום הפעימה הראשונה - מימוש תחום ההון האנושי בפעימה זו היה כ- 34 מיליון ש"ח מתוך 62 מיליון ש"ח , כמחצית ( 55%) מהתקציב שהוקצה עבורו , וגם זאת מתוך התמקדות בצו רכי האקדמיה ו ללא מתן מענה וצ על רכי התעשייה . המל"ל מסר במאי 2024 למשרד מבקר המדינה כי החסם המרכזי של המדינה למצות את היכולות שלה בתחום הבינה המלאכותית הוא ההון האנושי. חסם זה טרם נפתר עד היום. לטענת המל"ל היות ונושא זה משמעותי לקידום ה תחום , נדרשת התייחסות ספציפית של הממשלה . ות"ת מסרה בתשובה מיולי 2024 למשרד מבקר המדינה כי נערכה עבודת מטה פנימית לאישוש הצורך בשתי הת ו כניות החדשות , האחת תוכנית מלגות ל תואר שני עם תזה והשנייה תוכנית .לקליטת אנשי סגל ב עבודת המטה עלה ו שת כנית המלגות לתואר שני בעייתית כיוון שלא ברור אם נכון להשקיע בכך בשלב זה , כאשר ע דיין אין מחויבות אמיתית למחקר מצד המלגאי, וכיוון ש קשה לבחור את המלגאים על בסיס של מצוינות מדעית זאת ועוד , בעבודת המטה שנעשתה כמה שנים קודם לכן התגלה כי מדובר בתחום ש בו עומס ההנחיה של תלמידי מחקר רב יחסית לעומס ההנחיה ב יתר תחומי המדעים. על כן הוחלט בשנת 2021 שלא להוציא לפועל את ת ו כנית המלגות לתואר .שני עם זאת, באפריל 2024 אישרה ות"ת להשיק במתווה של פיילוט, ת ו כנית מלגות לתואר שני מחקרי לשני מחזורים . זאת בעיקר מתוך רצון להמשיך להשקיע בפיתוח הון אנושי בעל יכולות מחקריות מתקדמות שרל וו נטיות הן עבור האקדמיה והן עבור התעשייה. ות "ת הוסיפה כי בעבודת מטה הוחלט גם שלא להשיק את תו כנית מענקי הקליטה לסגל כיוון שלאחר בירור עם ראשי בתי ספר למדעי המחשב ו עם דיקנים הובהר שכבר כ יום האוניברסיטאות מתומרצות לקליטת סגל בתחומים של מדעי הנתונים ובינה מלאכותית (בעיקר בפקולטות ל מדעי המחשב ו ל הנדסת חשמל) . זאת, בין היתר , באמצעות תו כניות ה היי- טק השונות, ואין חסם שמונע קליטה של סגל חדש מעבר לה י עדר ה היצע של מועמדים ראויים. עוד הוסיפה כי האוניברסיטאות מעודדות קליטת סגל , וכי החוסר במועמדים הוא גלובלי ונובע בין היתר מהתחרות מול התעשייה. ות"ת מסרה עוד כי באפריל 2024 היא אי שרה המשך של תוכנית מלגות הדוקטורנטים לעוד שני מחזורים, וכן הרחבה והמשך של תוכנית המלגות לפוסט- .דוקטורנטים כמו כן ציינה ות"ת כי תו כנית מענקי מחקר ייעודיים בתחום לא הושקה כיוון שבדיונים עם הקרן הלאומית למדע, שהיא הגוף המבצע של ת ו כניות למענקי מחקר, הוסבר כי כבר כיום ניתן לקבל מענקי מחקר בתחום באמצעות תוכנית הליבה (מענקים אישיים) של הקרן. בתשובתו מסר פורום תל"ם כי בכל הנוגע לניצול המשאבים המיועדים לפרק ההון האנושי - עד תום שנת 2024 ינוצל הרוב המכריע של התקציב. יושלמו ארבע ה מחזורי מלגות, יושלם קול קורא לחיזוק כוח האדם הטכני ו עב ר מרכזי החישובים באוניברסיטאות, תושלם התמיכה לחיזוק מרכזי מדעי הנתונים באוניברסיטאות, ויצא לפועל פרויקט אתגרי פורץ דרך ( (Moonshot 40 ראשון .באקדמיה רעיון זה לא נכלל בהסכם השותפים לפעימה הראשונה. כמו כן , לאחר התייעצות עם ראשי מרכזי מדעי הנתונים ועם דיקנים באוניברסיטאות, וכן לאחר העברת סקר ייעודי לכלל החוקרים בישראל בתחום הבינה המלאכותית, הגיעה ות"ת למסקנה כי מענקי קליטת הסגל ומענקי המחקר המוגדלים אינם הפתרון הנכון לחיזוק האקדמיה. בעקבות זאת הוחלט על התאמות של ד רכי הפעולה - למשל תמיכה בסגל טכני למרכזי החישובים והפעלה מוקדמת של Moonshot . 40 מענק מחקר גדול מאוד אשר מעודד עבודה רב- מוסדית לפעילות מחקר פורץ דרך . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית30 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 31 - ה ע ס ק ת ח ו ק ר י ם ו ס ג ל ב כ י ר ב א ק ד מ י ה : בדוח "המיזם הלאומי" משנת 2020 עלה כי מודל ההעסקה הנוכחי והמיושן של ה סגל האקדמי המחייב אותו להקדיש את רוב זמנו לאקדמיה, מחריף את מצוקת כוח האדם האקדמי בתחום הבינה המלאכותית באופן שפוגע במחקר ובתהליך הכשרת כוח אדם אקדמי חדש שיכשיר את הדורות הבאים. עוד עלה כי ללא שינוי המודל , ישראל מסתכנת בבריחת מוחות, בהידרדרות האקדמיה ובאיבוד מגזרי החדשנות ו ה היי- טק המעניקים יתרון יחסי מרכזי למדינה. במסקנותיו הומלץ על רפורמה באקדמיה, שתבטיח כי מרצים בתחומים הקשורים לבינה המלאכותית יורשו לעבוד גם בתעשייה והיקף חובותיהם האקדמיים והפדגוגיים יקטן בהתאם, וזאת מתוך הבנה שהובלה טכנולוגית תלויה בהתגבשות של בסיסי מצוינות באקד מיה , בהובלת חוקרים ופרופסורים מובילים. ועדת תל"ם ציינה בעניין בדוח שפרסמה בשנת 2020 כי פיתוח ומחקר בתחום הבינה המלאכותית דורשים השקעה גבוהה בהכשרת הון אנושי מיומן ומנוסה וכי ליבת המומחיות והידע בתחום מצויה באקדמיה. זו מאפשרת הכשרה בתחום באמצעות: מ חקר ופית וח גישות אלגוריתמיות ;חדשות; יישום אלגוריתמים חדשים לבעיות בעולמות תוכן שונים; טיפול בהכנת המידע ותיוגו בחינת מודלים שונים ובחירת המודלים המתאימים ביותר; טיפול בהטמעה ועוד. הוועדה ציינה כי היקף הסגל האקדמי בתחומי הליבה בבינה מלאכותית אינו מספק את הצורך בהכ שרת ההון האנושי הנדרש- הן לצורכי האקדמיה עצמה והן לצורכי המגזרים הנוספים. הוועדה המליצה להרחיב את הקהילייה האקדמית אשר עוסקת בליבת תחום הבינה המלאכותית באמצעות הגדלת ,מספר החוקרים, ועוד הציעה מגוון דרכים לטיפול בנושא, ובהן: מימון תקנים חדשים ומלגות הקצאת תקציבי מחקר תחרותיים, יצירת חיבורים בין המחקר לעבודה בתעשייה, הקמת קבוצות .מחקר בינואר2024 מסר מנהל ה תוכנית ברשות החדשנות למשרד מבקר המדינה בעניין זה כי חוקרים מובילים הם משאב בין-לאומי חסר וכי תהליך ההכשרה של חוקרים בתחום הבינה המלאכותית דורש השכלה אקדמית גבוהה (תארים שני ואו שלישי), ואין דרך פשוטה לקצר את מסלול ההכשרה .