חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2024-131213
סיכום דיון
מיום שני, ח
' ב
כסלו התשפ"ה ,
9.12.2024
:, בנושא
ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, דוח מיוחד2024
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הדוח המונח לפנינו הוא דוח חדש שעוסק ב תחום חדשני
ש משנה
ומשפיע
באופן דרמ
יט על חיינו כבר מספר שנים,
אך
לאחרונה נראה
שהוא עושה קפיצת מדרגה
חסרת תק .דים
אנחנו כבר עדים לפיתוח של כלי רכב עצמאיים, שימוש הולך וגובר בתחום הרפואה, יחסים בי ן
צרכנים לעסקים בדמות מעני בוט למיניהם(
'צ אט,
GPT
) ד ועו . האינטליגנציה המלאכותית הוכיחה
את עצמה גם ב שימוש הולך וגובר במלחמה האחרונה הן בהיבט השימוש המבצעי, הן בהיבט זיהוי
ואיתור חללים וחטופים ויצירת סרטוני הסברה במגוון שפות. כפי שאנחנו למדים-
לתחום זה אין
גבולות כלל. כמו בכל מהפכת מידע הוא מביא לקידומה של האנושות,
אך
ללא פיקוח ראוי,
ניתן
לנצל את הטכנולו
גיה ולגרום נזקים אדירים לאזרחים ו
ל.מדינות
כיצד, אם בכלל,
?מדינת ישראל נערכת למהפכה זו ההתרשמות היא
!שכלל לא
הדוח מצביע בין
היתר על היעדר גורם ממשלתי מתכלל האמו
ן על הובלת ת כנית לאומית בתחום האינטליגנציה
המלאכותית. לפני6 שנים ה תקבלה החלטת ממשלה לקדם את
התחום
, אולם טרם אושרה תכנית.
עפ"
י דוח של
מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, נמצא כי בארה"ב הוקם המשרד ל יוזמה
הלאומית לבינה מלאכותית ,בבריטניה הוקם גוף י
י עודי חדש הפועל תחת משרד החדשנות וכך גם
.בסינגפור
למדינת ישראל אין תכנית אסטרטגית לאומית ארוכת טווח בתחום
הבינה המלכותית. הדוח מצא
כי משרד
החדשנות מצמצם את
עיסוקו לנושאים
ספציפי
ים
בתחום הבינה המלאכותית ולא מוביל
.את התחום ברמה הלאומית
ישראל, מדינת ההיי
טק והסטא
רט-א,פ
.ירדה משמעותית בדירוג העולמי בפעילות והשקעה בתחום
נקודה נוספת היא נושא האסדרה, כולנו מבינים את הסיכונים הקיימים בטכנולוגיית הבינה
המלאכותית אך נראה כי משרד המשפטים ומשרד החדשנות לא מתמודדים כלל עם הנושא
הרגולטור
י
. אמנם גובשה תכנית עקרונית,
אך היא לא אושרה בממשלה. כמובן שמדינת ישראל
צריכה להוביל בפיתוח הבי נה המלאכותית וצריך להיזהר מעודף רגולציה אך מצד שני לא ניתן
.להשאיר נושא זה פרוץ
חה"כ אביגדור ליברמן–
חלה נסיגה קשה ברמת ההשקעות בתחום
.ובהשוואה לעולם התחום
היחידי שהפריון של ישראל
גבוה יותר
מ
ממוצע מדינות ה-
OECD
הוא בתחום ההייטק
ויש
להשקיע בו . התחום חייב להתחיל מהאקדמיה, ממעבדות שאינן קיימות, סגל אקדמי, תשתיות
ועוד. המדינה
מ
כשירה
8,000
מה נדסים בכל שנה, בעוד שאיראן מכשירה בכל שנה250
אלף
מהנדסים. הפער מהווה פגיעה בביטחון הלאומי. ב
עבר התקבלה
החלטה לרכז את הנושא במשרד
המדע שיוביל ויתאם בין המשרדי.ם וכך ראוי לעשות
לא נכון להעבירו לתחום אחריותו של משרד
רה"מ, משום ש .ריכוז הנושא במשרד רה"מ פוגע ומאיט את התהליך
הפערים בין משרד מבקר המדינה לבין רשות
החדשנות הם גדולים מידי, וחייב גישור בין הגופים
ו .הבנה מי צודק
2
משרד מבקר המדינה – דניאל ג'יקובס-
מנהל האגף לביקורת טכנולוגיות דיגיטליות -
טכנולוגיה
זו פרצה לחיינו בשנת2022
. משרד מבקר המדינה עוסק כעת בדוח נו סף יחד עם מדינות באירופה
בנושא.הטמעת הנושא במגזר הציבורי
מטר
ת
:הביקורת
בחינת ההיערכות הלאומית בתחום הבינה המלאכותית, את דירוגה הבין-
לאומי
של ישראל בתחום זה ואת פעולות הממשלה ומשרדי
הממשלה לקידום ת כנית לאומית לבינה
מלאכותית.
