חומר רקע - גורמים חיצוניים
בס"ד
,יוסף בן ברוך
משרד עו"ד
כרם27
עמיחי4483800
:| טל050-9557719
|
:פקס077-4703577
:| מייל[email protected]
עמוד1
מתוך4
כ"ז חשון תשפ"ו
18
נובמבר2025
לכבוד
1.
,ח"כ אבי דיכטר שר החקלאות
2.
מר חיים כץ, שר הבריאות
3.
האלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים
4.
תא"ל הישאם אבראהים , ראש המנהל האזרחי
5.
אל"מ במיל' איתן יצחק, ראש רשות המעברים היבשתיים
6.
מר משה אחרק, מנהל היחידה המרכזית לאיפה וחקירות במשרד החקלאות
7.
מר סמיר מועדי, קמ"ט חקלאות
,שלום וברכה
:הנדון
הכנסת סחורה חקלאית נגועה בשאריות הדברה מהרשות הפלסטינית
לישראל
,מרשתי
עמותת לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, ע"ר
580624724
, מילאה את ידי לפנות
:אליכם כדלהלן
1.
ביום12.2.24
,התקיים דיון בוועדת הבריאות של הכנסת
בעניין הצעת צו הגנה על בריאות הציבור
(מזון) (שינוי התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב' לחוק), התשפ"ד-
2024
, הצעת צו הגנה על
בריאות הציבור (מזון) (החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות (תיקון), התשפ"ד -
2024
) .
2.
'בדיון הבהירה גב זיוה חממא-
מנהלת המחלקה לניהול סיכונים
ב
משרד הבריאות
" :כי התקנה
המדובר)(ת
,מתייחסת למזהמים כימיים במזון כלומר כל מיני דברים כמו מתכות כבדות, ארזן
.קדמיום, עופרת ...
כלומר מדובר במגוון רחב, כל מיני רעלנים שמיוצרים על ידי פטריות, נקראים
מיטוקוקסינים. יש בהם מגוון רחב וסוגים שונים. רעלנים שמייצרים צמחים שונים, כלומר כל מיני
תרכובות כימיות, אם שנוצרות באופן וטבעי ואם כאלה שהן תוצאה של זיהום סביבתי או חקלאות
אינטנסיבית, כל
.מיני תהליכים, ומוצאים את דרכם למזון ולצלחת של הצרכן ובגלל שהמחקרים
והמי דע הספרותי והמדעי מעידים על השפעות בריאותיות ממשיות כמו גרימת סרטן, כמו השפעה
על כל מיני מערכות בגוף–
כבד, כליות, התפתחות של ילדים, תינוקות, השפעות על העובר–
מגוון
מאוד רחב של השפעות בריאותיות ממשיות ארוכות טווח , גם אנו כרגולטור הישראלי והיום
כרם27
עמיחי4483800
:| טל050-9557719
|
:פקס077-4703577
:| מייל[email protected]
עמוד2
מתוך4
בהיצמדות לרגולציה האירופית גם הרגולטור האירופאי מצא לנכון להגביל את הרמות המרביות
של המזהמים האלה במזונות שוני ם".
1
3.
ביום14.05.2025
פורסם ברשומות צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח
להוראות האיחוד האירופי) (תקנה396/2005
-
רמות מרביות של שאריות חומרי הדברה), התשפ"ה
–
2025
בחתימת שר הבריאות שהחיל בישראל את21
השינויים שחלו באיחוד האירופאי בתקנה
396/2005
עד בסמוך למועד פרסום הצו.
4.
דא עקא, בעוד שמדינת ישראל מחמירה את התקנים בדבר שאריות חומרי הדברה עקב המידע
הנאסף על נזקן המרובה, בה בעת מעלימה מדינת ישראל עין מסחורה חקלאית המיובאת ומשווקת
.בישראל ומלאה שאריות חומרי הדברה באופן חריג במיוחד
5.
ביום21.5.2024
פרסם מבקר המדינה דו"ח בעניין היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד
החקלאות
:(להלן
הדו"ח)
, ולפיו
ב שנים2015
-
2022
שיעור הדגימות שניטלו מתוצרת צמחית
פלסטינית בכניסתה לישראל שבהן אותרו שאריות חומרי הדברה חריגות היה27%
-
40%
. כמו כן
בהתאם לממצאים המפורטים
חלה עלייה מתמדת בשיעור הדגימות שנמצאו בהן שאריות חומרי
,הדברה חריגות משנת2018
.והלאה
דו"ח מבקר המדינה מיום21.5.2024
מצ"ב כנספח1
.
