פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 810 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >>1. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה–2025 (פ/6154/25), של חה"כ אביחי אברהם בוארון << הצח >> << הצח >>2. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022, (פ/565/25), של חה"כ ניסים ואטורי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר קארין אלהרר אביחי אברהם בוארון עמית הלוי ניסים ואטורי עופר כסיף יואב סגלוביץ' משה סעדה אורית פרקש הכהן אריאל קלנר גלעד קריב חברי הכנסת: מירב בן ארי ולדימיר בליאק צגה מלקו יסמין פרידמן מוזמנים: יפית בן עטר יונה – רמ"ט השר אמסלם, משרד הכלכלה והתעשייה עוז מלכה – רמ"ט השר אמסלם, משרד הכלכלה והתעשייה שרה רובק – עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים אורן פונו – ממונה בכיר, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים אורי זרם – מתמחה ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים רוני טלמור – ראש אשכול תאגידים ושוק ההון ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נועה סלוצקי – מתמחה, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אביתר טסלר – יועמ"ש, המשרד לשיתוף פעולה אזורי בשארה פראן – המשרד לשיתוף פעולה אזורי רועי כחלון – מנהל הרשות, רשות החברות הממשלתיות אליאב אזולאי – עו"ד, לשכת עורכי הדין יעל שכטר-סיטמן – לוביסטית ציבורית, לובי 99 משה קאשי – כלכלן ראשי, לובי 99 ד"ר עדנה הראל פישר – ראש התכנית לאתיקה שלטונית, המכון הישראלי לדמוקרטיה הדר צופיוף – מנכ"לית, איגוד הדירקטורים בישראל תומר רזניק – יו"ר אגף דמוקרטיה תעשייתית - הסתדרות, ההסתדרות החדשה סתיו לבנה להב – עו"ד, מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה לאיכות השלטון רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל מורן זר קצנשטיין – יו"ר, ארגוני נשים ייעוץ משפטי: נעמה מנחמי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >>1. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), התשפ"ה–2025 (פ/6154/25), של חה"כ אביחי אברהם בוארון << הצח >> << הצח >>2. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - כשירות מיוחדת), התשפ"ג–2022 (פ/565/25), של חה"כ ניסים ואטורי << הצח >> << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בוקר טוב. היום יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: שתי הצעת חוק בנושא החברות הממשלתיות של שני חברי כנסת: הצעת חוק אחת היא של חבר הכנסת אביחי בוארון: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הרחבת הייצוג והגיוון בחברות הממשלתיות), והצעת חוק של חבר הכנסת ניסים ואטורי: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – כשירות מיוחדת). ניתן למציעים להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. תודה רבה. קודם כול, אני שמח לראות אותך כאן, ומברך אותך. אפילו שהייתה זו תקופה קצרה, עדיין התגעגענו. ניסו להסביר לי למה החוק שלי שונה, ואגיד למה הוא שונה ובמה אני חושב שהוא טוב. אני מבין שפרגנתי פה לדודי על חוק קודם שלו. החוק שלי בא לעשות איזון בין כל חלקי העם. כלומר, לא ניתן להפלות מישהו שבא לתפקיד מסוים בשל היותו חבר ליכוד או חבר מפלגה אחרת שמקיימת פריימריז. נושא הזיקה הפוליטית הוא עוול שנעשה. עד היום הופלו לרעה בעיקר אנשי ימין. ניצלו את זה. לפיד ניצל את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם 20 שנה בשלטון? איך לפיד קשור? אל תכעס. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אסביר לך. היה לי ברור שתקפצי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני לא קופצת. אני נותנת לך קריאת ביניים. זה תפקידי כחברת כנסת. אני רק מחדדת שאתם 20 שנה בשלטון, לא יאיר לפיד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קריאת הביניים הסתיימה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מירב, אנחנו חלוקים על רוב הדברים. אני לא קופץ באמצע דברייך. אני מחכה לדבר בתורי, ואז אני תוקף את הדברים שלי. כך אני תמיד נוהג. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לתקוף. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לגבי נושא הכשירות המיוחדת – יכול להיות שבמקרה אותו אדם התפקד פעם לליכוד או אפילו למפלגה אחרת. אני מבין שזה מפריע לאלה שאין להם פריימריז. מי שהתפקד למפלגה צריך להציג כשירות מיוחדת. מה פירוש כשירות מיוחדת? זאת אומרת, שהוא היחיד בעולם שיכול למלא את התפקיד. אני חושב שזה עוול נוראי. ראשי ממשלה השתמשו בזה. אני לא רוצה להגיד כי זה הבוס של מירב, והיא תקפוץ. הוא מינה 90 בכירים במערכת כשהוא עשה את השינוי הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה ראש ממשלה ארבעה חודשים. הבכי שלך מטורף. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור. זו הבעיה, ואני הולך לדבר על הבעיה שאת מציינת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דבר על החוק, לא עליי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, ארבע הערות ביניים תוך שתי דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא מדבר על הבוס שלי, ואמרתי לו לדבר על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר. לפעמים גם מדברים על גפני, הבוס שלי, ואני לא מתרגש. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מסכים בדבר אחד עם מירב שכל הזמן בוחרים פה ימין ומקבלים שמאל. למה? כי השמאל ניצל לאורך השנים למנות אנשים, ובאמתלה כזאת או אחרת מישהו שיש לו זיקה מסוימת לשר, דווקא מי שהוא ציוני ופעיל למען עם ישראל, לא יכול להתמנות לתפקיד. אני לא חושב שאדם, רק בשל היותו מצביע ליכוד, מתפקד ליכוד, צריך להיות מופלה לרעה רק בשל הנושא הזה. ואז הם דורשים כישורים מיוחדים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה יהיה עם כל הציוצים האלה כל הזמן? די, זה מפריע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> טוב שלא אמרת לי קרקורים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני חושב שדווקא מי שהוא מתפקד ופעיל כל השנה ונאמן למדינת ישראל, ראוי שיהיה בתפקיד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בהתפקדות שלו לליכוד? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לא, יש כל מיני מפלגות שיש להם פריימריז. אני חושב שאלו אנשים הכי ראויים והם יכולים להיות. כאשר אדם מגיע לתפקיד הוא צריך כישורים. אבל דווקא אדם שיש לו זיקה פוליטית צריך להציג כישורים מיוחדים. הוא האדם היחידי בעולם שיכול למלא את התפקיד, אבל הוא אולי יתקבל לתפקיד. מה שקרה זה ששמו את כולם בצד. ולכן, את צודקת בעניין הזה שתמיד בוחרים ימין ומקבלים שמאל. למה? כי הפקידים הם שלכם. לאורך כל השנים תמיד מיניתם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ראש הממשלה שלך. אנחנו מינינו. אני אפילו לא הייתי בכנסת. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ראש הממשלה שלי לא עשה את מה שלפיד עשה. הוא מינה את האנשים שלו ועשה את התיקון הזה בעבר כדי למנות את האנשים שלו, והוא הצליח. יש לציין שהוא הצליח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מי ישמע? בסוף האופוזיציה היא כבר עשר שנים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה יהיה? יש כאן כדורי הרגעה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אז תפסיק. קודם כול, אל תדבר אליי ככה. זה לא מכובד. אתה לא תגיד לי על כדורי הרגעה, זה לא מתאים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדבר איך שאני רוצה. זכות הדיבור שלי. את לא מסוגלת לא להתערב? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דבר שני, תפסיק להגיד לפיד. אם תגיד לפיד, תקבל תגובה. דבר על החוק. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, הוא בכנסת. הרבה אנשים בכנסת מדברים שטויות, והרבה אנשים מדברים דברים לעניין. לא הרבה, אבל לפעמים יש גם דבר כזה. אבל נותנים לכל אחד לדבר. אנחנו ניתן לך לדבר בתורך, הוא ידבר בתורו, והכול בסדר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זו עובדה שהתיקון הזה נעשה על ידי לפיד, ולכן התיקון הזה נדרש היום כדי ליצור איזון ושוויון. כשמדברים במערכת, וגם במערכת המשפטית, על שוויון, אין כמו שוויון. אנחנו יודעים שבג"ץ דן מספר דיונים, ויש פסיקות שבהם הוא מדבר על השוויון בעבודה, בדברים שהם הזויים, מבחינתנו. אתה זוכר גם את חוק החזיר, ואני לא אציין עוד כמה חוקים. מן הסתם, צריך להיות שוויון בין המועמדים בקבלה לעבודה ולא צריכה להיות הפליה דווקא של אנשים בשל היותם אנשי ימין או אנשי ליכוד. ולכן, חשוב מאוד שנעביר את החוק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ניסית לשכנע אותי בשני דברים: בלפיד ובית משפט העליון. אותי לא שכנעת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה לשאול את מציעי החוק האם הם קראו את דוח המבקר על מה שהיה לפני נבחרת הדירקטורים המקצועית? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אחר כך נחזור לשאלות שלך. חבר הכנסת בוארון, בבקשה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, אורחים, בוקר טוב לכולם. הצעת החוק שלפנינו היא הצעת חוק מאוד מאוד חשובה. היא באה לתקן עיוות שנוצר. אדוני היושב-ראש, על איזה עיוות אנחנו מדברים? בשנת 2013 הקים שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את נבחרת הדירקטורים. ביוני 2022 נימנו 1,200 אנשים על אותה נבחרת, על אותו מועדון סגור, של דירקטורים או מועמדים לדירקטורים. וכשאני אומר "מועדון סגור" אני מתכוון לכך שהתנאים והמכשולים שהושמו בפני אנשים כדי להתקבל לנבחרת הזאת הם גבוהים מאוד, ולא פעם מתמודדים רבים, ואני מדבר על אקדמאים, על אנשי עסקים, על פקידים לשעבר, לא התקבלו לאותה נבחרת. במה דברים אמורים? ביוני 2024 היו 69 חברות ממשלתיות. בתוך 69 החברות הממשלתיות האלה, יש 336 דירקטורים – כך על פי דוח מרכז המחקר והמידע שביקשנו להכין, ואני מודה למרכז המחקר והמידע בכנסת. משנת 2014 עד שנת 2024 מונו 1,500 דירקטורים. מהם 840 מקרב הציבור. זאת אומרת, הנבחרת הזו עיצבה את כל המסד המאוד מאוד חשוב ומשמעותי של רשות החברות הממשלתיות. כשאנחנו מדברים על רשות החברות הממשלתיות, אנחנו צריכים להבין שמדובר באחד הכלים הכי משמעותיים של הרשות המבצעת לממש את מדיניותה. וכשאתה רוצה לבחור דירקטורים ולעצב את החברות הממשלתיות, אתה רוצה שאותן חברות ממשלתיות כן יוציאו את מדיניותך אל הפועל. אני זוכר יועץ משפטי לממשלה, לא אזכיר את שמו, שאמר שהוא כיועץ משפטי לממשלה אמון על הוצאת המדיניות הממשלתית אל הפועל, וזה צריך להיות. כל פקיד ממשלתי כ- Civil servantצריך לשאול את עצמו בבוקר: איך אני מממש את מדיניות הממשלה, איך אני מוציא לפועל את מדיניות הממשלה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה מדיניות ממשלתית יש לחברת חשמל? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תתפלאי, יכולה להיות מדיניות קפיטליסטית ויכולה להיות מדיניות סוציאליסטית. יכולה להיות מדיניות א' ויכולה להיות מדיניות ב'. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יסמין, תני להם להציג. אני בטוח שיהיו אחר כך ויכוחים. יש הרבה אנשים שיש להם לומר בעניין. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגל אחת היא מאגר הדירקטורים. הרגל השנייה של החוק הזה הוא אותו מנגנון או אותה ועדה שממנה את הדירקטורים. חברת הכנסת פרידמן, תשמעי את הדבר ההזוי הבא. הוא עומד בניגוד מוחלט לכל אינטרס ציבורי, בין אם הממשלה הנבחרת היא מימין ובין אם הממשלה הנבחרת היא משמאל. אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתאזין קשב רב כי כשאני מציג את זה לעורכי דין ולמשפטנים הם אומרים לי: לא יכול להיות. יושב-הראש של הוועדה הזו, היום יושבת-הראש, מתמנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה אמרת. עוד חוק יועמ"ש. תגיד: חוק יועמ"שית. די, כל היום אני רק עם היועמ"שית הזו. וואי, אין אובססיה כזאת. באמת, הם ישנים עם היועמ"שית וקמים עם היועמ"שית, הולכים לישון עם יועמ"שית, אוכלים עם יועמש"ית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> עם כל הכבוד, לא ישנים איתה. זה לא נעים שאת אומרת את זה, זה לא מכבד אותנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת בן ארי, אל תיקחי את הדיון ליועמ"שית הספציפית הזו. אני בכלל לא מדבר על היועצת המשפטית לממשלה הזו, ואני גם לא מדבר על ראש הוועדה הזו, השופטת שלומית דותן. אני מדבר על המנגנון. יועץ משפטי לממשלה הוא זה שבוחר את יושב-ראש הוועדה שממנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות. ומי ממנה את הסגן של היושב-ראש? היושב-ראש. בוועדה יש שלושה אנשים כשהנציג השלישי הוא נציג החברות הממשלתיות. זאת אומרת, יש פה איזשהו מנגנון סגור. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> תחזור עוד פעם, ברשותך. יש את שלומית דותן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא שלומית דותן. אל תתייחס לבן-אדם ספציפי, לא מדברים על בן-אדם ספציפי. כל יועץ משפטי לממשלה, הוא זה שימנה. לצורך העניין, אם יהיה יועץ משפטי מהימין, ותהיה ממשלת שמאל, כמובן שאי-אפשר להגיד על יועץ משפטי שהוא מהימין או מהשמאל כמובן, אבל לו יצויר, היועץ המשפטי הוא זה שימנה את יושב-ראש של הוועדה. יושב-הראש של הוועדה ממנה את הסגן שלו, ומס' 3 בוועדה הוא נציג החברות הממשלתיות. חבר כנסת סעדה, בנוסף, אם יש שם שני קולות, והאחד כנגד השני כי השלישי לא הגיע באותו יום, ליושב-ראש יש קול כפול. מה הפועל היוצא של הדבר הזה? עם כל ההערכה והכבוד לייעוץ המשפטי, בלי קשר לעמדותיו, המחוקק שם פה, עד לרגע זה, את הייעוץ המשפטי במצב שהוא שאב לעצמו את היכולת למנות את מי שחפץ ליבו. היועץ המשפטי הוא זה ששולט בוועדת המינויים, בסופו של דבר, דה-פקטו. וכשאנחנו מדברים על ייעוץ משפטי, שמרכז הכובד של ההחלטות הולך אליו, ופוקע מהרשות המבצעת ומממשלת ישראל, זה דבר עקום. זה דבר שלא ייעשה. גם כשממשלת יאיר לפיד-נפתלי בנט רוצה למנות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שנה הממשלה הזו. אכלת את הראש כאילו היא ממשלה 20 שנה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מירב, את יודעת מה הבעיה שלך איתי? שאני לא פופוליסט, ואני לא מתקשקש איתך. בואי נדבר לעניין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא פופוליסט? כל ה - - - הוא פופוליסט טהור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין לי שום בעיה איתך, נקודה. די, תניח לי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני הנחתי לך. תניחי לי. בואי נדבר לגופו של עניין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יושבת פה וחושבת שלפיד הוא ראש הממשלה 20 שנה. אני כבר לא יודעת מה קורה כאן. כנראה טעות שלי. זה לא ביבי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברת חברת הכנסת בן ארי. ההערה שלך הייתה מאוד פרודוקטיבית. גם כשיש ממשלת שמאל, וגם כשיש ממשלת ימין, בסופו של דבר, היא צריכה להוציא את מדיניותה אל הפועל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה רק ממשלת ימין? הוא אמר ממשלת ימין ופתאום נזכרתי בוועדת חוץ וביטחון ובחוק ההשתמטות למעלה. ממשלת ימין, עאלק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה קורה פה? זה פשוט פתטי, אין לי מילה אחרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם כשיש ממשלה עם מדיניות א' וגם כשיש ממשלה עם מדיניות ב', במצב, נכון להיום, היא לא מנהלת את רשות החברות הממשלתיות. היא לא קובעת מי יהיו 840 הדירקטורים, שמונו במהלך עשר שנים לוועדות הממשלתיות, היא לא מעצבת בצלמה וכדמותה את החברות הממשלתיות, וממילא היא תתקשה להוציא לפועל את מדיניותה. הדבר שכולנו צריכים לתת לו דין וחשבון זה הפקטור שנקרא "הציבור שבחר בנו". הציבור שבחר בנו דורש מאיתנו להוציא לפועל את מדיניותנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם אתה יכול לתת לנו דוגמה למדיניות שאחת החברות הממשלתיות התקשתה בה בגלל חברי הדירקטוריון? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני יכול לתת לך הרבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אתן לך כמה דוגמאות. יסמין, האם היית פעם דירקטורית? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. אני לא עומדת בקריטריונים. מה לעשות, אין לי תואר שני. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי דירקטורית בשלוש חברות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אספר לך סוד. אני הייתי דירקטור 20 שנה בכמה חברות, ובאחת מהן 15 שנה. יתרה מזו, ניסיתי להירשם ב-2016 לנבחרת ולא התקבלתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא יפה שביבי לא עזר לך. כי, לדעתי, לפיד לא היה אז. אפילו לא חבר בקואליציה דאז. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היה יועץ משפטי לממשלה – זה בדיוק הנושא. ניסיתי להירשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם אני לא. אז מה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני אגיד לך מה ההבדל. ב-2016 הייתי אחרי 15 שנות ניסיון ציבורי בניהול של מאות מיליונים, הייתי דירקטור 15 שנים, והובלתי את החברה, והייתי יושב-ראש ועדת כספים שלה, כשהייתי אופוזיציה שם בגלל שרצו שאני אנהל אותה, ולא נתנו לי לנהל. החברה התפרקה בגלל שלא הצליחו למנות שם יושב-ראש דירקטוריון כי לחברה כן הייתה משמעות בשבילי. מדובר בחברה לפיתוח מזרח ירושלים, וזו חברה שיש לה כן שאלה של מדיניות. בסופו של דבר, החברה התפרקה בגלל הדבר הזה. כרגע היא נכנסה באיזושהי נישה אחרת. סוד קטן. עם זאת, כשהייתי שם בדירקטוריון, היא פיתחה את מנהרות הכותל המפורסמות של אז, וזו שאלה של מדיניות ממשלתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. כי אם לא עמדת מלכתחילה בקריטריונים, אז אין סיבה לגשת. אני לא הגשתי. לא עומדת בקריטריונים, לא ניגשת, נקודה. אני לא מתבכיינת שנתיים על זה שאני לא עומדת בקריטריונים. די, כל היום בכיינות פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל תיקון שאנחנו רוצים לעשות בתוכנת ההפעלה הזו שנקראת "מדינת ישראל", נתפסת או מוגדרת על ידיכם כבכי ונהי, ולא היא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות, כי אתם בכיינים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> 20 שנה אתם בשלטון ואתם רק בוכים. תיכף תאשימו את לפיד על זה שהוא פתח את מעבר רפיח. כבר אי-אפשר עם כל הבכיינות הזו כל היום. די, מספיק. 20 שנה אתם בשלטון. כמה שנים אתה בליכוד? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני בכנסת שנה וחצי, - - - כאמור, רגל אחת זה ביטול נבחרת הדירקטורים כדי שהרבה מאוד אנשים בעבר, כמו חבר כנסת פינדרוס, יוכלו להצטרף אליה בלי שמושמים מכשולים לרגליהם. וכמובן תוך דגש, ואני מדגיש את הדבר הזה, על מקצועיות. אף אחד לא יעשה שפיל של הנחה במקצועיות של הנבחרים, לא בקטע האקדמי. ובכן, לא נוותר על שפיל ברקע האקדמי של המועמד, לא נוותר על שפיל ברקע של הניסיון, לא בניסיון בניהול עובדים ולא בניסיון בניהול כספים. לא נוותר על הדבר הזה. נמנה רק אנשים שהם, קודם כול, מקצוענים, וגם כאלה שיכולים לשרת את המדיניות הממשלתית. למען הסר ספק, לא יתקרב, וזה מוטמע בחוק, אדם שיש לו הקשר פוליטי לתפקיד דירקטור בחברות הממשלתיות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הבעיה היא מהי ההגדרה של קשר פוליטי. אתם מצמצמים את - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו נדבר על זה ונשמח לשמוע הערות מחכימות. בשולי הדברים אני רוצה להודות לפרופ' אסף מידני, ראש הוועדה הציבורית, שמונתה על ידי השר דודי אמסלם, וזה כבוד וזכות עבורי לשתף איתו פעולה על החוק הזה. ישבנו חודשים ארוכים על המדוכה בחוק הזה כדי לשרטט וללטש ולחצוב את החוק הזה כדי שהוא יונח בפני הוועדה בצורה מיטבית, אחרי הרבה מאוד עבודה. השר דודי אמסלם הוביל את העבודה. פרופ' אסף מידני הוביל את הוועדה המקצועית, שליוותה את מלאכת הניסוח. הרבה מאוד שנות ניסיון במגזר הציבורי, בניהול הציבורי, בשדה הציבורי. חבריי חברי הכנסת, מוגשת בפניכם עם הרבה מאוד שכל. היא לא פופוליסטית. היא באה לתקן מצב מעוות. כפי שאמרתי, היא נשענת על שלוש רגליים: אחד, נבחרת הדירקטורים תבוטל. שתיים, הוועדה למינוי הדירקטורים תהיה הרבה יותר משוכללת, ולא פשטנית ולא בשליטת גורם שאיננו ממשלת ישראל, על מנת להחזיר את המכשיר הזה שנקרא "החברות הממשלתיות" לשירות הממשלה ולשירות הציבור, ושלוש, השר שאחראי ומופקד על כלל החברות הממשלתיות ועל רשות החברות הממשלתיות ימונה על ידי הממשלה, ולא באופן אוטומטי, כפי שהיה עד היום, על ידי שר האוצר – שר האוצר הוא יהיה השר הממונה – אלא כל שר שתבחר הממשלה, והוא ביחד עם השר הרלוונטי לאותה חברה ממשלתית, לצורך העניין חברת חשמל – שר האנרגיה או חברות אחרות ביחס לשר שלהן, השר הממונה פלוס השר האחראי הם אלה שיעצבו או יממשו את בחירת אותם דירקטורים. אני בטוח שננהל פה דיונים אינטנסיביים ויעילים כדי להביא את ההצעה החשובה הזאת לגמר. לצערי, רק בממשלה הבאה. כל ממשלה שלא תהיה תיהנה מהחוק הזה. חשוב מאוד להחזיר את הכוח לממשלה ולציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מנהל רשות החברות רועי כחלון, בבקשה. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה על ההזמנה לוועדה. מבחינת התהליך, השר הוביל תהליך, שנמשך כשנתיים, לתיקון חוק החברות הממשלתיות. במסגרת התהליך, השר פנה לרשות החברות. אנחנו, ברשות החברות, אגמנו בערך 30 עד 40 שינויים שהרשות ניסתה לקדם במהלך 15 השנים האחרונות בחוק החברות הממשלתיות. הנחנו אותם על שולחנו של השר, וגם על שולחנה של ועדת מידני. במסגרת השינויים היו היבטים רחבים, שניסו להקל בבירוקרטיה מיותרת שקיימת היום בהיבטים של תקנוני חברות, פירוק חברות לא פעילות. אני איישר קו. לגבי הדרישות בחוק שדירקטור אמור לעמוד בהן – לא צריך תואר שני. הוא צריך להיות בן 25, תושב ישראל ובעל תואר ראשון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> וניהול כספים. אני הייתי דירקטורית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. הוא מנהל רשות החברות. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני מנהל רשות החברות. מ-2017 אני בעולם רשות החברות. אני, אישית, כתבתי קרוב ל-300– 400 חוות דעת על דירקטורים. אם מישהו לא עבר, אז יכול להיות שזה אני חתום על חוות הדעת. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> במסגרת התפקיד שלך כתבת חוות דעת או לפני? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא. אני מנהל הרשות. אבל אני גדלתי ברשות, מהתפקיד הראשון לאורך כל הדרך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> האם לא היה בקריטריונים ניסיון ניהולי? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא. לפי חוק החברות הממשלתיות משנת 1975, הדרישות לכהן כדירקטור הן שלוש: תושב ישראל, בן 25 ובעל תואר ראשון. לחילופין, במקום תואר ראשון אפשר לקבל חמש שנות ניסיון בכיר. זאת אומרת, הדרישות הן מאוד מאוד מינימליות. למעשה, נוצר פה ואקום, שהמחוקק לא נתן לו מענה במשך 50 שנה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האם התנאים היום לחברת חשמל הם כמו למדרשה בשדה בוקר? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> היום כן. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> זה חסר היגיון. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני אשלים. למעשה, לכל חברה יש את התקנון משלה, וכל תקנון מאושר על ידי הממשלה. נוצר מצב שהתקנונים הם עם שונות מאוד גבוהה והם לא נותנים מענה אמיתי לצרכים של החברה הממשלתית. לדוגמה, אם אנחנו צריכים למנות דח"צים, אם יש חברה שעכשיו הולכת לתהליך הנפקה, צריך למנות גורמים בעלי מומחיות בהנפקות או בתהליכים מסוג הזה. אם אנחנו מדברים על תשתיות, אז צריך שיהיו דירקטורים שהם מהנדסים או אדריכלים, וכן הלאה. למעשה, המחוקק שתק בעניינים האלה. ומה שקרה לאורך 50 שנה זה שבמסגרת החלטות הממשלה נוצרה שונות מאוד גבוהה. אני חייב להגיד לכם שלפני שנה וחצי ביקשתי לקבל את הרכב הדירקטוריון של תעשייה אווירית והביאו לי מסמך משנת 1956. בקושי הצלחתי לקרוא אותו כי הוא צולם כול כך הרבה פעמים ולא היה סדר. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מה היה במסמך הזה? האם היו קריטריונים ייחודיים למקום הזה או שצריך להיות חבר של? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא, היה הרכב הדירקטוריון שנדרש מתעשייה אווירית. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> האם היו קריטריונים מיוחדים בתעשייה האווירית, למשל, שצריך להיות מהנדס או שלא? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> יש מצבים שהתקנון מדבר ספציפית. למשל, הוא דורש מהנדס. ולמעשה, אנחנו עובדים אז פעמיים: פעם אחת, אנחנו עובדים מול החוק, ופעם שנייה, אנחנו נכנסים בוועדת המינויים לתוך ההרכב של התקנון הספציפי של החברה הממשלתית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הייתי דירקטורית. אני רוצה להבין האם הנבחרת נבחרה, על פי קריטריונים פעם בשלוש שנים, כמו שאתה אומר? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא דיברתי על הנבחרת, דיברתי על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אמרתי שהייתי דירקטור 20 שנה, ובנבחרת לא עברתי. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני דיברתי על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני חרדי. לא עברתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא בגלל שאתה חרדי, אלא בגלל ש- - -. זה האופי הגרוע שלו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> האם ניכנס לבעיות של כל אחד ולמה הוא לא התקבל? כל אחד עכשיו יגיד: קיבלו אותי או לא קיבלו אותי? לא קיבלו אותי לתוכנית מעוז. האם אני אשב פה ואבכה על מעוז? החיים מלאים באתגרים. תנו לו לדבר. רועי, תמשיך. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני חושב שהמצב הנוכחי שבקרב 70 חברות בנות ממשלתיות אתה מייצר מצב שלמעשה אין תורה אחידה לגבי הרכב הדירקטוריון, לגבי הפרופסיות הנדרשות מחברי הדירקטוריון, הוא מצב לא תקין. יתרה מזאת, אני חושב שגם המחוקק, שחוקק את החוק בשנת 1975, בוועדות המכובדות האלה, לא הבחין בצרכים הקיימים. מה קרה במהלך הדרך? אודי ניסן, מנהל רשות החברות בזמנו, בשנת 2008, קידם הצעת מחליטים שעברה בממשלה להרכב של גרעין ניהולי, שלמעשה נותן לנו, בוועדת המינויים, וקצת הרים את הרף מעבר לדרישות המחוקק לגבי הרכב הדירקטוריון. אני חייב לומר שזו סמכות המלצה. כלומר, לוועדת המינויים יש שתי סמכויות: סמכות ראשונה היא סמכות אישור, וסמכות שנייה היא סמכות המלצה. כל מה שנעשה מעבר למה שהמחוקק קבע, זה בעצם המלצה. הוועדה ממליצה. אני חייב לומר שהשרים, לפחות בכהונתי במשך שנה וחודשיים, לעולם לא סטו מהמלצת הוועדה. כלומר, גם כשהגענו מוועדת המינויים והייתה לנו סמכות – לא אישור, לא אישור – סמכות המלצה לגבי מועמד מסוים שהוא לא מתאים להרכב, השרים תמיד אימצו את עמדת הרשות ולא סטו ממנה. אין פה ספק שהכנסת הנכבדה, ואתם כחברי כנסת, חייבים לעשות פה שינוי בתפיסה של הרכב הדירקטוריון. והשיטה אומרת שהשר, באישור ועדת הכספים, לדעתי, כי זו הוועדה שאחראית על חוק החברות הממשלתיות בהיבט הביצועי, יוכל לקבוע את התמהיל בהמלצת רשות החברות, בעבודת מטה שרשות החברות תוביל לכל דירקטוריון ודירקטוריון, והוא יוכל לקבוע הרכב לכל דירקטוריון, ואת כמות הדירקטורים שצריכים לכהן, וכמובן את ההרכב שלהם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתכוון בהרכב? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מהנדס, עורך דין ורואה חשבון. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> למשל, בחברה למתנ"סים עשרה חברי דירקטוריון בגלל הגודל שלה. לדוגמה, בתוך החברה למתנ"סים, אנחנו רוצים שני דירקטורים שמגיעים מהפריפריה או מגיעים מתחום החינוך. היום זה לא מוגדר. כלומר, היום המחוקק, בסעיף 16 בחוק החברות הממשלתיות, קבע תואר ראשון. כלומר, באופן תיאורטי, יכולים להיות בחברה למתנ"סים עשרה כלכלנים שלכאורה לא מבינים כלום בחינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל יש מאגר למי שבוחר את הדירקטוריון. אני מניחה שבמאגר הזה יש גם מהנדסים וגם אנשי חינוך וגם כלכלנים. יש להם את היכולת היום לבחור מתוך המאגר את אנשי המקצוע שהם צריכים. אני מנסה להבין איפה הבעיה. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא דיברתי על שיטת הבחירה. שיטת הבחירה היא דיון לכשעצמו. אני מדבר עכשיו על המצב. בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על הרכב דירקטוריון, בין אם בתעשייה אווירית, למשל, או בחברה למתנ"סים, או אם ניקח שתי חברות שונות, ברור לכולם שאני לא חושב שבתעשייה אווירית צריך שיהיה דירקטור בעל מומחיות חברתית או מישהו מהפריפריה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? מי שבוחר את הדירקטוריון יכול לבחור מתוך מאגר מאוד גדול. אני לא מבינה איפה הלקונה שאתה מציג. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יסמין, השאלה שלך ברורה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אין תשובה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני כן הבנתי את התשובה. התשובה: הוא אומר אם שיבוא שר, חס וחלילה, ממפלגה ימנית קיצונית, והיא תירצה למנות בחברה למתנ"סים רק כלכלנים. כי הוא ימני והוא לא מבין שצריך למנות אנשי חינוך ופריפריה. מזה הוא חושש. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> עצור פה. סוף-סוף עשית דיאגנוזה נכונה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> האם הבנת עכשיו מה שהוא הסביר? זה מה שהוא ניסה להסביר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. אנחנו לא חיים בכאילו. אני מנסה באמת להבין. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה "כאילו"? עופר, תסביר לה שזה לא בכאילו. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אנסה להסביר. יש פה שני דיונים שונים: הדיון הראשון הוא שיטת הבחירה, ובזה אתם כמובן יכולים לעסוק, ולא נכנסנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למה אתה מתכוון בשיטת הבחירה? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> שיטת הבחירה – למעשה, יש מה שהיה עד2012, מה שקרה מ-2012 עד היום, מה שמוצע לשנות. זה דיון אחד, וטוב שהוא ייעשה. יש את הדיון השני, והוא לא פחות חשוב. אם אני עכשיו החלטתי שאנחנו חייבים שיהיו, למשל, ברפאל חמישה דירקטורים, שלכל אחד מהם יש, לכל הפחות, ניסיון שנדרש ממנכ"ל רפאל כדי שהוא יוביל מדיניות, אחד מומחה ביטחון והשני מומחה למשהו אחר. זאת אומרת, לייצר הרכב שלמעשה לא קיים היום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא בא לידי ביטוי בחוק. למה לא הגשתם הצעת חוק ממשלתית שנותנת לזה מענה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> נכון. אני לא מצליחה להבין. אין פה שום דבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מקשיבה כי אתה אומר דברים מאוד נכונים. אני גם רושמת. אבל מה הקשר בין מה שאתה אומר לחוק? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אסביר. כמובן שזה נמצא. זה נמצא בסעיף 7 בעמ' 3. תקנות לעניין כשירות דירקטורים: השר הממונה רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות, להתקין תקנות לעניין תנאי כשירות נוספים לחלק מהדירקטורים בחברה, הרכב הנדרש של דירקטור וועדת הביקורת לפי סוגי החברות או בחברה מסוימת. זאת אומרת, שלמעשה החוק היום כרגע לא מסמיך את השר או את הכנסת לקבוע הרכב. מה שקרה זה שבגלל שאין הסמכה, אנחנו מגיעים לממשלה כל פעם על הרכב שונה. בעמ' 3, בסעיף 7 יש כאן את התיקון לסעיף 16א4. זה אומר שבחוק הראשי של חוק החברות הממשלתיות, תהיה הפניה לכך שהשר רשאי להתקין תקנות. במקביל, התקנות כבר מוכנות. רשות החברות הכינה את התקנות במשך שנה. עברנו דירקטוריון-דירקטוריון, עם עבודת צוות של כעשרה אנשים, וגם בהתייעצות עם החברה, וכן הלאה. למעשה, קבענו ממש הרכב שנדרש מכל דירקטוריון ודירקטוריון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלה טכנית. יש הרי תזכיר חוק ממשלתי, שהופץ להערות הציבור. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> נכון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מצליח להבין איך אנחנו יושבים פה כאילו זו המצאה חדשה שבוארון הציע. התזכיר נשלח להערות לציבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרשות, האם לא גיבשתם הצעת חוק ממשלתית? זה התפקיד שלכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הפצתם תזכיר ביולי 2025? שיענה לנו איפה החוק - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נתייחס לזה אחר כך. שאלתם תם. אני אוהב אותה. כולם יודעים את התשובה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היא לא שאלת תם. אני לא יודע את התשובה. יש כאן כרגע תהליך הונאה של הכנסת – זה מה שקורה פה. יש תזכיר חוק ממשלתית שנשלח להערות הציבור, וכדאי שנקבל התייחסויות למה שקורה. אין לי בעיה עם מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אפשר להגיש תלונה בלהב 443 על הונאה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, זו שאלה לגיטימית. מה התשובה? תסביר לי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> את לא יודעת כי אולי אין לך באמת כשירות להיות אולי דירקטורית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, בניגוד אליך, הייתי דירקטורית. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כמו שאמרתי, היית מקורבת ללפיד. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, לא הייתי קשורה ללפיד. הייתי חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מרשימת רובע העיר, שהיא בכלל רשימה של אסף זמיר. ואם אתה לא מבין, אז אל תתעסק בדברים שאתה לא מבין. שנית, אני מבינה שזה ברור לכולם. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לענות לך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני לא רוצה. תתפלא, אני רוצה שאיש המקצוע יענה לי. אני שאלתי אותו. הוא ילד גדול והוא יכול לענות לי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התשובה היא לא. משרד המשפטים יענה על זה. לא הוא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא האיש. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אני לא מוכן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ממה אתם פוחדים? תנו לו לדבר. אני צריכה לשמור על זכותו של רועי כחלון לדבר? ירדתם מהפסים? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא ירדנו. אף פעם לא היינו שם – הכול בסדר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רועי, תסביר למה לא הלכתם להצעת חוק ממשלתית. מה הבעיה? הוא יכול לענות. מילא שסותמים לי את הפה, אני רגילה. אבל למה לסתום לו את הפה. במה הוא אשם? אנחנו רוצים לקבל תשובה על תזכיר החוק. שהוא יענה. הוא לא סיים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> האם קיבלו או לא קיבלו הערות ציבור? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> יסמין, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רועי, טכנית, היום, במצב כרגע, האם כל דירקטוריון לא יכול לקבוע את ההרכב בעצמו? לא. אז תסביר לי מה הם עושים היום. נניח והם צריכים היום כלכלן. מה קורה? האם הם לא יכולים למנות כלכלן? אני מנסה להבין איפה הבעיה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני גם חושבת שזה סעיף טוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, די. אני שומר על זכותה של יסמין לדבר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, זו שאלה חשובה. אני מנסה להבין. אם חברה מסוימת רוצה היום למנות כלכלן או מומחה בתחום מסוים, מה עוצר בעדה? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> חברת הכנסת פרידמן, למעשה, המצב היום הוא שמעבר לחוק יש הרכב דירקטוריון שנקבע על ידי הממשלה, והוא גם טעון, להבנתי, גם אספה כללית. זו פרוצדורה מאוד מורכבת שלוקחת חודשים. אנחנו צריכים על כל שינוי כזה להתייעץ עם כל משרדי הממשלה, ולמעשה, לעשות התאמות נדרשות. החברה עצמה לא ממנה את הדירקטורים אלא אלו בעלי הסמכות, ואלו השרים לאחר ועדה, וכן הלאה. הסעיף הזה הוא סעיף למעשה הוצע במסגרת השינוי מהרשות לשר כדי להקל בתהליכים ובבירוקרטיה, ולאפשר לרשות לעשות התאמות. חברות משתנות. לדוגמה, רק בשנתיים האחרונות תחומי הפעילות של רפאל והתעשייה האווירית השתנו אולי במאה מעלות. הם מצליחים. יש להם פעילויות בחו"ל ודברים מסוג זה. ולכן, להעביר עכשיו החלטת ממשלה ותיקון תקנון וכל הדברים האלה בצורה נורמלית, לוקח חצי שנה. לצורך העניין, אם אני חייב מחר מומחה לתחומים מסוימים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתה חייב כול כך מהר, תשכור אותו בתור יועץ תוך חודש. טוב מאוד שדירקטוריון לוקח - - - << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> זה דירקטור. אלו שני דברים שונים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבין שבמקום השאלה אתה עונה תשובות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, - - -. אני רואה שהם לא מצליחים לנהל את החברות - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אם מישהו צריך יועץ, אז הוא ישכור אותו. עוד רפאל. לא תגיד חברה כלשהי או מדרשה או הסינמטק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, הבנו. עמדתך ברורה. יסמין, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסך הכול, יש היגיון בצורה שבה אתה מציג את זה. יש לי בעיה. לא איתך כמובן. יש לי בעיה עם השר. הוא פשוט אמר בריאיון: את מי אני אמנה? אמנה את החבר'ה שלי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא אמר במילים האלה: אנחנו רוצים את הדיפ-סטייט שלנו – ככה הוא אמר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת. יש לי חששות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה היא שאתם 20 שנה בשלטון, לא אני. אני מרגיש שכאילו אני מיניתי את כל הפקידים. אני אפילו לא הייתי בכנסת ואתם כל היום בוכים. הייתי פעם במפלגה של שר אוצר חכם. הוא אמר לי: מירב, אכלו לי ושתו לי - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, לא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, זה לא אידיאולוגיה. זה כחלון. די, כל היום אתם בוכים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מי שיפריע ליסמין לדבר ימצא את עצמו בחוץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שר האוצר, שהיית איתו, התנגד לנבחרת הדירקטורים בכל הכוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא פונה אליי. תודה לעוזר של דודי אמסלם, שיושב כאן. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> - - - על הימים שהיית עם משה כחלון. איפה את ומשה כחלון? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה לעשות, אני הייתי במפלגה שלו. לא אתה. אותי הוא לא לקח, לא אותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ה היום הוא היה מוותר עלייך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שזה שורף לכם איך ההיא עם כחלון מעזה לצאת נגדנו? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נגדנו? נגד הציבור את יוצאת. לא נגדנו. את נגד הציבור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, קריאה ראשונה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא נגד. אני, לפחות, הייתי דירקטורית. לא אתה. לא בזכותך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד. והיית גם עורכת דין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ואני אישה, ומזרחית. תאמין לי, לא הייתי עומדת בשום קריטריון. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא זכיתי להיות אישה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מירב, מירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא יכול להיות שרק "מירב, מירב". << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> קחי את ההקלטה ותשאלי למה "מירב, מירב". יסמין, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בכנות, יש כמה דברים שמטרידים אותי בחקיקה הזאת. ראשית, לא ברור לי מדוע יש צורך בלאשר גם אנשים שיש להם זיקה פוליטית. אני חושבת שזה משהו שצריך להשאיר אותו בחוץ. צריך להפריד אותו. הוא לא ראוי. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> למען הספק ספק, רשות החברות רוצה שיהיו האנשים הטובים ביותר בדירקטוריונים. אין פה דעה אחרת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אתה מבין למה יש לציבור חששות מזיקות פוליטיות. זה הגיוני. זה מה שבוארון או ואטורי הציגו. הדבר השני שמטריד אותי הוא שבדוחות של מבקר המדינה, משנת 1989 ועד 2007, לפני שהייתה נבחרת הדירקטורים, כל הזמן התריעו על תופעה של מינויים בלתי ראויים בחברות הממשלתיות על ידי שרים, שבוחרים רבים מהמועמדים שלהם לתפקיד דירקטורים. מדובר במקורבים ובמכרים שלהם. רק השבוע ראינו את התחקיר על שדות התעופה ומה קורה שם. זה מאוד מאוד מטריד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רשות שדות התעופה זה לא חברה ממשלתית. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת. לא משנה. אבל העובדה הזו מטרידה אותנו. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> למרות שעמדת רשות החברות היא שכל התאגידים הסטטוטוריים שנמצאים במדינת ישראל שיש להם השפעה מאוד ניכרת, חייבים להיכנס תחת רשות החברות כגורם מתכלל, כי המצב הנוכחי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא מה שהיה לפני נבחרת הדירקטורים. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> מה שקיים בתאגידים הסטטוטוריים זה איום ונורא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תן לי לסיים את כל החששות שלי, ואז תענה. אני מציגה פה דברים סופר עניינים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברים, תרשמו לכם את הדברים במקרה ותרצו להתייחס. לחלק מהדברים יתייחס המציע. נכון, זו לא הצעת חוק ממשלתית – הכול בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הדבר השלישי שמטריד אותי הוא שהחברות הממשלתיות מנהלות נכסים בערך ב-300 מיליארד. הן מכניסות 100 מיליארד בשנה, ויש רווח נקי של כ-7.6 מיליארד. לפני 2013, לפני התיקון הזה, החברות הממשלתיות היו במינוס של 600 מיליון. כבר בשנה הראשונה להקמת נבחרת הדירקטורים, הם עברו ממינוס של 600 לפלוס, והיום אנחנו מדברים על פלוס סופר גדול. זאת אומרת, כל פגיעה בנבחרת הדירקטורים עלולה לפגוע בהכנסות ובכיס של כל האזרחים. אין להם מושג על נבחרת הדירקטורים ואין להם כבר עצבים כי הם צריכים להתמודד עם כול כך הרבה דברים ביממה. בסוף אנחנו מדברים כאן על הכסף של הציבור. אני רוצה שהאנשים הכי מקצועיים ינהלו את החברות הממשלתיות. מה שמפחיד אותי זה היכולת של שר כזה או אחר למנות מקורבים וחברם שלו. וזה לא משהו שאנחנו יודעים שהממשלה הזאת לא עושה. לגבי חבר הכנסת בוארון – אין חקיקה שאין לי איתו בעיות. עכשיו הוא גם רוצה לבוא על האוניברסיטאות. רק זה באמת חסר בחיים שלי. אני מתייחסת באמת כאן בצורה עניינית ופחות לפריימריז שיש לשני חברי הכנסת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יסמין, זה לא אישי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא יקרה. אני יודעת שיש לכם פריימריז. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתם עשיתם את כל הבלגן הזה בלי פריימריז עם הנבחרת שלכם. אתם רק צריכים להתחנחן בפני הבוס. לנו, לפחות, יש פריימריז. דמוקרטיה, כמו שצריך. וכן, - - - מכחלון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, ואטורי. מה יש לי להתחנחן. אני, לפחות, עובדת בשביל כולם, לא בשביל הבייס. ואטורי, צלם את האירועים האלה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תומר רזניק, בבקשה. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> שלום לכולם. אני תומר רזניק, ואני יושב-ראש האגף הדמוקרטית תעשייתית וסגן יושב-ראש ההסתדרות. אנחנו העברנו את עמדתנו, גם לוועדה, גם לשר הממונה וגם לרשות. אציין שאנחנו מנהלים שיח מול השר ונציגיו לעניין הצעת החוק הממשלתית. אני מקווה שההסכמות, שלחלקן הגענו, ואת חלקן אנחנו עדיין מנסים ללבן, תיושבנה, הן בהצעה הממשלתית, וככל שההצעה הזו תקודם אז גם בהצעה הזו. לצד זה, יש לנו את ההסתייגויות שלנו מההצעה כפי שהיא בנוסחה הנוכחי. הגשנו אותן. ככל שהדיון יתקדם ונעבור סעיף-סעיף, ניגע בהן לגופן. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> תומר, אציין שאתה מדבר על הדירקטורים מקרב העובדים. אני חושב שחברי הכנסת לא מכירים את זה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עזוב, נגיע לזה. אם תציג פה, אנחנו לא נסיים. יש פה הרבה אנשים. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> ידידי רועי כחלון, שלום. אני שמח לראות אותך כאן. למותר לציין, אנחנו מייצגים את עובדי החברות הממשלתיות. בין היתר, ישנו מנגנון של דירקטורים מקרב העובדים, שמושפע גם מחלק מהחקיקות כאן. אנחנו, כמי שאמונים על ייצוג העובדים של החברות הממשלתיות, מסתכלים גם על החברות הממשלתיות בכללותן, וכל השלכה שיכולה להיות לחקיקה על העובדים. אנחנו מנהלים את השיח בכובע הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא הבנתי מה זה דמוקרטיה תעשייתית, אבל זה בסדר גמור. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> זה שיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות במקום העבודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע מה זה לשתף עובדים בתהליכי קבלת החלטות של הארגון? זה הדבר הבסיסי. ברור שאתה יודע מה זה. מי לא יודע מה זה שיתוף עובדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה בסדר גמור. אתה לא מבין בגדול בדמוקרטיה, וגם לא בתעשייה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היה לי קצת יותר ניסיון בתעשייה מאשר לך, חבר הכנסת קריב. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> בכל חברה ממשלתית או בת-ממשלתית, שיש לה מעל מאה עובדים, העובדים רשאים למנות שני דירקטורים מקרב העובדים, בבחירות דמוקרטיות שהם עורכים, שהם חלק מהדירקטוריון. חשוב שהמחוקק ידע זאת. זה המצב הנוכחי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מצוין, בעיניי. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> אדוני היושב-ראש, בעניין הזה באמת צוינה פה גם הוועדה הציבורית, בראשותו של פרופ' אסף מידני. אנחנו הופענו בפני הוועדה. אני שמח לומר שכל ההמלצות שלנו התקבלו בעניין הזה, לרבות כל מיני תיקונים. חלק מהדברים לא מופיעים, אבל זה חלק מההערות שלנו. עבדנו עם ועדת מידני והצגנו את דעותינו שם. תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> בסדר גמור. תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אם אמרת שרועי כחלון לא יכול לענות לי, למרות שלדעתי יש לו תשובה טובה, אני רוצה שנציגי הייעוץ המשפטי לממשלה יסבירו לי. אורן, תסבירו לי למה החוק לא הגיע כהצעת חוק ממשלתית, למרות שכבר החלה עבודה, יש תזכיר, קיבלו הערות ציבור. הייתה כאן עבודה אמיתית של משרד ממשלתי. צריך לומר ביושר שהוא הוציא ועשה את מה שמתבקש, ואחרי שהגיע להערות ציבור, פשוט קיבלנו הצעת חוק פרטית. כידוע, בטח בשנתיים האחרונות, זה הקומבינה של הקואליציה להביא חוקים. אני מניחה שלרועי יש תשובות, אבל אם לא נותנים לו, אז תענה לי אתה, אורן, למה לא קיבלנו הצעת חוק ממשלתית. ממה נפשך? ממה מפחדים? זה, קודם כול, על הפרוצדורה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שמח על השאלה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> גם רועי היה יכול לענות לי, אבל סתמו לו את הפה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> משרד המשפטים ייתן תשובה יותר טובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> דבר שני, יש כאן שר שמוביל את התהליך וקוראים לו דודי אמסלם. אם בן גביר יושב לנו בימים: שני, שלישי ורביעי בוועדה על העונש המוות שלו, ושלמה קרעי יושב לפחות פעם בשבוע על חוק התקשורת שלו - - - << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא שלח אותי במקומו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חברת הכנסת בן ארי, הוא רצה לבוא. הוא לא מרגיש טוב. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. הם יודעים לענות לי. תנו להם לדבר. מה יש לכם? אני צריכה להילחם על הזכות שלהם לדבר? יש כאן שר שמוביל את התהליך הזה, אז שיבוא וייתן לחברי הכנסת לשאול אותו. אגב, זה קורה בעוד ועדות. אני גם חוששת שהוא לא מפחד מזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הוא יגיע לדיונים הבאים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה. תתפלאו, אבל אני אשב. מי שמכיר אותי יודע על העימותים שלי עם אמסלם. אבל כשהגיע המשרד לשיתוף פעולה אזורי לדיון בוועדה לביקורת המדינה, ונראה לי שאת היית, ניהלנו דיון ענייני. יש לנו כאן שאלות ענייניות, וזה בסדר. לא צריך לפחד, אנחנו לא עושים כלום. שואלים ומנסים לקבל תשובות – וזה לפרוצדורה. ועכשיו למהות. אני אפתיע אתכם. אני חושבת שבסוף שינויים, בטח כשרוצים לפתוח לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, יכולים להיות שינויים טובים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ויכול להיות שיש מטרה טובה, תאמין לי, אני יודעת לנהוג בענייניות. הבעיה שלכם היא שאתם בחוק הזה שופכים את התינוק עם המים. אתם לא באים ואומרים: אנחנו רוצים לפתוח לכל עם ישראל. קודם כל, לנשים. קודם כול, אני אישה. צריך לומר שמאז מינוי נבחרת הדירקטורים ב-2013, מצבן השתפר. תראו את הגרפים. יש כאן נציגות של ארגוני הנשים, ואני בטוחה שהן יוכלו לתת לך תמונת מצב על השינוי הדרמטי מ-2013 עם הקמת נבחרת הדירקטורים יש לנשים במדינת ישראל. אני מודה, הייתי דירקטורית בשלוש חברות למען הציבור. חבר הכנסת פינדרוס, שוב, זה בגלל העדפה של הנשים. השינוי הטקטוני הזה הוא בזכות נבחרת הדירקטורים. הוא שינה לנו כנשים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אם לא הייתה העדפה נשית, לא היית מצליחה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע מה? אם לא הייתי אישה, גם לא הייתי ברשימה של כחלון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה בזכות הבטחת ייצוג. לא קשור לנבחרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נכון, הבטחת ייצוג. כי על כל המקום שלי ב-2015, התמודדו מאה גברים. אני עונה לך בענייניות. אז, בוודאי שכן. לכל מי שלא מבין את העובדה המצערת הזאת שנשים וגברים היום לא שווים, אני יכולה לעשות הרצאה שלמה על מגדר בפעם אחרת. אין לנו זמן לזה. אני באה ממקום שאומר שהשינוי חייב לקרות. אבל בואו נבין שאנחנו לא הורסים תהליכים מדהימים שקורים בחברה הישראלית, ובטח בעשר השנים האחרונות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברת הכנסת בן ארי, אני רק רוצה להפנות אותך לסעיף 10 בתיקון, שמדבר על כך שיהיה ייצוג הולם לתושבי פריפריה ובני דור ראשון להשכלה בין דור ראשון להשכלה. "בן דור ראשון להשכלה גבוהה" – אדם שאביו ואמו אינם בעלי תואר אקדמי; "תושב פריפריה" – תושב רשות מקומית המדורגת וכו' וכו'. כל המבט של החוק הוא מבט פותח. ואם צריך לתקן גם את הדבר הזה, נתקן גם את הדבר הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> קודם כל, דיברתי על נשים. עוד לא דיברתי על הפריפריה, אני גם אגיע לפריפריה. אני נציגה של פריפריה חברתית, ויסמין היא נציגה של פריפריה גיאוגרפית. למרות הניסיון להדביק לנו שמאלניות וכל השטות הזאת, שאני מתמודדת איתה יום-יום, אנחנו יודעות מה זה פריפריה. אני גדלתי בשכונת שיקום, היא גדלה בבאר שבע. אני לא צריכה שתיתנו לי טיפים על מה זה פריפריה, ומה זה שלא מקבלים אותך לצבא רק בגלל שגדלת בשכונת שיקום. אל תתנשאו עליי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מי מתנשא עלייך? בוארון ואמסלם התנשאו עלייך? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה חברים מבאר שבע יש בנבחרת הדירקטורים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאני אומרת לכם. אל תחפשו להגיע לסוף, תשקיעו בהתחלה. תשקיעו ב-5 יחידות מתמטיקה ובזה שהילדים יגיעו להיות דירקטורים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם בזה נשקיע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> התכוננתי לדיון הזה. עכשיו הגעתי לנקודה. קודם כול, יישרתי קו לנושא הפריפריה כדי למנוע את הניסיונות לבוא ולהגיד לנו: אתן לא יודעות מה זה פריפריה. אנחנו יודעות. לא כל מי שגדל בפריפריה, מתאים להיות דירקטור. צריך שיהיו גם. הרעיון הוא רעיון נכון. אבל כדי לא לשפוך את התינוק עם המים צריך לעשות עניין, שהוא מאוד ברור בעיניי, של תנאי סף מקצועיים לאותם אנשים ראויים. לפי מה שנראה פה בחוק, שצריך לומר ביושר לא קיבל, ולפחות את מה שאני ראיתי כהערות ציבור, אני מניחה שאתם ראיתם הרבה יותר ממני, ואני גם לא מתיימרת לקבל את הערות, לפחות ממה שראיתי, הצעת החוק הפרטית לא לקחה את הערות הציבור. אולי היא לא לקחה אותן ברצינות, אולי היא דילגה על חלק, ואולי היא קצת חיפפה, וזה בסדר. מותר להם כחברי כנסת לקבוע מדיניות. המדיניות שלי אומרת, ושוב, זה בכלל לא רלוונטי בעיניי איפה גדלתי, ציינתי את זה בגלל שדיברו על זה, אני חושבת שאם אנחנו לוקחים אנשים לא מקצועיים ועושים להם את המערוף הזה רק כי יש לנו את כל הצבעים בדירקטוריון, אז לא. אני רוצה שבדירקטוריון יישבו אנשים שכן הגיעו ממקומות שונים בחברה הישראלית, אבל שהם יהיו ראויים לשבת. ולכן, בעיניי, גם אם המטרה ראויה, ואני מדברת אתכם בשיא הענייניות, אני חושבת שהפגיעה הקשה שצומחת מהחוק הזה במקצועיות כאן היא זו שמונחת על שולחן הוועדה. חבר הכנסת פינדרוס, חבל שאתה לא מקשיב לי כי אני מדברת דברים ענייניים ולא פוליטיים. אני בטוחה שכל האנשים הטובים שיושבים פה, שבאו היום במיוחד, באו לא כדי לא להתחבר לרעיון. כי, די. אנחנו כבר במדינת ישראל ב-2026 ואנחנו מבינים שבכל המקומות אליהם אנחנו מגיעים יש צבעים שונים. ועדיין אני אומרת שצריך לבדוק שהחוק הזה לא מחסל מקצועית את החברות הממשלתיות ולא גורם להכנסת אנשים לא מקצועיים. לאורך חיי נתקלתי בדברים רבים בקשיים, שחלקם לא היו הגיוניים, מהשכונה שבה גדלתי, וההרכב המשפחתי שממנו באתי. ואתה יודע מה? היה לי לא רק שר. היו לי גם אנשים בתוך המשפחה שתמיד-תמיד אמרו לי: את לא צריכה שום מעקף בגלל שגדלת פה, בגלל שאת מזרחית, בגלל שאת משפחה חד-הורית – לא. כל זמן שאדם מגיע למשהו בזכות עשר אצבעות וזה מביא אותו למקצועיות כזאת, שבה אמרו לי לבוא ולהיות דירקטורית, אז זה מה שאני רוצה. אני חושבת שאני מדברת בשם נשים מזרחיות רבות, ובכלל, בשם נשים מהפריפריה. אם אני אקבל מסלול עוקף רק בגלל שאני אישה, אני אתבייש בעצמי, וגם סבא שלי, עליו השלום, היה מתבייש בי. כי בסוף ה"אכלו לי ושתו לי", זה לא אידיאולוגיה. אם אתה רוצה לקדם אוכלוסיות במקומות חלשים, אז תקדמו אותם בזכות זה שהם מקצועיים וראויים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי. כן לתעדף או לא לתעדף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לתעדף על סמך מקצועיות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מצוין. זה בדיוק מה שאמרתי בדברי הפתיחה. אמרנו שלא נוותר על כישורים ועל מקצועיות ואקדמיות. על מה את מדברת? אל תגידי דברים לא לעניין. אני טוען בשעורים ואת עונה לי בחיטים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> היא אמרה לתעדף נשים ולא שאר הדברים – בסדר, מקבל. זו עמדה לגיטימית וזכותך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היינו שמחים לתעדף נשים חרדיות במשרות ציבוריות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שלי עם גברים בעניין הזה? אתה דיברת פה עם איל ועם אחרים, ופתאום נכנסת בסוף הדברים שלי. אתה לא מסוגל לעשות שני דברים. בשביל זה אני פה. לא הקשבת לעניין הפריפריה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, אמרת שכאישה לא היית מגיעה ומקודמת אם לא היית מהפריפריה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה שתגיע לנקודה שלי. אתם חייבים לשים לב שאתם לא באים לעשות נזק עם החוק הזה. אני מקווה מאוד שהאנשים שנמצאים פה, לפחות אנשי המקצוע, יבינו שגם אם רוצים לעשות שינויים חשובים בהרכב הדירקטורים, צריך לוודא שאתם לא שמים אנשים לא ראויים בתפקידים. אני חושבת שבחברות ממשלתיות, ובטח בחזקות שבהן, בהחלט קובעים מדיניות, ואני חושב שבחברות הממשלתיות, החזקות שביניהן, משפיעים הרבה יותר מהכנסת, עם כל הכבוד לחברי הכנסת. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בדיוק מה שאמרתי. זה לא משנה, כי אתם, בממשלה שלכם, קובעים מי יהיו הדירקטורים וככה אתם מנהלים את כל המערכת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מי קובע מי הדירקטורים? למה אתה ממציא? למה לשקר? זה שקר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כי אסור לכם למנות מישהו שהוא בעל זיקה פוליטית, ולכן אני רוצה לבטל את הזיקה הפוליטית. אני רוצה שיהיה שוויון לכולם ושכולם יוכלו להתמנות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. אתה מבין במה הוא מתעסק ולמה אני דואגת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא החוק שלנו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תגיד לו. הוא אומר שזה בכלל לא החוק. אתה מבין? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יש כאן שני חוקים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך את ההבדל ביני לבינך. אתה ישבת כאן וללא הרף לא הפסקת להגיד לי: יאיר לפיד, יאיר לפיד, ובכית כאן על אדם שיושב באופוזיציה שנים. כתבתי לי את הנקודות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אמרתי פעמיים לפיד כי הוא עשה את התיקון והוא הרס את המערכת. ככה הגעתם לשליטה, ואת זה אנחנו נפסיק. נעצור את השליטה שלכם. קוראים לזה: הפוסל במומו פוסל. עדיין לא למדנו את מה שאתם חושבים ולא חשבנו על זה. אתם יכולים לעשות בית ספר להשתלטות על השיח, כמו עכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, תן לי לסיים. אלוהים, אתה לא נותן. תהיה בשקט דקה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> את מדברת חצי שעה. אני יכול להסכים איתך רק בדבר אחד: כחלון – אחל'ה כחלון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תהיה בשקט כבר, תהיה בשקט. אתה לא תסתום לי את פה. תהיה בשקט. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני? את אומרת לי לסתום את הפה ואת אומרת לי זה? את תסתמי את הפה. תגידי לי, מה זה הדבר הזה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אמרתי לך? אני אמרתי לו את זה? אתה תגיד לו. די, די. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> סתום את הפה, אל תסתום לי את הפה. מה זה סתום את הפה? מה, באנו לפה לשמוע את ה - - -? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי לך: סתום את הפה. אני אמרתי לו? אבל הוא לא נותן לי לסיים משפט, די. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ועדת האתיקה מטפלת בדברים כאלה, לא אני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איזה ועדת אתיקה? יש כאן ועדת אתיקה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אמרתי את זה. אתה לא מקשיב. אני בחיים לא אומרת לחבר כנסת: תסתום את הפה. תשאל את בוארון. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל אמרת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי את זה. תבדוק בפרוטוקול. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא, זה אי-הבנה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אה, לא הבנתי – אוקיי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתיתן לי לסיים את המשפט. במשך כל הדברים שלי לא אמרתי מילה על הנושא הפוליטי כי, תתפלא, יש לי רצון אמיתי להבין לעומקם של דברים. וגם העובדה שאתה במשך, לפחות, שלוש דקות לא הפסקת להגיד: לפיד, לקחו לי, אתם בשלטון. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מי עשה את נבחרת הדירקטורים? הייתי חייבת לציין את השם שלו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מצטער על שאמרתי את שמו של הוד קדושתו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - ערך בוויקיפדיה, ואני ממליצה לכל היושבים לבדוק. מי שבשלטון פה כמעט 20 שנה בשלטון זה הליכוד. לא יאיר לפיד. הוא חבר באופוזיציה. ברשותכם, את השיח הפוליטי אני שמה בצד. הוא לא מעניין אותי. וגם לא הבכי שלכם. אתם שנים בשלטון. אני לא הבעיה. אם אתם רוצים לעשות שינוי, אז תעשו אותו, ושימו את לפיד ואת כל הקשקושים בצד ותתרכזו במטרת החוק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שר האוצר יאיר לפיד הקים את נבחרת הדירקטורים ב-2013. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די, - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים, וזה עבר ממינוס 600 מיליון לפלוס. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא קרה שום דבר. זה פשוט ניסיון שלא עבד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא הקים את נבחרת הדירקטורים והוא העביר את החברות מהפסדים לרווחים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תוך שנה. מה לעשות, אלו העובדות. תוך שנה השארנו לכם קופה עם 10 מיליארד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תוך חודש אחד. כן, כמו שאמרתם שתוך חודש טיפלתם בכלכלה. אתם באמת קוסמים. אין שום מצב כלכלי כזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> האם אתם רוצים לקדם את החוק או שאתם רוצים עכשיו להסביר לעם ישראל - - -? נראה בסקרים שכולם נהנים מזה. בשביל מה אתם עושים את זה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> נעבור להצבעה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה, בואו נצביע. יש לנו פה רוב. בבקשה, אנחנו בעד לעבור להצבעה, אם אתה רוצה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לנהל איתכם שיח הגיוני. די, באמת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלום, אי-אפשר. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עו"ד אורן פונו, משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> שלום. לגבי שתי ההצעות עצמן, ובטח ההצעה של חבר הכנסת בוארון גם מונה הרבה מאוד סעיפים, ואנחנו חושבים שהן מעלות מורכבות ושאלות שהוועדה צריכה להידרש אליהן. אני לא מבין כרגע מה לוחות הזמנים, כי אני מניח שאנחנו נתייחס לזה בסעיפים בדיונים הבאים. מבחינת ההתייחסות להסדרים שמוצעים שם, יש לא מעט הסדרים, ויש לנו כמובן מה להגיד עליהם. לגבי מה שנשאל פה קודם לגבי העניין של הצעת החוק הממשלתית –­ קודם כול, אנחנו, משרד המשפטים, לא המשרד המציע. יש פה את המשרד לשיתוף פעולה אזורי, והשר הוא זה שמקדם את הצעת החוק הממשלתית. כדי שלא ייראה כאילו אנחנו מתחמקים, אני אגיד שבסופו של דבר, ואני לא נכנס פה לכל השתלשלות העניינים, ואני חושב שזה בסופו של דבר גם איזשהו ליבון פנימי ממשלתי, לאחר - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אורן, באוקטובר עברה אליכם הצעת החוק. כבר שלושה חודשים אנחנו מחכים לנסחות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אביחי, לא. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אמרתי שלא אכנס לכל ההשתלשלות העניינים. אני יכול להגיד שכרגע, בנקודת הזמן הנוכחית, ואני כן אשמח גם שהמשרד עצמו יתייחס לדברים, ככל שהוא מוצא לנכון לדייק או להשלים, אבל, בסופו של דבר, הצעת חוק הממשלתית עברה ועדת שרים לענייני חקיקה. אם אני זוכר נכון, ב-10 בדצמבר הועבר אלינו נוסח - - - << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> 26 באוקטובר. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אני מדבר אולי על משהו אחר מזה שאתה מדבר עליו. אני מדבר על מתי עברה. הייתה החלטה של ועדת שרים לחקיקה ב-26 לאוקטובר, ואתה מתייחס לנתון הזה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נכון. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לאחר מכן, ב-10 בדצמבר, הועבר אלינו, מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, נוסח עדכני של הצעת החוק הממשלתית. בהמשך לזה קיימנו מספר ישיבות ודיונים עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, עם הלשכה המשפטית ועם נציגי הלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, במטרה לקיים איזשהו שיח וליבון, שלא קיימנו לפני כשזה הגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה. כרגע זה נמצא באיזשהו שיח פנימי, ולכן כדאי שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי אולי יתייחס לזה וליבון. אני מבין שיש גם החלטות מגופים אחרים שמגיעות למשרד לשיתוף פעולה אזורי. הסטטוס כרגע הוא שהמשרד לשיתוף פעולה אזורי צריך לקבל החלטה מה הנוסח העדכני, ואנחנו נוכל להתייחס לנוסח העדכני. אתה פנית אליי, או פנו אליי, ולכן לא רציתי לא להגיב בכלל. בסופו של דבר, אנחנו לא הפוזיציה בקידום הצעת החוק הממשלתית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שישה חודשים לא הייתי פה, בוועדה. יש לי אלרגיה למילה "שיח" כי שיח הוא משהו בלתי מוגבל. הוא יכול לקחת גם 20 שנה. האם יש לך הערכה מתי תהיה עמדה ברורה של משרד המשפטים בנושא של הצעת חוק הממשלתית? זאת אומרת, שהשיח, כמו שאתם קוראים לו, יסתיים. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> אנחנו העברנו התייחסויות ושאלות ועמדות עוד לפני ועדת שרים, לאחר ועדת שרים. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התכוונתי האם אתם מחכים לתשובות? << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא. אני חושב שזה באמת משהו שלא נכון להפנות אלינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הבנתי. רועי, האם יש לך הערכת זמן מתי תהיה עמדה מוסכמת של הממשלה ואיזושהי הבנה עם משרד המשפטים על הצעת החוק הממשלתית? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני לא יודע להעריך את זה. אני פחות מבין. האמת, הפעם האחרונה שהייתי פה הייתה לפני 50 שנה – כאילו בתיקון הקודם. אני לא ממש מבין בהליכי חקיקה. אני יותר מבין בחברות ממשלתיות, אז אני לא להגיד. << אורח >> אביתר טסלר: << אורח >> אני היועץ המשפטי של המשרד שיתוף פעולה אזורי. במסגרת הזאת, אני העברתי להערות הציבור את תזכיר החוק הממשלתי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> ואיפה זה נמצא מול משרד המשפטים כרגע מבחינת לוח הזמנים? << אורח >> אביתר טסלר: << אורח >> אתן קצת הסבר. אנחנו העברנו להערות הציבור. אחרי שהעברנו להערות הציבור, מכיוון שהיו הרבה מאוד הערות, נתנו הארכה להערות הציבור. הציפייה של השר הייתה שמשרד המשפטים כחלק מהערות הציבור יבוא וייתן את עמדתו. לפחות לפי הנהלים המקובלים, לפני ההגשה לממשלה, היה אמור לעבור למשרד המשפטים. בסופו של דבר, הצעת החוק עברה ישירות לממשלה, ומשרד המשפטים העביר, פחות או יותר, הערות. נכון לעכשיו, היה לנו שיח מאוד מאוד רציני עם משרד המשפטים. הם נתנו חלק גדול מההערות שלהם. העברנו את ההערות לשר. השר קיבל חלק מהדברים, ובחלק מהדברים השר אמר שהוא עדיין עומד על שלו ואין שום סיבה לשנות אותם. יהיה עוד שיח עם משרד המשפטים בשבוע-שבועיים הקרובים, ואני חושב שההצעה הממשלתית כן תתקדם, לפחות מייד, אחר כך, לעניין של הנוסח, ככה שאני חושב שכאילו זה די הולך להיות במקביל. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סליחה, אני רוצה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תן לו לדבר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> למה את צועקת? תפסיקי לצעוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני לא צועקת. אני רוצה לשמוע אותו. מה הקטע שכל פעם שמישהו מדבר - - -? אני רוצה לשמוע. הוא יגיד לי מה לעשות, לא אתה. אי-אפשר שכול היום אומרים לי מה לעשות. הוא יגיד מה שהוא רוצה. לא אתה ולא ואטורי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מירב, זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> די. לא נצליח להתקדם ככה. זה תלוי בכם. אביתר טסלר: << אורח >> ההצעה היא מאוד דומה. אחרי ההערות לציבור היו לנו שינויים קלים. יהיו גם שינויים קלים כתוצאה - - -, וכבר עכשיו השר הסכים לחלק מהשינויים שמשרד המשפטים דיבר עליהם. שוב, אני מדבר על שינויים קלים. אני מאמין שההצעה הממשלתית הולכת להתקדם, לפחות, במקביל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה. הבנו. אדוני היועץ המשפטי למשרד שיתוף פעולה אזורי, אני מקווה, ואני מקווה שזה לא תפילת שווא, שאכן תגיעו להסכמה עם משרד המשפטים לגבי התיקונים ותגיעו להבנות. בסופו של דבר, הוועדה היא זו שמחוקקת, אבל אני מקווה שתגיעו להסכמה. ככל שלא תגיעו להסכמות, תעדכנו את הוועדה. << אורח >> אביתר טסלר: << אורח >> אני כבר אומר מראש, לא יהיו הבנות חד-משמעיות למשרד המשפטים. יש דברים שהשר מתעקש עליהם, ומשרד המשפטים מודע לזה. אני לא אגיד פה מה, אבל יש דברים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל למה אתה אומר שלא תהיינה הבנות בצורה כול כך נחרצת? תסביר. זה לא דבר שאומרים בצורה אוטומטית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אנחנו נתייחס. חבר הכנסת סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ראשית, לגבי התהליך, ואנחנו מדברים עכשיו על ההתחלה – זה אירוע מופרע של כנסת ישראל, ואני מדבר בשם הכנסת עכשיו. הצעת חוק ממשלתית מסתובבת בממשלה, מקבלת הערות ציבור, קורים דיונים מקצועיים, כמו שקרה לאורך כל השנים. העסק לא מסתדר. משתמשים בכוח. לוקחים חבר כנסת תורן או שהוא לוקח את עצמו, ושמים הצעת חוק פרטית. ועדת חוקה של הכנסת נהייתה ועדה שבה עוקפים, למעשה, עבודה פרלמנטרית רגילה בכנסת. זה מה שקורה כאן בכל החוקים. זה בכל החוקים, החל מחוקים שקשורים למשרד המשפטים והכלכלה. הכול מגיע לפה במעקפים. התוצאה של זה היא נלעגת. בסופו של דבר, אתם מעכבים את תהליך החקיקה שהממשלה הזאת רוצה. שנית, אספר משהו מההיסטוריה, שאולי שכחתם. חלק פה אולי צעירים מדי. לפני הרבה שנים לימור לבנת עמדה באותו מרכז ליכוד מפואר, ואמרה: האם בשביל ג'ובים? צעקו לה: כן. היא הייתה בטוחה שיגידו לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מה לעשות, העם הלא נורמלי הזה ממשיך לבחור אותם. איזו הפתעה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אל תפריע לי. המציאות הזו שעושים כאילו רוצים לקדם משהו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> סגלוביץ', קראת את החוק? על מה אתה מדבר? כבר שנה יושב על החוק הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, אני ראיתי את הסרטון של ואטורי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני לא מוכן להפרעות האלה. הוועדה הזאת נהייתה מופרעת, לא ועדת חוקה. לחוק הזה יש לו שני פנים: אחד, רשות החברות הממשלתיות מנסה לעשות סדר, ובצדק מבחינתה, בתהליך ארוך ולטייב חוק ישן ולהפוך אותו. יש בתוך החוק הזה דבר נוסף, שעליו דובר, והוא מי הם אותם דירקטורים, מי ימנה וכמה ימנה. לכל מי שמדבר כאן גבוהה-גבוהה כאן בשם המשילות, אני אומר כמה נתונים. בתקופה שאתם הייתם, היסטורית, חברות ממשלתיות היו כישלון אדיר. מאז יש רק עלייה, בעיקרון, חברה ממשלתית צריכה להרוויח כמה שיותר כסף לטובת המדינה, ובוודאי ובוודאי למנות. תראו את הסאגה האחרונה שהייתה בין גלעד ארדן לבין דודי אמסלם. האם את זה אתם רוצים? האם אתם חיים באיזה עולם אוטופי? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש סעיף בהצעת החוק בשביל זה: סעיף יאיר כץ וחיים כץ. אנחנו יודעים לקרוא את החוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בהנחה שהסעיפים עליהם אני מדבר, כולל מרכז הליכוד, וכל אחד מדבר על ההיסטוריה שלו, איך הוא שלט, אגיד מה ההיסטוריה שלי. זה היה מזמן. ב-2006 הייתה חקירה על המינויים הפוליטיים. יצא לי, עבדכם הנאמן, לראות את כל הג'יפה הענקית שהייתה פה. יש סעיפי ג'יפה בתוך החוק הזה. הם מובנים בפנים. אם רוצים לעשות תיקון בחוק – בסדר גמור, אני בעד. צריך לעשות אותו בסעיפים ובתקנונים, לעשות אחידות, ואני לגמרי מקבל. אבל כשנגיע לליבה, וזאת הליבה של הוויכוחים הפוליטיים. ולא סתם מדברים על מה שמדברים. למה אתם גלגלים עיניים לשמיים? אתם רוצים ג'ובים? לא ניתן לכם לתת את הג'ובים, ובטח לא דרך החוק הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בוארון בהתייחסות קצרה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברים יקרים, לעניין המתח בין הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממשלתית – אדוני היושב-ראש, אני מחזיק בידי את דוח מרכז המחקר והמידע, שאותו ביקשתי. קיבלתי אותו ב-28 בינואר, כשהוא יצא. אנחנו יושבים שנה ויותר על החוק הזה במשך עשרות רבות של שעות עם עוזרי הנאמן, ידידי מאיר חוטה, לבין יפית יונה, עוזרת השר. אני חייב להגיד את האמת, יש פה מסלול כפול. אני הולך לסוף. המסלול מתמצה בכך שהשר מחכה שלושה חודשים לנסחות כדי לקבל נוסח חוק ממשלתי. יש פה נושא שכקואליציה אנחנו רוצים לטפל בו, ואני, כחבר כנסת, רוצה לטפל בו. וגם השר רוצה לטפל בו. או שזה ילך בהצעת חוק פרטית, או שזה ילך בהצעת חוק ממשלתית. ודאי שכולנו היינו מעדיפים הצעת חוק ממשלתית. אבל מה לעשות שאנחנו בתוך עמנו יושבים, ואנחנו יודעים שזה ייתקע אצל הייעוץ המשפטי, ואנחנו יודעים שזה בנסחות כבר שלושה חודשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תקוע במשרד של דודי אמסלם. על מה אתה מדבר? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא. אל תפריע לי. אנחנו קיבלנו החלטה עקרונית. את הפגם המבני הזה, צריך לתקן. או שנתקן אותו דרך הממשלתי, או שנתקן אותו דרך הפרטי. עבדנו על החוק הזה שנה שלמה כדי להגיש אותו לוועדה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הדברים ברורים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מבזבז את הזמן שלך? יש הצעת חוק ממשלתית מוכנה? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ציפיתי ממך ליותר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> די. אתה נותן לי ציונים? מורה של בבית הספר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כן, אני נותן לך ציונים. לא מורה שלך, קולגה שלך. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. מירב, אני מבקש לא להפריע לעופר כסיף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול כל היום "מירב". << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מבקש לא להפריע. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה. אני מאלה שכן תומכים בקידום אוכלוסיות המכונות "פריפריאליות". אני מדגיש "מכונות". המושג "פריפריאלי" לא מוצא חן בעיניי. אבל, לצורך העניין, אני בעד קידום אוכלוסיות "פריפריאליות", מה שנקרא. אני בעד איזון בין זה לבין המקצועיות. וזה מה שמופר פה. זה לא נכון להציג את זה כאילו זה או, נקרא לזה, ייצוגיות וקידום של אוכלוסיות שהיו, ועודן, מודרות, לבין מקצועיות, וזה לא נכון להציג את זה כאילו זה או זה או זה. השאלה היא איך מוציאים את האיזון. הצעת החוק, כפי שהיא מוגשת לנו, מפרה באופן גס את האיזון, ומוחקת לחלוטין את הצורך במקצועיות, במומחיות, אפילו ביושרה, לטובת אינטרסים פוליטיים – זאת הבעיה המרכזית. זה לא מקרי, והזכרתי את זה קודם, שהשר הרלוונטי אמר כבר לפני שנתיים, בפברואר 2024, ואני מצטט אותו: אנחנו רוצים דיפ-סטייט שלנו. זה כל הרעיון פה. לא קידום אוכלוסיות, בוודאי ובוודאי לא מקצועיות, אלא לתקוע אצבע בעין, כמו שעושים בהרבה מאוד ועדות. אתמול בוועדה הזאת אמרתי בנושא אחר שהממשלה הזאת הכריזה מלחמה על כל מה שנודף ממנו ריח של מקצועיות ומומחיות. רוצים למחוק את זה, וזו הבעיה המרכזית. זה הדבר המסוכן ביותר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יפה שגייסתם את לפיד. זה הפרצוף שלכם, של האופוזיציה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא להפריע לחבר הכנסת כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם רוצים לזה הוכחות? אגיד לכם. קודם כול, ריכוזיות מוחלטת בידיים של שר אחד. למשל, בסעיף 16: השר הממונה ימנה, השר הממונה רשאי – זו השפה של החוק. מי זה השר הממונה? השר לשיתוף פעולה אזורי. הכול יהיה בידיים שלו. פוליטי לגמרי. בסעיף 6 כתוב שההוראות של הסעיף לא יחולו על דירקטור בעל בקיאות חברתית. מה זה בקיאות חברתית? מה זה אומר? לא כתוב פה, לא מקצועיות, לא מומחיות. בקיאות חברתית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בקיאות או פגיעות? בקיאות חברתית? זה עברית? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן. אני אקרא את כל הסעיף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא בקיעות – ביקוע גרעיני. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חברים, מה שאתם עושים לחבר הכנסת כסיף לא הוגן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הביטוי "בקיאות חברתית", הלא ברור והמופשט הזה, שלא לומר המופרך, מופיע בסעיף הזה חמש פעמים. מה זה אומר "בקיאות חברתית"? מי יחליט? השר. כלומר, זה גם מרוכז בידיים שלו. יש פה פוליטיזציה מוחלטת על חשבון המקצועיות, יש פה פוליטיזציה מוחלטת על חשבון הציבור, וזה בנוסף לדברים אחרים שחבר כנסת סגלוביץ' אמר, גם פרוצדורליים וגם מהותיים, ואני מסכים איתו. ולסיום, נושאים פה לשווא את שמו של פרופ' מידני. שימו לב למה שהוא אמר. אין לי זמן להיכנס לסעיפים של ועדת מידני, שמופרים פה בהצעת החוק מאל"ף עד ת"ו. אני רק רוצה לצטט מה שאמר בזמנו פרופ' מידני בעצמו: חובה לקבוע מגבלות ברורות שיבטיחו מינהל תקין, שקיפות ושוויון הזדמנויות. דוגמה נוספת היא מסעיף 18. בסעיף 18 בחוק פה כתוב, ואני מצטט: דירקטור ימונה בהתאם לשיקול דעת השרים וללא צורך בקיום הליך תחרותי. זה כתוב בחוק עצמו. על מה אתם מדברים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ביטול נבחרת הדירקטורים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נכון. מזה בדיוק מזהיר פרופ' מידני. אני מדבר על הנוסח של חבר הכנסת בוארון. על פי פרופ' מידני עצמו יש פה בעיות מכאן עד הודעה חדשה. אני לא אצטט כל מה שהוא אמר, אלא רק משפט אחד. הוא אמר כי החשש הוא כי לא יוגדרו, או שיוגדרו באופן גמיש ומקליל – זה חל על אותו ביטוי ריק "בקיאות חברתית" – שאז נפתח פתח לדרדור מקצועי ולפוליטיזציה. אלו דבריו של פרופ' מידני. החוק הזה צריך להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> חברים, שימו לב. אם מישהו יושב בשקט, זה לא אומר שצריך להתעלם ממנו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא, חס וחלילה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> חבריי חברי הכנסת, זה לא יכול להיות. אין מה לעשות, אני לא משתוללת. זו אני, לא תשנו אותי. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> גילוי נאות, היית דירקטורית של המקום בו אני גר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון, הייתי דירקטורית בשיקום ופיתוח הרובע היהודי. לדעתי, החוק הזה הוא חוק מצוין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור. אין פה ניגוד עניינים? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אל תפריעי לי, בבקשה. את יכולה לדבר אחריי. אני מבטיחה לך שלא אצייץ מילה כשהתור שלך יגיע. אני אומרת שהחוק הזה מצוין כי במדינת ישראל יש קאסטות. יש כאלו שקוראים לזה פריפריה. הקאסטות הן לגבי מעמד. וגם עניין הדירקטוריון הולך לפי המקום שבו כל החברה נמצאת. אני לא מזלזלת במקצועיות. מקצועיות זה דבר חשוב. מי שהוא לא מקצועי, לא יהיה. יחד עם זאת, יש צורך במתן הזדמנות שווה, וזה צריך לבוא בשילוב מקצועיות. אבל מה שאנחנו רואים כרגע בנבחרת הדירקטוריון ובדירקטורים, זה שעניין המעמדות והקאסטות ממשיך. הייתי רוצה לראות כמה דירקטורים יש פה מאזור הפריפריה, כמה חרדים, כמה יוצאי אתיופיה, וגם כמה ערבים. חבריי, החוק הזה מצוין. צריך לשלב את מתן ההזדמנות לשוויון עם מקצועיות – זה מה שצריך להיות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אני יכולה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> למה לא? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא אישי. יש כאן אפליה מובנית בין מי שמחכה מ-10:00 לבין מי שמגיע ב-11:20. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס, לא התבטלתי. הייתי בוועדה אחרת. העברתי חוק לטובת הציבור. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כל הכבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוזכר כאן שתפקידן המרכזי של החברות הממשלתיות הוא לייצר הכנסות למדינה. אני רוצה להציע שזה לא היה נכון לפני 7 באוקטובר, וזה בטח לא נכון אחרי 7 באוקטובר. ואני לא מזכיר את 7 באוקטובר סתם, אלא מכיוון שסוגיית הניהול של החברות הביטחוניות של מדינת ישראל, חברות שלגביהן אפילו השר, שתומך בהפרטה רחבה, אמר אתמול או שלשום בכנס החברות הממשלתיות שהתעשיות הביטחוניות הן בקטגוריה אחרת. התעשיות הביטחוניות הן לא עניין של הכנסות למדינה, זה עניין הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אם אני לא טועה, ראש הממשלה נתניהו היה זה שהצהיר לפני כמה ימים שצריך להבטיח את העצמאות הביטחונית של מדינת ישראל בעשור הקרוב בכל מה שקשור לייצור אמל"ח וייצור תחמושת. ולכן, השאלה של רמת הניהול המקצועי של החברות הממשלתיות, היא לא שאלה רק של פוליטיזציה, של שחיתות שלטונית, של אפקטיביות כלכלית. אנחנו חיים בעידן שבו השאלה איך תנוהלנה התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל, שהן היום החברות הממשלתיות המובילות והרווחיות, זה עניין של חיים ושל מוות. אזרחי ישראל צריכים לדעת שאם אנחנו נאפשר לשיקולים פוליטיים לשלוט בכיפה בהקשר הזה של ניהול החברות הביטחוניות, אנחנו מעמידים בסכנה את אזרחי ישראל. לא צריך דיון תיאורטי. אנחנו נמצאים במצב שבו הריבים של מרכז הליכוד משפיעים כבר עכשיו על ניהולן של החברות הביטחוניות. בחוק הזה יש סעיף שהוא סעיף מרכז הליכוד. יש פה סעיף שכל כולו הוא מענה למאבקי כוחות פוליטיים בתוך מרכז הליכוד. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר לך בדיוק. מי ממנה. שאלת המינוי של יו"ר דירקטוריון על ידי הדירקטוריון, שאמור לשקף עמדות מקצועיות ואינטרסים מקצועיים, או על ידי השר – "סעיף יאיר כץ", או שתקראו לו "סעיף גלעד ארדן". אנחנו נמצאים בעידן שבו הכניסו שיקולים פוליטיים גרידה לניהול התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל, ועכשיו רוצים לעגן את הסיפור הזה בחוק. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה הקשר? אתה רוצה להיות חבר מרכז? אתה מקנא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עכשיו אני מדבר. תן לי לדבר. מעניין שכל פעם שמדברים על שיקולי ביטחון, אתם קופצים ומפריעים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לא, אני תמיד מפריע לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. אתם רוצים עכשיו לקחת התנהלות, שהיא התנהלות בזויה ומופקרת, שבה לא ממנים יושב-ראש דירקטוריון לחברה ממשלתית מובילה בתחום הביטחוני בגלל ויכוחים פוליטיים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מה שאתה אומר פשוט לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון מאוד. אתם פגעתם בתעשיות ביטחוניות של מדינת ישראל בחודשים האחרונים בגלל ויכוחים פוליטיים במרכז הליכוד. ועכשיו, שיא השיאים, אתם רוצים לעגן את זה בחקיקה. הגיע הזמן שאזרחי ישראל יידעו שגם אחרי 7 באוקטובר הממשלה וחברים בקואליציה מוכנים להמר על הביטחון שלנו בשביל הוויכוחים במרכז הליכוד. אתם נתלים בדוח ועדת מידני, בדיוק כמו שעושים כאן עם המלצות השר לשעבר פרידמן בעניין היועצת המשפטית. עשו את זה בעניין ההמלצות של פרופ' יואב דותן בסוגיית עילת הסבירות. עשו את זה בהקשר של אוביטרים של המשנה לנשיא סולברג. באים ונתלים בענף, אבל נתלים רק בחלק מהענף. אתם רוצים להיתלות בדוח פרופ' מידני? בואו נדבר על כל ההמלצות שלו. בואו נדבר על העובדה שהוא אמר שאסור לאמץ חלק מההמלצות כי ההמלצות מהוות מערכת שלובה שבה אולי מקלים בתחום מסוים אבל מחמירים בתחום אחר. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> פרופ' מידני יהיה פה ואנחנו נשמע אותו אחד לאחד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נשמע אותו. הוא כבר יצא נגד התזכיר הממשלתי כי הוא אמר שאתם לקחתם חלק מההמלצות לכיוון אחד, אבל לא לקחתם את חיזוק מערכת האיזונים והבלמים שהוא הציע עליה בצד השני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אבל חזר בו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הגזלייטינג הזה משקף את כל העבודה של ועדת חוקה. נתלים באיזשהו חלק של ענף ומנסים לעוור את עיני הציבור כאילו יש לכם תמיכה אקדמית וועדה מקצועית. תביאו את כל ההמלצות של ועדת מידני לתוך החקיקה, ושדודי אמסלם לא יבחר מה שנוח לו. ובעיקר, תפסיקו להכניס את הפוליטיקה הבזויה שלכם לתוך ניהול התעשיות הביטחוניות, כי ישראלים ימותו בעתיד בגלל הריבים הפוליטיים שלכם. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-ראש חבר הכנסת פינדרוס, אתה חבר כנסת חדש ומבטיח. רק נכנסת לכנסת, והנה אתה מנהל דיון כול כך חשוב. זה רק מראה שבכנסת ישראל יש מקום לכולם. שיהיה בהצלחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ייצוג הולם לחברה החרדית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה דיון ראשון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואחרון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות. אני לא רוצה להיכנס לפרטים של הצעת החוק, אבל בהליכי החקיקה יש תמיד מושג שנקרא "כוונת המחוקק". כוונת המחוקק נבחנת גם במהלך החקיקה, וגם בדיעבד כשבאים בטענות כאלה ואחרות. אני חושב שכוונת המחוקק פה היא די ברורה. היא אפילו לא מאוד מוסתרת. ראיתי אותה גם בכל מיני פרסומים ברשתות החברתיות מטעם יוזמי החוק. הכוונה היא מאוד ברורה, והיא לפתוח את הדלת של דירקטוריונים של חברות ממשלתיות לכמה שיותר חברי מרכז הליכוד. זה מאוד מאוד ברור. יכול להיות שזה לגיטימי ושזה במסגרת מדיניות הממשלה. אני רק רוצה להזכיר לכולם שנבחרת הדירקטורים לא נולדה בחלל ריק כשיאיר לפיד היה שר האוצר בשנת 2013. לפני 2013, לפני הקמת נבחרת הדירקטורים, החברות הממשלתיות, שגם היום מנהלות נכסים ציבוריים בהיקף עצום, הפסידו מאות מיליוני שקלים כל שנה. והפלא הפלא, החל משנת 2015, אחרי שיאיר לפיד הקים את נבחרת הדירקטורים, החברות הממשלתיות עברו מפסים של הפסד לפסים של רווח. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת בליאק, אני רק מפנה לסעיף 13. יש שם ניתוק של הזיקה הפוליטית. אין פה שום זיקה פוליטית << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תפריע לי. לא הפרעתי לך. תודה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אני מאיר את עיניך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרווח הנקי ב-2018 היה כמעט 9 מיליארד שקלים, ב-2017 – 7 מיליארד שקלים, וב-2020 – 7 שקלים, ב-2023 13 מיליארד שקלים, ב-2024 – 19 מיליארד שקלים. אנחנו במצב פיסקלי מאוד מורכב. בשבוע הבא אנחנו אולי נתחיל לדון בתקציב מס' 10 בשלוש-ארבע השנים האחרונות. אנחנו יודעים שהרווח של חברות ממשלתיות הוא בסוף חלק משמעותי מהכנסות המדינה. אני מבטיח לכם שאם תשלימו את התהליך הפסול של פוליטיזציה של דירקטוריונים בחברות ממשלתיות, אז אחרי שנה-שנתיים הם יחזרו לפסים של הפסד, ובסוף אזרחי מדינת ישראל הם אלו שישלמו את המחיר. תודה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. הדר צופיוף, מנכ"לית איגוד הדירקטורים. << אורח >> הדר צופיוף: << אורח >> תודה רבה על הזכות. יש כמה דברים שכדאי להתייחס אליהם לפני שמתקדמים. מעבר לזה שאנחנו מתנגדים לביטול נבחרת הדירקטורים בגלל הסוגיה הזאת של מינוי מקצועי, הייתי רוצה גם להפנות לפסק דין מאוד מעניין, שניתן לפני כשלושה חודשים בחברת אברות, על ידי השופט אריאל צימרמן. הוא בנה שם מנגנון מאוד יפה, במקרה, במגזר העסקי. היה שם מאבק בין שני בעלי מניות, בין בעלי מניות המיעוט לבעלי מניות הרוב, לגבי זהות של דירקטור. המנגנון שנבנה שם אמר ככה: תיגשו לאיגוד הדירקטורים ותבקשו חמישה מועמדים. איגוד הדירקטורים, במקרה הזה, יכול להיות מקביל לכל מאגר אחר. כל צד יפסול שניים. המועמד שיוותר יהיה, למעשה, הדירקטור שזהותו תוסכם. אני חושבת שהמנגנון הזה צריך לבוא לידי ביטוי פה בסוגיה הזו של השרים. אי-אפשר ששר אחד יחליט על הכול. צריך עדיין להשאיר פה שניים. אנחנו מאוד מודאגים מהצעת החוק כמו שהיא. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> יש פה שני שרים. יש את השר הממונה ואיתו השר האחראי על החברה עצמה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה נשאר. שני השרים נשארו. << אורח >> הדר צופיוף: << אורח >> בכל מקרה, עדיין כדאי להשתמש במנגנון הזה במקרים בהם יש מחלוקת בין שני שרים. אנחנו נמצאים באירוע הזה לא פעם ולא פעמיים. אנחנו עדיין חושבים שצריך לפתוח את זה ולא להשתמש בהצעת חוק כמו שהיא. יש פה הרבה לקונות. זה ממש על רגל אחת. כל ההתייחסות שלנו, וגם לוועדת מידני, נמצאת ברשות החברות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. אני סוגר ישיבה זו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:35. << סיום >> << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב ותודה רבה. קודם כול, אני שמח לראות אותך כאן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל עשרים שנה בשלטון. אתם עשרים שנה בשללטון לא יאיר לפיד. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> ואז אני תוקף את הדברים שלך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא היה 4ראש ממשלה ארבעה חודשים. הוא מדבר לע הבוס שלי. ואמרתצי לולדבר לע החוק. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני מסכים עם דבר אחד כי השמאל ניצל את זה לאורך השני למנות אנשים למישהו דווקא מי שפעיל וציני << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אל תדבר אליי כהה. אתה לא תגיד לי על כדורי הרגעה תפסיק לפיד שידבר על החוק << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הרבה דברים אבל נותנים לכל אחד לדבר. אני אתן לך לדבר בתורך. הכול בסדר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> זה עובדה שהתיקון הזה נעשה על ידי לפיד ליצור שוויון אין כמו שוויון. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אותי לא שכנעת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> האם הם קראו את דוח המבקר מה היה לפני נבחרת הדירקוטורים המקצועית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> נחזור לשאלות אחר כך. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> הצעת החוק שלפנינו מאוד מאוד חשובה שבאה לתקן עיוות שנוצר . כשאתה רוצה לבחור דירקטורם ולעצב את החברות הממשלתיות, אתה רוצה שאותן << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איזה מדיניות ממשלתית יש לחברת חשמל? << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עוד חוק יועמ"שית. די כל היום אני עם היועמ"שית הזו. אובססיה כזו << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> לא ישנים איתה. לא מכבד אותנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אל תיקחי את הדיון הז הליועמ"שית הספציפית הזו. אני לא מדבר ואני לא מדבר על ראש הוועדה הזו השופטת שלומית דותן. אני מדבר על המנגנון. לא מדברםי על אדם ספציפי. כל יועץ משפטי לממשלה הוא זה שימנה. אם יהיהיועץ משפטי מהימין ותהיה ממשלת שמאל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אין לי שום בעיה איתך, נקודה. תניח לי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם כשיש ממשלה מהימין << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חוק ההשתמטות למעלה, ממשלת ימין, עאלק. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> גם כשיש מדיניות עם מדיניות א' וב' במצב הנכון להיום היא לא מנהלת את רשות החברות הממשלתיות, << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יכול לתת לנו דוגמה שאחת החברות הממשלתית התקשתה בה? << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כן, אני אתן לך כמה דוגמאות. היית דירקטוריעת פעם << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לי תואר שני << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> עשרים שנה בכמה חברות. יתרה מזאת, ניסיתי להירשם ב-2016 ולא התקבלתצי. היהי יועץ משפטי לממשלה. אני ארגיד לך מה ההבדל. הייתי אחרי בניהול של מאות מיליונים הייתי דירקטור 15 שנה והובלתי את החברה יושב ראש ועדת כספים שלה בגלל א ולא נתנו לי לנהל והחברה התפרקה בגלל שלא הצליחו שם למנות יושב ראש דירקטוריון . חברה לפיתוח מזרח ירושלים. זו שאלה של מדיניות ממשלתית << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא קשור. אז אין מה לגשת. אני לא הגשתי לא עומדת. לא ניגשת, נקודה. לא מתבכיינת שנתיים על זה שאני לא עומדת בקריטריונים. די, כל היום בכיינות פה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> כל תיקון שאנחנורוים לעשות נתפסת על ידי בכי ונהי << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי אתם בכיינים, מה לעשות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עשרים שנה אתם בשלטון רק בוכםי. כר אי אפשר עם כל הבכיינות האלה. לא בשלטון, עשרים שנה << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> רגל אחת זה ביטול נבחרת הדירקטורםי כדי שהרבה מאוד אנשים יוכלו להצטרף אליה לא נוותר על שפיל ברקע האקדמי של המועמד ולא על הניסיון ולא על ניסיון בניהול עובדים וכספים. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הבעיה מה ההקגדרהשל קשר פוליטי. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נשמח לשמוע הערות מחכימות אבל נדר על הדבר הזה. אני רוצה להודות לאסף מידני, ראש הוועדה הציבורי, דודי אמסלם << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> בוקר טוב לכולם. תודה על ההזמנה לוועדה. מבחינת התהליך, ואנחנו ברשות החברות, << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> היה ניסיון ניהולי? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא. הם שלוש דרישות: תושב ישראל, בן 25 ובעל תואר ראשון. לחלופין, אפשר חמש שנות נסיון בכיר. הדרישות מאוד מאוד מינמליות ונוצר פה ואקםו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אותם תנאים לחברת חשמל הם כמו למדרשה בשדה << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> היום כן. נוצר עוד מצב שלכל חברה יש תקנון משלה וכל תקנון מאושר על ידי הממשלה. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> האם היו קריטריונים ייחודים במסמך הזה << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> לא, << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> מהנדס או שלא << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> יש מצבים שהתקנן דורשל, למשל, מהנדס, ואז אנחנו עובדים פעמיים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני הייתי דירקטורית. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני דיברתי על החוק. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הייתי דירקטור עשרים שנהב ובנבחרת לא עברתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא קשור לזה שאתה חרקדי. זה האופי הגרוע שלך. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> המצב הנוכחי חברות בנת ממשלתיות ולמעשה אין הוראה אחידה לגבי הפרופסיות הנדרשות מחברי הדירקטוריון הוא מצב לא תקין. יתרה מזאת, << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתכוון בהרכב << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> החברה למתנסים בגלל הגודל שלה. בתוך העשרה חברה למתנסים שני דירקטורים שהם מגיעים מהפריפריה או מתחום החינוך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש מאגר במאגר אני מניחה יש גם מהנדסים וגם אנשי חינוך וגם כלכלנים. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> המצב הנוכחי יש מאגר. לא דיברתי על שיטת הבחירה. זה דיון כשלעצמו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה? מאגר מאוד גדול. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> השאלה שלך ברורה. אני כן הבנתי את התשובה. התשובה שהוא אומר שאם יבוא שר, חס וחלילה, ממפלגה ימנית קיצונית והיא תרצה למנות << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סוף סוף עשיתה דיאגנוזה נכונה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא חיים בכאיל, לא. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה לא בכאילו. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> יש פה שני דיונים. שיטת הבחירה, וזה אתם כמובן יכלים לעשותת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה מתכון בשיטת הבחירה. יש למעשה עד עד היום ומה שמוצע לשנות. זה דיון אחד וטוב שהוא ייעשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא בא לידי ביטוי בחוק. למה לא הגשתם הצעת חוק ממשלתית שנותנת לזה מענה << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הקשר בין מה שאתה אומר לחוק? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> בסעיף 7 בעמ' 3. תקנות לעניין שירות דירקטורים: למעשה, החוק היום לא מסמיך את השר או את הכנסת לקבוע הרכב, ובגלל שאין הסמכה אנחנו מגיעיםכל פעם צלממשלה על הרכב שנה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלה טכנית. יש הרי תזכיר חוק ממשלתית שהופץ להערות הציבור. זה הצעת חוק משלתית. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> כולם יודעים כבר את התשבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא שאלת תם. יש כאן כרגע הוהאת הכנסת. ואתה מקבל התייחסות. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> שאלת תם. ל איודעים מה קרה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הייתי דירקטורית. אל תדאג, לא הייתי קשורה ללפיד. רשימה של אסף זמיר. ואם את ה לא מבין, אל תתעסק למה שאתה לא מבין. אני רוצה שאי המקצוע. אני שלאלתי הוא ילד גדול והוא יכול לעונת << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> התשוה היא לא. משד המשפטים יענו על זה. ככה ביקשתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני צריכה לענות על רועי כחלו. אתה יכול לענות. מילא שסותמים לי את הפה, אבל למה לסתום לו את הפה? אנחנו רוצםי לקבל תשובה על תזכיר חוק. הוא לא סיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רועי, מה שאתה מציג היום האם היום כמו שהמצב כרגע, כל דירקטוריון לא יכל לקבוע את ההרכב עצמו? אני מנסה להבין איפה הבעיה. זו שאלה חשובה. האם היום אם הם רוצםי חברה מסוימת למנות כלכלן ומומחה בתחםו מסוים. מה עוצר בעדה? << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> היום, למצב הרכב והוא טעון אסיפה כללית. ולמעשה לעשות התאמות נדרשות. זה לא החברה עצמה אלא בעלי הסמכות ואלו השרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תשכור אותו בתור יועץ אם אתה חייב כול כך מהר. אני רואה שהם לא מצליחים לנהל את החברות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אזה מדרשה << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש לי בעיה עם השר. הוא פשוט אמר בריאיון: את מי אני אמנה? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו רוצםי את הדיפ סטטיטט שלנ. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבעיה שאתם עשרים שנה בשלטון ולא אני. הוא אמר לי: מירב, אכלו זה לא אידאילואיגה. זה לא וזה לא אני. זה כחלון. די, כל היום אתם בוכים. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אנחנו מתקנים פה עיוות שלכם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מעיזה לשאת נגדנו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> נגד הציבור את יוצאת. את נגד הציבור, מה לעשות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לפחות הית דירקטורית לא אני. ואני אישה ואני מזרחית. לא הייתי עומדת בשום קריטריון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש כמה דרברים שמטרידים אותי בחקיקה הזו. ראשית, לא ברור לי מדוע יש צורך << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> למען הסר ספק, רשות החברות רוצה אנשים הכי טובים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואטורי הציג לא אני. בדוחות מבקר המדינה משנת 89 עד 2007 כל הזמן התריעו על תופעה של מינויים בלתי ראויים בחברות הממשלתיות לתפקיד דירקטורים מהמקורבים שלהם. רק השבוע ראינו << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> עמדת רשות החברות שנמצאים במדינת ישראל חיביםלהיכנס תחת רשות החברות כגורם המתכל. מה שקרה בתאגידים הסטורים זה איום ונורא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הדבר השלישי שמטריד אותי, הן מכניסות ויש רווח נקי לפני לפני התיקון זה, החברות הממשלתיות בשנה הראשונה כבר שקמה נבחרת הדירקטורים כל פגיעה בנבחרת הדירקטורים עלולה לפגוע בהכנסות ובכיס של כל האזרחים. הם צריכים להתמודד עם כ דו שיח בין מירב בן ארי לואטורי. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> שלום לכולם. העבנו את עמדתנו אנחנו מנהלים גם שיח מול השר ונציגיו לעניין הצעת החוק הממשלתית. << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> דירקטורים מקרב העובדים. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> קודם כול, אנחנו מייצגיםא ת עובדי החברות הממשלתיו.ת בין היתצר, יש מנגנון שמופשע מחלק החקיקות כאן. אבלכמי שאמונים מסתכלים על החברות וכל השלכה שיכולה להיות על העובידם. מנהליםאתה שיח בכובע הזה. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> דמוקרטיה תעשייתית. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> שיתוף עובדים << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> בכל חברה ממשלתית או בת ממשלתית אז העובדים למנות שני דירקטורים בבחירות דמוקרטיות שהם חלק מהדירקטוריןו. זה המצב הנוכחי. << אורח >> תומר רזניק: << אורח >> בעניין הזה הוועדה הציבורית אסף מידני הופענו בפני הוועדה. המלצתנו לרבותכל מיני תיקונםי. עבדנו והךצגנו את דעתנו שם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אם אמרתי שלא יש לו תשובה טובה נציגי הייעו. הממשלתית לממשל היסבירו לי למה החוק קריאות: הוא רצה לבוא. הוא יגיע. הוא חולה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שיבוא ויתן לחברי הכנסת לשאול אותו. הו אלא פוחד למהות, אפתיע אתכם. אני חושבת שבסוף שינויים, בטח כשרצים והגיאוגרפית יכולים להיות שינויים טובים. תאמין לי, << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אם לא הייתה נשית, לא היית מצליחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> התמודדו 100 גברים וכל מי שלא מבין את העובהד לא שווי, אני יכולה לעשות לך הרצהאה שלמה על מגדר. זה דבר לגיטימי. אני באה ממקום שאומר שהשינוי חייב לקרות. בואו נבין שאנחנו << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לסעיף 10 לתיקון שמדבר לע כך שיהיה ובני דור ראשון להשכלה תושב פריפריה וכו' וכו'. כל המבוט של החוק הוא מבט פותח, ואם צריך נתקן גם את הדבר הזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא דיברתי על הפריפריה, למרות הניסיון להדביק שמאלניות וכל השטות הזו אנחנו יודעות מה זה פריפריה. אני אני לא צריכה שתיתנו ומה זה לא מקלבים אותך רק בגלל קריאה: כמה חברים << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תשקיעו בז השהילדים יגיעו לדירקטורים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כדי למנוע את או ניסיונות אתם לא אני רוצה להגיד לך מתאים יותר << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לתעדף או לא לתעדף? זה בדיוק מה שאמרתי בדברי הפתיחה. על מה את מדברת? אל תגידי דברים לא לעניין. אני טוען בשעורים ואת עונה בחיטים << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> זה עמדה לגיטיית. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה שלי עם גברים בענייןהזה ואז פתאום נכנסת בסוף הדברים שלך. אתה לא מסוגל << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה שתגיע לפואנטה שלי. אתם חייבים לשים לב שאתם לא באים לעשות נזק. אני מקווה מאוד יבינו שגם אם רוצים לעשות שינויים חשובים בהרכב הדירקטורםי, צריך לוודא שאתם לא שמםי אני חושבת שבחרותממשלתיות, החזקות בהחלט קובעים מדיניות משפיעים הרבה יותר מהכנסת. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> בדיוק מה שאמרתי. אתם מנהלים את כל המערכת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה ממציא למה לשקר? זה שקר. אתה מבין במה הוא מעתסק זה מה שמעניין תגיד לו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה ישבת כאן וללא הרף וכתבתי את הנקודות ואטורי, << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הוא את זה נעצור. את השליטה שהגעתם. קוראים לזה הפוסל במומו פוסל. מה שאתם חושבםי לא חשבנו. אתם יכולים לעשות להשתלטות על השיח כמו עכשיו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תהייש בשקט כבר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> סתום את הפה אל תסתום לי את הפה. מה אנחו באים לשמוע נו, באמת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא אמרתי את זה אתה לא מקשיב. לא אמרתי, את זה. תבדוק בפרוטוקול. אני רוצה שתיתן לי לסיים את המשפט. לא אמרתי מילה על הנושא הוליטי כי יש לי רצון אמיתי להבין לעומקם של דברים. והעובדה לא הפסתק להגיד: לפיד, לקחו ל, אתם בשלון. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מי עשה את נבחרת הדירקטוריות. הוד קדושתו << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הליכוד. לא יאיר לףיד, שחבר באופוזיציה. אני שמה את הצד הפוליטי בציד. אתם שנים בשלטון. אני לא הבעיה. הבעיה אם תעשו אולו ושימו את לפיד ואת כל הקשוםי חבל שאני צרה להגיד את זה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> ב-2013 לפיד עשה את נבחרת הדירקיטורים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלה העובדות. ןואורי, עובדות. תוך שנה. אישרנו << אורח >> אורן פונו: << אורח >> שלום. לגבי שתי ההצעות עצמן, אל לוהצעות מונה הרבה מאוד סעפים. שאלות מוררבות והוועדה צריכה להידרש להן. אני מניח ש להתייחסות להסדרים שמועצים שם. יש לא מעט הדרים ויש לנו מה להגיד עליהן. לגבי הצעת החוק הממשלתית קודם כול, לא המשד המציע. יש פה ת המשרד והשר הוא זה שמקדם את הצעתהחוק הממשלתית. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> שלושה חודשים מחכים לנסחות. << אורח >> אורן פונו: << אורח >> לא אכנס לכל השתלשלות העניינים. בנקודת הזמן הנוכחית, עברה ועדת שרים לעניינ חקיקה בדצמבר הועבר אלינו נוסח אני מדבר על משהו אחר ממה שאתה מדבר עליו. הייתה ועדת שרים קימנו מספר דיונים וישיבות << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> לא הייתי פה שישה חודשים בוועדה יש לי למילה "שיח" כי זה יכול לקחת עשרים שנה. << דובר_המשך >> אורן פונו: << דובר_המשך >> אנחנו העברנו התייחסויות ועמדות עוד לפני ועדת שרים לאחר ועדת שרים יש פה אפשרות זה זה משהו שלא נכון להפנות אלינו. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> מתי << אורח >> רועי כחלון: << אורח >> אני לא יודע להעריך את זה. בפעם האחרונה לפני חמישים שנה. אביתר טסלר: במסגרת הזו אינ זה שהעברתי להערות הציבור את תזכיר החוק הממשלתית. אתן קצת הסבר. העברנו להערות הציבור ואחרי מכיוון שהיו הרבה מאוד הערות נכון לעכשיו היה לנו שיח מאוד מאוד רמיני עם משד המשפים. היה לנו שינויים קלים. יהיו גם שינויים קלים כתוצאה וכבר הכשיו השר הסכים שדיבר עליהם משרד המשפטים. שוב, אני מדבר על שינויים קלים. ההצעה הממשלתית הולכת להתקדם לפחות במקביל. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> אני מקווה שזה לא תפילת שווא שאכן תגיעו להסכמה עם משרד המשפטים מה הם התיקונים. אבל אני מקווה ככל שלא ת אביתר טסלר: לא יהיו הבנות חד משמעותיות עם שר המשפטים ומודע לזה. אני לא אגיד יש ד << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> הבנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה אומר בצורה כול כך נחרצת שלא תהיינה הבנות? זה לא דבר שאומרים בדרך כלל בצורה אוטומטית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בשם הכנתס, זה אירוע מפורע של כנתס ישראל. המציאות הזו שעושים כאילו רוצים לקדם משהו. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> קראת את החוק? על מה אתה מדבר? אני שנה יושב על החוק הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מוכן להפרעות האלה. לא ועדת חוקה, ועדה מפורעת. מנסה לעשות סדר על תהליך ארוך שמחיי יש בתוך החוק הזה דבר נוסף שעליו דובר מי הם אותם דירקטורים. כמה נתונים שאני אומר לכם כאן: בתקופת שאתם הייתם היסטורית חברות ממשלתיות מאז יש עלייה. חברה ממשלתית צריכה להרוויח כסף כמה שיותר לטובת המדינה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש סעיף בהצעת החוק בשביל זה. אנחנו יודעים לקרוא את החוק. חים כף ויאיר כץ סעיף יאיר כץ << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חקירה למינויים פוליטים. יצא לי לראות יש פה סעיפי ג'יפה בתוך החוק הז.ה << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> חברים יקרםי, לעניין המתח בין הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממלשתית. שאותו ביקשתי ב בינואר שיצא לבקשת חבר הכנסת בוארון. אנחנו יושבים שנה ויותר על החוק הזה בין עוזרי מאיר חטה עוזרת השר. יש פה מסלול כפול, אני חייב להגיד את האמת. מתמצה בכך שהשר מחכה שלושה חודשים לנסחות כדי לקבל נוסח חוק ממשלתי. יש פה נושא כקואליציה אנחנו רוצים לטפל בו וגם השר רוצה לטפל בו, ודאי שהיו מעדיפים הצעת חוק ממשלתית. אבל מה לעשו, שאנחנו יושבים ואנחנו יודעים שזה יתקע ובנסחות כבר שלושה חודשםי << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל זה תקוע במשרכד של דודי אמסלם << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> את הפגם המבני הזה צריך לתקן. או שנתן קאותו דרך הממשלתי. עבדנו על החוק הזה שנה שלמה כדי להגישאותו אפוי לוועדה << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תוד.ה אנ מאלה שכן תומכים בקידום של אוכלוסי המכונות ואני בעד איזון בין זה לבין המקצועי וזה מה שמופר פה. להציג את זה כאילו זה פה ייצוגיות וקידום אוכלוסיות שהיו מודעות לבין מקצועיות כאילו זה או לא זה זה לא נכון. הצעת החוק, כפי שהיא מוגשת לנו, מפרה באופן גס את האיזון. מוחקת לחלוטין אתהצורך במקצועיות ובמומחיות. אפילו ביושרה, לטובת אינטרסים פוליטיים. זו הבעיה המרכזית. זה לא מקרי, והזכרתי זאת קודם, << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יפה שגייסתם את כסף, זה הפרצוף שלכם ]של האופוזיציה << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם רוצים לזה הוכחות ואני אגיד לכם. קודם כול, ריכוזיות מוחלטת בידייםשל שר אחד. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> למען הגילוי הנאות, << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הייתי דירקטורית ברובע היהודי שיקום ופיתוח. לדעתי, החוק הזה מצוין. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור, מדהים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אל תפריעי לי. אני ואמרת שהחוק הזה מצוין יש פריפריה וקסטות גם עניין של דרקטורין. איפה כל החברה נמצאת? אני לא מזלזלת במקצועיות מקצועיות זה דבר חשוב. יחד עם זאת, מתן הזדמנות בשילוב עם מקצועיות. אנחנו רואים כרגע בנבחרת דירקטוריות ממשיך. כמה באופזר פריפריה כמה חרדים, כמה יוצאי אתיופיה וכמה ערבים. החוק הזה מצוין. צריך לשלב מתן שוויון הזדמנול ומקצועית << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גם אני יכולה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוזכר כאן שתפקידן המרכזי של החברות הממשלתיות לייצר הכנסות למדינה. זה לא היה נכון לפני 7 באוקטובר, וזה בטח לא נכון אחרי 7 באוקטובר. סוגיית ניהול החברות הביטחוניות שלגביהן אפילו השר שתומך בהפרטה << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> איזה סעיף? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלת המינוי על די הדירקטוריון או על ידי השר. סעיף יאיר כץ. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אתה רוהצ להיות חבר מרכז? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> לא, אנ מפריע לך תמיד << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברה ממשלתית מובילה << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון מאוד. תם פגעתם במרכז ועכשיו אתם רוצים לעגן את זה בחקיקה. הגיע הזמן שאזרחי ישראל ידעו שגם אחרי 7 באוקטובר הממשלה וחברים בקואליציה מוכנים להמר על הביטחון שלנו אתם נתלים בדוח ועדת מידני. בדיוק כמו שעושים עשו את זה בעניין ההמלצות יואב דותן עילת הסבירות אוביטורים של המשנה לנשיא סולברג. באים ונתלים בענ, אבל נתלים רק בחלק מהענף. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מדיני יהיה פה נשמע אותו << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא לקחתם את איזונים ובלמים. משקף את כל העבודה של ועדת חוקה. נתלים באיזשהו חלק ענף כאילו יש לכם תמיכה אקגדמית ועה מקצועית. תביאו את כל המלצות ועדת מידניח לתוך החקיקה << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת חדש ךומבטיטח והינה אתה מנהל דיון כול כך חשוב. יש מקוםלכולם. שיהיה בהצלחה. זה דיון ראשון ואני לא רוצה להיכנס לפרטי הצעת החוק יש מצב כזה שתובנתהמחוקק כוונת המחוקק נבחנת גם במהלךהחקיקה וגם בדיעבגד כשבאים בטענות כאלו ואחרות. כוונת המחוקק פה די ברורה היא אפילו לא מוסתרת. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> מפנה אףותך לסעיף 13 יש שם ניתוק מזהות פוליטית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תפריע לי. ב-2023 אנחנו במצב פיסקלי מאוד מורכב. אנחנךו אולי בשבוע הא נתחיל לדון מס' 20 בשלוש-ארבעב שנים האחרונות, ואנחנו יודעים שהרווח של חברות ממשלתיות זה חלק משמעותי מהכנסות המדינה. אם תשלימו את ההליך הפסול של << אורח >> הדר צופיוף: << אורח >> תודה רבה על הזכות. כמה דברים כדאי להתייחס לאליהם לפני שמתקדמים. שם היה מנגנון שהוא בנה. במקרה מהמגזר העסקי. היה שם מאבק בין שני בעלי מניות במיעוט לגבי זהות דירקטור. המנגנון שנבנה שם אמר: תיגשו << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> השר הממונה והשר האחראי << אורח >> הדר צופיוף: << אורח >> כדאי להשת ואנחנו נמצאים באירוע ז הלא פעם ולא פעמיים. אנחנו עדיין חושבים שצריך לפתוח את זה כמו שהיא. יש זה מש על רגל אחת. << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> תודה רבה .א ני סוגרא את הישיבה הזו. בישיבה הבאה