:הנושאים העיקריים שנבדקו
*דירוגה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית.
*פעולו ת הממשלה ומשרדי הממשלה לקידום
ת
כנית לאומית לבינה מלאכותית: "
"המיזם הלאומי
למערכות נבונות,
ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים)
"ועדת תל)ם הת ו כנית הלאומית לבינה
מלאכותית של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
*
מימוש החלטות הממשלה- הפעימה הראשונה והשנייה.
:נתוני מפתח
לא קיימת בישראל ת כנית
ואסטרטגיה לאומית מאושרת בתחום הבינה המלאכותית.
40%
בלבד מתקציב הפעימה הראשונה שאושר בממשלה לשנים2023
-
2021
-
( מומש220
מיליון
ש"ח מתוך כ-
550
מיליון)₪
.
רק מיליארד ₪הסכום שאישרה הממשלה בשתי פעימות, כאשר מרבית הסכום טרם מומש.
11%
שיעור מימוש הפעימה הראשו נה בתחום מחשוב עתיר ביצועים)מחשב-על), כ-
30
מיליון ש"ח
מתוך270
מיליון ש"ח שאושרו.
ליקוי:ים -
היעדר גורם ממשלתי מתכלל האמון על הובלת תכנית
לאומית בתחום הבינה
.המלאכותית
-
המלצות
""המיזם הלאומי" ו"ועדת תל"ם לא הוגשו לממשלה
ולא נדונו בה,
וכן לא נדונו בשום
פורום ממשלתי כלשהו שמוסמך לקבל החלטות בנושא. הן גם לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש .
גם המלצות ועדת תל"ם, אשר גובשו והושלמו בדצמבר2020
כבסיס להחלטת ממשלה, לא נדונו
בממשלה במתכונתן המלאה.
- מימ
וש חלקי של הפעימה הראשונה: *
נכון לתום מועד
הפעימה הראשו
נה (
דצמבר2023
)
המימוש
התקציבי של הפעימה הראשונה היה רק כ-
40%
מהסכום שאושר בממשלה.
*
מימוש של220
מיליון ש"ח מתוך כ-
550
מיליון ש"ח.
*
שיעור המימוש האמור מתייחס להתקשרויות שנחתמו, אך עשרות מיליוני ש"ח מתוכן טרם בוצעו
או הושלמו בפועל.
-
:תשתיות מחשוב
שיעור מימוש-
11%
תשתיות החישוב הקיימות מוגבלות ואינן מספקות לעניין
קידום המחקר והתעשייה בישראל.
עיבוד שפה
טבעית:
שיעור מימוש-
76%
רק ב-
31.12.23
(היום האחרון ליישום הפעימה הראשונה) ,
מפא"ת חתמה על הסכם התקשרות בהיקף כספי כולל של37
מיליון ש"ח למימוש פרויקט מודל
שפה בעברית ובערבית.
:הון אנושי
שיעור מימוש-
55%
,
לות"ת ולרשות החדשנות אין מידע עדכני על מספר החוקרים
הקיים ועל מידת ההשפעה של חלוקת מלגות על קידום ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית.