6.
שיעור הדגימות החריגות שנתפסו
היה גדול פי2.5
בשנת2019
, פי2.9
בשנת2020
ופי5.3
בשנת
2021
משיעור הדגימות החריגות שאותרו בסקר של יחידת השירותים להגנת הצומח ולביקורת
בתוצרת הצמחית שמקורה בישראל .
7.
סעיף140(א) לחוק בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-
2015
קובע כי ההסדרים הנהוגים לעניין פיקוח
.על יבוא מזון לישראל יחולו בשינויים המחויבים גם על הכנסת מזון מהרשות הפלסטינית לישראל
משרד הבריאות קבע בנוהל05-009
שעניינו "הפעלת סמכויות פיקוח להבאה של פירות וירקות על
ידי מפקחי הפיצוח לפי סעיף250
לחוק המזון" (אוגוסט2021
)
:(להלן
הנוהל )
הוראות באשר
להכנסת פירות וירקות מהרשות הפלסטינית לישראל. מטרת הנוהל היא לוודא כי התוצרת עומדת
בתקנים הנדרשים של רמת שאריות חומרי הדברה ומיקרוביולוגיה, ואינה מסכנת את בריאות
הציבור בישרא .ל
נוהל05-009
מצ"ב כנספח2
.
8.
,לפי הנוהל על מגדל מהרשות הפלסטינית הרוצה לשווק תוצרת צמחית בישראל לקבל היתר
מקמ"ט חקלאות. קבלת ההיתר כרוכה בבדיקה של שאריות חומרי הדברה או של מיקרוביולוגיה
בשדה לפני הקטיף. עלות הבדיקה כ -
220
והיא מושתתת על המגדל. בהתאם לתוצאות הדגימות₪
מעדכנת היחידה המרכזית לאכיפה:וחקירות במשרד החקלאות (להלן יחידת הפיצו"ח ) את קמ"ט
חקלאות בדבר רשימת המגדלים שניתן להעניק להם היתר להעברת התוצרת לישראל. קמ"ט
.חקלאות קובע למגדל מכסת תוצרת יומית ומכסה לכל עונת הגידול
9.
נוסף על הבדיקה בשטח, יחידת הפיצו"ח נדרשת לבדוק באופן מדגמי את התוצרת המאושרת
העוברת במעבר סחורות לפי תוכנית דיגום שבועית. כמו כן, המפקחים בודקים כי התוצרת עוברת
למשווק רשום מהאזור, כלומר לגורם ישראלי הרשום כמשווק במרשם המשווקים הרשאים לשו ו ק
.תוצרת צמחית מהרשות הפלסטינית לישראל
1
פרוטוקול הדיון
מיום12.2.2024
:בכתובת
https://oknesset.org/meetings/2/2/2214496.html?utm_source=chatgpt.com
כרם27
עמיחי4483800
:| טל050-9557719
|
:פקס077-4703577
:| מייל[email protected]
עמוד3
מתוך4
10
.
קיימות שתי שיטות נפוצות לבדוק הימצאות של שאריות חומרי הדברה, בדיקתGC
ובדיקתLC
.
החל ממרץ2021
, הדגימות במעברים נבדקות בשתי השיטות כדי לזהות מנעד רחב יותר של חומרי
הדברה. לעומת זאת, הדגימות בשדות המגדלים הן מסוגGC
,בלבד. משכך מתכונת ביצוע הבדיקות
.בשדות אינה מבטיחה איתור של כלל החריגות בפירות וירקות העוברים לישראל
ויתכן כי תאושר
תוצרת של מגדל לשיווק בישראל כתקינה על פי בדיקתGC
תקינה אף שהיא עשויה להכיל שאריות
של חומרי הדברה שניתן לאתר באמצעות בדיקתLC
. יוצא אפוא כי במקרים רבים חריגות אלו
בסחורה שלא נדגמה מעולם במעברים, לא תתגלה לעולם.
11
.
