חומר רקע - גורמים חיצוניים

האגף לקידום מעמד האישה ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿ ￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ – ויצו , ￿￿￿￿￿33159 ￿"￿ ,38 ￿￿￿￿ ￿￿￿ '￿￿ www.wizo.org | 054-3144062| 03-6923791 | [email protected] :. שיעסוק במניעה15.2 תשובות האגף לקידום מעמד האישה בויצו לשאלות הועדה בהקשר לדיון הקרוב ביום בראשית יצויין, כי האגף קידום מעמד האישה עוסק בלב־ליבה של שליחותו במניעה: מניעה של אלימות, של פגיעה ושל הסלמה עוד לפני שהן מגיעות לשלב המשברי. מהפעילות השוטפת של האגף ניתן ללמוד רבות על בניית מערך מניעה רב־שכבתי – קהילתי, חינוכי, מקצועי וציבורי – המבוסס על הכשרות לאנשי מקצוע, עבודה עם נשים, עבודה עם גברים, חינוך לנוער, קמפיינים ציבוריים ושימוש במחקר ונתונים. אלו אינם מודלים תיאורטיים, אלא פרקטיקות שעובדות בשטח, נמדדות ומוכיחות את עצמן, וניתן ואף ראוי להעתיק ולהטמיע אותן בקנה מידה מדינתי כחלק ממדיניות סדורה למניעת אלימות במשפחה. ?. הרחבת המעגלים במניעה ואיתור מוקדם – איך אגף קידום מעמד האישה עובד בפועל1 :האגף כרשת מניעה ולא רק תגובה למשבר :א. הכשרות לאנשי מקצוע – בניית שכבת “שומרי סף” מה המטרה יום לגורמי איתור מוקדם ,ולא רק למי שמטפלים בתלונה שכבר-להפוך אנשי מקצוע שפוגשים נשים ביום התפוצצה. לדוג' הכשרת ממונות למניעת אלימות במשפחה במקומות עבודה. עבור הרבה נשים מקום העבודה הוא עייפות קיצונית,קריסה תפקודית, חרדה, שינויים - המרחב היציב היחיד במיוחד בתקופת המלחמה. שם רואים חדים בהתנהגות וממונות מוכשרות במקום העבודה יכולות לעזור בלזהות ולהפנות לגורמי הסיוע. יצויין, כי מדובר בצורך שעלה מהשטח , מפניות של מקומות עבודה שלא ידעו איך להתנהל במפגש עם אישה עובדת שהיא מתמודד עם אלימות בבית. :יום-לא רק ממונות במקומות עבודה, אלא גם אנשי מקצוע שפוגשים נשים ביום עובדות סוציאליות, מטפלות ומטפלים, יועצות חינוכיות, אנשי חינוך, צוותים קהילתיים, רכזות תכניות ועוד' :בהכשרות של האגף לא מלמדים רק חוק ופרוצדורה. הדגש הוא על :זיהוי דגלים אדומים- שינויי התנהגות, שחיקה קיצונית, ירידה בתפקוד, פחד, הסתגרות, סימני שליטה, תלות כלכלית, החרפה בקונפליקטים אחרי חזרת בן הזוג מהמלחמה. הבנה של אלימות שאינה רק פיזית :רגשית, כלכלית, דפוסי שליטה, אלימות תגובתית על רקע טראומה ) כמו- (הלם קרב :טראומה-ניהול שיחה ראשונית רגישה- .