מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ערבים בערים המעורבות − מבט- על :כתיבה עדו אבגר, אתי וי יסבלאי, רמי שוורץ ומיכל לרר :| אישור אורלי אלמגור לוטן ויובל וורגן עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת :תאריך"ז ט בסיו ןו תש פ"א , 27 במאי2021 סקירה ראשונית ערבים בערים המעורבות −מבט-על הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 מבוא . ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 4 1. דירוג חברתי-כלכלי של אזורים יהודי י ם וערב י ים בערים המעורבות ................................ ............. 6 2. נתוני תעסוקה ושכר בערים מעורבות נבחרות ................................ ................................ ....... 10 2.1 שיעור תעסוקה ................................ ................................ ................................ ............... 10 2.2 שכר ממוצע ................................ ................................ ................................ ................... 12 3. היבטים של פשיעה ו אכיפה ................................ ................................ ................................ . 13 3.1 קורבנות ירי בערים מעורבות ................................ ................................ ........................... 13 3.2 מורשעים בדין בערים המעורבות ................................ ................................ ..................... 14 4. ייצוג ערבים בשלטון המקומי בערים המעורבות ................................ ................................ ..... 16 4.1 ייצוג במועצות העיר ................................ ................................ ................................ ........ 16 4.2 ייצוג בקרב עובדי העירייה ................................ ................................ ............................... 17 5. חינוך בערים מעורבות– נתונים נבחרים ................................ ................................ ............... 18 5.1 מספר תלמידים ................................ ................................ ................................ ............. 18 5.2 תקציב משרד החינוך ................................ ................................ ................................ ...... 19 5.3 מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית ................................ ................................ ..................... 24 5.4 זכאות לבגרות ................................ ................................ ................................ ................ 27 5.5 נשירת תלמידים ................................ ................................ ................................ ............. 29 נספח1 ( : תקציב משרד החינוך לבתי ספר בערים מעורבות לפי מגזר, תשע"ט2018/2019 ) ................. 31 נספח2 ,: זכאות לתעודת בגרות בערים המעורבות2019 − 2014 ................................ ....................... 32 ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב ב עבור הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס, ו מוצגים בו נתונים על יהודים וערבים החיים בערים המעורבות: נתונים על הדירוג החברתי-כלכלי של אזורים בתוך הערים , לפי ( קבוצת האוכלוסייה של תושביהם יהודית, ערבית ;)או מעורבת נתונ י תעסוקה ושכר; נתונים על היבטים מסוימים של פשיעה ואכיפה; נתונים על ייצוג הערבים בשלטון המקומי ונתונים נבחרים על חינוך בערים המעורבות . בפתח הדברים נציין כי יש קושי לאתר נתונים זמינים ,שכן, ככלל, הנתונים ה מפורסמים על ידי הרשויות מוצגים בפילוח לפי יישוב או בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה. על כן, ונוכח לוח הזמנים הקצר להכנת מסמך זה, הנתונים ,הכלולים בו הם נתונים ראשוניים ו נועדו לספק מבט- .על :עיקרי הממצאים במסמך  על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )(להלן: למ"ס יישוב מעורב מוגדר כיישוב שבו יש רוב מכריע של תושבים יהודים ,ומיעוט ניכר של תושבים ערבים. במסמך זה נתמקד בשמונה הערים המעורבות: חיפה ,ירושלים, לוד מעלות−תרשיחא , נוף הגליל, עכו, רמלה ו תל אביב−יפו. בשל מגבלת זמינות הנתונים, לא בכל הנושאים יש מידע על .כל הערים הללו  ,על פי נתוני הלמ"ס ב סוף שנת2019 התגוררו בערים המעור בות כ- 490,000 תושבים ערבים. שיעור הערבים בערים המעורבות הוא בין4.5% ב תל אביב−יפו ל- 38% בירושלים . ברוב הערים המעורבות , מרבית האוכלוסייה הערבית .היא מוסלמית  :בדומה לכלל האוכלוסייה הערבית בארץ, האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות היא צעירה יחסית44% מהאוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צעיר ה מגיל20 ו- 10% נוספים הם בני20 – 24 .  לשם השווא ת מצבם הכלכלי-חברתי של תושבי יחידות גיאוגרפיות יצר הלמ"ס מדד- חברתי כלכלי. המדד החברתי-כלכלי מחושב על ידי הלמ"ס ליישוב כולו, ובמקרים של יישובים שאוכלוסייתם מונה יותר מ- 10,000 תושבים– גם לאזורים סטטיסטיים ב יישוב. אזור סטטיסטי הוא י חידת שטח קטנה, רציפה וה ומוגנית ככל ,האפשר ש באמצעות ה אפשר לשקף את המאפיינים הייחודיים של אזורים ב יישוב .  מבחינת האזורים הסטטיסטיים ב ערים המעורבות נראה כי ככלל ,ברוב הערים הללו האזורים הסטטיסטיים שמרבית אוכלוסייתם ערבית שייכים לאשכולות הנמוכים מבחינה חברתית-כלכלית ואילו האזורים הסטטיסטיים שרוב אוכלוסייתם יהודית פזורים על פני האשכולות הגבוהים יותר מבחינה חברתית-כלכלית. לדוגמה, כל האזורים הסטטיסטיים הערב י ים בלוד(4 אזורים) שייכים לאשכולות2 − 1 (הנמוכים ביותר במדד) ואילו האזורים הסטטיסטיים היהוד י ים פזורים בין אשכולות6 − 3 ., הגבוהים יותר יוצאות מן הכלל הן נוף הגליל ו מעלות−תרשיחא , ש האזור הערבי היחיד בכל אחת מהן שייך לאשכול5 .  ציוני המדד החברתי- כלכלי משמשים לצורך קביעת חלק מהתקציבים שמשרדי ממשלה מקצים לרשויות המקומיות. נוכח השונות הרבה בדירוג החברתי- ( כלכלי של אזורים סטטיסטיים שונים באותה עיר ובייחוד בין אזורים עם )אוכלוסייה ערבית ויהודית נשאלת השאלה האם דירוג זה של הלמ"ס משמש כיום לצורך הקצאה ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm דיפרנציאלית של התקציב לאזורים הסטטיסטיים בהתאם לדירוג ש ל כל אזור − בין אם ברמה הממשלתית ובין אם ברמה הפנים- .עירונית ממשרד הפנים נמסר בעניין זה כי ככלל התקצוב נעשה לפי הרמה החברתית- כלכלית של הרשות, אולם ייתכנו מקרים פרטניים, ש בהם הדירוג של האזורים הסטטיסטיים ישפיע על .התקצוב  מנתוני התעסוקה בשנת 2017 בחמש ערים מעורבות – ,לוד מעלות−תרשיחא , נוף הגליל, עכו ו רמלה – אפשר ללמוד כי כמעט בכולן (מלבד עכו) שיעור התעסוקה בקרב הגברים הערבים המתגוררים בהן היה גבוה יותר מ שיעור התעסוקה בקרב כלל הגברים הערבים בישראל .גם שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בערים המעורבות היה גבוה יותר מ שיעור התעסוקה של כלל הנשים הערביות − לרוב במידה ניכרת .לעומת זאת ,ברוב הערים המעורבות שיעור התעסוקה בקרב הערבים ,גברים ונשים ,היה נמוך משיעור התעסוקה בקרב גברים ונשים יהודים ,בהתאמה . נוף הגליל יוצאת מן הכלל בכך ששיעור הגברים הערבים המועסקים בה היה גבוה משיעור הגברים היהודים המועסקים בה.  מנתוני השכר הממוצע למשרה בשנת2015 באותן ערים נראה כי ברובן שכרם של הגברים הערבים היה נמוך משכרם של הגברים היהודים ב- 7% עד26%. שכר הנשים הערביות היה נמוך ב- 9% – 28% משכר הנשים היהודיות . ,גם כאן יוצאת מן הכלל היא נוף ה גליל, ש בה שכרם של הגברים הערבים היה גבוה משכר ה גברים ה יהודים ב- 22% ושכר הנשים הערביות היה גבוה ב- 16% .משכר הנשים היהודיות  המסמך מציג נתונים שונים על ייצוג של ערבים בשלטון המקומי ב ערים המעורבות , הן בדרג הנבחר (חברי )מועצה) והן בדרג המקצועי (עובדי הרשות . ,בהתייחס לדרג הנבחר בחמש משמונה ערים שיעור הערבים מקרב חברי המועצה דומה לשיעורם באוכלוסיית הערים או גבוה ממנו. בשלוש ערים שיעורם של .הערבים מקרב חברי המועצה נמוך משיעורם באוכלוסיית היישוב בולטת בהקשר זה היא מועצת העיר ,ירושלים ש בה לא מכהן אף חבר מועצה ערבי .בהתייחס לעובדי הרשויות המקומיות יש בידינו נתונים על ארבע ערים :בשלוש מהן שיעור הערבים מקרב עובדי הרשות דומה או גבוה משיעורם באוכלוסיית העיר ובאחת שיעורם מקרב עובדי הרשות נמוך יותר .  בשנים 2017 – 2020 הובאו למרכז )הלאומי לרפואה משפטית (אבו כביר611 הרוגים מירי, ש- 62% מהם היו ערבים .מכלל ההרוגים שהובאו לשם 147 היו תושבי הערים המעורבות ,ו מהם 63% היו ערבים . יש לציין שרק כ רבע מאוכלוסיית הערים המעורבות הם ערבים .  