אף בנוגע לדגימותGC
.שכן נבדקות בשדות, ישנם הבדלים בתוצאות הדגימות בשדות ובמעברים
ישנן חריגות המאותרות בבדיקתGC
במעברים, חריגות אלו היו למעשה אמורות להתגלות כבר
.בשלב בדיקת הדגימות בשדות ולפסול את העברת הסחורה מציאות זו מעלה שאלות לעניין יעילות
הדגימות בשדה וכן חשש ממשי כי התוצרת שהועברה רוססה באופן אסור לאחר הבדיקה בשדות
.או כי מקור התוצרת שנדגמה במעבר אינו מהשדה המאושר
12
.
,בנוסף סעיף6.2.2
. לנוהל קובע כי לאחר דיגום הסחורה במעברים, יועבר המשלוח למחסן וזאת עד
,לקבלת תוצאות בדיקות מעבדה תקינות. עם זאת
חלק זה של הנוהל לא יושם . הדגימות שניטלות
במעברים מועברות לבדיקת מעבדה ותוצאותיהן מתקבלות בתוך כמה ימים. עם זאת, התוצרת
מופצת מהמעברים
למשווקים
באופן מידי, עוד קודם שהתקבלו תוצאות הבדיקות. מכאן שבפועל
אלפי טונות של סחורה שבה מתגלות חריגות כבר הופצו ואי אפשר לאתר את הסחורה שבה נמצאו
החריגות ולאסור את שיווקה באופן שישמור על בריאות הציבור . הנוהל לא מיושם, וזאת בשל
,עמדת המנהל האזרחי שאין להשהות את התוצרת שכן שיהוי יגרום לקיצור חיי המדף של הסחורה
.ובכך פגיעה בביקוש עבור תוצרת פלסטינית ופגיעה בכלכלה הפלסטינית,לגישת משרד הבריאות
השהיית הסחורות היא נדבך משמעותי בשמירה על בריאות הציבור ו
ה גנה עליו מפני צריכת
תוצרת שהתגלו בה ממצא
י
ם חריגים .
13
.
מלבד הדרישה כי הסחורה העוברת לישראל התקבלה ממגדל בעל היתר תקף, סעיף142
לחוק קובע
כי סחורה תשווק רק על ידי משווק רשום מהאזור. כלומר, גורם ישראלי הרשום כמשווק במרשם
המשווקים הרשאים לשווק תוצרת צמחית מהרשות הפלסטינית בישראל, המנוהל על ידי משרד
הבריאות. הנחת המוצא לדרישות אלו הייתה שהמשווק הרשום, יהיה בעל אינטרס לוודא כי המגדל
שעימו התקשר יקפיד על שימוש .מותר בחומרי הדברה, כדי למנוע פסילת התוצרת ואובדן הכנסות
עם זאת, אין סנקציות המופעלות כיום כנגד משווק רשום שהתגלו בדגימות שניטלו במעברים
חריגות בשאריות חומרי ה דברה. מבקר המדינה בדק ומצא כי אף שחלפה שנה וחצי ממועד כניסתו
)לתוקף של הנוהל (ועד לכתיבת הדו"ח , רמתן של החריגות לא השתנתה באופן מהותי מהשנים
:שקדמו לה. נוכח האמור ממליץ מבקר המדינה
"לבחון גם
מנגנונים שיאפשרו להשית סנקציות
מתאימות על משווקים מורשים, שהתוצרת שייבאו אינה עומדת בדרישות הישראליות"
'(בעמ44
.)לדו"ח
14
. עוד עולה מהדו"ח
'(בעמ44
)
כי
על אף שהמנהל האזרחי יחד עם יחידת הפיצו"ח , מקיימים כנסים
,למגדלים פלסטיניים שמטרתם להעניק ידע לגבי שימוש נכון בחומרי הדברה כבר יותר מעשור
.לא חל שיפור באחוזי החריגה בשאריות חומרי ההדברה בתוצרת הנדגמת המעברים ,מעבר לכך
אף נמצאה עלייה בשיעור החריגות במשך השנים. יצוין כי עלות ההדרכה למגדלים הפלסטיניים
היא משמעותית, ועמדה על גובה של950,000
בשנים₪
2018-2022
, ואושר עבורה תקציב של מיליון
ש"ח
בשנת2023
.
כרם27
עמיחי4483800
:| טל050-9557719
|
:פקס077-4703577
:| מייל[email protected]
עמוד4
מתוך4
15
.