איך לפתוח פתח בלי להפחיד, בלי להאשים, בלי לדחוף את האישה לפינה :בניית מסלול פעולה בטוח- טיפולי של ויצו, ואיך שומרים על דיסקרטיות-מתי נשארים בליווי בתוך הארגון, מתי מפנים לקו המשפטי והגנה. קהילתית מה האגף עושה בפועל: האגף מפעיל תכניות נשים-ב. תכניות הנשים של האגף – מניעה דרך עבודה קבוצתית קבוצתיות שפועלות כמרחב מניעתי, משום שהן פוגשות נשים בשלבי חיים רגישים –לפני שהמצוקה מתגבשת לאלימות קשה או למשבר שמגיע לרשויות. :שלוש דוגמאות מרכזיות קבוצות לנשות מילואים- קבוצות אלו יוצרות מרחב שבו נשים:מדברות על עומס, בדידות, חרדה, שחיקה וקושי זוגי. משתפות בשינויים שחלו בבית עם חזרת בן הזוג מתקופות לחץ וטראומה.לעיתים מביאות סימנים מוקדמים של הסלמה בקונפליקטים, פחד או דפוסי שליטה — עוד לפני שהן מגדירות זאת כ“אלימות”. ,תכניות לנשים אחרי פרידה / בהליכי פרידה: שלב הפרידה הוא נקודת סיכון מובהקת להסלמה, שליטה- הטרדות, אלימות כלכלית ורגשית ולעיתים גם פיזית. בתכניות האלו: נשים מדברות על פחדים, לחצים, יחסי האגף לקידום מעמד האישה ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿ ￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ – ויצו , ￿￿￿￿￿33159 ￿"￿ ,38 ￿￿￿￿ ￿￿￿ '￿￿ www.wizo.org | 054-3144062| 03-6923791 | [email protected] כוחות, גבולות, תלות כלכלית ורגשיתעולים סימנים של שליטה, איומים, הסלמה או קושי להציב גבולות.המנגנון המניעתי: לא מחכים לאירוע אלים חמור או לצו הגנה – אלא עובדים בשלב שבו עוד אפשר למנוע הסלמה. — תכנית “קודם את :”קודם את” היא תכנית שממקדת נשים בעצמן, בצרכים שלהן, בגבולות, בזהות ובכוחות- במיוחד נשים שחיות לאורך זמן בתוך עומס, ריצוי, שחיקה או יחסים לא שוויוניים.בתוך הקבוצות: נשים לומדות לזהות איפה הן מוחקות את עצמן ואיפה נחצים להן גבולות,עולים סיפורים של שליטה, הקטנה, פחד, תלות או ויתור מתמשך, נבנית שפה של זכויות, גבולות, ערך עצמי ולגיטימציה להגיד “לא”. כך המניעה לא מתרחשת “על הנייר”, אלא בתוך החיים עצמם —דרך עבודה קבוצתית, קהילתית ומקצועית עם נשים. ”:קהילת “צומחות יחד” – רצף שיקומי שהוא גם מניעתי. מה זו “צומחות יחד ג. קהילות לנשים יוצאות מקלט וילדיהן, שמספקות: ליווי רגשי מתמשך, חיזוק תפקודי וחברתי, בניית זהות מחדש אחרי אלימות, יצירת רשת תמיכה ולא חזרה לבדידות ולתלות. :למה זה חלק ממניעה ולא רק משיקום:נשים אחרי אלימות נמצאות בסיכון גבוה לחזרה למעגלי פגיעה הקהילה זהו קו הגנה שני :לא רק - מחזקת גבולות, מייצרת שייכות,נותנת כלים לזיהוי דפוסים מסוכנים בקשרים עתידיים להוציא מאלימות – אלא למנוע את הסיבוב הבא. "צומחות יחד” היא מודל שמראה למה צריך לחשוב על רצף:מניעה → איתור מוקדם → הגנה → שיקום → מניעה חוזרת. ד. תכנית “שלי ורק שלי” – מניעה ראשונית בקרב נוער : "שלי ורק שלי” היא תכנית מניעתית המיועדת לנוער ,ופועלת בשלב מוקדם מאוד של עיצוב תפיסות על: גוף, גבולות והסכמה, זכות להגיד “לא”,הבחנה בין רצון, לחץ, ריצוי בתכנית:בני ובנות נוער לומדים שפה ברורה של גבולות, - ומניפולציה,זיהוי חציית גבולות גם כשאין אלימות פיזית בחירה והסכמה, עובדים על זיהוי מצבי סיכון, לחץ חברתי וכפייה “שקטה”. מפתחים יכולת לזהות פגיעה בשלב מוקדם מאוד ולפנות לעזרה :המנגנון המניעתי: זו מניעה מהשורש עוד לפני שמתגבשים דפוסי זוגיות בעייתיים או יחסי כוח פוגעניים, כך האגף פועל לא רק במניעה משנית ושלישונית )נשים בוגרות, פרידה, שיקום(, אלא גם במניעה ראשונית ארוכת טווח –דרך עבודה חינוכית עם הדור הצעיר. ה. קו הגברים – מניעה דרך עבודה עם הצד שבסיכון לפגוע: קו הגברים של ויצו הוא רכיב מניעתי מובהק, משום שהוא: פוגש גברים במצבי לחץ, משבר, שחיקה וכשלי ויסות. הקו מאפשר פריקה, שיקוף ועיבוד לפני שהמצוקה מתורגמת לאלימות, עובד על זיהוי דפוסים מסלימים, לקיחת אחריות, ופנייה לעזרה ובכך מצמצם סיכון לפגיעה בבת הזוג ובמשפחה :זהו מהלך מניעתי קריטי לא מחכים שהאלימות תתרחש – אלא עובדים עם גורמי הסיכון עצמם. ,תכנית “אב נולד” – מניעה סביב נקודת סיכון משפחתית מובהקת : אב נולד” פועלת בנקודת זמן רגישה במיוחד ו. .מעבר להורות, עומס, שינוי זוגי ומשפחתי, לעיתים על רקע תקופות משבר ולחץ ,התכנית: יוצרת מרחב קבוצתי לגברים לשיח על זוגיות, הורות, קונפליקטים ורגשות, מחזקת יכולות ויסות תקשורת והתמודדות עם לחץ, מפחיתה סיכון להסלמה, ניתוק רגשי ואלימות בתוך המשפחה ומהווה מניעה ראשונית עוד לפני שנוצרים דפוסים פוגעניים. קמפיינים ציבוריים ומחקר – הרחבת מעגלי המניעה מעבר למרחב הטיפולי ז. , מחקר-תודעתי והמבוסס-מעבר לעבודה הישירה עם נשים, אנשי מקצוע וגברים, האגף פועל גם במישור הציבורי כדי להרחיב את מעגלי המניעה והאיתור המוקדם לקהלים רחבים שלא מגיעים בהכרח לשירותים עצמם. קמפיינים ציבוריים – שינוי שיח, נרמול פנייה לעזרה וזיהוי מוקדם האגף עושה שימוש בקמפיינים ככלי מניעתי- משום שהם: מעלים מודעות לדפוסי אלימות “שקטים” ולא רק לאלימות קיצונית, נותנים שפה למה שאנשים חווים ולא תמיד יודעים לקרוא לו בשם, מנמיכים חסמים לפנייה לעזרה ומרחיבים את האחריות מהמישור הפרטי למישור החברתי. דוגמה: קמפיינים סביב אלימות בקרב צעירים/ות בקמפיינים אלו:מודגשים דפוסים של שליטה, לחץ, קנאה, פגיעה בכבוד ובגבולות – עוד לפני אלימות פיזית, מועבר מסר ברור ש“זה לא נורמלי” ו“זה לא אהבה”, ניתנים סימנים לזיהוי מצבי סיכון והכוונה לפנייה לעזרה האגף לקידום מעמד האישה ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿ ￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ – ויצו , ￿￿￿￿￿33159 ￿"￿ ,38 ￿￿￿￿ ￿￿￿ '￿￿ www.wizo.org | 054-3144062| 03-6923791 | [email protected] וכך נבנית מניעה ראשונית: זיהוי מוקדם, שינוי נורמות, וחיזוק לגיטימציה לעצור פגיעה בתחילתה – הקמפיין- אילן ועסק בליבה של מניעת אלימות-פורת מאוניברסיטת בר-לווה בהצגת ממצאי מחקר של פרופ’ ענת בן בזוגיות צעירה ובהסכמה, גבולות ובעלות על הגוף ) המחקר מצורף(. מחקר ואיסוף נתונים – מניעה מבוססת ידע ולא רק אינטואיציה האגף נשען גם על מחקר, סקרים ואיסוף- נתונים כדי: לזהות מגמות וסיכונים מתפתחים,לאתר אוכלוסיות פגיעות ונקודות תורפה במערכת לדייק תכניות מניעה והתערבות, ולבסס מדיניות ציבורית על נתונים ולא רק על מקרים קיצוניים שמגיעים לתקשורת. המחקר מאפשר: לעבור ממדיניות תגובתית למדיניות פרואקטיבית להשקיע משאבים בשלבים המוקדמים של הסיכון ולחזק את החיבור בין עבודה קהילתית, הכשרות מקצועיות, קמפיינים ציבוריים ופיתוח תכניות ייעודיות. ?. אילו חסמים קיימים להרחבת הפעילות בתחום המניעה והאיתור המוקדם2 :א. ברמת המערכת והמדיניות ,תקצוב לא יציב למניעה: קל לממן טיפול במשבר, קשה יותר לממן תשתיות מניעה ארוכות־טווח )הכשרות- .(קמפיינים, עבודה עם נוער, עבודה עם גברים, קהילות שיקום ,תפיסה צרה של מניעה :לעיתים מניעה נתפסת כ”הסברה” בלבד, ולא כמערך משולב שכולל הכשרות מקצועיות- .עבודה עם גברים, תכניות נשים, קמפיינים ומחקר אין חובה חוקית מדובר בפניות וולנטריות או בצורך בשיווק והסברה, וכדי למנוע יש לחייב כל גוך שיכול- .לזהות ב. ברמת אנשי המקצוע והארגונים מחסור בהכשרות עומק רגישות־טראומה :רבים מאנשי המקצוע והממונות לא קיבלו כלים לזיהוי אלימות- .שאינה פיזית, אלימות בהקשרי משבר, או אלימות תגובתית .עומס תפקודי על אנשי מקצוע: גם כשיש רצון לאתר מוקדם – אין תמיד זמן, פניות או גב ארגוני לעשות זאת- תפיסה של תפקידים כ”טכניים ”)למשל ממונות( ולא כגורמי מניעה, איתור ותיווך, ובנוסף אין חובה שתהיה- ממונה בכל מקום עבודה, אלא מדובר בוולנטריות של הארגון ויש לקבע את זה כחוק מחייב ) ויצו הכינה חוק לקידום הנושא(. .ברמת הציבור והפונים ג. ."סטיגמה וחסמי פנייה: נשים, גברים ובני נוער מתקשים לפנות מוקדם, עוד לפני שיש “אירוע חמור- שיח ציבורי למציאות: בלי קמפיינים מתמשכים ושפה ציבורית ברורה, הרבה דפוסי פגיעה “שקטים” לא- .מזוהים כבעיה .(”קושי להגיע לנוער ולצעירים בלי עבודה שיטתית בבתי ספר, בצבא ובקהילה )כמו “שלי ורק שלי- ?. מה נדרש לעשות כדי להסיר את החסמים ולאפשר את הפעילות המניעתית3 :א. חיזוק תשתיות המניעה תקצוב ייעודי ומתמשך לכל שכבות המניעה:הכשרות לאנשי מקצוע, תכניות נשים, עבודה עם גברים )“קו- .הגברים”, “אב נולד”(, תכניות לנוער )“שלי ורק שלי”(, קהילות שיקום )“צומחות יחד”(, וקמפיינים ציבוריים .הכרה בכך שמניעה היא עבודה מערכתית ,לא פרויקט נקודתי- ב. העמקת ההכשרות לאנשי מקצוע :הרחבת הכשרות עומק רגישות־טראומה לכל מי שפוגש נשים, גברים ונוער- .