לפי נתוני הלמ"ס, בשנת2017 הורשעו בדין 7.1 מכל אלף ערבים בני19 ומעלה, לעומת שיעור של3.3 מ אלף ,בקרב יהודים (ואחרים). למעט העיר ירושלים ש בה שיעור המורשעים הערבים נמוך משיעור המורשעים הערבים הארצי, בארבע הערים המעורבות האחרות שיש עליהן מידע, שיעור המורשעים בקרב הערבים ( תושבי העיר גבוה מהשיעור הארצי בקרב הערבים כאמור7.1 מ אלף). השיעור הגבוה ביותר של מורשעים היה ב תל אביב−יפו ,ש בה20.4 מכל אלף תושבים ערבים בני19 .ומעלה הורשעו באותה שנה  כ- 343,000 תלמידים בחינוך העברי וכ- 131,000 תלמידים בחינוך הערבי לומדים באחת מש בע ערים ,מעורבות (חיפה ,ירושלים ,לוד מעלות−תרשיחא , עכו, רמלה ותל-אביב- .)יפו בארבע מה ערים המעורבות – ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,ירושלים, לוד, עכו ורמלה30% − 40% מן התלמידים במערכת החינוך הם ערבים, בחיפה– כ- 14% ובתל אביב-יפו − כ- 5% .  נתונים על תקציב משרד החינוך לבתי הספר בערים המעורבות מעידים על הבדלים ניכרים בתקצוב בין ערים מעורבות .מקור ההבדלים עשוי להיות ה מאפיינים היי חודיים של בית הספר (למשל גודל בית הספר ו מספר התלמידים בכיתה ,) של התלמידים (מצב חברתי- )כלכלי או של( המורים למשל )ותק והשכלה .המשפיעים על נוסחת התקצוב של משרד החינוך לבתי הספר להלן מפורטים אחדים מ הממצאים המרכזיים בהקשר זה: o ,בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בחלק מן הערים ו בהן רמלה, לוד, עכו, ירושלים ו מעלות−תרשיחא, התקציב לתלמיד ולכיתה בחינוך העברי גבוה מן החינוך הערבי בשיעור של כ- 10% עד33% בחינוך היסודי וכ- 9% עד34% בחטיבות הביניים. בערים אחרות: חיפה ו תל אביב−יפו , תקצוב החינוך הערבי גבוה יותר מתקציב החינוך העברי בשיעור של9% בחיפה עד33% ב תל אביב−יפו . o בחטיבה העליונה בהיעדר תוספת שעות הוראה לבתי הספר החלשים (תקצוב דיפרנציאלי) תקצוב בתי הספר בחינוך הערבי ברוב הערים המעורבות נמוך במידה ניכרת מן החינוך העברי. הפערים גדולים במיוחד בעיר רמלה( 34% לטובת החינוך העברי הממלכתי ,) לוד( 31% לטובת החינוך העברי הממלכתי ,) ( ומעלות תרשיחא30% לטובת החינוך העברי הממלכתי .) o בבחינת תקצוב בתי הספר היסודיים לפי חמישון טיפוח אפשר לראות כי ככלל בכל הערים המעורבות בתי ספר בחינוך הערבי תוקצבו בסכום נמוך מבתי ספר בחמישון טיפוח דומה בחינוך העברי באותן ערים. הפערים גדולים במיוחד בירושלים (בית ספר חלש בחינוך העברי תוקצב ב- 73% יותר מבית ספר ערבי באותה קטגוריה), בעכו (פער של41% בתקצוב בתי ספר ב מדד טיפוח דומה) ובלוד (פער של39% .)בתקצוב  ב נתונים על הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב נמצאו פערים לטובת דוברי עברית בערים המעורבות בכל תחומי הדעת (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) למעט ב עיר מעלות- תרשיחא. במרבית הערים (למעט מעלות תרשיחא ורמלה) נמצאו פערים גדולי ם בתחום המדע והטכנולוגיה, ובערים לוד ועכו הפערים היו .גדולים במיוחד בכל המקצועות  נתוני דוח האקלים הבית ספרי במבחני המיצ"ב מעידים כי אף שיש הבדלים ניכרים בין הרשויות המקומיות במדדים אלה, המגמות בערים המעורבות דומות לאלה ש.בכלל מערכת החינוך בכל הקשור למעורבות ,תלמידים באירועי אלימות יש לומר כי בעוד בחינוך העברי יש ירידה ב דיווח על אלימות עם העלייה בגיל התלמידים, בחינוך הערבי ה דיווח על אלימות עולה בקרב תלמידים בוגרים יותר (למעט ב ערים עכו ובתל אביב- )יפו . בד בבד עם העלייה בשכבות הגיל אפשר לראות צמצום בשיעו ר הדיווח על מאמציהם של בתי הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה. מגמה זאת מת קיימת גם בחינוך העברי, אך היא בולטת במיוחד בחינוך הערבי, כך שבשכבות הגיל הבוגרות יותר שיעור בתי הספר המדווחים על מאמצים לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה בחינוך העברי גבוה ברוב המקרי ם .משיעורם בחינוך הערבי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ממוצע הזכאות לבגרות בקרב בוגרי י"ב בחינוך הערבי בערים המעורבות ( % 63.3 ) דומה לממוצע ה ארצי ב חינוך הערבי( 63.9% .) ,לעומת זאת בקרב תלמידי החינוך העברי בערים המעורבות ממוצע הזכאות לבגרות גבוה מן הממוצע בחינוך העברי ( 74.9% ו- 73.1% בהתאמה). מאז שנת2014 ירד שיעור הזכאות לבגרות בחינוך הערבי בערים המעורבות מ- 66% ושיעור הזכאות בחינוך העברי בערים המעורבות עלה מ- 70.7% . נראה אפוא שהפער בין החינוך הערבי ל חינוך עברי בערים המעורבות הנסקרות יחד גבוה מן הממוצע ו כי הוא עלה בשנים האחרונות . עם זאת, בבחינת הנתונים לפי רשות מקומית אפשר לראות כי ברוב הערים המעורבות, מלבד לוד ו תל אביב−יפו , יש קי רבה בזכאות לבגרות של בוגרי י"ב בחינוך העברי ו בחינוך הערבי, .עם תנודות לכאן ולכאן בשנים מסוימות  נתונים על נשיר ת תלמידים בחינוך העל- 'יסודי (כיתות ז− )י"ב מעידים על שונות גדולה בקרב הערים המעורבות, הן באשר לנשירה בחינוך העברי והן באשר .לנשירה בחינוך העברי שיעור הנשירה בקרב תלמידי החינוך הערבי בערים המעורבות( 1.5% מן התלמידים ב- 2019 ו- 1.6% מה ם ב- 2018 ) נמוך במעט מן הממוצע ב כלל.חינוך הערבי מבוא על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס) יישוב מעורב הוא יי שוב שבו רוב מכריע של תושבים יהודים .ומיעוט ניכר של תושבים ערבים מהלמ"ס נמסר כי אין קריטריון קשיח של שיעור התושבים הערבים ה משמש להגדרת וש יי ב מעורב, וכי ההגדרה של יישוב כ"מעורב" היא בעיק רה היסטורית (ירושלים, חיפה, ר מלה, לוד ועכו) . בחלק ( מהמקרים, ההגדרה נובעת מטעמים של איחוד יישובים תל אביב−יפו ,מעלות−תרשיחא ) או מעבר של אוכלוסייה ,ערבית ליישובים יהודיים הנמצאים בסמיכות ליישובי המקור שלהם (נוף הגליל). נווה שלום שהוא יישוב כפרי, הוא היישוב היחיד שהוקם במקור כיישוב מעורב ,ויש בו אוכלוסייה ערבית ו אוכלוסייה יהודית ב משקל שווה. 1 במסמך זה נתמקד בשמונ ה ה ערים המעורבות : ,חיפה ,ירושלים ,לוד מעלות−תרשיחא, נוף הגליל , ,עכו רמלה ו תל אביב−יפו. ,על פי נתוני הלמ"ס ב סוף שנת2019 התגוררו בערים המעורבות כ- 490,000 תושבים ערבים– רבע מתושבי ישראל הערבים. ( רוב התושבים הערבים בערים המעורבות74% ,) גרים בירושלים שיש לה מאפיינים ייחודיים (בין השאר, היות שרוב הערבים בה אינם אזרחי מדינת ישראל). בלעדיה130,000 ה תושבי ם הערבים ב ערים המעורבות האחרות כ הם- % 13 מ אוכלוסיית ערים אלו וכ- % 8 מהאוכלוסיי ה .הערבית בישראל2 שיעור הערבים בערים המעורבות הוא בין 4.5% ב תל אביב−יפו ל- 38% .בירושלים 1 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :, מילון מונחים יי שוב מעורב :, עדכון9 בינואר2014 :, כניסה23 במאי2021 ;ערן יזהר , ראש ענף הפצת ,מידע שירות ותוכן אינטרנט ,, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל23 במאי 2021 . 2 :עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 ; אוכלוסייה, לפי מחוז ונפה, ק ,בוצת אוכלוסייה, מין וגיל2011 - 2019 )(סוף שנה , 18 באוקטובר2020 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להלן מוצגת .אוכלוסיית הערים המעורבות בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה טבלה1 : ,אוכלוסיית הערים המעורבות בחלוקה לפי קבוצת אוכלוסייה2019 3 תושבים מתוכם תושבים ערבים שיעור התושבים ה ערבים ירושלים 936,427 358,796 38% תל אביב−יפו 460,616 20,705 4.5% חיפה 285,317 33,353 12% לוד 77,224 23,641 31% רמלה 76,248 18,299 24% עכו 49,381 15,829 32% נוף הגליל 41,733 11,977 29% מעלות−תרשיחא 21,836 4,746 22% ברוב הערים המעורבות מרבית האוכלוסייה הערבית היא מוסלמית. בחיפה וב מעלות−תרשיחא כמחצית האוכלוסייה .הערבית היא נוצרית. בנוף הגליל כמעט שני שלישים מהערבים הם נוצרים4 האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות צעירה יחסית: 44% מהערבים בערים המעורבות הם בני פחות מ- 20 , לעומת% 31 מהיהודים ב אותן ערים( השיעור דומה לנתון המקביל בכלל האוכלוסייה: % 43 ו- % 34 בהתאמה5). בניכוי ירושלים, שיעור האוכלוסיי ה הערבית הצעירה בערים המעורבות א ו מנם יורד, אך הפער מהאוכלוסיי ה :היהודית גדל% 38 מהערבים בערים המעורבות שאינן ירושלים הם בני פחות מ- 20 , לעומת % 24 מהיהודים. 6 גם לקבוצת הגיל20 – 24 יש ייצוג גדול יותר ב :אוכלוסייה הערבית בערים המעורבות10% מהערבים בערים המעורבות הם בני 0 2 – 4 2 ( השיעור דומה לנתון המקביל באוכלוסייה הערבית הכללית וכן בערים המעורבות בניכוי ירושלים), 7 לעומת שיעור של% 6 ( מהיהודים בערים המעורבת% 5 )בניכוי ירושלים. 3 :עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 . 4 בירושלים% 96 מוסלמים ו- % 4 נוצרים; בתל אביב− יפו% 83 ,מוסלמים% 16 נוצרים ו- % 1 דרוזים; בחיפה% 49 ,מוסלמים% 49 נוצרים ו- 2% דרוזים; ברמלה81% מוסלמים ו- 19% נוצרים; בלוד97% מוסלמים ו- 3% נוצרים; בעכו91% ,מוסלמים8% נוצרים ו- 1% ;דרוזים בנוף גליל% 37 מוסלמים ו- % 63 נוצרים; במעלות− תרשיחא% 50 ,מוסלמים% 49 נוצרים ו- % 1 דרוזים. עיבוד נתוני הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף2019 . 