בהתאם לסעיף6.1.3
. לנוהל בכדי להעביר תוצרת לישראל, על מפקחי הפיצו"ח לוודא כי מקור
.התוצרת במגדל בעל היתר בתוקף על אף הוראות הנוהל, בשנים2019-2022
תועדו במערכת
הפיצו"ח38,832
העברות של תוצרת צמחית מהרשות הפלסטינית לישראל. בביקורת נמצאו963
העברות במשקל כולל של כ -
2,352
טונות, שבוצעו בלי שהיה למגדל היתר בתוקף (כ-
2.5%
). בהתאם
:לדוח מבקר המדינה "העברת תוצרת משטחי הרש"פ לישראל ללא היתר בתוקף מגבירה את
החשש כי התוצרת המועברת מכילה שאריות אסורות של חומרי הדברה או שיש בה זיהום
מיקרוביולוגי. לצורך שמירה על בריאות הצ יבור, על הפיצו"ח לפעול למניעת הישנות של העברת
ר תוצ "ת ללא היתר בתוקף '(עמ45
.)לדו"ח
16
. הכשלים המתוארים לעיל ביישום החוק והנוהל, באכיפה,
ובפיקוח על הכנסת תוצאת חקלאית
מהרשות הפלסטינית לישראל, מזיקים
ל ,בריאות הציבור. בשל כשלי פיקוח ואכיפה וללא כל
,אפשרות להבחין בסחורה הפגומה הציבור הישראלי רוכש תוצרת חקלאית מלאה בשאריות חומרי
.הדברה בשיעור חריג ,בהתאם לדבריה של מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במשרד הבריאות
,במסגרת דיון וועדת הבריאות של הכנסת, שהובאו לעיל מחקרים ומידע ספרותי ומדעי מעידים על
השפעות בריאותיות ממשיות כמו גרימת סרטון, השפעה על כל מיני מערכות בגוף–
,כבד, כליות
התפתחות של ילדים, תינוקות, השפעות על העובר–
מגוון מאוד רחב של השפעות בריאותיות
.ממשיות ארוכות טווח
17
.
,מן הטעמים האלה ,ובהתאם לדו"ח מבקר המדינה
אבקשכם לפעול כדלהלן :
א.
לאכוף את הוראות סעיף 6 רבתי לנוהל, וביתר שאת את סעיף
6.2.2
לנוהל, כך שכל משלוח
שדוגם במעברים יוחזק במחסנים עד לקבלת תוצאות בדיקות מעבדה תקינות, ורק לאחר
;מכן יורשה לשיווק
ב.
,להבטיח כי לא תועבר לישראל תוצרת משטחי הרש"פ ללא קיומו של היתר תקף למגדל
בהתאם להוראות הנוהל וסעיף140(א) לחוק;
ג.
לערוך בדיקותLC
בנוסף לעריכת בדיקותGC
בשטח , על ידי קמ"ט חקלאות (תוך השתת
,)הוצאות הבדיקה על המגדל
כתנאי מקדים לקבלת היתר מגדל
להכנסת סחורה לישראל;
ד.
לקיים
מנגנון דיגום משופר ומבוסס סיכו
ן (risk based)
,הכולל הגדלת מספר הדגימות
דגימות חוזרות למגדלים ומשווקים שבהתייחס לתוצרתם נמצאו חריגות, ותכנית עבודה
שנתית שקופה ומדויקת ;
ה.
לקבוע
, לעגן
ולפרסם מדיניות אכיפה ברורה לפי חוק המזון ונוהל05-009
,
ובכלל זה לקבוע
מנ גנון סנקציות כלפי מגדלים פלסטיניים שבגין תוצרתם נמצאו חריגות חוזרות, לרבות
הקפאת היתרים לתקופות מוגדרות, ביטול היתרים, ודרישת תוכנית תיקון (plan of
correction)
כתנאי לחידוש היתרי
ם ;
ו.
להטיל סנקציות מנהליות על משווקים רשומים שהתוצרת ששיווקו לישראל נמצאה בה
חריגה חוזרת של שאריות חומרי הדברה, לרבות: התראות, קנסות מנהליים, השעיה או
ביטול הרישום כמשווק רשום לפי סעיף142
לחוק .
18
. כל כ
,שלא תתקבל הודעתכם כמבוקש
מרשתי
תעתור לערכא
ות המוסמכ
ות .
,בכבוד רב ובברכה
אבישג שוורץ, עו"ד