זיהוי דגלים אדומים, אלימות לא פיזית, אלימות בהקשרי משבר, ניהול שיחה ראשונית והפניה בטוחה .חיזוק תפקיד הממונות כחלק מרשת שומרי סף רחבה ,ולא כפונקציה משפטית בלבד- האגף לקידום מעמד האישה ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿ ￿￿ ￿￿￿￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿￿ ￿￿￿￿￿ – ויצו , ￿￿￿￿￿33159 ￿"￿ ,38 ￿￿￿￿ ￿￿￿ '￿￿ www.wizo.org | 054-3144062| 03-6923791 | [email protected] חיזוק העבודה הציבורית־תודעתית ג. ,השקעה מתמשכת בקמפיינים )כמו הקמפיין השנתי “שלי ורק שלי”( כדי:לתת שפה לדפוסי פגיעה מוקדמים- לנרמל פנייה לעזרה, ולהרחיב את האחריות מהפרט לחברה. בנוסף קביעת במסגרת חוק לחייב ממונות במקומות עבודה לעבור הכשרות בנושא אלימות במשפחה ולקבוע, כי תהיה ממונה כזו, בהתאם להצעות החוק שויצו הכינה בעניין. ד. שימוש במחקר ונתונים כדי לכוון את התכניות, לזהות מגמות סיכון, ולבסס מדיניות מניעה על ידע ולא רק על מקרים קיצוניים. ?. מהם הצרכים והפערים בשטח בתחום הדיווח והפנייה לרשויות4 א. המצב בשטח: רבים לא פונים כי הם לא מגדירים את מה שהם חווים כאלימות – אלא כקושי, משבר, מתח או “תקופה רעה.”בני נוער, נשים וגברים פונים הרבה פעמים קודם לדמויות ביניים :אנשי חינוך, ממונות, מנחים, אנשי קהילה – ולא ישירות לרשויות. בלי הכשרה מתאימה, הפניות האלו לא תמיד מזוהות כהזדמנות לאיתור ומניעה. ,ב. הפערים המרכזיים: מחסור בשערי כניסה רכים ובטוחים לדיווח: דרך מערכת החינוך, מקום העבודה הקהילה, תכניות קבוצתיות וקווי סיוע. מחסור בליווי מתמשך בתהליך מול הרשויות – ולא רק הפניה חד־פעמית. פער בתיאום בין גורמים: חינוך, רווחה, בריאות, משפט וארגונים אזרחיים. ?. מהם הצרכים והפערים בשטח בתחום השלכות המלחמה על אלימות במשפחה5 מה רואים דרך עבודת האגף: תקופות של משבר, לחץ, טראומה ואי־יציבות מגדילות סיכון להסלמה בקונפליקטים ולאלימות תגובתית.הפניות עולות, אבל הרבה מצוקות עדיין נשארות מתחת לרדאר –במיוחד כשאין פגיעה פיזית מובהקת. .א. הפערים – פער בין היקף הצורך לבין היקף התשתיות המניעתיות הזמינות בשטח מחסור במענים רגישים לטראומה שמחברים בין עבודה עם נשים, עבודה עם גברים, עבודה עם משפחות ועם- ,נוער.מחסור בהשקעה מספקת במניעה מוקדמת:עבודה עם גברים בנקודות סיכון ,עבודה חינוכית עם נוער עבודה קהילתית עם נשים בשלבי חיים רגישים. לסיכום: ככל שמערך המניעה רחב יותר – מקצועית, קהילתית, חינוכית וציבורית – כך קטן הסיכוי שנפגוש אלימות רק בשלב המשברי. החסמים, הצרכים והפערים שאנחנו רואות היום בשטח מחזקים את הצורך להשקיע במניעה רב־שכבתית :הכשרות, תכניות נשים, עבודה עם גברים, חינוך לנוער, קמפיינים, מחקר ורצף שיקומי – ולא רק בתגובה לאירועי קצה.