5 ,עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה, לפי ,מחוז ונפה, קבוצת אוכלוסייה, מין וגיל2019 − 2011 )(סוף שנה , 18 באוקטובר2020 . 6 :עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 . 7 .שם ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. דירוג חברתי-כלכלי של אזורים יהוד י ים וערבי י ם ב ערים המעורבות לשם השווא ת מצבם הכלכלי-חברתי של תושבי יחידות גיאוגרפיות נבדלות "יצר הלמ ס מדד חברתי- .כלכלי המדד החברתי- כלכלי מחושב על ידי שקלול הערכים המתוקננים של14 משתנים נבחרים ,, ובהם משתנים דמוגרפיים משתני השכ ל ,ה וחינוך מ שתני תעסוקה וגמלאות ומשתני רמת חיים. ערכי המדד מקובצים לעשר ה אשכולות הומוגני ים מבחינת מאפייניה ם, אך לא שוו ים בגודל ם. 8 ציוני המדד החברתי-כלכלי , שבין1 (הנמוך ביותר) ל- 10 (הגבוה ביותר) משמשים לצורך קביעת חלק מהתקציבים שמקצים לרשויות המקומיות משרד )הפנים (מענקי איזון .משרד החינוך ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים9 המדד החברתי- כלכלי מחושב על ידי הלמ"ס בעבור ה יישוב כולו, ובמקרים של יישובים ש גודל אוכלוסייתם הוא יותר מ- 10,000 תושבים, גם לאז ו רים סטטיסטיים ב.יישוב אזור סטטיסטי הוא י חידת שטח( קטנה שגודלה בדרך כלל הוא ,000 3 – ,000 5 תושבים ) רציפה וה ומוגנית ככל האפשר, באמצעות ה אפשר לשקף את המאפיינים הייחודיים של אזורים ב.יישוב10 ,על סמך נתוני האוכלוסייה באזורים הסטטיסטיים בערים המעורבות11 פילחנו אזורים אלו לאזורים שרוב אוכלוסייתם ,יהודית, אזורים שרוב אוכלוסייתם ערבית ואזורים מעורבים אות ש ם הגדרנו כ אזורים ש בהם כל קבוצת אוכלוסייה מונה40% – 60% . בתרשים המובא להלן מוצגת ההתפלגות של האזורים הסטטיסטיים היהוד י ,ים, הערבים והמעורבים לפי האשכולות החברתיים-כלכליים (מדד2017 ) .בכל עיר מעורבת למעשה, הנתונים מספקים מבט על מצבם החברתי- כלכלי של ה תושבי ם הערבים ב ערים המעורבות בהשוואה ל מצבם החברתי- כלכלי של התושבים יהודים. נציין כי מספר האזורים הסטטיסטיים שונה מעיר עיר ל, וככלל רק חלק קטן מהאזורים הסטטיסטיים הם ערבי י.ם נוכח ,זאת הנתונים מוצגים באחוזים ולא במספרים מוחלטים, ו סכימת האזורים בתוך כל קבוצת אוכלוסייה היא שמשלימה ל- % 100 . למשל, ב לוד – השייכת לאשכול4 − שלושה מארבעת האזורים הסטטיסטיים הערבי י ם( % 75 ) שייכים לאשכול1 , ואזור נוסף( % 25 )ש ייך לאשכול2. לעומת זאת, 15 האזורים היהוד י ים שייכים לאשכולות3 – 6. ב רמלה – ה שייכת גם היא לאשכול4 − אזור אחד מארבעת ה אזורים הערב י( ים% 25 )שייך לאשכול1 והשלושה ( הנותרים75% )שייכים לאשכול2 ; 14 האזורים היהודים שייכים לאשכולות3 – 6 ; ברמלה יש גם אזורים סטטיסטיים מעורבים, ש אחד מהם יך שי לאשכול3 ( 50% )ואחר שייך לאשכול4 ( 50% ). 8 שיטת ניתוח האשכולות יוצרת מצב שבו ה שונות ב ערכי המדד בתוך האשכולות תהיה מינימלית, ושונות ערכי המדד בין האשכולות תהיה .מקסימלית ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :הודעה לתקשורת אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה בשנת7 201 , 15 בדצמבר2020 . 9 ,לפירוט ראו: תמיר אגמון המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: תיאור וניתוח השימוש בו להקצאת תקציבים לרשויות המקומיות ותיאור מדדים נוספים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 ביולי2016 . 10 הלשכה המרכז ית לסטטיסטיקה :, מילון מונחים אזור סטטיסטי :, עדכון6 בדצמבר2020 :, כניסה23 ב מאי2021 . 11 :הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים1 :פיזור האזורים הסטטיסטיים היהודי י ם, הערבי י ם והמעורבים בין האשכולות החברתיים-כלכליים , 2017 12 12 :עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אזורים סטטיסטיים בתוך העיריות והמועצות המקומיות ל פי סדר עולה של המדד החברתי- כלכלי2017 ; אוכלוסייה ביישובים מעורבים, לפי אזור סטטיסטי, קבוצת אוכלוסייה וגיל, סוף2019 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ער בים בערים המעורבות −מבט-על | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ן ה מ נתוני ם שהובאו ב תרשימים נראה כי ככלל, ברוב הערים המעורבות ,האזורים הסטטיסטיים הערב ים י שייכים לאשכולות הנמוכים . יוצאות דופן הן נוף הגליל ו מעלות−תרשיחא, ש האזור הערבי היחיד בכל אחת מהן שייך לאשכול 5 .באזורים היהוד י ים (שמספרם גדול יותר) יש הטרוגניות רבה יותר מבחינת ה השתייכות לאשכולות חברתיים- כלכליים אך לרוב הם מדורגים גבוה יותר מהאזורים הערבי י.ם בערים ש בהן יש אזורים מעורבים הם נמצאים לרוב בדירוגי הביניים בין האזורים הערב י ים ליהוד ים י. כאמור ,ציוני המדד החברתי- כלכלי משמשים ל קביעת חלק מהתקציבים שמשרדי ממשלה מקצים לרשויות המקומיות .נוכח השונות הרבה בדירוג החברתי- כלכלי של אזורים סטטיסטיים שונים באותה עיר (בפרט, בין אזורים עם )אוכלוסייה ערבית ויהודית נשאלת השאלה אם דירוג זה של הלמ"ס משמש כיום לצורך הקצאה דיפרנציאלית של התקציב לאזורים הסטטיסטיים בהתאם לדירוג של כל אזור, בין אם ברמה הממשלתית ובין אם ברמה הפנים-עירונית. ב עניין זה נמסר ממשרד הפנים כי ,ההקצאות התקציביות המרכזיות של משרד הפנים לרשויות המקומיות ,ככלל כגון מענק האיזון, מענקי הפיתוח, הקצאות הקרן לצמצום פערים וכיוצ א באלו, אינן מושפעות מהרמה החברתית- כלכלית של אזורים סטטיסטיים ב רשות המקומית, אלא רק מהרמה החברתית- כלכלית הכל לית של הרשות . עם זאת, לפי המשרד, להגדרה של הרמה החברתית- כלכלית באזורים הסטטיסטיים יש השפעה על ה קווים המנחים שקובע משרד הפנים לעניין תעריפי הארנונה ברשויות ו על קביעת הגדרות פריפריה חברתית שבאחריות המשרד לפיתוח הפריפריה, .הנגב והגליל נוסף על כך , מעת לעת, יש ,להם השפעה על הקצאות תקציביות שונות של משרד הפנים .שאינן קבועות13 .אין לנו מידע נוסף בעניין זה 2 . נתוני תעסוקה ושכר בערים מעורבות נבחרות 2.1 שיעור תעסוקה בשנת2017 היה שיעור התעסוקה(שיעור המועסקים בקרב בני15 ומעלה) בקרב כלל ה גברים ה ערבים בישראל % 60, ו בקרב כלל הנשים הערביות – % 26 . 14 להלן מוצגים נתונים בדבר שיעור המועסקים בקרב יהודים וערבים ( בחלק מהערים המעורבות ,לוד מעלות−תרשיחא , נוף הגליל, עכו, רמלה ) בפילוח לפי מגדר. הנתונים מבוססים על סקר כוח האדם של הלמ"ס והם מעודכנים לשנת2017 . 13 יותם שדה ,מנהל תחום קשרי ממשל ,אגף בכיר לתכנון ומדיניות , משרד הפנים. תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת ,דוא"ל25 במאי2021 . 14 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2018 , פרק9: שוק העבודה , 30 באוגוסט2018 '. עמ150 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים2 ,: שיעור מועסקים בערים מעורבות נבחרות לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה2017 15 מהנתונים אפשר ללמוד כי כמעט בכל הערים המעורבות שנתוניהן הוצגו לעיל (מלבד עכו) שיעור התעסוקה בקרב הגברים הערבים בשנת2017 היה גבוה מ שיעור התעסוקה בקרב כלל האוכלוסיי ה .הערבית שיעור התעסוקה של הנשים הערביות בערים המעורבות היה גבוה מ שיעור התעסוקה של כלל הנשים הערביות − לרוב .במידה ניכרת התמקד ות במצב ב ערים המעורבות מראה כי רוב ב ן ,שיעור התעסוקה בקרב הערבים הן גברים ו הן נשים, היה נמוך משיעור התעסוקה בקרב גברים ונשים יהודים, בהתאמה. עיר אחת– נוף הגליל– יוצאת מן הכלל, ש כן בה.שיעור הגברים הערבים המועסקים היה גבוה משיעור הגברים היהודים המועסקים אין בידינו נתונים ב ני- השוואה על ה ערים ה מעורבות ,האחרות (ירושלים תל אביב−יפו )וחיפה .ה נתונים על שיעור התעסוקה בקרב בני 25 – 64 ב ירושלים מראים כי בדומה למצב בנוף הגליל, שיעור המועסקים בקרב הגברים 15 עיבוד נתוני הלשכה המרכ :זית לסטטיסטיקה, נתוני סקר כוח אדם סך הכ ו ל, מועסקים ושכירים ביישובים נבחרים , 2015 – 2017 .ערן יזהר , ראש ענף הפצת מידע, שירות ותוכן אינטרנט,, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,דוא"ל19 במאי2021 . 70% 67% 60% 28% לוד גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות 71% 69% 59% 50% מעלות-תרשיחא גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות 65% 66% 61% 50% רמלה גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות 62% 68% 56% 48% נוף הגליל גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות 64% 58% 63% 40% עכו גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ה ערבים גבוה משיעורם בקרב הגברים ה( יהודים78% לעומת72% , בהתאמה). שיעור המועסקות בקרב ה נשים ה ערביות נמוך במידה ניכרת( משיעורן בקרב נשים יהודיות% 23 לעומת% 81 , )בהתאמה. 16 סביר להניח כי תמונה זו ומ שפעת, בין השאר, מדפוסי ההעסקה של האוכלוסייה החרדית ,שהיא חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בעיר. 2.2 שכר ממוצע להלן מוצגים נתונ י ם בדבר השכר הממוצע למשרה ( בחלק מהערים המעורבות ,לוד מעלות−תרשיחא ,, נוף הגליל עכו ו רמלה ) בפילוח לפי מגדר. הנתונים מבוססים על נתוני רשות המ סים י, שהופקו על ידי הלמ"ס, והם נכונים לשנת 2015 . 