-
למרות הסיכונים הקיימים בבינה המלאכותית, נמצא כי העקרונות שגובשו במסמך המדיניות
טרם אושרו על ידי הממשלה, וכי ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה לאסדרה באיחוד האירופי.
-
הסכמי הפעימה הראשונה והשנייה לא כללו התייחסות לתחום אוריינות הנתונים ומשרד החינוך
לא שולב כחלק מהסכמי השותפים לקידום הבינה המלאכותית.
-
בשנת2023
הממשל ה החליטה על פעימה שניה, אולם רק בספטמבר2024
נחתם הסכם השותפים
של פורום תל"ם לפעימה השנייה למימוש בשנים2027-2024
.
האמור משקף פער משמעותי, זאת
בין היתר לנוכח ההערכה כי בשנה הראשונה והשנייה מתוך הארבע שעליהן החליטה הממשלה
ימומשו במסגרת הפעימה השני
יה בסך הכול רק כ-
10%
מהתקציב הכולל שנקבע בהחלטת
הממשלה למימוש בשנים2026-2023
.
למרות מיצ וב ישראל במקום
גבוה בעולם בתחום הבינה המלאכותית
, אנו רואים
בין השנים2019-
2024
ירידה בשליש
.העליון
הדוח אינו מציג היעדר מעש, אלא פער בפיגור והמדדים מדברים בעד עצמם. הד גש הוא על המוכנות
.הממשלתית ואנו בירידה בתחום לאורך שנים גופים רבים בממשלה עוסקים בנושא, אולם הקצב
הוא איטי בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
3
אין היום תכנית לאומית לבינה"מלאכותית. אנו בשנתיים פיגור בלו ז שנקבע ע"י הממשלה והיעדר
,תקצוב. אנו מקווים שמשרד החדשנות.שקיבל את האחריות, ירים את הכפפה ויוביל את התחום
.יש פער בהון האנושי, ונדרשים למצוא פתרונות כדי לגשר עליו ולאסדר את פתרונות ההסדרה
.ההיערכות הלאומית טסה לאט ונמוך מידי ולכן נדרשת פעולה נמרצת של כל גופי הממשלה
.האמונים על כך
משרד הביטחון- אלעד דביר-רע "ן
בינה מלאכותית-מפא"ת –
בסוף שנת
2023
המשרד התחיל
פרויקט
GPT, ובחודש אפריל יצא מודל שפה ראשון בעברית ש פתוח
ל ציבור הרחב בשת"פ עם
אינטל
ומכיל מס' פרמטרים כמו של גוגל .עם פתיחת התכנית
התקיים שיח עם החברות הגדולות
אולם הן לא
שיתפו פעולה עם פיתוח מודל שפה עברית בחינם, וחברת גוגל היא היחידה שהסכימה
.לשוחח בנושא גוגל תוציא גרסה ראשונה באמצע שנת2025, והמשרד י
וציא בהמשך מודלים נוספים
גדולים יותר. כיום יש
50
מיליאר
ד
מילים בעברית, ועוד2 מיליא רד מילים בערבית מדוברת. מהלך
זה הצריך מ
אמץ אדיר ולתכנית יש את המאגר הייחודי והגדול שיש במדינת ישראל,
לאחר איסוף
ממקורות שונים כמו עיתונות, ארכיון וכ
ו .'
רשות החדשנות– ד"ר זיו קציר-מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית –
יש תכנית לאומית
שמתוקצבת במיליארד ₪ל- 6
.שנים. היא נמצאת בסוף שנתה השלישית ועומדת בכל יעדיה
בתקופת ה ממשלה הקודמת
היתה כוונה
להגדיל את הסכום, אך הוא לא אושר. הסקירה לשנת
2023
.היא שגויה בעיננו
ישראל ממוקמת במקום מצוין בעולם בנושא ה בינה
המלאכותית . בתחום
הבינה היוצרת
ישראל
נמצאת במקום ה-
3-4
. הרשות איננה מקלה ראש ו
הטענה הבסי סית שאין מינהלת, תכנית, ביצוע
ומעקב- אינה מקובלת עליה .