הזה יצוין כי לעניין מספר החוקרים באקדמיה (אנשי סגל) בתחום הבינה המלאכותית , נמצאה אי- אחידות בכימות המצב הקיים בין הגורמים השונים. כך לדוגמה ו עדת תל"ם ציינה כי נכון לשנת 2020 יש כ- 70 אנשי סגל. בשנת2020 פרסמה ות"ת את תמונת המצב באקדמיה41 , ובה פירטה בין היתר את מספר החוקרים בתחום מדעי הנתונים, שעמד נכון לסוף שנת 2018 על158 .חוקרים רשות החדשנות מסרה לביקורת כי קיימים בין 70 ל- 120 חוקרים במדרג הגבוה של התח ום. כמו כן, במרץ 2024 ציינה יו"ר הוועדה כי ל פי עמדתה יש צורך בכ- 250 חוקרים . נמצא כי אף שבהסכם השותפים של הפעימה הראשונה ליישום תוכנית תל"ם שאושרה על ידי הממשלה , תכולת פרק ההון האנושי בתוכנית כללה כ- 24 "מיליון ש ח שהוקצו לקליטת אנשי סגל באקדמיה וכ- 20 מיליון ש"ח להענקת מענקי מחקר ייעודיים לחוקרים בתחומי AI CORE , רכיבים אלו לא יושמו על ידי ות"ת עד תום הפעימה הראשונה. כל זאת על אף שהגדלת מספר החוקרים בתחום הבינה המלאכותית ה י יתה אחת מהיעדים המרכזיים בהמלצות ועדת תל"ם בשנת2020 (ועוד קודם לכן בהמלצות "המיזם הלאומי" בשנת 2019 ), לצורך הכשרת ההון ,האנושי הנדרש, להעצמת המחקר ול שיפור דירוגה של ישראל בתחום זה. עוד עלה כי ל ו ות"ת ולרשות החדשנות אין מידע עדכני ומדויק על מספר החוקרים הקיים , הערכות הגופים באשר למספר החוקרים נעות בין158 - 70 חוקרים - חו סר במידע יסודי זה מצביע על היעדר קשב ה מספק ל קידום הכשרת ההון האנושי הנדרש בתחום הבינה המלאכותית , אף שהדבר נדרש למימוש היעד שהוגדר . בת שובתה מסרה ות"ת כי חוסר ההתאמה בנתונים על מספר החוקרים נובע מהגדרות שונות של התחום. מדובר בדיסציפלינה חדשה יחסית שקשורה למדעי המחשב, להנדסת חשמל, לסטטיסטיקה וגם לת ו כניות חדשות ייעודיות לתחום. כמו כן , תחום מדעי הנתונים ותחום ה בינה מלאכותית נבדלים זה מזה , התחום הראשון נרחב יותר וכולל גם את ה בינה ה מלאכותית . 41 דוח ועדת ההיגוי המייעצת לות"ת לנושא מדעי הנתונים, דצמבר2020 ', עמ7 1. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית31 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 32 - בתשובתם מסרו פורום תל"ם ו ות"ת למשרד מבקר המדינה כי בבדיקה פנימית שביצעו התברר כי אין צורך לתמרץ את האוניברסיטאות לקלוט סגל בתחום (החסם הוא היצע המועמדים ולא חוסר רצון של האוניברסיטה לקלוט אותם), ולכן ה ה שקעה של ות"ת בת ו כנית לקליטת סגל אינה .מיטבית ל דבריהם , גם ת ו כנית ייעודית למענקים בתחום אינה נדרשת כיוון שניתן לקבל מענקי ם בתחום באמצעות תו כנית הליבה של הקרן הלאומית למדע. ל נוכח עמדת הגופים כי אין ביכולתה של תוכנית המענקים ל פתור את בעיית ההיצע של אנשי סגל חדשים בתחום הבינה המלאכותית , מומלץ כי לאחר קביעת מספר החוקרים הנדרש, ות"ת ת בחן חלופות נ וספות לקליטת סגל אקדמי בתחום , וכי ת א יה ממשן, בהתאם ל ממצאי הבחינה , במסגרת הפעימות הנוספות . ה י ק ף ה מ ל ג ו ת : ועדת תל"ם המליצה להעניק מדי שנה מלגות לכ- 1,000 סטודנטים לתואר שני ושלישי , בעלות של 100 אלף ש״ח לתלמיד ובסך הכול100 מיליון ש״ח לשנה, לרבות המלגות שמעניקה ות"ת במדעי הנתונים אך בדגש על תחומי ליבה של הבינה המלאכותית . נמצא כי היקף המלגות ש העניקה ות"ת בשנים 2021 - 2023 במסגרת מימוש תקציב הפעימה הראשונה שאושרה על ידי הממשלה, היה כ- 50 מלגות מתוך כ- 1,000 מלגות (5% )ש עליהן המליצה ועדת תל"ם . עוד נמצא כי היקפן ה כספי ה ממוצע היה כ- 10 מיליון ש"ח לשנה, מתוך 100 מיליון ש"ח לשנה שהומלצו על ידי הועדה. עולה אפוא כי היקף המלגות שניתנו במסגרת ה פעימה הראשונה היה כ- 10% .מהתקציב שהומלץ בת שובת ה מסרה ות"ת כי במתווה תל"ם הומלץ על תקציב של יותר מ-5 מיליארד ש"ח , ו לעומת זאת ב הסכם השותפים לפעימה הראשונה נחתם על 10% מסכום כ( זה - 500 מיליון ש "ח). עוד ציינה ות"ת כי ההמלצה להעניק 1,000 מלגות לתלמידי מחקר אינה הגיונית ו אינה עולה בקנה אחד עם תו כניות המלגות המופעלות ידי על ות"ת, שהיקפן קטן בהרבה. כמו כן , יש ל הביא בחשבון את כושר הספיגה של המוסדות. לעמדתה לא ניתן להגדיל בין " -לילה " את היכולת של חוקרים להנחות תלמידי מחקר באופן ראוי. ל נוכח זאת , ההמלצה כלשונה לא נכללה בהסכם ה שותפי ם מנובמבר 2021 . רשות החדשנות ופורום תל"ם מסר בת ו שובתם כי יש לעמוד על ההבדל שבין המלצות מתווה תל"ם לבין הצעדים אשר אומצו ותוקצבו בפועל. ב מתווה תל"ם , בדומה לוועדות בדיקה מקצועיות נוספות אשר הוקמו על ידי פורום תל" ם, נכללו כמה המלצות ראשוניות לצד הערכת העלות הנדרשת לשם ביצוען. בשלב הבא נדרש ו ראשי הפורום לאמץ או לדחות את ההמלצות השונות, באופן חלקי או מלא, ולבסוף להסכים על איגום המשאבים והמנגנונים התפעוליים לשם יישום ההמלצות שנבחרו. הם הוסיפו כי גם לאחר ה אימוץ ו ה תקצוב של ההמלצות נדרשים הגופים החברים בתל" ם לקיים עבודת מטה מקצועית כדי לתקף ולדייק את אופן ביצוע אותן המלצות. כמו כן ציינו כי פורום תל"ם הכיר בצורך בהגדלת מספר הלומדים לתארים מחקריים ואף תקצב את ת ו כנית המלגות כחלק מהפעימות הראשונה והשנייה. עם זאת, היקף המלגות אשר הומלץ בדוח ועדת תל"ם אינו עולה בקנה אחד אל מול מספר תלמידי התארים המחקריים הרלוונטיים בישראל. עוד מסרו בתשובתם כי על פי ניתוח אשר בוצע על ידי מכון שמואל נאמן ורשות החדשנות, מספר בוגרי התאר ים המחקריים הרלוונטיים בכלל המוסדות והמסלולים השונים בישראל הוא כ- 1,000 בשנה ( לרבות בוגרי תואר שני ושלישי בכלל המסלולים הרלוונטיים ) . כלומר הענקת 1,000 מלגות בשנה כמוה כהענקת מלגה לכל תלמיד תואר מחקרי בישראל. הענקת מלגות צריכה כמובן להיעשות על בסיס של מצוינ ות ולפיכך אין מקום לחלוקה של מלגות רב ות כל כך. ב כל הנוגע לבחינת השפעתן של המלגות לתלמידי המחקר , יש לזכור כי מדובר במלגות רב - שנתיות ( למשך כל תקופת הלימודים לתואר ) המוענקת ללומדים על בסיס מצוינות. האופי התחרותי של ההליך נועד להבטיח כי תהיה להענקת המלגות השפעה מרבית על תלמידי המחקר המקבלים אותן , ואולם מדידה בפועל של השפעתם אינה אפשרית בפרק זמן קצר כל כך. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית32 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 33 - ה ש פ ע ת ה מ ל ג ו ת ע ל ק י ד ו ם ה ה ו ן ה א נ ו ש י בביקורת עלה כי אין לרשות החדשנות ול ו ות"ת מידע על מידת ההשפעה של חלוקת מלגות אלו על קידום ההון האנושי באקדמיה בתחום הבי נה המלאכותית. בת שובתה מסרה ות"ת כי המלגות ניתנות לתלמידים המצטיינים ביותר מעצם עובדת היותה של התוכנית תחרותית ו משום שה שיפוט מבוסס על קריטריונים של מצוינות אקדמית וכי , עדיין מוקדם לשפוט מהו האפקט של תוכניות המלגות לתלמידי תואר שלישי ולפוסט דוקטורנטים על קידום ההון האנושי בתחום, שכן מדובר בתוכניות שממנות מלגות רב- שנתיות ונדרש עוד להמתין ולאסוף נתונים בכדי להבין כיצד המשיכו הזוכים במסלול אקדמי או השתלבו בתעשייה. על רשות החדשנו ת וות"ת להפעיל מנגנוני בקרה בדגש על איסוף וניתוח של נתונים כדי לבחון את השפעת חלוקת המלגות ויעילותן על קידומו והרחבת היקפו של ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית. ✰ ות "ת מסר ה בתשובת ה המשלימה מאוקטובר 2024 כי ת ו כניות המלגות לדוקטורט ולהשתלמות בתר- דוקטורט הורחבו מבחינת היקף הזוכים האפשרי בכל מחזור ונראה כי אין אפשרות להרחיבן יותר ולשמור על הת ו כנית כ כזו אשר מעניקה מלגות מצוינות. כמו כן, התווספה ת ו כנית מלגות לתואר שני, גם היא על בסיס מצוינות. עוד מסרה ות"ת כי כל ת ו כניות המלגות המוזכרות לעיל יפעלו למשך ארבעה מ חזורי הגשה החל מ שנת הלימודים ה תשפ"ה. ות"ת הוסי פה כי המטר ה העיקרית של ת ו כנית המלגות ה יא הגדלת העתודה המחקרית בתחום הן עבור האקדמיה והן עבור התעשייה. היקף המחקר יגדל אף הוא בהתא ם להיקף המלגאים העוסקים בתחום. מוצע כי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יבחן את הס יבות להיקף המימוש המצומצם של מרכיבי הפעימה הראשונה של התוכנית בתחום ההון האנושי וינקוט בפעולות ממשיות על מנת להבטיח מימוש מלא בהמשך היישום של התכנית. כמו כן, לנוכח העובדה כי החסם המרכזי במיצוי היכולות בתחום הבינה המלאכותית הוא ההון האנושי, מוצע כי משרד החד שנות, המדע והטכנולוגיה בשיתוף ות"ת יבח נו מתווה מוסכם ומתכלל להגדלה של היקף המחקר ושל מספר חברי הסגל והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית. אסדרה (רגולציה) השימוש בבינה מלאכותית טומן בחובו אתגרים כבדי משקל למערכת המשפטית והרגולטורית ברחבי העולם ובישראל - הוא כרוך בסיכונים שונים אשר מעלים סוגיות משפטיות ורגולטוריות חדשות. כדי לוודא שעל אף התקדמות הטכנולוגיה יישאר האדם במרכז קבלת ההחלטות כי ו , פיתוח הבינה המלאכותית והשימוש בה יבוצעו באופן אחראי ומאפשר מתוך הקפדה על שמירת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים; על כבוד הא דם ופרטיותו; על שוויון ומניעת אפליה; ו על שקיפות מלאה - קיימת חשיבות רבה להתאמה ולהסדרה של הנחיות האסדרה והכלים המשפטיים בתחום. דוח "המיזם הלאומי" המליץ על הגדרת כללים בתחום הפיתוח והבנייה של מערכות בינה מלאכותית, אימוץ עקרונות אתיים מנחים וגיבוש מסגרת אסד רה מזערית, כדי לאפשר את קידום החדשנות והמשך המובילות הישראלית בתחום. ועדת תל"ם דנה אף היא בסוגיה האתית של פיתוח תחום הבינה המלאכותית והמליצה על יצירת סביבה רגולטורית מאפשרת ומעודדת לכך. במסגרת הסכם השותפים למימוש הפעימה הראשונה הוקצו לתחום האסדרה ארבעה מיל יון ש"ח לטובת יצירת סביבה רגולטורית מאפשרת. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית33 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 34 - באוקטובר 2022 , בהמשך להחלטת הממשלה212, שהטילה על שר ת החדשנות, המדע והטכנולוגיה42 ,את האחריות להוביל את גיבוש מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית לרבות בהיבטי מדיניות אסדרה, פרסמה שרת ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה דאז מסמך טיוטה להערות הציבור בנושא עקרונות מדיניות, אסדרה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית. המסמך נערך במשותף על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים. בדצמבר 2023 פרסם שר ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה את המסמך בגרסתו ה סופית במטרה להנחות את משרדי הממשלה והרגולטורים בפעילותם. כן הודיע השר כי בכוונתו לקדם החלטת ממשלה שתאפשר את אימוץ המדיניות על ידי ממשלת ישראל, תנחה את הרגולטורים לפעול בהתאם לה ותאפשר את יישומה של המדיניות האמורה. כל זאת, לשם חיזוק מעמדה של מדינת ישראל כמו בילה טכנולוגית וכדי לאפשר קידום מדיניות של חדשנות אחראית . במסמך הוצע לאמץ עקרונות אתיים משותפים עבור תחום הבינה המלאכותית בישראל, על בסיס עקרונות ארגון ה- OECD ., בהתאמות הנדרשות, במטרה לסייע לרגולטורים ולארגונים בתחום זה במסמך הודגש כי התפיסה הכוללת שלפיה יש לפעול תואמת את המדיניות המקובלת במדינות המפותחות בעולם. העקרונות האתיים שהוצעו הם: בינה מלאכותית לקידום צמיחה, פיתוח בר קיימא ומובילות ישראלית בחדשנות; האדם במרכז; כיבוד זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים; שוויון ומניעת אפליה פסולה; שקיפות והסברתיות; אמינות , עמידות, אבטחה ובטיחות ואחריותיות. כן הומלץ לפעול בהקדם להקמה ומיסוד של מוקד ידע, אשר יעסוק בנושאי אסדרה, מדיניות מידע ונתונים, אתיקה, שיתוף פעולה בין- .לאומי אזרחי, והטמעה במגזר הציבורי האזרחי 42 החלטת הממשלה מציינת את שרת החדשנות. לשם האחידות ולאור העובדה כי המשרד שינה את שמו במהלך השנים, בדוח זה משרד החדשנות ושרת החדשנות מצוינים כשר המדע ומשרד החדשנות, המד ע והטכנולוגיה. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית34 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 35 - תרשים13 : מידע השוואתי על סטטוס האסדרה בישראל בתחום הבינה המלאכותית, בהשוואה ל- OECD, האיחוד האירופאי, ארצות הברית, בריטניה וקנדה על פי נתוני משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ו משרד המשפטים , ב עיבוד משרד מבקר המדינה . בספטמבר 2024 חתמה ישראל על אמנה בין- לאומית בהובלת מועצת אירופה לאסדרת השימוש בבינה המלאכותית , שמטרתה לקדם שימוש אחראי ולתת מענה לחששות ההולכים וגוברים בקהילה הבין- ,לאומית לגבי סיכוני הפגיעה בזכויות אדם ב דמוקרטיה ו ב שלטון החוק, עקב שימוש דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית35 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 36 - ,במערכות בינה מלאכותית. האמנה חלה בעיקר על מערכות בשימוש המגזר הציבורי ו עם זאת היא דורשת ממדינות להתייחס גם לסיכו נים הנובעים משימושי בינה מלאכותית במגזר הפרטי. האמנה מחריגה שימושים צבאיים, שימושים בהקשרי ביטחון לאומי וכן חלק משלבי המו"פ. לפי האמנה מוטלות על המדינות חובות כלליות ב נוגע לבינה מלאכותית, ובכלל זה החובות לנקוט צעדים להגנה על זכויות אדם, על ה דמוקרטיה ו על של טון החוק בהתאם למשפט הבי ן-לאומי והפנים- .מדינתי ב אמנה נקבע כי על מדינות לנקוט צעדים כדי להגן על כמה עקרונות וזכויות חשוב ים כמו אוטונומיה של היחיד, שקיפות ופיקוח, אחריותיות ואחריות, שוויון ואי- אפליה, פרטיות והגנה על מידע אישי, אמינות, אבטחה ובטיחות. האמנה עוסקת גם בהקמת מנגנונים פנים- מדינתיים שיספקו מענה במקרה של פגיעה בזכויות אדם כתוצאה ממערכות בינה מלאכותית ו בהקמת הגנות פרוצדורליות, ובפרט היא עוסקת ב הסדרת מסלול להגשת תלונה לרשויות המוסמכות, בחובה לתעד אינטראקציה עם בינה מלאכותית ולדווח עליה וב זכות ל ערעור ל פני גורם אנושי, במקרים המתאימים ולפי נסיבות העניין. האמנה מטילה על המדינות את ה חובה לפעול לזיהוי, ל הערכה, ל מניעה ו ל מזעור של סיכונים הנשקפים ממערכות בינה מלאכותית, על בסיס הערכת סיכונים המשקללת את ה שפעותיהן המעשיות והפוטנציאליות על זכויות אדם, דמוקרטיה ושל טון החוק. בהתאם לאמנה נדרשות המדינות לנקוט אמצעים שונים והדרגתיים לטיפול בסיכונים אלה ולפרסמם . ההתחייבויות השונות נוסחו באופן המאפשר את יישומן המדורג והדיפרנציאלי, בהתאם לנסיבות ו ל הקשר של צרכים ויישומים מסוימים. גישה מודולרית זו הייתה חיונית עבור ישראל ומדינות אחרות. האמנה נחלקת לשמונה פרקים ועוסקת בהוראות כלליות, ב חובות, ב עקרונות, ב תרופות ו ב סעדים, ב הנחיות לאופן יישום האמנה ו ב מנגנוני שיתוף פ עולה בין המדינות. על האמנה חתומות מדינות מועצת אירופה, ארה"ב וישראל. למרות הסיכונים הקיימים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית והצורך להסדיר את השימוש ה ב באופן אחראי תוך שמירה על זכויות היסוד , נמצא כי נכון למועד הביקורת ה פעילות המשותפת של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים לקידום האסדרה בתחום הבינה המלאכותית והעקרונות שגובשו במסמך עקרונות המדיניות טרם אושרו על ידי הממשלה , וכי י שראל נמצאת בפיגור בהשוואה להתקדמות האסדרה באיחוד האירופי שבו כבר קיימת חקיקה שמסדירה את השימוש בבינה מלאכותית לפי רמות סיכון . משרד המשפטים מסר בת שובת ו מיולי 2024 למשרד מבקר המדינה כי בעוד שבאיחוד האירופי ננקטה גישה של חקיקה, במדינות אחרות נטו לכלי אסדרה רכים יותר ולעת הזו ישראל נוטה לגישה זו. הטעם לכך, בין השאר, הוא הצורך בכלים אסדרת י ים שניתן לעדכנם בהתאם לקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות . משרד המשפטים הדגיש כי קביעת רגולציה ייחודית לישראל ע בור תחום הבינה המלאכותית, שלא תתאם את האסדרה המובילה בעולם - ,עלולה להיתרגם, בין היתר לחסם רגולטורי ייחודי בפני כניסת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לישראל, או לפגיעה ייחודית בתעשייה הישראלית , המכוונת פעמים רבות בעיקר לשווקים הגלובליים. נוסף על כך ציין משרד המשפטים כי הוא ו שותפים נוספים בממשלה, רואים חשיבות במתן מענה אסדרתי ומשפטי על שימושי בינה מלאכותית. לעת הזו משרד המשפטים סבור כי יש להמשיך ב מדיניות שגובשה בעניין , לרבות אימוץ ההמלצות בידי הממשלה. לצד זאת, יש להמשיך לבחון את ההתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטור יות בעולם ולבחון מתי תגיע העת לחקיקה בתחום . משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסר בתש ו בתו כי בהתאם למדיניות לאסדרת תחום הבינה המלאכותית ותכליותיה, אין מקום לקידום חקיקה רוחבית במדינת ישראל בשלב הנוכחי. עוד ציין המשרד כי בעולם התפתחו שתי גישות מרכזיות לאסדרת בינה מלאכותית אשר מקובלות כיום : (א) אסדרה בחקיקה רוחבית חוצת סקטורים (גישת האיחוד האירופי שקידם את ה- EU AI Act ו כן גישת ברזיל שהולכת בעקבותיו) - יתרונותיה הם אסדרה ברורה ומידית, אך חסרונותיה הם, בין היתר, נוקשות, עלויות ציות גבוהות וחשש כבד לדיכוי חדשנות. (ב) אסדרה ברמה הסקטוריאלית בהתאם לסיכון קונקרטי, ולא במסגרת חקיקה רוחבית (גישת בריטניה, ארה"ב, יפן, הודו, אוסטרליה, סינגפור ורבות נוספות - גישה שנועדה לאפשר ולעודד חדשנות אחראית תוך דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית36 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 37 - )בחינת הצורך באסדרה בין בחקיקה ובין בדרך אחרת (ברמת הסקטור הרלוונטי ובהתא ם לסיכון ה קונקרטי, ו לעיתים נעשה שימוש במוקד ממשלתי לריכוז מאמצי הרגולטורים הסקטוריאליים ). משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הדגיש כי בהתאם ל ליבת מדיניות האסדרה שגובשה בישראל לאחר תהליך שנמשך כשנתיים , וכלל התייעצות עם האקדמיה והתעשייה והליך שיתוף ציבור ב רח נ , התקבלה החלטה מקצועית ל