17 תרשים3 ,: שכר ממוצע למשרה בערים מעורבות נבחרות לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה2015 18 16 ,מיכל קורח ומאיה חושן על נתונייך ירוש לים − מצב קיים ומגמות שינוי2021 ,, מכון ירושלים למחקרי מדיניות 2021 , עמ' 65 . 17 מהלמ"ס נמסר כי היות שהנתונים הופקו ישירות בקובץ דיווח המעסיקים למס הכנסה באמצעות טופס126 אין בידם נתונים ארציים בני- .השוואה ערן יזהר ,ראש ענף הפצת מידע, שירות ותוכן אינטרנט , הל שכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל25 במאי2021 . 18 :עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני סקר כוח אדם סך הכ ו ל, מועסקים ושכירים ביישובים נבחרים , 2015 – 2017. מ ערן יזהר ,ראש ענף הפצת מידע, שירות ותוכן אינטרנט , הלשכ,ה המרכזית לסטטיסטיקה ,דוא"ל19 במאי2021 . 9,552 7,049 6,252 4,508 לוד גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות -26% -28% 10,075 9,353 6,565 6,006 מעלות-תרשיחא גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות -9% -7% 9,083 7,772 6,120 4,821 רמלה גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות -14% -21% 8,694 10,624 5,963 6,905 נוף הגליל גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות +22% +16% ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ברוב הערים המעורבות, שנתוניהן מוצגים לעיל, היה שכרם של הגברים הערבים בשנת2015 נמוך משכרם של הגברים היהודים ב- 7% − 26%. שכר הנשים הערביות היה נמוך ב- 9% – 28% משכר הנשים היהודיות. יוצאת מן הכלל היא נוף הגליל, ש בה שכרם של הגברים הערבים גבוה משכר היהודים ב- 22% , ושכר הנשים הערביות גבוה ב- 16% משכר הנשים ה .יהודיות 3 . היבטי ם של פשיעה ואכיפה נתוני המשטרה על פשיעה בישראל אינם מפורסמים בפילוח המאפשר הבחנה בין יהודים וערבים ב ערים המעורבות , ובלוח הזמנים שהוקצה להכנת מסמך זה לא התאפשר לנו לפנות למשטרת ישראל בבקשה לפילוח .מיוחד מסוג זה נתונים אחרים שהופקו לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנה האחרונה מאפשרים לקבל תמונה על היבטים מסוימים :של פשיעה ואכיפה בערים המעורבות, תוך הבחנה בין יהודים וערבים נתוני המכון הלאומי לרפואה משפטית על קורבנות ירי שהובאו למכון ונתוני הלמ"ס על מורשעים בדין .ב שני אלו נמצאו הבדלים משמעותיים בין יהודים לבין .ערבים בערים המעורבות 3.1 קורבנות ירי בערים מעורבות ( מרכז המחקר והמידע של הכנסת קיבל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית ב )אבו כביר מידע על גופות של קורבנות ירי שהגיעו למרכז בשנים2017 – 2020 , לפי עיר מגורים של הקורבן.וקבוצת האוכלוסייה שלו19 בטבלה2 מוצגים נתונים על כלל קורבנות הירי ומ ה :ם קורבנות בני החברה הערבית. הנתונים מחולקים לשלוש רמות כלל הקורבנות בארץ, מתוך זה הקורבנות בכלל הערים המעורבות יחד ,(למעט נוף הגליל שעליה )לא התקבלו נתונים ומתוך זה הקורבנות ב כל אחת מהער ים המעורבות שמהן הובאו למכון לרפואה משפטית20 קורבנות ,ירי או יותר, .בתקופה הרלוונטית חשוב להדגיש ש הנתונים להלן מתייחסים רק לקורבנות מ נשק חם ולא לאנשים שנהרגו תוך שימוש ב נשק קר ובכלל זה ,סכין. כמו כן הנתונים כוללים רק קורבנות שהובאו יש ות רי למרכז הלאומי לרפואה משפטית ולכן אינם כוללים קורבנות שהובאו קודם לבית חולים .)(כשבעים קורבנות בתקופה הנדונה 19 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, לשכת משנה למנכ"ל משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת19 באפריל2021 ,, בדוא"ל26 באפריל2021 . 9,154 7,695 6,033 5,211 עכו גברים יהודים גברים ערבים נשים יהודיות נשים ערביות -16% -14% ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 : קורבנות ירי שהובאו למרכז הלאומי לרפואה משפטית בין השנים2017 – 2020 ס ך הקורבנות סך הקורבנות מתוכם: קורבנות ערבים (שיעור הערבים מהקורבנות) שיעור הערבים באוכלוסייה ארצי 611 380 ( 62% ) 21% הערים המעורבות 147 92 ( 63% ) 25% ירושלים 34 21 ( 62% ) 38% תל אביב−יפו 32 19 ( 59% ) 4.5% לוד 27 15 ( 56% ) 31% רמלה 24 21 ( 88% ) 24% ב טבלה מפורטים :הממצאים האלה  ברמה הארצית, הרוב המוחלט של הקורבנות– כ- 62% – .הם בני החברה הערבית שיעור זה גבוה ,בהרבה משיעורם של הערבים באוכלוסייה הכללית שהוא כ- 21% .  גם בהסתכלות מצומצמת יותר על כלל הערים המעורבות63% ,מהקורבנות הם בני החברה הערבית לעומת שיעורם של הערבים בכלל אוכלוסיית ערים אלו, ש הוא 25% .  יש ארבע ערים מעורבות ש מהן הובאו למכון לרפואה משפטית יותר מ- 20 :קורבנות בתקופה הרלוונטית ,ירושלים תל אביב−יפו ., לוד ורמלה בכל אחת מהערים האלה שיעור הקורבנות הערבים גבוה בהרבה משיעור הערבים באוכלוסיית העיר . פער זה בולט במיוחד בערים תל אביב− .יפו ורמלה,לדוגמה ה ערבים ב תל אביב−יפו ,הם כ- 4.5% מאוכלוסיית העיר, אך הם59% .מהקורבנות 3.2 מורשעים בדין בערים המעורבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים שונים הקשורים לפשיעה ואכיפה. בין היתר, מפורסמים גם נתונים על מורשעים בדין בערים שונות בארץ . לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת2020 נערך עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"ס, כדי לקבל נתונים מובחנים על ערבים ויהודים (יהודים ואחרים) בכמה ערים מעורבות. נתונים אל ה מוצגים להלן בטבלה3. 20 ה נתונים עוסקים ב תושבי ישראל שהורשעו בדין בשנת2017 בהשוואה לאוכלוסייה הרל וו נטית באותו יישוב. הנתונים מוצגים תוך הבחנה בין שתי קבוצות גיל: בני12 ומעלה (גיל האחריות הפלילית) ובני19 .ומעלה יש להדגיש כי הנתונים על הרשעה אינם משקפים בהכרח את רמת העבריינות בכל קבוצת אוכלוסיי ה , שכן הרשעה היא שלב מאוחר בתהליך הפלילי, הכולל, בין היתר, איתור חשודים, חקירתם, הגשת כתב י אישום והעמדה .לדין 20 ,דוד לנדאו ,מידען ומרכז עיבודים מיוחדים יחידת המידע ותוכן האינטרנט ,, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דוא ,"ל13 בינואר 2020 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה3 : תושבי ישראל שהורשעו בדין בשנת2017 ,שיעור ל- 1,000 נפש בקרב קבוצת הגיל הרלוונטית בני12 ומעלה בני19 ומעלה סך הכול יהודים ואחרים ערבים סך הכול יהודים ואחרים ערבים ארצי 3.5 2.9 5.9 4.0 3.3 7.1 ירושלים 3.5 2.2 5.8 3.8 2.3 6.4 חיפה 2.3 1.7 7.1 2.5 1.9 7.6 תל אביב–יפו3.4 2.7 18.5 3.5 2.9 20.4 לוד 6.0 4.0 11.6 6.6 4.1 14.6 רמלה 5.9 4.5 11.1 6.4 4.7 13.2 ב טבלה מפורטים ממצאים אלה:  ברמה הארצית , שיעור המורשעים גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית מאשר בקרב האוכלוסייה ,היהודית בשתי קבוצות הגיל. מכל1,000 תושבים ערבים בישראל בני12 ומעלה 5.9 הורשעו בדין בשנת2017 , לעומת שיעור של2.9 לאלף בקרב היהודים. בקרב בני19 ומעלה שיעור המורשעים בקרב הערבים היה7.1 לאלף לעומת שיעור של3.3 .לאלף בקרב היהודים נתונים אחרים שפרסמה הלמ"ס מלמדים כי 42% מהמבוגרים הערבים (בני19 )ומעלה, שהורשעו בדין בשנת2017 , הורשעו בגין עבירות פגיעה ב סדר הציבורי ועוד% 20 הורשעו בגין עבירות שבתחום .ביטחון המדינה21 לעומת זאת, בקרב מורשעים יהודים מבוגרים שתי העבירות הנפוצות ביותר( היו עבירות כלפי הסדר הציבורי% 33 מהמורשעים) ועבירות כלפי המוסר ( % 17 .) 22  כמו ברמה הארצית , גם ב כל אחת מהערים המעורבות שיש ע ליהן מידע שיעור המורש ע ים בקרב התושבים הערבים גבוה מאשר בקרב התושבים היהודים, בשתי קבוצות הגיל. הפער הגדול ביותר נמצא בעיר תל אביב−יפו ,ש בה שיעור המורשעים בקרב הערבים גבוה פי- שבעה מאשר בקרב היהודים. ייתכן כי הדבר קשור לפערים ברמה החברתית-כלכלית של התושבים היהודים והערבים ב תל אביב−יפו , שהם גדולים בהשוואה ,לערים המעורבות האחרות. ברמלה ובלוד ש בהן הפערים בולטים פחות, שיעור המורשעים בדין בקרב הערבים הוא פי3.5 − 2.5 מאשר בקרב היהודים − .בהתאם לעיר ולקבוצת הגיל  ,למעט בירושלים שיעור המורשעים בקרב התושבים הערבים בכל אחת מהערים המעורבות גבוה יותר משיעור המורשעים הארצי בקרב האוכלוסייה הערבית, בשתי קבוצות הגיל . הפערים הגדולים ביותר 21 ,הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2020 , מבוגרים מורשעים בדין, לפי תכונות נבחרות, לוח8.8 , 9 בספטמבר2020 . :עבירות כלפי הסדר הציבורי כוללות ;הכשלת עובד ציבור; תקיפה והכשלת שוטר; קטטות והפרעות ברחובות ובמוסדות; איומים; שוחד התקהלות או התאגדות; מטרד רעש .וחסימת דרך; הסגות גבול ועבירות נגד חוק הכניסה לישראל :עבירות כלפי ביטחון המדינה כוללות בגידה וריגול; מרד והסתה למרד; עבירות על חוקי חירום; הסתננות; מסירת סודות רשמיים. 22 :עבירות כלפי המוסר כוללות עבירות זנות ועבירות סמים. ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הם בעיר תל אביב−יפו ,ש בה שיעור המורשעים הערבים הוא כמעט פי- .שלושה מאשר ברמה הארצית .ברמלה ובלוד שיעור המורשעים הערבים הוא כפול לערך מהשיעור בקרב כלל האוכלוסייה הערבית 4 . ייצוג ערבים בשלטון המקומי בערים ה מעורבות להלן מובאים נתונים עדכניים על ייצוג ערבים בקרב הדרג הנבחר (חברי מועצת העיר) ו הדרג המקצועי (עובדי .העירייה) בערים המעורבות 4.1 ייצוג במועצות העיר מועצת הרשות המקומית היא ה.גוף הנבחר ברשויות המקומיות, המנהל את ענייני הרשות והחיים הציבוריים שלה בטבלה שלהלן מפורטים נתונים על ,ייצוג ערבים במועצות של הערים המעורבות ב.מועד כתיבת המסמך23 הערים מסודרות לפי שיעור ה ערבים באוכלוסיי תן ., בסדר יורד טבלה4 ,: נציגים ערבים במועצות העיר של ערים מעורבות2021 סך חברי המועצה מתוכם: נציגים ערבים (שיעור הע רב)ים במועצה שיעור הערבים באוכלוסייה ירושלים 32 0 ( 0% ) 38% עכו 17 5 ( 29% ) 32% לוד 19 6 ( 32% ) 31% נוף הגליל 17 3 ( 18% ) 29% רמלה 19 4 ( 21% ) 24% מעלות−תרשיחא13 4 ( 31% ) 22% חיפה 31 2 ( 6% ) 12% תל אביב−יפו 31 2 ( 6% ) 4% מהטבלה אפשר ללמוד כי בארבע ערים מעורבות שיעור הנציגים הערבים דומה לשיעור הערבים באוכלוסיית העיר :לוד ,עכו ,רמלה ו תל אביב−יפו .בעיר ,אחת מעלות−תרשיחא , שיעור הנציגים הערבים גבוה משיעור הערבים באוכלוסיית העיר. בשלוש הרשויות המעורבות האחרות שיעור הנציגים הערבים נמוך משיעור הערבים באוכלוסיית העיר. ב ירושלים אין נציג ערבי במועצה. בהקשר זה יצוין שהערבים תושבי מזרח ירושלים זכאים להצביע בבחירות המוניציפליות,)(אך לא בבחירות הכלליות לכנסת24 אולם בפועל רובם המוחלט.אינם מממשים זכות זו25 באף אחת מהערים המעורבות .אין ראש עיר ערבי בשלוש מועצות ערים יש נציגה ערב י .יה אחת: חיפה, לוד ועכו .בשאר הערים אין אישה ערבייה במועצה 23 נתונים על הרכב המועצות מובאים מאתרי האינטרנט של הערים השונות ומעודכנים ל- 24 במאי2021 . השיוך המגזרי והמגדרי של .הנציגים השונים נעשה על סמך שמם 24 ,להרחבה בסוגיה זו, ראו: אמנון רמון תושבים, לא אזרחים: ישראל וערביי מזרח ,ירושלים2017 − 1967 ,, מכון ירושלים למחקרי מדיניות 2017 . 25 ,מכון ירושלים למחקרי מדיניות על נתונייך ירושלים − מצב קיים ומגמות שינוי , 2019 . ערבים בערים המעורבו ת −מבט-על | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בו חש לציין שמספר הנציגים הערבים המכהנים כחברי מועצה הוא לא רק פועל יוצא של שיעורם באוכלוסייה אלא קשור ל מגוון סיבות ,ובהן שיעורי הצבעה בקרב בני החברה הערבית )(וראו לעיל בירושלים והיחס לשלטון המקומי בכל עיר. 4.2 ייצוג בקרב עובדי העירייה על פי המצב החוקי בישראל יום כ יש חובה לדאוג לייצוג הולם של קבוצות האוכלוסייה מסוימות :ברשויות המקומיות נשים, בני העדה האתיופית, בני העדה הדרוזית ואנשים עם מוגבלות (ברשויות המעסיקות יותר מ100 .)עובדים26 מכאן שנכון להיום, אין חובה לדאוג לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית ברשויות המקומי .ות עם זאת, במסגרת איסוף נתונים המתקיים במרכז המחקר והמידע של הכנסת לטובת הכנה של מסמך רחב על ייצוג ,הולם של קבוצות אוכלוסייה שונות בגופים הציבוריים קיבלנו גם נתונים .על מצב הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית ,מאחר ואין היום חובת ייצוג לגבי אוכלוסייה זאת הנתונים שיש בידנו חלקיים וקיימים רק לגבי חלק מהערים המעורבות בישראל. להלן טבלה המרכזת את נתוני הייצוג הכמותיים בהשוואה לשיעור בני האוכלוסייה הערבית .המתגוררת בכל עיר27 טבלה4: שיעור הערבים בכלל תושבי ערים מעורבות נבחרות ושיעורם בקרב ע ,ובדי העירייה2021 28 שיעור התושבים הערבים בכלל אוכלוסיית העיר מספר העובדים בעירייה מספר העובדים הערבים בעירייה שיעור העובדים הערבים בכלל עובדי העירייה עכו 32% 630 138 22% לוד 31% 1,600 255 16% מעלות−תרשיחא 22% 462 131 28% תל אביב−יפו 4.5% 10,264 530 5% מהנתונים נראה כי בעיריות לוד ועכו שיעור הערבים מקרב עובדי העירייה נמוך משיעורם באוכלוסיית העיר; בעיריית תל אביב−יפו השיעורים דומים וב מעלות תרשיחא שיעור העובדים הערבים בכלל העובדים גבוה משיעורם באוכלוסיית העיר . ,עם זאת לנתונים אלו יש שתי הסתייגויות : 1 . ייתכן ש חלק מהעובדים הערבים אינם מתגוררים 26 חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א– 1951 ; החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי(תיקוני חקיקה) , התשע"א– 2011 ; החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה) התשע"ב– 2012 ; וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1988 . 27 הלשכה המרכזית לסטטיסטיק ה, הרשויות המקומיות בישראל– קובץ נתונים לעיבוד2019 :, תאריך כניסה20 במאי2021 28 ,סנדרה כהן, מנהל משאבי אנוש בעירית לוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 בפברואר2021 ; רוית נגר, מזכירת סמנכ"ל עיריית עכו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנ ,סת7 בפברואר2021 ; חן ביטון יוסף, מנהלת תכנון ובקרה– חטיבת משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב− ,יפו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת24 במרץ2021 ; אורה גלמן, ממונה חופש המידע ומנהלת לשכת ראש העיר בעיריית מעלות תרשיחא, תשובה על פניית מרכז המחקר וה ,מידע של הכנסת8 במרץ2021 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בעיר עצמה, ;אלא ביישובים סמוכים2. בנתונים כלולים גם עובדים שאינם עובדי מטה של העירייה, כגון תומכי הוראה ה מועסקים על ידי העירייה, אולם עובדים בגנים ובבתי הספר – .חלקם על בסיס שעתי ,נוסף על כך הנתונים לעיל מציגים יי צוג כמותי של העובדים הערבים, ולאו דווקא ייצוג.איכותי בחינת הנתונים החלקיים שברשותנו בכל הקשור לדירוגים ש בהם משולבים העובדים הערבים מראה כי הרוב המשמעותי עובד בדירוגים הנמוכים – רובם המכריע בדירוג המ י.נהלי29 5 . חינוך בערים מעורבות– נתונים נבחרים בפרק זה מובאים ,נתונים מרכזיים על תלמידים הלומדים בחינוך העברי והערבי בשבע ערים מעורבות: חיפה ,ירושלים, לוד מעלות−תרשיחא , עכו, רמלה ו תל אביב−יפו . בין הנתונים המובאים בפרק זה: מספר תלמידים בערים מעורבות, תקציב משרד החינוך לבתי הספר, נתונים מתוך דוח המיצ"ב, נתוני זכאות לבגרות ונשירת תלמידים. הנתונים הובאו תוך השוואה בין המגזרים בכל אחת מן הערים המעורבות וביחס לממוצע מערכת החינוך בחינוך העברי והערבי (לא כולל החינוך הבדואי והדרוזי). בחלק מן הפרקים (מיצ"ב, זכאות לבגרות ונשירה) לא הוצגו נתונים על העיר ירושלים, בשל מורכ בות מערכת החינוך בעיר או .בהיעדר נתונים ככלל מן הפרק אפשר ללמוד יש כי שונות גדולה בין הערים המעורבות במדדים שונים של מערכת החינוך . בחלק מן הערים – למשל ב חיפה – הפערים בין החינוך העברי והערבי ברוב המדדים נמוכים יחסית ובאחרות – למשל ב לוד – הפערים גדולים יות .ר נוסף על כך, נראה כי בערים מעורבות רוב המדדים בתחום ה חינוך הערבי גבוהים מן הממוצע .הארצי בחינוך הערבי 5.1 מספר תלמידים30 כ- 343,000 תלמידים בחינוך העברי וכ- 131,000 תלמידים בחינוך הערבי לומדים באחת מש בע ערים מעורבות ,(חיפה ,ירושלים ,לוד מעלות−תרשיחא , עכו, רמלה ותל אביב- .)יפו מספר התלמידים הערבים בירושלים גדול פי- שלושה ממספרם בשש הערים המעורבות האחרות יחד. בארבע מבין ה ערים המעורבות, ,ירושלים, לוד, עכו ורמלה 30% – 40% מן התלמידים במערכת החינוך הם ערבים, בחיפה– 14% ובתל אביב- יפו– כ- 5% . נציין כי בערים אלה יש גם תלמי דים ערבים הלומדים בחינוך העברי. 31 29 ,סנדרה כהן, מנהל משאבי אנוש בעירית לוד, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 בפברואר2021 ; רוית נגר, מזכירת ,סמנכ"ל עיריית עכו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת7 בפברואר2021; חן ביטון יוסף, מנהלת תכנון ובקרה – חטיבת משאבי אנוש ומינהל בעיריית תל אביב− ,יפו, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת24 במרץ2021 ; אורה גלמן, ממונה ,חופש המידע ומנהלת לשכת ראש העיר בעיריית מעלות תרשיחא, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 במרץ2021 . 30 עיבוד של נתוני מערכת משרד החינוך במבט רחב– מספרים על החינוך , כניסה : 20 במאי2021 . 