הצורך שעולה הוא לקדם מחקרים באקדמיה ובתעשייה, לשפר את הזמינות והנגישות של תשתיות
גדולות כ די שמחקר פורץ דרך יוכל להתקיים, ואנו
עו סקים בהקמה של תשתית מסוג זה בימים
אלה
שתספק
מענה לרמה ה
מקומי
ת ותהיה נגישה
. הנושא נמצא בעיסוק מסיבי ובתהליך של מכרז ,
והרשות פועלת ל מציאת נקודת האיזון הנכונה שבה אפשר להביא את היתרון היחסי של ההייטק
.הישראלי והאקדמיה הישראלית לידי ביטוי
משרד ,החדשנות
המדע והטכנ
ו
לוגיה –
גדי אריאלי-מנכ"ל –
עם כניסת השרה
לתפקידה,
היא
לקחה את התחום בשתי ידיים במטרה להנגיש את הנושא לציבור. תכניות המשרד בתחום
מתחילות
ב ,גיל גן
ו
בפרט בקבוצה הבלתי-
.פורמלית
בינה מלאכותית אינה כמו סייבר, אלא מדובר בטכנולוגיות
שמוטמעות
.במגוון רחב של תחומים
הפרסומים והבדיקות הם בפיגור קל אחר ההתקדמות.המהירה למשרד יש
תכנית רחבה להטמיע
את הנושא ברשויות המוניציפאליות
, והוא מקיים פגישות עימן
.כדי לעלות את הצרכים
הדסה גטשטיין-ראש מטה – פורום תלם הוא גוף ש
מורכב מכמה גו
פים, ו המשרד
מתכלל ו
עובד עמו
.בשת"פ
ה מעמד של מדינת
יש ראל.רחוק מלהיות עגום המשרד שם את הנ ושא בראש סדר
ה
עדיפויות, ו
על אף המלחמה והאתגרים - ה
הישגים הם
.רבים
ישראל ב מקום
הראשון
בהצבת ההון
האנושי בתחום הבינה המלאכותית בשוק העבודה,
מקום5
,בשיעור הכישורים המתקדמים
מקום
4
'במס
הסט
א
רטאפים
AI
,
מקום4
,בהיקף גיוס ההשקעות של חברות בישראל מקום4
בפיתוחים
פורצי דרך של מודלים משמעותיים. ב תחום
ה
מחקר
ישראל מצטיינת בהשוואה למשקלה
הדמוגרפי.
בשנת2023
חוקרים ישראלים
היו
מעורבים בפיתוח של כ-
4%
ממערכות למידה
משמעותיות בעולם. הפרסומים הישראליים מצוטטים למאמרים אקדמיים
פי 6
.מהממוצע העולמי
בזכות
ה עשייה
ה רבה
המשרד הצליח
,לשמר את מעמדה של ישראל ואף לחזק רכיבים כמו תשתיות
ובמיוחד רכיבי מדיניות ממשלתית. טענ ת המבקר על כך שישראל
התדרדרה במד דים ביחס למדד
חד שנות גלובלי
משמעותה התעלמות ממספר מד.דים עדכניים
ישראל שמרה על מקומה השני
.בנרמול ביחס לנפש ומדובר בהישג מרשים
ישראל נמצאת בכל הפורומים הבינלאומיים הקיימים
,בעולם :כמוOECD
,, האו"םGPT
'וכו .ישראל חתמה
השנה על האמנה הראשונה בהיסטוריה
בנושא בינה מלאכותית
ומדובר ב
הישג היסטורי אדיר .יש
סביבה רגולטורית תומכת חדשנות תוך
מניעת
פגיעה בזכויות יסוד בשת"פ עם משרד המשפטים .
לאחר עבודה של שנתיים פורסם מסמך
מדיניות רגולציה ש
שם את האדם במרכז ומחייב ערכים של ניה
ול סיכו
נים. הוקם מוקד ידע במשרד
המלווה מעל200
.רגולטורים בארץ המתאימים את עצמם לעידן החדש המדיניות משתנה כל הזמן
.ומתאימה את עצמה למצב
אנו בין הראשונים בהטמעת הבינה המל
אכ
ותית במשרדי הממ
של( ה9
)משרדים .
