פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 17 מישיבת הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 יום ראשון, י"ד בשבט התשפ"ו (01 בפברואר 2026), שעה 10:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: גלית דיסטל אטבריאן – היו"ר איתן גינזבורג שלי טל מירון אבי מעוז יבגני סובה אפרת רייטן מרום חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי אביתר גוטמן – סמנכ"ל שידורים, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – יועצת משפטית, משרד התקשורת זיו גלעדי – עו"ד, סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התקשורת אביטל סומפולינסקי – עו"ד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט חוקתי-ציבורי עדי ליברוס – עו"ד, משרד המשפטים שולמית סקעת – סמנכ"ל כספים ומנהל, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו נגה רובינשטיין – עו"ד, שידורי קשת ורשת אסף גרינבאום – עו"ד, שידורי קשת ורשת שי חייק – סמנכ"ל רגולציה, שידורי קשת בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 רונן ריינגולד – עו"ד, שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם מיכל פליישר – סמנכ"לית רגולציה, הוט מערכות תקשורת מודי שרפסקי – מנהל אגף רגולציה, yes ענת סרגוסטי – אחראית חופש העיתונות, ארגון העיתונאים והעיתונאיות גיורא ואלה – מנכ"ל אקט- איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל טיראן ששון – איגוד לשכות המסחר דב אברמוביץ – עו"ד, שדלן, ערוץ 9 וערוץ 24i ייעוץ משפטי: מצדה מצלאוי דוד פנחס גורט נעמה מנחמי מנהלת הוועדה: נועה בירן-דדון רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, מ/1898 << נושא >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוקר טוב, מתכבדת לפתוח את הוועדה. לפני שאנחנו מתחילים עם העניינים המקצועיים, אני אשתף במה שקורה מאחורי הקלעים. אני רוצה להודות ולהבהיר לכולם עד כמה הצוות של הייעוץ המשפטי שלנו עובד מאוד-מאוד קשה, כדי לגרום לדבר הזה לעבוד, תחת קשיים מאוד-מאוד גדולים. יש לנו בעיה, היא עולה כל הזמן בוועדה ואני לא בורחת ממנה. לתחושתי, מה שגורם לעיכוב חוזר ונשנה, זו העובדה שאין לנו יכולת להיעזר בייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, מכיוון שהייעוץ המשפטי לממשלה אסר את זה. מה שמאלץ את מנכ"ל משרד התקשורת, משרד גדול עם עבודה רבה, למצב שהוא צריך לבחור בין ניהול המשרד שלו, לבין לעבוד על התיקונים לחוק, על ניסוחים, מה שגורם לעומס גדול על הצוות של הייעוץ המשפטי לכנסת. בהיעדר עבודה שמתבצעת בחוקים אחרים ובוועדות אחרות, כאן הכול מוטל על צוות הייעוץ המשפטי, מה שגורם למנכ"ל לעבוד בנפרד מהצוות של הייעוץ המשפטי. הדברים האלה מעכבים, משבשים. אני פונה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה ומבקשת שוב קצת גמישות והבנה ויכולת לאפשר לדבר הזה להתגלגל כמו שצריך. כרגע יש כל מיני מחשבות, דיברנו עליהן. דברים מתגבשים לכאן או לכאן. הצוות של הייעוץ המשפטי עומד לסיים עוד השבוע את כל תיקוני הנוסח לפרק ב'. אם לא נספיק השבוע, בתחילת השבוע הבא אנחנו נקדיש זמן מיוחד בוועדה, כדי לעבור על כל התיקונים בצורה מסודרת. שום דבר לא יישאר באוויר, אתם תבינו על איזו קרקע אתם עומדים. לגבי הפיצול, שום דבר לא סגור כרגע. זה נמצא במשא ומתן בין השר לבין היועצת המשפטית של הכנסת. יש רצון טוב משני הצדדים. יש מוכנות מצד השר להוריד חלקים שחשובים לו מאוד ואנחנו מקווים שהדבר הזה יגיע לכדי החלטה. מבחינתי, ההחלטה הזו צריכה להתקבל באופן ברור כבר השבוע ונחליט איך ממשיכים, אם מפצלים, אם לא מפצלים. הדבר הזה ייקבע כבר השבוע. היום אנחנו יכולים לומר לכם פחות או יותר מה התיקונים ומה המחשבה של השר. בשביל זה השר הגיע לכאן היום, כדי ליידע אתכם יותר, שלא תהיה יותר עננה סביב הנושא. השבוע הדברים ייקבעו באופן סופי. את התחושה של חוסר ודאות שמלווה את הוועדה הזו כבר זמן רב, אני לא אשאיר בקרב חברי הכנסת ובקרב הגופים המקצועיים. כולם עם רצון טוב, גם הייעוץ המשפטי וגם השר. אני מקווה שנגיע לפתרונות בהסכמה. כבר השבוע נהיה חכמים יותר ונדע לאיזה חוק אנחנו הולכים ועל מה מוותרים או מפצלים. אדוני השר, לפני שאני נותנת לחברי הכנסת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפני דברי הפתיחה, ציינת שהייעוץ המשפטי עובד על הנוסחים של פרק ב'. בפרק ב' אנחנו מחכים לתשובות גם מהמשרד. הם מנסחים את זה בשיתוף עם המשרד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. בשיתוף. בואו ניתן לייעוץ המשפטי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שהייעוץ המשפטי לממשלה יגיב. בכל זאת, התייחסת אליהם ולמה שקורה. הם טוענים אחרת, אנחנו רוצים להבין את המצב לאשורו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני אענה על זה. אנחנו עובדים על נוסח, הוא כבר בשלבי גיבוש מתקדמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> של פרק ב'? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ביחס לפרק ב'. זה גם תיקונים, גם שינויים וגם הצעות לחלקים שהיו חסרים. ביחס לזה, במסגרת הנוסח, אנחנו גם מביעים את העמדה שלנו לגבי דברים. היו דברים שנשארו פתוחים ובסימן שאלה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון והרבה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רצינו לרכז את הכול. בהקשר הזה, העברנו רשימה של דברים שביקשנו עליהם השלמות מהמשרד. המשרד במקביל העביר לנו רשימה של תשובות ובעניין הזה, זה נעשה כמעט במקביל. הם העבירו לנו רשימה, אבל לנו היה חשוב להעביר רשימה של חוסרים, לכן הזדרזנו למסור אותה, כדי שיהיה סנכרון. קבענו איתם ישיבה למחר, אנחנו נשב עם הצוות של משרד התקשורת, אנחנו לא נציג את הנוסח שלנו במסגרת הפגישה, כי זו העמדה שלנו בסוגיות מסוימות. אבל אנחנו נשמע מה עמדתם לגבי דברים פתוחים, נעלה את מה שאנחנו חושבים ונייצר משהו במסגרת הצוות של הייעוץ המשפטי ובהמשך, כמובן נפיץ את הנוסח הזה לוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> השבוע קבועים שני דיונים לוועדה, בראשון ובשלישי, אנחנו נעבוד לפי סדר היום שפורסם, או שזה עומד להשתנות? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כרגע לפי מה שפורסם. אנחנו צריכים אחרי הפגישה מחר לשבת - - - לנסח ולסיים את זה. אני משער שזה לא יהיה לפני הדיון של יום שלישי. אולי נוכל להעמיד את זה לעיון הוועדה השבוע, אבל הדיון על זה יצטרך להתקיים בשבוע הבא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בשבוע הבא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יושבת-ראש הוועדה אמרה את זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר שהייעוץ המשפטי יגיב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שנייה. קודם השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. אני מודה לך על סקירת הדברים, הצגת אותם בצורה בהירה. לאנשים משוק התקשורת שיושבים כאן ומחכים לראות איך ייפול דבר, אני אספר בקווים כלליים את הדברים. אנחנו עדיין בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי לכנסת איך להשלים את המלאכה. אני אספר לכם מה אנחנו קיבלנו, את ההסכמה שלי למתווה, שבא כתוצאה מהתייעצות עם הייעוץ המשפטי, אבל הוא עדיין לא סגור. שמעתי דברים רבים, בעיקר מגורמי היצירה הישראלית, אבל גם את הטענות שעלו כאן, לגבי הסוגיה של החדשות ושל האכיפה. אני לא מסכים איתן, אבל יכול לקבל אותן. לכן, הקו המנחה של המשרד, כדי להסכים לפיצול שיגיע בהקדם, הוא להעביר ליבה של החוק בהקדם האפשרי. כאשר הליבה הזאת כוללת שני דברים עיקריים, שכרוכים בהם עוד כמה דברים, שהם פתיחת השוק לתחרות והיצירה הישראלית. אלה שני הדברים העיקריים. כרוכים בהם גם דברים נוספים שמקיפים אותם, כמו עידן פלוס, אבל אלה שני הדברים העיקריים, שבלעדיהם, אין טעם להעביר מבחינתי פיצול של החוק. בנוסף, הייעוץ המשפטי לכנסת העלה טענה לגבי שני פרקים, בסוגיית עידן פלוס וערוץ הכנסת, שנכון יותר לקיים דיון בעניינם בוועדת הכלכלה, כי שם כבר התקיימו מספר דיונים בנושאים הללו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה שינית את דעתך? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לטובת היוצרים שנמצאים כאן ומתחננים על חייהם, אני רוצה להעביר את ליבת החוק בהקדם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התנגדת מאוד שזה יהיה בוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, כרגע זה זמן דיבור של השר. אני מבקשת לכבד את זמן הדיבור של השר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה משליך עלינו. אנחנו נהיה גם בכלכלה וגם פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחר כך, יהיה לך זמן דיבור ואף אחד לא יפריע לך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בעיניי, גם שני הפרקים האלה צריכים להידון כאן בוועדה, אבל לבקשת הייעוץ המשפטי לכנסת, החלטנו להסכים לזה. מדובר על שני פיצולים אפשריים. פיצול ראשון, שהולך לוועדת הכלכלה ופיצול שני, כל שאר הנושאים, שנטען שהם לא מבושלים, בעיניי זו טענת סרק, כמו החדשות והאכיפה והפיקוח, יועברו לדיון אחרי הפגרה, או לכנסת הבאה, לא משנה. אבל זה מותנה בכך שנצליח להתכנס עם חוק שנשלים אותו. אם לא משלימים את החוק גברתי יושבת-הראש, אין טעם בפיצולים נוספים. אני מעריך שחוק הגיוס יעבור וחוק התקציב יעבור ונוכל להמשיך את דיוני הוועדה באפריל, מאי, יוני ולא צריך לפצל. הפיצול נועד גם לתת מזור ליוצרים שביקשו את זה וגם להעביר ליבת חוק מסוימת. את עיקר החוק מבחינתי, שהוא פתיחת השוק לתחרות. בשיח עם הייעוץ המשפטי לכנסת היינו קרובים להגעה להבנות בנושא הזה. הם התעכבו בגלל הניסוח, בגלל דברים נוספים בדרך. אני מקווה שנשלים את הסוגיה הזו השבוע ונוכל לתת לוח זמנים מפורט לחודש וחצי הקרובים ונציג מתווה מוסכם. אנחנו צריכים להתכנס לליבת חוק שתעבור, אחרת, נמשיך בקצב שלנו, עד שהחוק יעבור. אם לא בכנסת הזאת, בכנסת הבאה. אני מעריך את העבודה של הייעוץ המשפטי לכנסת. אני יודע שהם עושים עבודה קשה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עובדים מאוד קשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לצערי, זה בגלל הייעוץ המשפטי לממשלה שלא מוכן לאפשר לייעוץ המשפטי של משרד התקשורת לשתף פעולה, אפילו לא לשבת בישיבות פנימיות בתוך המשרד ולסייע בהבניית ההערות שעולות כאן. מי שעונה על ההערות שעולות כאן - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם יושבים בכל הדיונים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם יושבים פה, אבל הם לא מוכנים לשבת בדיונים פנימיים במשרד התקשורת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהם אמרו, בגלל זה שאלתי מה עמדתם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה כתוב בכתב. יש מכתב שאומר שההוראה בעינה עומדת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם לא יודעים שכרגע המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לא מאפשרת לייעוץ המשפטי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל בשבוע שעבר היא אמרה שכן מתנהלים דיונים. בגלל זה אני אומרת, יש פה סתירה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חברת הכנסת טל מירון, יושב כאן זיו גלעדי, אפשר לשאול אותו, הוא סגן היועצת המשפטית במשרד התקשורת, יושבת כאן ברוריה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. אסרו עליהם לשבת עם מנכ"ל משרד התקשורת, או איתי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני הבנתי שזה שונה. שהיו דיונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, תכף ניתן למשנה. בואו נכבד את זכות הדיבור של כל אחד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עברנו את משחקי הכוח, הגענו לישורת שבה צריך להתקדם ולכן, זה שאנחנו מנסחים את הפרק עם הייעוץ המשפטי לכנסת, זאת ההתקדמות הטובה ביותר ושהייעוץ המשפטי לממשלה ימשיך לפעול כרצונו. ימשיך להערים קשיים, לסרב להשתתף, אנחנו יודעים להתקדם גם בלעדיהם. עשינו את זה מאז מאי בגללם ואנחנו נמשיך לעשות את זה, לטובת שוק התקשורת בישראל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לפרט מה זה פתיחת השוק לתחרות? אם אתה פה ועונה לנו, נשמח לקבל תשובות. אתה אומר שליבת החוק מבחינתך זו פתיחת התחרות והיוצרים. כולנו עם היוצרים ומברכים על כך ורוצים לעזור להם. באשר לפתיחת התחרות, אני חושבת שאתה יודע כי זה עולה שוב ושוב בדיונים, ליבת המחלוקת פה זה הנושא של הכוח של הרגולטור, מבחינת השליטה הפוליטית בו וזה אחד הדברים שכולנו פה חוששים ממנו, גם ביחס לוועדת האיתור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תקצרי בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכן, כשאתה אומר פתיחת השוק לתחרות, מה זה אומר? האם יהיה כוח פוליטי? האם אתם מתגמשים כלפי ההערות שלנו? מה הכיוון? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חברת הכנסת טל מירון, קודם כול, הדאגה שלכם באמת מעוררת השראה במובן מוגזם בעיניי. הרגולטורים הקיימים היום, נמצאים יותר בשליטה וכבר דיברנו על כל זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהממשלה הבאה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת טל מירון, אני מאפשרת לך שאלות, תכבדי את זכות הדיבור של השר, אל תשתלטי על הדיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שיש לכם דאגה שתהיה השתלטות פוליטית עוינת על הרגולטור, לי יש דאגה, כמי שמייצג את הממשלה במשרד התקשורת, שיהיה ניתוק בין מדיניות הממשלה בנושא התחרות, בנושא הבניית שוק התקשורת. לא בנושא התוכן, כי את התוכן הזזנו הצידה. הסכמתי להוריד לגמרי, אפילו את הפיקוח על תכנים אסורים. כלום. קיבלנו חלק מההערות שלכם ואתם תראו את זה בנוסח שייכתב, אנחנו עדיין מגבשים אותו. אבל בעיניי, כן צריכה להישאר מדיניות ממשלה. שיהיה איזון בין גורמי מקצוע לבין מדיניות הממשלה בנושאי תחרות, לא בנושאי תוכן. אני רואה שמתקשים לקבל את העמדה הזאת, אבל זו העמדה שלי. אני לא מוכן לקבל את העמדה שמכיוון שמדובר בשוק השידורים, מדיניות הממשלה לא תבוא לידי ביטוי. אני מוכן שיהיה איזון. למשל, בעניין יושב ראש ועדת האיתור, אנחנו עדיין בדיונים ושמענו גם את הצעת הייעוץ המשפטי וגם את הצעתו של חבר הכנסת גינזבורג, יכול להיות שיהיה שינוי גם בזה. אבל צריך שיהיה איזון בין מדיניות הממשלה, לבין אותם גורמי מקצוע, פקידים, שבוחרים את הרגולטור, כדי שמדיניות הממשלה תבוא לידי ביטוי באותו גוף שמאסדר את התחרות בשוק התקשורת. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כשאתה מדבר על מדיניות הממשלה, מה הכוונה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מדיניות הממשלה בנושא תחרות. למשל, בחוק יש עידוד להקים שחקנים חדשים לקבל מקום של כבוד ברצף ערוצי החדשות. כל ספק תכנים בחוק, מחויב לתת עד עשרה אפיקים בחינם לערוצי חדשות חדשים שקמים. זו פתיחת שוק, פתיחת התחרות למגוון דעות ופירוק המונופול שיש לערוצים הקיימים היום. אפשר יהיה בקלות להקים ערוצים ולתת חופש ביטוי למגוון דעות, בלי לשלם מיליונים על רישיונות ולשים פיקדונות ומעורבות בלוח השידורים. זו בעיניי הליבה של פתיחת השוק לתחרות. אלה שני הנושאים העיקריים, פתיחת השוק למגוון דעות והיוצרים שנמצאים כאן. אני רוצה שהיוצרים יחגגו את ליל הסדר מתוך הבנה שהיצירה הישראלית חוזרת לשולחן ואני מקווה שתיתנו לזה יד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> קודם כול, כאשר עלה העניין של הפיצול, אנחנו ראינו את הפיצול כהזדמנות לחזור לצורת עבודה תקינה. ממילא נדרש לבחון את הדבר הזה בכללותו ואין טעם למשל, ללבן סוגיות שאין כוונה לכלול אותן בהצעת החוק. הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ישב עם המנכ"ל, לבקשתו. הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ישב גם איתנו ללבן את הדברים. אנחנו קיימנו בנושא הזה שיח גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אני שלחתי מכתב למנכ"ל בנושא הזה. אנחנו צריכים עוד מידע בשביל להבין - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הפיצול. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> כן. איך ההסדר הזה ייראה בבנייה שלו מחדש, כדי לנסות להבין איפה המוקשים המשפטיים והמקצועיים בנושא הזה, אם יש כאלו. כאן זה עומד מבחינת הפיצול. אנחנו לא יכולים מצד אחד לקדם את הצעת החוק כפי שהיא ומצד שני, יש מהלך דרמטי לשינוי ולכן, ראינו את היוזמה לפיצול כהזדמנות לחזור לשגרת עבודה. כרגע זה עוד נמצא בדיונים. אין הבדל בינינו לבין הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת. כולנו חלק מאותו מערך שכפוף בסופו של דבר ליועצת המשפטית לממשלה. לצד הדיונים שאנחנו מקיימים בינינו, מתקיים שיח גם מול הייעוץ המשפטי לוועדה ומבחינתנו, יש קושי לתת ייעוץ משפטי רק ביחס לחלקים שבהם אנחנו מתבקשים לתת אותו. ביקשנו שוב ושוב שתהיה השהיה בדיוני הוועדה, כדי שיהיה אפשר לקיים דיונים פנימיים סדורים ולחזור לוועדה עם נוסח מסודר. בהתחשב בעובדה שעלתה סוגיית הפיצול, הבחינה של הדברים יכולה לסייע להחזיר את הדברים לשגרת העבודה המקובלת, אל מול הייעוץ המשפטי לממשלה. השר לא מקבל את התפיסה שנדרש אישורו של הייעוץ המשפטי לממשלה להצעות חוק ממשלתיות ובכלל, זאת מגבלה שמאוד קשה לקיים בתוכה את השיח. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני שותפה לקושי של מנכ"ל המשרד לנהל את ענייניו השוטפים לצד הצעת החוק הזו. גם עליי זה מאוד מקשה, כמי שעומדת בראש מחלקה, להגיע לכאן יומיים לדיונים אינטנסיביים. אני מקבלת שזו ההחלטה של הוועדה, אבל זה אכן מאוד מקשה גם לקיים במקביל דיוני הכנה, עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, יש לנו במקביל עוד עניינים בתחום התקשורת ועניינים בנושאים אחרים, הייתה גם עתירה שדרשה תגובות. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בתוך המגבלות, גם המהותיות שהציב השר וגם המעשיות שיש בתוך הדבר הזה. זאת הצעת חוק שגם אם היינו מגיעים כולנו ביישור קו, היו מתקיימים כאן דיונים מאוד מורכבים בהצעה הזאת. כמו הדיון שהיה בשבוע שעבר על יוטיוב. זה דיון רלוונטי, עם יוטיוב או לא בלעדיו, או השיח בנוגע לתחולת החוק על אתרי אינטרנט חדשותיים, כאשר השר אמר שמבחינתו לא, אבל הנוסח כן חל עליהם. הדיונים פה מורכבים גם כך ולכן, המעמסה הזאת של להגיע לכאן עם הצעת חוק שטרם הבשילה ולא קיבלה את האישור המשפטי, זו מגבלה מאוד משמעותית, שמאוד מקשה פה. לא בגלל שאנחנו בכיפופי ידיים. פשוט מקשה בתוצאה של הדברים. דבר אחרון לשר, הצעת החוק מתייחסת לתכנים אסורים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי במסגרת הפיצול, הכול יעבור לדיון לחלק הבא. אתם קיבלתם בדיוק מה כולל הפיצול. קיבלתם מסמך מהמנכ"ל. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה אנחנו לא רואים מה הפיצול? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כי זה עדיין לא הוחלט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש מסמך כזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש מסמך כזה, שגם הייעוץ המשפטי לכנסת קיבל אותו וגם הייעוץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התבקשנו על ידי הייעוץ המשפטי לא להקריא אותו כרגע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי המתווה עדיין לא סגור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא ביקשנו להקריא אותו, רק לראות מה הפיצול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שזה די ברור. השר כל הזמן חוזר על זה, מדובר בשני דברים שחשובים לו מאוד, שזה פתיחת השוק לתחרות ולהציל את היוצרים. לפני שאני נותנת לכם לדבר, פנחס רוצה לומר כמה דברים וחברי הכנסת. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הייעוץ המשפטי של הוועדה, ישלים את הנוסח. אני מציעה שלפני שאתם יושבים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה נוסח יש להם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תיקונים פרק ב'. כל מה שעבדנו עליו. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אני מציעה שקודם נקיים ישיבה מסודרת עם הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת ונוכל גם - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם לא עושים את זה ביחד? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> לא. צורת העבודה היא בסדר. אני מציעה שלפני שאתם מציגים את הנוסח למנכ"ל משרד התקשורת, נשב ונלבן את הדברים, במישור המשפטי ואחר כך, אפשר יהיה להציג. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כאן אני קצת מבולבלת. אתם כן בתמונה? אתם לא בתמונה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק מה ששאלתי. אנחנו לא מבינים מה קורה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני גם לא כל כך מבינה. אל תעזרו לי, תודה. אני כרגע תחת הרושם שלצוות הייעוץ המשפטי של משרד התקשורת, יש איסור ברור לעבוד עם המנכ"ל על תיקוני הנוסח. אביטל, האם הרושם הזה מוטעה? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אם מפצלים את הצעת החוק, מפצלים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע. מה שהיה עד היום. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> מה שהיה עד היום, אנחנו המתנו לראות לאן הדברים מתפתחים. ההנחיה שלנו הייתה שאנחנו לא מנסחים רק חלקים מהצעת החוק. זה נראה לי מאוד-מאוד ברור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש איסור. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> גם הייעוץ המשפטי של הכנסת, לא היה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבהרת את הרציונל, אבל יש איסור. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אנחנו מקיימים דיונים עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל יש איסור לשבת עם המנכ"ל. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הייעוץ המשפטי של הוועדה הוא לא פלטפורמה לדילוג מעל הייעוץ המשפטי לממשלה. הם גם יודעים את זה ומקבלים את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אביטל, האם את אוסרת על זיו גלעדי לשבת עם המנכ"ל שלו לישיבות פנימיות במשרד על החוק הזה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> פרק ב' זה לא רק נוסח. פרק ב' כולל דברים מהותיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, אל תתערבי כרגע בבקשה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אם רוצים לחזור לשגרת עבודה שבה אנחנו יושבים בישיבות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש איסור מצד הייעוץ המשפטי לממשלה. זה מעכב את הכול. זו הליבה שבגללה אנחנו פה בחוסר ודאות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתם מתקדמים במילא בלעדיה, למה זה מעכב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מתעכבים מכיוון שיש כאן עבודה כפולה, המנכ"ל עושה עבודה לבד והצוות של הייעוץ המשפטי עושה עבודה מקבילה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אמרתי מהדיון הראשון שיש עבודה כפולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> וכולם עושים עבודה כפולה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי יש פה תהליך לא תקין. היה צריך להביא לפה חקיקה מוכנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, בוקר טוב, יום ראשון, מעריכה את האנרגיות, תני לאחרים לדבר. הייעוץ המשפטי של הכנסת כל הזמן אומר שהעבודה שנמצאת עלינו כפולה, כי באופן מסורתי, את רוב העבודה עושה הצוות המשפטי של המשרד ולא הצוות של הוועדה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפני שזה מגיע לכנסת, גלית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. תשאל את פנחס. בואו ניתן לפנחס לדבר ואולי תהיינה הבהרות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> פנחס, אם הנוסח היה מגיע באישור ממשלתי, לא הייתה לכם את הבעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זכות הדיבור לפנחס. כל אחד מכם יקבל את שלוש הדקות שלו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברור שהדברים פה מורכבים יותר, מדובר בהצעת חוק ממשלתית ולא פרטית. מצד שני, אנחנו משתדלים לעשות את מה שאפשר במגבלות הקיים. חלק מחברי הכנסת לא היו כשדיברנו על הנוסח, עדיין לא השלמנו את העבודה על הנוסח כי יש לנו עדיין פערים מול משרד התקשורת. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> הנוסח המפוצל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. פרק ב'. אנחנו מדברים רק על פרק ב'. כל מה שעבדנו עליו בוועדה, כל הסעיפים שהקראנו. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אם החוק יפוצל, כפי שחותר השר, פרק ב' נשאר כמו שהוא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> לפיצול אין שום השלכות על פרק ב'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא יודע לומר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שכן. דבר תלוי בדבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן רגע לייעוץ המשפטי לדבר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו מדברים על פרק ב' ביחס לדברים שנעשו עד כה בוועדה. אני לא מתייחס כרגע לפיצול. את העבודה על הנוסח, כמעט השלמנו. יש לנו עדיין פערים וגם חברי הוועדה העלו את זה שיש שאלות שעדיין לא התקבלו תשובות. במהלך העבודה על הנוסח, זיהינו בכמה נקודות פערים מסוימים, יצרנו רשימה כזו. ביום חמישי משרד התקשורת העביר לנו התייחסות שלו לדברים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> המנכ"ל או הייעוץ? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המנכ"ל. כשאומר משרד התקשורת, אני מתכוון למנכ"ל וצוותו. כשאומר הייעוץ המשפטי, אני אדגיש שזה הייעוץ המשפטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ מנוע מלגעת בזה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא נכנס למנוע או לא. מנכ"ל משרד התקשורת - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה שקיבלתם לא מקובל על הייעוץ המשפטי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בהמשך לישיבה שהייתה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מתואם. הם מסרבים לשבת עם המנכ"ל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא אתייחס כרגע למה שנאמר, כי קשה לי לעשות את זה, גם במובן הטכני וגם לא בטוח שאני מסכים עם כל דבר שנאמר ונכנס למה שאני אמרתי. מה שאמרתי, אמרתי. מה שלא אמרתי, לא אמרתי. לפני שבועיים וגם בשבוע שעבר, עלתה כאן טענה שלא התקבלו תשובות על כל מה שהגורמים המקצועיים במשרד התקשורת, לא הייעוץ המשפטי שלו, התבקשו לענות. דובר על כך שהם יכינו תשובות. ביום חמישי, אחרי שעבדנו על נוסח ושיקפנו שאנחנו עובדים על נוסח, נשלחה אלינו כזו רשימה. מאחר שאנחנו גיבשנו גם רשימה משלנו של חוסרים שמצאנו וטרם הספקנו לעבור על הרשימה שלהם, העברנו מצידנו את הרשימה שלנו של החוסרים, כדי שייערכו עם תשובות. במקביל, הם ביקשו לשבת איתנו ביום שני. אני מדגיש, הישיבה לא תהיה על הנוסח שאנחנו מנסחים יחד, כי אנחנו ייעוץ משפטי לוועדה ואנחנו, במסגרת הנוסח, רוצים להציג גם את העמדות שלנו ביחס לדברים שעלו עד כה. אנחנו נרצה לשמוע את עמדתם לגבי דברים שנותרו פתוחים. אחרי זה, נשב אנחנו עם עצמנו ונחשוב מה העמדה שלנו לגבי הדברים הללו ונציג נוסח. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יכול להעיר משהו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשאתם מציגים נוסח, זה באישור יושב-ראש הוועדה, נכון? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? העבודה על הנוסח היא פה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יושבת-ראש הוועדה מציגה נוסח בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. זה התהליך של הוועדה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הייעוץ המשפטי לוועדה מציג נוסח. זה קורה גם בוועדות אחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פעם ראשונה שאני שומע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא פה כחותמת גומי. אנחנו באים לעבוד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להציג נוסח. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה נעשה כך, זה פשוט המקום שלנו להציג - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> השר, אני אהיה נוכחת בפגישה הארוכה, אם בזום, אם הלכה למעשה, בכל הדיונים האלה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גם לי זה מוזר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו בוועדה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו גם רוצים להיות בזום. אפשר להגיב בצורה מסודרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כולכם תוכלו להגיב, ברגע - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם חברת הכנסת רייטן, שהיא לא מהאוהבים שלי, מכירה את ההתנהלות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רוצה להבין את הפרקטיקה. הייעוץ המשפטי יציג כאן את הנוסח שלו, בלי שהיו"ר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בלי שהיוזם, יושב-ראש הוועדה יודע מה הנוסח, זה לא קורה בשום מקום פנחס. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו נעלה את הנוסח - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה לא מתכוון שאתם מעלים את הנוסח בלי שאני רואה, או מאשרת אותו? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מאשרת? אנחנו מאשרים אותו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שלי, לא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היו"ר לא מאשר נוסח. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ברור שבסוף הוועדה מאשרת, אבל היו"ר צריכה להציג את הנוסח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנוסח שאתם מציגים, הוא מבחינתכם העמדה של הייעוץ המשפטי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נכון. הנוסח יעלה לפני כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עכשיו יש לנו נוסח של שר, יש לנו נוסח של יעוץ משפטי, יש לנו נוסח של יו"ר, מה קורה פה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מחר מנכ"ל משרד התקשורת יישב שעות ארוכות, יחד איתי ויחד עם צוות הייעוץ המשפטי, כדי שנגיע לנוסח שנוכל להביא אליכם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם לא תגיעו להסכמות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נעבור את ההר כשנגיע אליו. פנחס יסיים ואני עוברת לח"כים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה להתייחסות של פנחס? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לכולנו יש שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם יכולים לנצל את זמן הדיבור שלכם לשאלות. אבל בואו ניתן לו לסיים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לעניין הנוסח, זה מאוד מקובל שהייעוץ המשפטי לוועדה מציג את עמדתו, גם דרך נוסח. נראה את זה מראש, לא נפתיע אף אחד. אבל בתוך זה, נביע את העמדה שלנו וגם אם תהיה מחלוקת ולא נגיע להסכמות, אנחנו עדיין נציג את העמדה שלנו. מותר לנו להציע עמדה בוועדה, בפעם האחרונה שבדקתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מכבד את מה שאתה אומר כאן. אבל בסוף, כשמציגים נוסח בפני חברי הוועדה, להצבעה על נוסח, ההצבעה היא בהתאם לעמדה של יושב-ראש הוועדה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בוודאי. אנחנו מציגים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. השר, ההצבעה היא לא לפי נוסח יושב-ראש הוועדה, ההצבעה היא לפי נוסח שמוסכם בוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה ברור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה ברור. זה אותו דבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה בעיה במושג נוסח. זה לא הנוסח שעליו נצביע אחר כך, זה לא הנוסח הסופי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רוצה להגיע עם הייעוץ המשפטי לנוסח שתהיה הסכמה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אנחנו מדגישים שזה לא יהיה נוסח להצבעה, זה יהיה נוסח לדיונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. נוסח לדיונים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> נגיע לכאן, נציג את העמדה שלנו בדיון, נציג את השיקולים, את הרציונלים ויהיה שיח סביב התיקונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה נראה לך הגיוני מה שקורה פה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את השאלות נראה לך הגיוני, נשמור רגע. אני יודעת שאתה אוהב את הדרמה והתשובה היא כן, נראה לי הגיוני. סיימת אדוני היועץ המשפטי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. מדובר בנוסח שמשקף את עמדתנו ואיך אנחנו רואים את הדברים. הצבעה היא הצבעה של חברי כנסת והם סוברניים להחליט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אחרי דיון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמובן שאחרי דיון. יושבת-ראש הוועדה אמרה, אחרי שיוצג נוסח, יתקיים עליו דיון בוועדה. זה לא קשור אם זו עמדה של יושבת-ראש הוועדה, או של חברי הוועדה מהאופוזיציה, כל אחד יוכל להציג את עמדתו לגבי זה. זה נאמר כבר במתווה שהוצג על ידי שגית, שכשיגיעו נוסחים, יקיימו עליהם דיון. לגבי הפיצול, השר אמר שאם תועלה כזאת הצעה, הוא מצפה שיוצג לו"ז לכל הישיבות עד תום המושב, צריך לזכור שההליך צריך להיות בראש ובראשונה הליך נאות, בדומה למה שנקבע על ידי בית המשפט. אחרי פיצול, תידרש עבודה נוספת כדי לעשות חיבור בין הפרקים, לכן אני לא יודע לענות על השאלה בנוגע לשינויים בפרק ב'. לפי מה שהשר אמר, נראה שלא, אבל יהיה צורך לבחון את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף 38. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סעיף 38 אמרו שירד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> דילגו עליו כרגע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> דילגנו עליו כרגע. של ועדת עיצומים, בגלל שאת העיצומים אולי נשאיר לפיצול. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לפני שיוצג מתווה מפורט, אני לא רוצה להתייחס באופן מפורט וגם אין לי אפשרות כרגע לעשות את זה. אבל ברור שיהיה צורך לבחון גם את החיבורים בין הפרקים ולכן, אנחנו לא בטוחים שאפשר יהיה להציג לו"ז כמו שהשר ביקש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. אני עוברת לחברי הכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקווה שכן. נדבר על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בוקר טוב גברתי יושבת-הראש, אדוני השר, חברי הוועדה. קודם כול, נתחיל מזה שאני באנרגיות גבוהות והלוואי שכל חברי הכנסת יהיו באנרגיות וישקיעו כמו שאני משקיעה גם בחוק הזה וגם בוועדה הזאת. התחושה שלי שרב הנסתר על הגלוי. אני מרגישה באירוע שאני כבר לא יודעת איך להגדיר אותו. כאילו היום בנינו את כנסת ישראל ואנחנו מגדירים מחדש נהלים, איך עובדים, איך לא עובדים. ראינו איך חקיקה ממשלתית הגיעה לפה, אמרנו שאנחנו מתנגדים לדרך. חודשיים אנחנו יושבים פה בדיונים ולא הפסדתי דקה של דיון, הייתי בכל הדיונים ומנהלים דיון ענייני, עוברים על החוק, עוברים על הדברים ואז, אנחנו שומעים את כל מה שקורה מאחורי הקלעים. אני שואלת דבר פשוט, אם החוק הונח פה ואנחנו כבר חודשיים דנים בו ולא קורה תהליך ממשלתי מאחורי הקלעים, בגלל הבעיות בין הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת, איך יכול להיות שאנחנו לא שותפים לתהליך הזה? ולמה אתם מסתירים מה הולך להיות שם? זה יפה להגיד פתיחה לתחרות, אבל אני לא יודעת מה זה אומר בפועל. אם אנחנו רוצים שהיוצרים יעברו, אנחנו יודעים להפריד את הפרק הזה ולהביא אותו לפני. אבל זה לא קרה. אני לא מצליחה להבין מה קורה פה. אם מחר יש יום דיונים שלם, על חוק שאנחנו ישבנו ועבדנו עליו חודשיים והוא כבר בכנסת, איך אנחנו לא שותפים לתהליך? אתם תדונו, אתם תחליטו, אתם תביאו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בכל חוק חברי הכנסת יושבים עם הייעוץ המשפטי? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא. זה בדיוק העניין, התהליך פה הוא קלוקל לחלוטין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> התהליך הזה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה נשמע מאוד מוזר התהליך הזה, כי זו חקיקה ממשלתית שאת הולכת לשבת איתם בדיון מחר. אולי תסכימו, אולי לא תסכימו, אני לא יודעת מה תחליטו שם מחר. אבל אחרי שהתקיים פה דיון במשך חודשיים, בטח בפרק ב' שיש בו המון דברים לא ברורים ופתוחים שלא חזרו אלינו עם תשובות, אני לא מבינה איך התהליך יימשך. בזבזנו פה חודשיים ועכשיו נדון בזה מחדש? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לחתור לסיום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התחושה שלנו חברי הכנסת היא שמסתירים מאיתנו מה באמת קורה מאחורי הקלעים. ברגע שזה פה בכנסת והיועצת המשפטית לכנסת מעורבת והייעוץ המשפטי לוועדה, שאני מעריכה אותם וליבי אליהם שהם צריכים לעשות את העבודה, ההרגשה היא שזה לא עובד כמו שצריך, שאתם מסתירים מאיתנו ושהתהליך פה לא עובד כמו שהוא צריך לעבוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, יש שם צוות של ייעוץ משפטי מעולה, בראשות עוה"ד תומר רוזנר, ברמה גבוהה כמו שיש כאן. בהינתן שיש הצעת חוק ממשלתית, אני יכול להתקשר לתומר ולשאול אותו כל דבר שאני רוצה. כי כשמוגשת הצעת חוק ממשלתית, דבר דבור על אופניו, הכול ברור. יש הבדל בין הצעת חוק ממשלתית, להצעת חוק פרטית, אנחנו מוותרים על קריאה בכנסת. לא ברור לי מה הממשלה רוצה. מעמדי ומעמדה של חברת הכנסת דיסטל, זהה, רק שהיא מנהלת את הדיונים. הייעוץ המשפטי הוא גם שלנו. אפשר לראות את מסמך הפיצולים שחברת הכנסת דיסטל ושהייעוץ המשפטי לממשלה העבירו לכם? אתם הייעוץ המשפטי גם שלנו. אני מבקש לראות את המסמך הזה עכשיו. חברת כנסת אחת יודעת, למה חברי הכנסת האחרים לא יודעים? יש פה הליך. גלית, אני מניח רגע את הדרמה והציניות בצד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה אף פעם לא מניח את הציניות והדרמה בצד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני עכשיו אעשה מאמץ בשבילך. 45 דקות נוהל שיח על איך אמור להתנהל ההליך התקין כאן. כך לא אמורה להתנהל ועדה בכנסת, כך לא אמורה להתנהל הצעת חוק ממשלתית. יש פה הרבה יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. בשום מקום אחר לא ראיתי דרישה של השר, מהייעוץ המשפטי, מעל הראש של היו"ר, לקבוע סדרי דיון להצעת חוק ממשלתית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שום דבר לא נעשה מעל הראש שלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני ראיתי כאן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה טועה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שאני טועה. אני פה מ-2019, מעולם לא ראיתי דבר כזה. הצעת החוק הזאת לא בשלה, לא ברור מה יפוצל, מה יהיה בפנים. אני מבין את המאמצים הכנים שלך, לנסות להביא את ההליך הזה להיות תקין ככל שאפשר. אני מציע שעד אשר לא יוחלט מה מביאים לפה, מה עמדת הממשלה, מה כוונות הממשלה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת להב הרצנו, הבהרתי כבר בתחילת הישיבה, השבוע יוכרע סופית אם החוק הזה יפוצל, או שממשיכים אותו כמו שהוא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה אנחנו עושים פה בינתיים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נוגעים רק בדברים שיהיו רלוונטיים אם יפוצל או לא יפוצל. שום דבר שאנחנו עושים הוא לא לשווא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חברת הכנסת דיסטל, ההחלטה אם יפוצל או לא יפוצל היא דרמטית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מעיד על כוונות הממשלה לכאן או לכאן. לכן, מה שאני מציע, כדי לא לבזות את הוועדה, לא לכלות את זמננו ומתוך רצון שהדברים יבוצעו כהלכה, שעד אשר תתקבל ההחלטה, תודיעי שמוותרים על הישיבה האחת שקבועה וחוזרים לשולחן הוועדה כשנגע מה הכוונות של הממשלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שומעת את ההצעה שלך. תודה רבה לך. חבר הכנסת להב הרצנו, לסיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל את ההתייחסות מהייעוץ המשפטי לכך שיש מסמך שיושבת-הראש, שהיא חברת ועדה ערה לו וחלק מחברי הוועדה לא. זה לא תקין, כשמדובר בהליך של הצעת חוק ממשלתית, שאנחנו אמורים להיות חשופים לכל החומרים לגביו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מסמך חסוי, חיצוני, צדדי, זו ליבת האירוע ואנחנו מבקשים חשיפה אליו עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג, שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה גברתי. אנחנו נמצאים באירוע דמדומים, כי אני לא מבין מה הכיוון שאליו אנחנו הולכים. אם הולכים למתווה שמציע השר, זה יכול ליצור פה כאוס רגולטורי. בסוף, הכוונה, אם אני מבין נכון, זה להקים את הרשות החדשה, כאשר אני לא יודע מה קורה עם מועצת הכבלים והלוויין, מה קורה עם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. מה קורה עם הרגולציה על החדשות, אם מוציאים את הפרק? היא מבוטלת? היא נותרת? מה קורה עם העובדים בשני הגופים הללו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשנציג את הכול, איתן, אנחנו נסגור את זה עם הייעוץ המשפטי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלה נושאים רבים שאנחנו לא מקבלים עליהם מענה. יש בעיות רבות מאוד ואמיתיות בשוק, שלא ניתנות להן פתרונות. מלבד הסיפור של היוצרים, שהוא חשוב לנו ולכולם ואפשר לתת להם מענה בדרכים אחרות. יש את הצעת החוק של חבר הכנסת דנינו ואפשר למצוא פתרונות אחרים, אבל הממשלה בוחרת שלא לעשות את זה ולכרוך דבר בדבר. הסיפור הזה שמקימים רשות חדשה, שמדברים על פתיחת השוק לתחרות, אבל יוצרים רגולציה, כי אם מורידים פרקים שלמים, אנחנו לא מבינים איפה יש רגולציה ואיפה אין. אנחנו באזור דמדומים מוחלט. מקימים רשות, אבל לא יודעים מה סמכותה, מה תפקידיה, מה היא אחראית ומה לא, מה עושים עם מה שנשאר מחוץ לרגולציה הזאת, איפה זה בא לידי ביטוי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכול יוסבר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו בערפל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבינה את התסכול, לא מזלזלת בו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לאורך תקופה ארוכה, ניהלנו דיון, ניסינו לטייב את פרק ב', אנחנו עוד לא יודעים איזה הערות יתקבלו, איזה לא, איך הדבר הזה הולך להיראות. אנחנו מבינים שהייעוץ המשפטי רוצה לתת הערות, אבל בסוף לא רואים את התמונה. קשה לנו להתייחס למשהו שאנחנו לא יודעים איך הוא נראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, הבטחתי המלאה, השבוע התמונה תתבהר. אני, יושבת-ראש הוועדה, שוחחתי עם היועצת המשפטית לכנסת ועם השר ואמרתי לשניהם, השבוע אנחנו מגיעים להסכמות. אם יהיה פיצול או לא יהיה פיצול, מחליטים השבוע. את כל התשובות האלה, אנחנו בישורת האחרונה לחלוטין. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת גינזבורג, לגבי פרק ב', ברשותך. התנהל פה דיון על פרק ב', העליתם המון הערות ו הייעוץ המשפטי לכנסת, קיבל מסמך עם עשרות הערות שכוללות תשובה מפורטת מה קיבלנו, מה לא קיבלנו, מה אנחנו מוכנים לקבל, איך לנסח במידה ומקבלים את ההערה. הכול נעשה אחרי כל הדיונים, אתה לא דן בערפל. דנו בפרק ב', ממשיכים עכשיו בפרק ג'. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, אמרתי שאני נתון בערפל, מכיוון - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פרק ג' לא קשור לתהליך שמתרחש מאחורי הקלעים על פרק ב'. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קשור מאוד. אי אפשר לנתק דבר מדבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה קשור המרשם, לשאלה אם שישה מחברי הוועדה יהיו נציגי ציבור או רק ארבעה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה רלוונטי מי אחראי על המרשם, האם זה יהיה איש מקצועי או נציג השר? האם זה המועצה או ועדת משנה? האם זה המנכ"ל? יש כאן סוגיות רבות. אדוני השר, אנחנו העלינו הערות רבות ביחס לפרק ב', לנסות לטייב אותו. לא אדבר בשם כולם, אני חושב שחשוב להקים רשות חדשה, שצריך רגולציה חדשה שתתאים את עצמה לעידן הנוכחי ובעיקר לעידן העתידי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, לחתום לסיום בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את קטעת אותי, השר קטע אותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה אתה כבר דקה מעל ואני נותנת לך עוד דקה, תנסה לסיים בדקה הזו. קיבלת חמש דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לראות את המסמך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מפריע לחבר הכנסת גינזבורג. הוא לא מדבר בגללך. תמשיך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאנחנו דנו על פרק ב' וניסנו לטייב את האירוע הזה, קיווינו לקבל פידבקים על ההערות שלנו. עוד לא קיבלנו פידבקים, מלבד הערות כלליות של המנכ"ל מה הוא מוכן, מה הוא לא מוכן ובסוף, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אנחנו לא יודעים איך נראה הפרק, אנחנו לא יודעים לאן האירוע הזה הולך. אנחנו דנו על פרק שאחראי גם על החדשות למשל והשר עכשיו מדבר על זה שהוא רוצה להוציא את החדשות. החדשות רלוונטי? לא רלוונטי? זה נשאר ברשות? הרשות נשארת? לא נשארת? שאלות שאנחנו נתונים בערפל. כשתבואו עם נוסח, נצטרך לדון בו מחדש ולראות איך זה משתלב עם העולם של היוצרים, איך זה בא לידי ביטוי בכל מה שיוצא מתוך החוק הזה, איך החוק הגדול והמגובש, שכולל 201 סעיפים, בא ומתקצר ל-40. אנחנו לא יודעים כלום. מה שאני מציע, אם את אומרת שהשבוע תגבשו החלטה , אין טעם בדיון הזה עכשיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה לא? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומר. תעצרו את הדיון הזה, תלכו תעבדו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רואה את זה אחרת. כל מה שאנחנו דנים בו היום, רלוונטי בין אם יהיה פיצול ובין אם לא. אין פה השחתת זמן. תודה. חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> על מה אנחנו דנים פה? במנגנון פרוצדורה? תביאו משהו, נדבר עליו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו דנים על סעיף 49. חברת הכנסת רייטן, בבקשה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בכל דיון עולה לכאורה המוטיבציה להעביר את התיקון של היוצרים וקשה לי לשמוע את זה, כי אפשר לפתור את זה. כולם מבינים את זה. בלי המדיניות של הממשלה בבניית שוק חופשי ודברים אחרים. אם רוצים לפתור נושא מסוים, אפשר לשבת ולפתור אותו. אני מוחה בתוקף, כי נראה שמנסים כל הזמן לעשות הפרד ומשול ומנסים לנצל אתכם ואותנו ואת המעמד הזה, בשביל לעשות כאן עסקת חבילה שתעביר את החוק ואינטרסים אחרים, על חשבון האינטרסים של היוצרים שכולנו אתכם. כבר עלו פעם אחר פעם פתרונות אחרים, פחות מסובכים, יותר מסובכים, אבל זה אפשרי. היו פה כמה רעיונות כאלה וזה לא קרה. אני מוכרחה לומר גם לכם באופן ישיר, שאני לא מקבלת את הניסיון לערבב מין שאינו במינו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פתאום את כן רוצה שנחזור לעבודת מטה יסודית, על מתווה אחר לגמרי שלא נדון בממשלה וננסה למצוא פתרונות אחרים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלה טובה, עשינו כבר מעל 15 דיונים ועלו במסגרתם כמה רעיונות וחלקם היו מאוד ישימים, שאפשר לעשות אותם בוועדת הכלכלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שגורמי המקצוע שלי חושבים אחרת לגמרי. חושבים שדבר כרוך בדבר ולכן, צריך את ליבת החוק, כדי לתת פתרון ליצירה הישראלית. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני אענה על זה. זה טיעון ששב ועולה ואני לא מתעלמת ממנו. אני חושבת שיש משהו בדברים שאתה אומר ולא פוסלת את זה על הסף, אבל אפשר לעשות את זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני, סעיף ראשון על סדר היום של ועדת השרים לחקיקה, שאתה חבר בה, יש את הצעת החוק של דנינו. אתה בעד או נגד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, אתה בזמן הדיבור של חברת הכנסת רייטן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סעיף שלא עומד בפני עצמו בשום - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך הוא הגיש את החוק? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה חבר בוועדת שרים לחקיקה. היום זה הסעיף הראשון על סדר היום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתה דחית את זה פעם קודמת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתם לוקחים לה את הזמן. כן חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חשוב לומר את הדברים האלה בצורה ברורה ואני לא קונה את המניפולציה הזו. להסדיר את נושא היוצרים והפקות המקור, זו חובה של מדינה שוחרת תרבות ויצירה, זה צריך היה להיות סעיף ראשון וטוב שיש חברי כנסת מהקואליציה שהם אלה שהגישו את הצעת החוק הזו וחבל מאוד שהיא עצרה. דבר שני, שלוש הערות לגבי פרק ב'. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> אפרת, סליחה, אני מפריע שניה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן לך אחר כך. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> אני רוצה משפט אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה צריך להזדהות. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> ליאור תמאם, איגוד התסריטאים, היוצרים. גם הפיצול היה חלק מהפתרונות שהונחו על השולחן בהקשר של הצלת היוצרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ואני קיבלתי את ההצעה הזאת. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> זה מה שמונח לנו על השולחן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא ראינו כלום עדיין מונח על השולחן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא, אני מבקשת לאפשר לאפרת לסיים. אפרת, אני נותנת לך עוד דקה. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> חד משמעית אני מקווה שיאשרו את החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר הוא חבר הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גינזבורג, אתה לא אוהב שמפריעים לך, אל תפריעו לרייטן. רייטן, אני מאריכה לך בעוד דקה, בגלל ההפרעות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לגבי פרק ב', שאתם סבורים שזה נושאים שהתקיימה לגביהם עבודת מטה ממשלתית ובשלים ברובם, כפי שכתבה היועמ"שית, ההנחה הזו לא מחזיקה מים וחשוב שתשמע את זה, השר. אנחנו שמענו כאן דעות מאוד מגוונות, שגם לגבי פרקים שלכאורה, אתם קראתם לזה ניסוח, אנחנו קראנו לזה מהות ועדיין לא ניתנו ההשלמות וההסברים בין כל המשרדים. למעשה, הנושאים שלגביהם אומרים שהתקיימה עבודת מטה ממשלתית, זה לא הוסכם כאן. נפתחו כאן המון דברים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכן, יגיע נוסח ונדון בשינויים בהתאם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לחתור לסיום בבקשה, חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עבודת המטה לא נעשתה ולכן, גם לייעוץ המשפטי של הכנסת יש קושי. אתם מקבלים חוק לא בשל ורוב הזמן אנחנו עוסקים בהליך החקיקה ובבעיות שנובעות מזה שהחוק הגיע לא בשל, במקום להתעסק במהות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מרוב שהוא בשל, הוא הרתיח את התבשיל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד 30 שניות חברת הכנסת רייטן. אנחנו חייבים להתקדם. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> התחלתי לדבר ב-11:22 והפריעו לי באמצע הרבה. אני מבטיחה שעד וחצי אני מסיימת, שתי דקות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. תשתדלי להתקדם, עד 11:29. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לי נקודות רבות. מה שמטריד אותנו וזה גם עלה בהתנגדות של היועצת המשפטית לכנסת, שהיא מדברת על ההאצה. למה ההאצה בעיתוי הזה, כשמשרד התקשורת השיב באופן חלקי לשאלות של חברי הכנסת ואנחנו עדיין ממתינים לתשובות נוספות ממנו ומהייעוץ המשפטי לממשלה ולהסברים שונים, ביחס לנוסח הצעת החוק. החשש מפני האצת הליך החקיקה וזירוז יתר שלו ממשיך לרחף על עבודת הוועדה המיוחדת ולכן, היא התנגדה לזה. אם הנימוק לאותה האצה, הוא הנימוק שעולה פה כל הזמן שרוצים להגיע ולהספיק, זה לא נימוק טוב. זה נימוק שפוגע בעבודת הוועדה ואסור שזה יהיה השיקול העיקרי לעבודת ועדת כנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיב לדבריה של חברת הכנסת אפרת רייטן, בעיקר לקהל היוצרים. אתם הולכים לשמוע פה הרבה, שאפשר להחריג אתכם, זו לא בעיה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא אמרנו שזאת לא בעיה. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> זה גם נכון גברתי. אפשר היה, אבל זה לא קורה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עדיין אפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אף אחד לא מפריע לי כרגע לדבר. יש פה נבחר ציבור שעבד קשה מאוד והגיע למעמד של שר התקשורת, יש לו אג'נדה, ראיית עולם, תפיסה כוללת. הוא ישב משך שלוש וחצי שנים על חוק תקשורת כולל, כדי לעשות רפורמה לפי ראות עיניו ועל פי עקרונות הדמוקרטיה, ששמו אותו בתפקיד הזה. חוק, שאני יודעת אישית שהוא והמנכ"ל שלו עובדים עליו בוקר עד ערב, שלוש וחצי שנים. כשהוא בא ואומר שהוא מוכן לשים כרגע בצד דברים רבים שהיו חשובים וקריטיים עבורו, שזו עבודה שהוא זורק לפח, כדי לייצר איזה מצב ויושבים פה חברי כנסת ואומרים הוא בא רק 70%, שיבוא 100%, שלא יהיה כלום חוץ מהיוצרים, זו דרישה לא הוגנת. זו דרישה שאם הם היו שרים, הם לא היו מסכימים לה. זו דרישה מניפולטיבית וזו דרישה שבעיקר לוקחת את התמימות הפוליטית שלכם עד לקצה. אין שר שהיה יושב כאן ומסכים לוויתורים כה רבים, בחוק שהוא עבד עליו כל כך קשה, בשביל לייצר את היוצרים. אין שיתוף פעולה פה. לא מצד חברי הכנסת ולא מצד הייעוץ המשפטי לממשלה. אמרת פעם, אנחנו חיות של נרטיב, אני מציעה לך להפוך את הנרטיב. יש פה אנשים שמוכנים ללכת מרחק גדול מאוד בשביל להגיע אליכם ויש פה אנשים שאומרים או שזה בדרך שלי, או שלא יהיה. אתם לא בני ערובה של השר ואתם לא בני ערובה של יושבת-ראש הוועדה, אתם בני ערובה בידיים של פוליטיקה ששמה - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הכוח בידיכם, לא בידינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשאתם עושים פיליבסטר כל הזמן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו מחזיקים אותם? איזה פיליבסטר? אנחנו ישבנו פה ותיקנו את החוק הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל דיון ועדה מתחיל - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי כרך בין הדברים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל דיון ועדה מתחיל בדרישה להפסיק את הדיונים, אנחנו לא מבינים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? ישבנו פה ועזרנו לכם לנסח חוק עם המון חורים. לפחות תעריכו את העבודה שנעשתה פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שהיה לי לומר. לא נפתח פה דיון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בושה וחרפה להאשים אותנו, הכוח בידכם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, משפט אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> משפט אחד ואנחנו עוברים לחבר הכנסת אבי מעוז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קודם כול, תודה על הדברים. הדבר הענייני והמהותי ביותר הוא שהצעת הפיצול שאני הגשתי, כוללת לוח זמנים שמשלים את החלק הזה בחוק שכולל את היצירה הישראלית, עם כל מה שכרוך בו, עד ליל הסדר. זה אפשרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את ההצעה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר לראות את ההצעה, כשהייעוץ המשפטי לכנסת יגיד שהיא מקובלת עליו. אנחנו השבוע, יושבת-ראש הוועדה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל היא צריכה להיות מקובלת על חברי הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא צריכה להיות מקובלת על הייעוץ המשפטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כנראה. למרות שגם זה לא בטוח, אבל אני מעדיף ללכת במתווה מוסכם עם הייעוץ המשפטי לכנסת, כי הייעוץ המשפטי שלי פחות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אדוני השר, הם יחזרו על אותה השאלה פעמים רבות, אל תתפתה לזה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה לא שלא מדברים איתנו, אלא שכשלא - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. פחות מסכים לשבת איתנו. הייעוץ המשפטי לא יושב איתנו. אביטל, את אוסרת עליהם לשבת עם המנכ"ל. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> הייעוץ המשפטי ישב עם המנכ"ל לגבי הפיצול, הביע את הקשיים ביחס לדבר הזה וכתוצאה מהדבר הזה, השיח עבר להיות עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מספיק לשבת לגבי הפיצול. אתם מסרבים לאפשר להם לשבת בדיונים פנימיים לגבי החוק, לגבי הנוסח של פרק ב', לגבי כל דבר שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי התיקונים שרוצים לעשות. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> כי צורת העבודה היא כזו, שכשאנחנו מציגים את הקשיים, עוברים לעבוד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, זה נקרא מה שצריך להוכיח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביטל, עכשיו זאת הבעיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מציגים קשיים בכלל, אתם מנסים לסכל - - - << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זו הייתה הבעיה מההתחלה. מההתחלה, הבעיה הייתה שכללי העבודה מול הייעוץ המשפטי של הממשלה נפרמו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא הבעיה? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אני אומרת שגם כאשר חזרנו לשולחן הדיונים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> את יושבת בכנסת. את כרגע בממלכה של הכנסת. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> כשהעמדות של הייעוץ המשפטי של המשרד לא נראו, הלכו לייעוץ המשפטי של הכנסת. הבעיה היא לא השיח איתנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, היועצת המשפטית של הכנסת נתנה מתווה ואמרה רק יומיים בשבוע יתקיימו דיונים בוועדה, כדי שיומיים בשבוע המנכ"ל וסמנכ"ל השידורים יישבו עם הייעוץ המשפטי לממשלה ועד היום זה לא קרה. המתווה הזה כשל, כי יש כאן מישהו או מישהי שרוצים לסכל את החוק הזה ואנחנו לא ניתן להם לסכל אותו. נעביר אותו, לפחות את הליבה החשובה ביותר ואת זה, אנחנו מתכוונים לעשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. לא נפתח פה דיון. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. שלוש דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה רבה גברתי. אין שמחה כהתרת הספקות ואני יוצא מנקודת הנחה שהשבוע, באופן מוחלט, אנחנו נהיה עם בהירות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו השאיפה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני מתפלל שהשאיפה תצליח ובשבוע הבא, יהיה בהיר מאוד מהו נוסח החוק שמונח בפנינו, מה פיצלנו, מה לא דנים עכשיו, מה שולחים לוועדת הכלכלה ואז, נעשה את הדיונים. לגבי ההערות של הייעוץ המשפטי של הכנסת לגבי פרק ב', ברגע שזה מוכן, נשמח לראות את זה ואז, אני מניח שתתבהר גם התמונה אם אנחנו צריכים או לא צריכים לדון בזה מחדש. זו העבודה הרגילה של הכנסת, של הממשלה. אדוני השר, אני רוצה לפנות אליך, אתה הולך החוק כפי שהוא בפנינו, אין סיכוי שהוא יביא מזור למישהו ובטח לא לשוק התקשורת כולו, לפני שהכנסת הזאת תתפזר ולפני שהולכים לבחירות. אם יהיה פיצול, אני רוצה להאמין שהוא יצליח להביא, אבל בספק. בניגוד לתכלית הפיצול, יכול לקרות ההפך ובסוף, דווקא הפיצול הזה יביא להאטת הדיונים עוד יותר, כי הדברים יהיו יותר מסובכים. נצטרך לראות מה עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת בעניין הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עשינו את הבדיקות בנושא הזה וראינו שלא. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אני מניח שהעיכוב בבהירות או התרת הספקות, היא נוצרה בעקבות הבירורים שאתם עושים. לא משוכנע שזה יהיה יותר מהר, כי ברגע שהחוק יהיה טלאי על טלאי, זה יותר מסובך. גם יהיה יותר קשה אחרי זה. הרי ברור שיהיה בג"ץ. אנחנו מנהלים פה דיונים, כי אנחנו יודעים שזה יגיע לבג"ץ. תיקח את זה בחשבון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין להם תיק בבג"ץ. הם מנסים להביא טענות מן הגורן ומן היקב, אבל גם בג"ץ, שאולי לא אוהב אותי כל כך, כמו שאני לא אוהב מה שהוא עושה, לא יעצור את החקיקה בכנסת. לא יעזור להם. הפגישה שהציגה אביטל עם זיו וברוריה הייתה לפני יותר משבוע. הם הציגו קשיים לגבי הפיצול והובטחה פגישת המשך ועדיין לא נקבעה פגישת המשך. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אנחנו ישבנו פעמיים עם הייעוץ המשפטי - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא. עם המנכ"ל שלי. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אנחנו ישבנו פעמיים עם הייעוץ המשפטי של המשרד כדי ללבן את הסוגייה. זו סוגייה שמעורר שאלות רבות כדי להבין איך בונים את הדבר הזה מחדש יחד עם הדין הישן, מול הדין החדש. שלחתי מכתב בעניין הזה למנכ"ל משרד התקשורת ביום שישי, שמסביר לו שסוגיית האכיפה בעינינו לא יכולה להיות מפוצלת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה מכתב? אתם לא יכולים לשבת בפגישה? מה זה חילופי מכתבים בין עורכי דין של שני צדדים? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אני לא התחלתי עם חילופי המכתבים האלה. שמסבירה למנכ"ל מבחינה משפטית למה האכיפה לא יכולה להיות מחוץ להסדר הזה. גם אין משמעות לקידום הפקות מקור כשאי אפשר לאכוף אותן. בכל מקרה, הסברתי לו את הדברים - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר. רוב השחקנים בשוק הם לא פורעי חוק. גם האכיפה תבוא בדיעבד, בעוד שנה, כשנפצל את החוק. אני לא מקבל את הטענה הזאת. אבל למה במכתב? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי שלא ישקיע בהפקות מקור, לא תהיה אכיפה נגדו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איך אתה תגרום לזה שזה יקרה אם אין לך כלי אכיפה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסיימי את דבריך גברתי המשנה ואחר כך אנחנו עוברים לגורמים אחרים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גלית, את מכירה את המכתב הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי נבקש אותו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תבקשי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו, חברי הוועדה, מבקשים לראות את המכתב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתם מבקשים כדי לנסות לסכל את המהלך הזה עוד פעם? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני לא חושבת שיש מה להסתיר. אנחנו לא אוהבים שקורים דברים בחדרי סגורים. תשימו הכול על השולחן . אם הבאתם לכנסת, הבאתם לכנסת, תנו לנו לעשות את העבודה שלנו. אנחנו רוצים לראות את המכתב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת שקט בחדר. גברתי המשנה, נא לסיים את דבריך, תודה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> להמשיך ולקרוא לי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לשעבר - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא את לשעבר. היא לשעבר. היא הודחה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה מפר בג"ץ כשאתה אומר את זה. אתה יודע את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בג"ץ מפר את החוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בג"ץ מפרש את החוק על פי החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא מתווכח, אנחנו רשויות מקבילות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש פסק דין, קרעי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת מהשר ומחברי הכנסת לכבד את זמן הדיבור של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. בבקשה גברתי. נא לחתום לסיום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יוצא. נגיע לכאן כשיגיע הפיצול. בהצלחה ליוצרים, בהצלחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ענית לגבי הפיצול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שקט בחדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח להגיד משהו לשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גברתי המשנה. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> אנחנו השבנו למנכ"ל המשרד שאנחנו נקיים ישיבה. ביקשנו לקבל משהו מפורט, כדי להבין לא רק מה יוצא מהחוק, אלא איך זה אמור להיבנות מחדש. אני בטוחה שיש כבר מבנה שביקשנו לקבל אותו, כדי לדון בנושא הזה. צר לי שהשר הלך, אבל להמשיך ולקרוא ליועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית לממשלה לשעבר, זה בדיוק חלק מהסיבה למה העבודה הממשלתית לא מתנהלת באופן תקין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כי היא נעלבה תוקעים חוק? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא נעלבה, זו הכרה בסמכות לפי החוק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה קשור נעלבה? אנחנו ילדים? << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה לא אישי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לתחושתי, יש פה אגו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לתחושתי, החוק הזה הוא עברייני. << דובר >> אביטל סומפולינסקי: << דובר >> זה לא ענין אישי, זה ענין מוסדי, זה כללי משחק מקובלים וכאשר מפרים את כללי המשחק האלה, קושרים לנו את הידיים. זה לא אנחנו קושרים לעצמנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל גברתי המשנה, את הרי יודעת שיש פה שני צדדים וכל צד טוען את אותו דבר. יש עמדה, שמגובה באזרחים רבים מאוד, כלפי היועצת המשפטית לממשלה. אני רוצה שהדברים האלה לא ייכנסו לכאן עכשיו ושיתכנסו כאן כוחות טובים שרוצים להציל את הדבר הזה. חבר הכנסת יבגני סובה, שלוש דקות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה גברתי יושבת-הראש. קודם כול, ערוץ הכנסת משדר דיונים חוזרים של ועדות, היום זה נראה כמו שידור חוזר של דיונים רבים שהיו פה. בצה"ל יש הגדרה ברורה בין סמכות פיקודית לסמכות מקצועית. אנחנו יודעים שיש מפקד גדוד שהוא המפקד והוא מוביל חיילים, אבל יש בגדוד רופא וחובשים שהסמכות המקצועית שלו היא קצין רפואה ראשי. אנחנו יודעים שאם רופא יגיד שחייל מסוים צריך לנוח ומפסיקים פעילות מבצעית יקשיבו לו, כי הוא הסמכות המקצועית. העליתי את ההקבלה הזאת, כי הייעוץ המשפטי הוא הסמכות המקצועית. השר מוביל מדיניות, השר מוביל חוק. חבל שהוא יצא, כי יש פה רשימה של דברים שבמהלך הדיונים העלינו, למשל, סעיפי מטרה, שרציתי לשמוע מהשר התייחסות, אם זה איחוד תפקיד היו"ר והמנכ"ל, אם זה חברי המועצה. יש לנו ביקורת רבה, הסתייגויות רבות. אבל הדבר העיקרי, שאנחנו לא הגענו למכנה משותף, זה ההבדל בין הסמכות הפיקודית לסמכות המקצועית. כאשר השר אומר היועצת המשפטית לשעבר, פה מתחילה הבעיה. כי הוא לא יכיר בסמכות של המשרד של היועצת המשפטית וכל הדברים בהמשך, השר אומר לא מעניין אותי מה הייעוץ המשפטי אומר, אני אמצא נוסח שמתאים לי כשר. בעיניי, זו טעות בסיסית. אני מתפלא עליו, כי שר התקשורת יודע עבודה פרלמנטרית ועבודה של הכנסת, יודע שהדברים לא יעמדו במבחן בג"ץ ובסופו של דבר, לא יעמדו כאן בכנסת. אני מתפלא על חברי הכנסת מהקואליציה, חוץ מאבי מעוז, שהצביע נגדכם אגב, לא מגיעים לדיונים, לא שותפים לזה. בסופו של דבר, תצטרכו להצביע. אני חושבת שגם את גברתי יושבת-הראש צריכה לקרוא לחבריך מהקואליציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קראתי. שותפה לביקורת שלך באופן מלא. כל הדברים שאתם מעלים, אתם אומרים כל הזמן. גם על זה דיברנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מכנה משותף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחתור למשפט סיום. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמבקשים ממך, זה לתת כמה ימים עד שבוע, לעצור את דיוני הוועדה, לתת את הזמן לעניין הנוסח והפיצול ואז, תהיה לך כל הזכות לדרוש. כל עוד זה לא יקרה, אנחנו נחזור על אותם דיונים שכבר היו בוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה. הדיון הזה הסתיים. כרגע אנחנו חוזרים לסעיף 49. בדיון הקודם חברי הכנסת הביעו את דעתם, אך אנשי המקצוע לא. כל אנשי המקצוע שרוצים לשאול שאלה או להביע את דעתם לגבי סעיף 49, יכולים לעשות זאת, כל אחד בדקה בלבד. כדי שלחוק הזה יהיה אופק בעוד שנה אפילו, התייחסות מאוד נקודתית ועניינית, לא למרוח זמן. אך ורק לגבי סעיף 49. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לא סיימנו את פרק ההגדרות ביחס למרשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סיימנו. למי יש מה לומר לגבי סעיף 49? << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, סעיף 49 מתייחס לספקים, השר דיבר על פתיחת התחרות ומתן אפשרות לערוצי חדשות חדשים לקום. אנחנו בארגון העיתונאים והעיתונאיות בדקנו לגבי מדינות בסדרי גודל דומים לישראל, מבחינת גודל האוכלוסייה, שיש להם שפה ייחודית, כמה שוק הפרסום שלהם יכול להכיל, כמה ערוצים יכול שוק הפרסום להכיל. אני אתן כמה דוגמאות. בנוסף לשידור הציבורי שיש בכל המדינות, בהונגריה, יש עוד שני ערוצים מסחריים, בצ'כיה, עוד שני ערוצי מסחריים, בפינלנד, ערוץ מסחרי אחד, בדנמרק, ערוץ מסחרי אחד, בבולגריה, שני ערוצים מסחריים. שוק הפרסום - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הטענה? << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> הטענה היא ששוק הפרסום הוא נתון, הוא לא יכול להכיל יותר ערוצים מסחריים. כששר התקשורת אומר פתיחת השוק לתחרות, הכוונה שלו שבעלי הון יממנו ערוצי חדשות. חדשות זולות, שאין להן כסף, הן חדשות רעות. אין אפשרות לעשות עיתונות בלי כסף. שר התקשורת מפרק את כל הרעיון הזה של חדשות ועיתונות. הוא טוען כביכול שהוא לא נוגע בחדשות, אבל הוא נוגע בחדשות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בזה שהוא מאפשר לעוד שחקנים לקום? << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> שוק הפרסום לא יכול לממן עוד ערוצי חדשות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תראי מה קורה היום בשוק. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> החדשות יהיו זולות ועניות ולא יהיו כאן חדשות ועיתונות. זו הטענה שלנו. חברי הכנסת צריכים לשים לב לטענה הזאת והיא נוגעת לחדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא לא נוגעת רק לסעיף 49 ועליו אנחנו דנים כרגע. שם ותפקיד. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> רונן ריינגולד, בשם מכון זולת. נקבע סף של 40 מיליון להיכנס למרשם התכנים, אני מבין שזה סכום קבוע וברור שמעליו ומתחתיו, זה מאוד קל לאכיפה. אבל יש פה בעיה. לא תמיד ההכנסות הן המדד לשאלה האם זה צריך להיות בתוך המרשם או לא לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כבר נאמר רבות וארוכות על ידי חברי הכנסת. אני מבקשת דברים שלא נאמרו. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> ההצעה שלנו היא להכניס הזרמות בעלים לתוך הסף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה מציע הזרמות בעלים? << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שזה ייכלל. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> נכון. זה ייכלל בתוך ה-40 מיליון. כרגע, יכול להיות שמרשם החדשות לא ייכנס לתוך הרגולציה, ערוצים שמשדרים גם חדשות, שיכול להיות שיש להם השפעה מאוד גדולה, אבל הם לא נכנסים לסף של 40 מיליון ולא ייכנסו לשום מרשם. המצב הזה תורם לחוסר שוויון, הוא מדבר על אנומליה שנוצרת עקב מצב עובדתי, שיכול להיות שלא הגיעו ל-40, אבל הזרמות הבעלים הן הרבה מעבר לזה. זה מעורר קשיים מבחינת התמריץ של בעלי המון להשקיע בערוצים, אבל לצד זאת, יש בעיה קשה בזה שאנחנו משאירים חדשות בצד ועדיין מתעלמים מהלוואות בעלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, תשובתך הקצרה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אביתר, אם תוכל גם לענות על ההצעה שהפתרון יכול להיות אולי באמצעות עוד מדרגה, שהכניסה למרשם תהיה ב-20, אבל רוב הרגולציה תחול רק מ-40. האפשרות השנייה, סף הכניסה למרשם יהיה או סכום כספי, או יכולת הפצה, לדוגמה מידת ההשפעה או נתח השוק, באחוזים, או מספר קבוע של צופים, מנויים. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני אתייחס רגע. נראה לי נכון כרגע שאנחנו נלך לאיזשהו סייג לסעיף של 40 מיליון, שיאפשר בחינה איכותנית לגבי היקף ההשפעה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אתה קובע כאן הסדרים ראשוניים. יש דברים שאפשר לקבוע בתקנות, בצווים, אבל החלה כזאת של רגולציה, היא לא מתאימה לקביעה כחריג, יש דברים שצריך לקבוע אותם בחוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתך נעמה, סייג לא עושה את העבודה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יהיו פרצות. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> פתחתי לדוגמה את החוק האירי, שהם עשו הטמעה בשלוש השנים האחרונות של הדירקטיבה האירופאית לתוך החוק האירי. הם מעניקים לרגולטור את הסמכות לקבוע באופן איכותני, על פי פרמטרים איכותניים, כפי שחברת הכנסת שלי טל מירון הציעה, כך שיוכלו להחיל את הרגולציה על שחקנים, גם אם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה איכותני? איך אתה מודד השפעה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אלה שאלות מצוינות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה הסייג שנעמה מציעה לא נותן את הפתרון? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שלא יהיו פרצות ופרשנויות. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני אציע עוד משהו, אני לוקחת את הרעיון שלך, אבל משנה אותו. אפשר לקבוע פטור לחלק מהגופים ברגולציה, למשל, בין 20 ל-40 יהיה אפשר לפטור אותם מהפקות מקור, או כל דבר אחד. אבל להוסיף רגולציה על גוף שהכללים לא חלים עליו בהגדרה, זה נראה יותר קשה מאשר לפטור גורמים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, את מדברת על סעיף ב'? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה גופים שהם בכלל לא במרשם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גופים שלא אמורים להירשם ונרשמים וולונטרית. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו נמצאים כאן במרשם ולא במשטר רישוי ויש לזה כל מיני השפעות. אחת מהן, שזה רך יותר ולכן, אני פחות נבהלת מהכנסה למרשם מאשר אי הכנסה. זה מצב קשה שבו המועצה תאתר גופים ותגיד להם שהם צריכים להירשם, מאשר מצב שבו היא תפטור גופים מסוימים מחלק מהגופים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה ניסוח את היית מציעה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הניסוח הוא לא בעייתי. צריך להסכים על העיקרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> דיברנו על זה שהרף הכספי הוא המדד הקל ביותר למדידה. כל מדד אחר שננסה להביא, כנראה אנחנו נפספס משהו. מפוקחים ימצאו דרך לעקוף אותו. אם אני אגיד לפי כמות ה-IP שדלוקים בשעה מסוימת, כמות הצופים שצופים, כמות המנויים שצופים, כל מדד אחר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא מבקשת להוריד ל-20 מיליון. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> לגבי הרף עצמו, אם זה 40 או 20 מיליון, זה לשיקול הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ולגבי הזרמות בעלים? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני חשבתי על זה אחרי הדיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ה-20 מיליון, זה לא לשיקול הוועדה, אני רוצה לשמוע את העמדה של הגורמים המקצועיים במשרד. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> להוריד את הרף מ-40 ל-30 או 20, אין לי תשובה, צריך לחשוב על זה. לגבי הזרמות בעלים, יש לי תשובה די ברורה שהזרמות בעלים הם לא פרי של פעילות עסקית, הם אמצעי מימון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים את המשמעויות. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני רוצה ליצור פתרון לבעיה שהעלית, אני חושב על הנוסח הזה, אנחנו נעבוד בתוך הצוות, נביא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הבנתי. תסביר לי מה הבעיה עם הזרמות בעלים. איפה הבעיה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> הזרמות בעלים, זה אמצעי מימון של פירמה. פירמה שמטילים מגבלות על יכולת המימון שלה, התוצאה המיידית היא - - - עלויות המימון של הפירמה, לא משנה לאיזו פעילות שהיא תרצה לעשות. יש לזה השלכות רוחב על כלל הענף, שעלויות המימון שלו יהיו יקרות יותר. כשמגיע משקיע שרוצה להשקיע בחברת תקשורת, הוא יבקש מהבעלים להכניס כסף פנימה והבעלים לא ירצה לעשות את זה, כי יטילו עליו גורם מצנן. התוצאה של זה, שהגורם המשקיע יבקש תשואה יותר יקרה בעבור ההשקעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הנדסת תודעה שיכולה להיות פה, על ידי קטארי שיקנה ערוץ תקשורת, לא פחות חשובה מתמריץ כלכלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אנחנו מונעים את הקטארי? זו הבעיה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נתתי דוגמה. זה יכול להיות כל אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך מתמודדים עם הקטארי? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היום אפשר להתמודד, היום הבעלים צריכים להיות ישראלים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> גלית, במספר צופים. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יש להם שם ועדה שמנסה לאתר השקעות הון זרות של גורמים עוינים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בכלל לא משנה אם הוא קטארי, הוא יכול להיות גם ישראלי. יבוא בן אדם שרוצה להשתלט על שוק התקשורת ולהנדס תודעה, מה זה משנה מאיפה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היום הבעלות על חברת תקשורת חייבת להיות בעלות ישראלי. הסמנכ"ל יכול להסביר. מי שהיום שחקן בשוק התקשורת, חייב להיות ישראלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הדוגמה הזאת טובה, אבל זה לא רק לגורם זר. זה יכול להיות גם גורם ישראלי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נאפשר לאביתר לענות ואחרי שתענה נקודתית, אנחנו עוברים לגיורא ואחרי זה לבעז. חברי הכנסת, ניהלתם את הדיון הזה בפעם הקודם, הפעם גורמי המקצוע. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> גם גורם ישראלי שרוצה להשקיע בשוק הזה, שייצור השפעה על הציבור - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אביתר, יש הבדל שאתה בעל ערוץ ומתחיל לקבל כסף זר מבחוץ - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא רק כסף זר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא משנה, דבר הכי בסיסי שהמדינה, הרגולטור, סמנכ"ל, מנכ"ל, יפנו לאותו אזרח וישאלו למה הוא כאזרח ישראלי שמחזיק ברישיון, מקבל כסף מגורם זר? או שאתה אזרח ישראלי ואתה שחקן בשוק התקשורת, או שאתה לא אזרח ישראלי ואתה לא שחקן בשוק התקשורת. ברגע שמישהו זר מנסה לתת לך כסף - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יבגני, זה לא רק אזרחות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היום הרגולטור קובע שאם אתה לא אזרח ישראלי, אין לך אפשרות להיות שחקן בשוק התקשורת. החוק החדש יבטל את זה. צריך פה להקפיד ולא לבטל את הדבר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נכון שגורם חוץ ישראלי זה בעיה, אבל יכול להיות גם גורם בתוך ישראל שרוצה לעצב את דעת הקהל. הוא בעל הון, הוא יכול להיות מכל צד במפה הפוליטית ולהשתלט על השוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לי קשה להגביל ברגולציה שחקנים שרוצים להיכנס - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם יש מישהו ישראלי, אין בעיה, שישקיע וגם יפסיד כסף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בסוף הצרכן קובע. אם הצרכן חושב שזה ראוי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה אם מתחשבים בהזרמות בעלים או לא. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> זה לא מגביל. כרגע, זה מכניס אותו לתוך מרשם. כלומר, אנחנו לא מונעים ממישהו לא לפתוח ערוץ ולא לעשות הזרמות בעלים ולא להפיץ את הערוץ שלו ל-10 מיליון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גיורא, כן. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> גיורא ואלה, מנכ"ל אקט – איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה בישראל. גם בעינינו, רף של 40 מיליון שקל הוא גבוה מדי וצריך להוריד אותו. בטח לעניין סוגיית הזרמות הבעלים, זה מוציא שחקנים מאוד משמעותיים. ההגדרה של 40 מיליון שקלים חדשים מאספקת תכנים בישראל, לדעתנו זו הגדרה לא נכונה. למשל, אם יש ספק תכנים מצליח מאוד ומוכר לחו"ל פורמט וכולי, יש לו הכנסה וזה לא נכנס להגדרה ולכן, זה צריך להיות מאספקת תכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תעצור. אביתר, דעתך. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אנחנו נחשוב על זה בצורה מסודרת, אני לא רוצה לענות כרגע. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> אבל מבינים את הרציונל? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אנחנו מבינים את הרציונל, מכירים את הטיעון, אנחנו צריכים לחשוב על זה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מחר יש לנו יום ארוך. << דובר >> גיורא ואלה: << דובר >> אחד, סוגיית הבאנדל. העולם מתקדם מאוד. ספקי תכנים מספקים סוגים שונים של שירותים, לא רק שמע וצפייה וכורכים הכול ביחד, במחיר אחד ללקוחות הקצה. חייבים להסדיר את הדבר הזה. אחרת, היכולת לשייך הכנסה ספציפית לאספקת תכנים, יש בה פוטנציאל לניצול. הנקודה השנייה, כרגע מנכים ההכנסה מאספקת תכנים רכש תוכן, בעינינו, זו טעות. צריך להסתכל על ההכנסה כמו שהיא, מבלי לנכות רכש תוכן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> בעז אקרמן, לובי 99. בהמשך לדבריה של היועצת המשפטית, יש רגולטורים של תקשורת בעולם, כמו ה-Ofcom בבריטניה וה-KEK בגרמניה, שבשביל לבדוק מה ההשפעה של כלי תקשורת, הם עושים סקרי שוק. גם בהקשר של תפוצה וגם בהקשר של אמינות הגוף בעיני הצופים ולפי זה, הם מחילים רגולציות שונות. אני מצטרף לדברים שנאמרו שרף ההכנסות לא מספיק, בגלל שיש פה פתח להשפיע על דעת הקהל ולהישאר מתחת לרדאר. לכן, יש לנו הצעות קונקרטיות לגבי סימן ג', מרשם החדשות, שירד מהפרק, שאני לא אציג עכשיו. בהקשר של רף, אפשר פשוט ללכת לפי השפעה ונתחי שוק ויש לכך תקדימים בעולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שם ותפקיד. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> דב אבמרויץ' מטעם ערוץ 24i וערוץ 9. יכול להיות שיש לחלק מכם תסריט של קטארי או בעל הון עם שיק פתוח, אני רוצה להזכיר לכם שיש גופי שידור עם הכנסות בסדר גודל של 20 מיליון, כי הם מגרדים את זה בציפורניים. צריך לזכור שרישום הוא לא רק רישום, אלא הוא כולל בתוכו חובות מסוימים ולכן, כדאי לבדוק את הדבר הזה, לפני שיורידו את הרף ל-20 או ל-30. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה בעד להשאיר את רף של ה-40? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> גם להם יש קול. צריך לשמוע את כולם. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> בדברי ההסבר יש הערה, זה גם מופיע בסעיף 56, שכדי לספור את רף ההכנסות של 40 מיליון, מייחסים הכנסות של גופים קשורים. אם יש לנו חברת אם וחברת בת, יחשבו את ההכנסות של שתיהן לקביעת הרף. לא בטוח שהדבר הזה מנוסח עד הסוף, לדוגמה, אם יש ספק תכנים שיש לו הכנסות של מעל 40 מיליון ויש ספק תכנים אחרים, שהוא קשור אליו בקשרי בעלות ויש לו הכנסות מתחת ל-40 מיליון, הספק הקטן יהיה חייב ברישום ועולה השאלה, האם במצב כזה, אותו ספק קטן יהיה חייב לעמוד בכל ההתחייבויות שספק תכנים רשום חייב לעמוד בהן? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה קורה במקרה כזה אביתר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ברגע שמסירים את הבעלויות הצולבות ואפשר להיות בעלים של כמה גופים, יש לזה משמעויות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לאו דווקא בעלות צולבת, ההכנסות לא חייבות להיות מהתקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> למיטב הבנתי, ספק התכנים, אם זו קבוצה, אנחנו סופרים את ההכנסות של כל פעילות התכנים של הקבוצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוא אומר. הוא נגד. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> נניח שלי יש הכנסות של 10 מיליון שקל, מכוח זה, אני נהיה ספק רשום וממילא, אני חייב בכל החובות של ספק רשום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל לכל גוף תקשורת בנפרד. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אם אתה חלק מקבוצה, אנחנו רואים אותך כקבוצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אם יש תת קבוצה שיש בה רק 5 מיליון שקלים, האם קבוצת הבת הזו גם נכנסת לרגולציה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך זה הוגן כלפיה? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? הוא בעלים של כמה גופי שידור. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> יש את אותו בעל מניות שיכול לנווט את פעילות חברה א' לעומת חברה ב'. הוא יכול לעשות הפרדה בין הפעילויות ואנחנו לא נזהה את כל הפעילות כפעילות אחת, אפשר לעשות - - - << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> אביתר, אתה מדבר לא בשפת מי שרוצה להפחית רגולציה. בסופו של דבר, יש מצבים שבהם יש גופים שהם קשורים בקשרי בעלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אבל הם מתנהלים באופן אוטונומי לחלוטין. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> הם לא מתוקצבים יחד, הם לא פועלים יחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הם ישויות נפרדות. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אם יש אותו בעל מניות שיכול לנווט את הפעילות של שני הגופים הללו - - - << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אפשר להסתכל על זה גם הפוך. בעלים שרוצה להי ת מתחת לרדאר של המרשם, הוא פשוט מפצל את הפעילויות שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב אומר, בואו נלך לחיים עצמם. בחיים עצמם, יש חברת בת, חברת הבת הזו אמורה להיות מנוהלת לבד. בסופו של דבר, היא אוטונומית לכשעצמה וכך יוצאים מקרים שבהם אנשים עם מחזור של 5 מיליון, 10 מיליון יהיו מחויבים לרגולציה של חברות ענק. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> חברת בת היא אמנם אישיות משפטית נפרדת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר אומר, יחולו עליה אותם הכללים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם נסתכל למשל על חברות ממשלתיות, לא מתייחסים לחברת בת ממשלתית בנפרד מחברת האם. בסוף, יש גורם משותף ששולט על הכול וכוח השוק שלהם, הוא כן תוצר של הגודל המצרפי. אי אפשר רק לראות כל אחד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> דב, האם הגודל המצרפי עובד בחיים עצמם? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> אם צריך את זה בשביל להטיל על הספק הגדול את החובות של ספק רשום, בסדר. אבל הספק הרשום הגדול כבר חייב - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו צריכים לשמוע גם את השחקנים הקטנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הוא בא מתוך גוף תקשורת שבמשא ומתן לרכוש גופי תקשורת אחרים, בואו נשים את זה על השולחן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, לאף אחד אחר אין פה פוזיציה? אני לא מבינה את הטיעון. לכולם יש פה אינטרסים וזה בסדר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לעזור לדב << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא יסיים ואז תעזור. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> נניח שיש ספק גדול, שהוא ממילא חייב ברישום והוא נרשם ויש ספק אחר, שהוא אפילו לא חברת בת, הוא מתנהל בנפרד והוא מקושר אליו באופן טכני, יש בעל שליטה משותף, האם עכשיו, בגלל הקשר הזה, הוא באופן עצמאי יתחייב עוד פעם בכל החובות מחדש? זאת אומרת, זה לא שאותו גוף גדול לא יתחמק מהרישום, אלא בעצם מטילים פה חובה כפולה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה רצה להציע פתרון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא פתרון. יש אנשים שאומרים זה נכון שאני יכול להיות ספק תכנים, אבל יש לי מדיום מסוים שאני לא רוצה להשקיע יותר מסכום מסוים, האם אני אחשב כמישהו שיש לו מעל 40 מיליון שקל הכנסות בדברים שלא קשורים, או שאני אמשיך להחזיק במדיה הזאת ולא אמשיך להשקיע יותר כסף, על מנת לא לעבור את הרף הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני עוצרת רגע את הדיון. אני אשמח לשמוע את הזווית של זיו גלעדי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אשמח שנדבר על זה כשנגיע לסעיף 56. זה לא דיון של סעיף 49. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה לא? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> יש לנו נגיעה לסעיף 49 ואני אשמח גם להתייחס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה אומר שב-56 נמצא את המקום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר באמצע הדיון הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הייתה הערה של עו"ד אברמוביץ לגבי הרף של 40 מיליון באופן אבסולוטי והאפשרות להוריד אותו, שזו הערה שנוגעת לסעיף 49. השאלות של אופן החישוב, אני חושב שנכון שנסביר את זה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו חוזרים לזה בסעיף 56. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר הערה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הערה קטנה ואנחנו עוברים ל-50. בדיון הקודם, הגורמים המקצועיים ישבו פה והקשיבו לדיון שנמשך יותר משעה רק של חברי הכנסת. לכן, חשוב לי לתת לכל הגורמים המקצועיים לדבר. איתן, אני מבינה שלא היית, אני אתן לך לדבר בקצרה. מכיוון שזיו גלעדי אומר שהליבה של הדבר הזה, זה בסעיף 56, אנחנו נסיים עם הגורמים המקצועיים, אני אתן לאיתן דקה לדבר ואנחנו עוברים לסעיף 50. גורמים מקצועיים שלא דיברו. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> יש כאלה שדיברו ורוצים להתייחס למה שאמר עו"ד אברמוביץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. אין סבב שני. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אבל זה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, לא. ב-56 יתנהל דיון. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> ב-56 את תתני לי לחזור למה שהיה בסעיף 49? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> נתת לי רשות דיבור. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> עו"ד נגה רובינשטיין, בשם רשת וקשת. הנקודה הראשונה בעניין 40 מיליון, זה רף יחסית גבוה. אם מסתכלים גם במסמך של ה-ממ"מ שפורסם בשבוע שעבר, יש שם התייחסות לצרפת שמדובר על רווחים של מיליון אירו, או כמה מיליוני אירו או לפי שיעורי צפייה. אם הרעיון של השר, הצפי שלו יתממש ויהיו המון ערוצים קטנים, המשמעות היא מידית. הנקודה השנייה, לגבי הזרמות בעלים, צריך להביא בחשבון שהזרמות בעלים במקרים רבים, באות לפתח את החברה, את התאגיד. יש ערוץ שהיה קיים בעבר והיו הזרמות בעלים בלתי פוסקות והוא לא יכול להתקיים אחרת. אני חושבת שקיומו היה דבר מבורך לשוק ולכן, צריך להביא בראייה הזאת גם את ההיבטים העסקיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד מסכימה עם נקודת - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> הערוצים המסחריים, רשת וקשת, עברו לפני פחות מעשור לרישיונות. הם היו צריכים לשנות את כל המודל שלהם לשם כך. למשל, לעבור לשבעה ימי שידור בשבוע, שינוי של האפיק, מיתוג מחדש, מכירה של חברת החדשות, הקמת חברת חדשות אחרת. זה תהליך שלקח שנים ועלה מאות מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני זוכרת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> המעבר אז היה מתוך אמירה ברורה של הממשלה והמחוקק שזה יהיה לעשרות שנים קדימה והנה, עכשיו משנים. הממשלה והמחוקק יכולים לשנות את המדיניות שלהם, זה לגיטימי, אבל יש כאן פגיעה קניינית משמעותית שצריך להביא אותה בחשבון. גם צריך להביא בחשבון, שכרגע אותם ערוצים מסחריים תחת החוק, נמצאים עם אותם מחויבות רגולטוריות של דמי רישיון ומגבלות שקיימות בחקיקה, כמו מגבלות על הפרסום, למשך תקופת מעבר ולא מהרגע הראשון, שהם יכולים לעבור למרשם. אין שום סיבה, שחוץ מהפגיעה הקניינית המשמעותית שהפסיקה הכירה בפגיעה כזאת שדורשת הבאה בחשבון, פיצוי, ששני הערוצים האלה ימשיכו לסחוב על גבם במהלך תקופת מעבר, הוראה אחת שמטילה עליהם נטל יותר מההוראות של המרשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש כאן הערות לעניין הסדרי המעבר, שעוד לא התחלנו לדון בהן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא קשור מבחינתך כרגע לסעיף 49? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה קשור, מכיוון שאנחנו לא נוכל להיות רשומים במרשם מהרגע הראשון. זה השינוי של המעבר מרישיונות למרשם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הבקשה היא שכשנגיע לשלב המעבר, אתם מבקשים לעבור להסדר המרשם באופן מידי? זה לא רלוונטי לסעיף 49. למה זה קשור? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כאן מתחוללת הפגיעה. כי מחר בבוקר, כל גורם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה זה סעיף 190? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> 192. הוראות מעבר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מגיעים לזה. סעיף 49, יש מישהו שלא דיבר? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אנחנו מדברים על שינוי מודל האסדרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, הבן אדם שכותב את החוק יושב פה ואומר שנגיע לזה. זה לא רלוונטי. אני רושמת את זה ככוכבית. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> טיראן ששון, איגוד לשכות המסחר. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מודי שרפסקי, מנהל רגולציה, yes. בדיון הקודם דיברנו על זה שהסעיף הזה חל רק על ספקים ישראלים ולא על ספקים בין-לאומיים. לא קיבלנו שום תשובה על הדבר הזה. אם בישראל חלה רגולציה, שהיא רגולציה מינימלית כפי שהמשרד טוען, היא צריכה לחול על כולם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אתה מציע? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אני מציע שזה יכול על כל ספק תכנים. לנטפליקס יש היום בישראל 1.3 מיליון משתמשים. אפשר לחשב את זה בקלות, זה הכנסות של מאות מיליונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל הנושא של הספקים הבין-לאומיים, לא קשור לסעיף 49. הכול קשור לסעיף 49, אנחנו נדבר על הדברים האלה באופן ענייני ועמוק אחר כך. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה כן סעיף 49, כי סעיף 49 אומר ספק תכנים ישראלי ואין שום הצדקה, אני לא מכיר אף רגולציה אחרת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לגבי השחקניות הבין-לאומיות, אנחנו נדבר על זה, אנחנו נקצה לזה זמן. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מחר ייכנס ספק סלולר בין-לאומי, הרגולציה של משרד התקשורת לא תחול עליו? בדיון הקודם, המנכ"ל הזכיר את תקנות ההיתר, תקנות ההיתר לא אומרות שזה לא יחול על שחקן בין-לאומי. אנחנו לא מצליחים להבין את האירוע הזה של לפטור אותם. למשל, תקנון אתיקה, כל ספק רשום צריך שיהיה לו תקנון אתיקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אתה היית משנה את הסעיף בהקשר הזה? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> מוריד את המילה ישראלי. כל ספק תכנים עם 40 מיליון הכנסות בישראל, צריך לחול עליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נעמה, עזבי הפקות מקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את נעמה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> הסעיף הזה וסעיף הפקות המקור, מעלים שתי שאלות נפרדות. השאלה הראשונה, האם נטפליקס ודומיהם, צריכים בכלל להיות תחת הכותרת של רגולציה? האם כשאני מושיבה את הילד שלי לראות טלוויזיה, אני צריכה לחשוב איזה פרסומות מותר לספק הזה להראות? זה לגבי הרגולציה. שתחול עליהם רגולציה מינימלית וזה פה. הנושא של הפקות המקור. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> סעיף 70. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> יש פה שתי שאלות. האם אנחנו בכלל רוצים להחיל עליהם רגולציה? להכניס אותם לתוך המרשם? מרשם בסך הכול הוא רך והרגולציה, כפי שאני מבינה את הכוונות, היא רכה מאוד. לכן, לא להכניס אותם, זה מעורר שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, למה לא להוסיף אותם? למה לא למחוק את המילה ישראלי? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה לא למחוק. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> המנכ"ל התייחס לזה בדיון הקודם על השיקולים בעד ונגד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> דיברנו על זה, לא שוכנענו. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> האמירה הייתה שלא רוצים להכביד עליהם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יש לנו את סעיף 49 שמדבר על מי יירשם במרשם בהיבטי רגולציה ואז, יש את סעיפים 57 ו-58 שמדברים על חובת השקעה בהפקות מקומיות של ספק תכנים רשום - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה משהו אחר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רציתי לחדד שזה משהו אחר. יש גם את סעיף 58 שמדבר על חובת השקעה של ספק תכנים בין-לאומי בהפקות מקומיות, כך שהוא לא רשום לפי סעיף 49, אבל עדיין מחויב להשקיע בהפקות מקור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני מזכירה שאין סנקציות ואין כלי אכיפה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני לא מדבר על אכיפה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> פנחס, אנחנו מבינים מה שאמרת. החילו על הבין-לאומיים חובת הפקות מקור, קצת מוזרה, אבל נניח את זה בצד וחובה בקשר לספורט. כל יתר הרגולציה, פשוט לא מחילים עליה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו אומרים את אותו דבר. נכון. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> זה לא משהו שצריך לעבור עליו לסדר הסיום. בסוף, יתר הרגולציה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שכרגע מתקיים על זה דיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר רשם את ההערות. אני שותפה לשאלות ואנחנו נשמח שהדברים האלה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אנחנו כן חושבים של-40 מיליון, כן צריך להוסיף מבחנים איכותניים, כמו כוח שוק. כי בסוף, זו המטרה של הרגולציה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא כבר אמר שהם יסייגו. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> להוסיף מבחנים נוספים, מלבד מבחן ההכנסות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם בוחנים את זה. הדברים נאמרו והם נשקלים כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש פה גורמים מקצועיים שלא דיברו. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מיכל פליישר, סמנכ"לית רגולציה, הוט. אני רוצה להצטרף לדברים. לא קיבלנו שום הסבר שמסביר את ההבחנה בין ספקים בין-לאומיים לספקים ישראלים. בעידן הטכנולוגי, כשפותחים היום טלוויזיה חכמה ויש עליה לוגו של חברות שונות, נטפליקס, אמזון, הוט, יס, המשתמש או הילד שנכנס וצופה בטלוויזיה רב-ערוצית, אין לו ידיעה אם התוכן מוזרם מחו"ל או מהארץ. יש כתוביות בכל הפלטפורמות. הפלטפורמות זהות, הן מתחרות, הן מהוות תחרות עבורנו ומשפיעות על השוק ואין שום סיבה לאפליה ולהבחנה. כמו שנאמר כאן, בכל המדינות בעולם, ספקי התוכן הגדולים משקיעים בהפקות מקור ואין סיבה שזה לא ייעשה פה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> את מדברת על הפקות מקור או על רגולציה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם על הרגולציה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> בתכנים, בשמירה על קטינים, כל נושא שהוא שראוי לרגולציה, ראוי באותה צורה אם התוכן מוזרם מהארץ, או מחו"ל. זה הסעיף, כי כתוב שחובת הרישום חלה רק על ספק תכנים ישראלי ואנחנו שואלים, למה ישראלי? אם הבעלים של הוט הוא לא ישראלי, הוא לא צריך להירשם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, תרשום את כל הדברים האלה, זה חשוב מאוד. יש עוד גורמי מקצוע שלא דיברו. כן. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> מצטרף להערות של מודי ומיכל בעניין המילה ישראלי והצורך להחיל גם על ספקי תכנים בין-לאומיים. שתי הערות שלא עלו פה, אחד, באופן מסורתי, איגוד לשכות המסחר, אנחנו מתנגדים בכלל לקיומם של מרשמים. אנחנו חושבים שחובות מהותיות אפשר להחיל גם בלי מרשם ומרשם זה עודף בירוקרטיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך? רישיון? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> מה זאת אומרת רישיון? החובות המהותיות שחלות על הספקים, יכולות לחול גם בלי מרשם. אותן חובות, אפשר לנסח את זה בלי, למעט מקרים מאוד חריגים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> בירוקרטיה ורגולציה מיותרת וזה גם תמיד נותן כוח נוסף לרגולטור, שלא התכוונו לתת לו. משתמשים במרשם בצורות כאלה ואחרות, מחיקה ממרשם וכולי. זה דברים שיוצרים סיטואציות לא חיוביות. זה לשיקול דעת הוועדה. דבר שני, אם בכל זאת הולכים למרשם, צריך להיות ברור שלמנהל המרשם אין סמכות כאן. אם אני עומד בתנאים, אני ארשם במרשם. הסעיפים שאחר כך, מנוסחים כ"לא יירשם אדם במרשם" וכולי, צריף להיות ברור כבר בהתחלה שמי שעומד בתנאים, יירשם במרשם ולמנהל אין שיקול דעת פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא מובן מאליו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מובן מאליו וזה סעיף שעוד לא דיברנו עליו. יש סעיפים בחלק הכללי של ניהול מרשמים שלא דיברנו עליהם ואנחנו מסכימים כמובן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן. קודם אפרת ואז איתן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדיון הקודם, דיברנו על כל הנושא של נטפליקס אם זו הפקת מקור ואם זו רגולציה ואמרת שתבקשי מהם אישור שתוכלי להראות לנו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אמרנו שיבואו לפה להציג. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> את זוכרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> האם פניתם אליהם והם נתנו איזושהי תשובה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם כרגע לא מעוניינים להופיע בוועדה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> איך אנחנו יכולים להתייחס לעבודת המטה? עלו כאן עמדות סותרות, עובדתיות, לא פרשנויות. האם הרגולציה מכבידה, לא מכבידה? מה קורה בעולם? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הם הציגו לך נתונים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם הציגו לי נתונים, הם מעוניינים שהנתונים והמספרים לא ייחשפו ואני כמובן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות דיון חסוי, רק עם חברי הכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אומרת לכם במלוא הכנות, יש דברים שהם מעל הוועדה הזו ומעל לכוחי. הסיפור של נטפליקס נדון בין ראש הממשלה לבין הנשיא טראמפ. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם חזרנו לזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. זו המציאות. אני אומרת אותה בכל הכנות. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> אפשר לפחות להתייחס רק לזה ולא להגיד שלא צריך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו בסעיף 49. בואו נתמקד בסעיף 49. << דובר >> ליאור תמאם: << דובר >> אנחנו העברנו בעניין הזה נייר לשולחן הוועדה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנה מה שקשה לי, אי אפשר שכל הבעיות יידונו כל פעם מחדש בכל סעיף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את אומרת שיש החלטה. זה חדש לנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין החלטה. אני אומרת מה נאמר לי. זה כרגע לא הנושא. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלתי שאלה וענית לי בכנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיון אחרי ההפסקה, אני אפתח בעדכון לגבי הרשתות החברתיות, שאני לא בטוחה שינעם לכל מי שנמצא כאן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תשתפי אותנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חייבת לומר שהם הניחו את דעתי ואני מקבלת אותן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> על הרשתות ועל יוטיוב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על הרשתות ועל יוטיוב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה התשובה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחר כך. נסיים את סעיף 49. שלי. איתן. זה לא ייגמר לעולם. הגורמים המקצועיים קודם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איתן ואני מחכים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלי, אני מזכירה שוב, הסעיף הזה נדון אך ורק על ידי חברי הכנסת. אני סיימתי את הוועדה הקודמת בזה שהגורמים המקצועיים ידברו קודם. יש פה גורם מקצועי שלא דיבר. אני אתן לגורמים המקצועיים ואני אתן לכם לדבר. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> שולמית סקעת מהרשות השנייה. העמדה שלנו לגבי סעיף 49, היא שצריך להוריד את הרף ל-30 מיליון שקל ולהכניס חלופה של 30 מיליון שקל, או 50 אלף מנויים. כדי לתת מענה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שוב. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> 30 מיליון שקל בשנה, או 50 אלף מנויים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שבא קודם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה 30 דווקא? מה הרציונל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה 50 אלף מנויים? 30 אני מבינה, איך הגעתם למספר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הבנת 30? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם כנראה עשו מקום טובה באמצע. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> אנחנו כבר הגשנו את העמדה הזאת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ה-30 מיליון זה על בסיס מידע? << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> זה על בסיס איזושהי חשיבה על מספר מנויים. מה שאנחנו חשבנו, שספק תכנים שיש לו 50 אלף מנויים הוא כבר מספיק משמעותי ויש לו נתח שוק מספק, שנרצה שהוא ייכנס לרגולציה. freeTv וכדומה, שגם גוף כזה צריך להיכנס לרגולציה. לפחות שייכנס לתוך המרשם ותחול עליו הרגולציה ולפי זה, גזרנו את ה-30 מיליון שקל. אם מוכרים חבילה זולה, זה סדר הגודל השנתי וכך הגענו למספר הזה. אם יש ערוץ שהוא לא ספק תכנים, הוא ערוץ רציף שניגש ישירות לציבור הרחב, למשל דרך יוטיוב שגם הוא צריך להיכנס לרגולציה, אם היקף ההשקעה שלו בערך 5 מיליון שקלים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתייחס רק ל-49. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן בקצרה ואז שלי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע אם יש בעולם עוד מודל כזה של רישום, ביחס לספקי תכנים מקומיים, שרק הם אמורים להירשם ואחרים לא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא יודע לענות על זה. אני יכול לבדוק. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו יוצרים פה משהו חדש. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו בכל מקרה יוצרים משהו חדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבין שאנחנו יוצרים חוק חדש, אבל האם המודל הזה, אנחנו לומדים גם ממקומות אחרים בעולם? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אנחנו מעדיפים חברות בין-לאומיות על החברות הישראליות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אשמח להתייחס לזה מאפס. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו נקודה מאוד בסיסית. זו הליבה של סעיף 49. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני מזכירה שפנינו ל-ממ"מ בדיוק בשאלה הזאת ועוד לא קיבלנו תשובה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע אם יש עוד מודל כזה במקומות אחרים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זו הסיבה שביקשנו, כדי להבין אם אנחנו ממציאים כאן את הגלגל או שיש הסדרים כאלה במקומות אחרים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו נגיע לסעיף 50 ונראה שמי שאחראי על המרשם הזה זה יו"ר המועצה, המנכ"ל. הוא מנהל את המרשם הזה ואני חושב שצריך להוציא את זה מידיו, בגלל החשיבות של הדבר הזה. בהקשר הזה, אסור שיהיה שום שיקום דעת במרשם. לא להוציא ולא להכניס. הדבר הזה צריך להיות מאוד בינארי וברור. אי אפשר לתת פה שיקול דעת של אדם אחד או של מועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע אתה לא מרגיש שזה מנוסח באופן הזה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושב ראש המועצה ינהל את המרשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשנגיע ל-50. כרגע אנחנו ב-49. בוא תתמקד רגע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שתיים, ביחס להכנסה, אין פה פירוט של מה זה הכנסה וחייבת להיות התייחסות. לטעמי, גם הכנסה של בעלים היא הכנסה. זה לא הלוואה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, זה נדון. נגה גם נתנה את הצד השני של המפה הזו. שום דבר הוא לא הרמטי ומוחלט ובלי בעיות. תחדש. אנחנו הבנו, זה דובר. בוא תחדש. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להבין מה זה הכנסה. עסקת ברטר זה חלק מההכנסות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אמרנו שכן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כתבנו את זה. בהגדרה של הכנסה. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> בהגדרה של הכנסה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא יכולה עם זה שחוזרים על דברים שנאמרים עוד ועוד. תהיו קשובים למה שקורה פה, זה כבר נדון. שלי, רק דברים חדשים שלא נאמרו, אני מבקשת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הדברים קשורים אחד בשני. כשנאמרים דברים מסביב לשולחן, בוודאי שיש אינטרסים, לכולם יש אינטרסים, זה ברור. אבל צריך להבין שאם יש גוף תקשורת, שהוא עדיין זעיר ולא בהכנסות גבוהות ובמקרה, הוא גם בעלים של פלטפורמה אחרת והוא במשא ומתן לרכוש ערוץ חדשות אחר, בוודאי שיש לזה משמעות. בוודאי שלמצרף של כמה גופי תקשורת יש משמעות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> והנקודה היא? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הנקודה היא, שאנחנו לא יכולים להתעלם מזה ואנחנו לא מחוקקים פה פרטנית לאנשים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הצעתך? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הצעתי היא שצריך להתייחס גם לנושא המצרפי. אם יש הכנסות מכמה גופי תקשורת, שאתה הבעלים שלהם, יש לזה משמעות. אני לא הייתי רוצה שיהיו מניפולציות כדי לא להגיע לרף, לא משנה מצד מי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את זיו על העניין המצרפי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים להיזהר מזה וזה לא משנה מי הגוף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו השעה הרביעית על הסעיף הזה. הדברים היו יכולים להתקצר לחצי שעה, אם לא כולם היו חוזרים על כולם. או רצים לסעיפים שלא קשורים. אי אפשר לנהל ככה דיונים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. לגבי הפקות המקור, אני ביקשתי שה-ממ"מ יציג את שני המחקרים שאני עשיתי ואמרת שאת תזמיני אותם לוועדה, מתי הם יבואו להציג לנו את זה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הם ענו לכם מתי הם מגיעים עם זה? << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אנחנו ביקשנו מהם להגיע בפרק הפקות המקור ולא עכשיו. כי זה מיועד יותר להפקות מקור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו ואביתר, אני רוצה לשמוע את עמדתכם לעניין המצרפי. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני אענה להערה הזאת, בכך שהיא לא תהיה מבוססת מודל עסקי כזה או אחר, או אמצעי מימון כזה או אחר, למשהו שבאמת ייתן פתרון מהותי, כך שמי שיצטרך לבחון את הסוגייה הזאת יוכל לבחון את זה ולא יוכלו לעקוף את זה באמצעים כאלה ואחרים. נגיד, הצעה לפי ספירת מנויים, יש מודל עסקי ששייך להיסטוריה של מנוי שנרשם בכבלים ובלוויין, אבל זה לא מבטיח שהמודל העסקי הזה יחיה בעתיד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה דעתך על ההצעה של הרשות השנייה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> ברושם הראשוני שלי, היא מתייחסת לעולם הישן, לספור כמה הכנסות מפרסום וכמה ממנויים, העתיד הוא אחר כנראה. אנחנו לא יודעים לחזות אותו, בגלל זה אני רוצה לתת פתרון - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בהקשר הזה, אם אנחנו מסתכלים על מפרסמים, חייב להבין שעוגת המפרסמים בישראל היא מוגבלת. המודל העסקי שאתם מציגים, יכול להוביל לקריסת הערוצים. יכול לפתוח את התחרות, אבל העוגה מוגבלת. מה יקרה כשלא יהיו מפרסמים? הערוצים יקרסו. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> יש לי הסתייגות לטענה הזו, מהסיבה שכיוון שאנחנו נמצאים בשוק, שהוא ברקע שלו ריכוזי שנוהל על ידי רגולטור, הוא בהגדרה מצומצם יותר, יש בו - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כרגע המצב בישראל הוא ריכוזי בעיניך? מבחינת כמות הערוצים שמשדרים חדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כרגע לא קשור לסעיף 49. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה קשור מאוד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נדון כבר. אני רואה את עדי ואביטל. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני לא חושבת שההצעה של הרשות השנייה לא הייתה הכנסה ממנויים, אלא מספר המנויים. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אדרבה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו בעולם החדש מבינים היטב - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היא לא אמרה הכנסות, היא אמרה מספר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה אדרבה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> מה זה מנוי? מה ההגדרה של מנוי? איך מגדירים את זה? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אם אדם שהוא גורם מסחרי עסקי, נותן לי מנוי לשירות שלו בחינם, הוא בוודאי מרוויח משהו, גם אם אני לא משלמת לו דמי מנוי חודשיים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ברור. כי מפרסמים יפרסמו אצלו. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מספר המנויים אמור לבדוק מידת תפוצה, מידת חשיפה, מידת השפעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מודה לכם על הכול. לפני שזיו גלעדי קורא את סעיף 50, אני רוצה להבהיר, אנחנו ישבנו על סעיף 49 שעתיים וחצי בדיון הקודם ועוד כשעתיים היום וזה קורה, לא בגלל שדברים לא נשמעים פה, אלא בגלל שלכולם חשוב להשמיע את קולם, גם אם מישהו לפניהם השמיע את קולו ובגלל שרבים מכל מעלים את כל הבעיות שיש לכם עם החוק בכל סעיף. אני אהיה הרבה יותר קפדנית מכאן והלאה. מי שידבר רק כי הוא רוצה לשמוע את עצמו אומר את מה שכבר נאמר, לא יקבל רשות. הדברים נאמרים רק פעם אחת. אם הם נאמרים, לא חוזרים עליהם ולא מכניסים את כל הבעיות בחוק לכל סעיף. בקצב הזה, גם עוד עשר שנים ליוצרים לא יהיה כסף ואנחנו מדברים על עוד שנה שכבר אין יותר כסף ליוצרים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מצד שני, הרגע אמרת שנטפליקס לא יממנו הפקות מקור. אתם מעגנים את זה בחקיקה, את סותרת את עצמך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אך ורק מה שנוגע לסעיף, נקודתית ואוזני תהיה מאוד חדה בדבר הזה ולא לחזור על מה שכבר נאמר על ידי אחרים. זיו גלעדי, בבקשה, נא לקרוא את סעיף 50, עם הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מרשם ספקי התכנים 50. יושב ראש המועצה ינהל מרשם של ספקי תכנים לפי סימן זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה ינהל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש דברי הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המרשם צריך להתפרסם, מישהו צריך לרשום את הדברים שם, להעלות אותם לאתר האינטרנט, לעדכן אותו במועדים הרלוונטיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא המועצה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> צריך שהמועצה תנחה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> היו"ר יעלה לאתר? לא הבנתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סיימת את דברי ההסבר? תרחיב. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש היבטים טכניים לדברים האלה. במשרד התקשורת גם יש מרשם, צריך להעלות אותו לאתר, צריך לראות שהוא מעודכן, צריך לראות שדף האינטרנט עובד. זה הדברים הטכניים. נושאים מהותיים, כמו, הוצאה מרישום במרשם, שזו סמכות קשה ומשמעותית עם השלכות על חופש הביטוי, הסמכות היא לא אצל היו"ר. סמכות המחיקה לא כלולה בניהול המרשם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הוא כן כולל? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוא כולל את הרישום, פנה אליי מישהו, אני צריך לקבל את הבקשה, לבדוק אותה, לאשר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם קבעתם בחוק הבחנה בין מרשם חדשות למרשם תכנים. אתה אמרת מרשם תכנים יושב ראש מנהל, מרשם חדשות המועצה מנהלת. כל הטיעונים שאתה מעלה ביחס התכנים, לא חל על החדשות. תסביר לי למה התכנים פחות רגישים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מסביר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, תן לו לסיים ואם יישארו שאלות, אני אאפשר לך. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מבין שכל הזמן רוצים שאני אסביר דברים שאנחנו לא דנים בהם עכשיו. לא דנים על ביטול, לא דנים על מרשם ספקי החדשות, אבל אני אסביר בכל זאת. רישום במרשם ספקי החדשות, כולל תנאי סף שחלקם קשים לבחינה ודורשים שיקול דעת, מה שלא המצב במרשם ספקי התכנים. לכן, מרשם ספקי התכנים זה בדיקה של תנאים טכניים, זה משהו שהיו"ר יכול לעשות לבדו ובמרשם ספקי החדשות חשבנו - - - למועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה אך ורק טכני? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן, אך ורק טכני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא. התשובה היא לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי. כן. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הדברים שנאמרו פה, זה חלק מהדברים שאנחנו חשבנו לעורר, כי הסעיף קצר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא קצר בתוכן שלו, אבל יש בו עומק משמעותי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא אומר שזה רק טכני. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שינסח את זה ככה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אפשר לנסח את זה בצורה שיהיה ברור שמדובר אך ורק בסמכויות טכניות, קונקרטיות, שאין בהן שום שיקול דעת תוכני. זיו, אני מקשיבה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף שיקול הדעת, הוא סעיף שמופיע ב-46(ב). לא הגענו אליו. נגיע אליו, נדבר עליו. אם תחשבו שגם שם יש שיקול דעת, למרות שלא הייתה כוונה כזאת, נדבר על זה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה לא לנסח את זה כמשהו טכני? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כי יש הבניה של הסעיפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה דעתך שנעשה כבר עכשיו את 46? כולם אמרו לא. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי נוסח, נחשוב אם לדייק אותו במקום כזה או אחר. זיו אמר שהם יכולים לחשוב על זה גם. קודם כול, כשכתוב יו"ר המועצה ינהל את המרשם, בסעיף 53 נקבע שהמועצה היא זו שתנהל את ספקי מרשם החדשות ולא היו"ר. אני מדבר רק על המילים ינהל מרשם. ינהל מרשם שם, יש לזה תוכן יותר משמעותי וכנראה גם מהותי ולכן, בחרתם לקבוע שזה יהיה מועצה. כאן גם כתוב ינהל מרשם, אבל נראה שזה תוכן ביצועי יותר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פנחס, ב-46(ב) כתוב שהמועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו מה ההבדל בין 50 ל-53? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כשרואים את סעיף 50, זה נראה כאילו ההפניה ליו"ר המועצה, הייתה בכובעו כמנכ"ל הרשות, כי זה משהו יותר ביצועי וכשאתה עובר לסעיף 53, אתה מגלה שאותן מילים ינהל מרשם, אולי בגלל השונות בין המרשמים, כן מתייחסות למשהו יותר מהותי. אם זה ביצועי, יכול להיות שיש מקום לחדד ולחשוב על נוסח. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ענינו על זה. אני אתן דוגמה, כדי שהדברים יהיו יותר ברורים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה להבין מה ההבדל בין 50 ל-53? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אסביר. אחד התנאים כדי להירשם במרשם ספקי החדשות הוא שנושא משרה, או בעל השפעה ניכרת בספק החדשות, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה, אין הוא ראוי להירשם במרשם כאמור. זאת שאלה נורמטיבית, שאנחנו חושבים שהמועצה כולה צריכה לדון בה. היו"ר לא יכול לדון בה לבד ולהגיד אני חושב שזה לא טוב. זו החלטה מהותית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה כן האוטוריטה של היו"ר? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> תנאי הסף לרישום במרשם ספקי התכנים, הם יותר טכניים, אין בהם את הממד הנורמטיבי הזה ולכן, היו"ר יכול לשקול אותם לבד וזאת ההבחנה שעשינו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם אתה יכול לחדד את ההבחנה הזו בתוך הנוסח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא שולל. זה לא הנוסח שהבאנו. לדעתנו הנוסח עושה את העבודה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-46 כתוב באופן מפורש, המועצה תרשום אותו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ואם היה כתוב המועצה או היו"ר, לפי העניין? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תרשום, לא תנהל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יו"ר המועצה, הוא דמות מדיניות, הוא שהוא מפעיל, בכובעו כמנכ"ל? אני שואל, כי אני לא יודע למה התכוונתם. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם זה היה מנכ"ל, זה היה ברור. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בגלל שזה אותו אחד. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כרגע עוד אין הפרדה, אנחנו מבינים שיש השפעות פוליטיות וכל מה שדיברנו. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה אי אפשר לכתוב שהמועצה תרשום? הרי ברור שהיו"ר בעצמו לא יבדוק שהאתר עובד ולא יעלה את המסמך. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אתם רואים חשיבות שזה נושא שיעלה למועצה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה כתבת את זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא רואה חשיבות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כתבת בסעיף 46 שהמועצה תרשום אותו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להימנע מפרשנויות רעות שעשויות לבוא בעתיד. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אסביר שוב את העניין שהנוסחים לא הושלמו עד הסוף, כי לא התאפשר לנו להשלים את העבודה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו פה להעיר לכם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אם ההערה היא טכנית, למה לא נכתב ב-46 - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא טכנית. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא טכני. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסיפור הוא של שליטה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעצת הייעוץ המשפטי, בחרנו להתחיל בסימן ב', לדבר על מה נרשם ואז על מי ואיך. הצוות של הייעוץ המשפטי חשבו שיהיה נכון יותר להתחיל עם ההגדרות שהן בסעיף אחרי ואז לחזור ל-44. תהיו עם אורך רוח. יש לנו עוד סעיף אחד, את 51 ואז, אנחנו חוזרים אחורה ל-44 וכל השאלות האלה נדונות שם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מדברים על סעיף כזה או אחר, צריך להסתכל על זה כמכלול. לא חשוב לך מי רושם את המרשם הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו תכף חוזרים לזה. לגבי סעיף 50, יש למישהו משהו לומר? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה שאמרנו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה ואנחנו עוברים ל-51. כן. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני ביקשתי לומר משהו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה, את קראת את מה שדילגנו עליו? את סימן א'? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאת רוצה להעיר, לא שייך לסימן א'? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> ברור שהכול קשור בהכול, אבל זה לא שייך לסימן א'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה ואז נגה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> האם הסמכות הזאת של יו"ר המועצה ניתנת לאצילה? הוא יוכל לאצול אותה לאחד מעובדיו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא קבענו מנגנון אצילה מיו"ר לעובדים במועצה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> המשמעות שהוא לא יוכל לאצול את הסמכות הזאת? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא בטוח שהדין הכללי אוסר על אצילה, אבל לא קבענו מנגנוני אצילה בין יו"ר לבין עובדי המועצה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> זה משהו שצריך לחדד אותו, במובן הזה שזו סמכות שהיא מאוד רחבה, יהיה קושי להעביר אותה לעובד אחר במועצה. האם יו"ר המועצה יוכל להעביר את הסמכות הזו לעובד אחר במועצה שינהל את המרשם במקומו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. אבל הוא יוכל להסתייע מן הסתם באחד מעובדי המועצה. הוא לא יישב כל היום ויהיה על האתר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לכן אפשר שזו תהיה המועצה ולא היו"ר. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אם זו בפועל תהיה המשמעות, מה ההבדל אם אנחנו אומרים שהמנהל מנהל את המרשם ולא המועצה? למה חשוב הדיוק הזה? הוא מנהל המועצה, יש לו סמכות לנהל את המרשם, כמנהל המועצה שמנהלת את המרשם. מה הדיוק הזה מוסיף? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> השאלה המרכזית היא, כשהוגשה בקשה, מי מחליט שאפשר לרשום במרשם ובמקרה של ספקי תכנים, זה היו"ר לבדו, ללא הבאה של הנושא - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ב-51(2) יש שיקול דעת ליושב ראש, אם יש לתאגיד - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כשנגיע ל-51(2) נדון בו. נגה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> האם ממלא מקום יוכל לעשות שימוש בסמכות של ניהול המרשם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> רק כשממלא המקום הופך ליו"ר, כשכהונת היו"ר הופסקה. כל עוד קיים יו"ר מכהן, לממלא המקום אין לו שום סמכות עודפת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, אתה אמרת שזה רק ענין טכני, בלי שיקול דעת, אבל בסעיף 51(2) יש שיקול דעת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נגיע אליו. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שומע שגם אביתר מוכן שזו תהיה המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שלכולנו תהיה תמונה יותר מלאה, אם נקרא גם את 51. לכן אני אומרת, בוא נגיע לליבה של הדברים. נגה, הערה אחרונה ל-50. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני מזכירה שממלא המקום, הוא לא עובד בכלל של הרשות. זה נראה לי לא מתקבל על הדעת שהוא זה שירשום. ניהול המרשם, צריך להיות בידי המועצה. היו"ר לא יתעסק בזה, הוא לא יבדוק שהאתר עובד, המועצה צריכה לרשום. אין דבר כזה בעולם האמיתי של אפס שיקול דעת, אחרת זה היה רובוטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שעניתי על זה. אבל אולי נעבור ל-51 ונראה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא תקרא את 51 וניכנס לעובי הקורה. יש לנו גם כמובן את כל סימן א', שעליו דילגנו. כרגע אנחנו במסגרת, עכשיו אנחנו מתחילים להיכנס פנימה. כן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> תנאי סף לרישום במרשם ספקי התכנים 51. לא יירשם אדם במרשם ספקי התכנים אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות; (2) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום או בעל זיקה לתאגיד כאמור; (3) הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018; (4) הוא תאגיד שאינו החליט על פירוקו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר בבקשה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בשביל להירשם במרשם ספקי התכנים, יש שלושה סוגי דברים שצריך לבחון, הדבר הראשון זה התאגדות בישראל, או רישום כחברת חוץ, כדי למנוע נושאים שנוגעים לתחולת הדין הישראלי ומשטר הפיקוח, הצורך לאכוף דינים בחו"ל וכדומה. לכן, מי שבא להירשם במרשם ספקי התכנים, הוא צריך להירשם כחברת חוץ או להתאגד בישראל. זה יוצר סמכות יותר פשוטה כלפיו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תן לי דוגמה קונקרטית, מי לא? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> תאגידי חוץ שלא נרשמו כאן. אני לא מכיר את כל הדוגמאות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לי זה ערטילאי מאוד. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אתן דוגמה. פעמים רבות כשמתקשרים לרכישת שירותים באמצעות אפליקציות, בחיוב החודשי רואים שהחיוב בוצע לחברות בחו"ל שלא רשומות בישראל. כל אחד והתכנים שהוא צורך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זאת אומרת, יתכבד התאגיד שרוצה לעבוד בישראל ויירשם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בשביל להירשם, צריך לגעת בישראל במובן התאגידי, שזה או להקים כאן תאגיד, או לעשות תהליך מול רשות החברות, של רישום כחברת חוץ. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מדלג רגע על 2, אני עובר ל-3 ו-4. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל 2 זה שיקול הדעת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מסכים ולכן, אני משאיר לסוף. 3 ו-4 לא נמצא בהליכי חדלות פירעון, או שהחליט על פירוקו. הרעיון שהאישיות המשפטית שלו לא מוטלת בספק ולא מושעות סמכויות משפטיות כלפיו, כמו שקורה לחברות שהן בחדלות פירעון וההתחייבויות לציבור הן על כרעי תרנגולת. גם פירוק וגם חדלות פירעון, הלוגיקה זהה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בוא נלך ל-2. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אשאיר לאביתר להסביר את הרציונל הכלכלי. אני אסביר שזה הסדר שבוודאות קיים היום בחוק הרשות השנייה, נדמה לי שגם ביחס לשידורים בכבלים והלוויין. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם תסביר את השולחן, אחרי זה נחליט אם הוא טוב או לא. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני מקריא מהדף, כי רשמתי את הנקודות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תסביר את הפשט קודם כול. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> זה הסדר שמקורו ברגולציה מתקופה שבה שוק השידורים פעל במחסור, כבלים, לוויין, תדרים. יש פה חשש מאינטגרציה אנכית, שתוביל לדחיקה של שחקנים אחרים מהשוק. למשל, רכש תוכן, יחד עם שידור, יכול לדחוק שחקנים אחרים מהשוק, כי לא תהיה להם גישה לפרסומות. אז, פגיעה בפלורליזם כתוצאה מזה. הסוגיה הזאת נבחנה במסגרת העבודה על החוק והרציונל המקורי, של הדחיקה , נחלש אבל לא נעלם לגמרי. תיתכן סינרגיה בין חברת רכש מדיה לבין ספק תכנים, כך שלא היינו רוצים אולי לפגוע בהתפתחות אורגנית מהסוג הזה. אבל החשש הזה, לא נעלם לגמרי, שהאינטגרציה הזאת בין חברת רכש מדיה לבין ספק תכנים, תוביל לדחיקת ספקי תכנים אחרים מהשוק ולא לתת להם גישה לפרסומות. המגבלה פה היא גורפת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסינרגיה והאינרציה והדחיפה, אני לא הבנתי כלום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני איתך. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה היה הפשט. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כתוב פה שהוא אינו חברת רכש מדיה או משרד פרסום. זה התרגום של הסעיף. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> דיברתי על דחיקה אנכית. המושג של דחיקה אנכית לא הובהר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה דחיקה אנכית? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אף אחד לא הבין מילה ממה שאמרת. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני אתן דוגמה. לבזק יש גישה לסיבים אופטיים והיא יכולה למנוע משחקנים בתחום אספקת האינטרנט לפעול בשוק, כי היא לא תיתן להם גישה לסיבים האופטיים, שבזק היא מונופול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לתשתית. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אותו דבר גם פה. שחקן שהוא מפרסם גדול בשוק, הוא רוכש מדיה, הוא מפרסם את התאגידים הכי גדולים במשק - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת פרסום שקונה - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני חושב שהבנתי אותך. אתה אומר, חברה מאוד גדולה, שרוצה לחדור לשוק עם המוצר שלה. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> חברה במקטע של התכנים או במקטע הפרסום? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> היא צריכה לפרסם את המוצר שלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברה שמייצרת את המוצר או שמפרסמת? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נניח חברה שמייצרת. חברה מייצרת עטים ועכשיו היא רוצה למכור את העטים בשוק, יש לך שתי אופציות, אופציה אחת זה לקנות פרסומות, שאולי יהיו מאוד יקרות. אופציה אחרת, זה להשתלט על מדיה כלשהי, נניח על פלטפורמה ובפלטפורמה הזאת - - - << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> פנחס, לא מדויק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברת פרסום, או חברה שמייצרת את המוצר? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> חברת הפרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא החברה המייצרת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החברה המייצרת, יכולה להשתלט על חברת הפרסום, כדי לקדם את עטים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זו חברת פרסום שעובדת עם קוקה-קולה, נביעות, ספרי תהילים. זה מה שהם מוכרים והם אומרים לעצמם, במקום לשלם כסף לספקיות אחרות, נקים אנחנו פלטפורמה חדשותית נפרסם בחינם. אני צודקת או טועה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> לא בהכרח. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כן. את צודקת ויש לנו גם את חברת הפרסום ויש לנו עוד יצור שנקרא חברת רכש מדיה. שזה גוף שמתווך בין משרדי הפרסום לערוצים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> או חברת רכש. מישהו בשרשרת. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> מה שהסעיף הזה אומר, ששני הגופים האלה לא יכולים להיות ספק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מאוד בעד. חוזרים עוד שעה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מחדשת את הדיון. אביתר, המנכ"ל אמור להגיע? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> הוא אמר לי שהוא יגיע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תנסה לברר. אביתר, אני רוצה שתחזור להסבר של 51(2). << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> חברת רכש מדיה, זו חברה שבעצם קונה שטח פרסום מערוצי טלוויזיה, משדרים ומן הצד השני, היא מביאה את הכסף הזה מגופים - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> היא מאגדת חברות פרסום? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> בדיוק. ייתכן שחברת רכש מדיה כזו, אם היא גדולה מאוד, היא עשויה להיכנס לשוק השידורים, להקים לעצמה ערוץ. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> להפוך לשחקן עצמאי. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> להפוך לשחקן עצמאי בתחום המדיה וזה יכול להגיע למצב שערוץ מסוים, שאין לו גישה לחברת רכש מדיה כזו, עלול להיפגע, יהיו פחות לקוחות שירצו לקנות ממנו שטח פרסום, בגלל שיש קשר בין חברת רכש המדיה לבין ערוץ מתחרה שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד פעם. חברת רכש מדיה פתחה גוף שידור. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> היא יכולה להחליט שכל הגופים המפרסמים שהתקשרו מולה, יפרסמו אך ורק בערוץ שהיא - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אצלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> רכש מדיה מחליטים למפרסמים איפה לפרסם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> המפרסמים עצמם לא אמורים להחליט? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך זה עובד? תסביר לנו רגע. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני לא מומחה לשוק הזה, אבל - - - << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> עדיף שאנשים מהשטח יסבירו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, אתה רוצה להסביר? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אני גם לא מהשטח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש פה מישהו שיודע לתת הסבר מושכל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. תמשיך אביתר. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> חברת רכש מדיה כזו, התפקיד שלה זה לנתב את הכספים שהיא מקבל מהמפרסמים, לגופים שבהם היא תזכה לרייטינג הגבוה ביותר, או לפי העדפות של המפרסמים שלה. במקום בו יש קשר עסקי קבוע, אותו קשר בין חברת רכש המדיה, לבין ערוץ השידורים, יכול לפגוע תחרותית במישהו שאין לו את הקשר הזה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לתת לעצמם טובות הנאה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאלות? טענות? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> לא טובות הנאה. זה נוסח שבא מהחוק הישן, שאומר שיש איסור על חברת רכש מדיה להפוך לגוף תקשורת, או לחלופין, איסור על גוף תקשורת להפוך לחברת רכש מדיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה דו-כיווני. פנחס. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בהמשך למה שדובר בסעיף 49, אני רק מעיר שאם יהיו שינויים לגבי הנוסח של ספק תכנים ישראלי, יהיה צורך לשנות את פסקה 1. כתוב כי יירשם רק מי שהוא "תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל, או מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ". אם יורידו את המילה ישראלי בסעיף 49(א) ושחקנים בין-לאומיים ייכנסו לרגולציה, יידרש כאן שינוי של הנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> סעיף 51(1). << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> פנחס, זה לא מתחייב. זה שתי החלטות נפרדות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לחייב אותו להירשם כחברת חוץ. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צריך להבין אם הכוונה שיחול עליו חיוב להירשם לחברת חוץ, אני אומר שצריך לדבר על זה. כרגע זה מצב נתון, לאור הנוסח של סעיף 49(א) שאומר ספק תכנים ישראלי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מזכיר שההגדרה של ישראלי קבעה שמעל 50% מהכנסתו היא בישראל. יכול להיות שיש מישהו שעיקר הכנסתו בישראל והוא עדיין לא רשום בישראל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לכן, אתה מתייחס אליו כחברת חוץ גם בנוסח הקיים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> צריך לקבל החלטה לגבי 49(א), זו החלטה אחת. לגבי הקריטריונים ב-51, זה בכל מקרה נועד לשקף יכולת עבודה יותר סבירה למאסדר. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אפשר רק מילה על הסעיף הקטן הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אתן לכולם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה פסקאות, זה לא סעיף קטן. לגבי פסקה 2, ההגבלה כרגע היא מוחלטת? אם אתה מחזיק בחברת פרסום, אתה לא יכול להחזיק בחברת מדיה. השאלה, אם לא חשבתם על משהו מידתי יותר? למשל, מישהו שיש לו החזקה קטנה בהיבטי פרסום, הוצאתם אותו מהשוק, למרות שההשפעה שלו לא יכולה להביא למצב שדוחק שחקנים אחרים מהשוק. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> שיתפרק מהחזקות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מרמה של בעל זיקה ובעל זיקה מוגדר בסעיף ההגדרות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול להגיד לנו מה זה בעל זיקה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> החזקה של 25%. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי מה שאמרת זיו, "פעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום" ואם פעולה משנית היא פרסום, אתה אומר זה עיקרי? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אם אפשר להציע פה, שיירשם פעולתו העיקרית ולא אחת מפעולותיו העיקריות. על פניו, זה אמור לסתום את החשש שהועלה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נשמע לי הצעה חכמה מאוד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> השאלה אם זה לא מצמצם יותר מדי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, דעתך? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מצמצם את הסעיף. פחות מקרים ייכנסו לתוך הסעיף. אם זה אחת מהפעולות, זו קשת מקרים רחבה יותר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מבקשת מכם לדון על זה, לחשוב על זה. דברי הסבר על 3. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> 3 ו-4 הסברנו ביחד, דיברנו על הרציונל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, אתה רושם לעצמך את כל הבקשות פה? << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אני עובר על ההקלטה אחרי זה, מתמלל אותה, אני לא יכול לרשום את כולם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כל עוד יש לכם את זה אחר כך, זה מצוין. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הרציונל הוא שתאגידים בשלבים של פירוק וחדלות פירעון, הם נהנים מכל מיני הגנות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוט. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> הנושא שדיברנו עליו, הגוף שיש לו רכש מדיה והיכולת שלו או של המשדר לתעדף מול גופים אחרים את הפעילות שלו, מתכתב בצורה מאוד ישירה עם עיוות אחר שקיים בשוק, שאני מבקשת להעלות עכשיו. זה מקרה של שני תאגידים שאחד הוא משדר והוא מחזיק בכוח רב והוא מחזיק במקרה בגוף אחר, ספק תכנים, חברת ביטוח, לא משנה מה והוא מפרסם ללא הכרה את עצמו. זה המקרה המשמעותי ביותר, שבו לגוף בעל כוח שוק בתחום הפרסום ומחזיק פעילות נוספת, פותחים את הטלוויזיה ורואים פרסומות רק של אותו גוף, בהיקפים חסרי תקדים, מציקים לציבור, על חשבון עלויות הפרסום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי ירצה לצפות בדבר כזה? המבחן הוא מבחן התוצאה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> גברתי יושבת-הראש, כשאין תחרות ושכולם צופים באותו ערוף ובערוף הזה יש פרסומות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברור. אבל הכוונה היא לפתוח. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אם יושבים סביב השולחן הזה ומדברים ברצינות על שימוש בכוח לרעה, על אפליה פסולה, על היכולת לעשות שימוש במשאב ציבור, כי בסוף, כשנותנים למישהו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא חושבת שההערה הזו לעניין. יש פה גופים רבים שמדברים, אף אחד לא מעיר להם הערות מהסוג הזה. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני אומרת, עוצמת ההתנגדות לדברים שאני אומרת מסמנת שהם נכונים. אני מבקשת לתת את הדעת לנושא הזה ולהתייחס אליו בהמשך. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אני ביקשתי אם אפשר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן אסף. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> קודם כול, לגבי סעיף 51(1), תאגיד שהתאגד ונרשם מחוץ לישראל, השאלה אם זה ברור מספיק מהנוסח הקיים, שבעצם יש לנו ספק תכנים, ההכנסות שלו מעל 40 מיליון שקלים, הוא רשום מחוץ למדינת ישראל ולכן, המשמעות המעשית צריכה להיות שהוא לא יכול לשדר בישראל, אם הוא לא יכול להירשם כאן. לדעתי, זה לא מספיק ברור בנוסח, ברור שהוא לא יכול להירשם, האם זה ברור שהוא לא יכול גם לשדר בישראל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ההסדר הוא לא ב-51, הוא ב-49, שאומר "ספק לא יספק תכנים בישראל, אלא אם כן". האיסור הבסיסי הוא בסעיף 49(א). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו, אבל כתוב ישראלי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> השאלה אם צריך שזה יהיה ישראלי או לא ישראלי, זו שאלה אחרת. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> השאלה היא האם על ספק שאינו ישראלי, חלה חובת רישום במרשם, לפי סעיף 49? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ספק שאינו ישראלי, לפי ההגדרות בסעיף 1 לחוק, הוא מי שפחות מ-50% מההכנסות שלו, לא מופקות בישראל והרף של 40 מיליון. מי שאין לו 50% לא צריך להירשם בכל מקרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> של עיסוק בישראל. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל מי שיש לו מעל 50% - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הכנסות או עיסוק? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני שם רגע את הרף של 40 מיליון בצד, מי ש-50% מההכנסות שלו מופקות בישראל. בשלב הזה, גם אם הוא בין-לאומי ואנחנו יודעים שיש כאלה שעוברים את הרף הזה, הם יצטרכו להירשם במרשם. אנחנו אומרים להם שכדי להירשם במרשם, או שתתאגדו בישראל או שתהיו חברת חוץ. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> יש פה פתח להבין שככל שיש לנו ספק תכנים ישראלי, עם מעל 40 מיליון שקלים, הוא חייב להירשם. אבל מה קורה במצב שאין לו אפשרות מעשית להירשם בגלל סעיף קטן 51(1)? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוא בהפרה של 49(א). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו חוזרים ל-44. בעז, כן. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> לא סיימתי. בסעיף 55, ספק חדשות לא יכול להירשם אם מתקיימות בו כל מיני חלופות, אם הוא מפלגה, אם הוא נושא משרה במדינת איוב, הוא הורשע בעבירה, למה גורם כזה צריך להירשם כספק תכנים? אין שום סיבה שגורם כזה יירשם כספק תכנים, אם הוא נושא משרה במדינת אויב. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מציע שכשנדבר על 55, נוכל לחזור לשם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו מדלגים על זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש מגבלות רבות שאפשר להחיל, שלא הצענו להחיל אותן. אנחנו חושבים שאספקת תכנים, בעולם של חופש ביטוי ושוק פתוח, צריכה להיות עם כמה שפחות מגבלות. לא חשבנו שנכון לקבוע את הדברים האלה, אם יש מחשבה אחרת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ, מה דעתכם? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נשקול את זה. שמענו את ההערה ונחשוב עליה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן בעז. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> יש פה עוד משהו שצריך לבחון, כשנותנים לגורם להירשם כספק תכנים, הוא מופיע גם בסעיף 54, מי שהוא גורם ריכוזי. הצעתנו היא להעתיק את סעיף 54 אחורה, שיהיה סעיף 52 בסוף סימן ב' ולהוסיף בין המילים "לא יירשם במרשם" ו-"ספק החדשות", לא יירשם במרשם ספק תכנים וספק חדשות. שלא ייווצר מצב שספק חדשות, שהוא גורם ריכוזי, מקבל תוך עשרה ימים, בהליך טכני גרידא, אישור להירשם כספק תכנים, מבלי שהמועצה או יו"ר המועצה דן עם הוועדה לצמצום הריכוזיות. אני מזכיר שלפי סעיף 6 לחוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות, מדובר בהתייעצות שלוקחת 60 יום. אם מדובר בגורם ריכוזי, אנחנו מציעים לשנות את הליך המרשם, אבל להוסיף את סעיף 54 לסימן ב' ולחייב גם כאן התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אתה מדבר על סימן ג'? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> זה מופיע בסימן ג', אבל אני מציע להעתיק אותו לסימן ב', שיהיה סעיף 52 ולהוסיף את המילים וספק תכנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שנכון לשמוע את הנציגים של ועדת הריכוזיות בעניין הזה. אבל בגדול, הזכויות שמוגבלות בחוק הריכוזיות, הן זכויות שההענקה שלהן היא בעלת ממד אקסקלוסיבי, או שאפשר לתת לאחד, אבל אי אפשר לתת לרבים ולכן, צריך לשקול האם כשנותנים אותו למישהו אחד ולא לאחרים, איך זה משפיע על הריכוזיות בשוק. אנחנו חשבנו בהקשר של ספקי תכנים, שהם לא ספקי חדשות, שהרישום במרשם, אין בו ממד של הענקת זכות. זו פעילות שיכולה להיות מצליחה מסחרית או לא, אין פה איזו רשות מיוחדת לעשות משהו מיוחד שצריך לשקול אותו. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> זה לא נכון. כי החוק לקידום התחרות וצמצום הריכוזיות מתייחס לנושאים שהם תשתית חיונית ושוק השידורים הוא אחד הנושאים. גם אם לא מדובר במשאב מוגבל, שהמדינה מחלקת, עדיין מדובר בנושא תשתית חיונית שהוועדה לצמצום הריכוזיות - - - << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> אותה תשתית שהייתה במיעוט, תדרי רדיו והיה כבלים ולוויין וזה לא המצב היום. אנחנו עוברים ל-44. חוזרים אחורה. זיו, בבקשה לקרוא את 44 ולתת דברי הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סימן א': ניהול מרשמים – כללי אגרה בעד רישום במרשם 44. השר, בהמלצת המועצה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה רשאי לקבוע בתקנות אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או לחידוש רישום כאמור, וכן דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות אופן עדכונה וסכומיה בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן תשלום על הפרשי הצמדה ריבית ופיגורים והוצאות גבייה על אגרה שלא שולמה במועדה; סכום אגרה לפי סעיף קטן זה ישקף את העלויות המנהליות הכרוכות ברישום כאמור. אני אתחיל מהסוף, פעמים רבות בקשה לרישום במרשם, כרוכה בתשלום אגרה. כאן, רצינו שהאגרה תשקף את העלויות המנהליות, כמה זמן לוקח לבדוק, מה צריך לעשות, עלויות רישום למאגרים וכדומה. בתפיסה שלנו, זה סכומים מאוד קטנים, ששונים מהותית מדמי הרישיון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהם 13 מיליון, נכון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ברשות השנייה. אבל גם בדינים אחרים, רצינו שכאן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה יכול לאמוד מה העלות של דבר כזה צריכה להיות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מאוד קשה לי. אבל - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כמה אלפים? עשרות אלפים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה בין מאות שקלים לאלפי שקלים בודדים, זה הכיוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן, חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה גובה הרישיון היום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 13 מיליון, אם אני לא טועה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> וזה יהפוך להיות מה שאמרת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כמה מאות שקלים. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> הרישיון היום הוא 10.5 מיליון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לכם הכנסה צפויה מתוך הדבר הזה? זה צבוע למטרה מסוימת? איך זה יעבוד? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה נכנס לתקציב הרשות, זה לא סכומים משמעותיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כמה מאות שקלים לכל רישיון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש ביטחונות, כמה מפקידים היום? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אין הצעה לבטוחות בחוק. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון להיום, כמה זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אגב, למה? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למקרה שפתאום מישהו פושט רגל. יש היום ביטחונות, שזה סכומים גבוהים. כמה? << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> בערוצים הגדולים יש בעיקר כתבי התחייבות. גובה הערבויות הבנקאיות, סדר גודל של 5 מיליון שקלים. התחייבויות של בעלי מניות זה כ-20 מיליון שקל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שזה למקרה של סכסוך עבודה, אי-תשלום חובות, הפרשים סוציאליים, נכון? << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> זה עבור החובות שלהם, יש להם חובות דמי רישיון. זה התחייבויות מול הרשות השנייה. התחייבות לדמי רישיון, התחייבות לסוגה עילית, בערך מחצית מהסכום זה עבור התחייבות של סוגה עילית, שאם הם לא עומדים בהתחייבות של סוגה עילית, אפשר לחלט ערבויות או לממש כתב התחייבות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> למה זה מבוטל בחוק? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מפרידים בין ההתחייבות ליצירה עברית, לבין הדרישה לדמי רישיון שלא אמורים להיות יותר מ-10 מיליון שקלים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> גם ביחס ליצירה, המכשיר של ערבויות הוא מכשיר קצת מיושן. הוא משקף תפיסה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נבטל אותו כבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ברישיונות שמנפיק משרד התקשורת, רוב הערבויות בוטלו, או הופחתו לסכומים נמוכים. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> מועצת הכבלים והלוויין זה עשרות מיליונים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מתעקשת להישאר בסעיף הזה ואם הוא נוגע אך ורק לסכומים המצוינים בסעיף הזה. האם השאלה נוגעת לסעיף הזה? << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> כן. אם לא, תעצרי אותי. מודי שפרסקי, מנהל רגולציה בחברת יס. בכמה דיונים קודמים, משרד התקשורת אמר שיעביר רשימה של סמכויות המועצה וזה קשור לסעיף הזה, כי כרגע אומרים שלא ייעשה יותר שימוש בכלי של ערבויות, איך אנחנו לומדים את זה מהחוק? כי בחוק היום גם לא מופיעות ערבויות ובכל זאת, ברישיונות יש ערבויות. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> בחוק הרשות השנייה, יש סעיף שמדבר - - - << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> אצלנו, אני לא בטוח שמופיע. << דובר >> שולמית סקעת: << דובר >> בחוק הרשות השנייה יש הסמכה למועצה לקבוע כללים לערבויות עבור דמי רישיון, עבור סוגה עילית וכן כתבי התחייבות עבור שני הסעיפים האלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, תענה על זה. << דובר >> מודי שרפסקי: << דובר >> בשביל זה ביקשנו את רשימת הסמכויות. איך אנחנו מוודאים שבחוק הזה, לא חוזרות כל ההוראות הרגולטוריות המופרכות שיש היום? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב שהסקירה עלתה לאתר הוועדה. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> שבוע שעבר העברנו לוועדה רשימה של סמכויות אסדרה. קיבלתם את רשימת הסמכויות? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בקבוצה. יש לי את זה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה מופיע בחומרים לקראת הדיון. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> עברתי על החוק, בדקתי היכן יש סמכויות אסדרה. הנושא של הערבויות הוא לא חלק מהחוק הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה פשוט לא הגיע אלינו אביתר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מצדה רוצה לחדד את השאלה. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד המשפטים ומשרד התקשורת, כרגע לפי המנגנון המוצע, אין ביטחונות ואין ערבויות, האם זה מנגנון שחשבתם עליו כשבאתם לקבוע את ההסדר הזה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בהחלט. אנחנו רואים את המנגנון הזה שקיים בדינים הקיימים כמנגנון מכביד שמשקף עולם אכיפה מיושן. המנגנון של הבטוחות האלה מחייב את החברות לרתק כספים מראש, כדי שביום הדין, שיכול להיות שלעולם לא יגיע, אפשר יהיה לעשות בזה שימוש. היום יש מנגנונים טובים מזה למדינה, גם לרשות שאנחנו מציעים פה, יש מרכז אכיפה וגבייה, יש סמכות לאכוף באמצעות עיצומים כספיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שאתם מונעים פה, זה שגוף מסוים יצטרך להעמיד כספים בצד. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> חלק מהמעבר מעולם הרישיון לעולם של מרשם, שבו אנחנו עוברים לעולם של אכיפה בדיעבד. אנחנו לא רוצים ליצור חסמי כניסה או כל דבר שמונע מהשחקנים לפעול בשוק, או מגביל את היכולת שלהם לפעול בשוק. בטח שלא להטיל עליהם נטל הוני כזה או אחר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו גם שאלה שנתונה לפרשנות. שלא יהיה מצב שאותו שחקן מחליף כובעים והופך לשחקן, רק במסגרת אחרת. הביטחונות האלה באים להגן על העבודה העיתונאית, במקרים של פשיטת רגל וכדומה. את אומרת שזה קשור לחובות מול המדינה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> הערבויות והבטוחות הן בעצם איזשהו כלי אכיפה מיושן יחסית. הכוונה לעבור לכלי אכיפה מתקדמים של עיצומים. גברתי, חשוב להגיד בעקבות זה, שאם לא יהיה לנו פרק עיצומים, לא תהיה אכיפה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מודעים לדבר הזה. אנחנו מדברים על מודל שבו בתום השנה בודקים את גוף השידור ורואים האם הוא עמד בדרישות או לא. עד שהחוק הזה יעבור ועד שתעבור שנה ממנו, אפשר יהיה לחוקק את העיצומים. לא יהיה וואקום שבו אין את העיצומים האלה, בהנחה שיהיה פיצול וגם זה לא בטוח. רק לגבי סעיף 44 ולא דברים שנאמרו. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> שמעתי את דבריו המרגיעים של זיו בקשר לזה שהאגרה תהיה מינימלית ולא תהווה חסם כניסה. אבל זה לא כתוב בחוק וצריך לשקול, אם רוצים להכניס לחוק עצמו את המטרה של האגרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך היית מנסח את הסעיף? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> אני גם לא אדע מה ההבחנה בין עלויות הרישום, שזה מה שכתוב בדברי ההסבר - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כתוב שזה ישקף את העלויות המנהליות. זה כן כתוב. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> של הרישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> על הרישום אנחנו מדברים. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> לא בטוח שניתן להבחין בין העלויות המנהליות של הרישום, לבין העלויות המנהליות של המועצה בכללותה ופעולות אחרות שקשורות לרישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לכן כתוב רישום. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> השאלה היא, מה המשמעות של רישום, אני לא יודע מה זה רישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא הסביר הרגע. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> אנחנו צריכים להיזהר כאן. לפי הסטטוס קוו הקיים, ערוצים זעירים לא משלמים דמי רישיון. אנחנו צריכים להיזהר ממצב שאנחנו לא מוסיפים רגולציה שלא קיימת כיום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> באיזה אופן? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> שהאגרה הזו תהפוך להיות דמי רישיון, שתקשה על ערוצים זעירים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> במה היא תקשה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך כמה מאות לעומת כמה מיליונים זה מקשה? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> כמה מאות זה מה שנאמר פה בוועדה, אבל זה לא משתקף מהחוק. זה יכול להיות כמה אלפים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה היית מוסיף או מוריד? << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> צריך להיות כתוב בחוק עצמו מה זה אומר ומה העלויות שזה צריף לשקף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כתוב בגוף החוק עצמו. אסף. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אני מסתכל פה בסעיף, ההתייחסות לאגרה היא בקשר לרישום או חידוש רישום, המשמעות של חידוש רישום, זה שבעצם בסמכות המועצה לקבוע את הרישום לתקופת זמן מוגבלת וממילא, יש לה אופציה לחדש אותו. אם המטרה היא פחות רגולציה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רישום חד-פעמי וזהו? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> רישום חד-פעמי. ככל שניתן אפשרות לתחום את הרישום, המשמעות שניתן המון כוח בידי יושב-הראש או המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הנקודה ברורה. זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הרישום אמור להיות חד-פעמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אין פה מקרה שכל שנה צריך לחדש את הרישום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה אין מקרה? זה לא כתוב גברתי. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש דברים רבים שלא כתובים. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אם לא כתוב שהרישום מוגבל, הוא לא מוגבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל עוד לא כתוב שצריך לחדש כל שנה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כמשפטנים אנחנו יודעים שברגע שיש סעיף שמתייחס לחידוש, המשמעות היא שיש פה פתח. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, למה מתייחסת המילה חידוש? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן חשבנו שאפשר לקבוע את האגרה לפי אירועים עיתיים. אפשר להגיד, פעם בשנתיים אתה צריך לשלם אגרה בגין היותך רשום במרשם. זה לא חידוש. לא צריך לעבור את הפרוצדורה של רישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> רק לשלם שוב את הכמה מאות? למה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> מי שיבנה את האגרה, יצטרך לחשוב איך לבנות אותה. אם זה יהיה בתשלום חד פעמי, או בתשלומים מדי כמה שנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה משאיר את זה לשטח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני רוצה להזכיר, אחד, עשינו מגבלה שאמרנו שזה עלויות מנהליות. שתיים, הפרוצדורה של קביעת האגרה כאן, אפילו בסטנדרט של קביעת אגרות, היא מסובכת. זה שר, בהסכמת מועצה, אני אומר לכם, כי זה לא כתוב כאן, שיש ועדת אגרות במשרד האוצר שצריך לעבור אצלה וצריך לעבור בוועדת כלכלה בכנסת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל מי שרוצה להירשם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא. כשקובעים את גובה האגרה. אם מישהו ירצה לקבוע אגרה מופרזת, הוא צריך לעבור שלבים רבים בדרך. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> דווקא מן הטעם הזה, בואו נציין את זה באופן מפורש, שהרישום יהיה חד פעמי, שהאגרה תהיה שוויונית לכולם ויש לנו ניסיון מחקיקה אחרת, שבה יש סעיפים זהים והרגולטור פירש את סמכותו לקבוע את הרישום באופן חלקי, לתקופות זמן קצובות ולא באופן חד פעמי. זה סעיף פשוט, להוסיף שהרישום יהיה חד פעמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי. זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הכוונה שהרישום יהיה חד-פעמי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לך בעיה להוסיף חד-פעמי? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> צריך לחשוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תחשוב אם יש השלכות רוחביות לדבר הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> באגרות, רצינו להשאיר אפשרות אם נכון לגבות אותן באופן תקופתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני משאירה את זה לשיקול דעתכם לכאן או לכאן. דב. << דובר >> דב אברמוביץ: << דובר >> גברתי, זה כתוב בדברי ההסבר. לא כתוב מה מטרת האגרה ועל מה היא באה לכסות. אסף אמר שהאגרה תהיה אחיד, אני חושב שצריך לתת סמכות בידי מי שיקבע, גם לקבוע אגרות שונות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה ואסף אומרים דבר והיפוכו. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אנחנו חולקים זה על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אחד אומר זה צריך להיות פר גוף, השני אומר צריך להיות אחיד. איך זה כרגע לפי החוק? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אין לזה התייחסות כרגע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה אומר החוק עכשיו? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> שיש שיקול דעת לשר בהקשר הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה לשר, בהמלצת המועצה, זה מגיע לוועדה. יש הליך הכי מכביד שאפשר להעלות על הדעת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה שלא נפשט אותו ואם זה לא מאוד עקרוני, נקבע כמה מאות שקלים באופן אחיד. אני לא הבנתי למה זה רע. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> דיברנו על לקבוע את זה כ-1,000 שקלים, זה נוסח לא מקובל. זה לא דברים שקובעים בחקיקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כי לא אומרים את הסכום המדויק ודברים יכולים להשתנות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה נקבע בחקיקת משנה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> האם זה יהיה מחיר קבוע או משתנה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הרישום במרשם, מבחינת העלויות המנהליות שכרוכות בו, אין סיבה להניח שתהיה דיפרנציאליות. אבל שוב, הגוף המיישם יגיע ויחשוב איך לעשות את זה. יכול להיות שהוא יסבור שחברה שהתאגדה בישראל יותר קל לבדוק לגביה וחברת חוץ יותר מסובך, האגרה שונה. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אתה מבין שאתה מאפשר פה שיקול דעת? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לא יכול לקפוץ פתאום למיליוני שקלים בחברה מסוימת? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אחד, ישאלו אותם אם זה משקף את העלויות המנהליות, שזה שיקול הדעת המהותי מובנה כאן ושתיים, בהליך הפרוצדורלי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הבנתי, העלויות המנהליות מגדרות את הסכום בכל מקרה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו גם תוספת חריגה. לא מקובל לקבוע את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 45. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אולי תקבעו את זה לפי נוסח מקובל בחקיקה שזה ייקבע לפי עיקרון העלות? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה לא נוסח מקובל בחקיקה. נוסח מקובל בחקיקה הוא לא להבנות את זה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> במקומות שרוצים להדגיש שזה ישקף עלויות. כמו בחוק תאגידי מים וביוב. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זו לא אותה עלות אסף, זה לא בר השוואה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אסף, תודה. סעיף 45, בבקשה סעיף. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוא סעיף ארוך, נקרא את כל הסעיף? או נפרק לסעיפים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אתה חושב שזה יהיה יותר יעיל לוועדה? אני מציעה שתקרא הכול ותתחיל להסביר את אחד. תעשה את א' ונעבור ל-ב'. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ביטול רישום במרשם 45. (א) המועצה רשאית לבטל רישום במרשם של ספק רשום או להתלותו עד לקיום תנאים שתורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם באספקת תוכני צפייה־ושמע, לפי העניין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו: (1) הגורם הרשום ביקש את ביטול רישומו; (2) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי; (3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לרישום במרשם; (4) הגורם הרשום הפר הפרה מהותית של הוראה מהוראות לפי חקיקת התכנים המסחריים שנקבעה בתוספת השנייה, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורתה לו המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני ער למחלוקת לגבי הסעיף הזה. אני אסביר את העיקרון המסדר. בכל מקום שבו נדרש לקבל היתר מנהלי לפעולה כלשהי, בין אם זה רישום במרשם, רישיון, היתר וכולי, הם לא חד כיווניים. גם בעולמות של אסדרת העיסוק וגם בעולמות שונים במשק, ייתכן שקיבלת אישור ובנסיבות מסוימות, מי שהעניק לך את האישור, יגיע למסקנה שהאישור הזה צריך להתבטל. הדבר הזה של הביטול, יש בו משמעות נורמטיבית יותר חמורה. לאשר משהו זה "קל", אבל להגיד עכשיו אחרי שאישרתי אני אומר לא, זה משהו יותר מורכב ויש לו יותר משמעויות, בעיקר בגלל ההשפעות על ההסתמכות, ההשפעה על צדדי ג' שהבינו שהאישור הזה ניתן כדין ועכשיו אומרים שלא ולכן, צריך לשאול את הדברים האלה בזהירות. אחרי כל הדברים האלה, עדיין, אנחנו חושבים שבנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, במיוחד בעולם שלנו, שאנחנו עוסקים בעולמות של חופש הביטוי, מעבר לשיקולים הרגילים של חופש העיסוק וההסתמכות וכדומה, הדבר הזה צריך להיות עוד יותר חריג. הבנינו כאן רשימה סגורה של קריטריונים שבהם אפשר לבטל את הרישום במרשם. הראשון, זה לבקשת הגוף הרשום. זה קל להבנה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אין עם זה בעיה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הקריטריונים של מידע כוזב? זה השני. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> לנו יש הצעה קונקרטית לניסוח אחר בהקשר הזה, בחומרי הרקע. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הרישום למרשם ייעשה על מסמך או טופס שיהיה צריך להגיש למועצה. במסמך הזה, יהיו שדות שצריך למלא, הטופס לא מובנה, אבל צריך לחתום עליו ואם הפרטים שמילאת בטופס הם לא נכונים, יכולים להגיד בדקנו - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה כולל שקיפות כלכלית של מצב החברה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא רואה סיבה לבקש מידע כזה. מי שיעצב את הטופס, חזקה עליו שהוא יבקש דברים רלוונטיים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מי יעצב את הטופס? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המועצה. חזקה שיעצבו טופס רלוונטי ויסתמכו על המידע שיימסר בטופס. אם המידע שיימסר בטופס יהיה כוזב, מטעה, חלקי או שגוי, זה יכול להוביל אותו למסקנה שהוא לא היה צריך לרשום. הוא הניח שהדברים הם שונים מכפי שהם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה הגיוני מאוד, אבל מה קורה אם זה משתנה לאורך זמן? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אסיים לדבר על הקריטריונים ונפתח? הקריטריון השלישי, עונה לשאלתה של חברת הכנסת טל מירון, הוא שחדל להתקיים תנאי מהתנאים לרשום במרשם. משהו שבעת הגשת הטופס היה אמת וחל שינוי עובדתי בשלב מאוחר יותר, ברכיב שמביא למסקנה שלא צריך לאפשר לו להיות רשום במרשם. למשל, סוגיות של חדלות פירעון. זה משהו שיכול להתרחש גם אחרי הרישום. הסעיף הרביעי, עוסק בהפרות מהותיות של הוראות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קיבלנו הרגע הודעה מהמנכ"ל שהסעיף הרביעי לא יידון כרגע, כי הוא קשור בעיצומים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תעשי לנו סדר רגע גלית, כי בדיון הקודם אמרתם שמבטלים את כל הסעיף הזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה אנחנו מוציאים את (א)(4). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> משאירים את 45(א)(1), (2), (3)? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בדיוק. כרגע לא דנים ב-4. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ולגבי שאר תתי הסעיפים? אמרתם שאתם מורידים את הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כרגע, החידוד הוא 45 קיים, רק (א)(4) שקשור לעיצומים כרגע לא דנים בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ושאר הסעיפים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאר הסעיפים, כן. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני רק אדייק, זה לא רק בגלל שהוא קשור לעיצומים, אלא גם שפוטנציאל הפגיעה בחופש הביטוי הוא משמעותי ביותר וזה היה במחלוקת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה ביטול מרשם בסוף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נפיץ, לא דנים. כרגע, הוא לא קיים בחוק. סיימת את דברי ההסבר? כן, בעז. סליחה. יש לייעוץ המשפטי כמה שאלות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם לי יש שאלות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נותנת לבועז כי הוא מצביע יפה ואז אליך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לגבי 2, השאלה אם כל מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי, מקנה למועצה סמכות לבטל או להתלות רישום, על כל המשתמע? גם לזה יש צד שני, אדם הגיש מידע כוזב, עד כמה הוא משמעותי? אם מישהו מסר מידע חלקי או שגוי, שזה יכול להיות בשוגג, האם מבטלים אותו מהמרשם? האם לא נכון לקבוע מדרג של ביטול רק במקרים של הטעיה חמורה, או דברים מהסוג הזה? למשל, סעיף 46(א) להצעת החוק קובע ש-"הוראות לגבי פרטים שייכללו בבקשת רישום, ייקבעו בכללי המועצה". זאת אומרת, זה כן מאפשר למועצה להחליט מה יצורף, מה בדיוק יצטרכו להכניס בטופס, ככל שהמועצה מרחיבה את זה, היא מרחיבה את הסמכות שלה להגיע למצב של ביטול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו מדברים על ביטול, אבל אני מזכיר שבסיפא של סעיף קטן א' לא מדובר רק על ביטול. ביטול זה האמצעי הכי חמור, יש גם אמצעים של הגבלה והתלייה. אני מניח שהדבר הסביר לעשות במצבים שבהם היה פרט כוזב, אבל כזה שלא אמור להשפיע על המסקנה הסופית, זה ייטען במסגרת הליך מובנה, שנדבר עליו בשאר הסעיפים והמועצה תצטרך לשקול האם המידע הכוזב הוא כזה שצריך להוביל לביטול, או אולי אפילו התלייה או פחות מזה, שישלים את המידע. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> הסמכות כרגע מונחת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל יש כללים לגבי אופן הפעלת הסמכות. זה שיש סמכות, לא אומר שחייבים ללכת לסמכות הקיצונית ביותר, אם אפשר לרפא את זה בכלים רכים יותר. << דובר >> שי חייק: << דובר >> רק שאתה מתיר אותה, היא קיימת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה פרוץ קצת. אנחנו רוצים להיזהר בזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מבין. בגלל זה קבענו - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המועצה קובעת את הכללים ובתוך הכללים האלה, היא יכולה להחליט אם לבטל. אם זו תהיה מועצה עם יד קלה על ההדק, היא יכולה לקבוע כללים ואחר כך, לעשות בהם שימוש ולבטל. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מודה שלא הבנתי את הטיעון. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אמרת שהיא יכולה לקבוע לעצמה את הכללים, אבל יכול להיות שהיא תהיה מועצה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הטענה שהמועצה תחליט מה מידת הכוזבות של המידע ואז, היא תחליט על הסנקציה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בוודאי כשמגיע אליה מקרה, היא צריכה להגיד זה לא כוזב, כי זז או נשמט אפס בטופס, אלא משהו יותר משמעותי ואני לא יכולה לקבל את זה. זה כמובן צריך לעמוד במבחנים משפטיים. ביטול רישום במרשם או ביטול רישיון, זה אקט מאוד קיצוני. אנחנו במשרד התקשורת למשל, לא עסקנו בזה מעולם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה מתבטאת הקיצוניות הזאת בסעיף הזה? כי אם לצורך העניין, המועצה תתכנס ועל בסיס סעיף 45(א)(2) היא תחליט שהמידע היה כוזב, על פי תפיסתה והיא מחליטה לבטל. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> - - - לא בא לידי ביטוי בנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בסעיף 45(א)(2) זה מה שכתוב. << דובר >> שי חייק: << דובר >> זיו, ההנחה שלך היא שיישבו במועצה הזאת צדיקים וזה בסדר. זאת ההנחה שצריכה להיות במדינה נורמלית. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו לא ההנחה. ההנחה שלי שיישב שם יועץ משפטי, שיגיד להם שצריך להיות מסוגלים להגן על ההחלטה הזאת בבית המשפט. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אם המועצה הזאת תקבל החלטה שרירותית לחלוטין ותמחק מהמרשם, מסיבות שהן לא - - - << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ההנחה שההחלטה הזאת תבוטל. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> זה נתון לביקורת שיפוטית. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אתם מבינים מה קורה לגוף ברגע שהרישום מבוטל? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, כן. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> הערה מקדימה, מדברים פה על סמכויות של מועצה, שאנחנו עדיין לא יודעים באופן סופי איך היא תמונה וזה משליך באופן ישיר לסמכויות - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נאמר. אנחנו כולנו לוקחים את זה בחשבון. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> מעבר לזה, בחומרי הרקע יש נייר עמדה שאנחנו הגשנו, הצענו שינוי נוסח לסעיף 2 והוא כדלהלן: הרישום במרשה נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי, בעניין מהותי, אשר אילו עמד בפני המועצה, בעת הגשת הבקשה, היה בו כדי להביא לדחייתה. רק אז, המועצה תוכל לגרוע מהמרשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה דעתכם להוסיף? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> זה לדמות את סעיף קטן 2, לסעיף קטן 3. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה נשמע לי כמו פתרון הגיוני וסביר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני רק מזכיר, שבסעיף קטן א', יש מדרג. הביטול הוא הכי קיצוני במדרג, אבל יש חלופות נוספות. אני מבין שמה שבעז מציע, הוא רק לעניין ביטול ולא לעניין התליה או הגבלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נכון. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> העילות הן אותן עילות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שלא יקרה מצב שלמישהו הייתה טעות במחשב ובגלל זה הוא נמחק מהמרשם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו נבדוק את זה. זה לא נוסח מקובל בהסדרים רגולטוריים דומים, אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בעז, אם הבנתי נכון, זה קושר בין 2 ל-3. חדל להתקיים תנאי מהתנאים לרישום במרשם, ברור לכולם שאתה לא אמור להיות שם. אותו דבר לגבי 2, אם גילו שהמידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי, ביחס למשהו שאם ביום הרישום הוא היה עומד בפני המועצה, המועצה לא הייתה מאשרת. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> במצב כזה, למה צריך את סעיף קטן 2? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כי זה לא חדל. התברר לך שהוא רימה בהקשר הזה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אבל המשמעות היא שהוא לא עומד כרגע בתנאים וזה מה שמעניין אותנו. הוא לא עומד כרגע בתנאים, בין אם הוא לא עמד גם קודם, בין אם בגלל נסיבות חדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מרגישה יותר בנוח שזה מחולק לשני סעיפים. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אם סעיף קטן 2 מתקיים, הוא מותיר למועצה שיקול דעת רחב אם היה פה מישהו שרימה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נוטים לקבל את ההצעה של בעז על העניין המהותי. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> יכול להיות שאדם מסר מידע כוזב, שהוא הביא אותו למצב שאחד התנאים לא התקיים ובהמשך, התנאי הזה כן התקיים, אבל כרגע יש למועצה סמכות, בגלל שהוא הציג מידע כוזב - - - צריך לחשוב על זה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אפשר להטיל עליו עיצום כספי אם רוצים, אבל למה למחוק אותו מהמרשם? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אגיד לך למה. כי זה נותן פרצה לשחקניות להגיד אין לנו כרגע, נשקר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל על כל טעות קטנה מבטלים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בגלל זה אני כן מקבלת את התיקון של בעז על ענין מהותי. זיו ואביתר, אני חושבת שכדאי להכניס לסעיף את העניין המהותי, כדי להפיג את כל החששות האלה. זה לא גורע כלום מהחוק וזה משקיט את הדעת והמצפון. << דובר >> שי חייק: << דובר >> גברתי, אנחנו מדברים רבות על השוק החופשי, תחשבי רק על האפקט המצנן, שאין לך ודאות רגולטורית, שאולי יום אחד יכולים לבטל. אתה גוף פרטי, אתה משקיע כסף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה ברור. אני חושבת שהנוסח של החוק, עם המלצתי לקבל את התיקון של בעז, שומר על השחקניות מהבחינה הזו. שם, תפקיד. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> הצעה נוספת שיכולה לגדר את זה, בסעיף 45(א)(3) זה תנאי סף ויהיה ברור שמדובר בתנאי הסף שהקנו לנו את כרטיס הכניסה לרישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כלומר, חדל להתקיים תנאי סף מהתנאים לרישום? << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> תנאי מתנאי הסף, לפי הסעיף שקובע אותם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כל התנאים שקבענו לרישום במרשם הם תנאי סף וזו רשימה ממצה. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אם אתה מתכוון לתנאי סף, תכתוב את זה. אחרי זה, כולנו יודעים שכשקובעים מרשם, תבוא המועצה ותיתן את התנאים הטכניים, כמו שכולנו מכירים, למשל, כמו במרשם שירותי הבזק. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מבהיר במפורש, כי זה חשוב, הרשימה שדיברנו עליה קודם, לגבי סעיף 51, היא רשימה סגורה והמועצה לא יכולה להחליט שבנוסף לזה היא רוצה למשל לבדוק הון עצמי או דברים נוספים. רישום במרשם אך ורק בכפוף לאותם ארבעה תנאים ואין בלתם. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> תפנו לסעיף ואם אתם קוראים לזה תנאי סף, תכתבו גם פה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הסעיף הזה חל גם על ספקי תכנים, בסעיף ספקי התכנים וגם על ספקי החדשות, בסעיף ספקי החדשות. הקריטריונים הם שונים. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> למה אין מספר? למה אין שיעור מתוך משהו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש מספר של 40 מיליון, שניהלנו עליו דיון. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> הסכום של האגרה שמשלמים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הוא אמר, זה בין כמה מאות לכמה אלפים. << דובר >> ענת סרגוסטי: << דובר >> כדי לכתוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו נותנים למועצה להחליט. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה השר מחליט, לא המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יותר טוב. יש מנגנון שלם, שעובר דרך השר ומי עוד? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שר האוצר, ועדת אגרות, ועדת הכלכלה של הכנסת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כולם קואליציה אבל. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> יש פה הסכמה, הרי זו הכוונה של משרד התקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסכמה לגבי? << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> לקשור את התנאים לתנאי הסף, אני מציע לנסח את זה בהתאם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא מתנגדת. אני ממליצה גם. אני בעד ההצעה של בעז. אני בעד ההצעה של רונן, אני חושבת שאלה שני שינויים שאפשר להוסיף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גברתי, את יכולה לקבוע את זה. את היו"רית. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא אקבע לפני שהמנכ"ל יישב פה. אני מחווה את דעתי שאני בעד כרגע. זה נרשם. כן נגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לגבי האגרות, איך המנגנון יעבוד? עד שאין את האישור של האגרות, המרשם לא נפתח ויש את החובה לרישום תוך עשרה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא הבנתי מה השאלה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> שתי שאלות. שאלה אחת, המסגרת הכספית של הדבר הזה. אני מבינה שזה נראה סביר מאות או אלפים, אבל אין מגבלה בחוק וזה נתון לשיקול דעת של השר. צריך לגדר את זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, זה לא פרוץ לחלוטין, נכון? כמה עלה לי הנייר, כמה עלה לי הבול, כמה עלתה לי המעטפה, כמה עלה לי. סתם להיכנס לקטנוניות נגה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה לא קטנוניות ויש גם פסיקה על זה. הנקודה השנייה, איך זה יעבוד מבחינת לוחות זמנים? השר קובע את האגרה, צריך אישור של ועדת כלכלה, מי שפונה צריך לרשום אותו תוך עשרה ימים, אבל אי אפשר לעשות את זה כל עוד אין את האגרה, נכון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> קודם כול, אם אין אגרה, אין חובה לשלם. בסעיף הסדרי המעבר, אנחנו חושבים שנכון שלפני שההסדרים נכנסים לתוקף, תיקבע האגרה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זאת אומרת, שאם אין אגרה, עדיין ניתן להירשם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לציין לפרוטוקול, שהתחלנו להקריא את כל הסעיף, כולל סעיף קטן (א)(4) והחלטתם שלא לדון בו. חשוב שייאמר לפרוטוקול שלא דנים על סעיף קטן (א)(4). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו לא דנים בסעיף (א)(4). << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> דבר שני, בסעיף א' מדובר על "ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו", אחר כך, בסעיפים הבאים, מדובר על הפרוצדורה של להגיש את זה בכתב. קודם כול, האם היום זה נהוג, זה רק בכתב ואין דיון פנים מול פנים? בנוסף, בסעיפים הבאים, כתוב שהמועצה מקבלת החלטה, מודיעה לגוף, אלא אם יש מקרה חריג והם יכולים לקבל החלטה זמנית, האם ניתן לערער על ההחלטה הזאת? כי אין פה משהו שמדבר על הערעור. אם אתה יכול להסביר על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תענה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אענה על זה. במקור, הסתפקנו ברישא של סעיף קטן א', הזדמנות להשמיע טענותיו, זה ההסדר המקובל. בגלל הערות שעלו במהלך התהליך, חשבנו שנכון להבנות את הליך הביטול, לקבוע לוחות זמנים, לקבוע זכות להגיש מסמכים בכתב. לעבות את זה יותר ממה שמקובל בהסדרים דומים מהסוג הזה. ההסדר בסעיף קטן א'1 קצת מתייתר, הסעיפים הבאים עושים את זה ביתר פירוט ואין בו צורך. לגבי הערר, הדרך להשיג על החלטות המועצה, באופן רוחבי, למעט חריגים, היא באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. זה משהו שלא קיים היום וזה מחזק מאוד את היכולת של הגורמים מהשוק הפרטי, לאתגר משפטית את החלטות המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה יתייחס לזה, מכיוון שמדובר בתחום של מרשם, שהוא מאוד רגיש, האם לא כדאי לכתוב בחקיקה שניתן לערער על ההחלטה של המועצה ותוך כמה זמן? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה לא לערער. אני אומר, הדרך היא עתירה. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אולי תסביר את ההבדל בין עתירה, לערעור, לערר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ערר וערעורים הם דרכים להשיג על החלטות שיפוטיות או מעין שיפוטיות ועתירה, זו דרך לתקוף החלטה מנהלית. היכולת לעשות את זה בפני בית משפט לעניינים מנהליים, שהוא ערכאה שגם עושה בירור עובדתי יותר מעמיק ויכולה לשמוע עדויות, הוא משהו שלשיטתנו מאוד מחזק את היכולת של השוק הפרטי, לאתגר את ההחלטות של המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה דעתכם? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המסלול המובנה בדרך כלל שכתוב שניתן להגיש ערעור או ערר, זה במקרים של החלטה שיפוטית או מעין שיפוטית. כאן מדובר בהחלטה מנהלית. החלטה מנהלית באופן אוטומטי, אמורה לעבור לבית המשפט לעניינים המנהליים, אלא אם הסמכות לא נתונה לו, אלא לבג"ץ. לא צריך לכתוב במפורש שניתן להגיש עתירה, כי זה נכון ביחס לכל החלטה מנהלית. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בעיצומים, שלא נדבר עליהם, הסמכות היא לבית משפט שלום, בהחלטות מנהליות, הסמכות לבית משפט לעניינים מנהליים. יש עניינים שהם ענייני מקרו, שהם הולכים לבג"ץ. אבל כשנגיע לשם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כאן זה תמיד יהיה בבית משפט לעניינים מנהליים, כי יש תיקון לתוספת הראשונה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש תיקון עקיף לחוק. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה תמיד יהיה בעתירה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני מבקשת ממך לקרוא עכשיו את סעיפים (ב), (ג), (ד) ונעשה הסבר על כל אחד מהם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ביטול רישום במרשם 45. (ב) המועצה לא תקבע תנאים או הגבלות לפי סעיף קטן (א) אלא ככל שהם נדרשים לתיקון הפגם שנפל לפי סעיף קטן זה. (ג) מצאה המועצה כי התקיים אחד מן המקרים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקות (2) עד (4), ובכוונתה לבטל את רישומו במרשם של ספק תכנים רשום או להתלותו עד לקיום התנאים שתורה עליהם, או להגביל את מי שרשום במרשם באספקת תוכני צפייה־ושמע, לפי העניין, תשלח לספק הרשום הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה תציין בין השאר, את כל אלה: (1) הנימוקים בגינם בכוונתה לבטל את רישומו במרשם, להתלותו או להגביל את פעילותו ובכלל כך פרטים לגבי ההפרה שביצע, מועד ההוראה שניתנה לתקנה, לפי העניין; (2) התנאים שעל הספק הרשום לקיים, לפי העניין; (3) זכותו של הספק הרשום להשמיע טענותיו. (ד) ספק תכנים שנמסרה לו הודעה על כוונה לבטל את רישומו במרשם, להתלותו או להגביל את פעילותו, רשאי לטעון את טענותיו בפני המועצה, בכתב, בתוך עשרה ימי עבודה ממסירת ההודעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ד' נראה לי פרוצדורלי. בוא תעשה את דברי ההסבר של (ב)(1), (2), (3). << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מתחיל עם ב', אמרנו שבסעיף קטן א' הסמכות היא לבטל, להתלות או להגביל, להתלות עד לקיום תנאים שתורה. הרעיון, שלמועצה צריכה להיות סמכות לאפשר את התיקון. למשל, לקבוע 30 יום להסדרת הרישום כחברת חוץ. דברים שנדרשים לתיקון הפגם. מה שהנחה אותנו כאן, זה שהסעד צריך להיות מידתי ולא צריך לרוץ לביטול, אלא לעשות באופן מדורג ולאפשר תיקון. זה הרעיון של סעיף קטן ב'. לעניין סעיף קטן ג', אני מסב את תשומת ליבכם, אנחנו לא מפנים כאן לסעיף (א)(1), שהיא בקשה. במקרה של בקשה לא צריך לעשות את הפרוצדורה של השימוע וכולי. בשאר המקרים, עשינו כאן הבניה. הפרטים שצריכים למסור לו, שיבין מול מה הוא ניצב, שתהיה לו הזדמנות כנה ואמיתית להציג את הטענה שלו, יעניקו לו שהות לא מאוד קצרה ולא מאוד ארוכה. בסופו של דבר, אם אנחנו חושבים שיש איזשהו רבב ברישום שלו, זה משהו שצריך לטפל בו יחסית במהירות. זה ככה על ג' ו-ד'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ייעוץ משפטי רוצים להתחיל? לא. חברת הכנסת טל מירון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> הסיפור של ד', של עשרה ימי עבודה ממסירת ההודעה, האם זה זמן סביר עשרה ימים לכתוב כזאת חוות דעת? אני לא יודעת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לי זה נשמע מעט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה אירוע גדול לבטל מרשם וצריך לתת לארגון זמן להכין חוות דעת משפטית וכל מה שכרוך בזה. עשרה ימים נראה לי מצומצם, להגדיל את זה אם אפשר ואם יש אפשרות לפנות ולבקש אורכה במידת הצורך. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> בהמשך לשאלה, אפשר אולי להאריך את זה ל-30 או 45 ימים. זמנים שיותר נהוגים ואם זה מקרה דחוף, הם יוכלו להגיש את התשובה אחרי יומיים. אף אחד לא מונע מהם להגיש את התשובה אחרי יומיים. אפשר לייצר פרוצדורה שמצמצת גם מהצד השני את הזמנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תתייחס גם לכוח עליון. למשל, פרצה מלחמה, מה עושים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש פה שני אינטרסים. יש את הצד של הגורם הנפגע, לאפשר לו זכות טיעון מלאה, זמן ללמוד את הדברים, לנסח את הדברים. הצד השני, המקרה של ביטול, גם של הגבלה והתליה, הוא מקרה חמור. זה משהו שהמועצה נדרשת לעשות, לתפיסתה, כדי להגן על הציבור ולכן - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עשרה ימים זה מעט, בואו נעלה את זה ל-21 יום. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> גברתי, יש סעיף שעוד לא הגענו אליו, שמדבר על אפשרות במקרים דחופים, להחיל את הביטול, ההגבלה או ההתליה באופן מידי. אני חושב שהדברים תלויים אחד בשני. יכולה להיות סיטואציה שבה יש מישהו שהיינו רוצים לבטל אותו באופן מידי, אבל בגלל הפרוצדורה, אנחנו צריכים לבלוע את - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו יכולים להחריג. מה דעתכם על 21 יום? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה לא 45 ימים? זה ביטול של אפשרות לפעול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה ההצעה שלך נגה? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> 45 ימים. זה דבר מקובל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, 45 ימים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה תלוי בשאלה של סעיף (ו), האם יש לנו מענה למקרים דחופים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני לא רואה איך זה מוציא את זה. אתם יכולים להיות מאוד נחרצים ב-(ו) ועדיין לאפשר בסעיף הזה זמן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אם אנחנו לא יכולים להיות נחרצים ב-(ו), לוחות הזמנים הקצרים יותר חשובים לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אתה נותן מעט מדי זמן, זה כמו בחוק חופש המידע, אי אפשר לתת אחרי זה ארכות וזה תוקע את כולם. זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו ואביתר, בואו תתגמשו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם זה 45, בלי ימי עבודה. זה יהיה פחות או יותר 30 ימי עבודה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, בהנחה שאנחנו מסכמים את סעיף (ו), באופן שישביע את רצונך, האם אפשר לתת פה יותר ימים? אני בעד 45 ימים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה דבר דרקוני לסגור כלי תקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שימו לכם כוכבית בדבר הזה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם היה כאן סיכון ביטחוני, יש הוראה אחרת. בסוף, מורידים כלי תקשורת מהאוויר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד הערות או שממשיכים? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש אפשרות לבקש אורכה מלכתחילה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני חושב להציע לפחות עשרה ימים ואז, זה קובע רף תחתון. אם אנחנו מציעים 45 ימים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם תציע 45 ימים, אני לא אבקש אורכה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה הבהילות? << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כן, מה הלחץ? << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה בסוף אירוע גדול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא אמרנו שיש לחץ. << דובר >> ברוריה מנדלסון: << דובר >> אם יש את סעיף (ו), זה בסדר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אמרנו שיכולים להתקיים מקרים שבהם - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אלה מקרים שבהם האדמה נשמטת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו מקבלים גברתי. אבל יכולה להיות סיטואציה שבה ספק מורשה פוגע בציבור, עצם זה שהוא באוויר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בשביל זה יש לך את (ו). הייעוץ המשפטי מסייג ואומר שחברות שיש להן 40 מיליון שקל מחזור, יש להן בדרך כלל עו"ד צמוד. זה לא יישאר עשרה ימי עבודה. יש פה רוחב לב מצד הייעוץ המשפטי, אביתר שותק וזה סימן טוב. זה לא יישאר עשרה ימים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, לאור החשיבות של ביטול רישום במרשם, שיהיה ברור ומובהק שהסמכויות האלה לא ניתנות להאצלה בשום דרך לשום גורם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כתוב. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בסעיף האצילה זה הוכרע. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עוד הערות? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה כתוב? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> 40(ב)(3). << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> זיו אמר שלפני המועצה תקבל החלטה על מחיקת ספק תכנים מהמרשם, קודם כול תינתן לו הזדמנות לתקן את הפגם, זה לא ממש מופיע בסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה זה מופיע זיו? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לא אמרתי שזה בהכרח. אמרתי שזה כלי שנתון בפניהם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איפה רשום שהכלי הזה נתון בפניהם? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> 45(ב) יקבע תנאים או הגבלות. זה כמובן כתוב בסעיף 45(א) ויש הגבלה על התנאים. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> לא הבנתי. איפה זה כתוב? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> סעיף 45(א). << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כתוב שאפשר לבטל או להתלות, יש לך מדרג. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> מה זה אומר להתלות בסיטואציה הזאת? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> להתלות זה לא שייתנו לו הזדמנות לרפא את הפגם. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> להתלות בכפוף לתנאים שהמועצה תקבע. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של להתלות? או שמוציאים מהמרשם והוא לא יכול לשדר, או שהוא במרשם ויכול לשדר. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> להתלות זה סוג של סנקציית ביניים, זה לא ריפוי. מה זה התליה? זו הפסקה מסוימת? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> כתוב "להתלות עד לקיום תנאים שתורה עליהם" ואז, בסעיף 45(ב) כתוב שזה תנאים שנדרשים לתיקון הפגם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, מה זה התליה? רישיון אפשר להתלות, אבל במרשם או שאת רשומה, או שאת לא רשומה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> החשכה של מסך זה דבר שיכול לגמור ערוץ תקשורת. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מבינים. זיו. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> יירשם לפרוטוקול שקשת אמרה שהחשכה של מסך עלולה לגרום להפלת גוף תקשורת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> בואי נתקן, מה שאמרתי - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בנות, נריב אחר כך. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> מצדה אמרה שניתן להתלות בהנחה שהם יקבעו תנאים בעניין. אבל אין חובה על המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נגה ומיכל, לא עכשיו. זה מפריע לי. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני רוצה לתקן לפרוטוקול מה שמיכל אמרה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה לוקח לי זמן מאוד חשוב. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה ייקח עשר שניות. ערוץ שאת מפסיקה את השידור שלו באמצע לעשרה ימים, את פוגעת בו פגיעה מאוד מאוד עמוקה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מיכל, עשר שניות. << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> אני התייחסתי לזה שערוץ שהשידורים שלו מפסיקים גם לתקופה קצרה, יכול לפגוע פגיעה עסקית מהותית בגוף שידורים אחר שמשדר אותו ונרחיב על זה בהמשך. << דובר >> שי חייק: << דובר >> לא גוף בגודל שלך. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לא. זיו, אתה רצית לענות? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אפשר להתלות רישום ולא רישיון? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני לא רואה בזה בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אתה רואה את זה בפועל? איך אתה רואה התליה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> התליה זה אומר שאין כרגע תוקף לרישום במרשם. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ואז, אסור לו לשדר, לפי סעיף 49. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בעיקרון כן. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אבל אין עיצומים שאפשר להטיל עליו, אם הוא עושה את זה בכל זאת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ההבדל בין התליה לביטול, שביטול זה אקט מוחלט, אתה לא מופיע יותר במרשם. כאן אנחנו אומרים אתה צריך להשלים מידע לגבי רכיב אחד שלא מסרת - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> חברים, אל תפריעו. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו, זו אותה פעולה, לפחות בשלב הזמני, עד שהדברים יתבררו ויחזירו תשובה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. התליה זה בעצם מן השעיה זמנית של תוקף הרישום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נקרא לו ביטול זמני וביטול קבוע. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אבל הוא לא ביטול מאפס אותנו לנקודת ההתחלה שאומר מחקתי אותך ואם אתה רוצה, עכשיו תתחיל מחדש. תשלים מידע שלא מסרת ובינתיים אתה כביכול לא רשום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המשמעות החמורה שהוצגה כאן היא אותה אחת, בין אם זה ביטול ובין אם זה התליה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> גם בתקופת ההתליה, אתה יכול למצוא את עצמך לא משודר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה בדיוק העניין. << דובר >> שי חייק: << דובר >> זה לא מדרג. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בשלב הזמני, יש אותה משמעות לביטול והתליה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ההסדר של התליה, הוא הסדר שדומה להסדר של ביטול, הוא לא דומה להסדר של התליה בתנאים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> המדרג שהתייחסת אליו קודם, מתייחס ל-45()ב)? ש-"לא תקבע תנאים או הגבלות לפי סעיף קטן (א) אלא ככל שהם נדרשים"? זה לא בדיוק מייצג מדרג. ב-45 כתוב שאפשר לבטל או להתלות, עד לקיום התנאים, יכול להיות שאתה קובע תנאים לביטול הפגם, אבל עדיין יש ביטול או התליה עד שמקיימים אותם. עדיין הגענו לאותה תוצאה של החשכת מסך. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אני חוזר ל-45(א)(2) שאי אפשר לתקן את הפגם בכלל. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> האמת, שאני לא ממש מבין את השאלה. גם בהתליה, אנחנו עוברים את אותה הפרוצדורה. זאת אומרת, יש 45 ימים, זה לא באופן מידי, בתקופה הזאת תהיה הזדמנות להשלים את המידע שחסר. << דובר >> שי חייק: << דובר >> זיו, אתה מבין שזה אותו דבר? זה מה שהוא מנסה להגיד לך. ההתליה והסגירה היא אותו דבר ודיברת על מדרג. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. אני מסכים. ההבדל הרוחבי בכל דין שבו יש סמכות גם לביטול וגם להתליה, הוא בדיוק זה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המשמעות היא דרמטית עבור גוף השידור. אני מסתכל על מבחן התוצאה. זה לא משנה איך תקרא לזה, אתה מתלה או מוחק, אתה לא מאפשר שידור וזה אירוע דרמטי, התוצאה היא אותה תוצאה. אתה אומר שההבדל בין העונשים הוא שבהתליה, אם הוא משלים, הוא יכול לחזור לשדר ואם אני מבטל, הוא צריך לעמוד בכל התנאים מלכתחילה, שהוא גם ככה צריך לעמוד בהם. לכן, זה מאוד מלאכותי. התוצאה היא דרמטית והרסנית לשוק שידור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, מה אתה מציע? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך להיות משהו יותר מינורי. החשכת מסך זה אירוע דרמטי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני רוצה לשמוע את התשובה. כן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני מסכים עם התיאור של חבר הכנסת גינזבורג. הכלי של התליה הוא חשוב, במקרים שבהם יש ביטול מלא ומקים צורך בהגשת בקשה חדשה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מבחינתך, אתה עוזר לו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המשמעות של הגשת בקשה מחדש היא מאוד כבדה, גם צריך לשלם אגרה מחדש, בדיקה שיכולה לקחת שנה וחצי מחדש. לכן, כלי של התליה שבאה ואומרת בסך הכול טעית בסעיף מסוים בטופס, כרגע אתה מותלה, זה רק מקל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, הרגלים של צרכנים זה הכול, אני חושבת על ערוץ שידור שהצרכן רגיל ללחוץ על המספר הזה בשלט, פתאום יום אחד יש שם מסך חשוך. הגוף הזה מפסיד צופים, הוא מדמם כסף. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. אבל זו גם המשמעות של התליית רישיון או כל היתר רגולטורי אחר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, מספיק שלא עמדת באיזה תנאי, נחשך מסך, אתם מבינים את הדבר הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אנחנו מקשיחים את העניין של ההתליה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אם ההתליה מפריעה לוועדה, אפשר לוותר עליה. אני חושב שהיא מוסיפה סעד שהוא פחות קיצוני מביטול מוחלט והגשה מחדש. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> גברתי, יש לי הצעה. אני מציע לשלוח מכתב התראה ולתת 45 ימים, שבסופם, אתה מתלה אותו. סוג של צו על תנאי ואז, כשאתה מתלה, ניתן לו עוד פרק זמן של התליה, לתיקון הפגם. אפשר לוותר על ההתליה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ההתליה עובדת לשני הכיוונים. יש פה גם צד שמקל על הגופים, כי בוחרים להתלות במקום לסגור. אני מבינה גם את הצד השלילי, אבל יש פה שני צדדים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אנחנו אולי ניטה לחשוב שזה לקולא והסגירה זה לחומרה, כשבסוף אנחנו מבינים ששני הדברים הם גזר דין מוות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שכל גוף שידור יעדיף התליה על פני סגריה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> יש לי הצעה. אפשר לקבוע מדרג שאומר אזהרה, קנסות, עיצומים ובסופו של דבר, התליה. לא יכול להיות שזה יהיה מוצא ראשון בסיטואציה של הפרה, גם אם ההפרה חמורה. זה באמת יכול למוטט את העסק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שמבחינת זיו, הרבה נמצא בסעיף (ו) שעוד לא הגענו אליו. כי לזיו יש בראש את התסריטים שבהם המועצה אומרת הגוף הזה לא יכול לשדר עוד שניה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> למה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תכף נגיע ל-(ו). אני חושבת שאם נחזק את (ו), אפשר להקל קצת. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אולי נתחיל עם (ו)? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הרבה גם תלוי בסעיף קטן (א)(4) שדילגנו עליו. הסמכויות האלה נועדו גם להגן על הציבור. צריך לזכור גם את הרכיב הזה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אולי אפשר להוסיף גם ב-(ה) שמדבר על זה שהמועצה תחליט רק אחרי שהיא שקלה את הטענות והיא תודיע ממתי ההחלטה נכנסת לתוקף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש לי הצעת ייעול. תקריא את (ה) ו-(ו), תן לנו דברי הסבר ותהיה לנו תמונה יותר מלאה. 45(א)(4) יכול להיות שיימחק כליל מהחוק. תקריא, תסביר ותהיה לנו תמונה יותר מלאה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פנחס, תסביר על מה מתלים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, תן לו להקריא את ה ו-(ו). תהיה תמונה יותר מלאה. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> בסעיף 45 יש לך שלוש פסקאות. אפשר להתלות או לבטל על זה. אם מישהו נרשם על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי, שגוי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חדל להתקיים תנאי מהתנאים, זה אי אפשר לפעמים לתקן, מה המשמעות של חדל תנאי מהתנאים להתקיים? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> חדל, ודאי. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המשמעות של התלייה? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ב-(א)(2), תסביר לי למה מה שכתבת זה לא כוזב, זה לא מטעה, אחר כך נחליט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא מצטבר? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> לא. כל אחד חי בפני עצמו. אתה לא מתייחס ל-(א)(3). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה קורה ב-(א)(3)? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ביטול רישום במרשם 45. (ה) המועצה תחליט, לאחר ששקלה את הטענות שטענו לפי סעיף קטן (ד), ותמסור הודעה על החלטתה לספק התכנים, בתוך חמישה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הטענות כאמור; בהודעה תפרט המועצה את נימוקי החלטתה, ואת מועד כניסת ההחלטה לתוקף. (ו) על אף האמור מצאה המועצה כי בשל פגיעה נמשכת בציבור קיימת דחיפות בביצוע הליכים לפי סעיף זה, רשאית היא להגביל או להתלות את פעילותו באופן זמני, ולאחר ששקלה את השיקולים בסעיף קטן (ד), לפני השלמת ההליכים לפי סעיפים קטנים (ב)ו־(ג). << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו עילה מאוד עמומה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר ונדון על הכול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> 45(ה) אני חושב פחות דורש הסבר, הוא מסכם את ההליך הסטנדרטי לאחר קבלת הטענות, בוחנים את הטענות ומקבלים החלטה מנומקת. אפשר לקבוע בה גם מועד. 45(ו) נועד לחול במקרים שבהם, בטח אם נאריך את המועדים, אבל גם במועדים שאנחנו הצענו, יכול להיות צורך מידי או להתלות, זאת אומרת, לבטל באופן זמני את הרישום במרשם, או לקבוע תנאים מגבילים. הצענו שיהיה סעד ביניים שמאפשר לקבוע את הדברים האלה, עוד לפני שיסתיימו ההליכים המלאים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלות? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> לפני שאני אתן לייעוץ המשפטי, אני רוצה להבין מה התרחיש שעמד לכם בראש. מה זה פגיעה מתמשכת? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אתן דוגמה פשוטה, למשל, ערוץ שמשדר תכנים מסיתים והגענו למסקנה הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך הגענו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כל צופי 12 חושבים ש-14 זו הסתה, כל צופי 14 חושבים ש-12 זו הסתה. מה זו הסתה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש סעיף של שידורים אסורים בחוק. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> היום השר הודיע שסעיף 70 נמחק. למה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שאלו אותי מה חשבתי כשכתבתי את החוק, חשבתי על סעיף 70. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם הייעוץ המשפטי. תענה לי על השאלה והייעוץ. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יכולים להיות מקרים של הפרות חמורות, שצריך לטפל בהן באופן מידי. אי אפשר להמתין 45 יום. << דובר >> שי חייק: << דובר >> כי מה יקרה לציבור? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> למשל, שידורים אסורים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אבל שידורים אסורים יורד. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו מסביר על הצעת חוק שמונחת בפנינו, כשסעיף 70 נמצא בתוכה. ברור שסעיף קטן (ו) נכתב כשסעיף 70 היה קיים. עכשיו אתה שואל שאלה אחרת, מה קורה בעולם בלי סעיף 70? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסעיף (ו) יש שיקול דעת מאוד רחב. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> נגיע לזה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, סיימת להסביר? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף (ו) הוא בהתחשב גם בסעיף (א)(4) שגם הוא עכשיו בסימן שאלה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> קודם עדי, אחרי הזה הייעוץ המשפטי ואז הגורמים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> גברתי, הוא סימן שאלה או ירד? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עדי. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אני גם אשמח להבהרה בעניין של סעיף 70. אם הסעיפים שדיברנו עליהם יורדים, סעיף (ו) הוא סעיף מורכב מאוד, קשה מאוד, שיקול דעת של פגיעה נרחבת בציבור הוא רחב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מאוד ערטילאי. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> המשמעות של זה היא חמורה. לשים את זה על השולחן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אנחנו מדברים על סעיף 45, סעיף קטן (א), אפשר לבטל או להתלות, אבל זה לא קורה מיד, צריך לעבור את כל מה שנכתב ב-(ב) שלא ייקבעו תנאים או הגבלות אלה, ככל שנדרשים לתיקון הפגם וסעיף קטן (ג), כל התהליך המנהלי שצריך לעבור, יש את (ד) ורק אחר כך, סעיף (ה) בא ואומר תתקבל החלטה וייקבע מועד כניסת ההחלטה לתוקף. אפשר לחשוב על הגבלת מועד כניסת ההחלטה לתוקף, שהיא לא תהיה מידית, אלא רק בחלוף פרק זמן מסוים, שגם יאפשר אולי לעתור. כך, לא יקרה מצב שערוץ יוחשך פתאום וזה עונה על מה שנכתב בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ג). זה לא קורה בפתאומיות. זה במקרים הרגילים, באופן רגיל, זה לא יקרה בפתאומיות, כי אפשר להגביל את מועד כניסת ההחלטה לתוקף. לגבי (ו), אין הגדרה לפגיעה נמשכת, לכאורה נדרש לקבוע הגדרה שתוגבל רק למקרים ספציפיים. יש משמעות דרמטית לדבר הזה. אני לא שמעתי שהשר אמר שסעיף 70 נמחק. צריך לחשוב על זה, כי יש דברים מאוד בסיסיים בסעיף 70, שאני לא חושב שתהיה מחלוקת סביב השולחן כאן, למשל לגבי מהו תוכן מסית, דברים מהסוג הזה. אני לא בטוח שנכון לשחרר את זה ככה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אני אוסיף עוד נדבך, ספק תכנים יכול להיות ערוץ, כמו רשת וקשת והוא יכול להיות פלטפורמה רב-ערוצית, מכיוון שהוא רשום כדבוקה אחת, ברגע שיהיה קושי עם ערוץ אחד, הכול נופל ולכן, חייב להיות הסדר יותר מידתי. כרגע, זה נורא רחב. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> כמו מפסק ראשי שמפיל הכול. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בכלי העבודה שיש למועצה, יש ביטול רישום שזה גורף, יש קביעת תנאים שמאפשר כלים יותר עדינים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה שנגה הציגה זה ענין אחד. תפתרו לי את ההגדרה הערטילאית הזאת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה על (ה), לפני (ו) כי הוא האירוע הקשה. המועצה תחליט לאחר ששקלה, לא מצוין פה האם המועצה חייבת להתכנס פיזית כדי לקבל את ההחלטה, האם יש קוורום מינימלי שהם צריכים לקבל את ההחלטה? זה להחשיך כלי תקשורת, אני לא יודעת מה זה אומר. האם חייבים רוב? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> לפי הכללים הרגילים של המועצה. לא קבענו כאן כללים מיוחדים, אין רוב מיוחד. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בנושא הספציפי הזה, ראוי לציין בחקיקה מה נדרש ולא להותיר את זה להחלטת המועצה עצמה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הדבר היחיד שאמרנו כאן שזו סמכות שלא ניתנת לאצילה ולא קבענו תנאים מיוחדים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת ששווה לשקול את זה. זה לא עוד החלטה של המועצה, זה דרמטי. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> אני מכירה הסדרים חוקיים שבהם כשיש מהלך עם השלכות משמעותיות, זה כן מחייב אישור של בית המשפט. לדוגמה, בחוק הגנת הפרטיות, כדי לסגור מאגר, שהמשמעות היא מחיקת המאגר, זה מחייב אישור של בית המשפט לפני. האם שקלתם ללכת לכיוון הזה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני חושבת שהמועצה צריכה להיות עצמאית. כן צריך לסייג את זה מאוד. אם המועצה צריכה לקבל אישור מבית המשפט, זה מחליש מאוד את השיניים שלה. אני חושבת שצריך לסייג את זה. זה מאוד ערטילאי. אני אישית לא מבינה מה זה פגיעה מתמשכת בציבור. חובה לתת כאן קריטריונים, חובה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סנקציה של החשכת מסך היא סנקציה של מוצא אחרון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מניסיוני, המון פעמים כשאתה מערב את בית המשפט, אתה מחליש את המועצה ואני רוצה שהמועצה הזו תהיה חזקה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפחות נגדיר מה הרוב המינימלי, מה הקוורום לקבלת החלטה כזו. זו באמת ההחלטה הכי משמעותית שהמועצה הזו יכולה לקבל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני שואלת אתכם, אביתר וזיו, איך אפשר לעגן את המושג הזה פגיעה מתמשכת בציבור? אתם תחשבו על זה ותחזרו אלינו? כן בעז. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> גם בעניין הזה יש לנו בנייר העמדה הצעה קונקרטית לשינוי הסעיף. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שהיא? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אני אקריא ברשותך כבוד היו"ר, ביטול רישום במרשם, 45(ו), על אף האמור מצאה המועצה כי פגיעה מתמשכת בציבור קיימת דחיפות בביצוע הליכים לפי סעיף זה רשאית היא להגביל או להתלות את פעילותו באופן זמני ובלבד שהפגיעה הנמשכת לעניין זה עניינה בחשד סביר לביצוע עבירות המנויות בסימנים א, א1 ו-א2 לפרק ח' בחוק העונשין, התשל"ז-19977. החלטה כאמור תתקבל, לאחר ששקלה המועצה - - - להיפך, זה מצמצם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה רק מה? אתם מנהלים דיון ביניכם, אני פה. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> הסעיפים הללו בחוק העונשים מדברים על המרדה, הסתה לגזענות או אלימות ועבירות שנאה. יש משהו שלא כתבנו, סעיף 214, שזה פרסום והצגת תועבה שאנחנו חושבים שצריך להוסיף והוא לא מופיע בנייר העמדה שלנו. ככה זה עבירות שמוגדרות היטב על פי חוק. הן עבירות פלילית ואם הן עבירות פליליות, קל וחומר שיש הצדקה להחשיך מסך במקרים האלה ובמקרים האלה בלבד. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נשמע לי הגיוני. תשקלו לחיוב? << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> כרגע אין למועצה סמכות במקרה כזה לבטל את הרישום. זו סמכות חדשה שהוא מוסיף פה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה דומה לדברים שכן קיימים, אנחנו נחשוב על זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> 46 זיו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לא התייחסתם למה שהצעתי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בהמלצתי החמה, הם ילכו וישקלו. זה לא יישאר ככה. 46, בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני דיברתי על (ה) ולא על (ו). << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אנחנו נצטרך לחשוב על כל הסעיפים האלה. גם (ו) וגם הקודמים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם ה בבקשה. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> כל הסעיפים הקטנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, גם אתה חושב על הדברים האלה? חושב טוב? - - - סעיף (ו) שיהיה לה זיקוקי דינור מעל. 46, זיו, בבקשה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כללים לניהול המרשם 46. (א) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין הגשת בקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה, וכן לעניין אופן ניהול המרשם. (ב) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, תרשום אותו המועצה במרשם בתוך עשרה ימי עבודה, ורשאית היא לדרוש מהמבקש מידע ומסמכים נוספים הנחוצים לשם בדיקת עמידתו בתנאים לרישום. (ג) מצאה המועצה כי מתקיימות נסיבות לפי סעיפים 51, 55 או לפי כל דין אחר, שבשלהן אין לרשום מבקש במרשם, תודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), בהודעה מנומקת בכתב, ותיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> הסבר בבקשה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף קטן א' הוא יחסית טכני. הוא מקנה סמכות למועצה לקבוע כללים לעניין הגשת הבקשה, הטופס וכולי. סעיף קטן ב', דיברנו עליו. מי שעומד בתנאים לרישום, שהם התנאים הסגורים ב-51 ו-55 חייבים לרשום אותו וחייבים לעשות את זה בתוך התקופה שרשומה בחוק, שזה עשרה ימים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> זה לא ברור מהנוסח. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תכף נשאל שאלות. יש לנו עוד שאלות. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן יכול להתקיים מצב שבו לא קיימים פרטים מסוימים בטופס, שאחרי ההגשה מבינים שנדרשות השלמות, אפשר לבקש השלמות. זה לא בא על חשבון לוחות הזמנים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה יצטרכו לרשום בתוך עשרה ימים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אלא אם כן, סעיף קטן ג' אומר שאפשר לא לרשום, אם מתקיימות נסיבות לפי סעיפים 51, 55. זאת אומרת, אם מצאנו שמשהו מתנאי הסף לא מתקיים - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא דנים ב-55. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו לא דנים בו, אבל הוא סעיף רוחבי שהתייחס לשני סוגי המרשמים, האמירה לגבי שני סוגי המרשמים היא אותה אמירה. היא אמירה שהעמידה בתנאים צריכה להיבדק מהר, היא יחסית טכנית וצריך להודיע לו בתוך התקופה אם הוא לא עומד במשהו מסוים ולכן לא יירשם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש לנו שאלות. קודם ייעוץ משפטי? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המועצה רושמת את הבקשה, קודם דיברנו על כך שהיו"ר מנהל את המרשם, אבל פה אנחנו רואים שהמועצה רושמת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כאן המועצה קובעת את הכללים. כללים זה תמיד סמכות המועצה ולא סמכות היו"ר. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא רק קובעת כללים? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה הכוונה כללים? תן לי דוגמה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> למשל, הטופס שאותו צריך להגיש, נקבע בכללים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, לא נכון. תסתכל בסעיף 46(ב). << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איתן, רגע, הייעוץ המשפטי רוצה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו באמצע. בסעיף 46(ב) כתוב שהמועצה תרשום במרשם. זה לא שהיא רק קובעת את הכללים ומישהו אחר רושם. מצד אחד, יש את המנהל הוא מנהל המרשם ומצד שני, יש את המועצה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו אכן טעות, כי לגבי רישום במרשם ספקי התכנים זה היו"ר ורישום במרשם ספקי החדשות זו המועצה. מה שכתוב בסעיף 46(ב) לא גובר על זה ואם זו טעות, אני מציע לתקן אותה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים שהמועצה תנהל, לא היו"ר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הבנו. אבל יש סעיף מפורש שאומר שהיו"ר רושם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר, שמעת מה שזיו עכשיו אמר? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה סותר אחד את השני. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> צריך לתקן את אחד מהם. חבר הכנסת גינזבורג סבור שצריך לתקן כאן. לא יושבים כאן עם הנוסח ועוד לא מצביעים, זה יקרה. לגבי סעיף קטן ב' שקובע שהרישום יתבצע תוך עשרה ימי עבודה, אתם חושבים שזה פרק זמן שמאפשר להשלים את הבדיקות וכל הבירורים שצריך? אנחנו חושבים שבפרט אם יש גם למועצה סמכות להתלות, לבטל, בגלל רישום מטעה, חלקי, שגוי, אולי כדי לוודא כבר בשלב הראשון שכל המידע נמסר ואין חוסרים או פערים, להתיר יותר זמן כדי לבדוק בקפידה את בקשת הרישום. אם קובעים פרק זמן ארוך יותר, זה משפע גם על המועד שנקבע בסעיף קטן ג', שמפנה לסעיף קטן ב'. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה רוצה להאריך, כדי לאפשר למועצה יותר זמן לבדוק? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אם יש בקשה לרישום במרשם, תוך עשרה ימים הוא יירשם. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אתה חושב שזה מהיר מדי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כדי להימנע מהטעויות שיבואו אחר כך. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אני מסביר. << דובר >> ברוריה מנדלסון: << דובר >> אתה מונע מהגוף לשדר, עד שהוא לא רשום. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ברגע שיש סמכות לבטל או להתלות מי שלא מסר מידע מלא, כדאי שהתהליך יהיה סדור. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איזה מספר היה לך בראש? << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> רציתי לשמוע מהם מה הם חושבים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> פנחס, אני אענה רגע לגבי הדבר הראשון ששאלת. המכשיר של בקשת פרטים נוספים והודעה שהבקשה לא מלאה, כמכשיר לעיכוב זמן, אנחנו מכירים אותו טוב, הוא רעיון לא טוב. הוא מוביל למשיכת זמן מאוד ארוכה ותמיד נזכרים בעוד איזה מסמך שחסר ברגע האחרון. זה לא צריך להיות. הטופס צריך להיות טופס שלם, אם משהו לא ברור, כי רוצים איזו השלמה, מילא. אנחנו לא רוצים שתהיה אפשרות להגיד עוד לא התקבלו כל הפרטים, ביקשנו עוד השלמה ועוד השלמה. לכן, אנחנו לא רוצים לפתוח. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> שהמועצה לא תמשוך? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כן. לגבי עשרה ימים - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אם זה יהיה 14 יום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> עכשיו אנחנו נוגעים בימים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> עשרה ימי עבודה, זה בעצם 14 ימים בפועל. עשרה ימים, זה לא קדוש. בהקשר של ספק תכנים, שלשיטתנו הקריטריונים הם מועטים וטכניים, זה בהחלט אמור להספיק ובהקשר של ספק חדשות, האתגר הוא קצת יותר גדול. יש שם עוד שיקולים, יכול לעלות צורך בהתייעצות עם ועדת הריכוזיות ושם עמידה בלוחות הזמנים האלה זה יותר מאתגר. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> איך אתה עושה את ההבחנה הזו? << דובר >> ברוריה מנדלסון: << דובר >> אנחנו לא מדברים על החדשות. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אנחנו כרגע לא בחדשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו נשנה ל-14 ימי עבודה. זה סביר. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני תמיד אומר שאם זה בימי עבודה, זה במכפלות של 5. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז ונגה תחליטו מי ראשון. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> גם לנו יש הרבה שאלות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לגבי הדרישה למסמכים, ברירת המחדל צריכה להיות שהרישום יהיה בתוך ימים מסוימים. אם ברור לנו שהמועצה לא יכולה להרחיב את הכללים ומדובר במשהו ספציפי, מה טוב, אבל אני חושבת שכרגע אין לנו ודאות לגבי התנאים או המסמכים שיידרשו לצורך הרישום. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה החשש? << דובר >> שי חייק: << דובר >> שגם זה ישמש כלי משחק. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> זה הכול בדם, יזע ודמעות. החשש הוא שלא ירשמו מישהו. אני מבינה מה שזיו אומר, שמי שלא רוצה להעביר מסמכים, יגרור את המועצה, יכול להיות שצריך לשים לוח זמנים מוחלט. אבל להותיר את הסיטואציה שבגלל המסמכים לא רושמים אותו והמרחב בעניין המסמכים יכול להיות רחב, מכיוון שהתנאים לרישום יכולים להיות רחבים, זו סיטואציה מסוכנת מבחינת לוחות זמנים. אפשר לגרור ככה גוף לפני שרושמים אותו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בעיקרון, אני מסכים עם מה שנגה אמרה. המנגנון הוא מנגנון שבו צריך לרשום בתוך עשרה ימים. אני אתן דוגמה היפותטית, אבל לא לגמרי, אחד הדברים שמבקשים בדרך כלל הוא עצי שליטה. רוצים לראות מי בסוף הנהנה, כי רוצים לבדוק שהוא לא משרד פרסום ומקבלים עץ שליטה חלקי, המאסדר מבקש לקבל את כל עץ השליטה, לפעמים כולל גם חברות זרות וזה אירוע מורכב ולהפיק אותו תוך עשרה ימים זה קשה. בסיטואציה הזאת, המועצה צריכה להגיד למבקש למה היא לא רושמת אותו. הנטל הוא עליה להראות מדוע היא לא רושמת ושעלול להתקיים אחד התנאים והיא צריכה לעשות את זה תוך עשרה ימים. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> כל הדברים האלה, לא נמצאים בתוך הטקסט. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה משתמע מהטקסט. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הטקסט אומר שחייבים לרשום תוך עשרה ימים, אלא אם כן. אלא אם כן, זה משהו שהמועצה או היו"ר צריכים להראות באופן פוזיטיבי. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> לא כתוב אלא אם כן. כתוב "ורשאית היא לדרוש ממנו מסמכים". צריך לכתוב שתוך עשרה ימים תרשום אותו או שתקבל החלטה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זה כתוב. "הגיש אדם בקשה, תרשום אותו המועצה בתוך עשרה ימים". << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> "ורשאית היא לדרוש מהמבקש מידע ומסמכים נוספים הנחוצים לשם בדיקת עמידתו בתנאים". << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בזה אין לוחות זמנים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה יכול לייצר מצב שבו המועצה מטרטרת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> יש הסדר זהה בחוק התקשורת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זיו, איך אתה קורא את זה בעברית ואומר שזה לא מתגבר? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כתוב תרשום אותו בתוך עשרה ימים. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, החשש שלי שזה נותן למועצה אפשרות לטרטר עכשיו גוף שידור במשך שנתיים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אמרתי את זה בעצמי ולכן אמרנו היא צריכה לרשום בתוך עשרה ימים ובמקרים שהיא לא רושמת תוך עשרה ימים, היא צריכה להגיד ביום התשיעי או השמיני, היא צריכה להגיד שהיא לא מתכוונת לרשום מסיבה מסוימת. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומה אז? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> הוא אכן לא נרשם. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> שכל זה יהיה כתוב. ביום העשירי תנמק שהיא לא רושמת אותו כי הוא לא עומד בתנאים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר שהבקשה תיבחן בתוך עשרה ימים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו רוצים שזה יסתיים. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש בחוק התכנון והבניה, בהוצאת היתרי בניה, יש הליך שאם משרד התכנון לא מגיב על בקשת ההיתר תוך זמן מסוים, ההיתר עובר. אני מציע לעשות את זה גם כאן. אם המועצה לא מגיבה על הבקשה - - - << דובר >> שי חייק: << דובר >> או לא נימקה מדוע לא. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> או לא נימקה תוך זמן מסוים, הבקשה מאושרת. זה קיים בהסדרים שמשרד המשפטים אישר. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זה נותן את התמריץ בעצם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המועצה צריכה לעמוד בלוחות זמנים. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> זיו, אמרת קודם שהסעיף הזה מופנה בעיקר למועצה, כדי שלא יקרה מצב שבו היא פשוט לא מטפלת בזה, בזמן שיש גוף תקשורת שמאוד רוצה להירשם. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נכון. אני אגיב לחבר הכנסת גינזבורג, שהמרשם אצלנו הוא קונסטיטוטיבי. זאת אומרת, אם גוף לא מופיע במרשם, הוא לא ספק רשום ואסור לו לספק תכנים ולכן, מבחינתנו הדבר הזה חייב להיגמר ברישום במרשם ולא רק באישור על דרך השתיקה, שבו בגלל שלא ענו, גוף מחליט שהוא רשום. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תרשום מה קורה אם לא עומדים בעשרת ימים האלה. זיו, אתה במגננה מתמדת, אל תהיה במגננה ואל תהיה מעורב בטקסט שכתבת. תיפתח שניה. מה שכתוב פה נותן תחושה שגם אחרי עשרה ימים, היא רשאית לדרוש מסמכים ומידע וכולי, אתה אומר שזה לא ואנחנו אומרים שאפשר לפרש את זה אחרת. לכן, צריך לשנות את הנוסח, כדי שזה יעמוד באופן שאתה אומר, או שייתן מענה לאותו גוף שמבקש ודאות והסבר איך הדבר הזה צריך להתנהל. זה כל מה שאנחנו מבקשים. אנחנו לא מתנגדים לסעיף, צריך לתת מענה בנוסח של הדבר הזה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> נשמח לראות נוסח. אני חושב שאנחנו מסבירים הסבר חוזר שלא מצליח להתקבל פה. האינטרסים פה עובדים מכל הכיוונים. אנחנו גם לא רוצים שיירשם במרשם מישהו שלא עומד בתנאים, בגלל שהוא עשה אקט הסתרה - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תרשום שבתוך עשרה ימים המועצה תשיב למבקש ותגיד לו האם הוא עמד בתנאים, או לא עמד בתנאים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ואם יש בעיה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק מקריאת עברית, אני מתרשם שיש פה קונפליקט פנימי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש בעיה עם תיקון הנוסח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אנחנו השתמשנו בנוסח קיים שמיושם בצורה שאין עליה מחלוקת, אבל אם יש הצעה לנוסח יותר טוב, אנחנו תמיד נשמח לנוסח יותר טוב. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> מה שזיו ניסה להגיד זה שברירת המחדל צריכה להיות שהמועצה רושמת. ככל שהוא עומד בתנאים, היא רושמת תוך עשרה ימים. << דובר >> שי חייק: << דובר >> אנחנו מסבירים איך זה עובד בחיים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אני מסכימה עם זה שיש פה צורך לחדד את זה. החשש המרכזי הוא שביום התשיעי היא תפנה ותגיד שחסר לה מידע ואז, אתה לא פועל בתוך מסגרת זמנים. היא תגיד מה היא צריכה, הוא יחזור אליה אחרי יומיים, היא תגיד שזה לא מספיק ויהיה פינג-פונג כזה. אני לא הייתי מציעה לשנות את ברירת המחדל שהיא תרשום תוך עשרה ימים, כי זה נותן את הוודאות שברירת המחדל היא תמיד רישום. אלא אם חסר משהו. זו אמירה שהיא חשובה. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> אולי צריך השלמה שבמקרה שנדרשים מסמכים, היא תרשום לא יאוחר מתום 30 ימים או 45 ימים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> גם את זה אתה לא רוצה לרשום, כי אתה רוצה לאפשר לה שיקול דעת. << דובר >> אסף גרינבאום: << דובר >> או שתקבל החלטה אחרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> ממועד קבלת התשובה. אפשר בתוך פרק זמן. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז, יש לך משהו בהקשר הזה? << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> כן. יש לי. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בעז ואז שלי. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> יש לי טענה להעביר בהקשר הזה, ברשותך כבוד היו"ר, זה ייקח דקה וחצי, שתיים. לא סתם הזכרתי קודם את הוועדה לצמצום הריכוזיות ולא נותנים לוועדה הזו לבחון דברים, רק בהקשרים של משאבים מוגבלים. אני רוצה להקריא קטע קצר מאוד מהמתודולוגיה לבחינת ריכוזיות כלל משקית של רשות התחרות, שפורסמה ב-2019. אביתר, אני משער שאתה מכיר את זה. אני אקריא רק את החלקים העיקריים. "שליטה או החזקה משמעותית בכלי תקשורת, עשוי להיחשב ככלי משמעותי להגברת כוחו של גורם כלפי קובע המדיניות, מכוח השפעתם על עמדות הציבור ועל מקבלי ההחלטות. ככל שגורם ריכוזי בעל פעילות ענפה ומשמעותית יותר בתחומים רבים, כך האפקט הפוטנציאלי שעשויה להקנות לו החזקה בכלי תקשורת, ביצירה ובהפעלה של כוח מיקוח והשפעה מול קובעי המדיניות מתעצם. השפעה תקשורתית מושגת משימוש באמצעי תקשורת המסורתיים, אך גם מפלטפורמות שונות כגון, אמצעי מדיה מקוונים, משרדי פרסום וחברות רכש מדיה". הקטע הזה ממחיש שלא צריך להיות ספק חדשות, או להיות מי שנהנה מהקצאה של משאב ציבורי מוגבל כדי לצבור כוח מיקוח כלל משקי לא מידתי באמצעות כלי תקשורת ולכן, אני מדבר על הוועדה לצמצום הריכוזיות. דוגמאות קטנות שיכולות להמחיש את זה, זה תוכניות סאטירה אבל זו דוגמה אחת. לא צריך להיות בשביל זה ספק חדשות ולא צריך להיות על משאב ציבורי מוגבל. יש תחושה בחדר הזה עכשיו, מהדקות האחרונות, שיש פה איזה חיפזון מהשטן, שכל מי שרוצה לשדר משהו בשוק כל כך רגיש, חייבים תוך עשרה ימים לספק לו את זה. לא. למה? בשוק יש המון עסקאות שלוקח להם חודשיים, שלושה, ארבעה, חמישה ויש בדיקות נאותות ויש אישורים של רשות התחרות. בתחום כל כך רגיש, אנחנו רוצים להתיישר מיד לפי כל מי שרוצה לשדר משהו ולהפיץ את התכנים שלו לציבור הרחב? << דובר >> מיכל פליישר: << דובר >> כל אחד משדר באינטרנט מה בא לו. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> אני לא מבין למה החיפזון הזה ולכן, ההצעה שלנו היא להעלות את זה מעשרה ימים ל-80 יום. מהסיבה הפשוטה, שצריך 60 ימים להתייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות ועוד עשרה ימים עד שהוועדה מחליטה אם לייעץ בכלל או לא. אם היא לא תייעץ, שיורידו את סד הזמנים. אבל סד הזמנים הזה כל כך קצר, בתחום כל כך רגיש. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני נוטה לא לקבל. משפט אחרון באמת. << דובר >> בעז אקרמן: << דובר >> הצורך הזה מתעצם לאור העובדה שמדובר בזכות שניתנת פעם אחת. לא ברישיון ל-15 שנה כמו שיש עכשיו ואחריו אפשר לבחון שוב את התנאים. לא הגיוני לתת לגורמים ריכוזיים, שמוחזקים בידי בעלי הון, כוח השפעה כל כך גדול על סדר היום הציבורי, התקשורתי, הפוליטי, בין אם מדובר במשאב מוגבל וחדשות ובין אם לא. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> זו הצעה לשנות מיסודות ההסדר של הרישום במרשם. אנחנו אמרנו שוועדת הריכוזיות, הכנסנו אותה בפרק של ספקי החדשות, לא בפרק של ספקי התכנים. זה גם אחרי התייעצות שעשינו עם רשות. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני מסכימה. שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה שאלות. אחד, זה מחזיר אותי לנושא של הטופס, שאני מוטרדת ממנו, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בטופס הזה. אני מבינה שהמועצה אמורה לכתוב אותו, אני לא יודעת מה הם יגדירו שצריך להיות בטופס הזה ועד כמה זה בעייתי ואז, זה משליך על הפינג-פונג הזה שעשוי להיות פה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> יש דרך לסייג את השאלות בטופס לשאלות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה כרגע באוויר, אף אחד לא יודע מה יהיה בטופס. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> שאין בהן תוכן, אין בהן הטיה פוליטית, נשאלות רק שאלות טכניות לחלוטין. יש דרך להוסיף כזאת שורה לגבי הטופס? << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> פרשנות רגילה בהקשר הזה תהיה שהמועצה יכולה לבקש מידע אך ורק ביחס לעניינים שהיא מוסמכת לבדוק. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> ברגע שהיא מוסמכת לבדוק אך ורק את העניינים האלה, היא לא יכולה לייצר טופס - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אפשר להפנות לסעיף של תנאי הסף ולסגור את המעגל. << דובר >> שי חייק: << דובר >> את אמרת שהם כן יפקחו על תוכן. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אל תעשה מניפולציה. << דובר >> שי חייק: << דובר >> מניפולציה? את אמרת שיש הסדרים שחלים על תוכן. אני מצטט במדויק. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> אתה מצטט אותי במדויק, אבל זה בפרק אחר. הטופס עוסק באיזה מידע המועצה מבקשת כדי להחליט אם לרשום. פרשנות רגילה של סמכות מנהלית, כמו שכתוב בחוק, היא יכולה לבקש אך ורק מידע שדרוש לה לצורך בדיקת פרטי המידע והתנאים שקבועים בחוק. << דובר >> שי חייק: << דובר >> היא יכולה לבדוק אם התוכן שלי הוא פוגעני. << דובר >> עדי ליברוס: << דובר >> לא. משום שזה לא אחד מתנאי הסף. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך לשאר השאלות שלי. איך אנחנו מוודאים, בשלב הזה של הרישום, שאין זליגה של מידע מסחרי רגיש? אני לא יודעת איך הבקשות מוגשות, האם זה חסוי לציבור? האם זה מידע פומבי שמישהו מבקש להירשם? לא ציינתם שום דבר בהיבט הזה. אני רוצה לדעת אם זה חשוף לציבור או לא ואיך אנחנו מגנים שמידע רגיש לא ייצא החוצה? שאלה שניה, בסעיף (ב), "רשאית לדרוש מידע ומסמכים נחוצים לשם בדיקת עמידתו בתנאים", אני לא יודעת מה לוחות הזמנים כאן. נניח שהמועצה באמת מגלה שחסר לה איזשהו נתון והיא מבקשת את המידע שחסר לה, תוך כמה זמן הם צריכים לתת לה? תוך כמה זמן הם מחזירים תשובה? מה זה בסוף, בסעיף (ג), כתוב "בסמוך לאחר מתן ההודעה", מה זה בסמוך? זה שבוע? זה יום? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אתחיל מ-בסמוך, לא קבענו. זה תלוי בעניין. בגלל שאנחנו קובעים 10 ימים, שזה פרק זמן יחסית קצר ועל החלטה שלילית צריך להודיע וצריך להודיע מהר, רצינו שתהיה אפשרות להגיב מהר. מצד שני, צריך לאפשר לגוף המבקש להגיד שנפלה טעות בהחלטה לא לרשום אותו, או נשמט מסמך כלשהו מהבקשה. בגלל שהם צריכים להודיע לו בתוך עשרה ימים, שזה תקופת זמן מאוד קצרה, חשבנו שזה יכול לקרות גם רגע אחרי ההודעה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר בסמוך? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> סעיף קטן (ג) אומר שהמועצה מודיעה שהיא לא רושמת. כאן בגלל לוחות הזמנים, היא לא יכולה להודיע לפני, כי היא קיבלה ביום השמיני מידע חלקי, שלא מספיק לה והיא צריכה לקבל החלטה מהר, כי אחרת נגמרים עשרת הימים ויש חזקה שהיא צריכה לרשום אותו. חשבנו שזה יכול לקרות רגע אחרי. זה לא שהיא מודיעה לו ואומרת לו מחר ב-08:00 אתה מתייצב אצלי לשימוע בעל פה ואם לא, לא. האינטרס של הגוף שלא נרשם, הוא להביא את טענותיו בפני המועצה, כמה שיותר מהר ולשכנע אותה מדוע היא טעתה ומדוע היא צריכה לרשום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהם יצטרכו להמציא מסמך שלוקח זמן להביא אותו, אני לא יודעת. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כאן זה מעביר את הנטל למבקש. כרגע הוא לא רשום ויש לו אינטרס להשלים את זה כמה שיותר מהר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> את ההחלטה של המועצה לייצר מרשם חדש, הם צריכים להתכנס פיזית כדי לקבל את ההחלטה הזאת? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> שאלת קודם ואמרתי שלא קבענו כללים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> שאלתי על הביטול, עכשיו אני שואלת על הרשעה. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אדרבה. לא קבענו כללים לגבי זה. אני מזכיר שמי שרושם במרשם ספקי תכנים, זה היו"ר ובספקי חדשות זה המועצה ולא קבענו כללים לעניין זה. זה המועצה תקבע. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> איך זה קורה בפועל? מתכנסים? לא מתכנסים? בטלפון? בשיחת ועידה? בהצבעה? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> למה בחרתם שלא לציין את זה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בחרנו לא לציין את זה באופן רוחבי. שאלה של סדרי עבודת המועצה - - - << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> נותנים למועצה להחליט. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אבל תחשבי איזה פתח זה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בשלב מסוים, אנחנו צריכים לסמוך על המועצה הזו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו באסדרה. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם זה פתוח לגמרי - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> בואו נמנע את המניפולציות שיכולות לקרות. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם המועצה יכולה להרחיב באיזשהו את מה שאנחנו רואים כאן, מי יישורנו? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> מה המניעה לציין את המגבלות האלה? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המגבלה לקבוע כללים נוספים? << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> כן. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אפשר לחשוב על זה. במהות, הסברתי שזה מה שאנחנו רוצים והמועצה לא תוכל לקבוע. כי במקרים אחרים לא נקבעה הוראה כזאת ועולה שאלה, האם במקרים האחרים כן אפשר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה להקים גוף תקשורת, זה לרשום גוף תקשורת, זה אירוע גדול. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זיו, אני חושבת שבמקרים כאלה שאין מבחינתך מניעה מהותית וזה ישקיט את כולנו, להוסיף. << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> לציין שההחלטה הטכנית, או ללא שיקול דעת. משהו כזה שיבטיח את העובדה שמדובר כאן בתהליך סגור. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> זיו, אפשר לקחת את הדוגמה של התאגיד, ששם כתוב שראה המנהל שהתקיימו תנאי הסף, ירשום אותו במרשם וברור שזה גדר שיקול הדעת שלו. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> בואו ניתן לזיו לסיים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אני אשיב לשאלות של חברת הכנסת טל מירון. כשמעצבים טפסים כאלה, יש כמה אפשרויות והעולם מתקדם קדימה. אנחנו היינו חושבים שיש דברים שנכון לבקש לגביהם עץ שליטה ולעבור על כל חברה בשרשרת, היום יש שיטות שמאפשרות לעשות את זה בהצהרה, במקום שיעבירו לי את עץ השליטה הזה, שיעבירו הצהרה מחייבת, למשל שאין חברת פרסום בשרשרת. כל הדברים האלה, אנחנו חושבים שצריכים להשאיר אותם גמישים, המועצה גם מחויבת לעשות על זה דו"ח RIA ולבדוק איך היא עושה את הדברים האלה בצורה חכמה. זה לא משרד התקשורת, זו המועצה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם עשיתם RIA? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> המחשבה שהטופס ייכתב בצורה לא יעילה, היא לגיטימית, אבל אנחנו - - - << דובר >> נגה רובינשטיין: << דובר >> אם ככה, אפשר להגדיר שהכללים של המועצה יתייחסו להיבטי הרישום, הטפסים, המבנה, לא להרחיב את זה. אני מחפשת כל הזמן את היכולת לגדר את מסגרת העבודה של המועצה. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אביתר וזיו, קחו את הנושא הזה של הגידור, תחשבו. << דובר >> אביתר גוטמן: << דובר >> ההבניה בסעיפים הללו, היא הרבה מעבר למה שמקובל בחקיקה אחרת. << דובר >> נעמה מנחמי: << דובר >> לא. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> בסעיף הזה אני לא בטוח, אבל בחלקם כן. דיברנו שהליך ביטול הרישום זה הרבה מעבר למה שמקובל לכתוב. אנחנו גם מבינים את הרגישות המיוחדת של תחום השידורים ובגלל זה, נתנו לו הבניה יותר מפורטת. אני אשלים נקודה אחרונה על מידע רגיש. ככלל, בקשות לא מתפרסמות לציבור, לא מתפרסם עצם זה שהן הוגשו ובטח לא מתפרסם המידע. יש סעיף, שאני מניח שכבר לא נגיע אליו היום, שמדבר על הפומביות של המרשם. זאת אומרת, של התוצאה של הרישום, אבל לא של המידע הגולמי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> התהליך הוא חסוי? הוא לא תהליך פתוח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> כמובן שעל הבקשות האלה חל חוק חופש המידע, עם הסייגים שבו, שבדרך כלל מאפשרים מידע מסחרי רגיש ויש כל מיני סייגים שמתאפשר לא למסור את המידע. חוק חופש המידע חל, כמו שהוא חל על כל רשות מנהלית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> המועצה גם תחליט על אופן ההגשה? אם זה מקוון, פיזי, שליח? << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> אם זה מקוון. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> אני אמורה לסיים את הוועדה. אני רוצה לנקות את השולחן לגבי סעיף 46(א), (ב) ו-(ג), יש למישהו עוד הערה או שאלה? << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> הערה ניסוחית. בסעיף קטן (ג), כתוב "מצאה המועצה כי מתקיימות נסיבות לפי סעיפים 51, 55 או לפי כל דין אחר שבשלהן אין לרשום מבקש במרשם", סעיף 51 ו-55 אלה סעיפים שמדברים על התנאים לרישום, אני לא כל כך מבינה את המונח נסיבות שבשלהן אין לרשום, הרי אין שיקול דעת בהקשר הזה. או שהתנאים מתקיימים, או שהם לא מתקיימים. << דובר >> זיו גלעדי: << דובר >> ההערה היא לגבי המילה נסיבות? אנחנו פתוחים לחשוב על מילה אחרת. << דובר >> פנחס גורט: << דובר >> אפשר לומר שהתנאים לא מתקיימים. << דובר >> מצדה מצלאוי: << דובר >> אם זה סעיפים של תנאים, או שהם מתקיימים, או שלא. יכול להיות שזה רק ענין ניסוחי. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אני מציע ללכת לחוק התאגיד ולאמץ את הנוסח שבו השר ראה שמתקיימים תנאי הסף, ירשום במרשם. זה עושה שכל. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> זה מה שנגה אמרה קודם, להכניס את תנאי הסף. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> לא בדיוק, נגה חושבת שזה לא מספיק, אבל לפחות זה צריך להיות כתוב. << יור >> היו"ר גלית דיסטל אטבריאן: << יור >> תודה רבה על יום פורה, מעניין ומועיל. אנחנו ניפגש ביום שלישי, ט"ו בשבט שמח. הישיבה ננעלה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:03. << סיום >>