חומר רקע - גורמים חיצוניים
רשות החינוך לבדואים: כלי ארכאי שאינו מתאים להתמודדות עם בעיות קשות
חוות דעת
היו"ר מיכאל ביטון-מוגשת לועדה לפיקוח על הסרת חסמים
רשות חינוך מקומית כמושג ארכאי וכלי בלתי מתאים
הגדרות. החוק קבע כי עבור רשות-1 , סעיף1949- מושג הקבוע בחוק לימוד חובה, התש"ט- ""רשות חינוך מקומית
הרח"מ - רשות החינוך המקומית )רח"מ( היא העיריה, ובפועל מחלקת החינוך שבה. עבור מושב או קיבוץ-מקומית בעיר
היא ועד המושב או מזכירות הקיבוץ. ואילו לגבי "שטח אחר" השר רשאי להקים רשות חינוך מיוחדת.
החוק קבע כך: "לגבי שטח אחר – ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך
:מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין". כמו כן נקבע
"רשות חינוך מקומית שאיננה רשות מקומית תהיה תאגיד כשר לכל חובה זכות ופעולה משפטית בתחום תפקידיה".
,רשויות חינוך מקומיות הוקמו בשנות החמישים בשירות שתי אוכלוסיות. ראשית, תושבי מעברות שאינן בתחום יישוב
בעיקר על מנת להבטיח שלא תהיה הסטה של ילדי עולים מזרמים דתיים לחילוניים )וגם להפך(. שנית, תושבים בכפרים
ערבים שטרם הוקמה בהם מועצה מקומית או טרם שויכו למועצה אזורית, על מנת לפקח על מוסדות החינוך. רשויות
החינוך המקומיות בוטלו עד סוף שנות החמישים, ועם הקמת רשויות מקומיות נקלטו בתוכן.
:( קובעות כי רשות חינוך מקומית מופקדת על מספר תחומים, ובהם59 תקנות החינוך )בעיקר תקנה
.הקצאת קרקע, שכירת מבנים
.קיום המוסדות, לרבות השתתפות בבינוי והשתתפות במימון
.רישום תלמידים והעברתם, כולל הלומדים ברשות אחרת
.בעלות על מתקנים, תקינות המתקנים, בטיחות, שיפוץ
.הסדרת ענייני התשלומים )אלא אם למוסדות חשבונות מוסדיים(, ביטוח
.""אספקת חבר מורים שמספרם והכשרתם מספקת, לדעת המנהל
.סמכות גביית ארנונה
.בתקנות החינוך, שאלות רבות בדבר הסמכויות והההרכב החוקי של רח"מ שאינה רשות מקומית אינן מבוארות די הצורך
(. 1927) התקנות לוקות בעמימות ויש בהן שורה ארוכה של לקונות. להבנתנו, התקנות מעוגנות בפקודת החינוך המנדטורית
שנים, ומאז תוקנו שוב, אבל אין בהן בהירות, או התאמה לחוק הישראלי.93 , כלומר לפני10/4/1933 -התקנות הותקנו ב
ראשית, לא ברור אם הרשות היא רק "אדם" שמתמנה, או "ועד שהוכר" ומתי ומדוע יוחלט כך או כך. ברור, כי במסגרת
א"י )או באוגנדה(. -החקיקה הקולוניאלית, לא היה לממשל המנדט עניין בשיתוף דמוקרטי של הציבור בפלשתינה
:"שנית, בהנחה שמדובר בועד לא ברור ההרכב, וספציפית ביחס לרשות המצויה ב"כפר
." קובעת כי בועד של רח"מ שאינה רשות מקומית ומצויה ב"כפר" יהיו "לא יותר משבעה חברים32 תקנה
:" קובעת כי הממונה על המחוז יבחר שלושה מבין חמישה בעלי התפקידים הבאים לועד של רשות ב"כפר34 תקנה
"פקיד גבוה מההנהלה הכללית". "מפקח החינוך היהודי של המחוז". "מפקח החינוך הערבי של המחוז". "מנהל
בית ספר יהודי ציבורי במחוז שיתמנה מטעם המנהל ]=מנכ"ל המשרד[. "מנהל בית ספר ערבי ציבורי במחוז
שיתמנה מטעם המנהל".