בשנה הבאה
.התוכנית תורחב גם לרשויות המקומיות שמהוות מקור קריטי לשירות הציבור
4
חה"כ אביגדור ליברמן –
התמונה שהוצגה ע"י
שמ רד ,החדשנות
המדע והטכנולוגיה
הפוכה ממה
שהוצג ע"י משרד מבקר המד
ינה, ועלינו להגיע לחקר אמת. אבק
ש לקבל פירוט בנוגע ל תפקידי
משרדי הממשלה העו
סקים בתחום, מי כפוף למי ואיך נעשי
ת
הזרימה של המידע והתכניות. אין לנו
שום החלטה ברמת-
."על בנוגע לתכנית "מחשב על
,בנוסף אבקש התייחסות בישיבה הבאה להערת מבקר המדינה
בנוגע
להיעדר גורם מתכלל לאחר
חילופי הממשלה, היות ומשרד החדשנות לא פעל לקידום והובלת תחום הבינה המלכותית. המשרד
צמצם את פעילותו לנושאים ספציפיים ולא הוביל
.את קידום התחום ברמה הלאומית
מל"ל – יואב זקס-רח"ט מו"פ וטכנולוגיות –
נפלה שגגה בדוח המבקר בנוגע ללידת
תחום
התכנית
הלאומית לבינה מלאכותית .המיזם
הלאומי שמוזכר רבות לא עמד בדרישות הייעוץ המשפטי
ובוטל. קביעת הייעוץ המשפטי היתה שדינה של העבודה הוא כדין עבודה פרטית שהוגשה לממשלה
ו כח.ו"ד
סוכם עם הייעוץ המשפטי שהמל"ל יתכלל את מה שנכתב בעבודה ובעבודת"פורום תלם".
.חרף כל המשברים ניתנה עדיפות לנושא העברנו את המלצתנו לר' המל"ל
, ואחת מהן היא
להטיל
את ה
ובלת ה
נושא על משרד המדע. כל השוואה תקציבית עושה אי צדק עם התכ נית. ר' המל"ל
קיבל את ההמלצות ו
הציע לשרת המדע דאז להציג אותן לרה"מ . הוא חשב שנכון יותר שהנושא
יוצ
ג ע"י השר שהסמכות אמורה לעבור אליו מאשר המל"ל . יכולנו לעשות יותר אם היה לנו תקציב
.ולא היתה מלחמה וקשיים נוספים
דיון דומה מתקיים
מול מערכת הביטחון בעולם המסווג, וכן יש
בינה מלאכותית שאיננה מסווגת
לשימוש האזרחים. א נו מקיימים בקרה על2 תכניות כדי
לקיים את הסינרגיה. בראיה כוללת של
'כלל האילוצים הבעיה מס1
,של המדינה היא בעיית ההון האנושי היא חוצה את כל התחומים
והמגזרים ו .אנו זקוקים לתגבור גדול בנושא זה
חה"כ אורית פרקש הכהן –
בממשלת השינוי כיהנתי כשרת החדשנות הראשונה מתוך הבנה
שהעולם מתקדם לעבר
תעש ,יית ההייטק.ושראוי לחבר את הדיגיטל והות"ת
החלטת ממשלה212
קבעה ש
אני אוביל את תחום הבינה המל
א,כותית והוטל עלי
.להכין תכנית לאומית וכללי רגולציה
תחום הבינה המלכותית, כמו בכל מדינה מתקדמת בעולם , כולל
מדיניות, רגול ציה, השכלה, השבת
מוחות ונושאים נוספים שחורגים מעבר לשת"פ של גורמים מקצועיים וחייבים להיות מנוהלים
תחת המ
משלה. כשרת החדשנות צירפתי את המ
יד נה לגוף
מיניסטריאלי
GPT, התנענו תהל
יכים ,
הוקמו ,קבוצות עבודה
פעלתי לשילוב ישראל ב-
INST
,נחתם הסכם בנושא הקוונטום, ו נעשתה
עבודה
מול שר האוצר
על תכנית לאומית.לבינה מלאכותית ה
תכנית
אושרה על ידו וכללה יעדים
כמותיים . לצערי לא היה תקציב
נוכח נפילתה של הממשלה ,ו היה מצופה שהנושא יקודם ביתר
שאת. הצורך לעסוק בתחום הוא רק מתגבר נוכח התקדמות מדינות בעולם . הרגולציה והחקיקה
צריכים לעבור לאדפטציה לע
ולמות החדשים תוך שימור ה.תעשייה יש איחור גדול בקידום המכרז
של פורום תל"ם .
