פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 264 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), שעה 10:17 סדר היום: << נושא >> דיון מעקב - התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים, דוח ביקורת שנתי 71 ג << נושא >> דיון קודם בנושא התקיים בתאריך 10.7.2024 נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי חברי הכנסת: עאידה תומא סלימאן יואב סגלוביץ' חמד עמאר מיקי לוי שרון ניר עופר כסיף מוזמנים: משה סמו – סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה מלאכי חסדאי – מרכז בכיר תוכנית 549, משרד ראש הממשלה שרית נשיא – ראש אגף בכיר פיתוח פרויקטים ומידע, המשרד לביטחון לאומי חנין חאג' יחיא – מנהלת תחום בכירה חברה ערבית רב"ק, המשרד לביטחון לאומי שני קרני – לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי קרן דהרי בן-נון – עו"ד, ממונה, המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יהונתן בובליל – אגף תקציבים, משרד האוצר נצ"מ דודי כץ – ר' מחלקת תיאום מבצעים, משטרת ישראל סנ"צ עמי בן דוד – רמ"ד הערכה החברה הערבית, משטרת ישראל נסרין סלאמה – עו"ד, ראשת תחום החברה הערבית בסניגוריה הארצית, הסניגוריה הציבורית עלאא איוב – עו"ד, פרויקטור לענייני החברה הערבית, פרקליטות המדינה אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המידע והמחקר, הכנסת מתן שחק – מרכז המידע והמחקר, הכנסת תהילה שחר – מרכז המידע והמחקר, הכנסת עודד הלפרין – ראש המועצה המקומית כפר תבור רות לוין – סמנכ"לית פעולות ומיזמים, יוזמות אברהם מוריה מיכאלי – מנהלת הסכת (פודקאסט), תנועת רגבים רולה דאוד – מנהלת ארצית שותפה, תנועת עומדים ביחד אשרף סלימאן – דוד שכול משתתפים באמצעים מקוונים ואחיד אל-סנה – מנהל הרשות לביטחון קהילתי, רהט מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון מעקב - התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים, דוח ביקורת שנתי 71 ג << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב. היום יום שלישי, ה-30 בדצמבר, י' בטבת התשפ"ו. רני גואילי עדיין בעזה, חלל, צריך לחזור הביתה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים, מבוסס על דוח שנתי 71ג' – ביקורת מעקב. שנת 2025 מסתמנת כשנה המדממת ביותר מאז קום המדינה מבחינת הרציחות בחברה הערבית. בשבת האחרונה נורה למוות עלי ראד, בן 52 מקלנסואה, לעיני בתו בת השמונה. יום קודם לכן נרצחו קאסם חוואלד ומוחמד, תושבי ערב אל-ח'לאף. קורבנות אלו מצטרפים לעשרות, מאות נרצחים אחרים בחברה הערבית. זה כישלון נורא, זה כאב עצום שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו. אירועים שקורים כמעט על בסיס יום-יומי, טרגדיות יום-יומיות וחיים בפחד בחברה שלנו. הוועדה הזו קיימה שבעה דיונים בנושא בכנסת הזו, בנושא התמודדות המשטרה עם הפשיעה בחברה הערבית. זה התבסס בעיקר על דוחות מבקר מ-2018 ו-2021. אנחנו מתכנסים היום בצל פעולה שהתקיימה אתמול בנגב הצפוני, בתראבין, ככל הנראה כתגובה לאירועים בגבעות בר. הפעולה הזו מראה שכשרוצים – אפשר. לא נכנס כרגע לפרטים של הפעולה, אבל לא יכול להיות שפגיעה ברכוש של יהודים, אסורה, ביזיונית, מדכאת, זוכה לתגובה רצינית כזו; ופגיעות בנפש של בני אדם, ישראלים, אזרחים, באופן יום-יומי – לא. זאת הנקודה. אני מבקש כאן להימנע מדברת מיותרת ומתיאורים ולהיכנס יותר, אני מבקש ממשרד ראש הממשלה, מהנציגים, מהמשטרה, מהמשרד לביטחון לאומי, לעסוק בשאלה איך אנחנו עוסקים, מה אתם עושים, מה אנחנו עושים. המשרד והמשטרה פועלים בשמנו, בשם כולנו, לחיזוק המשילות ותחושת הביטחון. אני רק אזכיר שמבחינתי, היעדר תחושת פחד ותחושה של משילות זה רכיב יסודי בריבונות ורכיב משמעותי בקיום הדמוקרטיה, הרפובליקה הישראלית. היא לא יכולה, אם יהיה מבוסס פה על פחד, אם נחיה חיים של פחד, אנחנו נתפרק ונידרדר לאנרכיה ולמשטר דכאני. מזה צריך להיזהר. אני מודה לחברי הכנסת שהצטרפו, ואולי בראשם, תרשו לי, לסגן השר שעסק בנושא הזה, חבר הכנסת סגלוביץ'. אני מבקש כרגע להתחיל, ואתם ברגע שתרצו, חברי הכנסת, חבריי, להשתתף. אני אבקש כרגע, אורלי מהממ”מ, בקצרה להשכיל אותנו ולאחר מכן אנחנו נפנה לנציגי המשרדים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ”מ. אני רק אגיד משפט ואז מתן יציג מספר נתונים, בעיקר על תחנות משטרה. הכנו כאן כמה דברים ששמנו לוועדה והכול באתר. אני רק רוצה לציין, שלצערנו רוב המידע שאנחנו מתבססים עליו הוא מידע, שארגונים שונים מקבלים מכוח חוק חופש המידע, כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת – ואני מצטערת שאני חוזרת ואומרת את זה שוב, אבל היושב-ראש התחלף אז חשוב לי להגיד את זה גם כשאתה כאן – אנחנו מאוד מתקשים לקבל מידע מהמשרד לביטחון לאומי בנוגע לנתוני משטרה. ספציפית לנתוני פשיעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לעצור פה רגע. קודם כל יש רציפות וחבר הכנסת מיקי לוי נמצא איתנו וממשיך, ואני שמח ומודה לו על כך. אני ארצה תגובה של המשרד ושל המשטרה. בלתי אפשרי. אם זה המצב, שמוסד פורמלי של הכנסת, רכיב אבן יסוד בכנסת, לא יכול לקבל נתונים והוא זוכה לזה בעקיפין – בלתי אפשרי. אם יהיה צורך, חבר הכנסת מיקי לוי פנה בהקשרים אחרים לערכאות מול משרד אחר בממשלה שמסרב להעביר מידע. ואם יהיה צורך, אנחנו נעשה את זה. אני מבקש, תמשיכי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני אומרת את זה כי לכן המידע קצת אקלקטי, כי זה לא דברים שאנחנו ביקשנו, זה דברים שליקטנו מן הגורן ומן היקב. (מציגה מצגת) אנחנו לא נרחיב על נתוני הרצח כי לנו יש עד סוף 2024, כי אנחנו הולכים רק על נתונים רשמיים. רצינו רק להציג את המפה של נתוני הרצח. רק שימו לב לשני דברים: קודם כל הפריסה הגיאוגרפית, שאני מניחה שגם תרחיב על זה אחר כך רות מיוזמות אברהם, שזה בכול הארץ. ושימו לב בעיקר למה שקורה בערים המעורבות. כי תכף מתן ידבר על תחנות המשטרה ועל כוח האדם, וצריך לשים לב לנתונים שיש בערים המעורבות שהן גם ערים גדולות. אני מעבירה את זה למתן שחק. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> תודה. אני אמשיך מאיפה שאורלי הפסיקה. אנחנו נדבר על מגמות בכוח אדם בתחנות המשטרה. אני רק רוצה לחדד כמה מושגים. מה שאנחנו נציג זה נתונים של תקן ונתונים של מצבה, לפי נתונים שהועברו, לא לנו, בהתאם לבקשת חופש המידע ברמה של תחנה. הפילוח יהיה לפי תחנות יהודיות, ערביות ומעורבות, שאלו ההגדרות של המשטרה בהתאם להרכב האוכלוסייה בתחום התחנות. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> סליחה, אני מדי פעם אתפרץ. אחת ההערות שהמבקר העיר עליהן בדוח שפורסם ב-2021, שנפתחו תחנות משטרה חדשות – זה צוין לטובה – אבל שכוח האדם הוסט ממקומות אחרים, ולכן לא בהכרח עלה ולכן בחרנו להתייחס לנקודה של כוח האדם בתחנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קדימה, בוא נראה מה אתם אומרים. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> זאת אומרת, הנתונים שאנחנו עכשיו רואים זה רק על כוח האדם בתחנות ומרחבים אופרטיביים, מלבד נתב"ג. נתב"ג לא נכלל כי אין לו אוכלוסייה. כמו שאנחנו יכולים לראות בשקף הזה שמציג תקנים ומצבה ל-100,000 נפש, בהתאם לאוכלוסייה. יש כמובן עוד פרמטרים שאפשר לחשוב עליהם שלפיהם אפשר לבחון תקנים, אבל זה הנתון היחיד שהיה לנו ולפיכך נציג אותו. אז כמו שאפשר לראות: תקני השוטרים ל-100,000 נפש ברשויות יהודיות – 98 שוטרים ל-100,000 נפש. רואים שבמעורבות השיעור גבוה יותר, ובערביות הוא הגבוה ביותר. זה נכון ליוני 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע לעצור. קודם כל הנתונים האלו הם מאוד חשובים, בעיניי גם עונים לקושי. יש פער מסוים בין התקן לבין המצאי ויש השקעה בחברה הערבית. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> זה נכון, אלה באמת המגמות שעולות מהשקפים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השאלה מה הם עושים. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו רואים תמונה דומה מאוד אבל של סיירים. לא כל השוטרים בתחנה, אלא הסיירים בלבד, שסיירים בסוף זה הדרג שמסתובב בשטח. בגלל זה התמקדנו בו. גם פה אפשר לראות גם את הפערים בין סוגי התחנות וגם בין התקן למצבה. בשקף הבא אפשר לראות את שיעורי האיוש. שיעורי איוש התקנים ירדו בכל התחנות, משיעורים גבוהים יחסית של 95%-97% ל-82%-85%. זאת אומרת, שהבעיה באיוש תקני הסיירים היא קיימת בכל התחנות במידה זו או אחרת. עוד מעט נראה את המפה ונראה איפה זה יותר בעייתי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> עכשיו רק הערה אחת, זו לא המצבה הפעילה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, פה קודם כל זה אחוז. זה לא האיוש, זה האחוז. זה לא מספרים מוחלטים. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> נכון, אחוז מתוך התקן. אבל מה שאורלי באה להגיד, שהמצבה שאנחנו מדברים עליה זו לא המצבה הפעילה. מצבה פעילה יותר נמוכה מהמצבה שאנחנו מציגים כי יורדים ממנה חופשות לידה, מחלות, תקופות היעדרות וכאלה דברים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המצבה הראשונה, שני השקפים הראשונים, הם תקנים או מאוישים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה גם וגם. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> צד אחד היה תקנים, הצד השמאלי היה תקנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אבל אני רוצה לשאול לגבי המספרים המוחלטים. אתם הראיתם שהאחוז, המיצוי, הייתה הגדלת תקנים כנראה ואחוז המיצוי הוא יותר קטן. אז השאלה אם לפחות הייתה הגדלה מוחלטת במספרים מוחלטים, אבסולוטיים? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> אז זה מה שאנחנו רואים בשקף הזה, את המספרים המוחלטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה רק של סיירים. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> כן, רק של סיירים. מספרים מוחלטים של ההפרש בין מה שהיה ב-1 בינואר 2019 לבין מה שהיה ב-1 ביוני 2025. אפשר לראות שבתקנים באמת נוספו תקנים, הרבה מאוד תקנים גם לתחנות יהודיות – 347, פחות תחנות מעורבות, ומספר גבוה גם בתחנות הערביות. בפועל, מה שהמצבה, כמה היא השתנתה – בתחנות יהודיות היא הצטמצמה, בתחנות מעורבות היא גדלה מעט ובתחנות הערביות היא גדלה בשיעור יותר גבוה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, אם המעט שאפשר היה לגייס, או שגויסו, לא יודע, שגויסו, הם הוקצו לתחנות בחברה הערבית. וברקע אנחנו יודעים שזה כמובן או לא מספיק או לא יעיל. לא ברור. זה סיפור אחר. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> שיעור גידול התקנים בחברה הערבית, גם התקנים וגם המצבה היה יותר גבוה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שחשוב להגיד את הדברים בצורה ברורה: נעשה, בשולחן הניאון כשהתקבלו החלטות על כוח אדם, התקבלו החלטות חשובות, מעניינות, לא פשוטות. לא פשוטות. אני מניח ש-347 היה צריך אותם, ובכל זאת הורידו 10% במקום להוסיף, וכולי. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> מה שאני רוצה לציין שאנחנו רואים את הנתונים. אני לא יודע מה מפתחות התקינה של המשטרה, איך קובעים את התקנים לפי איזה פרמטרים, ואני לא יודע מה מדיניות כוח האדם – לווסת, להעביר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נתונים חשובים, הלאה. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> ולבסוף המפות. שקף אחרון. בצד ימין אפשר לראות את הרשויות הערביות בלבד. הצבעים – ככל שזה יותר ירוק יש תוספת של תקנים בתקופה הזאת, וככל שזה צהוב, אדום או כתום – יש ירידה בתקנים. אז מצד ימין אפשר לראות את הרשויות הערביות, חלק ירד, חלק עלה, ובסך הכול מה שראינו בשקף הקודם הייתה עליה בסך הכול. במפה השמאלית אפשר לראות את כול הארץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, אוקיי. << דובר_המשך >> מתן שחק: << דובר_המשך >> אפשר לראות פה גם את הרשויות המעורבות. אני רוצה להסב את תשומת לבכם, וגם את הבעיה באזור המרכז. זאת אומרת שתל אביב-יפו היא עיר מעורבת וגם רמלה ולוד, אבל כשרואים את הבעיה של התקנים באזור המרכז אפשר לראות שיש עוד היבטים חוץ מהמגזר. יש עוד כנראה קשיים בגיוס כוח אדם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה, הנתונים הם רק סיירים? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> כאן רק סיירים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש גם חוקרים? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אנחנו נוציא בהמשך. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> לא הצגנו הפעם, אבל אנחנו נציג גם נתונים על חוקרים וגם על בלשים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אנחנו בהמשך נוציא מסמך רחב יותר שמדבר על חוקרים גם, על בלשים ועל סיירים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני ארצה לפנות אם ככה למשרד ראש הממשלה. נמצא מישהו? בבקשה, אז אולי אתה תפתח, תציג את עצמך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> שלום לכולם, מלאכי חסדאי, אני מהמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אני אציג כמה נתונים כלליים. רוב הנתונים שלנו הם מתייחסים לבטח התקציבי, מתייחסים עד סוף 2024, ואני אתן תמונה כוללת על איך מיושמת החלטת הממשלה 549. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 2024? 2025? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עד סוף 2024 מבחינה תקציבית. תקציבים אין טעם לבדוק תוך כדי השנה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נגמר. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בדרך כלל משרדים ביום האחרון גם מממשים עוד דברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאגי, אני יודעת למה את שואלת. כי לא מיצו את כל התקציב, החזירו 50% כמעט מהתקציב במשרד לביטחון פנים. זה לפי הדיווחים של האוצר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בטחון לאומי, כן? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אם תרצו אני אתייחס גם לזה, זה לא מדויק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהאוצר דיווח. אלא אם כן האוצר - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, הנתון הזה מתייחס עד סוף 2024 ובכתבה זה נראה שזה עד סוף 2025, אז זה לא היה מדויק. הנתונים הם כאלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז השנה תמצו את כול התקציב? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני מקווה שאחוזים מאוד גבוהים. והאמת שהנתונים, תראו, המצב גרוע, את זה אף אחד לא יכחש ולא יכחיש. מבחינת מימושי תקציבים וביצועי תוכניות בהחלטת ממשלה 549 הנתונים מאוד טובים. כלומר הטענה שהמצב גרוע בגלל שהחלטת ממשלה 549 לא מיושמת היא טענה שהנתונים לא תומכים בה. אז אני קצת אתייחס לנתונים בשביל לדבר - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל 549, סליחה שאני מפריע, אבל גם חשוב להתייחס לא רק למימוש התקציבי. הרי יש גם תהליכי עבודה ב-549. זה ישיבות, זה סטטוסים, זה פעילות, זה שילוביות. זאת אומרת זה לא הכול כסף. אז אני אשמח אם תתייחס לכל הרשימה כי הרשימה היא בעיקר של שילוביות, כסף זה אירוע אחר. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בסדר, אז אני אתייחס לדברים אחד אחרי השני. אני קודם כל אתייחס לנתונים הטיפה יותר יבשים ולנתונים של השילוביות זה טיפה קצת יותר קשה למדוד את זה, אבל אני אשתדל להתייחס לזה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר למדוד את זה. לדוגמה, יש איקס פעמים שצריך לעשות סטטוסים – כמה נעשו? יש איקס פעמים שצריך לעשות פעילות מסוימת – כמה נעשו? יש איקס דברים שהם כתובים בהחלטת הממשלה ברמה מדידה, כלומר לכל משרד ממשלתי גם בתוך האירוע הזה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אוקיי. נתחיל מבחינת - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> "אוקיי" אני צודק? או אוקיי? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אתייחס לזה. זה פשוט קצת מורכב בגלל שאם אנחנו למשל - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, אני אגיד לך מדוע. אני, סליחה שאני מפריע, היושב-ראש. זה דיון המשך, ואני מסתכל על הסיכום. בסיכום היו פה כמה דברים, שאחד מהם לקבל על כל אותם שאלות שהיו פעם קודמת שאלות ולא היו תשובות – אז לקבל אותן. פחות דווקא בעניין כמה כסף מומש, אלא תהליכי עבודה בעיקר. זה מה שעלה פעם קודמת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה ששאלת אותי בזמנו פעם שעברה ובאמת בילינו איזה 20 דקות בפינג-פונג, אז מבחינת - - - << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאז עברה שנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנה וחצי מאז הישיבה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> השורה התחתונה: עברה מאז שנה וחצי והנתונים זוועה. ולכן השאלה היא מה קרה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אוקיי, שוב, מבחינת הנתונים של מימוש החלטה 549 וגם הרבה מתהליכי עבודה, ונכון – לא כול תהליכי העבודה שקשורים לניהולי דיונים בדרגים גבוהים, שגם לפעמים זה קשור גם לעניינים פוליטיים, שעליהם אני לא אתייחס. מטבע הדברים, אני עובד ממשלה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה פוליטי בישיבות סטטוס בנושאים שצריך לעשות אותן בין משרדי ממשלה בדרג מקצועי? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> חלקם מקצועי, חלקם לא מקצועי. אז בדרג המקצועי אני אומר, יש כל מיני פורומים שהתכנסו בעבר, השתנו. אז הם לא כתובים בצורה הזאת, זה לא אומר שלא מתקיימים דיונים. בסדר, אני אתייחס לזה, אני מתייחס להכול, בסדר? ואז תשאלו אותי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלאכי, קדימה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אין בעיה. אז מבחינת נתוני ביצוע תקציבים עד 2025 אין לי, עד סוף 2024 אני אגיד בגדול. מימוש מסך תקציב החומש, סך הכול מבחינת תקציבים – 48%. מסך התקציב שתוכנן על ידי המשרדים, כלומר שהם כבר תכננו להוציא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החומש מסתיים מתי? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בסוף 2026. אז אני מדבר על שני שליש. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ניצול 48%. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עד סוף 2024. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכלל התקציבים? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מכלל התקציבים עד סוף 2024, כשאני מזכיר שכמעט תמיד בתוכניות חומש השנה הראשונה היא קצת לוקה במימושים, כי לוקח זמן למשרדים להתניע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תאפס אותי רגע עם המספרים. הייתה עכשיו החלטה להסיט תקציב. על איזו החלטה? זה ה-550? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זו החלטה 550. היא לא עברה ל-549, היא עברה לנושאים שקשורים ל-549 אבל היא לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 549 – נושאים אזרחיים כלליים? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, 549 יש לה שתי רגליים. יש לה רגל אכיפתית – מיסים, משפטי, משטרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי, אוקיי. שרלוונטית מיד, ישירות, לנושא שלנו. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. הגופים שמופיעים בהחלטה 549 זה המשרד לביטחון לאומי, הרשות לביטחון קהילתי, רשות המיסים, משרד המשפטים, משרד העבודה, משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד החינוך והרשות לשיקום האסיר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז זו הרגל האחת. והשנייה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא, זה שתי הרגליים. המשרד לביטחון לאומי זה כולל משטרה, זה כולל זה. מיסים, זה זה. אז בצד השני יש לך מניעה ושירותים חברתיים והם כולם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר 549 לא עסק בחינוך, רווחה ו - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הוא גם עסק בחינוך ורווחה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל מניעתי. אולי כדאי, יש תוכניות מניעה, יש תוכניות שהן מניעתיות, חינוכיות, נגד פשיעה, ויש את האכיפה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה הדיון השישי בנושא. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עיקר התקציב הוא לתחומים אכיפתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אכיפה זה היבטים רכים ויותר קשים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נכון, נכון. החלק הקטן יותר של התקציב הוא של ההיבטים הרכים. אם תרצו אני אתייחס. אז אמרתי, מימוש מסך התקציב שתוכנן על ידי המשרדים להוציא זה 87%. ואם מחלקים את כול התקציב בחלוקה לחמש שנים בחלוקה שווה, אז יוצא 80%. אם תרצו אני אתייחס למימוש של כול משרד בנפרד מתוך התכנון. כאמור, המשרד לביטחון לאומי מימש 750 מיליון שקלים, שזה 90% מהתקציב שהוא תכנן עד סוף 2024 ו-50% מסך התקציב שלו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר לדעת על מה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש המון תוכניות. אפשר לפרט את זה, ייקח זמן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> רשימה ארוכה זו. << דובר_המשך >> מלאכי חסדאי: << דובר_המשך >> אבל יש המון תוכניות. רוב התקציב של המשרד לביטחון לאומי זה על תקנים. תקנים של שוטרים. המשרד לביטחון לאומי מתוך התקציב, מיליארד וחצי שקלים מתוך התקציב הכולל של ההחלטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מלאכי, אני רוצה רק לכוון אותך. תראה, אנחנו לא צוות ההיגוי של 549 פה, זה ברור. << דובר_המשך >> מלאכי חסדאי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואני מחזיר אותך לשאלה של חבר הכנסת סגלוביץ', שהיא הכי לא קנטרנית והכי עניינית בעולם. זאת אומרת, יש תקציב, יש כיוונים לשימוש, ברור מה המשימה, וצריך להיות צוות היגוי עם צוותי משנה שבוחנים אסטרטגית מה אנחנו רוצים לעשות כדי להשיג יעד מסוים – חלק מהיעדים הם ברורים: לצמצם את הנפגעים ולייצר רווחה. וצריך לייצר מדדים, מדדים ברורים מה אנחנו מודדים, וצוות שבודק האם מה שאנחנו עושים רלוונטי לעניין הקונקרטי, כן? חשוב לעודד את הקולנוע בחברה הערבית, אבל לא יודע כמה זה, צריך לבדוק כמה זה רלוונטי בסופו של דבר לקיום. אז לכן כל כך חיוני לדעת האם הכספים שהוצאו, הם אכן מוקצים והם הוצאו, אבל הוצאו על דברים רלוונטיים, ולכן הניהול המערכתי הוא קריטי. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> החלטת ממשלה 549 היא החלטה מאוד מפורטת מבחינת התוכניות שלה. כלומר כבר בהחלטת הממשלה, על אף שמאז נעשו כול מיני שינויים כאלה ואחרים באישור שלנו, הסטות בגלל שתקציבים לא מומשו וכדומה. אז ההחלטה היא מאוד מפורטת. כלומר כל התוכניות שמופיעות שם לא צריכות ועדת היגוי שתחליט איזה תוכניות יש, אלא אנחנו במטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית מבצעים בקרה על המימוש של כל תוכנית בנפרד, כשהבקרה היא נעשית הן במימוש התקציבים והן - - - . << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני בדיוק נוגע בנקודה הזאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מי מוביל את האירוע? מי השם של הבן אדם שמוביל את האירוע? אני אהיה קונקרטי: כמה פעמים היו ישיבות בראשות ראש הממשלה? כמה פעמים בחודש יושב מי שהחליף, לא משנה, את אותו פרויקטור היסטורי שכתוב בהחלטת הממשלה? האם נפגשים כל שבוע? כל חודש? כל חודשיים? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כל שנה. או לא נפגשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מי מכווין את הפעילות של כלל משרדי הממשלה? איך זה נעשה? זה גם נמצא. תהליכי עבודה רשומים. פעם קודמת זה עלה, לא היו תשובות מספיק טובות. אמרנו נחכה ויקרה. ועכשיו השאלה היא על זה. מבחינתי פחות חשוב אם הוקצה איקס או איקס פחות. כי אם אנחנו רואים שהוקצה כסף לתקנים וקשה לאייש אותם, ברור לי שאני לא יכול לבוא בטענות כי שוטרים לא רוצים להתגייס. אבל השאלה היא על תהליכי העבודה. ואני רוצה פה, ברשותך, ברשות כולם, הנתונים. בוא נדבר על הנתונים. שנת 2021 היו 126 נרצחים. שנת 2022 היו 106. שנת 2023 – 244. שנת 2024 – 237. שנת 2025 נכון להיום – 252. אלה הנתונים הקשיחים. מספר הפצועים עלה ב-30 וכמה אחוז ממה שהיה בשנת 2022. ואל מול הדבר הזה יש 549. ואני שואל שאלות, מאחר והתוכנית הזאת היה לה שכל מאחוריה, ואני מחפש את השכל. השכל הוא בתהליכים, הוא לא בהקצאות. ההקצאות הן תמיכה בתהליכים. השאלה היא לתהליכים. שאלתי לפני שנה פלוס, שאלתי לפני שלוש שנים, שאלתי לפני שנתיים, אני שואל גם אותך עכשיו. עכשיו יש דברים שאתה יכול לענות, יש דברים שלא, אבל לגבי מספר אתה יכול להגיד: כמה ישיבות היו בראשות ראש הממשלה? כמה פעמים התכנס הצוות בראשות הפרויקטור? כמה פעמים היה? מי השותפים בתהליך הזה? האם יושבים כל שבוע כן או לא? זה התשובות שצריך לקבל פה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ועדת המשנה בראשות ראש הממשלה התכנסה השנה פעם אחת, למיטב ידיעתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ובהחלטה כמה פעמים צריכה להתכנס? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא חושב שמוגדר מספר פעמים לוועדת המשנה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולגבי הפרויקטור? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מדברים על הפרויקטור המשטרתי או הפרויקטור שזה ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הפרויקטור של הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> של המדינה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אז זה רועי כחלון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר. בהחלטת הממשלה, אין פרויקטור משטרתי. בואו, בהחלטת הממשלה אין פרויקטור משטרתי. יש פרויקטור במדינת ישראל, והשאלה היא האם כל שבוע הוא יושב עם כל המערכות, עם כל ראשי הגופים? זאת השאלה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא. התשובה לשאלה הזאת היא לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פרויקטור והוא לא יושב? או אין? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש פרויקטור. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא אמר שהייתה ישיבה אחת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, לא. זה עם ראש הממשלה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> של הרשות. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נפריד. לא. ישיבה אחת היא בראשות ראש הממשלה בשנת 2025. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אה, בראשות ראש הממשלה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הפרויקטור, רועי כחלון, מקיים הרבה ישיבות בהרבה תחומים. מבחינת עיסוק שלו בתחומי האכיפה אז הוא לא מקיים ישיבות בהשתתפות כל ראשי הארגונים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ביקש להשתתף בצוות העל ביחד עם היועמ"שית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> צוות העל זה לא הצוות שב-549. בוא, אל תתבלבל. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אבל שם יושבים כל ראשי הארגונים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חברים, יש בהחלטת הממשלה 549, תפתחו את הסעיפים. יש גם מורשת לדבר הזה. אפשר להגיד: החלטנו לשנות ולא עושים יותר. בסדר. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד: ממשיכים 549. פה התשובות צריכות להיות - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אם השאלה שלך זה על המשך של מסלול בטוח בראשות רועי כחלון אז זה לא בראשות רועי כחלון. יש דברים שקורים במשרד לביטחון לאומי, אבל על זה אני לא יודע לעדכן מספיק טוב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז זה לא. לא יושבים כל שבוע עם כל ראשי גופי האכיפה. זאת התשובה. עכשיו אני לא רוצה להגיד אותה, אתה צריך להגיד אותה, אבל אני מבין את הסיטואציה הלא נוחה שאתה נמצא בה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, הוא אמר. הוא אמר. בעצם אמרת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> שיודעים שהיה לזה בתקופתך, חבר הכנסת סגלוביץ', כל כך תוצאות חיוביות וזה הוריד את הפשיעה וראו ממש תוצאות של ניטור מבעוד מועד, שזו השיטה הכי טובה לעשות שולחן עגול. זה ידוע, כל גוף אופרטיבי מבין את זה. אז למה לא לקחת דבר שהוא טוב ולתת לו איזושהי המשכיות? הרי מסלול בטוח זה בדיוק היכולת לשים את היד על הנושאים הכלכליים, על הנושאים ה- - -. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו חייבים לצאת להצבעות בכספים. מנסים לקחת מהתקציבים של האוכלוסייה להעביר לכל מיני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עאידה, תודה שבאת. תחזרי, אם את יכולה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני אנסה, אני צריכה להצביע שם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. כן, מלאכי, בבקשה תמשיך. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אגיד מילה אחרונה, אלא אם כן תרצו שאני אתייחס לעוד דברים, על תוכנית החומש החדשה. כאמור, אנחנו נכנסים לשנה האחרונה של החלטת הממשלה 549 ומקווים שנעביר החלטה עוד בשנה הזאת, עוד ב-2026, כדי שההחלטות יהיו ברצף. התחלנו לקדם את הדברים, צריך לקבוע לזה יעדים. אנחנו נפנה לכול המשרדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדד עוד פעם על איזה תחום החלטה אתה מתכוון? << דובר_המשך >> מלאכי חסדאי: << דובר_המשך >> התוכנית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. גם בצדדים הרכים שלה ובעיקר בצדדים היותר קשים שלה. אנחנו סבורים ומשוכנעים, שהיא צריכה להיות החלטה הרבה יותר רחבה, הרבה יותר מתוקצבת והרבה יותר מדויקת ממה שההחלטה הנוכחית הייתה, שהיא כאמור, ההחלטה עצמה, בלי קשר לשאר הפעולות שנעשו, לא הצליחו להביא לשינוי מספיק טוב במציאות. אז אנחנו מקווים להעביר החלטה הרבה יותר טובה. התחלנו לעבוד בנושא ונקווה שיהיו בשורות טובות בשנה הבאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה בינתיים, תישאר איתנו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שאלה קטנה למלאכי. אתם מקבלים מהמשטרה באופן שוטף את נתוני פשיעה ונתוני נרצחים? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו לא מבקשים את זה מהם באופן שוטף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> כשאת מבקשת מהמשרד לביטחון פנים, למשטרה אין בעיה לתת לך. הפלונטר והסתימה בקבלת הנתונים היא במשרד לביטחון פנים. במשטרה אין בעיה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, חבר הכנסת לוי, שאלתי – הוא אמר אבל שהם לא מבקשים, לא שהם לא מקבלים. שהם לא מבקשים לקבל את זה באופן שוטף. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> איסוף הנתונים שלנו מתייחס בדרך כלל לפעולות עצמן ולתפוקות, תשומות, תוצאות שלהם, וגם לסיפור של שיעורי פיענוח. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל נתוני הפשיעה - - - אלה מדדי התפוקות בסופו של דבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה אליך: הבעיה של הנתונים - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> רגע, רגע, תן לי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הסיפור הוא שיעורי הפיענוח זה אנחנו מבקשים פעם בשנה, כאילו אין, זה לא מתעדכן יותר מדי, וזה יש לנו וזה גם נחשב כמדדי העל של ההחלטה, בהחלטה משותפת של משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי. שיעורי פיענוח – אם אתם רוצים יש לי את כל השיעורים האלה – שיעורי פיענוח פשיעה חמורה, רצח. זה רצח, אלימות חמורה, תיק אמל"ח. יש לי את כל הנתונים פה אם אתם רוצים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חושב שהדבר המרכזי שמצריך פרויקטור, פגישות קבועות, עבודה בין-תחומית וראייה אסטרטגית, מחייבים חיבור. עם קלאץ' לחבר בין התוכנית – שהיא כנראה תוכנית טובה, ראויה, לפחות זה המיטב שיכולנו להוציא – שאתם עוקבים אחר ביצועה. והמדדים הם בעיקר האם התוכניות שרצינו לבצע, האם הן התקיימו. לבין התוצרים הקשיחים, המדממים בקצה. זה לא אותו דבר. ולכן אחת הסיבות שבגללן חלוקת תקציב מראש ללא אפשרות לבצ"מ, ללא אפשרות להסטות, ללא אפשרות לניטור היעילות – הרי כל מה שאתם עושים הוא דבר טוב. ודאי מכוון לטוב. אבל לא בטוח שהטוב הזה מכוון בקצה למטרת המטרות של הורדת האלימות והפגיעה בגוף ובנפש וברכוש. זאת הפואנטה. ולכן צריך לשלב. אוקיי, אמרו לי שמוריה, את צריכה לצאת? << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> כן, פשוט יש עוד ועדה שאני צריכה, סליחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קדימה, בקצרה. << דובר_המשך >> מוריה מיכאלי: << דובר_המשך >> אני אומר זאת בקצרה. מוריה מיכאלי, מנהלת מחקר ותוכן בארגון רגבים. אנחנו מסתכלים על אירועי השבת האחרונה בגבעות בר ובמשמר הנגב. מבחינתנו הם קריאת כיוון חשובה ביותר. מבצע אכיפה לגיטימי, כמו שאמרת, של המשטרה – הפך למסע נקמה בגבעות בר ובמשמר הנגב, שחלק מתוצאותיו זה שחלק מהילדים, מהיישובים הסמוכים, עדיין, יום שלישי השבוע, נוסעים בדרך עוקפת כדי להימנע מנסיעה סמוך לתראבין. מרחק של שעה וחצי במקום 20 דקות נסיעה, כך שלא מדובר בעבירות רכוש גרידא כפי שהציג את זה, חבר הכנסת, אלא בחשש ממשי לפגיעה בחיי אדם. משילות מבחינתנו היא צו השעה כרגע, היא אחד מהרכיבים החשובים ביותר שעלינו לפעול למענם, גם אם יהיה מדובר אפילו בהוראת שעה. מערכת האכיפה לא עובדת כרגע בצורה שבה היא רוצה וצריכה לעבוד בגלל שידיה כבולות. ואילו האמונה על ההפעלה, על ההכוונה, על הטיוב שלה, של פעולות המשטרה והפרקליטות, התובעת הכללית של מדינת ישראל, לא ממלאת את תפקידה כראוי. אגב השאלות כמה פעמים מתכנסת, כמה פעמים מתכנס הצוות שאחראי על טיוב כל המערכת – פעם בשלושה חודשים ולא פעם בחודש או פעם בשבוע כפי שביקש ראש הממשלה. הראיה הטובה לכך היא הרגליים שהייעוץ המשפטי שם לחקיקת החוק ההכרחי הזה. ההבחנה בין ארגוני פשיעה לארגוני טרור, בין נשק שמשמש לפשיעה לבין נשק שמשמש לטרור – זה בראש שלנו בלבד. הברחות הנשק הבלתי פוסקות מכול הגבולות של מדינת ישראל, בעיקר מהגבול המזרחי והגבול הדרומי, מגיעות גם לפשיעה וגם לטרור. אנחנו קוראים להכניס את השב"כ למלחמה בארגוני הפשיעה. מה שיהיה אפשרי רק אם נגדיר את ארגוני הפשיעה כטרור לכול דבר ועניין. המשטרה בכוחה הנוכחי, מסיבות שונות והגיוניות שלא ניכנס אליהן כרגע, לא מצליחה להיכנס לתוך הארגונים האלה ולמוסס אותם כפי שהיא דווקא הצליחה בארגוני פשיעה יהודים, ולכן רק הכנסה של השב"כ לאירוע יכולה לתת את המענה הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה על כל הפרטים. רק אני מבקש להסביר: אני הבנתי שהפשיטה בתראבין או המבצע בתראבין, הלא רק לגיטימי, החיוני, החשוב, הוא היה כתוצאה מהתקיפה של שני פושעים, שנכנסו לגבעות בר, פגעו ברכוש. ואז הייתה התגובה ואז הייתה הפעולה של המשטרה. << דובר_המשך >> מוריה מיכאלי: << דובר_המשך >> לא. להיפך. זה התחיל להיפך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכתגובה לזה היה איום פיזי על בני אדם שעברו בכביש. << דובר_המשך >> מוריה מיכאלי: << דובר_המשך >> זה התחיל להיפך. קודם הייתה פעולה של המשטרה, ביום שישי בערב, שוב אם אני לא טועה, ואז היה את מסע הנקמה בגבעות בר ובמשמר הנגב, ומשם הכדור התגלגל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. בכל מקרה, הפואנטה, ואני חשוב לי, כדי שדברים לא יוצאו מהקשרם: אני חושב שהמשטרה פעלה כראוי כנגד עבריינים, או עבריינים לכאורה, איך אתם אומרים, ונגד המעשים הקשים שנעשו. וכך בדיוק, בדרך הזו, באופן יחסי, ליניארי לאיומים הקונקרטיים, צריך לעשות בכול הארץ. << דובר_המשך >> מוריה מיכאלי: << דובר_המשך >> תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני ירדתי אתמול לגבעות בר ולמשמר הנגב ודיברתי עם ראש המועצה ועם התושבים. לא יכול להיות שבמדינת ישראל תלמידי בית הספר ייסעו שעה ו-10 דקות במקום רבע שעה בגלל עבריינים, שתוקפים עוברי דרך בכביש, מסכנים חיי אדם בדרך. זו עבירה מסוג פשע ויש עמה סכנה ממשית. ולכן הפעילות של המשטרה אתמול בכניסה ובניסיון מעצר – ואני עוד לא יודע מה נגמר שם כי עוד לא קיבלנו דיווח – הייתה לא רק מחייבת, חיונית. לטעמי זה היה צריך להיות בשעה 04:00, לא מחר בערב. אבל אני לא נכנס כבר להיבטים מבצעיים. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא ייסעו בבטחה בדרך. לא יכול להיות. אין דבר כזה. ובעניין הזה שאפו למשטרה. << אורח >> מוריה מיכאלי: << אורח >> כתושבת יו"ש אני מסכימה איתך לחלוטין. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסך הכול ניידת נכנסה פנימה כדי לאתר שני סוסים. לא סוסי מרוץ, סוסים טיפוליים שהם חשובים לפצועים, לילדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שנגנבו. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנגנבו, סוסים טיפוליים. ועשו בסדר. ואז שוטרים בניידת הותקפו על ידי המון. בוודאי שהם ייצאו החוצה, כי הם לא כוח מתאים ומרתיע. ולכן המבצע של המשטרה שאפו ענק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 100%. אני מבקש לעבור לנציגים של המשרד, משרד לביטחון לאומי והמשטרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה, ברשותך אדוני, להגיד משהו לנציג המשרד. מלאכי, ב-27 לפברואר 2023 הוועדה הזו קיימה את הדיון הראשון. זה הדיון החמישי. אין פעם שלא עלה נושא הדיווחים. אין פעם. עכשיו, אם הייתי יכול קשר ישיר למשטרה, אני לא רוצה לעשות את זה ואתם גם לא מאפשרים - לא הייתה בעיה לקבל את הנתונים. הפרוצדורה היא שאם אני מבקש נתונים בצבא, אז פונים לשר הביטחון. נכון? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. תת-אלוף ניר, במילואים כבר. אותו דבר פה. הפניות של הממ”מ נעשות למשרד. הפניות של חברי הכנסת נעשות למשרד. ואתם משיבים לא אחת את פנינו ריקם. ובסוף יקום חבר כנסת, שיגיש נגדכם בג"ץ, כמו שהגשתי בשבוע שעבר נגד שר החינוך, ובג"ץ הכריח אותו וחייב אותו להעביר לוועדה נתונים. הבקשה היא להעביר נתונים, אל תתבלבלו. הפרדת רשויות עדיין קיימת במשטר דמוקרטי. הרשות המחוקקת מחובתה לבדוק את הרשות המבצעת. אין ברירה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני רק אבהיר שאני ממשרד ראש הממשלה וכול השותפים פה יודעים שאנחנו מעבירים לכם מה שצריך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אתם רוצים שנעביר למשרד ראש הממשלה? תגידו מה, כי לא מקבלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תכף אנחנו נשמע. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, אבל למשרד ראש הממשלה אין את הנתונים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אולי הוא יכול לחייב אותם. מה לעשות? אני לא רוצה להגיד מה אני חושב על השר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר הכנסת לוי, אנחנו נעבור לשרית נשיא, ואולי היא תוכל להשכיל אותנו, מהמשרד לביטחון לאומי. אז א', על שאלת המידע, אני מקווה שתוכלי לפתור בקלות. וכשאלה שעוסקת ישירות בעניין – האם המשרד, המשטרה ואולי גורמים אחרים בממשל עסוקים בעבודה עם האימאמים, עם המחנכים, עם הראשיים הרוחניים, מנהיגים רוחניים, כדי להשיג את המשימה שלנו? בבקשה. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> טוב, אני אתייחס גם לשאלתו של אדוני וגם לשאר הדברים שעלו כאן. אני מקווה שאני אצליח להקיף את הכול. אני אגיד קודם כל לגבי שאלת המידע. אנחנו מקבלים, מבקשים ומקבלים את השאלות בציר הלשכות ומעבירים בחזרה את המידע. כול מידע שהוא לא חסוי והוא לא מסווג, וגם מידע מסווג יש דרך להעביר. אנחנו מעבירים את הכול, זה עובר בציר הלשכות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק נסגור את הפינה הזאת. אורלי היא אדם ככל אדם, ממש בסדר גמור. ביקשה ולא קיבלה. פנית? היא יכולה לפנות אלייך? מה היא צריכה לעשות כדי לקבל את המידע? << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> לא, יש תהליך סדור. הוועדה פונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הממ”מ הוא גוף שיכול לפנות מטעם עצמו. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> הוועדה או הממ”מ פונים ללשכות, דרך ציר הלשכות. אנחנו כגורמי מקצוע במשרד מקבלים את השאלות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מכירה בעיה עם העברת מידע? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה נתקע בלשכה לא אצלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> אנחנו מעבירים את המידע שאנחנו מתבקשים להעביר. אני יכולה אבל, אם יותר לי איזושהי הצעת ייעול לקראת הדיון הבא של הוועדה הזו, אם תהיה לנו רשימת נושאים קונקרטיים שאמורים לעלות בוועדה, יהיה לנו הרבה יותר קל להתייחס גם ספציפית בזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם היית לוקחת את הסיכום של פעם קודמת, בתום הסיכום הוועדה הגיעה למסקנות הבאות – כתוב מה יהיה בדיון הבא. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> קראתי את הסיכום. כן, אבל למשל שאלת התקינה והזה, לא היו לי את המספרים. למשל שאלת התקינה שמתן ואורלי הצביעו קודם על התקינה והמצבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, 100%. עכשיו לשאלה השנייה ואולי הגישה הכוללת. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> קודם כל המשרד עושה מאמצים מאוד מאוד גדולים גם לתמוך במאמצי המשטרה בהקשרים של אכיפה וגם לבצע פעולות שונות בהקשרים של קהילה, רווחה, מניעה וכולי. ואני תכף אפרט על לפחות חלק מהדברים ונציג המשטרה כאן יפרט על כול המאמצים המבצעיים והמודיעיניים שהמשטרה עושה בהקשרים הללו. אנחנו כמשרד תומכים מאוד במאמצי המשטרה. בהקשרים של תקינה אלפי תקנים חדשים אושרו למשטרה בשנים האחרונות וספציפית מיועדים לחברה הערבית, לתחנות שפועלות במגזר הערבי או לתחנות מעורבות. ואנחנו רואים גידול, גם בנתונים שהציג פה הממ”מ, ראינו גידול ספציפי ייעודי בתחנות שמיועדות לחברה הערבית, מתוך הבנה שבאמת שם יש קושי מאוד גדול והנוכחות והבולטות שם של כוחות שיטור וביטחון היא חיונית יותר. אז אנחנו עושים מאמצים כאלה, גם בהקשר של המשאבים הכוללים, אם זה דרך החלטת הממשלה ואם זה באמצעים אחרים של המשרד. ופן נוסף זה בכול הכלים המשפטיים. כול החקיקה שיכולה לאפשר למשטרה הרבה יותר כלים במאבק שלה מול ארגוני הפשיעה והפשיעה החמורה, אנחנו עוסקים בזה רבות. כבר עכשיו יש דיון מקביל שחלק מעמיתיי נמצאים בו, שמיועד להעביר הצעת חוק שתכיר בארגוני פשיעה כארגוני טרור, מתוך איזושהי הבנה שזה מאפשר סל כלים הרבה יותר רחב והרבה יותר מנעד של אפשרויות, שתפתח עבור המשטרה יכולת לטפל בהם בצורה יותר מיטבית. אז זה בהקשרים הללו. בהקשרים של השיטור המקומי, הקמנו 20 יחידות מבצעיות בחברה הערבית. יש שתי יחידות נוספות שמוקמות בימים אלו, אפילו שלוש יחידות נוספות. והעברנו חקיקה שתאפשר הרבה יותר סמכויות לא רק לשוטרים אלא גם לפקחים, פקחי השיטור שפועלים לצידם. שוב, מתוך הבנה שאנחנו רוצים לחזק את הנוכחות והבולטות בחברה הערבית ולחזק גם את האוכלוסייה והקהילה המקומית, כדי שהם מתוך אמון במשטרה ישתפו איתה פעולה ויוכלו קודם כל לא להיפגע בעצמם וגם לסייע במאבק מול העבריינים שנמצאים במרחב המקומי הזה. ומעבר לזה יש לנו פעולות נוספות שאנחנו עושים בהקשר דרך הרשות לביטחון קהילתי, שיושבת כאן הנציגה שלנו שהיא ממש מובילת התחום הזה בחברה הערבית. היא הממונה על הנושא הזה בחברה הערבית. ויש לנו גם את מוקד 105. במוקד 105, המטה להגנה על ילדים ברשת, הוצאנו קמפיין בשפה הערבית, ייעודי לילדים בשפה הערבית, יש לו חשיפה של מיליון וחצי צפיות. יש תרגומים ויש עבודה ישירה, ממש תרגום סימולטני לכול פונה בחברה הערבית. יש לנו עו"ס משטרה שפועלת בהקשר של אלימות במשפחה בתחנות משטרה במגזר הערבי. יש למעלה מ-1,800 פניות שהתקבלו, תיקים שנפתחו, נכון לסוף שנת 2024. עדיין אין לי את הנתונים העדכניים ל-2025. אבל אנחנו באמת רוצים לטפל גם בצירים הללו. יש עבודה עם צעירים חסרי מעש, יש עבודה עם שירותים קהילתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שאת מתארת כרגע זו פעילות של משרדים אחרים או שלכם? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> לא, פעילות שלנו, של הרשות לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וזה מתואם עם המחלקות לרווחה, מחלקות לשירותים חברתיים? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> בוודאי, בוודאי. הרשות לביטחון קהילתי היא יחידה בתוך המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מעבירים תקנים למשרדים, למחלקות, או אתם פועלים בעצמכם? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> לא. למשל בעו"ס משטרה שדיברתי עליה קודם, זה שיתוף פעולה שלנו עם משרד הרווחה. משרד הרווחה הקצה תקנים של עובדים סוציאליים שנמצאים בתוך תחנות משטרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חשוב, חשוב. לא רואים את זה עדיין בתוצאות משתפרות אבל זה חשוב, הפעולות הן חשובות. אני רוצה תעני, אולי את, אולי דודי אחר כך, על שאלת הקשר עם המנהיגות הרוחנית שמשפיעה. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> יש לנו גם קשר עם המנהיגות המקומית, גם עם הצעירים וגם עם מנהיגים מקומיים דרך הרשות לביטחון קהילתי. הרשות היא היחידה שפועלת בתוך הרשויות המקומיות. בכול הרשויות המקומיות, לא רק ברשויות ערביות, אבל אנחנו נותנים מיקוד מאמצים בתוך הרשויות בחברה הערבית מתוך הרצון שלנו לחזק את האמון ואת שיתופי הפעולה בין המנהיגות המקומית - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש לדעת אם מדברים עם אימאמים במסגדים, אנשים שיש להם השפעה. יש להם מיקרופון תרתי משמע ביד. חשוב לשמוע את זה. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> יש עבודה ישירה של המשטרה שנעשית בהקשרים הללו. יש את אק"מ, אגף הקהילות, אגף ייעודי שפועל מול החברה הערבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אומר גם לך, שרית. אני מתרשם מחלק מהנתונים שהוצגו כאן – וזו באמת התרשמות ראשונית מרפרפת – שיש מאמצים, יש תקציבים, יש הגדלה בנוכחות. ובמקביל - - -. עכשיו, יכול להיות שהקושי הגדול נובע מנחשול ענק שמתקרב אלינו. ולפעמים כשאנחנו עושים גם את הדברים הטובים ביותר אנחנו לא מצליחים. נכשלים באופן מפואר. מה חסר לי פה? חסר לי פה את הראייה האסטרטגית, את שילוב המערכות. קבענו לפני שנתיים-שלוש, קבע מי שקבע, תוכנית פעולה. אין ספק, אני לא מכיר מצב שבו אתה שם מטרה לפני שלוש שנים ואתה לא בוחן האם הכלים מתאימים, האם אנחנו לא צריכים לשנות דברים. עכשיו, יכול להיות שאנחנו עושים את הדברים הנכונים ולא מצליחים. גם זה יכול לקרות. יש מצבים כאלו בחיים. אבל השאלה היא האם אתם מרגישים, אני שואל את זה גם את המשטרה, שנעשה חיבור בין האסטרטגיה לבין הטקטיקה, נקרא לזה. עם היזון חוזר בין הכלים שאנחנו משתמשים בהם. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> אני אגיד על זה כמה דברים. דבר ראשון, אנחנו עושים מאמצים ורואים הצלחות גם כאן. נכון שאנחנו רואים נתונים לא טובים והמצב הוא עדיין לא טוב. אבל לצד זה אנחנו כן רואים שאנחנו מצליחים במקומות מסוימים, ותכף דודי ייגע זה, לסכל פשיעה, לסכל אירועים חמורים. ואנחנו כן רואים שאנחנו מצליחים לסייע לאנשים שפונים אלינו, כמו במקרה של אלימות במשפחה שדיברתי עליו קודם. אנחנו כן מצליחים לייצר תיקים וכן מצליחים לפעול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חלק מהעניין. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> אז זה דבר ראשון. דבר שני, אני חושבת שהרבה מאוד מהמאמצים שמושקעים היום יישאו גם פירות בעתיד וה-impact ילך ויגדל לאורך השנים ואנחנו נראה תוצאות טובות. לגבי שיתופי הפעולה שאדוני דיבר עליו, אני באמת חושבת שזה באמת אחד הצירים המשפיעים ביותר. בתוכנית "עוצרים את הדימום" אנחנו פועלים יד ביד עם הפרקליטות כדי לקדם עבודה משולבת של אכיפה על כול הציר שלה, שמתחילה מאיסוף מודיעיני, מפעילות בשטח של המשטרה ומאחר כך עבודה של הפרקליטות בכול ההליך המשפטי, ועם הרגל המסייעת של הקהילה. כמו שדיברתי, של הרשות לביטחון קהילתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מנהל את "עוצרים את הדימום"? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> המשרד לביטחון לאומי, המשנה למנכ"ל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו תוכנית שלכם או תוכנית שאושרה בממשלה? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> זו תוכנית שאושרה. זו תוכנית שאנחנו כמשרד מובילים אותה בשבעה יישובים שהם נחשבים יישובים מדממים בחברה הערבית, בהובלה של המשרד שלנו ביחד עם משרד המשפטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> אבל זו דוגמה אחת. יש לנו שיתופי פעולה נוספים ואתה צודק, אדוני, שצריך להרחיב עוד את שיתופי הפעולה וזה יכול להיות מוקד מאמץ משמעותי, שיוביל לתוצאות טובות אם אנחנו נדע לשתף פעולה עם גופים אחרים בצורה הרבה יותר אפקטיבית, ולהרחיב את ה-impact שלנו גם מול הצבא, גם מול השב"כ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה, בכנות האפשרית בפורום הזה, מה הם המכשלות? מה הם צווארי הבקבוק? איפה מתקשים להשיג שיתופי פעולה? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> לא, אני חושבת שבשיתופי הפעולה יש הבנה של כול הגופים בוודאי בממשלה, ששיתוף הפעולה הוא מפתח להצלחה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, מה הם צווארי הבקבוק שכרגע את יכולה לסמן? << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> צווארי הבקבוק העיקריים זה הנושא של המשאבים. התקינה שלנו היא חסרה, כולם יודעים. המשטרה רעבה תמיד לאנשים טובים, ללוחמים. המפכ"ל הכריז על השנה הזאת כשנת התחנות ובאמת יש ניסיון לחזק את התחנות וספציפית תחנות שהן נמצאות ברשויות ערביות או ברשויות מעורבות. ועדיין אנחנו חסרים אנשים. עדיין צריך יותר משאבים וצריך כלים משפטיים, כדי שיסייעו למשטרה וייתנו לה יותר כלים לטפל בפשיעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שתי הערות. אחת, אנחנו רואים גידול בכוח האדם ועדיין לא בתוצרים. להיפך. אז אני לא אומר שזה לא נכון. אני לא אומר שלא צריך תוספת, אבל צריך לוודא שהתוספת היא אכן משמעותית להשגת היעדים. והדבר השני, זה תוספת כוח אדם לצורך מה? לצורך אילו פעולות קונקרטיות, שאנחנו לא מצליחים לבצע על מנת לשמר רמת אלימות נמוכה? טוב, דודי, אני חושב שהגיע הזמן. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> רק שאלה לשרית, אם אפשר, או יותר נכון הערה. את הזכרת את השיטור המקומי, אז רק לדייק רגע. השיטור המקומי, מערכי האכיפה המקומיים בתיקון האחרון שעבר בקיץ. אם אני זוכרת נכון, מה שקודם היה בהחלטת הממשלה שהייתה איזו שהיא קביעה של מכסה מסוימת לחברה הערבית, ירד הפעם. ואם אני זוכרת נכון שתיים, יועץ השר אמר באחד הדיונים, שהוא חושב שהשיטור העירוני, נדמה לי שזה היה בכנות, זו תוכנית שלא כל כך מתאימה ליישובים הערביים ולכן צריך לחשוב שם על משהו אחר. אז אני לא בטוחה שדווקא את השיטור העירוני נכון להזכיר כפתרון לפשיעה בחברה הערבית, כי זה לא היה ב- - - << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> האמירה של המשרד הייתה שהשיטור המקומי לא נועד להתמודד עם פשיעה חמורה, ואנחנו עומדים עדיין מאחורי האמירה הזאת, זו אמירה מקצועית. השיטור המקומי נועד לטפל בעבירות של איכות חיים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שרית, צריך לשים את זה פה בקונטקסט, כשמדברים על עיריות השיטור המקומי הוא לא מענה רלוונטי. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> אבל א' זה מוסיף. יש נוכחות ובולטות ויש לה חשיבות. ו-ב' זה מגביר את האמון של הקהילה בכוחות השיטור, שהם רואים שהם נמצאים בשטח ובאמת נותנים מענים מידיים לצרכים היום-יומיים. ולזה זה נועד. זו תוספת, זה לא במקום. אנחנו לא ביטלנו. אני לא יודעת לאיזו מכסה את מתכוונת, אנחנו רק הרחבנו את היקף הכוח. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני בעד דווקא בחברה הערבית, ובכדי להגדיל את האמון ובאמת עוסקים באיכויות חיים ובסכסוכים קטנים ובפשרות. עדיף שמישהו מקומי יהיה שמכיר את החמולות, שמכיר את המשפחות. << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >> כן. זה לא במקום טיפול בפשיעה חמורה, זה בנוסף. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון. לא מיועד לזה בכלל. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> ואם את מתכוונת לנושא של היקף המימון, היקף המימון נקבע בהחלטת ממשלה. החלטת הממשלה מסתיימת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא על חשבון. << אורח >> שרית נשיא: << אורח >> לו הממשלה תחליט, זה לא עניין של גורמי המקצוע במשרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. דודי, בבקשה, ניצב משנה דודי כץ. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> כן, אדוני היושב-ראש, א' להודות לך על הדברים על השוטר הגיבור, רני. אנחנו מקווים מאוד שיחזור במהרה. סיפור גבורתו עוד יסופר רבות. מקווים באמת שיחזור במהרה ארצה למשפחתו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולנו רקמה אחת. נודע לי לא מזמן שדודתו הייתה שכנה שלי במפלסים הרבה שנים. << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> טוב, לענייננו אנו. אני כן אפרט את המאמצים שהמשטרה עושה. בסוף אי אפשר לברוח מהנתון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דודי, מה תפקידך? << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> ראש מחלקת תיאום מבצעי בחטיבת המודיעין. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תיאום מבצעי? << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> בגדול, חטיבת המודיעין עוסקת במה שמכונה ניהול הפשיעה בתוך משטרת ישראל. המחלקה אצלי היא הפיבוט הרלוונטי בנושא. אני כן אפרט את המאמצים שהמשטרה עושה בכמה צירים. אני אומר עוד פעם, בסוף אי אפשר לברוח מזה, אדוני יושב-ראש, שבסוף יש עליה באירועי הרצח גם השנה. לצד זה יש, כשמסתכלים על אירועי הרצח, בתור מי שמנהל את מאמצי המשטרה בתוך אירועי הפשיעה, אז אנחנו גם יודעים לזהות איפה יש לנו חוזקות ואיפה יש יכולת להשפיע. דווקא אני אציג נתונים שאולי יפתיעו את הוועדה, אבל במקומות שבהם הצלחנו להשפיע ולהוריד באופן משמעותי, דווקא במקומות שעד לאחרונה מאוד דיממו. אם אני מתחיל רגע בתוכנית העל, אז מפכ"ל המשטרה הכניס תוכנית בראשית למשטרה. זה נוגע מאוד לסוגיה של התחנות, דיברו על זה ממרכז המחקר. אז התוכנית בראשית, אני לא ארד כמובן לרזולוציות, אבל היא מייצרת מצפן ארגוני לאיפה משטרת ישראל משקיעה את המשאבים ומגדירה את משימות האפס של הארגון. ובצורה חד-משמעית, האירוע של הפשיעה האלימה במגזר הערבי הוא משימת אפס ארגונית. זה אומר שכול תחנה וכול יחידה מרחבית וכול יחידה מחוזית נדרשת לייצר אכיפה מאוד ממוקדת אל מול יעדים מאוד ספציפיים שאנחנו מגדירים. והתוכנית הזאת גם נותנת הרבה מאוד תיעדוף לתחנות. התיעדוף לא מתבטא רק במספרים של כוח אדם שעובר, אלא גם במשאבים הארגוניים שמוסטים, ואנחנו לא נראה את זה במספרים שמציגים פה במחלקת המחקר. אנחנו אבל משקיעים המון משאבים כדי לחזק את התחנות. התחנות הן במרכז מתוך הבנה, שבסוף זאת אחיזת השטח הטריטוריאלית והיכולת להגיב לאירועים בזמן אמת. כול הסוגייה של האכיפה כנגד האירועים האלימים במגזר הערבי הולכת בשלושה ראשים עיקריים: הראש הראשון הוא הראש של השיטור הגבוה. וצריך להגיד את זה פה, אדוני היושב-ראש, בסוף כשאתה מפענח תיק רצח, אתה לא באמת יכול לפגוע בארגון הפשיעה. אתה כן תגיע לחוליה שביצעה, אתה כן תעמיד לדין. ארגון הפשיעה ימשיך להתקיים. זאת לא הדרך למגר את ארגון הפשיעה. מיגור הפשיעה יבוא מתוך תיקים שהם הרבה יותר מורכבים, שכוללים הפעלה מאוד מורכבת של משאבים משטרתיים, של סוכנים, של עדי מדינה וכולי. ופה צריך להגיד, אנחנו כן מצליחים. ארגוני פשיעה מרכזיים, חרירי ואבו לטיף וארגונים נוספים – כל מה שאני אומר זה כמובן הופיע בתקשורת הגלויה – נכנסו לבית סוהר בעבירות חמורות בתיקים שיחידות מרכזיות ולהב 433 הצליח להוציא לפועל. ושם אנחנו כן מצליחים ואנחנו רואים פעם אחת הצלחה באירועים האלה של העמדה לדין והכנסה לבית סוהר של בכירים בארגוני הפשיעה. אבל לצד זה יש גם מאמצים במישורים אחרים. מישור אחד שמאוד מאוד מרכזי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הארגונים הללו, ארגוני הפשע הללו, הם מתחדשים? אתה מוריד ראש ומתחדשים? << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> שאלה טובה. אין פה תשובה דיכוטומית כן או לא. בסדר? זה בסוף תלוי מאוד בכל ארגון. אני לא סתם השתמשתי במונח משפחות, כי בסוף במגזר הערבי הארגון הוא המשפחה. ארגון הפשיעה הוא מאוד משפחתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני חס על ילדים ואולי נשים וגברים שלא קשורים ב- - -. << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> כן, אבל הקשר בין חברי ארגון הוא קשר משפחתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור, ברור. יש אפיון. << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> מה שכמובן גם מייצר אתגרי אכיפה עצומים. אין דין החדרת מקור מודיעיני לתוך ארגון שאין ביניהם קשר דם, לבין ארגון משפחתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. מסובך מאוד. << דובר_המשך >> דודי כץ: << דובר_המשך >> והתשובה היא תלוי במי אתה נוגע, ותלוי לכמה זמן אתה מרחיק אותו, ותלוי לאילו סעדים אתה מחיל עליו בתוך בית הסוהר. זאת אומרת אין פה תשובה דיכוטומית. אבל זה כן משפיע. אנחנו רואים שארגונים שהכנסנו את ראשיהם לבתי הכלא, כמות אירועי האלימות שמוציאים לפועל פוחתת. עכשיו פה הנתון שאני כן, דחיית סיפוקים, אז אני כבר אציג אותו, כי זה נתון שאנחנו גאים בו. בסוף, הצלחנו במאמצי אכיפה מדויקים בשנת 2025 להוריד ב-11% את אירועי הרצח שקרו בתוך הסכסוכים המדממים בין משפחות הפשיעה. זה נתון משמעותי. ואני לא סתם מציג אותו לא רק כדי להגיד הנה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאנחנו מנתחים את אירועי הרצח שקורים במגזר, אנחנו מסתכלים רגע איפה זה קרה. לצערי הרב, יש לנו הרבה מאוד אירועי רצח במגזר, שהמשטרה לא באמת יכלה להיות שם מראש. אם, לדוגמה, באירועי רצח שקרו השנה, ילדים בדרך מבית ספר רבו וילדה אמרה לילד משהו על איך שהוא נראה, והילדים רבו ביניהם ובסוף אותו יום אבא של הילד פגע והרג בן משפחה של אבא של הילדה, ואף אחד מהם שם אין לו עבר פלילי, אין לו מודיעין, אין לו כלום. היכולת שלי כמשטרה, כשאני מנהל את אירוע הפשיעה, להיות שם כשזה קורה הוא יותר נמוך. למה לאותו אבא היה נשק? זה כבר סיפור אחר ותכף אני גם אתייחס לזה ככל שיהיה לנו זמן. אבל אני בסוף כשאני רוצה להפעיל את המשאבים הלא רבים שיש לי כדי להתחיל להשפיע על אירועי הפשיעה, אני ממקד את זה איפה שאני יכול להשפיע. ולפני הכול, בפרטו, אני יכול להשפיע במקום שבו פועלים ארגוני פשיעה ושם הצלחנו להוריד אל מול שנת 2024 ב-11% את אירועי הרצח, שקרו בין ארגוני הפשיעה. אני אומר שוב, יש לנו עליות במקומות אחרים שגם בהם אנחנו מנסים לטפל ונצטרך לטפל, אבל איפה שהשקענו את המשאבים, חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבין, כי בסוף כשאתה לא מצליח להוריד באופן כללי אז זה מתסכל. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רוצה להגיד. לשאול אותך רגע, כמה היו על סכסוכים כאלה על הדרך וזה? כמה מספרית? הנתון המרכזי: 240 ו-, יואב יותר שולט ממני. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 250. כמה מהספירה שלכם? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> שוב, אני לא רוצה להיכנס למספרים המדויקים כי האירוע הוא לא מספרים, האירוע הוא עלייה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יש לנו את זה, זה בין ה-249 ל-252, אני לא רוצה להתווכח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, הוא אומר, יש עליה כללית, הוא לא מכחיש. יש עליה כללית. בתוך זה יש ירידה מסוימת ברכיב מסוים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ניצב משנה היא דרגה בכירה מאוד, אבל אתה לא אמרת לנו בדיוק מה אתה עושה. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> דווקא אמרתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא אמר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז אני חטאתי. לא הייתי פה. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> ראש מחלקת תיאום מבצעי בחטיבת המודיעין, ראש מת"מ. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> צר לי על הבורות, אבל פעם היה ניצב שהיה ממונה על החברה הערבית, נכון? מאז איך קראו לו? לא, אחריו היה עוד מישהו, בחור שהיה מפקד מחוז נוף והיה בימ"מ לפני כן, לא משנה. מי כרגע שם? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> מי שכרגע מונה זה ניצב מעוז בן שבו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> הוא מונה לפני לדעתי מספר שבועות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז הוא לא היה עוזר לנו. אבל הדיון הבא כמובן שהממונה על הפשיעה בחברה. זה מחוז, זה כאילו מחוז. ואנחנו לא רוצים, אנחנו לא צריכים לתת לו דין וחשבון. אותו אחראי על המחוז הערבי, אני לא יודע איך קוראים לו עכשיו. המחוז הערבי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שם הניצב? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> שם הניצב זה מעוז בן שבו, שנכנס לתפקידו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> קיבל דרגה חדשה. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אני מגיע לכאן מטעם המשטרה, זאת אומרת אני מייצג את המשטרה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. ולכן אתה לא בדיוק הכתובת שלי. אתה הכתובת שלי בנתונים, אבל אתה לא הכתובת של יואב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו נזמין את רועי כחלון ואת ניצב בן שבו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בלחימה בפשיעה בשטח אתה תיתן לי נתונים, אתה תיתן לי מדיניות, ואין לי טענות כלפיך חס וחלילה. אני בא, אני מבין את החוסר של כוח האדם. אבל יואב עשה את זה אחרת. לא אני, יואב. והתכלול על זה של כלל הנושאים הביא לירידה משמעותית. איך מישהו אמר פה? לא יודע מי אמר פה לפני כן, תיקחו את התוכנית ותהפכו אותה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי, בוא נמשיך לשמוע את דודי. כן. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> כן, אז א' אני אגיד, חבר הכנסת לוי, אני כן מדבר פה כמובן מטעם המשטרה. אני מכיר את הנתונים. חטיבת המודיעין לא רק מביאה נתונים, אנחנו גם מייצרים בסוף את תוכניות העבודה הארגוניות בהקשרים של פשיעה בכלל וזה גם פוגש כמובן את הפשיעה במגזר הערבי. אני כן אדע להתייחס לשאלות שיעלו גם לגבי תהליכים. אני רק אומר, בסוף הבנו שהיכולת שלנו להשפיע באופן משמעותי בבלימת הפשיעה היא בתוך הסכסוכים המדממים בין ארגוני הפשיעה המוכרזים, המוכרים. אנחנו הפעלנו שם מספר תהליכי עבודה שכן, זה דה-פקטו, בשנת 2025 חלה ירידה של 11%. יש עלייה במקומות אחרים, אין שאלה בכלל. אנחנו גם נצטרך לראות איפה אנחנו מצליחים לתת שם מענה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני יכול רק שאלה. תראו, אני לא מתווכח, אני לא נמצא היום בתוך המשטרה, אבל בסוף יש גם שאלה, מה שאתה קורא לו אירוע בתוך ארגון, אז תלוי כמה פריפריאלי זה. כלומר, אם בסוף פוגעים ברופא בגלל שלא הצליחו לפגוע במישהו אחר כי הוא נמצא בחו"ל, אז משייכים את זה לארגון. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> חד משמעית כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואל האם הבדיקה הפריפריאלית הזו זה מת"מ עושה או גורם אחר? כי מת"מ ההתמחות שלו היא לא כל כך בזה. זאת אומרת, מי הגורם שבסוף אומר שהשיוך הזה הוא לשם ולא לשם? כי מה לעשות, אי אפשר לדעת, לפעמים זה קשור לכמה, זה לא אחד. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> רגע, חבר הכנסת סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז האם מת"מ הוא עדיין בעל הבית? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> מת"מ שאתה זוכר מתקופתך היא היום שונה ויש לה תחומי אחריות - - -. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בסדר, בגלל זה אני שואל מי עושה את זה? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> זה קורה אצלי. זאת אומרת יש אצלי מדור ייעודי לתוך הדבר הזה שמתעסק אך ורק בפשיעה, בהקשרים האלה של ארגוני הפשיעה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ומה נשאר מסייף? עבר אליך? איפה זה נמצא, מה שנשאר? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> לא, מה שהיה בסייף הוא היום, האחריות היא תחת אגף הקהילות, אק"מ. יושב פה נציג אק"מ, עמי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אוקיי בסדר. זה באק"מ. אוקיי. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> שוב, ממשקי העבודה קיימים. אני אומר עוד פעם, לגבי השאלה שלך, אנחנו - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתלונן, אני רוצה להבין כאילו איך עובד? תראו, בסוף זה סיפור של מי מנהל את האירוע. אני כל הזמן חוזר למי מנהל את האירוע. כי בסוף מי שמנהל את האירוע יכול להחליט שזה, ארגון הפשיעה הזה, אני לא אתפוס אותו על הרצח אבל אפשר להכניס אותו לכלא על עבירות מס. בסוף מישהו צריך לקבל החלטה שעושים את זה או עושים את זה. ולפעמים זה בתוך המשטרה, אבל אז זה לא מת"מ, זה ראש אח"מ או מישהו אחר. או בחוץ. אבל מישהו חייב לראות ראייה כוללת, ואני שואל על הראייה הכוללת. אני לא בא בתלונות על עבודת המשטרה, אני לא במצב לשפוט אותם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה תרצה לענות על זה או זה לא בתחומך? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השאלה מי מתכלל את האירוע? אני חוזר על המילה הזו עוד פעם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השאלה ברורה. אתה תרצה לענות על זה או ששמענו את פני הדברים? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אני לא רוצה להקשות על הדברים, ברור שזה לא. זה לא משהו שאני גם צריך לענות עליו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו משתדלים לשמור עליך, אבל לא בדיוק אתה. מישהו אנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> דודי, מה שנראה לך נכון תגיד כרגע ואנחנו נמשיך. כן. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> קודם כל אני מדבר פה עם שני מפקדים שלי לשעבר, אז אני - - - לכול שאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זהו, בדיוק. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אני רק אומר: בסוף מי שמנהל את האירוע בתוך המשטרה זה מפכ"ל המשטרה. אנחנו עושים דיוני פשיעה עיתיים, גם אד-הוק אל מול אירועי פשיעה חריגים וגם באופן קבוע. מי שמוביל את הדיונים זה אנחנו בחטיבת המודיעין. כמובן יש את ראש האח"מ, שמנהל. זאת אומרת בתוך המשטרה האירוע מנוהל מאוד. הסטטוסים הם קבועים, הם שבועיים בהרבה מאוד נושאים. שוב, אני לא אסקור פה את הכול כי לא נגמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא צריך. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אבל בתוך המשטרה זה מנוהל. אני מבין שיש פה גם שאלות שהן מעבר ל- - - . << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי, תראו, אני אגיד משהו. אני לא רוצה להיכנס לפרטים. אתם בעלי המקצוע היום, אני לא. אבל תראו, רואים את הנתונים. אז נגמרה שנת 2023 עם עלייה של 130%. 