31 ,להרחבה ראו אסף וינינגר נתונים על תלמידים ערבים הלומדים בבתי ספר בחינוך העברי ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30 באוקטובר2018 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה5 :תלמידים בערים המעורבות לפי שלב חינוך ומגזר ,תשפ( "א2020/2021 ) שלב חינוך מגזר חיפה לוד מעלות תרשיחא עכו רמלה תל אביב−יפו ירושלים סך הכול כלל התלמידים עברי 48,484 15,521 3,882 7,899 13,125 76,388 177,938 343,237 ערבי 7,818 7,577 1,444 3,578 5,769 4,662 100,334 131,182 סך הכול 56,302 23,098 5,326 11,477 18,894 81,050 278,272 474,419 קדם יסודי עברי 10,492 4,189 778 1,607 3,487 18,312 40,707 79,572 ערבי 1,452 1,602 269 730 1,131 798 19,814 25,796 סך הכול 11,944 5,791 1,047 2,337 4,618 19,110 60,521 105,368 יסודי עברי 21,743 7,942 1,848 3,342 5,866 33,156 84,233 158,130 ערבי 4,031 3,243 507 1,619 3,221 2,259 51,718 66,598 סך הכול 25,774 11,185 2,355 4,961 9,087 35,415 135,951 224,728 על יסודי עברי 16,249 3,390 1,256 2,950 3,772 24,920 52,998 105,535 ערבי 2,335 2,732 668 1,229 1,417 1,605 28,802 38,788 סך הכול 18,584 6,122 1,924 4,179 5,189 26,525 81,800 144,323 5.2 תקציב משרד החינוך32 משרד החינוך מממן חלק ניכר מתקציב בתי הספר, לרבות שעות הוראה של מורים, השתתפות במימון תקציבי המעטפת (ייעוץ, מזכירות וכדומה). המשרד מממן גם פעילויות נוספות של בתי הספר, ובהן ,מסגרות משלימות ו הכשרות מורים ואף מקצה תקציבים המיועדים לחינוך המיוחד. מקורות מימון נוספים של בתי הספר הם תשלומי ההורים ו תקציב ים מ .הרשות המקומית תקציב משרד החינוך לבתי הספר נקבע באמצעות נוסחת תקצוב אחידה, הכוללת תקצוב שעות הוראה, תקצוב שירותי היקף במוסד ותקצוב שירותי רוחב ברשות. נוסחת התקצוב כוללת כמה ,פרמטרים קבועים המובאים בחשבון בעת חישוב סכום התקציב ש כל בית ספר זכאי לו. פרמט רים אלו כוללים את שלב החינוך, זרם החינוך, מאפייני התלמידים, מאפייני המורים, מאפייני היישוב וצרכים מסוימים שבגינם משרד החינוך סבור שיש להקצות יותר שעות .הוראה או יותר תקציב לכל אחד מהפרמטרים הללו יש כמה ,רכיבים ועימם אפשר למנות למשל ,את גודל הכיתה את ותק המ ,ורים את המצב ה כלכלי-חברתי ,)של התלמידים (עשירון טיפוח את ,מספר התלמידים העולים את מספר התלמידים המחוננים ועוד. בחטיבות העליונות מובאים בחשבון גם המסלול ש התלמיד לומד בו , רמת השירותים הטכנולוגיים של מוסד הלימודים , הגשה לבגרות, טיפול בנוער בסיכון ועוד. משמעו ת הדבר היא שמנגנון ההקצאה אומנם זהה, אך התקציב אינו זהה בהכרח. כלומר בית ספר ש יש לו פרמטרים זהים לבית ספר אחר יקבל את אותו התקציב, אך בית ספר אחר, גם אם הוא באותו יישוב ובאותו גודל ועם מאפיינים שונים של אוכלוסייה − לדוגמה יותר תלמידים עולים, או תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי-חברתי חלש יותר − עשוי לקבל תקציב גבוה יותר, בהתאם לנוסחת 32 עיבוד לנתוני מ שרד החינוך באמצעות מערכת שקיפות בחינוך של משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים. תודה ליואב אזולאי מנהל אגף כלכלה וסטטיסטיקה ולפנחס קליין ראש תחום (עיבודים סטטיסטיים) במינהל כלכלה ותקציבים על עזרתם בעיבוד הנתונ ים. נתוני )התקצוב מתייחסים לחינוך הרגיל (כולל כיתות חינוך מיוחד בחינוך הרגיל. בחינוך הערבי נכלל בהם החינוך הערבי בלבד (ללא החינוך .)הבדואי והדרוזי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,התקצוב. בפועל, בשל מורכבותה של נוסחת התקצוב והרכיבים הרבים הכלולים בה יש שונות לא מבוטלת בתקציב .הסופי שמועבר לכל בית ספר או לכל תלמיד כאמו ר לעיל , כללי התקצוב של משרד החינוך לבתי הספר משתנים בהתאם לשלב החינוך ולמעמד המשפטי של בית הספר, לפיכך לשם הצגת הנתונים בחרנו להבחין בין החינוך היסודי, חטיבות הביניים והחטיבה העליונה. בחינוך היסודי ההתייחסות היא לחינוך הרשמי בלבד. 33 בעיבוד הנתונים באשר חינ ל וך היסודי ול חטיבות הביניים, ב חינוך העברי בחרנו שלא להבחין בין החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, אף שיש הבדלים בתקצוב משרד החינוך ל כל אחד .מזרמי החינוך על פי בדיקה שערכנו הפערים בתקצוב בפועל בין החינוך העברי הממלכתי והממלכתי- דתי בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים אינם עק י ,בים כך ש לעיתים התקצוב בחינוך הממלכתי- דתי גבוה מן החינוך ( הממלכתי ולעיתים נמוך יותר נתונים מלאים ראו בנספח 1 לש ה מסמך) .נוסף על כך , הבחנה בין זרמי החינוך הייתה מצמצמת מאוד את מספר התלמידים והכיתות בכל קטגוריה. בנתונים המוצגים לא נכללו קטגור יות שבהן לומדים פחות מ- 300 תלמידים. מעיבוד נתוני מערכת שקיפות בחינוך של משרד החינוך אפשר ללמוד יש כי שונות משמעותית בין תקציבי בתי ספר בערים המעורבות השונות ובין החינוך העברי והערבי ב ערים המעורבות .ההבדלים בתקצוב בין בתי ספר בחינוך העברי והערבי בערים המעורבות עשויים לנבוע מ מאפיינ ים שונים המשפיעים על היקף התקצוב שמעביר משרד החינוך לבתי הספר, ,ובהם: גודל בית הספר, מספר התלמידים בכיתה מספר ה תלמידים ה ,עולים ,מאפייני המורים מספר תלמידי ה חינוך ה מיוחד ומספר כיתות ה חינוך ה.מיוחד באותם מוסדות34 הנתונים המרכזיים שאפשר להפיק מניתוח הנתונים על תקצוב בתי הספר בחינוך העברי ו בחינוך הערבי בערים המעורבות, ובהשוואה לתקצוב החינוך העברי והערבי בכלל מערכת החינוך מוצגים בתרשימים שלהלן , המלמדים, בין היתר , כך: - בחינוך היסודי יש הבדלים ניכרים בתקצוב משרד החינוך ,בהשוואה בין החינוך העברי ל חינוך ה ערבי בערים מעורבות שונות. בחלק מן הערים − ו בהן רמלה, לוד, עכו, ירושלים ו מעלות−תרשיחא – התקציב לתלמיד ולכיתה בחינוך העברי גבוה מן החינוך הערבי בשיעור של כ- 10% − 33%. בערים אחרות: חיפה ו תל אביב−יפו , תקצוב החינוך הערבי גבוה יותר בשיעור של16% (חיפה) עד28% (תל אביב). ככל הנראה, מקור הבדלים אלה הוא במאפיינים השונים של התלמידים בחינוך העברי באותן רשויות. נציין כי הפערים בתקצוב לתלמיד גבוהים מן הפערים בתקצוב לכיתה, כך שחלקם נובעים מהבדלים במספר התלמ ידים בכיתה בכל .מגזר 33 בין בתי הספר היסודיים בחינוך הערבי בערים המעורבות יש64 בתי ספר במעמד מוכר שאינו רשמי ,ובשנת 2019 למדו בהם 21,950 .תלמידים50 מבתי הספר ו- 16,443 מן התלמידים נמצאים בעיר ירושלים. מימון המדינה לשעות ההוראה בבתי ספר אלה הוא חלקי ( 65% − 75% .משעות התקן לחינוך הרשמי) ולכן הם לא נכללו בהשוואה שבמסמך זה 34 לניתוח ההשפעות של מאפיינים שונים של בתי הספר על ההוצאה לתלמיד ו ,לכיתה ראו: נחום בלס וחיים בלייך ההוצאה לכיתה ולתלמיד בחינוך היסודי הרשמי , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, דצמבר2018 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm - תמונה דומה מתגלה בבחינת תקצוב חטיבות הביניים בערים המעורבות. ברוב הערים המעורבות התקציב לתלמיד ולכיתה בחינוך העברי גבוה מן התקצוב בחינוך הערבי ובחיפה וב תל אביב−יפו .התקציב לתלמידי ולכיתה בחינוך הערבי גבוה מן החינוך העברי - בחטיבה העליונ ה, )בהיעדר תוספת שעות הוראה לבתי הספר החלשים (תקצוב דיפרנציאלי תקצוב בתי הספר בחינוך הערבי כמעט בכל הערים המעורבות נמוך במידה ניכרת מ זה שב חינוך העברי. הפערים גדולים במיוחד בעיר רמלה ( 34% לטובת החינוך העברי הממלכתי ,) לוד ( 31% לטובת החינוך העברי הממלכתי )ומעלות תרשיחא ( 30% לטובת החינוך העברי הממלכתי ). בכלל מערכת החינוך הפער בין החינוך העברי ל חינוך ה ערבי בחטיבה העליונה הוא 26% .נציין כי ירושלים לא נכללה בבדיקה, מכיוון שחלק גדול מן התיכונים בעיר אינם מגישים תלמידים לבחינות הבגרות הישראלית ויש לכך השפעה על תק צובם. 35 גם בתי ספר לנוער בסיכון, ששיטת התקצוב שלהם שונה, לא נכללו בנתונים. - בבחינת תקצוב בתי הספר היסודיים לפי חמישון טיפוח36 רואים כי, ככלל, בכל הערים המעורבות בתי ספר בחינוך הערבי תוקצבו בסכום נמוך מבתי ספר בחמישון טיפוח דומה בחינוך העברי באותן ערים (מלבד בתי ספר בחינוך הערבי בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר בעיר תל אביב− ,יפו שתקצובם גבוה מבתי ספר בחינוך העברי בחמישון טיפוח מקביל). הפערים גדולים במ יוחד בירושלים (בית ספר חלש בחינוך העברי תוקצב ב- 73% יותר מבית ספר ערבי )באותה קטגוריה; בעכו (פער של41% בתקצוב בתי ספר במדד טיפוח דומה) ובלוד (פער של 39% בתקצוב). גם בכלל מערכת החינוך יש פערים דומים– בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר יש פער של20% לטובת בתי ספר בחינוך בעברי ובחמישון טיפוח בינוני- חלש– 12% . 35 ,להרחבה בנושא זה ראו: אתי וייסבלאי בתי ספר בחינוך הערבי במזרח ירושלים שבהם נלמדת תכנית הלימודים הפלסטינית , מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באפריל2018 . 36 אוכלוסיית התלמידים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים מחולקת לעשר קבוצות, שבכל אחת מהן% 10 מהתלמידים, כך שבעשירון10 נמצאים10% מהתלמידים שהשיגו את הציון הגבוה ביותר במדד, כלומר האוכלוסייה החלשה ביותר מבחינה חברתית- כלכלית, ואילו בעשירון1 נמצאים10% מהתלמידים שהשיגו את הציון הנמוך ביותר במדד, כלומר האוכלוסייה המבוססת ביותר מבחינה חברתית- כלכלית. מדד הטיפוח של בית הספר הוא הממוצע של עשירוני התלמידים הל ומדים בו, ומדד הטיפוח הממוצע של הרשות הוא מדד .הטיפוח הממוצע של בתי הספר ברשות אפשר )לקבץ עשירונים אלו לחמש קבוצות (שבכל אחת שני עשירונים סמוכים , המכונים להלן: חמישוני הטיפוח. ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 : תקציב משרד החינוך לבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי בערים המעורבות ובממוצע הארצי לפי ( מגזר, תשע"ט2018/2019 ) תרשים 5 ,: תקציב משרד החינוך לחטיבות ביניים בערים המעורבות ובממוצע הארצי לפי מגזר תשע "ט( 2018/2019 ) 20,442 17,095 19,042 16,482 17,679 18,418 21,696 17,407 17,159 19,464 22,969 21,994 20,565 20,217 15,588 16,269 חיפה ירושלים לוד מעלות-תרשיחא עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע חינוך יסודי תקציב לתלמיד עברי רשמי ערבי רשמי 461,081 421,833 457,477 434,612 469,243 444,194 506,701 427,688 431,771 480,492 554,231 502,816 499,562 501,221 412,885 429,126 חיפה ירושלים לוד מעלות-תרשיחא עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע חינוך יסודי תקציב לכיתה עברי רשמי ערבי רשמי 21,421 21,707 19,950 24,822 28,630 21,990 22,075 23,335 24,909 25,499 26,808 27,171 21,331 19,089 22,520 21,161 חיפה ירושלים לוד מעלות-תרשיחא עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע ערים מעורבות ממוצע חטיבות ביניים תקציב לתלמיד עברי ערבי 559,883 547,106 560,416 605,172 636,223 565,333 595,631 636,510 630,693 632,606 646,380 647,285 575,606 589,619 617,048 613,848 חיפה ירושלים לוד מעלות-תרשיחא עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע ערים מעורבות ממוצע חטיבות ביניים תקציב לכיתה עברי ערבי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6: תקציב משרד החינוך לחטיבות העליונות בערים המעורבות ובממוצע ארצי לפי מגזר37 , תשע"ט ( 2018/2019 ) תרשים7: תקציב ממוצע לתלמיד בבתי ספר בערים המעורבות לפי מגזר וחמישון טיפוח38 , תשע"ט ( 2018/2019 ) 37 לא כולל בתי ספר תרבותיים- ,ייחודיים ובתי ספר ייעודיים לנוער בסיכון. כאמור לעיל נתוני העיר ירושלים אינם מוצגים בתרשים זה, מכיוון שמרבית תלמידי החטיבה העליונה בחינוך הערבי בירושלים אינם ניגשים לבחינות הבגרות הישראליות, ולמאפיין מבני זה יש השפעה על תקצוב נמוך יותר של החטיבות העליונות. יש לשים לב כי הממוצע הארצי כולל את החינוך הערבי בירו.שלים 38 ההשוואה מתייחסת לבתי ספר בחמישוני הטיפוח הנמוכים בלבד (חמישונים5 − 3 ) מכיוון שבחינוך הערבי בערים המעורבות אין בתי ספר בחמישון טיפוח בינוני- .גבוה וגבוה 28,470 29,458 47,313 45,964 31,160 28,037 31,944 40,349 40,430 41,318 27,798 22,486 36,412 36,390 23,237 28,811 25,373 חיפ ה לוד מ עלו ת- ת רשי ח א ע כו ר מל ה תל אביב-יפו מ מו צ ע חטיב ה עליו נ ה תקציב לתלמיד עברי ממלכתי עברי ממלכתי-דתי ערבי 22,301 23,282 25,012 17,929 21,849 21,687 20,933 16,793 20,507 17,679 18,962 22,711 17,472 18,049 חיפ ה י רושלים לוד מ עלו ת- ת רשי ח א ע כו ר מל ה תל אביב-יפו מ מו צ ע ע רים מ עו רבו ת מ מו צ ע מ ע ר כ ת ה חי נו ך חינוך יסודי-חמישון טיפוח חלש עברי ערבי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציין כי גם ב בדיקה ש ער נ כה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה על פי נתוני שנת הלימודים תשע"ח נמצא כי תלמידים בחינוך הערבי בערים מעורבות מקבלים בדרך כלל תקציב גדול יותר מ זה שמקבלים תלמידי החינוך הערבי באזורים אחרים , ובהם הגליל, המשולש, ירושלים המזרחית והנגב,. עם זאת ה תקציב שלהם נמוך יותר מ זה של.בתי ספר בחינוך העברי בכלל בחמישון טיפוח דומה39 5.3 מיצ"ב- מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית40 מבחני ההישגים לפי מדדי יעילות וצמיחה בית- :ספרית (להלן מיצ"ב) נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ב דרישות המצופ ות על פי תוכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה. המבחנים בשפת אם, מתמ טיקה ואנגלית נערכים בכיתות ה ‘ו-ח', והמבחן במדע וטכנולוגיה נערך בכיתות ח ‘בלבד. לצד הישגי התלמידים נבדקים גם מדדים אחדים של .אקלים בית ספרי הישגים במבחני המיצ"ב ה נתונים על הישגי תלמידי כיתות ח' במבחני המיצ"ב מעידים על פערים בין תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית בערים המעורבות −בכל תחומי הדעת. בתחום המדע והטכנולוגיה ובערים לוד ועכו הפערים גדולים במיוחד, אך בערים אחרות, דוגמת מעלות−תרשיחא ורמלה הפערים נמוכים יותר ולעיתים אינם קיימים. יש לציין כי פערים בין תלמידים דוברי ערבית ו דוברי עברית מתקיימים גם מחוץ לער.ים המעורבות, בקרב כלל דוברי העברית והערבית41 39 ,נסרין חדאד חאג' יחיא, איימן סייף, ניצה (קלינר) קסיר, בן פרג'ון חינוך והשכלה בחברה הערבית :פערי ם וניצנים של שינוי ,המכון הישראלי לדמוקרטיה ,מחקר מדיניות, 159 , פרק3 , פברואר2021 . 40 משרד החינוך, ראמ"ה– ,רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך אתר מיצ"ב ברשת , כניסה : 23 במאי2021 . ,תודה לד"ר חגית גליקמן .ד"ר זהבה סבו וד"ר נורית ליפשטט מראמ"ה על סיוען בהכנת סעיף זה 41 :להרחבה ראו אסף וינינגר ,נתונים נבחרים על החינוך בחברה הערבית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת , אוגוסט2020 . 24,511 24,461 24,261 22,099 24,023 20,966 19,200 19,370 17,180 16,482 16,987 23,504 18,327 17,189 י רוש לי ם לוד מ עלו ת-תרשי חא ר מל ה תל אביב-יפו מ מו צ ע ע רים מ עו רבו ת מ מו צ ע מ ע ר כ ת ה חי נו ך חינוך יסודי-חמישון טיפוח בינוני-חלש עברי ערבי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פירוט הנתונים בתרשימים המובאים להלן .. נציין כי המבחנים במקצועות השונים נערך בתדירות שונה בערים שונות בכל תרשים מופיעים הנתונים העדכניים ביותר שישנם על .כל אחד ממקצועות הבחינה באותה רשות מקומית42 תרשים8 : הישגי תלמידי כיתות ח' בערים מעורבות במבחני המיצ"ב בשנה האחרונה שיש בה ציון, תשע"ו ( 2015/2016 ) − ( תשע"ט2018/2019 ) 42 הציונים בשפת (עברית או ערבית) הם לשנת תשע"ט מלבד העיר עכו שבה נערכו המבחנים האחרונים בשנת תשע"ח. ציוני יתר המקצועות (אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה) הם לשנת תשע"ח, מלבד ב מעלות תרשיחא (שבה הדיווח )הרשותי הוא לשנת תשע"ו ( והעיר רמלה ש.)בה הדיווח האחרון הוא לשנת תשע"ז 563 538 571 537 611 544 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה חיפה 534 447 594 481 603 449 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה לוד 497 494 525 539 544 598 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה מעלות-תרשיחא 495 463 526 457 551 500 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה עכו 474 430 474 459 525 537 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה רמלה 566 535 558 520 605 551 דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית דוברי עברית דוברי ערבית אנגלית מתמטיקה מדע וטכנולוגיה תל אביב-יפו ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אקלים בית-ספרי בין מ נתוני האקלים הבית- ספרי המפורטים בדוח המיצ"ב בחרנו להציג שני נתונים השייכים לנושא הדיון: מעורבות .תלמידים באירועי אלימות ומאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה43 פירוט הנתונים מובא בטבלאות שלהלן . ככלל , אפשר לראות כי אף שיש הבדלים ניכרים בין הרשויות המקומיות השונות במדדים אלה המגמות בערים המעורבות דומות לאלה שיש בכלל מערכת החינוך. בכל הקשור למעורבות תלמידים באירועי אלימות, בעוד בחינוך העברי יש ירידה באלימות עם העלייה בגיל התלמידים, בחינוך הערבי .האלימות עולה בקרב תלמידים בוגרים יותר בד בבד עם העלייה בשכבות הגיל אפשר לראות צמצום בשיעור הדיווח על מאמציהם של בתי הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה. מגמה זאת קיימת גם בחינוך העברי אך היא בולטת במיוחד בחינוך הערבי , כך שבשכבות הגיל הבוגרות יותר שיעור בתי הספר המדווחים על מאמצים לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה בחינוך העברי.גבוה לרוב משיעורם בחינוך הערבי טבלה6 ( : מעורבות תלמידים באירועי אלימות בערים מעורבות לפי מגזר, מיצ"ב תשע"ט19 20 / 2018 ) ה-ו 'ז- 'ט 'י-יא עברי ערבי עברי ערבי עברי ערבי חיפה 9% 12% 7% 8% 5% 12% לוד 9% 5% 10% 5% 5% 11% מעלות−תרשיחא 9% / 8% / 4% 10% )עכו (תשע"ח 5% 9% 6% 8% 7% 5% רמלה 9% 8% / 6% 4% 9% תל אביב− *יפו 9% 11% ( % 7) )6%( 6% 7% ממוצע ארצי 9% 7% 7% 8% 5% 8% '*נתוני כיתות ז− ט' בעיר תל אביב−יפו הם לשנת הלימודים תשע"ח 43 מדד מעורבות באירועי אלימות מסכם דיווחי תלמידים על אירועי אלימות שונים שנחשפו אליהם בחודש האחרון; מדד מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשו נה מסכם דיווחי תלמידים על שאלות מגוונות הקשורות לדרכי פעולת בית הספר ולעידודו את .)התלמידים לגלות סובלנות כלפי האחר והשונה (למשל דוברי שפה אחרת, בעלי דת אחרת, אנשים עם מוגבלויות וכיוצא באלה 577 572 550 556 493 555 559שפת אם עברית 567 525 551 540 561 571 561שפת אם ערבית ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה7 : מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה בערים מעורבות לפי מגזר, מיצ"ב תשע"ט ( 2018/19 ) ה-ו 'ז- 'ט 'י-יא עברי ערבי עברי ערבי עברי ערבי חיפה 87% 81% 76% 81% 75% 73% לוד 79% 94% 84% 87% 82% 71% מעלות−תרשיחא 86% / 80% / 86% 76% )עכו (תשע"ח 92% 89% 74% 77% 75% 84% רמלה 90% 88% / 90% 90% 82% תל אביב− *יפו 82% 92% 77 ) %( )77%( 78% 63% ממוצע ארצי 86% 91% % 77 80% 79% 74% '*נתוני כיתות ז− ט' בעיר תל אביב−יפו הם לשנת הלימודים תשע"ח 5.4 זכאות לבגרות44 בתרשימים שלהלן מוצגים נתוני התלמידים הזכאים לבגרות מ בין ,בוגרי י"ב בשש ערים מעורבות (חיפה, לוד מעלות−תרשיחא , עכו, רמלה ו תל אביב−יפו ) ובהשוואה לממוצע הארצי, על פי נתונים שהתקבלו, לבקשתנו, ממשרד החינוך. נתונים על העיר ירושלים לא הוצגו שכן חלק גדול מבתי הספר בעיר, הן בחינוך החרדי והן בחינוך הערבי, אינם מגישים תלמ.ידים לבחינות הבגרות הישראלית 45 ,בבחינת הנתונים יש לשים לב כי בחלק מן הערים ו בהן מעלות−תרשיחא ו תל אביב− ,יפו מספר תלמידי י"ב והתלמידים הזכאים לבגרות בחינוך הערבי קטן מאוד , ולפיכך ,עשויים להיות שינויים גדולים בין שנה לשנה. כמו כן מספר התלמידים הערבים בוגרי י"ב והזכאים לבגרות קטן, לרוב במידה ניכרת, .ממספר התלמידים בחינוך העברי ב תל אביב−יפו הפער הוא הגדול ביותר: 2,734 זכאים לבגרות בחינוך העברי לעומת107 בחינוך הערבי (ראו נתונים .)מלאים בנספח למסמך זה מן הנתונים נראה כי לרוב ממוצע הזכאות לבגרות בחינוך הערבי בער ים המעורבות דומה לממוצע החינוך הערבי , אך בקרב תלמידי החינוך העברי בערים המעורבות ממוצע הזכאות לבגרות גבוה מן הממוצע בחינוך העברי. הפער בין החינוך הערבי ל בין החינוך ה עברי בערים המעורבות גבוה אפוא מן הממוצע. עם זאת, בבחינת הנתונים לפי רשות מקומית נראה כי ברוב הערים המעורבות − מלבד לוד ו תל אביב− יפו− ה זכאות לבגרות בחינוך העברי ו בחינוך הערבי ,דומה .עם תנודות לכאן ולכאן בשנים מסוימות 44 יואב אזולאי, מנהל אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, מינהל כלכלה ותקציבים , משרד החינוך, קובץ נתונים בנושא נשירה וזכאות לבגרות ,ברשויות מקומיות מעורבות19 במאי2021 ,. משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים עובדות ונתונים תשפ"א. 45 להרחבה ב ,נושא זה ראו אתי וייסבלאי בתי ספר בחינוך הערבי במזרח ירושלים שבהם נלמדת תכנית הלימודים הפלסטינית , מרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת12 באפריל2018 . ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים9 ,: זכאים לבגרות מבין תלמידי י"ב בערים מעורבות לפי מגזר ( תשע"ד2013/2014 ) − ( תשע"ט2018/2019 ) 67.8% 73.1% 59.5% 63.9% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 ממוצע ארצי עברי ערבי 70.7% 74.9% 66.0% 63.3% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 ממוצע ערים מעורבות עברי ערבי 73.2% 78.8% 82.1% 79.4% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 חיפה עברי ערבי 55.2% 70.3% 44.5% 46.9% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 לוד עברי ערבי 73.1% 82.1% 71.9% 63.2% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 מעלות-תרשיחא עברי ערבי 70.1% 75.0% 90.1% 66.5% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 עכו עברי ערבי 62.1% 55.4% 50.9% 68.3% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 רמלה עברי ערבי 72.9% 76.1% 54.5% 45.3% 2014 2015 2016 2017 2018 2019 תל אביב-יפו עברי ערבי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.5 נשירת תלמידים46 נתונים על נשירה בחינוך העל- 'יסודי (כיתות ז− י"ב) מעידים על שונות גדולה בין הערים המעורבות, הן באשר לנשירה בחינוך העברי והן באשר לנשירה בחינוך העברי. ככלל, שיעור הנשירה בערים המעורבות דומה לממוצע בחינוך .העברי ונמוך במעט מן הממוצע בחינוך הערבי פירוט הנתונים שהתקבלו ממשרד החינוך לבקשתנו מובא בתרשימים.שלהלן מכיוון שמדובר במספר קטן מאוד של נושרים בכל רשות מקומית, עשויים להיות הבדלים ניכרים בין שנה לשנה. לפיכך הוצגו נתונים לשתי שנים נפרדות: 2018 ו- 2019 . ,נוסף על כך ,יש לשים לב כי עשויים להיות פערים ניכרים הקשורים במאפייני בתי הספר בכל רשות .למשל בבתי ספר המיועדים לנוער בסיכון שיעור הנשירה גבוה יותר47 תרשים10 ': נשירת תלמידי כיתות ז− ,י"ב בערים מעורבות לפי מגזר תשע"ח ( 2018 − 2017 ) −תשע( "ט2019 − 2018 ) 46 תלמיד נושר הוא מי שהיה רשום כלומד בבית הספר בשנה הנבדקת, אולם בשנה העוקבת כבר איננו רשום לשום מוסד חינוכי. המדד אינו כולל את מי שלא נרשם מעולם למוסד חינוכי כלשהו, וכן אינו כולל גם את תלמידי המגזר החרדי הלא-מפוקח, את תלמיד י מזרח ירושלים ותלמידים המחזיקים בדרכון זר. תלמיד אשר עבר לבית ספר מקצועי, למרכז חינוך טכנולוגי (מח"ט) או כל מוסד מפוקח אחר לא יחושב .נושר 47 ,יואב אזולאי, מנהל אגף א' כלכלה וסטטיסטיקה, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך קובץ נתונים בנושא נשירה וזכאות לבגרות ברשויות מקומיות מעורבות , 19 במאי2021 ,. משרד החינוך, מינהל כלכלה ותקציבים עובדות ונתונים תשפ"א . נציין כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר נשירה ממערכ ת החינוך שונים במקצת, והדבר עשוי לנבוע מהבדלים בהגדרות ובקבוצת האוכלוסייה .הנבדקת 1.0% 1.0% 1.2% 1.4% 1.1% 0.9% 1.0% 1.1% 0.2% 0.7% 1.0% 2.4% 1.3% 1.5% חיפה מעלות-תרשיחא לוד עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע ארצי 2019 חינוך ערבי חינוך עברי 0.9% 1.5% 2.2% 1.7% 1.6% 1.1% 1.2% 1.2% 0.6% 1.5% 1.1% 3.1% 1.1% 1.6% חיפה מעלות-תרשיחא לוד עכו רמלה תל אביב-יפו ממוצע ארצי 2018 חינוך ערבי חינוך עברי ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נספח1 : ( תקציב משרד החינוך לבתי ספר בערים מעורבות לפי מגזר, תשע"ט19 20 / 2018 ) תקציב לתלמיד שלב חינוך מגזר חיפה ירושלים לוד מעלות−תרשיחא עכו רמלה תל אביב−יפו יסודי )(רשמי עברי ממלכתי 17,226 20,284 24,344 22,992 21,124 19,676 15,203 עברי חמ"ד 16,805 18,750 21,016 20,241 18,671 22,014 18,588 ממוצע חינוך עברי 17,159 19,464 22,969 21,994 20,565 20,217 15,588 ערבי 20,442 17,095 19,042 16,482 17,679 18,418 21,696 חטיבת ביניים עברי ממלכתי 23,033 24,017 26,554 26,229 21,426 18,038 עברי חמ"ד 26,240 25,841 25,499 27,084 29,957 20,623 29,601 ממוצע חינוך עברי 23,335 24,909 25,499 26,808 27,171 21,331 19,089 ערבי *25,660 21,421 21,707 19,950 24,822 28,630 חטיבה עליונה עברי ממלכתי 28,470 29,458 47,313 45,964 31,160 28,037 עברי חמ"ד 40,349 *37,105 *45,134 *59,124 *37,459 40,430 ממוצע חינוך עברי 29,461 29,197 46,468 45,187 31,607 28,852 ערבי 27,798 22,486 36,412 36,390 23,237 28,811 תקציב לכיתה שלב חינוך מגזר חיפה ירושלים לוד מעלות−תרשיחא עכו רמלה תל אביב−יפו יסודי )(רשמי עברי ממלכתי 435,436 494,723 562,999 495,598 497,711 493,743 405,825 עברי חמ"ד 412,897 466,460 540,373 488,418 506,789 524,846 462,209 ממוצע עברי 431,771 480,492 554,231 502,816 499,562 501,221 412,885 ערבי 461,081 421,833 457,477 434,612 469,243 444,194 506,701 חטיבת ביניים עברי ממלכתי 636,181 629,907 692,457 656,549 591,514 575,910 עברי חמ"ד 639,303 626,729 632,606 603,594 624,481 476,625 689,694 ממוצע עברי 636,510 630,693 632,606 646,380 647,285 575,606 589,619 ערבי *543,999 559,883 547,106 560,416 605,172 636,223 *קטגוריות המסומנות בכוכבית כולל ות פחות מ- 300 תלמידים ערבים בערים המעורבות −מבט-על | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נספח 2: זכאות ל תעודת בגרות בערים המעורבות, 2019 − 2014 2014 2015 2016 2017 2018 2019 תלמידי י"ב זכאים לבגרות תלמידי י"ב זכאים לבגרות תלמידי י"ב זכאים לבגרות תלמידי י"ב זכאים לבגרות תלמידי י"ב זכאים לבגרות תלמידי י"ב זכאים לבגרות חיפה עברי 2,672 1,956 2,755 2,117 2,752 2,094 2,822 2,175 2,727 2,145 2,725 2,146 ערבי 491 403 559 419 578 442 567 445 571 440 588 467 לוד עברי 567 313 589 341 616 396 621 428 697 500 679 477 ערבי 292 130 352 124 408 178 410 194 451 235 458 215 מעלות− תרשיחא עברי 167 122 193 130 179 142 195 145 172 133 184 151 ערבי 96 69 98 66 121 77 117 82 151 117 144 91 עכו עברי 425 298 519 374 500 337 446 322 523 341 444 333 ערבי 162 146 212 154 214 141 205 140 221 147 239 159 רמלה עברי 662 411 693 403 740 412 729 424 693 421 641 355 ערבי 277 141 290 141 283 155 272 174 338 215 293 200 תל אביב−יפו עברי 3,432 2,502 3,616 2,630 3,651 2,689 3,598 2,671 3,590 2,673 3,594 2,734 עברי 165 90 212 90 214 110 196 101 212 93 236 107