פיה יש ל נקוט בגישת ה אסדרה ברמה הסקטוריאלית בהתאם לסיכון קונקרטי ולא במסגרת חקיקה רוחבית . כדי לאפשר ולעודד חדשנות אחראית תוך בחינת הצורך באסדרה . עוד הדגיש המשרד כי החלטה זו התקבלה על ידי שלושה שרי חדשנות מדע וטכנולוגיה, בהמלצת גורמי המקצוע, תוך שנבחנו מכלול השיקולים הרלוונטיים. עוד ציין המשרד כי אף שלא שהתקבלה החלטת ממשלה נוספת בנושא, גם כעת עמדתו היא שיש משמעות למסמך שגובש ופורסם בהתאם להנחיית ממשלת ישראל, שכן המשימה בעניין זה הוטלה על שר ת ה חדשנות, ה מדע והטכנולוגיה דאז ו בהתאם פורסמה ה מדיניות . המשרד הוסיף כי קיימת משמעות גם ל עצם השלמתו ופרסומו של מסמך מדיניות הרגולציה מבחינת ההשוואה ן הבי-לאומית ומיצובה של מדינת ישראל בעולם. פורום תל"ם מסר בתשובתו כי ההנחה שפתרון ה חקיקה הוא הפתרון הנכון או אף היחיד לסוג י ית האסדרה אינו מתיישב עם הנעשה בעולם. מדינות מובילות נוספות ובהן ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, שוו י יץ, סינגפור ואחרות לא חוקקו חוק ייעודי לתחום הבינה המלאכותית, ואף אינן פועלות כרגע ליצירת חקיקה ראשית כזו. עוד ציין הפורום כי מדינות שונות מעלות טענות רבות נגד תפיסת החקיקה של האיחוד האי רופי, ו כן מועלים חששות ש על פיהם גישה זו עתידה לדכא חדשנות ולגרום למדינות האיחוד להחמיץ את מהפיכת הבינה המלאכותית. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז מסרה בתשובתה ב כי אוקטובר 2022 , היא פרס מה לאחר עבודה מאומצת, לראשונה בישראל, מסמך " עקרונות מדיניות, רגולציה ואתיקה בבינה מלאכותית ו , " במסגרתו רתמ ה את משרד המשפטים ל עבודה משותפת , בהובלת צוות משרד ה, לדבריה במסמך זה היא קבע ה כי בעת ההיא ( שנת 2022 ) "נכון לישראל לאמץ רגולציה "רכה בתחום על פי העקרונות שמפורטים במסמך. עקרונות המדיניות שפרסמ ה ביטאו תפיסה של "חדשנות אחראית" ו מאוזנת , שלפיהם אין צורך בקביעת חוק "בינה מלאכותית" נוקשה בחקיקה ראשית, כל עוד התחום מתפתח ומשתנה, אלא ההסדרה מוטלת על ה רגולטורים הפרטניים במדינה, לפי הצורך ולפי ההתפתחויות. נוסף על כך ציינה כי מסמך המדיניות קידם גם , תהליכי עבודה חשובים ב ממשלה וב : הם פיתוח כלי לניהול סיכונים, הקמת מוקד ידע ותיאום שעוסק בריכוז ו ב תיאום של ההסדרה של בינה מלאכותית והקמת פורום רגולטורים ופורום לשיתוף הציבור. מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה דאז מסרה בת שובתה כי כבר בנובמבר 2022 פורסמה טיוטה מקיפה של מסמך עקרונות רגולציה ואתיקה ב תחום ה בינה ה מלאכותית , ל קבלת הערות הציבור. פרסום זה שיקף את המחויבות של המשרד לקדם את הנושא באופן מהיר ויסודי . עוד הדגישה כי הטיפול בנושא זה היה אמור להימשך ברציפות ובאינטנסיביות גם לאחר חילופי הממשלה. זאת מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הנושא, בייחוד לנוכח העובדה שהוא זוהה כקריטי בדירוגים הבי ן-לאומיים וככזה שעשוי להשפיע על הדירוג של ישראל בהם. היא הוסיפה כי למרבה הצער, המסמך הסופי פורסם רק בדצמבר 2023, כשנה לאחר חילופי הממשלה. עיכוב זה אינו משקף את הדחיפות והחשיבות שיוחסו לנושא בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת. נוסף על כך ציינה כי פרסום מוקדם יותר של הנוסח הסופי היה עשוי לתרום משמעותית לקידום מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית בזירה ן הבי- לאומית ולשפר את דירוגה במדדים הרלוונטיים. הפער בין מועד פרסום הטיוטה ל מועד פרסום הנוסח הסופי מדגיש את הצורך בה משכיות ובדחיפות ב של ה טיפול בנושאים אסטרטגיים כאלה, גם בתקופות של חילופי שלטון. זהו לקח חשוב שיש ל הביא בחשבון ב מסגרת ה תכנון ו ה יישום של מדיניות לאומית בתחומים קריטיים כמו בינה מלאכותית . על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים לפעול לעדכון מסמך עקרונות האסדרה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיה ולעקרונות שנקבעו באמנה הבין- לאומית שנחתמה דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית37 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 38 - ולהביאם לאישור הממשלה . כמו כן , עליהם לבחון את הצורך בקידום חקיקה כפי שנעשה באיחוד האירופי , או לחלופין ב קידום אסדרה ברמה הסקטוריאלית בהתאם לסיכון קונקרטי, כמקובל בארצות הברית, ב בריטניה, ב אוסטרליה ועוד. מכל מקום , אסדרה באחת הדרכים נדרשת לצורך הגנה על ב י טחון המדינה ואזרחיה, מפני שימוש לרעה ביכולות הבינה המלאכותית . ה ק מ ת מ ו ק ד י ד ע : בהחלטת הממשלה 173 מפברואר2023 נקבע כי על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקים מוקד ידע ותיאום ממשלתי בתחומי הבינה המלאכותית בנושאים שהוגדרו בהחלטה, וזאת בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), אשר תלווה את מוקד הידע בהיבטים משפטיים . ב מרץ 2024 הקים משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מרכז ידע ותיאום ממשלתי לרגולציה ואתיקה לבינה מלאכותית, באגף חדש לבינה מלאכותית במשרד. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ל רתימת הגופים לקידום עקרונות הרגולציה ול הקמת מוקד ידע ותיאום לרגולציה ו ל אתיקה של בינה מלאכותית . ✰✰ פורום תל"ם מסר בתשובתו ה כי תוכנית המיושמת על ידי הפורום היא תו כנית רב שנתית המקודמת על ידי שמונה גופי ממשלה מרכזיים יחד, באמצעות המי נהל ה של ה תו כנית ה פועלת ברשות החדשנות. ו הת כנית מלווה על ידי ועדה מדעית מייעצת, מתקדמת במשימותיה על פי ו הת כנית, מרחיבה באופן תמידי את תחומי הפעילות והאחריות שלה , ו עוסקת במרב הנושאים אשר זוהו על ידי הוועדות השונות. ו הת כנית אכן נוסדה על בסיס שותפות תל" ו ות ם כנית התשתיות שהגה, אך הורחבה מא וד כדי להקיף נושאים נוספים רבים . ה תוכנית עוגנה בשתי החלטות ממשלה אשר קיבעו את מעמדה כת ו כנית לאומית, והיא מלווה במנגנונים תפעוליים וניהוליים ו מת אמים לרבות מעקב ביצוע, מעקב תקציבי והתמודדות רציפה עם עדכונים ושינויים במתווה הפעילות אשר נדרשים לנוכח ההתפתחויות בישראל ובעולם. עוד מסר הפורום כי תפיסת הפעימות היא חוזקה ישראלית, ולא חולשה. היא מבטיחה כי המאמצים הממשלתיים המוקדשים לשימור מעמדה של ישראל בתחום ה בינה המלאכותית נעשים באופן מדויק, סינרגטי ובהלימה להתפתחויות העולמיות. תפיסה זו מאפשרת גמישות, מונעת בזבוז אשר יכול לנבוע מיישום סעיפי החלטה שעבר זמנם ומקדמת שיתופי פעולה רב-מגזר ים י שהם מן החוזקות הידועות של גופי המחקר והפיתוח בישראל. עוד ציין כי המבנה הניהולי הקיים מבוסס על הסכם שותפים מחייב, מאגם את התקציבים מהגופים השונים ו מבטיח שיתופי פעולה שהם הבסיס למניעת הוצאה כפולה ול הגברת ההשפעה של ההשקעה הממשלתית. ה תוכנית פועלת לפי מתווה ביצועי ברור ופרטני ומלווה בעב ודה מקצועית רציפה ב כדי להתאים את הפעילויות השונות למציאות העדכנית . מפא"ת מסרה בתשובתה כי מודל התקצוב מתוך תקציבי גופי תל"ם מייצר בירוקרטיה ומורכבות אדירה , וכי בראייתה תקצוב התוכנית מתקציב מרכזי והעברתו לפורום תל"ם היה יכול להאיץ משמעותית את תהליכי ההתקשרות ו את מימוש ה לצורך להצלחת התוכנית. מהאמור עולה כי נכון לתום מועד הפעימה הראשונה , דצמבר 2023 , המימוש התקציבי של הפעימה הראשונה היה חסר וכלל רק כ- 40% ,מסך הסכום שאושר בממשלה שהם 220 מיליון ש"ח מתוך כ- 550 .מיליון ש"ח סכום זה הוא בבחינת מימוש בהיקף של כ- 5% בלבד מה תוכנית המלאה שגובשה על ידי ועדת תל"ם אך כאמור לא נדונה בממשלה במתכונתה המלאה לא ו תוקצבה . יודגש כי שיעור ה מימוש האמור מתייחס להתקשרויות שנחתמו, אך עשרות מיליוני ש"ח מתוכ ן טרם בוצעו או הושלמו בפועל. להלן בתרשים פירוט המימוש התקציבי של הפעימה הראשונה, בפילוח לפי נושאים: דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית38 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 39 - תרשים 14 : מימוש43 תקציב הפעימה הראשונה- תכנון מול ביצוע במיליוני ש"ח (נכון לתום תקופת היישום של הפעימה הראשונה) פורום תל"ם מסר בתשובתו כי עד תום שנת 2024 ימומשו כ- 520 עד530 מיליון ש"ח מכספי הפעימה הראשונה, וכי כ- 20 מ יליון ש"ח נוספים צפויים להיות מושלמים ברבעון הראשון לשנת 2025 . הפעימה השנייה בפברואר2023 אישרה הממשלה44 הרחבה לפעימה הראשונה, שאושרה כאמור באוגוסט2021 (להלן- הפעימה השנייה ). במסגרת ההחלטה הונחה משרד האוצר להקצות תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 500 מיליון ש"ח, אשר ימומש על ידי גופי פורום תל"ם בשנים2023 - 2026 . ואלה הרכיבים שאושרו במסגרת ההחלטה: ( א ) האצת המחקר הבסיסי והיישומי בתחומי הבינה המלאכותית באמצעות הגדלת עתודת הסגל האקדמי, חיזוק כוח אדם להפעלת מרכזי חישוב 43 כאמור, בדוח זה ההתייחסות לשיעור המימוש של רכיבי הפעימה כוללת רכיבים שמומשו וכן רכיבים שהוצאו לגביהן התחייבויות תקציבית אך טרם מומשו בפועל. 44 במסגרת החלטת ממשלה173 מיום24.2.23 .","חיזוק המובילות הטכנולוגיות של מדינת ישראל דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית39 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 40 - ( ;וקידום מחקר מדעי פורץ דרך ) ב יצירת קפיצת מדרגה לתעשיית החדשנות הישראלית באמצעות יצירת נכסים לשימוש רחב של התעשייה, קידום מו"פ תשתיתי, והפעלת מיזמים מתואמים בין- ( ;מגזריים לניסוי טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית ( ג הטמעת יישומי בינה מלאכותית במגזר הציבורי האזרחי באמצעות יישום פרויקטים לשימוש בבינה מלאכותית לטובת ייעול עבודת המגזר הציבורי. בביקורת נמצא כי בפברואר 2023 אישרה הממשלה תקציב לפעימה השנייה לקידום תחום הבינה המלאכותית בהיקף של עד 500 מיל יון ש"ח למימוש בשנ ים2023 - 2026 , אך רק ב ספטמבר 2024 , יותר מ שנה וחצי לאחר החלטת הממשלה האמורה , נחתם הסכם השותפים של פורום תל"ם לפעימה זו למימוש בשנים 2024 - 2027 .התקציב שנקבע ב הסכם ש נחתם היה בסך כ- 500 מ יליון ש "ח. התחומים העיקריים שנדנו בהסכם : מובילות אקדמית, פריצת דרך מחקרית, נגישות למידע ו ל נתונים, קפיצת מדרגה בהייטק , הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות , מדיניות , רגולציה, אתיקה ובי ן- .לאומיות פורום תל"ם מסר בתשובתו כי בשנת 2024 צפוי מימוש של כ- 50 עד70 מיליון ש"ח מתקציב הפעימה השנייה. עיקר הפעילות הצפוי הוא: השלמת ה מחזור ה ראשון של קול קורא להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי , ה מחזור ה ראשון לקול קורא למשיכת מומחי בינה מלאכותית מחו"ל ו פעילות של מערך הדיגיטל לטובת הקמת תשתית גנרית של חדרי מחקר וירטואליים. רשות החדשנות מסרה ב תשובתה המשלימה באוקטובר 2024 כי היא צופה ש עד תום שנת 2025 ימומשו כ- 40% - 30% מתקציבי הפעימה השנייה . מצב הדברים האמור , ב שבו הסכם השותפים ש נחתם נקבע כי הפעימה השנייה תמומש ב שנים 2024 - 2027 , כשנה לאחר מועד ה מימוש שנקבע בהחלטת הממשלה , משקף פער משמעותי ביישום החלטת הממשלה בכל הנוגע לפעימה השנייה . זאת בין היתר לנוכח ההערכה כי בשנה ה ראשונה וה שנייה מתוך ה ארבע ש עליהן החליטה הממשלה ימומשו במסגרת ההסכם ב סך הכ ול רק כ- 10% מהתקציב הכולל שנקבע בהחלטת הממשלה . יצוין כי סך התקציב שאושר לפעימה הראשונה והשנייה הוא כמיליארד ש"ח, כחמישית מהתקציב שעליו המליצה ועדת תל"ם ב דצמבר 2020 . על משרד החדשנות, המדע וה טכנולוגיה , אשר קיבל מהממשלה את הסמכות והאחריות להוביל ולקדם את תחום הבינה המלאכותית בישראל , לפעול ל מימוש הפעימה השנייה כפי שנקבעה ב החלטת ה ממשלה . כמו כן עליו לעקוב אחר לוחות הזמנים של מימוש הפעימה ו אחר תכולות ביצועה . זאת ב שיתוף פעולה עם פורום תל"ם ויתר המשרדים