קובעת שיהיו ברח"מ "חברים נבחרים". סעיף זה רלוונטי בעיריה, בועד מושב או מזכירות קיבוץ, אך33 תקנה
.אינו רלוונטי בשטח שאינו רשות מקומית, ואין בו בחירות
קובעת שבאישור הממונה על המחוז ובאישור רשות החינוך המקומית יהיה ועד החינוך רשאי לספח אליו35 תקנה
לא יותר משלושה אנשים נוספים שאינם חברים לרשות המקומית. לא ברור מיהם האנשים המוגדרים "נספחים"
.ומאילו טעמים יסופחו, ומה יהיה תפקידם
התקנות אינן מבהירות: מהו ההבדל בין ה"רשות" לבין "הועד"? מהו התפקיד הספציפי של כל אחד מהם. בפרט, לא ברור
מהן סמכויות הועד בניהול הרשות: האם הוא מנהל, מייעץ, מלווה וכו'. האם יש לרשות מנהל? האם הועד מוסמך להנחות
את המנהל או לפטרו? עד כמה תושבים והורים זוכים לייצוג ברשות? עד כמה הם רשאים להשפיע על חינוך הילדים? ועד
כמה שותפים בניהול הרשות גורמים אחרים, למשל החברים ה"נספחים"? הכול עלום ונסתר.
בחלוף הזמן, איבד המושג "רשות חינוך מקומית" את משמעותו: כל חקיקת החינוך שאומצה מאז נכתבה עבור רשויות
חינוך שהן מחלקות חינוך, וגם חוזרי המנכ"ל לא הותאמו לניהול רשות חינוך שאינה חלק מרשות מקומית.
רשות החינוך לבדואים: הכישלון המתמשך ופירוק הרשות
, בתי ספר שנועדו לשרת את הציבור הבדואי בכפרים הבלתי מוכרים15 ואיגדה1981 רשות החינוך לבדואים הוקמה בשנת
היה מר משה שוחט, שלא היה בעל הכשרה מתאימה בתחום החינוך. חרף זאת, הוא 1983 וכן גני ילדים. ראש הרשות מאז
ניהל ביד רמה את הרשות, והיא התנהלה לפי החלטותיו בלבד.
"חברי" הרשות היו חמישה שייח'ים קשישים, נטולי הכשרה כלשהי בתחום החינוך. הם מונו לתפקיד מקביל לדירקטורים
בתאגיד אך ללא כל השכלה אקדמית או הכשרה ניהולית כנדרש לפי חוק החברות הממשלתיות. השייח'ים מונו לתפקידם
אך סמכותם מעולם לא הובהרה להם, ובפועל הם לא זכו לשליטה כלשהי בקבלת ההחלטות.
משך שנים, מליאת הרשות כמעט ולא התכנסה, והשייח'ים לא ראו עצמם אחראים לתפקודה. למרבה הצער, אחדים מהם
, בעקבות לחץ ציבורי כבד. לא היה ברור כלל אם השייח'ים מונו 1998 הלכו לעולמם, אך לא הוחלפו בתפקידם אלא בשנת
כיחידים, שכל אחד מהם "רשות" למקומו, או כ"ועד". משה שוחט סרב להידבר עם נציגי ההורים וארגוני החינוך.
.תפקידי הרשות מעולם לא הובהרו: רשמית נטען כי היא אמונה רק על ההיבטים הלוגיסטיים ולא על היבטים פדגוגיים
בפועל ראש הרשות היה מעורב במינוי מנהלים ומורים, והרשות אף פרסמה ספר לימוד מטעמה. מעולם לא הובהר, מי
מוסמך לעסוק בניהול הפידגוגי של מוסדות הרשות.
בפועל שוחט ניהל את הרשות כפקיד שכפוף למנהל המחוז, והיא לא נהנתה מאוטונומיה יחסית בקבלת ההחלטות או
מיכולת לקבוע מדיניות לפי צרכי התושבים. מעולם לא פורסמו פרוטוקולים של "הועד" או מסמכים אחרים המצביעים על
תפקידו בקבלת ההחלטות. כמו כן לא נערכו מפגשי שיתוף ציבור או תהליכי התייעצות עם התושבים וההורים. הרשות
נמנעה מפרסום מידע סדור על פעולותיה.
רשות החינוך כשלה בתפקידה כישלון חרוץ, ולא הצליחה לקדם את מערכת החינוך הבדואי. ועדת כ"ץ, בראשות ד"ר יעקב
כ"ץ, שמינה שר החינוך הרב יצחק לוי, בחנה את מצב החינוך הבדואי ברשות. הועדה סיירה בשטח, ומצאה בדו"ח שפורסם
מציאות קשה במוסדות החינוך: מבנים צפופים וקורסים, מחסור במבני ספח ומשרדים, מתקנים וריהוט 1998 בינואר
לקויים, מחסור בשירותים ועזרי הוראה, הסעות בלתי תקינות, ועוד.
הועדה הגישה דו"ח חריף וביקורתי, והמליצה על שיפורים. בין השאר הומלץ כי אנשי חינוך בדואים ישולבו ברשות
כמפקחים ויועצים, וכי מנהיגי הקהילה ישותפו בקביעת המדיניות.
עתרה המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב יחד עם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ארבעה2001 בספטמבר
תלמידים והורים, בתביעה להדחת ראש הרשות משה שוחט, וזאת לאור התבטאויות 35-ארגונים נוספים, ועדי הורים ו
מעיגל אלהוואשלה ואח' נ' לימור לבנת שרת החינוך ואח'(. 7383/01 גזעניות מכוערות שהשמיע בראיון עיתונאי )בג"צ
( ונערך מאבק ציבורי. 7500/01 במקביל עתרו בעניין גם ח"כ ד"ר אחמד טיבי וח"כ דאז עו"ד טלב אלסאנע )בג"צ
משרד החינוך מינה בודק בכיר, ד"ר דורון מור, שמצא ברשות החינוך שורה ארוכה של כשלים, לרבות רמת הישגים נמוכה
מאד. ד"ר מור, בעברו הממונה על מחוז הצפון, המליץ על הוצאת שוחט ל"חופשה" ועל עריכת מכרז חדש לתפקידו. כמו כן
קבע כי "במסגרת הכנת המכרז ייבדק מחדש הסטטוס החוקי של הרשות, תקציבה ותפקידיה".
הוחלט על פירוק הרשות והעברת2024 בהמשך לכך, שר החינוך הודיע לבג"צ על מינוי מחליף לשוחט, ובהמשך בשנת
המועצה האזורית אבו בסמה". מועצת אבו בסמה פוצלה -סמכויותיה לידי מחלקת החינוך של רשות מקומית חדשה
בהמשך לשתי מועצות אזוריות בדואיות, מ"א אלקסום ומ"א נווה מדבר, הפעילות כיום.
.מאז לא נערכה מעולם בדיקה משפטית והתאמה של מושג הרח"מ למציאות המשפטית העכשווית
לסיכום, הכלי המשפטי הקרוי רשות חינוך מקומית שאינה ברשות מקומית – הוא כלי מנדטורי קולוניאלי שהתאים
, וכבר 2004 עד1981 . הוא כשל לחלוטין בשנים2026 -, אך כלל אינו תואם לניהול מערכת חינוך ב1927 -לחקיקת החינוך ב
אז נקבע שאינו מתאים למטרתו, ויש לבחון מחדש את המסגרת המשפטית – החוק והתקנות.
[email protected] -שמוליק דוד, יועץ, הקרן החדשה לישראל שתיל