2024 המשיכה באותה מגמה ועכשיו אנחנו בעלייה לעומת שנים קודמות. אז אני מניח שגם עושים תהליך הפקת לקחים על העניין. כלומר עברו כבר שלוש שנים של עלייה מטורפת. יש עלייה בפצועים. זאת אומרת, באיזה שהוא מקום אתה מצפה – שכח משטרה, מכול ארגון, לא משנה איפה – אוקיי, ראינו אלה הנתונים, הבנו, כנראה משהו לא מסתדר. צריך לעשות משהו אחרת. על זה אני שואל. בשביל לדעת איך בסוף, המטרה שלנו היא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יואב, המצב הוא עוד יותר חמור, כי יש תוספת כוח אדם ועוסקים בעניין ובכל זאת אין ירידה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה שרציתי להגיד, עוד פעם, אני מחפש את התהליך של ה- - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין תוספת. יש תוספת על הנייר. הם לא מצליחים לגייס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, למה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> השכר לא טוב. האפשרויות לא טובות. ביום ראשון ביקרתי במחוז ש"י. הלכתי לבדוק בגלל כול מיני נושאים, נערי גבעות וכולי. במחוז הזה, כשאני הייתי מפקדו, היה רצון לעבור אליו בגלל התוספת שטחים כמו בצבא. גם הם לא מצליחים לגייס בגלל השכר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כרגע? כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך, אולי אני אתן דוגמה סתם, רק בשביל שנבין. אני מחפש את התהליך של הפקת הלקחים אל מה שהיה ומה עושים אחרת. אם עושים אותו דבר אז אנחנו לא נגיע. והתפקיד שלנו בסך הכול לפקח על עבודת הממשלה. זה התפקיד שלנו פה, אני עכשיו עזבו את זה שהייתי במשטרה, סיפור מזמן. עכשיו זה התהליך. ואני רואה נתונים של עלייה כל הזמן, עם סיפורים ויש תוספת תקציב. בסוף במבחן התוצאה – עלייה בפצועים, עלייה, אני לא מדבר על דברים נוספים שצריך לדעת, דמי חסות. מהומה ומבולקה. ואני שואל לגבי התהליכים, זה מה שמעניין אותי, התהליכים, כי בסוף זה מה שעושה את השינוי. זה אחד. הדבר השני, אני יודע שהיו שינויים ארגוניים, אוקיי? יודע מבחוץ. אבל תראו, בסוף חלק גדול מההתנהלות קורית ברשתות וקורית בטיקטוק. בזמנו אגף סייף, אם היה דבר אחד מאוד משמעותי שהיה שם, הוא היה בתוך העולם הזה. והשאלה של מי נמצא בתוך העולם הזה? זה לא סיפור רק של מודיעין, זה לא סיפור של מת"מ. אני אומר לך באחריות. גם אם שינו את המבנה. בסוף זה סיפור אחר. של תקשורת עם חברה. היום שם מתנהל. מעניין אותי הדברים האלה, כלומר, כי בסוף זה חלק מתוכנית כוללת. עכשיו אם זה קיים - סבבה. ואם לא, אז צריך לחשוב מה עושים עם זה. 2026 תהיה יותר גרועה אם זה הגרף. הגרף הוא כזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי רק תמתין שנייה, ניתן לחבר הכנסת כסיף, עופר בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, אני רוצה לשאול, לפני שאני צריך ללכת להצבעות בכספים. יכול להיות שזה עלה לפני שהגעתי, אבל רציתי לשאול גם לגבי שיעורי הפיענוח. כי מעבר לדברים ששמעתי עד כה, אנחנו רואים לפי הנתונים של הדוח וגם של הממ”מ על בסיס זה, ששיעורי הפיענוח של מקרי רצח בחברה הערבית הם לאין שיעור יותר נמוכים מאשר בחברה היהודית, שגם שם דרך אגב זה נמוך. 50% לפי מה שפורסם. בחברה הערבית זה 18%. השאלה היא, א', מה המדיניות ספציפית בנושא הזה? אני מדבר על מדיניות. וב', כמובן כשאלה עוקבת, מה אתה יכול לומר על פשר הפער הזה? מדוע רק 18% מפוענחים? ומדוע הפער בין הפיענוח בחברה הערבית ליהודית הוא כל כך עצום? כולל דרך אגב החברה הערבית בערים מעורבות מה שנקרא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה דודי. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> א', שיעור הפיענוח הוא לא גבוה, כן? אנחנו מכירים את זה, אנחנו יודעים את זה. אין פה עניין של מדיניות. כול תיק רצח, כול תיק רצח - כול המשאבים הקיימים ליחידה שחוקרת, מוקצים לטובת הטיפול בתיק. אין פה עניין של מדיניות לא לחקור תיק רצח, אם אתה שואל על מדיניות. וגם אין בעיה של משאבים לאותה יחידה, כי תיק רצח זה תיק שאתה כול מוביל חקירה שיש אתה תמצה אותו. במקומות שבהם אתה לא מצליח למצות אז אתה פוגש אחוז יותר נמוך של פיענוח. זה נובע מהרבה מאוד דברים. אנחנו פה בדיון פתוח אז אני קצת פה מוגבל ביכולת שלי לתת תשובות קונקרטיות. אני רק כן אומר, שבסוף, דיברנו על זה קודם. בסוף יש נפקות משמעותית בין ארגון פשיעה שהוא לא משפחתי, ואז הוא הרבה יותר חדיר מבחינת משאבי משטרה שנכנסים פנימה לתוך הארגון, לבין ארגון חמולתי במהותו. יש קושי באופן חד-משמעי ואנחנו מפעילים הרבה מאוד כלים אדירים כדי כן להתגבר עליו. באותו הקשר, ואני ניסיתי להגיע לזה גם קודם וזה מה שנקרא הרמת לי פה לזה, אני חושב שהאירוע המשמעותי מבחינתנו בתיקי רצח, אני לא רוצה להיות במקום של פיענוח. אני רוצה להיות במקום של סיכול. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> של מניעה. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> של סיכול, לא של מניעה, של סיכול, של סיכול. מה הכוונה סיכול? וגם פה אני אציג נתון שהוא דרמטית משמעותי אל מול שנים קודמות: אנחנו השנה סיכלנו, ככה יצא המספר, 111 אירועי רצח בזמן אמת. זאת אומרת, אני לא מדבר עכשיו על חיפוש שנעשה באקראי על ידי שוטר תנועה ומצא במקרה אקדח ברכב. אני מדבר על רכב מבצעי, שקיבלנו אינדיקציה מודיעינית והפעלנו משאבי משטרה לאורך תקופה ארוכה עד שהרכב התחמם לצורך ביצוע. וגם פה אתה מאוד נזהר לבצע מעצר מוקדם מדי כי אז אין ראיות ואותה חוליה הולכת הביתה. וגם לא רוצה חלילה מאוחר מדי כי אז בקצה יש נרצח. אתה רוצה לתפוס את החולייה בזמן ויש 111 חוליות שמתוכן 97 הן חוליות של ארגוני פשיעה במגזר הערבי. עכשיו זה אירוע דרמטי, כי אתה פעם אחת מסכל את אירוע הרצח. עכשיו אם אני מדבר על 111 אז יש פה 111 אירועי רצח שהמשטרה מנעה. זה פעם אחת. פעם שנייה, ברגע שסיכלת חוליה, אתה מכניס את הארגון לסחרחרה, כי ברגע שסיכלת לו חוליה בזמן אמת, הוא כבר מבין שהוא חדור, הוא מבין שיש פה מידע. הוא גם איבד זרוע ביצועית. אתה מצליח לבלום שם. ופעם שלישית החולייה נכנסת לבית סוהר לתקופה ממושכת. ואני אומר את זה כאן, משאבי היחידות המרכזיות היום, כמדיניות, מופנות לטובת אירוע הסיכול. אירוע הסיכול, תוך ניהול סיכונים מטורף, כול אחד פה מבין מה המשמעות של מפקד טריטוריאלי שנדרש לבצע סיכול והוא יודע שבהחלטה שלו עלול לקרות בסוף אירוע רצח כי הוא נכנס מאוחר מדי, או לחילופין החולייה נתפסה בשלב מוקדם מדי ואז אין ראיות. אבל זה המאמץ העיקרי שלנו. אמרתי את זה בתחילת הדיון, חבר הכנסת כסיף, לא היית פה. בסוף, פיענוח של תיק רצח, שהוא חשוב ואין שאלה בכלל שתיקי רצח צריכים להיות מפוענחים, אבל פיענוח תיק הרצח הסיכוי שהוא יביא בסוף למיטוט אותו ארגון, בטח כשהוא ארגון חמולתי, זה לא מה שיפרק את ארגון הפשיעה. מה שיפרק את ארגון הפשיעה אלו אותם תיקי דגל שאנחנו מבצעים כדי לפגוע בארגונים על תיקי הסד"ח, על תיקי ארגון וכולי, ששם גם כן סקרתי, אני לא אחזור על מספר הצלחות, ואירועי הסיכולים. עוד מאמץ שאנחנו עושים זה מאמץ בציר המנהלי, ואת זה מוביל פעם אחת ראש אח"מ בהקשר של האכיפה המנהלית. אנחנו עושים מבצעי ערים בתוך כל אותם יישובים, ערים ששם ארגוני הפשיעה פועלים ואנחנו מכנסים את הרגולטורים. אנחנו משתדלים לעשות את זה אחת לחודש-חודשיים, זה גם תלוי ברגולטורים השותפים פה באירוע. אבל מסמנים את כל בתי העסק ואת כל האמצעים שמאפשרים לארגוני הפשיעה, מה שנקרא to facilitate, לאפשר את הפעילות הפלילית שלהם, ומרכזים את הרגולטורים ביחד כדי לתת. ואנחנו ביצענו, יש פה רשימה, אנחנו ביצענו רק השנה בלוד, ברמלה, באום אל פאחם, בנצרת, ברהט, במספר יישובים באזור שפרעם, ולאחרונה גם בטירה. בתוך המקומות שבהם פועלים הארגונים. לצד זה נכנס גם חוק ההגבלות המנהליות, חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, שהוא חוק שעדיין אנחנו מה שנקרא בחבלי לידה איתו, היכולת באמת להטמיע אותו. אבל השאיפה היא בסוף להגיע למצב שאנחנו מצליחים לייצר סעדים מנהליים מידיים נגד מחוללי הפשיעה בקרב הארגונים ולהרחיק אותם. מאמץ נוסף שמאוד חשוב לי להדגיש אותו כי, אדוני היושב-ראש, דיברת על זה בהקשר של הבדואים, מתי המשטרה עושה ומתי לא בהקשר של מבצעי אכיפה. אז אני אומר, אנחנו הפעלנו את פקודת חומה ואיש, המפכ"ל הקצה לנו משאבים לזה, ולקחנו פוליגונים ברחבי מדינת ישראל, ששם ארגוני הפשיעה פועלים ביתר שאת באירועי אלימות והפעלנו מפקדות של מג"ב. יש שש מפקדות של מג"ב של – תלוי בגודל המפקדה ובגודל הגזרה – בין 100 ל-150 שוטרים, לפעמים גם יותר, שהן חתומות על הגזרה ומייצרות לנו שם אכיפה יום-יומית נגד אותם מחוללי פשיעה. כי אנחנו מקבלים את המודיעין על אותם מחוללי פשיעה בארגונים והם יפגשו שוטר יום-יום, בין אם במפגש סתמי ובין אם בפעילות אכיפה טיפה יותר מורכבת. אבל אנחנו מפעילים את מפקדות המג"ב שם. גם זה באופן חד-משמעי יצר לחץ על ארגוני הפשיעה וקיבלנו פתאום תופעה חדשה, שאנחנו גם איתה מתמודדים, וזה שיש הרבה מאוד ראשי ארגוני פשיעה, בדיוק דיברנו על זה עם עלאא מהפרקליטות, הממונה על החברה הערבית בפרקליטות, יש בריחה של ראשי ארגוני פשיעה לחוץ לארץ כדי לנהל את האירועים שם. גם שם אנחנו נמצאים וגם שם אנחנו פועלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, תודה על הכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> רק אם אפשר שאלה, מה שאמרתי לגבי התחקיר, בסוף אני לא נכנס לפרטים. בסוף זאת התמונה. איפה נעשה התחקיר המדינתי, לאו דווקא המשטרתי, בהקשר הזה? אם הוא נעשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה קשור לראייה הכוללת. שנייה, כסיף תמשיך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כן, לאור מה שדוד אמר, אני רוצה לפנות ליושב ראש ולשאול אם אפשר או לבקש לעשות גם אולי ישיבה חסויה, כי אני מבין שיש מידע שאי אפשר להציג אותו פה לפי מה שאמרת. ואני רוצה גם בהקשר הזה להעלות – ואני מתנצל שאני צריך ללכת להצבעות בוועדה אחרת – גם במחקר של פרופסור מנחם הופנונג מהאוניברסיטה העברית, אני לא יודע אם אתם מכירים, וגם מדברים שצוטטו מפי גורמים במשטרה, חלק נכבד מהחזקת הנשק והפשיעה, השימוש בנשק, בחברה הערבית נעשה על ידי מה שמכונה סייענים או סייענים לשעבר. ואני רוצה גם לגעת בנקודה הזאת כי כנראה שיש לה משמעות, למרות שהיא לא מופיעה בדוח של מבקר המדינה. אבל יש לה משמעות, עוד פעם לפי דברים שנאמרו מתוך המשטרה ומתוך מחקר אקדמי של פרופסור הופנונג שהזכרתי. אז אני הייתי מבקש לעשות על זה דיון, אם צריך חסוי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשאלה האסטרטגית שהעלה חבר הכנסת סגלוביץ' אנחנו גם נתייחס בישיבה נוספת. אנחנו נזמן את הפרויקטור, נזמן את ניצב בן שבו, ואנחנו נעסוק בשאלת החיבור בין האסטרטגיה לטקטיקה באופן שוטף, בניהול שוטף. באשר לשאלת מקורות הנשק והמאבק על הימצאות הנשק, אתה תרצה להוסיף משהו נוסף? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אני רק אגיד ממש במשפט. הגבולות, אני לא רוצה להגיד פרוצים אבל יש - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> פרוצים. אתה יכול להגיד. << אורח >> דודי כץ: << אורח >> אני לא רוצה להגיד פרוצים, אבל אני רוצה להגיד שיש כניסה עצומה של אמל"ח מחוץ לגבולות ישראל. כשאני מדבר על אמל"ח אני מדבר על כלי ירייה. בסדר? כי התחמושת והאמל"ח הנפיץ מגיע ממקורות אחרים, בעיקר מזליגה מהצבא בעקבות אירוע המלחמה, שגם שם צריך להגיד סגן הרמטכ"ל באופן אישי מוביל תהליכים מדהימים בתוך הצבא כדי להתחיל לצמצם את אירוע זליגת האמל"ח. אבל האמל"ח הוא, סתם דוגמה: היום בבוקר הצבא הצליח ליירט רחפן בגבול הדרומי שהיו עליו 20 אקדחים. כל רחפן כזה שנכנס, רחפן כזה גם יכול להיכנס ולצאת 10 פעמים ביום. אין בעיה להשיג אמל"ח. זאת אומרת, אני לא יודע כן סייענים לא סייענים, בסוף דיברתי על זה קודם: בסוף סכסוך שכנים או סכסוך על חניה, לאחד מהצדדים יש נגישות לנשק שהוברח לארץ ואז הוא מייצר לנו פתאום אירוע ירי. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר על העניין של הסייענים במסגרת הפשיעה המאורגנת ובעיקר מתחילת המאה, משנת 2000, 2001, לפי אותו מחקר שהזכרתי. ושוב, לפי ציטוטים שנאמרו מפי אנשי משטרה, זה צוטט בתקשורת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בסדר, אבל אנחנו לא נחזור. בסדר גמור. תודה. אני מבקש מרות לוין מיוזמות אברהם. << אורח >> רות לוין: << אורח >> בוקר טוב, תודה על זכות הדיבור. אני רות לוין מעמותת יוזמות אברהם שפועלת לקידום שוויון ושילוב לאזרחים הערבים בישראל. על רקע התגברות תופעות הפשיעה בעשור האחרון, חייהם של האזרחיות והאזרחים הערבים מצויים תחת איום מתמיד. ובהקשר של נושא הדיון הזה, הנשק החם ממלא תפקיד מרכזי, מרכזי מדי באיום הזה. אנחנו ביוזמות אברהם עוקבים כבר שנים אחרי מקרים של אלימות ופשיעה בחברה הערבית ובאופן ספציפי אוספים מידע בנוגע לקורבנות בנפש בנסיבות של אלימות ופשיעה. ממש שלשום אנחנו פרסמנו את הדוח המסכם בהקשר של הנתונים האלה, של קורבנות בנפש, ל-2025 והנתונים, כפי שהוזכרו כאן, מזעזעים מאי פעם. השנה, נכון להיום, היו 252 קורבנות בנפש רק בחברה הערבית שמהווה 20% מאוכלוסיית המדינה, כן? זאת אומרת תדמיינו שהיו 1,000 קורבנות בנפש בחברה היהודית בנסיבות של פשיעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכמה יש? << דובר_המשך >> רות לוין: << דובר_המשך >> כמה יש, משטרת ישראל, בחברה היהודית? << אורח >> דודי כץ: << אורח >> שוב, אני לא רוצה לדבר על מספרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל סדר גודל. << אורח >> רות לוין: << אורח >> הרבה פחות מ-252. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> סך הכול 304. << אורח >> רות לוין: << אורח >> כלומר כ-50. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עוד כ-50. << אורח >> רות לוין: << אורח >> כ-50. אוקיי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וואו. << אורח >> רות לוין: << אורח >> כ-50, אוקיי. תדמיינו מה היה קורה אם היו 1,000 קורבנות פשיעה בחברה היהודית, ואיך זה היה הופך מיד לנושא בעדיפות לאומית שהיינו מדברים רק עליו מבוקר עד ליל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << דובר_המשך >> רות לוין: << דובר_המשך >> אני רוצה להציג עוד כמה נתונים מתוך הדוח המסכם שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תרשי לי רגע להגיד, רגע. זה פי 20. זאת אומרת, אם היום יש כ-50-60 נרצחים, ששפת אימם עברית, או אולי, וזה יגיע ל-1,000 בגלל שנכון 20%, סדרי גודל. זה נתון שמבטא את חוסר ההוגנות של מה שמתרחש בחברה הערבית. << דובר_המשך >> רות לוין: << דובר_המשך >> כן, את ייצוג ה- - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש גם עליה באירועי רצח בחברה היהודית בשנים האחרונות. פשוט הפרופורציות הן קטנות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממש שונה, כן. << אורח >> רות לוין: << אורח >> רק עוד כמה נתונים. כשאנחנו מדברים על קבוצות הגיל של הקורבנות בחברה הערבית, ב-2025 72% מהקורבנות הם בגילאי 18 עד 40. בסדר? למעלה ממחצית בגילאי 18 עד 30. זה אומר שהגילאים האלה, שבהם צעירים וצעירות אמורים לתכנן את העתיד שלהם, לבנות את העתיד שלהם - החיים שלהם נגדעים בנסיבות של אלימות ופשיעה, וזה דבר שאנחנו צריכים להבין ביחס לצעירים ולצעירות בחברה הערבית. מקרב הקורבנות השנה – 23 נשים ערביות, יותר מאי פעם. גם זה נתון מזעזע. כמובן שלכל אחת יש שם וחיים ומשפחה, אבל אין לנו זמן לציין את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> רות לוין: << דובר_המשך >> תופעה נוספת שראינו השנה היא ש-31 מקרב הקורבנות הם בני אותה משפחה. כלומר, בין אם הם מצאו את מותם באותו אירוע או באירועים נפרדים לאורך השנה, תבינו מה עובר על משפחה שלא איבדה "רק" יקיר אחד, אלא איבדה לפחות שני בני משפחה או יותר במהלך אותה שנה. ומה הסיכוי של אותה משפחה להחזיק איזושהי תקווה לחזרה לחיים נורמליים. ושוב, לא שאובדן של אדם אחד הוא אני מקלה בזה ראש. עוד כמה דברים, רק ביחס לנשק החם. 214 אזרחיות ואזרחים נורו למוות. קרוב ל-90%. זה נתון מטורף. אני אגיד שכבר שנים שהחברה הערבית זועקת ומתחננת שהמדינה תגיע לכלי הנשק האלה. הזמינות של כלי הנשק בידי ארגוני הפשיעה הופכת את החיים לגיהינום. הידיעה שבכל סיטואציה של ויכוח או סכסוך כל כך פשוט לשלוף אקדח ולסיים את העניין – היא בלתי נסבלת. יש איזו תפיסה שהחברה הערבית לא מעוניינת באכיפה ובמשטרה. זה פשוט לא נכון. החברה הערבית במקום שונה מזה שהיא הייתה בו לפני עשור והיום האזרחיות והאזרחים רוצים את הנוכחות המשטרתית, את תחנות המשטרה, אבל רוצים שהמשטרה תספק שירותי משטרה מיטיבים ושוויוניים ולא שירות גזעני ומפלה. אני רק רוצה, ברשותכם, לסיים בציטוט מתוך שיחה שקיימנו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה לא יפה להגיד את זה. << אורח >> רות לוין: << אורח >> את מה? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> את המשפט האחרון. << אורח >> רות לוין: << אורח >> כן? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא הייתי אומר את זה במקומך. << אורח >> רות לוין: << אורח >> אוקיי. אז אני אשמח להתייחסות שלך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> "גזעני ו..." << אורח >> רות לוין: << אורח >> אוקיי. אמרתי במקום - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> שוטרים הם לא גזעניים. יכול להיות שמישהו התנהג לא בסדר, נהג לא בסדר, לא טיפל; אבל להטיל על ארגון שלם אמירה כזו? לא מקובל עלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקבל. התוצר מייצר אפליה גדולה וקשה. << אורח >> רות לוין: << אורח >> לכך התכוונתי. לא התכוונתי ששוטרי משטרת ישראל בכללותם הם גזענים ומפלים. אני רק רוצה לצטט לסיום מתוך שיחה שקיימנו עם משפחת הקורבן דוקטור עבדאללה עואד, שנורה למוות בפברואר 2025 בזמן שהוא עבד במרפאה בכפר יסיף. במשטרה הודיעו שמדובר בטעות בזיהוי ובכך כנראה בירור העניין נשלם. קאסם, אביו של עבדאללה, אמר לנו: "המשטרה כושלת. עשרה חודשים אחרי רצח באור יום - אין מעצרים, אין חשודים, אין תקשורת איתנו. אני לא מבקש לדעת מי הרוצח. רק שיגידו – חוקרים, מתקדמים. כלום. ובמקרים ביטחוניים – שם תופסים תוך שעות. אז למה כאן לא?" ואני אגיד שהמאבק בנשק החם חייב להיות חלק מהמאמץ הזה, הוא תנאי ליצירת אמון במשטרה ובמערכת אכיפת החוק כולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה על מה שאתם עושים ותודה על הדברים. אמרת כפר יסיף, יש כאן חברה מכפר יסיף? בבקשה, רולה. << אורח >> רולה דאוד: << אורח >> תודה רבה חבר הכנסת, תודה על זכות הדיבור. קוראים לי רולה דאוד, אני אכן מכפר יסיף. אני מנהלת ארצית שותפה של תנועת עומדים ביחד שהיא תנועה יהודית-ערבית, ואני כאן כאזרחית, בסופו של יום, כמישהי שנמצאת, לצערי, בלב האירוע, מה שקורה. אני יוצאת להפגין כמעט מסוף 2019, אני נמצאת עם אנשים ברחובות מהחברה הערבית שדורשים מהמשטרה, כמו שעכשיו דיברנו, על טיפול באלימות ובפשיעה ועל איסוף הנשק שקיים. היום אם אנחנו נעיר אזרח ערבי משינה, אפילו ילד, נגיד לו "מה אתה יודע על האלימות והפשיעה?", הם יגידו כולם אותו משפט. הדבר הראשון זה שהמשטרה מפקירה אותנו, והדבר השני זה שיש 400,000 נשקים בלתי חוקיים מסתובבים. וזה ילדים יודעים, וזה שיחות שקיימות בבית ספר. ואני פה כי אני גם רוצה לדבר על איך אנשים רואים את מה שקורה ולשאול את אותן שאלות שאנחנו שואלים כבר כמה שנים, כבר מ-2019: מה המשטרה עושה ומה התפקיד שלה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקצרה. לא נפריע לך. בבקשה. << דובר_המשך >> רולה דאוד: << דובר_המשך >> בקצרה, אני יודעת שיש לי שתי דקות, אני אנצל אותן בצורה מיטבית. תודה. ב-15 לאוקטובר נורה נדאל מסעדי בן 35, שהוא היה שומר של בית ספר, בשעה 07:30 בזמן שילדים הוכנסו לבית הספר היסודי. שני מטר ממנו הייתה ניידת משטרה. עד היום לא הוגש כתב אישום. ב-27 בנובמבר נורה ילד בן 15 ממשפחת ספייה, נביל אשרף ספייה, ב-19:30 בזמן שהוא יצא מהחדר שלו, שהוא למד, בשביל ללכת, קצת ללכת בתוך השכונה שלו. וגם עד היום אנחנו לא רואים באמת טיפול. ואלה רק שני אנשים מתוך 252 מתחילת השנה, לצערי. ומה שבעצם קורה בחברה הערבית זה שגם כשאנשים מתארגנים, גם כשהם דורשים, גם כשהם מבקשים - המשטרה מאכזבת. אני יושבת פה ושומעת הרבה על תוכניות וועדות ודברים שצריך לעשות, ואני יוצאת מכאן בתחושה שיש פה תירוצים ויש זריקת אחריות. ואם זה מה שאני גם שומעת, אז אני די בטוחה שאזרח פשוט שומע גם אותו הדבר. בסופו של דבר, מה שהחברה רוצה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רולה, אני רוצה להגיד, אני הייתי פה איתך. לא ראיתי זריקת אחריות, ראיתי פה אנשים שעושים כמיטב יכולתם ולא מצליחים. זה מזכיר לי כישלונות מפוארים מלפני שנתיים. אנשים המעולים ביותר לעיתים נכשלים. והשאלה אם עושים את הדברים הנכונים ומה הם עוד צריכים. << אורח >> רולה דאוד: << אורח >> אני אגיד על זה עוד משפט. לפני כמה שנים הייתה תוכנית של הקמה של עוד תחנות משטרה בכפרים הערבים ועוד שוטרים ועוד כוח אדם. וזה באמת נעשה. בכפר יסיף יש היום תחנת משטרה שיושבת על דונם של אדמה, שלוש קומות, עם שערים שאי אפשר להיכנס. היא לא אומרת לבני אדם "בואו היכנסו". וכשמישהו נורה בכניסה לבית ספר של ילדים בבית ספר יסודי, ושוטר היה שני מטר ממנו ולא מצליחים לזהות מה קרה – אז אני רואה בזה כשל. אוקיי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כישלון. זה בסדר, זה נכון. << דובר_המשך >> רולה דאוד: << דובר_המשך >> זה כישלון בסופו של דבר. אני רואה מה קורה. הממשלה לוקחת תקציבים, המשרד לביטחון לאומי לא באמת שם איזה שהם חוקים. וכשמדברים על משילות, אז המשילות שהם מדברים עליה זה משילות של להגיע לכפר עם 100 שוטרים להסתובב בכפר, אבל לא באמת להכניס רוצחים ועבריינים לכלא. זה מה שקורה. בסוף העלייה הזאת באלימות ובפשיעה היא קיימת בחברה הערבית אבל לא רק. היא נמצאת בכול החברה הישראלית, היא נמצאת בכול מקום. ואם לא תהיה לקיחת אחריות, אם לא יהיו תוכניות רציניות, אם לא יהיה תקציב אמיתי שיטפל בבעיה הזאת ורצון אמיתי באמת להכניס את הרוצחים האלה לכלא – הדבר הזה יתפשט לעוד ועוד ועוד מקומות, ובמקום 225 אנשים אנחנו נקבל. מגיע לנו את הדבר הבסיסי ביותר שזה להרגיש בטוחים בכפר שלנו, בבית שלנו, בשכונה שלנו ובבית הספר שלנו. אני חושבת שזה הדבר הכי בסיסי, שהמשטרה אמורה להיות לאזרחים כאן. ובטח המשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדברים שלך הם א' נוגעים ללב, וב' מוצדקים. תודה שבאת. << דובר_המשך >> רולה דאוד: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נציג רהט. נמצא איתנו בזום ואחיד אל-סנה, מנהל הרשות לביטחון קהילתי בעיר. שלום לך. << אורח >> ואחיד אל-סנה: << אורח >> שלום לך, חבר הכנסת שוסטר, ולכל הנוכחים. הדיון הזה הוא דיון מהחשובים ביותר לגבי האמל"ח שנמצא בתוך החברה הערבית, ואני רוצה להתייחס אליו מנקודת מבט של מישהו שמכיר את הסוגייה. אני מתמודד איתה בעבודה שלי היום-יומית. אני חושב שהמשטרה אצלנו ברהט היא עושה די מספיק, אבל התופעה הזאת עדיין היא יותר גדולה מהמשטרה. יש הרבה נשק שמסתובב. הרבה אנשים אני רואה שנכנסים לבית סוהר אבל יוצאים. לא לוקח להם המון זמן, שלושה ימים וארבעה ימים וחוזרים גיבורים. התופעה הזאת היא קיימת ביישוב, היא קיימת בחברה הערבית, והבעיה שלנו – אני לא יודע, להעביר את זה לאיכות העבודה של המשטרה או להעביר את זה לאיכות של הטיפול בבתי משפט. יש אנשים שנכנסים וידועים שהם משתמשים בנשק אבל הם חוזרים לנו לחברה וחוזרים כגיבורים. הסוגיה הזאת חייבת לקבל התייחסות וחייבת לקבל מענה ובדק בית. בדק בית עכשיו. וגם תופעה נוספת שאנחנו רואים אותה, המבצעים. מבצעים – אנחנו בחברה הערבית לא צריכים מבצעים. אנחנו צריכים החלטת ממשלה, שראש הממשלה יקבל החלטה ויחליט לגבי ההתמודדות מול תופעת השימוש באמל"ח והנשק הלא חוקי. לא ייתכן שכול ערב וכול לילה אנחנו סובלים. אנחנו לא מצליחים ללמוד, אנחנו לא מצליחים לישון, אנחנו לא מצליחים אפילו לקום בבוקר כמו בני אדם וללכת לעבודה מאירועי ירי שמתקיימים ביישובים אצלנו, ביישובים בערבים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה ואחיד, תודה רבה. שמור על קור רוח ועל אומץ. בבקשה, יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד דברים שהם בעיקר מופנים ליושב-ראש הוועדה ולנציג מבקר המדינה. בסוף, וגם בהתחלה, הייתה תוכנית להיאבק בפשיעה, תוכנית ממשלתית, שלכאורה ממשיכה. בפועל היא לא ממשיכה. 549 לא באמת המשיכה לא ברוח ולא במעשה. אני אגיד משהו שהוא ממש לא ליושבי השולחן מהצד הזה. אני בגלל זה פונה אליכם. אני חושב שמבקר המדינה צריך להיכנס לעומק מה נעשה. זאת הציפייה שלי, כי אי אפשר להתעלם מהנתונים. יש נתונים שהיו, ויש נתונים שהם עכשיו. אין שום תהליך של הפקת לקחים. אני אומר לכם: פירקו כל מה שזז. עכשיו אני אגיד לך יותר מזה. אי אפשר, ואני אגיד עכשיו כן אמירה מקצועית שהיא מעבר לעניין של מה שדובר פה על נתונים. אתה לא יכול לטפל. פשיעה היא תופעה חברתית. ואתה לא יכול לטפל בזה מעל ראשם של – במרכאות או לא במרכאות – הלקוחות. ראשי הרשויות אין להם כתובת בממשלת ישראל. נקודה. ואני אומר את זה פה כך שגם כאיש פוליטי, אז אני מדבר לא לשולחן אלא רק אליכם. יש פה פירוק לחלוטין של תוכניות ממשלתיות מתוך מניעים פסולים, חלקם גזעניים, חלקם פוליטיים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גבירתי, תשמעי מה שהוא אומר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> והסיפור הזה הוא סיפור שחייב להיבדק. עכשיו, אני שם רגע בצד את ההיבט שלי היותי פוליטיקאי היום. בסוף צריך לראות מה היה, ולא סתם שאלתי על תוכנית כוללת. היא פורקה. אין ראייה כוללת, אין מיקוד, אין תוכנית ויש בעיקר אצבע בעין. דיבר פה מקודם, כנראה לא נעים לו לדבר, לוואחיד, להגיד מה קורה ברהט. תלכו אחורה בזמן, תדברו עם טלאל אל קרנאווי, ראש העיר ברהט. מהומה ומבולקה. תלכו תיפגשו עם רביבו. הוא לא חבר מפלגה שלי, הוא איש ליכוד. 20 מקרי רצח בעיר מעורבת. והוא צועק שהוא לא מקבל טיפול והוא עוד פעם, הוא לא שם את האצבע בעין דווקא לתוך העין של המשטרה. אבל אתה לא יכול להתנהל ככה. אתה לא יכול להתנהל שאתה מגיע אחרי אירועים קשים שהיו בדרום, נגיד בגבעות בר או במקום אחר, ולהתנהג בצורה, שאני אומר לכם, כאיש משטרה לשעבר – פה אני כן אגיד – הסיפור הזה של בטונדות בכניסות בפועל? מה, השתגעו לגמרי? עזבו אם שאלה אם זה חוקי או לא חוקי. זו תפיסת עולם שגויה לגבי טיפול בתופעות חברתיות. ומרגע שאתה מסמן אוכלוסייה כאויב, וזה האירוע עכשיו. ואי אפשר פה לספר סיפור. בסוף זה מוקרן. ולכן תוכניות פורקו, ולכן עוצרים את הדימום שאיכשהו מתעורר בשנה האחרונה, היה שנתיים בהקפאה. ולכן תוכניות שלמות שצריכות למנוע פשיעה לא קיימות. וכן, זה אירוע שאני מבקש מיושב-ראש הוועדה ובאמצעותך לפנות למבקר המדינה. עזבו את מה שאני אומר כאיש פוליטי. תיכנסו ותראו איך קרה שמשקיעים ים של משאבים והתוצאות הפוכות להשקעת המשאבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה יואב, 100%. אני מקבל את הדברים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מילה וחצי, אני יודע שאתה לקראת סיום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> המשטרה היא רק חלק בפאזל. מפנים אליה את החצים, לא? יואב בנה, והוא לא רוצה לדבר על עצמו, אני אדבר עליו. יואב בנה מכלול של פעולות שריסק את משפחות הפשע. המוטיב המרכזי הוא כסף. משפחות פשע זה כסף, אני לא מחדש לכם. הכול מסתובב סביב הכסף. אחר כך נקמת דם וכל הדברים האלה, אבל כסף. אם לא יהיה גוף מתכלל במשרד לביטחון פנים כמו שיואב עשה כסגן השר לביטחון פנים, שיתכלל את פרקליטות המדינה, יתכלל את רשות המיסים, יתכלל את המערכת המקומית, יתכלל את כול המרכיבים האלה שמגיעים ותוקפים בו זמנית. זה מכס, זה רשות מיסים, זה מס הכנסה, זה מע"מ בחנויות של עבריינים. זה כול המכלול הזה. הם מרכיב אחד, הם מרכיב ביטחוני. כולם מפנים את החצים אליהם. ולכן אם לא יהיה גורם מתכלל, והתוכנית קיימת, רק צריך להוציא אותה אל הפועל. היא הוכיחה את עצמה. יואב, בכמה נרצחים הסתיים? 102? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 106. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> 106 כשיואב טיפל. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה היה הרבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה היה הרבה ואני, מכיוון שהייתי קרוב בישיבה אליו, הוא ייסר את עצמו למה הוא עבר את ה-100. ותראו לאן הגענו. כן אפשר לעשות. כן אפשר לעלות על מתחמי משפחות פשע עם רשות המיסים, עם פרקליטות מדינה, עם מס הכנסה. להחרים כלי רכב, להחרים רכוש שנרכשו שלא כדין. נרכשו בסחר בסמים, בסחר בנשים, בכל מיני מחוללי פשיעה. אבל כשמשטרה עובדת לבד – היא לא תוכל. היא יכולה לתת זריקה נקודתית. היא לא יכולה לחסל את התופעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה מיקי. עורכת דין נסרין, שלום. << אורח >> נסרין סלאמה: << אורח >> כן, שלום. תודה. נסרין סלאמה, עורכת דין ראש תחום החברה הערבית בסנגוריה הציבורית הארצית. האמת שלא תכננתי לדבר, אבל עלו פה דברים שמחייבים תגובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תכננת כי את רשומה. << דובר_המשך >> נסרין סלאמה: << דובר_המשך >> כן, ביקשתי. הדיון פה עסק בציר שהוא קריטי למאבק בתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, שזה ציר האכיפה. אבל יש עוד כמה צירים שהוזכרו קצת וחשוב לדבר עליהם גם מהניסיון שלנו כגוף שמייצג עוברי חוק מהחברה הערבית. ואני מדגישה פה דווקא את האוכלוסייה של הצעירים, שחלק מהם אנחנו פוגשים בחדרי החקירות או בכלא או במעצר אחרי עבירה ראשונה. אנחנו יודעים שפשיעה לא מתחילה ברצח. פשיעה מתחילה בעבירות קלות קודם כל, והאנשים האלה לא מקבלים מענה ואנחנו פוגשים אותם בסופו של דבר בהליך הפלילי. הוזכר פה הנושא של חסרי מעש, ואני מדברת על חסרי מעש, כלומר חלק מעוברי החוק הם חסרי מעש גם אבל לא רק. האנשים האלה לא קיבלו את המענה שלהם בבית הספר או בשלבים מוקדמים יותר ואנחנו פספסנו אותם באותו שלב כחברה ואנחנו פוגשים אותם, לצערנו, בהליך הפלילי. אם אנחנו מפספסים אותם גם בהליך הפלילי, אז אני חושבת שאנחנו מכשירים פה את הדור הבא של חיילים לארגוני פשיעה. אני רוצה לדבר על שני אתגרים מרכזיים שאנחנו פוגשים בהליך הפלילי, ואולי כדאי פה לנצל את הבמה ולהזכיר את זה. א', העניין של מחסור באנשי טיפול מהחברה הערבית, ומחסור בהתאמה של המסגרות הקיימות, מסגרות הטיפול והשיקום. התאמה שפתית והתאמה תרבותית לעוברי חוק מהחברה הערבית. זה נושא שהוא נמצא על שולחנו של תת צוות שהקים המטה למאבק בפשיעה של משרד ראש הממשלה. יש שם כמה משרדים ואנחנו נמצאים גם שם, ואנחנו מנסים לקדם שם כל מיני מענים, גם משרד הרווחה וגם משרדים נוספים. זה נושא שהוא אקוטי. אני מבינה את החשיבות של לדון פה בנושא של אכיפה, אבל זה מה שהחומש הבין, שבסופו של דבר המאבק בתופעה הזאת הוא מאבק ברבדים שונים, וחשוב מאוד גם לדבר על שיקום חלק מהאנשים האלה. אנחנו ראינו הרחבת סמכויות של המשטרה, ראינו החמרה בענישה בשנים האחרונות, ובכל זאת אנחנו לא רואים נסיגה, אפילו רואים העמקה בתופעה, ולכן זה מחייב אותנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אני לוקח את הנקודה שהעלית כרגע, אז זה נושא למשל שעוסק בו רועי כחלון, הפרויקטור, ואתם נפגשים על כך או אתם איך אתם מניעים את המהלכים האלו? אפרופו שאלות שנשאלו. << דובר_המשך >> נסרין סלאמה: << דובר_המשך >> אז המטה הקים, מלאכי גם יחזק את זה, הקים כמה תתי צוותים שעוסקים בהיבטים חברתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תת הצוות עובד בעצמו על העניין הזה? << דובר_המשך >> נסרין סלאמה: << דובר_המשך >> תת הצוות שאנחנו נמצאים בו הוא שיקום עוברי חוק מהחברה הערבית, ככה זה נקרא, ואנחנו מנסים לפצח שם את השאלות האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רצית שני דברים, זה נושא אחד, והשני? היה עוד משהו? << אורח >> נסרין סלאמה: << אורח >> הזכרתי את שניהם. הזכרתי את המחסור באנשי טיפול וגם את ההתאמה של המסגרות. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מודה לך. אני מריע לך, יש לך התאמה שפתית מופלאה. כן, אשרף סלימאן. << אורח >> אשרף סלימאן: << אורח >> שלום, צהריים טובים לכולם. כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, נציג הרשויות, משפחות שכולות. הגעתי לוועדה היום לא כפוליטיקאי ולא כאיש ציבור, כי אני כאן הגעתי כדוד שכול. דוד של נז'וואן נזאר סלימאן מטמרה, צעיר בן 19 שנורה למוות במקום עבודתו בטמרה. בדיוק זה היה היום השלישי שהוא התחיל לעבוד, רצה לחסוך קצת כסף לפני לימודים. נפטר מפצעיו אחרי כמה ימים, לצערנו. אני בא בשם המשפחה השכולה והמשפחות כולן, להרים את הקול. המשפחה שלי שמעולם לא חשבה שאחד מהבנים שלה יירצח בדם קר, ותוך יום תאבד את היקר מהכול. במשפחה שלי גדלנו על הערכים של אהבת האחר, שמירת חוק ופרנסה בכבוד. מצטער כאן שלא בנוכחות של אחי וגיסתי, אמא של נז'וואן, רדא, אשת חינוך יותר מ-30 שנה, שעדיין במצב נפשי לא טוב מאז המקרה. אחי, כנהג משאית בנמל, עובד יום ולילה, עובד קשה מהבוקר עד הלילה כדי לגדל את הילדים שלו, הולך בדרך ישרה. וזה הבית של נז'וואן, שנז'וואן גדל בו. ובכל זאת הרוע הגיע גם אלינו. הרשו לי לומר דבר ברור: אנחנו לא חיים רק בפחד, אנחנו חיים באי-ודאות. אנחנו יוצאים מהבית ולא יודעים אם נחזור. בכפרים שלנו וברחובות שלנו יש סוג אחר של מלחמה. לא כזו שנמצאת מעבר לגבול, אלא מלחמה אמיתית של פשיעה ואלימות שמשתלטת על החיים של כולנו. זה טרור מסוג אחר שמתרחש בתוך גבולות מדינת ישראל. והשאלה שאני שואל אתכם כאן היא פשוטה: איך הגענו למצב שבו עבריינים נכנסים למקומות עבודה, לבתים, לרחובות, ויורים באנשים חפים מפשע? למה עבריינים משתלטים על החיים שלנו? איך זה נורמלי שהחיים של אזרחים שומרי חוק נשלטים על ידי עבריינים? כי אין משטרה, אין אכיפה, ואנחנו נשארים לבדנו להתמודד עם עבריינים שדורשים דמי חסות, מסתכסכים בינם, מקדשים תרבות של כוח, נשק והפחדה בזמן שיש היעדר חוק ואכיפה. הם מרגישים כל כך בטוחים שהם אפילו מתחזים לשוטרים, נכנסים לבתים של אנשים ויורים בהם ממרחק טווח אפס. האזרח הפשוט כבר לא יודע מי מגן עליו ומי מאיים עליו. אל תתפלאו, זה קורה כאן, בתוך מדינת ישראל. ואני אומר את זה בכאב אבל גם באחריות. זו בושה וחרפה למדינה, שמאפשרת לאזרחים שלה לחיות ככה. אני דוד שכול. אני עצוב וכועס מאוד ואני מאשים את כולם: את המשטרה שמפקירה אותנו, את הממשלה שמזניחה אותנו, את ההנהגה הערבית והיהודית שלא שמה בסדר העדיפויות שלה תוכנית למיגור האלימות והפשיעה. אבל אני לא בא רק להאשים. גם לנו יש אחריות: להורים, למחנכים, לקהילה ולאנשי הדת. האחריות שלנו היא לא לשתוק, לא לפחד ולא להתרגל. באותה נשימה גם לכם יש אחריות. אתם המחוקקים. אם למשטרה אין כלים – תנו להם כלים. אם החוק לא מרתיע – תחוקקו חוק שמרתיע באמת. אם צריך להפעיל אמצעים חריגים נגד פשיעה מאורגנת – תעשו את זה. אני אומר כאן דבר ברור: הרוב המוחלט בחברה הערבית רוצים חיים של שלום וביטחון. זו הזכות הבסיסית ביותר שמגיעה לנו, כמו כול אזרח יהודי במדינה הזו. תחוקקו חוקים אמיתיים. ענישה קשה על נשק בלתי חוקי, מסגרות חובה לצעירים אחרי בית ספר. לא להשאיר דור שלם בגילאי 16 ומעלה בלי מסגרות, בלי אופק ובלי תקווה. אבל הכי חשוב – תעבדו בשביל שלאזרחים יהיה טוב, כדי להחזיר את האמון שאבד. אנחנו כאן לא כדי לבכות בלבד. אנחנו כאן כדי לדרוש שינוי. אנחנו כאן בשם משפחה שכולה ובשם כול המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן, ומקווים שלא ניקח את החוק לידיים אבל גם לא לשתוק. אם לא ניקח אחריות עכשיו – המצב ילך ויחמיר יותר. השנה נרצחו 254, אני חושב, אזרחים ערביים, ואם כלום לא ישתנה – עוד חפים מפשע, שהם הרוב, ימשיכו לשלם את המחיר. נז'וואן לא יחזור, אבל אתם יכולים להחליט אם הוא יהיה עוד שם ברשימה או נקודת מפנה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אשרף, תודה רבה על הדברים שלך, הבטוחים, ההוגנים, לוקחים אחריות. אחרונת הדוברים תהיה קרן דהרי ממשרד המשפטים. בבקשה. << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה, המחלקה הפלילית. קודם כל רציתי לברך את הוועדה על ישיבות המעקב העיתיות שהיא עורכת בעניין הזה. זה באמת סופר משמעותי וחשוב. עלה פה נושא של חקיקה בכמה הקשרים ונושא של הברחות אמל"ח. אז רציתי לציין ולומר פה לכולם, שהייעוץ המשפטי לממשלה גיבש והוביל וניסח שורה ארוכה של תיקוני חקיקה מאוד משמעותיים, שנועדו לתת לגופי האכיפה כלים יותר טובים, שיעזרו גם במניעה אבל גם באכיפה, בדגש על פשיעה חמורה ומאורגנת. ובאופן ספציפי, אני לא אפרט פה את כול דברי החקיקה שכבר עברו, אבל מה שכרגע מונח על שולחן הכנסת בהקשרים של טיפול באמל"ח – שתי הצעות חקיקה. אחת עברה קריאה ראשונה ממש אתמול. זו הצעת חוק העונשין. תיקון שעוסק בהברחה שלא דרך תחנת גבול ומבקשים להוסיף שם לחוק העונשין עבירת ביטחון חדשה, שעוסקת בהברחת חפצים לתוך ישראל או מחוצה לה שלא דרך תחנת גבול מוסדרת, ובפרט מה שאנחנו קוראים הברחות גדר. גם מחמירים שם את הענישה, גם זה ייתן יותר כלים כי זו עבירת ביטחון, אבל זו עבירה כללית. לא מדובר שם על נשק באופן ספציפי. היא תחול על כול סוג של נכס אבל בגדול היא נועדה להתמודד גם עם התופעה של הרחפנים, שנצ"מ דודי כץ הזכיר מקודם, כלומר כשרחפן הוא הדבר המועבר. וזה יחול על כול מי שעוסק בזה. גם מי שמקבל וגם מי שמבריח. זה דבר אחד. עבר אתמול בקריאה ראשונה. יש צוות אמל"ח נוסף, שאני ריכזתי, צוות בין-משרדי, שגיבש הצעות חקיקה שנועדו להתמודד עם הסיפור של עבירות של נשק. הצעה שמונחת על שולחן הכנסת מה-31 במרץ 2025 ועדיין לא עברה אפילו קריאה ראשונה. בין השאר, היא נועדה להתמודד עם התופעה, שגם הוזכרה פה, של אנשים שמצטלמים, בסרטונים או בתמונות, ומעלים לרשתות החברתיות נשק. זה סוג של סמל סטטוס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה זה נמצא כרגע בכנסת, את יודעת? << דובר_המשך >> קרן דהרי בן-נון: << דובר_המשך >> זה פשוט עוד לא עבר קריאה ראשונה. הצעה שמונחת על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממשלתית. << דובר_המשך >> קרן דהרי בן-נון: << דובר_המשך >> כן, הצעת חוק ממשלתית, כמובן, שממתינה לקריאה ראשונה. אז הושקעו כבר מאמצים ממשלתיים וחשיבה בנושא הזה, וכדאי שהכנסת תקדם הצעות שאנחנו מניחים בפניה. זהו, עד כאן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ככול שאני מכיר את המבנה המשטרי הישראלי לממשלה יש השפעה נאה על תהליך החקיקה בכנסת, אז אני אתייחס לזה בסיכום. אבל ברור שאנחנו, איך נגיד, לא האופוזיציה מונעת את זה. << דובר_המשך >> קרן דהרי בן-נון: << דובר_המשך >> גם לא דרגי המקצוע במשרד המשפטים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, אבל אתם יכולים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר מונח על שולחנה של ועדת שרים לחקיקה? << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> לא, לא. זה מונח על שולחן הכנסת. ועדת שרים לחקיקה אישרה את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה אומר, מיקי? איפה זה יושב? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אז לא עבר קריאה ראשונה? << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> זה לא עבר קריאה ראשונה, לא. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יושב ראש הכנסת. מזכירות הכנסת. אם ועדת שרים לחקיקה העבירה – צריך להביא את זה לסדר היום ולהכניס להצבעה. דקה וחצי. כן, זה ממשלתי, זה לא פרטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עם מה? מה הנושאים? << אורח >> קרן דהרי בן-נון: << אורח >> הצעת חוק התמודדות עם תופעת עבירות נשק (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ה 2025. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> סדר יום, מה הבעיה? לא חשוב, הוא יכול לבקש מהמזכירות, יכול לבקש ממרכז הקואליציה בכנסת. זה לא בוער להם, יש דברים, שכר השופטים יותר בוער. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, חברים, אנחנו נסכם. ראשית, הדיון נקבע היום מכיוון שזה היה אמור להיות יום מיוחד בנושא הפשיעה בחברה הערבית. היום לא מתקיים, אולי יתקיים ביום אחר, אבל אני החלטתי שאנחנו מקיימים את הישיבה. נושא חשוב לא דוחים אותו רק שיהיה איזה אירוע סימבולי כזה. ואני חושב שהדברים שנאמרו מלב נרגש וממוח קודח הם היו חשובים מאוד. אני מודה למשתתפים. הוועדה מוקירה את המאמצים שנעשים על-ידי ממלאי תפקיד במשטרה ובמשרדי הממשלה לסיכול הפשיעה, אך רושמת לעצמה שהגדלת כוח האדם והתוכניות החשובות – לא הובילו לירידה בפשיעה האלימה. הוועדה דורשת מהמשרד לביטחון לאומי להעביר על-פי חוק לגורמי הכנסת את המידע הנדרש על ידה מעת לעת. הוועדה ממליצה למשרד לביטחון לאומי למנות גורם מרכזי שיתכלל את פעולות האכיפה. בישיבה נוספת נזמן את הפרויקטור במשרד ראש הממשלה ואת הממונה על התחום במשטרה. אנחנו נבחן יותר ביסודיות את סדירות הפגישות בדרגים השונים ואת הקשר, שמתקיים בין היעדים, הכלים שננקטים והתוצאות בשטח. ועל כך נרצה שממלאי התפקיד יהיו מוכנים. אני מניח שגם אתם תהיו. הוועדה פונה למבקר המדינה בבקשה לבצע מעקב עדכני אחר התוכנית האסטרטגית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, יישומה ותוצריה בשנים האחרונות. ולאור ההערה האחרונה ששמענו, הוועדה תפנה אל מזכירות הכנסת, יושב ראש הכנסת, לקדם את החוק בסוגיית ההתמודדות עם עבירות נשק. אני מודה לכם ונועל את הישיבה. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:02. << סיום >>