והגופים הממשלת יים העוסקים בקידום ובהטמע של ה תחום זה בישראל . אוריינות נתונים45 והיערכות משרד החינוך בתחום הבינה המלאכותית בדוח "המיזם הלאומי"46 עלה כי הבנת שפת הנתונים חיונית לא רק כדי לפתח יכולות וטכנולוגיות מתקדמות, אלא גם כדי להשתמש בהן. בדוח הומלץ כי המדינה תגדיר כמטרת- על את הנגשת אוריינות הנתונים לאזרחיה, באמצעות יצירת רצף בלימוד אוריינות הנתונים כמקצוע ליבה מבית הספר היסודי, דרך התיכון, האו ניברסיטה וכלה במשק. הדוח הדגיש את החשיבות בחינוך והכשרה של כלל המשק - מהממשלה ועד אחרון האזרחים- לצריכת יישומים ושירותים בבינה מלאכותית, שהיא מעין "חשמל חדש" ונוגעת לכל תחומי החיים. במרץ 2024 מינה מנכ"ל משרד החינוך ועדת משנה של הוועדה לבתי ספר ייחודיים ו מרחבי חינוך , במטרה לבחון ולעסוק בהקמ ה ובניהול של מנגנון לאסדרת חדשנות חינוכית , לרבות בחינת יישומי 45 היכולת להבי ן נתונים ולהשתמש בהם למטרות שונות. 46 ""המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות להעצמת הביטחון הלאומי והחוסן המדעי- :טכנולוגי אסטרטגיה לאומית לישראל , חלק א': תמצית והמלצות . דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית40 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 41 - בינה מלאכותית בתהליכי הערכה כגון ב עבודות חקר, במבחנים פנימיים ו ב מבחני בגרות . כמו כן, נמסר כי מטרת הוועדה לאשר " ארגז חול רגולטורי "47 והצעה לאסדרת חדשנות טכנולוגית. משרד האוצר מסר במרץ 2024 למשרד מבקר המדינה כי תחום החינוך הוא תחום שלא נכלל בפעימות שאושרו בממשלה עד כה, לאור פערים תשתיתיים שקיימים במערכת החינוך. עם זאת, הוסיף כי רשות החדשנות משקיעה מאמצים רבים ברתימת משרד החינוך להשתתפות ב תוכנית . ה ודגש על ידי משרד האוצר כי השתתפות משרד החינוך היא תנאי מקדים לגיבוש מדיניות בתחום החינוך לבינה מלאכותית בהיותו בעל הסמכות הביצועית והרגולטורית בתחום. ,נמצא כי אף שאוריינות הנתונים היא מיומנות חיונית הצפויה להידרש בכל תחום ובכל מגזר הפעימה הראשונה שאושרה על ידי הממשלה וכן הסכם השותפים ב פעימה השנייה לא כללו התייחסות לתחום זה . עוד נמצא כי משרד החינוך לא שולב כחלק מהסכ מי השותפים לקידום הבינה המלאכותית . היעדר הקניית אוריינות הנתונים כבר בגילאים הצעירים עלולה לפגוע במוכנות ו ב השתלבות של הדור הבא בעולם הטכנולוגי, שכן בינה מלאכותית נוגעת לכל תחומי החיים וצפויה להיות בשימוש יו ם- .יומי על ידי כלל הציבור פורום תל"ם מסר בתשובתו כי מתקיים דיאלוג משמעותי בין משרד החינוך לבין משרד החדשנות , ה מדע ו ה טכנולוגיה, רשות החדשנות ומנהל הת ו כנית כדי לצרף את המשרד לפעילות התוכנית. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מסר בתשובתו כי הוא מוביל באופן עצמאי ובשיתוף משרד החינוך וגורמים נוספים תוכניות לאוריינות דיגיטלית. המשרד פועל מתוך אמונה כי לבינה המלאכותית פוטנציאל השפעה דרמטי על תהליכי ההוראה והחינוך בישראל, וכן כי נדרשת התאמת תוכניות הלי מודים במערכת החינוך בהתאם להתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית כדי להקנות לתלמידים כישורי עבודה עם בינה מלאכותית שיאפשרו להם להשתלב במוסדות ההשכלה הגבוהה ובתעשייה הצפויים לדרוש כישורים אלה בעתיד הקרוב. בהתאם לכך, המשרד מקיים קשרי עבודה שוטפים עם הנהלת משרד החינוך ופועל יחד עימם לקידום פעולות בתחום. מ ומלץ כי משרד ה חדשנות , ה מדע והטכנולוגיה בשיתוף משרד החינוך ישלב ו את תחום החינוך בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית באמצעות הבניית תוכניות לקידום ו ל חיזוק אוריינות .הנתונים כמקצוע בתוכניות הלימודים עוד מומלץ כי לאחר השלמת עבודת ועדת המשנה שמונתה על יד מנכ"ל משרד החינוך לקידום תחום הבינה המלאכותית, משרד החינוך יאסדר ז את באמצעות חוזר מנכ"ל ויגבש תוכנית רב- שנתית להטמעת התחום בתוכנית הלימודים בכלל .מוסדות החינוך משרד החינוך מסר בתשובתו מיולי2024 למשרד מבקר המדינה כי לפי המתוכנן כשירות בינה מלאכותית (ידע, מיומנויות, ערכים וגישות) לא תילמד כמקצוע בפני עצמו אלא תשולב ב מסגרת תוכניות הלימודים , וכי תחום אוריינות הנתונים אכן נלמד במסגרת מגמת מידע ונתונים (10 יחידות לימו ד לבגרות) אשר ב אחריות מינהל חדשנות וטכנולוגיה . כמו כן ציין המשרד כי מפקחת מרכז המגמה מובילה פיילוט שבמסגרתו יבוצעו התאמות במבחן הבגרות כדי שבשעת הבחינה יוכלו התלמידים להשתמש באינטרנט וביישומי בינה מלאכותית (בעת מתן התשובה עומדת להסתיים השנה הראשונה לביצוע הפיילוט ). ע וד ציין המשרד כי הוא עתיד ל הקים מנגנון לאסדרת חדשנות חינוכית ו ל עגן אותו בחוזר מנכ"ל של עבודת הוועדה לבתי ספר ייחודיים , וכי בימים אלו .נכתבת תוכנית אסטרטגית לשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ציינה כי ה י א מקיימת פעילויות שונות בנושא שילוב הבינה המלאכותית במערכת החינוך ו בכלל זה כנסים וימי עיון, קורסים לפיתוח מקצועי למורים , פיתוח בוט לשיפור למידה עצמית של תלמידים , הקמת קהילת מנחים-מומחים . כמו כן ציינה כי משרד החינוך זכה בקול הקורא להטמעת בינה מלאכותית במערכת החינוך, מהלך שהובילו משרד 47 גישה רגולטורית שמאפשרת להתנסות בפעילויות חדשניות בפרק זמן מוגבל תחת פיקוח ובקרה של הרג ולטור. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית41 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 42 - .החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי כמו כן הוסיפה המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך כי אף על פי שלא התקבל מימון ישיר לפרויקט בשלב זה, המשרד מפתח מיזמים במסגרת התקציב הקיים לצו רך העמקה והבשל ה של הרעיונות. סיכום ההובלה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל היא אחד מעמודי התווך של ביטחונה הלאומי, חוסנה הכלכלי ורווחת אזרחיה. הובלתה של ישראל בתחומים אלו היא דרך אסטרטגית לפצות .על היעדר משאבים טבעיים ועל משאבי אנוש מצומצמים ביחס למדינות אחרות בעולם מהפכת הבינה המלאכותית כבר איננ ה טכנולוגיה עתידנית - היא טכנולוגיית ליבה חדשנית המשפיעה בהדרגה על מרבית היבטי החיים בהווה ואף תופסת מקום מרכזי ו משמשת מוקד ל תחרות בזירה הבין-לאומית במגוון תחומים , ובהם : מדע, כלכלה, תעשייה, ביטחון, בריאות, חינוך ותעסוקה. דוח זה מצביע על כך כי אף שמדינת ישראל זיהתה כבר בשנת 2018 כי ה תחום הטכנולוגי מצוי בפתחה של מהפכה של ממש , ו אף ש ראש הממשלה הבין את ההכרח שבהכנה ו ב יישום של תוכנית לאומית מקיפה וכוללת בנושא, הרי שמאז לא השכילה הממשלה להוביל וליישם מהלכים לאישור תוכנית לאומית רחבה, כוללת וארוכת טווח ול העל ו תה לנתיב של יישום ממשי .תוך קיום בקרה שוטפת שתבטיח את מסלול ההתקדמות הנחוץ ובפועל דירוגה של ישראל בממדים הבין- .לאומיים נשחק נמצא כי על אף החלטת ראש הממשלה משנת 2018 לאשר את הקמת "המיזם הלאומי" , ואף שו ועדת תל" , ם ועד ת בדיקה מקצועית שמונתה לבחינת ההאצה הנדרשת להתפתחות תחום הבינה המלאכותית , קבעה בשנת 2020 כי קיומה של תוכנית לאומית בתחום ה בינה ה מלאכותית ומדע הנתונים קריטי וחיוני לחוסנה של מדינת ישראל , נכון לשנת 2024 לא קיימת תוכנית לאומית מאושרת ומתוקצבת על ידי הממשלה. תחת זאת, בשנים 2018 - 2023 גובשו שתי תוכניות מרכזיות לקידום התחום ברמה הלאומית - ""המיזם הלאומי ו תוכנית ועדת תל"ם - אך תוכניות אלה נזנחו או קודמו באופן חלקי ביותר . בביקורת עלה כי גם הסיכום בשנת 2021 בין ראש המל"ל ל שרת ה חדשנות ה , מדע והטכנולוגיה דאז כי יוענקו ל משר דה אחריות וסמכות כולל ות לניה ול התוכנית הלאומית ולתכלול פעולות הממשלה בנושא, סיכום שעוג ן בהחלטת הממשלה, לא יושם . נוסף על כך עלה ה כי תוכנית הלאומית שגובשה על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נותרה בגדר "אות מתה" ו כי מאז חילופי הממשלה בדצמבר 2022 משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא ראה את עצמו מחויב למינוי האמור אלא לקידום תחומים ספציפי י ם בלבד . בתרשים שלהלן מוצגת ההתפתחות התקציבית והמהותית של ה תוכניות השונות לקידום תחום ה בינה ה מלאכותית - מהצעת "המיזם הלאומי" בשנת 2020 ועד לפעימה השנייה ב תוכנית ועדת תל"ם שאושרה , אך התקציב עבורה טרם הוקצה בפועל והפעימה טרם מומשה. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית42 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 43 - תרשים 15 : ההתפתחות התקציבית והמהותית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית יוצא אפוא כי כשש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ראש הממשלה ולמרות העובדה שטכנולוגיית הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בזירה הבין- לאומית, לא קיימת בישראל אסטרטגיה ,לאומית ארוכת טווח ו הממשלה לא אישרה תוכנית אב כוללת ופרטנית ליישום . אישור הממשלה של תוכניות בתחום לאורך השנים התבצע בפעימות, מימושן איטי , חסר ו אינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו . כמו כן , עקרונות המדיניות, ה רגולציה ו ה אתיקה בתחום הבינה המלאכותית שגיבשו משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד המשפטים טרם אושרו בממשלה ו לפיכך אף לא עוגנו רבדים חיוניים בחקיקה או באסדרה סקטוריאלית . ניתן אפוא לקבוע כי המדינה איתרה את הצורך במועד וניתחה אותו , ואולם זה כמה שנים היא אינה צולחת את שלבי קבלת ההחלטות ההכרחיות ל נוכח הצורך ו את שלבי יישומן. כדי לשמר את עליונותה הטכנולוגית והמדעית של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, שהוגדר כבעל עדיפות לאומית, על משרד החדשנו ת המדע והטכנולוגיה להוביל את מדיניות הממשלה דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית43 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 - 44 - בתחום ו לפעול בהתאם להחלטת הממשלה ולסיכום של השרה דאז עם המל . "ל במסגרת זו עליו להשלים את גיבוש ה תוכנית האסטרטגית הל אומית שהחל בהכנתה כבר בשנת 2022 . על תוכנית זו לכלול , בין היתר: חזון, אבני דרך, תוכנית פעולה מפורטת הכוללת הגדרה של הגורם הממשלתי האחראי לכל כיוון פעולה, לוחות זמנים למימושה ו תוכנית תקציבית התואמת לתוכנית י שת קבע . כמו על כן המשרד לקבוע מתווה ל הן בחינה עיתית של מידת העמידה של התוכנית ביעדים שנקבעו בה, ו הן ל בחינה פרטנית של כיו וני הפעולה שהוגדרו בה ובכלל זה עליו לעדכנם במידת הצורך . במסגרת זו עליו לבחון בין היתר את המבנה הניהולי הקיים למימוש הפעימות שאושרו בהחלטות הממשלה, הפועל במועד סיום הביקורת באופן וולונטרי וללא סמכויות תקציביות. בעת הזו נדרש ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לממש את אחריותו ובאופן זה תקוים החלטת הממשלה כלשונה. הובלה ברורה של תוכנית לאומית משמעותית הכרחית לשמירה על יכולותיה הטכנולוגיות ועל יתרונה היחסי אל מול יתר מדינות העולם. כל סטייה מנתיב היישום האמור של ההחלטה יחייב עדכון של הממשלה בנושא לצורך בחינת מצב הד ברים ו ל צורך מתן .מענה שיבטיח את מימוש היעד של קידום תחום הבינה המלאכותית על ידי הממשלה מוצע כי ראש הממשלה- אשר כבר בשנת2018 יזם מהלך לקידום התוכנית הלאומית בתחום הבינה המלאכותית כבסיס להחלטת הממשלה בנושא- יעק ב ו באמצעות ה מל"ל אחר התקדמות הטיפול הממשלתי בנושא ויבטיח כי מיושמת ת ו כנית לאומית משמעותית הלכה למעשה. דוח מיוחד- ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית44 2024 חשוון התשפ"ה | נובמבר מבקר המדינה סייבר ומערכות מידע10:29 03/12/2024 הרחבה שם הדוח מ ב ק ר ה מ ד י נ ה 2024חשוון התשפ"ה | נובמבר שם הדוח ב י ק ו ר ת מ ע ק ב 10:29 03/12/2024