ות"ת
)(הוועדה לתכנון ותקצוב –
דניאל מליבאוור-אסטרטגיה ובינלאומיות –
לפני כשנתיים
הוועדה
יצרה
קשר עם ראשי בתי הספר למדעי המחשב כדי להבין מהם החסמים שעומדים לקליטת
,חברי סגל
ונאמר על ידם שאין בעיה של תקנים אלא הקושי הוא ב
היצע מועמדים
איכותיים
שרוצים ל
שוב מחו"ל שיל .ראל ות"ת פועלת בתחום האנושי
באופן נרחב ומשמעותי:
הגדלת
התכניות פי2, פתיחת ת
כנית חדשה לתואר שני
.ועוד ות"ת איננה
שחקן
יחידי
בתחום, אלא בכל
אוניברסיטה היום יש מרכז מחקר במדעי הנ.תונים שמעניק תמיכה בהון אנושי בתמיכת הות"ת
איגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות–
עו"ד
קרין מאיר רובינשטיין-מנכ"לית –
המילה"תעשי
יה"
חסרה בשיח. אל
ניתן לעשות שום מהלך ללא עירוב
התעשייה
משום שיש לה את הידע באיזה מצב
נמצאת הבינה המלאכותית. האתגרים היום הם אדירים
ויש לגייס את מיטב המוחות,
בסיוע
הכנסת,
.כדי להתקדם
ההמלצה היא לכנס את בכירי התעשייה, שמכירים את המצב בשטח,
כדי
ל רכז את האתגרים המרכזיים ולהחליט על המלצות למציאת .פתרונות
האיגוד החל ב מהלך חדש
.עם משרד החינוך בנוגע לקידום הבינה המלאכותית בבתי הספר
משרד החינוך–
מירב זרביב-סמנכ"לית ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה –
המשרד פועל
בשיתו
פי פעולה אינסופיים בתחום קידום ה
ב
ינה המלאכותית . התכנית הלאומית
זהה ל מדדים
.שהוצגו כאן
המשרד בנה
תכנית שמבוססת על4
צירים מתוקצבים : ההון האנושי, תשתיות
טכנולוגיות, רגולציה
(הוקמו ועדות שעוסקות ברגולציה של
.הבינה המלאכותית) ועולם החדשנות
* :הפעולות שנעשות חיבור
המשרד ל-
100
חברות בתעש
י,יה ובכל בית ספר יש איש צוות
שעובד
בשת"פ עם
התעשיי
ה .
* חברת
ג וגל
עתידה להכשיר את סוכני השינוי של מ
דרש החינוך.
*
מייקרוסופט פיצחה כלים עבורנו ,כדי לצאת עם יעד שאפתני100%
.כשירות בזמן קצוב
5
*
,צוות היגוי נפגש בכל שבוע עם מנכ"ל המשרד
וידוע מי הן קבוצות הסיכון ב אזורים מורכבים, וכל
אזור מטופל בהתאם .
* פיתוח2 סוגי בוטים שיהיו בטוחים ונכונים ב
לימוד
ים בב
ית הספר היסודי.ים
* עבודה עם רשות החדשות באופן
המותאם ל
כל משתמש.
.הדוח לא התייחס לעומק, אלא לעולמות מדעי הנתונים ישראל היא מבין המדינות היחידות
שמקיימת בחינות במדעי הנתונים, בגר
ות במדעי המחשב בשת"פ עם הטכניון ו פתיחת מגמה בתיכון
בשנת התשפ"ו שעוסקת בבינה מלאכותית.
