פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 834 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו (27 בינואר 2026), שעה 12:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מימוש תביעות קרן מס רכוש בעקבות המלחמה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ולדימיר בליאק חמד עמאר מוזמנים: אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר יעל אסיף – רשות המסים, משרד האוצר יוסי פתאל – מנכ״ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת אלי מנטבר – חבר הנהלה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל רועי כהן – עו"ד ונשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אורי זלינגר תבור – ראש תחום מימון וכלי סיוע, התאחדות התעשיינים בישראל שרון שינבאום – פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה ליאור גור – צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות החדשה נועה יפרח – בעלת מפעל כפר ורדים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: מימוש תביעות קרן מס רכוש בעקבות המלחמה (מס' 6082). << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. היום יום שלישי, ט' בשבט התשפ"ו, 27 בינואר 2026. אנחנו בהצעה לדיון מהיר בנושא "מימוש תביעות קרן מס רכוש בעקבות המלחמה", של חבר הכנסת בליאק וקבוצת חברי כנסת. לפני שנתחיל, ברשותכם, בעקבות האירוע אתמול שבו חזר אלינו סוף סוף רן גואילי, כמה מילים שחשבתי שנכון להגיד. במסכת אבות במשנה כתוב: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ובפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון". המעגל נסגר. רן גואילי חזר הביתה. ובתוך הרגע המצמרר הזה משהו בנשמה הקולקטיבית שלנו סוף סוף נשם. מה שהתחיל בטרגדיה הגדולה ביותר שידע העם היהודי מאז השואה הסתיים היום בהרכנת ראש אל מול הילדים והילדות שלנו. אלו שקראנו להם דור ה"טיק טוק", הם אלה שבגופם וביראת הקודש שלהם הקימו מחדש את סוכת דוד הנופלת. הם שמו את הלב שלהם בקו האש מול מרצחים שקמו להשמידנו והגנו בגופם על התוצאות המרות שאנחנו, דור אוסלו, דור הבריחה מלבנון בהתנתקות, הבאנו על עצמנו. רצינו בטוב וקיבלנו רע. מותר לטעות אבל חובה ללמוד. בשביל הדורות הבאים אסור לנו לחזור לאותן קונספציות. אלפי שנות היסטוריה, מסורת וזהות יהודית יצקו לתוך הלב שלנו את מה שנקרא "מוסר יהודי". זה המנוע שלנו. לפני טבח שמחת תורה שכחנו שיש מוסר כזה. שכחנו שיש דברים חשובים יותר מעקרונות, ממחלוקות. אבל האויב הזכיר לנו מה העיקר, וכאן טמון השיעור הכי חשוב. החלק הראשון של מגילת העצמאות, זה שמדבר על השורשים ועל הזכות ההיסטורית שלנו כאן, בארץ ישראל, הוא המצפון המוסרי שלנו. בלי החלק הראשון, אי אפשר לקיים את החלק השני שמדבר על שוויון זכויות וצדק. רק כשאנחנו נטועים חזק בזהות ובשותפות היהודית שלנו, אנחנו מסוגלים לייצר חברה שנוהגת בהגינות ומוסר גם כפי מי שאינו יהודי. המוסר האוניברסלי שלנו צומח מתוך המוסר היהודי שלנו ולא להיפך. מי ששוכח מאיפה הוא בא, לעולם לא ידע לאן הוא הולך. משפחת גואילי, כולנו מחבקים אתכם וגאים ברן, גיבור ישראל. << דובר >> קריאה: << דובר >> יישר כוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה על קיום הדיון הזה וגם תודה כמובן לשותפים שלי, שהגישו יחד איתי את הבקשה. אנחנו כמובן התרגשנו אתמול עם חזרתו של גיבור ישראל, רן גואילי, הביתה, ואכן נסגר המעגל. דווקא האירוע הזה אולי מאפשר לנו כמעט לראשונה היום בבוקר להסתכל אחורה על 844 הימים שעברו מאז ה-7 באוקטובר. כשאני מסתכל על תפקוד הממשלה בהקשר לדיון הזה דווקא, שכידוע אני סבור שמדובר על ממשלה כושלת אבל אחד הגופים הבודדים שתפקדו היטב בכל התקופה הזאת זה קרן מס רכוש. אני באמת רוצה לפתוח ולומר תודה לאמיר ולכל הצוות שלו. כמובן שאף אחד לא מושלם אבל בתנאים כמעט הבלתי אפשריים שהייתם בכל התקופה הזאת, בתנאים שהם תקדימים בהרבה מאוד מובנים, אירוע אחרי אירוע, עם עשרות-אלפי תביעות ופניות, אני חושב שבאמת הוכחתם את היכולת שלכם לתפקד בתנאים האלה בצורה מיטבית ומגיע לכם יישר כוח. עכשיו נעבור לבעיות. אנחנו הגשנו את הדיון הזה לפני כחודשיים בעקבות מספר לא מבוטל של פניות שקיבלנו מבעלי עסקים. אני חייב להגיד שבתקופה הזאת, לפחות מהפניות שאני קיבלתי, רוב העסקים קיבלו מענה אבל עדיין אני בטוח שיש לא מעט סוגיות פתוחות, ובהקשר הזה מאוד הייתי שמח לקבל קודם כל תמונת מצב איפה אנחנו עומדים מבחינת מספר התביעות, מבחינת הפיצויים ששולמו בכל התקופה הזאת, בדגש על 2025. מה נשאר פתוח? מה האתגרים? כמה בקשות טופלו וכמה בקשות עדיין לא טופלו? וגם הייתי שמח למיפוי – האם יש אזורים מסוימים ברחבי הארץ שהמימוש של הפיצויים באזורים האלה הוא נמוך במיוחד או נמוך ביחס לאזורים אחרים ומדוע, וכיצד אפשר לטפל בבעיות האלה? יש פה גם נציגים של ארגונים, רועי ואחרים, וגם בעלי עסקים. אני מאוד אשמח אם גם הם יקבלו זכות דיבור, אני חושב שזה מאוד חשוב. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמאר, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, כמו שגם אמרתי אתמול במליאה, דיברתי על הגיבור שחזר. אני חושב שכולנו התרגשנו. אין אדם שלא התרגש, כל העם בישראל התרגש לראות אותו בקבר ישראל. אני שלחתי את תנחומי למשפחה, להורים, מכולנו. בנושא של מס רכוש – אני במקרה מייסד תנועת הנוער הדרוזים והצופים הדרוזים, וביום ראשון הגעתי איתם לאתר החרמון ויצא לי לשבת עם המנכ"ל שם. הייתי עם כמות גדולה של ילדים. הוא אמר לי שעדיין לא קיבלנו את הכסף שלנו. הוא דיבר איתי על כך שעד עכשיו קיבל 15 מיליון שקל, וצריך לקבל עוד 50 מיליון שקל, מה שהוא הגיש, שנתיים ומשהו הוא לא עבד. אני לא יודע כמה כסף זה, אני לא מכיר, לא קיבלתי מסמכים אבל המנכ"ל התלונן ואמר ששום דבר לא מתקדם והוא עדיין לא קיבל את הכסף. אני מקווה שגם בנושא של החרמון נקבל תשובה בכל הנושאים שקשורים לאנשי עסקים בצפון כי כולנו שומעים מה קורה בקרית שמונה. אנחנו הולכים ומאבדים את קרית שמונה. ומי שחושב שאנחנו לא מאבדים אותה צריך לבקר שם ולראות את האנשים שם, לראות את העסקים שם. לראות כמה אנשים חזרו לקרית שמונה, לבדוק באיזה שעה נסגרים העסקים. לראות שאם אתה מאבד עיר כמו קרית שמונה, אתה בעצם מאבד את כל הצפון. היא העיר המרכזית, היא העוגן של כל היישובים מסביב. אם אנחנו מאבדים אותה, מאבדים את הצפון. לכן הנושא של הפיצויים וכל הדברים, אני חושב שאנחנו צריכים להיות אחרי. כבר עברה שנה להפסקת האש ובשנה היינו צריכים לסיים את כל הנושא הזה. נשמע ממס רכוש עכשיו מה קורה, איך אנחנו מתקדמים, מה תקוע? אני אשמח מאוד לקבל גם עדכון בקשר לחרמון כי יצא לי לשבת עם המנכ"ל ולקבל עדכון שעדיין הנושא לא הסתיים. תודה על הדיון הזה, דיון מאוד חשוב. תודה על הגשת הבקשה לדיון בנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. רועי כהן, בבקשה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תודה לך אדוני היושב-ראש על קיום הישיבה יחד עם חבר הכנסת בליאק שחי את הנושא, גם מהכובע שלו כרואה חשבון. אני חייב לומר שאנחנו עובדים בשיתוף עם - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את הכובע הזה חבשתי לאחרונה לפני חמש שנים. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> בסדר, אתה מכיר את – תמיד רואה חשבון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מול הקרן מאז הקורונה ועם אמיר ועם הצוות שלו, והם עושים עבודה לילות כימים. יש להם בעיית כוח אדם. אני באתי וחשבתי שהסיבה שתפתח את הדברים שלך, ולדימיר, זה בדוח מבקר המדינה שהצביע על סוגיה לא פשוטה נושא הפיצויים לבעלי העסקים ולעצמאיים. רק לסבר לך את האוזן – אדוני היושב-ראש, יש עדיין תביעות פתוחות מ-2014, מ"צוק איתן". זה לא אני אמרתי, זו נציגת מבקר המדינה שהגיעה לערוץ טלוויזיה ואמרה את זה. אני גם יודע שטעינו כאן, לא שמנו רף של זמן. אמנם עשינו שמונה חודשים עד לטיפול בבקשה אבל ברגע שנכנס ההליך של הערר, זה יכול לקחת שנים על גבי שנים. אני חושב שאחת ההמלצות שצריכות להיות כאן, בדיון הזה, זה לבוא ולתקן את העובדה שהערר יכול להימשך גם אין סוף. כלומר אין להם תקופה סופית לתת תשובות על ערר. יש עררים שנסחבים עוד מתקופת הקורונה ויש גם כאלה שנסחבים מתקופת התחלת "חרבות ברזל", שאנשים קיבלו מקדמה והנושא שלהם נמצא בסוג של ערר. אני רוצה גם לומר פה – הסוגיה הזאת, של 2023,2024 פגה, ואנחנו התרענו על זה שזה יפגע בסוג מסוים של אוכלוסיות של עצמאים ובעלי עסקים, בעיקר הנושא העונתי ותכף ידבר על זה חברי וידידי יוסי פתאל, ואני חייב לתת לו את הרוח הגבית. וגם לגבי האירועים – נמצא פה אלי מנטבר, וביקשתי שהם יציגו את זה ממקור ראשון. מאוד חשוב לי, אדוני היושב-ראש, שבדיון הזה נקבל את תמונת המצב האמיתית לגבי האנשים שנמצאים כרגע באי-ודאות וממתינים לתשובות. אני יודע שניסו לתת כוח אדם, יש בעיה, נתנו 40 תקנים וזה לא מספיק ואנחנו אוטוטו אולי ניכנס למערכה נוספת וזה יסחרר עוד יותר את המערכת. אבל חייבים שיהיה סוף לדבר הזה. חנוך, כמו שלמדנו במשפטים, חייבת להיות סופיות. אין סופיות פה. אנשים גוררים את העררים שלהם וזה חייב להיפתר. לא אני אמרתי את זה. דוח מבקר המדינה שהצביע על בעיה קשה ביותר בנושא של הפיצויים. הדיון הזה אמור להיות בוועדה לביקורת המדינה אבל אם אפשר להביא את הדיון הזה גם לכאן ושנעשה דיון משותף ונבין את עומק הבעיה – אני מאוד אודה לכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. יוסי, בבקשה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> תודה רבה, אדוני. אני מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל. שלום רב. לנו יש שתי בעיות. אחת הבעיות היא שיש בחוק הגדרה מאוד ברורה למה היא השנה הקודמת. התקיים כאן דיון ארוך בוועדת הכספים שקבע במפורש והגדיר את השנה הקודמת, שמתייחסת לחודשים בשנת 2023. כאשר החוק ברור וחד-משמעי שאין מקום לפרשנות של רשות ממשלתית. יש גם פסיקות בנושא הזה. שלחתי מכתב ולצערי לא קיבלתי תשובה. ובכל זאת, הנהלת הקרן החליטה להשוות בעניין שלנו לפחות לשנת 2024 ולא 2023. בנושא הזה קראתי את כל דיוני הוועדה, ראיתי מה אמרתם, חברי הכנסת. הייתה התעקשות ומלחמה מול האוצר להשוואת שנת 2023 - - -. החליטו ברשות המיסים שההגדרה הרחבה קשורה לנזק עקיף. זאת אומרת, צריך להראות קשר נסיבתי. אם מצבך היה לא טוב לפני זה, וזה לא קרה בגלל 14 הימים המסוימים האלה, אתה לא זכאי ואני משווה אותך בכלל לתקופת 2024 ולא ל-2023. וכך מרבית ענף התיירות הנכנסת, שנמצא במשבר מאז פרוץ המלחמה ויצא מההסדר בפועל כמעט כולו. אני חייב לציין שהיו דיונים מועילים ומקצועיים. אני סבור שהוועדה הזאת צריכה להגיד את דעתה המפורשת לרשות המיסים, למה התכוון המחוקק? האם יתכן שהוא התכוון לפרשנות שנותנת רשות המיסים? אני לא מצאתי לזה סימוכין, לא משפטי ולא פוליטי ולא שזו כוונתכם ברוח שכתבתם את החוק, והדבר הזה היה ברור מעבר לכל ספק. דבר נוסף – אני הגעתי לפה גם בעניין שלנו. בהזמנה הוועדה רצתה לשמוע אם יש עדיין בעיות וכולי, לא רק בתביעות ישירות. אתה נותן נכס למדינת ישראל על-פי החלטת ממשלה או החלטת ממשלות יותר נכון, כולל במלחמה הזאת, מענף קריטי שמחזיק בערך 15% ממקומות העבודה בפריפריה. בימים אלו יש לו משמעות אדירה בכל מה שקשור לתדמית במסגרת דיפלומטית, ציבורית וכולי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש חזרה בחודשים האחרונים? << דובר_המשך >> יוסי פתאל: << דובר_המשך >> המספרים זה 1:3 אבל הם קצת מטעים. למה הם מטעים? בערך 25% הם לא תיירים, הם ישנים אצל קרובים. 25% נוספים ישנים ב-airbnb או אכסניות ו-50% ישנים בבתי מלון. אבל בערך 15% מהתנועה בכלל לא ישנה בישראל, היא ישנה ברשות הפלסטינית אולי 20%. בקיצור, המצב הוא רע מאוד, אנחנו עומדים סביב המיליון וזה רחוק מ-4.5 מיליון. היינו 2,700 עובדים לפני המשבר. הממשלה אמרה: תקשיבו, זה חוט שדרה חשוב ומרכזי, זה לא אנשים שאפשר לגייס אותם אחרי. עודדו אותנו להמשיך לשלם משכורות ל-1,000 עובדים מתוך ה-2,700, וכך עשינו ב-2024. אגב, גם החלטת הממשלה והדרך שהיא כתובה הניחה שהמשבר ייגמר עד סוף 2025. זה לא קרה ואין החלטה חדשה ואנחנו החזקנו אתה אנשים, נכנסנו לשנה שאחרי ללא שום תמיכה. היום אנחנו עומדים על סביבות 700. אני חושב שהנזק למדינה כפי שהוכח גם בניירות כלכליים בעניין של תיירות נכנסת, שהיא קריטית בפריפריה. אתם דנים פה על נצרת, עכו, טבריה. לא חסרים מקומות שפשוט תלויים בחזרה של התיירים. אנחנו נשארנו ללא מענה. החזקנו את העובדים, השארנו בערך 700. אני חושב שאם לא - - - וזה רלוונטי. אני לא מכיר עוד ענף שנמצא במצב שלנו. אנחנו במינוס 70% מתחילת המשבר. אין עוד אח ורע, גם בעסקים למעט בצפון אני חושב. הנושא הזה של הפרשנות, אני חושב שהוועדה צריכה לומר את דעתה המפורשת לרשות המיסים. הנושא של קריאה של הוועדה – לפחות קריאה. אני יודע שהשר לא תמיד מתייחס למה שאומרים לו. הוא סירב לפניות של שר התיירות, חיים כץ, למרות שזה נשמע משונה שמסרבים לשר שלנו אבל הוא סירב לתת תמיכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי סירב? << דובר_המשך >> יוסי פתאל: << דובר_המשך >> האוצר. האוצר רואה בתיירות סרח עודף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נראה לך שהאוצר סירב לתת? זה היה הפוך. << דובר_המשך >> יוסי פתאל: << דובר_המשך >> לא, הוא מנהל מלחמת חורמה בתחום התיירות. זה לא דומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מלכתחילה, עוד באוקטובר הם התעקשו להוציא את התחום מהמתווה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> לא צריך תיירות, זה לא רלוונטי ולא כלום. אין לזה אח ורע בעולם בשום מדינה, לא באירופה. בדקנו את כל החוקים הפדרליים בארצות-הברית. ישראל צריכה להיות אור לגויים ואני חושב שבעניין הזה האוצר דווקא מנסה לסנוור את הגויים ולא רק להאיר להם, וחבל. הענף שלנו בפני קריסה. ואם הוועדה תאמר את דברה בעניין, היא תוכל לסייע לנו בקינות ובתחנונים שלנו מול האוצר. אנחנו מאוד נודה. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה אדוני. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> כבוד היושב-ראש, חברי ועדה נכבדים, אני חבר הנהלת לה"ב וכן חבר הנהלה באיגוד תעשיות התרבות והפקות הבמה בישראל. כידוע לכם, תעשיית התרבות נפגעה קשות בארבע השנים האחרונות ומנסה בכל כוחה להתאושש, ועל כן חשוב לי להבהיר שהעצמאים והעסקים הקטנים בתעשיית התרבות והפקות הבמה כמעט ולא קיבלו עד היום פיצוי בגין מלחמת "עם כלביא" אף שקיים מנגנון פיצוי. העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים, תעשיות רבות והפקות הבמה הם גוף שנבנה, כפי שאמרתי, מאוד קשה. אנחנו מבקשים שרשות המיסים תקבע לוח זמנים ולא של שמונה חודשים מיום הגשת הבקשה, למתן מענה מהיר יותר ודחוף יותר לעסקים האלה כדי שהחובות, האשראי, ההוצאות השוטפות מפילות חללים כמו שאומרים אחד אחד, קריסה מתמשכת של המגזר. כידוע לכם, למעלה מ-60,000 עסקים נסגרו רק בתקופה האחרונה ואלפים נוספים מצויים על סף קריסה. הבעיה אינה בקיומו של מנגנון אלא בקצב היישום שלו. אנחנו מבקשים מוועדת הכספים להורות למשרד האוצר ולרשות המיסים לקצר באופן דרמטי את לוחות הזמנים. להאיץ מידית את העברת הפיצויים בגין מלחמת "עם כלביא", להסיר חסמים בירוקרטיים המעכבים תשלום בפועל. סיוע לעצמאים ולעסקים הקטנים איננה הוצאה, כפי שאתם יודעים אלא השקעה לאומית הכרחית והזמן הוא לפעול עכשיו. תודה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש פה מההסתדרות, נכון? בבקשה. << אורח >> שרון שינבאום: << אורח >> שלום, אני מפורום העצמאים בבית ההסתדרות. תודה על קיום הדיון. אני רוצה להצטרף למילים על אמיר והצוות שלו, תודה על העבודה המסורה שלכם. אחת הבעיות הגדולות של העסקים הקטנים זה הזמן שלוקח לכסף להגיע. אנחנו קיימנו פגישה עם אמיר לפני שבועיים, שלושה, שם עלתה הצעה שעסקים זעירים שפטורים עד 120,000 ₪ בשנה במחזור, לא יצטרכו לחכו לדיווח מע"מ ויוכלו לקבל את הכסף בצורה מהירה יותר, וזה מאוד קריטי לעסקים הקטנים האלה. אנחנו נשמח לשמוע עם יש התקדמות בנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברת נועה יפרח, בבקשה גברתי. << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> קודם כל, תודה רבה לוולדימיר שהזמין אותי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גילוי נאות – ביקרתי בעסק לפני כמה חודשים ואני ממליץ לכולם להגיע. << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איזה עסק זה? << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> אנחנו מפעל לייצור ושיווק מוצרי מאפה. יש לנו גם מעדניה, חנות של פרחים, יין וכלי בית בכפר ורדים. המיקום הגיאוגרפי שייך למעלות-תרשיחא, שזה פחות משבעה ק"מ מהגבול עם לבנון. אנחנו פתחנו את העסק בשנת 2009. מוטי יפרח, השותף שלי ואני, התחלנו את העסק בחנייה של אימא שלי עם הלוואה מאוד מאוד קטנה. ועם השנים, בעבודה קשה בארבע ידיים, מהרווחים של העסק גדלנו והתפתחנו למה שאנחנו היום. לפני שש שנים עברנו את הקורונה. כל עסקי המזון קיבלו את החבטה הכי הכי קשה אני חושבת. עד היום אנחנו סוחבים את ההלוואות של הקורונה שהייתה. ב-7 באוקטובר חטפנו מכה יותר קשה, לפחות העסקים שאני מכירה בצפון. בחודשים הראשונים לא היה שום מענה. זה לא עניין אף אחד מהרשויות מבחינת עיקולים, מבחינת הבנקים, מבחינת הארנונה, מבחינת העירייה. כל אחד גלגל את זה למקום אחר שזה לא קשור אליו וזה לא אשמתו. זו גם לא אשמתנו, זה מצב שנכפה עלינו. לקחנו עוד הלוואות, גם בנקאיות וגם חוץ בנקאיות, ואחרי כמה חודשים שכסף קצת התחיל לזרום, זה היה כמו טיפה בים. לא עוזר לנו להרים את העסק מחדש. גם לא היה עם מי לדבר, אל מי לפנות, אז בסוף נאלצנו גם לקחת עורך דין שיתבע את קרן הפיצויים ואת מס רכוש. את התביעה עם העורך דין הגשנו ב-22 ביוני 2025. עד היום אין שום מענה. ואנחנו עדיין בעבודה קשה מאוד מאוד, שלי ושל השותף שלי, מנסים להחזיק את העסק ולגלגל את ההלוואות שלקחנו ולעמוד בהתחייבויות שלנו. המצב קשה. הוא קשה גם מבחינת כוח אדם. היו המון מפונים באזור שלנו שלא רוצים לחזור. אין כמעט כוח אדם. זה 12,14 שעות עבודה ביום שלי ושלו ושל מעט מאוד עובדים. לפני המלחמה היינו עם 30 עובדים, היום אנחנו עם שמונה עובדים. אני חושבת שהשיקום של הצפון מבחינה כלכלית צריך להיות הרבה יותר רחב בתכנית העתידית שלו. בסיכומו של דבר, אנחנו נותנים פרנסה להרבה מאוד אנשים, העסקים הקטנים והבינוניים וגם עסקים גדולים אם היו מגיעים לצפון, זה היה תורם לנו מאוד. אני הייתי שמחה מאוד לראות את הצפון משתקם ומתפתח מחדש. וגם במקום האישי שלי – הייתי רוצה לראות את המסעדה שלי נפתחת מחדש ורוצה לפרוח מחדש. אנחנו צריכים עזרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני רוצה ברשותך, לא צריך לרדת לפרטים אבל תנסי להסביר לי את הפער. זאת אומרת, הייתה קורונה תקופה מסוימת, בסדר. מתי זה היה? לפני שש שנים בערך? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ב-2020. הסגר הראשון התחיל ב-15 במרץ 2020. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנזק שהיה אז, לצורך העניין, איך את מעריכה אותו באחוזים מהפעילות שלכם? << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> 50%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ולכמה זמן זה נמשך בערך? << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> כמעט שנתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שנתיים סחבתם פער של 50%. << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ואז התחלתם... ועכשיו קרה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הייתה שנה שפחות או יותר הייתה סבירה, אמצע 2022 עד ה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ומה קרה ב-7 באוקטובר? << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> המסעדה נסגרה, אנשים לא יצאו מהבתים, לא רצו לצאת. מה שהחזיק איכשהו את המפעל של הייצור שלנו זה עמותת זמן גליל מערבי בשיתוף עם ה-JNF, שעשו הזמנות מאוד גדולות וחילקו אותן כדי לתמוך בעסקים בצפון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני זוכר שסיפרת לי שבאחד הימים או אפילו יותר היית לבד שם ואז רצת ממקום למקום, בין מאפיה לבית קפה. << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> אני עדיין עושה את זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל מה הפער מול הקרן? מה הם לא נתנו? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לפני הקרן. אני מנסה להבין מבחינה עסקית את הבעיה. אבל באיזה שהוא שלב אני מניח שאפשר לעשות דברים של הזמנות, נכון? איפה את נמצאת היום בהשוואה לאיפה שהיית לפני הקורונה? << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> מבחינת רווחים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, מבחינת היקפי פעילות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת המחזור. << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> המחזור יותר גדול אבל ההלוואות גדלות כל חודש. אתה סוחב הלוואה ועוד הלוואה ועוד הלוואה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה את ממונפת? << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> קרוב לשני מיליון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שכמה אחוזים זה מהמחזור שלך? << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> קשה לי להגיד לך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בערך? המספרים מאוד חשובים. אני רוצה להבין איפה זה נמצא. זאת אומרת, האם זה משהו, ואני מסתכל עליך, לא על העסק הפרטי שלך אלא אני מנסה להבין דרך זה את האירוע של הצפון בכלל כי הצפון זה אירוע מתמשך וזה גם לא ייגמר בזה שניתן עכשיו X. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אירוע לא פחות חשוב הוא שאמרת שהיו לך 30 עובדים ועכשיו זה שמונה. אין עובדים, אני ראיתי את זה גם בקרית שמונה. אין עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין עובדים כי אין אנשים? כי לא רוצים לעבוד? למה? << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> קשה לי מאוד להסביר את זה אבל אנשים לא רוצים להגיע לעבוד. הגעתי למצב שנרשמתי בלשכת התעסוקה שישלחו לי עובדים ועדיין אין לי עובדים. אני בדקתי אפשרויות להביא עובדים זרים כדי שיהיו במפעל עובדים קבועים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בטח אמרו לך שאת קטנה מדי, לא? << דובר_המשך >> נועה יפרח: << דובר_המשך >> בגדול כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבנתי. אמיר דהן, שלום לך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלום לכולם. קודם כל תודה לחברים של קרן פיצויים שעושים כבר מעל שנתיים בצורה עמוסה ואין ספק שיש לנו גם טעויות ולא להכל אנחנו צריכים להגיע אבל אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים. אני אנסה להתייחס למה שחבר הכנסת בליאק ביקש. אני אתייחס קודם לשאלה על אתר החרמון – אי אפשר לטעון שלא שילמנו, שהתביעה הסופית הוגשה לפני 40 יום. לפני 40 יום הם הגישו את התביעה. לקח להם יותר מחצי שנה – ממרץ 2025 היה אפשר לחזור לכל היישובים. להם לקח קרוב לתשעה חודשים לכמת את התביעה. הגישו את התביעה לפני 40 יום ומצפים שנסיים אותה תוך 40 יום. תביעה של עשרות-מיליונים, אתה אמרת. לא נראה לי שהגיוני שנסיים אותה ב-40 ימים. הם קיבלו מקדמות עצומות מאיתנו במהלך התקופה. כל פעם שהמייצג או המייצגת הגיעו וביקשו מקדמה, הם קיבלו מקדמה. בגלל זה אמרת אתה את הסכום של המקדמות הגבוהות שהם קיבלו. אי אפשר לצפות שנסיים תיק ב-40 יום, תיק של עשרות-מיליונים. זה לא רציני כי אחרת המדינה תשלם פה עוד עשרות מיליארדים מיותרים שלא מגיעים לאף אחד. אז זו התייחסות לדבר הזה. התייחסות למה שרועי אמר – אני רק אדייק שלא מדובר בתביעות פתוחות מ-2014, ואני כן מסכים איתו שמדובר בעררים שנמצאים בוועדת ערר. ועדת ערר זה הליך בלתי תלוי שמוקם על-ידי משרד המשפטים. יש לנו יושב-ראש שיש לו סמכויות של בית משפט שלום וועדות חקירה. אנחנו לא שולטים, אנחנו צד לעניין. אנחנו המשיבים בעררים האלה. אני מסכים שיש כאן תהליך בעייתי כרגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מתנהל תחת משרד המשפטים? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> משרד המשפטים ממנה אותם. יש שתי ועדות ערר, דיברנו על זה כאן בהתחלה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> חשוב שתשמע את זה, חנוך, תבין את האירוע. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> יש ועדת ערר שהוקמה בקורונה, ועל ועדת הערר בקורונה בית דין שהוקם על-ידי משרד המשפטים. מדהים. גם אם אנחנו מפסידים בתיקים, זוכים בתיקים, אותנו זה מעניין כמובן אבל הדבר העיקרי זה ה-SLA שלהם, של מאה וקצת ימים והם מסיימים את הטיפול. יש תיקים תקועים מ"צוק איתן" בוועדות ערר של מס רכוש. זה הרכבים שונים. נוצר כאן גם איזה מצב אבסורדי שביקשנו לאחד את זה אבל היו התנגדויות ולא אכנס אליהן אבל נוצר מצב אבסורדי. בוא ניקח עסק שהגיש מסלול הוצאות מזכות באוקטובר 2023 ודחינו אותו. הוא הלך לוועדת ערר א', של ועדת ערר של הקורונה של ראשת בית הדין תמר שטיינר. בספטמבר-אוקטובר 2024 גם היו הוצאות מזכות, אבל אם אתם זוכרים זה היה לאזור חיפה והצפון, ושם זה היה בתקנות אז זה הולך לוועדה אחרת, ועדה של מס רכוש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה ללכת לזה? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה מה שאני שואל. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו נשמח לאחד את זה, זה לא קשור אלינו. צריך לפנות למשרד המשפטים ולבדוק איך עושים את זה. זה יוצר כאן מצב שהאזרח צריך לשלם פעמיים שכר טרחה לאותו מייצג כי פעם אחת הוא מייצג אותו בוועדה א' ובפעם בוועדה ב'. אי אפשר לאחד את שני התיקים מהסיבה שזה ועדות שונות - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הוא גם לא מקבל את הכסף. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> - - וגם יכולות להיות החלטות סותרות. באחת יחשבו שיש קשר סיבתי ובוועדה השנייה יחשבו שאין קשר סיבתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה תביעות שונות אבל זה אותו אירוע אתה אומר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בוא נחשוב שזה מאוקטובר-ספטמבר 2023 ותבעתי את זה בספטמבר-אוקטובר 2024. תקופת הבסיס או הקשר הסיבתי יכול להיות אותן טענות שקשורות לשתי התביעות. זה יכול להיות טענות שונות וזה יכול להיות גם דומות ויש עם זה בעיה חד-משמעית. על זה מבקר המדינה מעיר בצורה מאוד קיצונית בדוח שלו. דרך אגב, הוא העיר גם על מקדמות ששילמנו לבקשת חברי הכנסת. אנחנו משלמים מקדמות תוך 21 יום, והבעיה שאת המקדמות צריך להחזיר כי העסקים האלה... אני חושב שעם כל הכבוד למה שכתוב בדוח מבקר המדינה, כשאני מסתכל ברמה מלמעלה, גם אם צריך לדרוש את הכסף היום, זה היה יותר נכון לזרוק את הכסף לתוך העסקים, לתת להם תזרים, וחס וחלילה אם נצטרך לדרוש את הכסף – בסוף נדרוש אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שאחרת עסקים היו נופלים. אני פחות מסכים עם מבקר המדינה שהייתה לנו סמכות גדולה לא לשלם את המקדמות תוך 21 יום. זאת עמדתי, ואני חושב שיותר חשוב לתת לעסקים את התזרים מאשר להגיד: אני לא נותן לאף אחד מקדמה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זאת גם עמדתנו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אז את זה היה לי חשוב להגיד על הנושא הזה. לגבי תיירות נכנסת – זה נושא משפטי. אני רק אסביר את זה מלמעלה, אני לא יכול להיכנס לזה יותר מדי ויש החלטות בוועדות ערר בבית המשפט העליון בנושא הזה. תזכרו שבאנו לחוקק את חוק "עם כלביא", הפיצוי שרצינו לתת ב"עם כלביא" הוא עבור הנזק שנגרם ב"עם כלביא". זאת אומרת, אם אני עסק של תיירות נכנסת ובאמת נפגעתי מהמלחמה, ואנחנו לא מתווכחים. נפגעו מהמלחמה מאוד אבל כל 2024 המחזור שלהם אפס. ב-2025, חמישה חודשים ראשונים המחזור שלהם אפס. ב-2026 לא תכננו להביא תיירים לארץ אבל אז התביעה בוחנת את 2023 מול 2025. אין קשר סיבתי ל"עם כלביא". יש קשר סיבתי ל"חרבות ברזל" אבל לא ל"עם כלביא". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אין לך בסיס. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> הבסיס שלו הוא אפס כי הוא לא ציפה לקבל כלום, אז בגלל זה הוא לא זכאי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה ממש לא מדויק כי - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, לא, אתה לא נכנס לו לדברים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רק אגיד – מלמעלה, אני מסכים. תיירות נכנסת, והיו כאן עשרות דיונים במהלך השנתיים האחרונות שביקשו גם בהפקות, באירועים וגם בתיירות נכנסת, לעשות מודלים ספציפיים לגביהם ואתה זוכר שהיינו כאן עשרות פעמים. זאת הייתה החלטה, אנחנו בסוף המבצעים ולא עשו את הדבר הזה. אבל בסוף, כשאנחנו באנו ל"עם כלביא" - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קצת יצא מאיתנו. זה היה אצל ביטן והסתובב פה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בסוף, כשבאו אלינו למצוא פתרונות – אני דאגתי למצוא פתרונות איפה שאנחנו יכולים. במקרה הזה, כשאנחנו רואים שיש עסקים, וזה לא חייב להיות תיירות נכנסת, זה גם יכול להיות עסק שבתקופת הבסיס ב-2023 הוא היה מסעדה והיו לו ארבעה סניפים, וב-2025 הוא סגר שלושה סניפים ונשאר לו סניף אחד, אז תקופת הבסיס שלו לא תהיה 2023. בסוף הנוסחה אומרת מה ציפית לקבל ב"עם כלביא" אילולא היה "עם כלביא". זה מה שאנחנו מחפשים כאן. ואם לא ציפית לקבל את זה כי לא היו אמורים להיכנס תיירים לארץ, אני מצטער, ועם כל הצער אתם לא זכאים לפיצוי. במקרים שכן זכאים וכן חזרו לפעילות – יקבלו את החלק היחסי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את הרציונל אבל יש פה כשל. א << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך שיש כשל, הכשל לא פה. הכשל כבר מ-2024 שהם לא קיבלו וגם הכשל בתחילת 2025 שהם לא קיבלו. אבל זו החלטה של ממשלה להחליט אם היא רוצה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אתה אומר שבתקופה הזאת של 14 או 12 ימים, התיירים לא היו נכנסים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בדיוק. הם לא תכננו גם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם "עם כלביא" ובלי "עם כלביא". << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בסוף אתם מיניתם אותנו לבחון נזקים שנגרמו על "עם כלביא" ולא על אירוע אחר. בחנו את הנזקים שנגרמו ב"עם כלביא" ובית משפט מגבה אותנו בדברים האלה, כולל בית המשפט העליון. יש החלטות של ועדות ערר בנושא הזה. זה רחב מאוד. אז התייחסתי לזה מלמעלה כי אני לא יכול להרחיב כי יש על זה דיון, ומותר לכל עסק כזה ללכת לוועדות ערר בבית משפט מחוזי וגם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שיש פה לוועדת ערר מה להגיד. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני יודע מה היא תגיד. נכון, צריכה להיות חקיקה אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לתת קצת מספרים? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני אתן קצת מספרים, אני רק מנסה לענות על ההערות. הפקת אירועים, שאלי דיבר כאן. אז קודם כל, ב"עם כלביא" קבעתם לנו זמנים של שמונה חודשים. ככל שלא נסיים בשמונה חודשים האלה את התביעות, התביעות האלה יתקבלו. אנחנו מנסים לקדם מכל הכיוונים. קרן הפיצויים ניסתה להאריך כמה שאפשר וגם רשות המיסים. אני חושב שהאירוע היה שנתיים ומסלולים אדומים חזרו ב-1 במרץ 2025 והתחילו להגיש תביעות. אף אחד מאיתנו לא ציפה שיהיה לנו עוד אירוע עם עוד 150,000 תביעות לנזק עקיף, 70,000 תביעות נזק ישיר. אנחנו מנסים אבל יש לנו בחקיקה שמונה חודשים. אני מנסה לזרז כל פעם תחומים אחרים שנפגעו יותר מאשר אחרים. אנחנו ניתן עדיפות גם להם עכשיו כמו שעשינו ועוד רגע אני אפרט במסלול האדום – גם להם אנחנו ניתן עדיפות מסיבה אחת, כי הם עסקים שנפגעו גם בכל 2024 ויש להם פגיעה יותר מתמשכת ולא נמצא להם פתרון. אנחנו ננסה גם לקדם אבל צריך לזכור שיש לנו שמונה חודשים. לגבי מה שאמרה הנציגה מההסתדרות: אני ישבתי איתם כי הם כל הזמן מחפשים איך באירוע הבא אנחנו נהיה יותר יעילים ויותר מהירים. אחת הבעיות שיש בעסקים קטנים שלהם ושמנו לב בכל המחקרים שעשינו, שתזרים המזומנים לעסק עם 120,000 שקל מחזור שנתי, הוא התזרים הכי חשוב למרות שזה פיצוי קטן אבל הכי קשה לו. בסוף הם תלויים בכולם. זאת אומרת, כשאנחנו פותחים מערכת, אנחנו נותנים דיווח של מע"מ ושל כולם, וגם ככה הם לא מדווחים מע"מ, זה לא רלוונטי. אז אני חושב שבפעם הבאה אני אצליח לשכנע גם את חבריי באגף התקציבים לתת פתרון הרבה יותר מהיר לעסקים הקטנים, 120,000. ברגע שהחקיקה תעבור, הם יוכלו יומיים, שלושה אחרי להגיש את התביעה בלי להמתין למע"מ כי הם גם ככה לא מדווחים מע"מ. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אז אנחנו ננסה לעשות את זה, וזה מה שהסברתי להם. זה היה רעיון שאני העליתי בישיבה ובשמחה ננסה להכניס את זה לפעם הבאה אבל זה לא לאירוע - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ניסינו להכניס את זה גם בפעם הזאת ולא הצלחנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם אני לא שמעתי את זה בפעם הזאת. היום זה רעיון שעלה ביחידה, שהם ישבו איתי בשבוע שעבר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל עד ה-120,000 שקל, שזה היה רק עד 4,000 שקל, ואז ביקשתי להכניס להם את הכסף. ואז נאמר שלא, רק מתי שנפתחת המערכת. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אז אני חושב שאפשר לעשות את זה. מערכת צריכה להיפתח אבל לא צריך לחכות למע"מ. אז אנחנו יכולים לפתוח להם את המערכת - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בלי פתיחת מערכת אתה לא יכול לשלם. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אז בפעם הבאה ננסה. אנחנו בונים על מערכת חדשה שתהיה דינמית יותר, מהירה יותר. כשבפעם הבאה אתם עושים הצבעה בכנסת, אומרים שיש חקיקה, ננסה לפתוח את זה מיד לעסקים עד 120,000 שגם ככה לא מחויבים לדווח. << אורח >> שרון שינבאום: << אורח >> ולעסקים עד ה-300? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> על ה-300 אנחנו נבדוק כי איפה הפחד שלי עד 300? שאנחנו חוזרים להצהרה. ובהצהרה, כשנדרוש את הכסף חזרה יגידו רגע - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חוזרים לקורונה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בדיוק. אז זה קצת יותר מפחיד אותי. יותר קל לי בעסקים קטנים שגם ככה אין דיווח וההמתנה לא באמת אמיתית. לגבי המקרה הפרטני של הגברת קצת יותר קשה לי להתייחס אבל בין הדברים פה אני מבין שהוגשה תביעה במסלול שהם לא זכאים, מסלול אדום. ואם הם היו זכאים להגיש תביעה במסלולי מחזורים בכל התקופות, התיקים היו נסגרים כבר עד היום כי במסלולי מחזורים יש לנו גם זמן של שמונה חודשים בכל מקטע וזה מסלולים מהירים. אני אשמח אחרי זה לדבר איתך ולקחת את הפרטים ולראות איך אני יכול לעזור ולקדם את התיק. << דובר >> נועה יפרח: << דובר >> תודה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> עכשיו, נתונים כלליים שרציתם: עד היום הוגשו לנו בנזק העקיף כמובן, אני לא מדבר על הנזק הישיר, 824,000 תביעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 824,000 זה מה-7 באוקטובר? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה מאוקטובר 2023 ועד היום בכל המסלולים האפשריים. אם נדבר על הוצאות מזכות שהיו מאוקטובר 2023, נובמבר-דצמבר, אחרי זה היה גם ינואר-פברואר, חלק בהחלטות ממשלה. בספטמבר-אוקטובר זה היה כללי והיו הוצאות מזכות ב-472,000 תביעות, אני מדבר מלמעלה. אני גם אגיד מראש שהמורכבות באירוע הזה והקורונה – ועל זה צריך לחשוב בפעם הבאה גם אתם, כחברי כנסת, וכולנו צריכים לחשוב – המורכבות מהקורונה זה יותר מדי מסלולים. בקורונה היה מסלול אחד על כל מדינת ישראל. ברגע שבאנו והעדפנו לתת לעסקים בדרום ובצפון מסלול מחזורים לדוגמה, ואני לא מדבר על היישובים המפונים, בסוף יש עסק שיש לו מספר סניפים, יש לו עסק בבאר-שבע ויש לו עסק בתל-אביב, הוא מדווח למע"מ באותו מקום ואז התיק נתקע כי הוא צריך לפצל את ההכנסות שלו. הקושי שאנחנו רואים בהפקת הלקחים שלנו הוא שהמון מסלולים אמנם נותנים יותר כסף אבל מורידים את - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המסלולים האלה מגיעים מאגף התקציבים, לא? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לא. למסלולים האלה הייתה דרישה של בעלי העסקים להכניס מסלול מחזורים. אנחנו באנו בתחילת המלחמה ואמרנו שאם רק יהיו הוצאות מזכות בכל מדינת ישראל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל המסלול הזה היה קיים, אנחנו לא המצאנו אותו. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> לא, אבל אנחנו חשבנו שזה לא נכון שיש פיצוי כלל-ארצי לעשות את הדבר הזה. ואז היה לחץ מאוד גדול והגענו לדיון, וגם אני הופתעתי שפתאום אושר גם שיהיה מסלול מחזורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי השאיפה שלנו הייתה להיטיב עם בעלי העסקים. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> צריך לחשוב על זה, אני לא אומר מה טוב ומה לא. יכול להיות שצריך לחשוב על נוסחה אחת עם רף בכל מקום כדי להגביל אבל זו תהיה נוסחה אחת. אני חושב שהאזרח יבין יותר למה הוא זכאי ולמה הוא לא זכאי כי בסוף יש מסלול אחד ולא ארבעה, חמישה מסלולים שהוא לא יודע במה הוא צריך לבחור. אז היו 824,000 תביעות. מתוך ה-824,000 תביעות יש 34,000 תביעות בטיפול, עוד רגע אפרט באילו מסלולים. זה אומר ש-96% מהתביעות – הסתיים הטיפול בהם. שילמנו עד עכשיו 22.5 מיליארד שקלים. עוד רגע אני אגיד גם כמה אנחנו צפויים לקבל. אם אני אתמקד רגע במסלול הוצאות מזכות – אז במסלול הוצאות מזכות, המקום שיש לנו הכי הרבה תביעות פתוחות כרגע זה במבצע "עם כלביא", כי הטיפול התחיל לא מזמן ואנחנו סגרנו דברים אחורה. אנחנו נותנים על זה עכשיו פוש. אני כן אומר שככל הנראה לא נגיע לכל התביעות, ואנחנו נצטרך לשלם חלק מהתביעות כשיעברו שמונה חודשים. זה יהיה הפסד של המדינה בסופו של דבר. כרגע התביעות ב"עם כלביא", שני מיליארד שקלים והתביעות עומדות על 3.8. זאת אומרת, יש לנו 1.8 מיליארד שקל בתביעות פתוחות. אתם צריכים לזכור שבסטטיסטיקה שאנחנו עושים, רוב התביעות שעולות לתכנית עבודה כי זו מערכת מאוד חכמה – אין זכאות מלאה לעסקים לקבל פיצוי, ולצערי הזמנים מצד אחד היו טובים אבל מצד שני, אנחנו נשלם סכומים - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה שפתוח ב"עם כלביא" זה 1.8? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> 1.8 בכסף. ולצערי, אנחנו לא נצליח להגיע לכל התביעות ונשחרר סכומים שלטעמי לא הכי מגיעים אבל אין מה לעשות, אלו הזמנים שהחקיקה קבעה. המקום שאנחנו מרגישים בו הכי הרבה קושי כרגע זה דווקא המסלול האדום. במסלול האדום הוגשו לנו עד עכשיו 5,646 תביעות. תזכרו שהמסלול האדום זה לא נוסחה ירוקה, זו חליפה שאתה מייצר אותה איך שאתה רוצה. אנחנו רואים תביעות של עסקים שהמחזורים לפני שנה, שנתיים ושלוש היו שמונה מיליון אבל התביעה עכשיו היא על 50 מיליון שקלים, עם צפי עתידי שאם לא היה – אני חייב להגיד שאם הייתי רואה את כל הצפי הזה מתקיים במציאות, היה כל-כך הרבה כסף לגביית מיסים שהיינו עוברים את מה שיש היום בהרבה יותר, אבל עדיין נבדוק כל תביעה לגופה. מתוך התביעות האלה נשארו 3.256 בטיפול. זאת אומרת, הצלחנו לסיים רק 40% גמר טיפול אבל צריך לזכור שרוב התביעות במסלול האדום הוגשו בערך מחודש יולי 2025, כי עד חודש יולי הם קיבלו מקדמות על מרץ-אפריל – ינואר, פברואר, מרץ, אפריל 2023, ורק עכשיו הם מתחילים להגיש את התביעות. לוקחים רואי חשבון ועורכי דין ומכמתים ועושים את התביעה, וזה לוקח זמן גם להם. אז בסוף, כל התביעות האלה שאנחנו רואים הוגשו רק עכשיו. בשיטה של המסלול האדום החלטנו לא לעבוד יותר - - - כמו במסלולים הירוקים שיש שמונה חודשים. בנינו מערכת שהיא יותר איכותית מאשר זה שאנחנו נותנים ליישובים – אתן דוגמה את קרית שמונה. שאלת על קרית שמונה. בקרית שמונה אנחנו רואים שלא חזרו הרבה תושבים יחסית מכל אזור הצפון אז אנחנו רוצים לתת עדיפות לתיקים שנפתחו שם, גם אם נפתחו לא מזמן לעומת תיק שנפתח יותר אחורה כי כרגע מצליחים להחזיר לשם את העסקים. אנחנו רוצים לתת בתהליך שלנו למי שקיבל מקדמה קטנה יחסית מהתביעה. זאת אומרת, חסר לו הרבה כסף, אנחנו רוצים להעלות את התיק שלו יותר מהר לבדיקה כדי להכניס לו תזרים מזומנים. במקומות שאנחנו רואים שמישהו מגיש תביעה 10 מיליון וקיבל מקדמה של שמונה מיליון, אני חושב שהוא יכול להמתין טיפה יותר מאחד אחר שתבע 10 מיליון וקיבל רק מיליון עד היום. בנינו לזה מערכת. היינו בעיריית קרית שמונה פעמיים, גם עם השר וגם עם מנהל רשות המיסים. אנחנו בקשר ישיר איתם ועם מטולה ועם ישובים אחרים שאנחנו רואים שהחזרה אליהם יותר נמוכה. צריך לזכור שיש עוד ישובים שפונו אבל לשמחתנו, החזרה יותר גבוהה אז התזרים של העסק חוזר יותר מהר. אנחנו מנסים למצוא את המקומות הבעייתיים ולחלק את זה - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן לוקח מאז הגשת התביעה עד כל המסמכים? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> זה תלוי. נתתי דוגמה לפני רגע של תיק שראיתי לפני כמה ימים, של עסק עם מחזור של שמונה מיליון הגיש תביעה של 50 מיליון. זאת תביעה שייקח זמן לטפל בה כי לטעמי, לא יכול להיות שבדיוק בשנת המלחמה היית צריך לגדול משמונה מיליון ל-50 מיליון. זה קצת קשוח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על תיק כזה. אני מדבר על תיק נורמלי. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> שלושה, ארבעה חודשים, אבל צריך לזכור משהו חשוב – כל העסקים האלה קיבלו מקדמות בזמן המלחמה. מי שקיבל מקדמות ראשונות בזמן המלחמה זה העסקים שפונו. ב-17 באוקטובר, עוד לפני שהעברתם חקיקה פה, על כל מדינת ישראל – הוצאות מזכות, מחזורים ואת כל הדברים, פתחנו להם מסלול של מקדמה למסלול האדום. ב-20 באוקטובר שילמנו כבר מיליארד שקל וחצי ליישובים המפונים. זאת אומרת, היישובים שפונו, "זרקנו" כסף מהר מאוד לתוך העסקים האלה. איפה אנחנו רואים בעיה נוספת שיש היום? "זרקנו" כסף לעסקים כמקדמות, במיוחד לעסקים המפונים. אמרתי שיש 5,600 תביעות שהוגשו, יש לנו עוד 5,000 עסקים שלא הגישו תביעה אבל קיבלו מקדמות והם חייבים להגיש תביעה כי אם הם לא יגישו תביעה, הם יצטרכו להחזיר את הכסף. מה שגילינו בחלק מהעסקים, אני לא יכול להגיד על כולם כי עוד לא עשינו בדיקה על כולם זה שאנחנו שילמנו את הכסף לעסקים מפונים, רצינו שהם ימשיכו לשלם את השכר לעובדים. עשינו נוסחה שכאילו ערך השכר נחסך. זה היה הרעיון. ולצערנו, גילינו שהרבה עסקים בצפון פשוט פיטרו את העובדים, העבירו אותם לחל"ת, ואז את הכסף שהם קיבלו מאיתנו עבור השכר, הם שמו את זה אצלם. היום הם לא מגישים תביעה כי הם צריכים להחזיר כסף כי הם קיבלו פיצוי גבוה מדי. אנחנו רואים הרבה כאלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי תדרשו את זה בחזרה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אנחנו מחכים שהם יגישו תביעה. ביקשו מאיתנו להאריך את המסלול האדום. אנחנו רצינו לקבוע זמנים. מצד אחד, אומרים לנו כל הזמן תקבעו זמנים. כשקבענו זמנים שאפשר להגיש תביעה עד ה-31 בדצמבר 2025, כשאני אזכיר שהפינוי הסתיים ב-1 במרץ 2025, באו ודרשו מאיתנו להאריך את התביעות עד סוף 2026. אמרנו שזה לא הגיוני עד סוף 2026 כי אז שוב התביעות יתעכבו ולא נסיים אותן. כרגע הארכנו עד ה-1 במאי, אפשר להגיש במסלול האדום. אז רק בסיום התביעות האלה נוכל לראות מי לא הגיש. אנחנו מנסים לשלוח להם מסרונים וליידע אותם שהם חייבים להגיש תביעות אבל לצערי, זה פגע גם באזרחים. אני חושב שאם שאלתם למה לא חוזרים הרבה אנשים? אני אגיד כך: אם הייתי גר בקרית שמונה והמעסיק שלי קיבל את כל הכסף ואני פוניתי ועברתי לגור במרכז, והוא שלח אותי לחל"ת וקיבלתי 70%, לא בטוח שאני ארצה לחזור. אני חושב שזה חלק מהדברים שנגרמו לא במודע במצב שעסקים לא שילמו לעסקים שלהם והמדינה רצתה שהם ישלמו, שהמעגל ייסגר. זה חלק מהבעיות שאנחנו מזהים, שבסוף העובד הספציפי הזה פוטר או הלך לחל"ת. גם בחל"ת הוא מקבל פחות מהמשכורת שלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בתור מעסיק שקיבל פיצוי בגין השכר ולא שילם את השכר – מה המעמד המשפטי של המעשה הזה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יכול לדעת. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם מותר לו, אם אסור לו, אני לא נכנס לזה. אנחנו נדרוש את הכסף חזרה כי לא הגיוני שהוא יקבל את הכסף פעמיים כביכול. אבל אני חושב שזה פגע בעובדים, שבעלי העסקים פגעו בהם בתקופה הזאת כשאנחנו רצינו לתת להם את השכר הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אמיר, כמה תיקים נמצאים בערר? שידעו שמדובר באלפי תיקים שנמצאים בערר. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> בערר יש כרגע בסביבות ה-1,200 עררים. << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >> לא, 1,200 עררים רק מהתקופה הזאת. מה סוחבים מהקורונה? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> ארבעה עררים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> מה פתאום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה מדבר על "צוק איתן". << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני שוב חוזר לגבי "צוק איתן" – אנחנו צד. מערערים על ההחלטה שלנו ואנחנו משיבים. העובדים שלי ואני נחקרים בתיקים האלה. זאת אומרת, זה בית משפט - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לא, אבל תן את התמונה המלאה. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> יש להם קרוב ל-100 עררים שלא נסגרו בשנים אחורה, יותר מ-100 עררים לדעתי, זה רשום בדוח מבקר המדינה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> נכון. חנוך, יש להם 100 עררים מ-2014. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> רועי, אני שוב אומר שזה לא קשור לקרן - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה כן קשור כי בסוף אתה זה שסירבת, אז זה כן קשור, זה ערר עליך. << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אם מישהו יגיש תביעה נגדי, כנגד אמיר דהן, כי דפקתי לו את האוטו בבית המשפט, אני אחראי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בסדר, אבל צריכה להיות סופיות. זה לא יכול להיות שמ-2014 – אגב, גם הסופיות של ה-1,200 האלה שנמצאים אצלך כרגע הם ב"צריך עיון". הם גם לא יודעים מתי זה יסתיים. מתי הם יסתיימו? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אני שוב אומר – אנחנו מסכימים איתך שצריך סופיות רק שזה לא אצלנו. זה נמצא בוועדות ערר, זה בית המשפט. אנחנו צד להליך. אנחנו המשיבים בערר הזה. אנחנו מסכימים איתך, רק צריך למצוא את הדרך הנכונה לדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך נתונים לגבי הגירעון של הקרן ב-2025? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> אין גירעון בקרן. עוד משהו אחד שאני צריך לתת – אמרנו שהיום יש 1.8 מיליארד ב"עם כלביא" פתוח. יש במסלול האדם כרגע, במה שהוגש, עוד 5.5 מיליארד פתוח כי היתרה, שילמנו מקדמות. והתביעות שלא הוגשו עדיין, שדיברתי בערך על 5,000 כי כל יום יורד כי כל יום מגישים פניות - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז 1.8 ו-5.5 זה 7.3, זה כאילו פתוח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מעריכים עוד שני מיליארד התביעות שלא הוגשו. אמרתי שיש 5,000 שלא הוגשו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה כמעט 10 מיליארד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בקרן יש 10 מיליארד היום. איך זה נוצר? אתם אישרתם כאן, בוועדת הכספים, הפרשה של 80% ב-2024, 100% ב-2025. בוא נגיד שכרגע הקרן יציבה אבל אם יתפתח אירוע חדש, יהיה כאן צורך להביא כסף ממקום אחר כי אירוע "עם כלביא", בנזק הישיר, הולך לעלות בערך חמישה מיליארד שקלים. אם יתחיל אירוע בזמן הקרוב, לא יהיה מספיק כסף בקרן במידה ונעשה... << אורח >> ליאור גור: << אורח >> אמיר, כמה מסך כל הפניות שטופלו אושרו? אתה יכול להגיד באחוזים? << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >> צריך לנתח את זה, אין לי בשלוף. אחרי זה אני אעשה את זה איתך ביחד. גם אי אפשר לדעת את זה ב-100% כי יכול להיות שאתה הגשת תביעה על 300,000, אני אישרתי לך אותה אבל אישרתי רק 150,000. את זה קשה לי לדעת ממש. אני יכול להגיד לך מה נדחה מלא ומה אושר. << דובר_המשך >> יוסי פתאל: << דובר_המשך >> לגבי הדברים שאמיר אמר, יש בהם היגיון. אני מקבל משכורת להגיד את ההיפך אבל זה לא מנותק מהמציאות. יש כאן כשל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עשית עכשיו מעשה שלא מקובל בכנסת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> להגיד אמת. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> יש כשל מהותי שאני לא רואה אל מי אנחנו יכולים לפנות חוץ מאליכם, חברי הכנסת. הרי התחילו לתת פיצויים לעסקים כשהמחזור ירד להם ב-25%. אנחנו במינוס 70% ולא מצליחים להיכנס לשום מסגרת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם 100%, הרבה עסקים שלהם לא הגיעו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לכן אמרתי שיש פה כשל. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> נכון. אבל ברגע שהממשלה בשנת 2024 אומרת לנו: תשמעו, תישארו בחיים. הלא יש הרבה עסקים שאולי אין להם הצדקה. הממשלה אומרת לנו: אתם עסק חיוני. 75% מתנועת התיירים שמגיעה לפריפריה, מגיעה באמצעות החברים שלנו. לא מגיעים תיירים בודדים לפריפריה, אנחנו מחזיקים כמעט 50% מהמחזור הכספי, אנחנו ארגון המעסיקים של מורי הדרך. יש חשיבות עקרונית. אפילו שהם נתנו פיצויים לבתי המלון, אמרו: בלי שהם יישארו, אין טעם שבתי המלון יישארו בחיים כי אנחנו מביאים לשם את האנשים. אומרים להם: אתם חיוניים, מסייעים לנו לשמור על 1,000 עובדים, אף אחד לא ציפה שזה יהיה כל-כך ארוך, ופתאום אנחנו מתאיידים. אני, באופן אישי, שלא רואים אותי – זו מחמאה בגודל שלי אבל בכל זאת, ענף שלם פה נעלם ברגע אחד מהמערכת, מהרדאר. הוא לא קיים. אין לו שום תשובה, אין לו שום מענה והדבר הזה לא סביר. אני חושב שהוועדה צריכה - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> התרענו על זה ואמרנו על זה. זה נאמר פה והתרענו. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אני כתבתי ואמרתי ודבררתי וכולי. אבל כולם מסכימים שיש כשל – << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ואף אחד לא נותן מענה. שלחו אותנו לביטן וכולי – אף אחד לא נותן מענה. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> יכול להיות שצריך איזה טקס קבוע, שאני פעם בחודש אבוא לפה לקונן וכולם יסכימו איתי, אבל בסוף לא קורה כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה יודע שבסוף, אין לנו סמכות להורות על העברת כספים. אין לנו סמכות להורות למשרד ממשלתי לעשות כך או אחרת, אנחנו יכולים לבקש. יותר מזה, אנחנו היינו עדים בשבוע שעבר לאירוע שקשור לנמל אילת, שגם שם יש כשל. משרד האוצר בא לפה והתחייב על מתווה בסכום האסטרונומי, ואני לא מזלזל, של 21 מיליון שקל. ואז, אחרי חודשיים הוא החליט שהוא לא רוצה לשלם בעצם למרות שהוא אמר פה שהוא מממן ונתן הצהרה שהוא הולך לממן. יש 130 עובדים שנמצאים בסכנה ללכת הביתה. וכל האירוע שם של הנמל ממשיך לגסוס לאיטו ולא עושה רושם שזה מזיז יותר מדי. אז כן, באנו ועשינו וקיימנו חמישה או שישה דיונים אפילו, השיגו התחייבות, ואז הם מחליטים שהם לא עומדים בה. אז עכשיו, אם יגיע תקציב, אז במקומות האלה יש לנו כוח לבוא ולהתחיל להתנות כל מיני דברים אבל ככה בשוטף, בסוף יש לך שר שמחליט אם הוא משחרר או לא משחרר. אנחנו לא יכולים יותר מלבקש, יותר מלהראות, יותר מלהצביע. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אז כדאי לחזור לפה בדיוני התקציב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> יוסי פתאל: << דובר_המשך >> זה הרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ויותר מזה, אם יש לך, ואני מניח שיש לך אנשים שיודעים לייצר קשר עם השרים הרלוונטיים, אז הם צריכים להבין שהדבר הזה לא הולך להיעלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> קודם כל, תודה לאמיר דהן על מה שהוא עושה אבל התעשייה שלנו כן נפגעה ב"עם כלביא" כי היו הפקות שעמדו מוכנות ופורקו עם תחילת המתקפה. אני חושב שרצוי וחשוב לעזור להם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה באמת הפתרון שם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרתי לאלי גם לפני זה שהיה לנו קצת עיכוב בתביעות של "עם כלביא" כי עוד סחבנו גיבנת. היום נכנסנו לזה בכל הכוח. אפילו אמרתי לאלי שאני אקבע איתו ישיבה, הוא מרכז את התחום הזה, שיביאו את העסקים כי אני רואה שהפגיעה שלהם קשה וננסה לקדם את התיקים שלהם גם. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> והעצמאים הקטנים? הנגנים שביטלו להם את ההופעות, אלה שעובדים על חשבונית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז אנחנו רצים על כל התביעות. בגלל שאמרתי שכנראה לא נספיק את כולם בשמונה חודשים ואנחנו עושים עכשיו ניתוח. מה שלא נספיק, אנחנו נשחרר את זה כבר היום ולא נחכה שמונה חודשים כדי לתת להם את - - << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> תודה, זה חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד מישהו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שהיה דיון משמעותי וקיבלנו גם מספר בשורות. סימנתי לעצמי ארבעה נושאים – קודם כל, הנושא של ועדות ערר שאיכשהו אנחנו צריכים יחד עם – אין לי מושג יחד עם מי, לנסות לטפל בנושא הזה כי בסוף, זה - - - ממה ששמעתי פה, אז נחשוב על זה. בנושא של התיירות – יש פה כשל שנצטרך לפתור. הנושא של הקטנים, מה ששרון דיברה – יש פה לפחות נכונות לפתור את זה. שמעתי מה שאמרת לגבי המסלולים – אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון בסיבוב הבא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>