מערך הדיג יטל
הלאומי – ניר ינובסקי-ראש יחידת חדשנות, דאטה ובינה מלאכותית –
יש אנשים
רבים
ש
עובדים סביב השעון ו מובילים
להצלחה בתחום הבינה המלאכותית . פורום תל"ם הוא פורום
התנדבותי והוא נכס עבור
המדינה. יש מס' יחידות במערך שעוסקות בתחום
מדיניות
ו בניית
.אסטרטגיה מרכז
המצו ינות מקדם .את הבינה המלאכותית במשרדים יש צורך בפרויקטים
לאומיים
למתן מענה בין-מש רדי
ו .לאפשר הוצאת דאטה החוצה אספקת שירותי ענן ציבורי
( לממשלה
פרוי)קט נימבוס
הוא
חשוב בהקשר של
בינה מלאכותית היות והוא
מאפשר למשרדי
ם
לקפוץ קדימה בכלים הנגישים להם. הרצון הוא
להפחית בירוקרטיה ואלמנטים מיותרים בחוויית
ו
של האזרח מול המגזר הציבורי.
משרד המשפטים- שרית פלבר-ראש אשכול טכנולוגי במחלקה למשפט כלכלי –
המשרד שותף
לדברי מ
ב קר המדינה
בדבר קידום אסדרה עבור בינה מלאכותית
עם שימוש אחראי והגנה על
זכויות, אולם ה מחלוקת
היא על הדרך לעשות זאת. לאחר ד
י וני מדיניות הוחלט לבחור בגישה אחרת
–
סקטוריאלית שנוקטת בכלי ם
גמישים ולא בחקיקה נוקשה, ויש לבח
ו ן אותה בכל עת בהתאם
להתפתחויות
בעולם
. המבקר ציין שמסמך המדיניות ועקרונות הרגולצי
ה לא אומץ ב
מ משלה, אך
צריך לתת את הדעת לכך ש המסמך פורסם ע"י המשרד
בתמיכת הממשלה
ומאומץ ע"י משרדי
הממשלה והגופים הפועלים על .פיו
ראוי
לחשוב גם על האזרחים שניזונים מבינה מלאכותית, יש לדאוג לאיזון נכון בין שמירה על
האינטרסים.הציבוריים ועל הזכויות לבין הצורך לאפשר לטכנולוגיה להתפתח
משרד המשפטים
יפעל במקומות שיש בהם
פערים .
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה סבורה ש
נושא יבה
נה המלאכותית
.הוא חלק מהפסיפס העתידי של מדינת ישראל
3.
הוו
עדה
מבקשת
ממשרד מבקר המדינה
לקיים שולחן עגול
עם
,משרד החדשנות המדע
והטכנולוגיה ו
רשות החדשנות
.ולהעביר לוועדה את המסקנות
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
להעביר את נייר
ה עמדה עם כלל
הפעולות שנעשו וי עשו
בעתיד ויכלול גם מדיניות, תכנון ו .תקציבים
5.
הוועדה מבקשת
מה
איגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות
לקבל רשימה של אנשי תעשייה
בכירים כדי ל
קיים
דיון מקצועי בנוגע לכיוון העתידי הרצוי של המדינה בתחום הבינה
.המלאכותית
6.
הוועדה תקיים יש
יבה בהקדם בנושא לימודי מתמטיקה ו מבחני
פיז"
ה, בהשתתפות מנכ"ל
.משרד החינוך
7.
הוועדה מבקשת
ממשרד החינוך
לקבל נייר עמדה בדבר פעולותיה בתחום הבינה
.המלאכותית
8.
הוועדה תקיים דיון סגור בנושא השימוש בבינה המלאכותית בעולם המסווג של מערכת
.הביטחון
9.
הוועדה סבורה שהרגולציה צריכה להיות חכמה ומותאמת כלפי חוץ, אולם רגישה ועדינה
.כלפי פנים
10
.
.הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא