פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים והפיקוח עליהן
יום שני, ט"ז בטבת התשפ"ו (05 בינואר 2026), שעה 09:16
סדר היום:
<< נושא >> סטטוס החלטת ממשלה 880 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אביחי אברהם בוארון – היו"ר
משה טור פז
מוזמנים:
כרמית הרוש
–
מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך
דביר גוטל
–
עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר
חגית מזרחי
–
ממונה אגף רשויות מקומיות, וממלאת מקום מנהלת נפת העיר ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
נתנאל ווייל
–
מנהל תחום בכיר - מזרח ירושלים, משרד ירושלים ומסורת ישראל
אורית מאמא
–
מנהלת תחום בכיר פרויקטים, משרד ירושלים ומסורת ישראל
אדוה מובשוביץ ירס
–
מנהלת מחוז ירושלים וש"י, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי
יערה חיים
–
הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי
גונן ירום
–
הרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי
ליאור מזרחי
–
ראש מינהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי
אפרת כהן
–
לשכת המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי
כפיר דרי
–
קצין אג"ת, מחוז ירושלים, משטרת ישראל
רונן בנימיני
–
אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל
ציון רגב
–
מנהל תוכנית החומש בחינוך, עיריית ירושלים
לורה ורטון
–
חברה, מועצת העיר, עיריית ירושלים
נטע משה
–
המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סטטוס החלטת ממשלה 880 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
בוקר טוב, שלום חברים, אנחנו מתכנסים היום לישיבת סטטוס בנושא יישום פרק חינוך בהחלטת ממשלה 880, בעיקר בדגש על המעבר לתוכניות לימודים ישראליות וקידום החלטת ממשלה שהורתה כאן בחדר הוועדה, החלטת ממשלה שמגבשת תוכנית לימודים להכשרת מורים במזרח ירושלים בכלל, אבל לפני כן תרשו לי דברי פתיחה שקשורים מאוד לנושא הזה.
לפני מספר חודשים יושב-ראש הכנסת הביע איזו שהיא עמדה עקרונית במסגרתה הוא אמר, "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה", בפני בג"ץ. אל יושב-ראש הכנסת הצטרפו חברי כנסת רבים. מהחדר הזה בוועדה יצאה הצעת חוק שהורתה על פיטורי מורים תומכי טרור ושלילת תקציבים למוסדות חינוך בהם היו גילויי טרור. החוק הוגש על ידי חברי הכנסת צביקה פוגל ועמית הלוי, חבריי, ולאחר דיונים רבים כאן בוועדת חינוך ובמליאה כמובן החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית.
ב-31 בדצמבר, לפני מספר ימים בית המשפט הוציא צו על תנאי נגד החוק הזה ודרש טעמים. אני אקריא מההחלטה עצמה. "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק איסור העסקת עוברי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור". מבחינתי החוק הזה לא בוטל ולא הוקפא למרות הצו על תנאי, וההיערכות של המערכת, של משרד החינוך בעיקר לפיטורי מורים כאלה, מבחינתנו צריך להימשך למרות אותו צו על תנאי שהוצא, והתקציבים צריכים להישלל ממוסדות חינוך כמדובר למרות הצו על תנאי.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אתה מבקש מאנשים לעבור על החוק. זה בעיה, אביחי.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אני לא מבקש מאנשים לעבור על החוק.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
צו על תנאי זה לא לעבור על החוק. זה תנו טעמים למה לא יבוטל. זה חלק מההליך. עוד אין פסק דין.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אז אתה לא מבקש מהם לעבור על החוק אבל צופה פני עתיד.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
סליחה, תאמר אחרי זה מה שיש לך לומר, חבר הכנסת טור פז. אני אומר כבר עכשיו, כל זמן שזה צו על תנאי, ודאי שהמערכת צריכה להמשיך ולקיים את הוראות החוק, להמשיך להיערך ליישום הוראות החוק, גם פיטורי מורים וגם שלילת תקציבים, ואני אומר יותר מזה ברוח דבריו של יושב-ראש הכנסת. גם אם בית המשפט יבוא וייתן החלטה סופית, צו מוחלט לביטול החוק הזה, עדיין מבחינתי כחבר כנסת שעומד בראש הוועדה הזו, אמנם רק ועדת משנה אבל עוסקת בדיוק בנקודה הספציפית הזו לשמשה התכנסנו, ובפני הוועדה הזו נחשפו כל אותם חומרי הסתה שמדברים על שאלה במתמטיקה, כמה יהודים ירצחו אם יעשה מעשה כזה או אחר וכמה דם יהודי יישפך.
ראינו את חומרי ההסתה ולא סתם נולדה כאן בחדר הזה אותה הצעת חוק נוכח חומרי ההסתה הרבים, בדגש על תוכניות הלימודים של הרשות הפלסטינית שהם מככבים בירושלים ובמקומות אחרים. נוכח הדיונים הרבים שהתקיימו בוועדה ונוכח השמיעה של כל הגורמים הרלוונטיים, החוק הזה לא יכול להתבטל. החוק הזה חייב להיות מיושם על ידי הרשות המבצעת, על ידי משרד החינוך, והכנסת ככל שזה תלוי בי תמשיך לפקח על משרד החינוך, איך הוא מוציא לפועל את הוראות החוק הזה, ואולי זה מקרה מבחן ליכולת של הכנסת ולמפגש בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, ליכולת של הכנסת לעמוד "על נפשה" ולעמוד על עקרונותיה ולעמוד על הוראות חוק. לא מדובר בחוק יסוד, אבל דווקא בחוק כזה שהוא הלכה למעשה הוא ה- Test caseשלנו, האם אנחנו מקדמים את הדברים שאנחנו מאמינים בהם או שהחקיקה שלנו היא אות מתה ובית המשפט ברצונו יאיין את דבר המחוקק? זאת הנקודה הראשונה שאני ארצה לשמוע עליה ממשרד החינוך.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
זה לא נושא הדיון. זה הליך תלוי ועומד שרק עכשיו הם צריכים להגיש תגובות, אז אנחנו פחות - - -
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אני עדיין ארצה לשמוע ממשרד החינוך איפה הדברים עומדים, וכמובן שוטף על יישום ההחלטה, איפה אנחנו עומדים בדגש על האחוזים במעבר מתוכנית הלימודים הפלסטינית לתוכנית הלימודים הישראלית, וכמובן איפה עומדת ההיערכות לקבלת החלטת ממשלה בנושא אותה תוכנית לימודים "מדרסה". אני רק אעדכן אתכם שהחוק שגם כן התגבש פה היה אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאה בסוף השבוע הזה, ביום רביעי, אבל מפאת עומס נדחה לשבוע הבא, אז בשבוע הבא בעזרת השם יהיה לנו את החוק מגובש, וזה הצד של הלא תעשה, של הסור מרע, נאמר כך, שקובע שמורים שלמדו ברשות הפלסטינית לא ילמדו במערכת החינוך הישראלית, ועכשיו תעשה טוב זה החלטת הממשלה, הקמת אותה תוכנית לימודים "מדרסה".
לפני הכול, חבר הכנסת טור פז, בבקשה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כן, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב. קודם כל כמו שאתה יודע, את המעבר מתוכנית פלסטינית לתוכנית ישראלית כמדיניות ממשלתית זה התחיל ממדיניות עירונית שהפכה למדיניות ממשלתית. אני יזמתי לפני 11 שנה. הייתה לי הזכות וברוך השם שהתחלנו ממצב של 1%, שני בתי ספר מתוך 200 שהיו אז במזרח ירושלים, פחות מ-1,000 תלמידים שלמדו בגרות ישראלית ואני מקווה, נשמע היום את הנתונים המעודכנים אבל צמיחה דרמטית, וגם הייתה החלטת ממשלה ב-2016 שהייתי מעורב בה, שאימצה את זה כמדיניות ממשלתית ואני כמובן מברך על זה.
גם בהתייחס לחוק שהזכרת, בראשית החקיקה שלו בירכתי על החוק ואמרתי שאני בעד שהוא יהיה בספר החוקים של מדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
איזה מהם?
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
על מורים תומכי טרור שלא יוכלו ללמד. יחד עם זאת כפי שהתרעתי גם בפניך וגם בפני חבר הכנסת הלוי, החוק בתצורתו הנוכחית כמו ששמענו בוועדה במפורש, יש בו בעיות חוקתיות ולכן לפעמים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. צר לי שההערות שלי ושל חברי כנסת אחרים בזמן אמת לא נשמעו וככה יצא מתחת ידה של הכנסת חוק שהבעיות החוקתיות בו היו שם מהרגע הראשון. כאמור, התרעתי גם בפניך ובעיקר כלפי חבר הכנסת הלוי שזה יהיה המצב שיש פה תפסת מרובה-לא תפסת. זה נקודה שנייה.
נקודה שלישית בהתייחס לבית המשפט. בסופו של דבר תרצה או לא תרצה, שמעתי את עמדתך. במדינת ישראל יש חוק, והעירה כאן היועצת המשפטית מה מצבו של החוק הזה, החוק שאנחנו מדברים עליו, אבל במדינת ישראל גם לעני וגם לעשיר, גם לשר וגם לאדם הפשוט יש דין אחד בפני החוק.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
גם לבית המשפט.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אבל בית המשפט הוא בתוקף סמכותו יכול לפסול חוקים. הוא עושה את זה מידי פעם וכשהוא עושה את זה, תאמין לי, בתור בן אדם שפעם אחת עצרו לו את ההליך שהוא רצה, לא נעים אבל אלה כמו שאומרים כללי המשחק, אז אפשר להתכחש אליהם ואפשר לומר "אצלנו ועדה". זה בסדר שאתה אומר את זה, אבל בסופו של דבר גם הפקיד ממשרד החינוך שיבוא לפה, גם אני וגם אתה, בוודאי כל אזרחי ישראל כפופים גם לחוק וגם לפסיקות בית המשפט העליון, ואם בית המשפט העליון יבחר, ואני מקווה דרך אגב שתימצא פה הדרך לתקן את החוק כי כבר אמרתי, החוק הזה, יש בו לא רק רצון טוב. יש בו גם דרך נכונה, רק מה, הוא חוקק לא טוב וכשמחוקקים לא טוב, מה לעשות, יש לכל דבר תוצאה בחיים. הסיבה הייתה רצון לתפוס מרוצה. התוצאה היא לא תפסת. אני מקווה שיהיה פה חוק טוב יותר שימנע ממורים תומכי טרור ללמד במערכת החינוך בישראל.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
טוב, תודה רבה, חבר הכנסת טור פז. אני רק מזכיר שבתגובתה של הכנסת לבית המשפט נאמר כך: "אין לכחד כי החוק שינה מהמצב הנורמטיבי ששרר קודם לו, וזאת בעיקר בשני מובנים, הראשון, גם אם טרם חקיקת החוק ניתן היה לפטר מורה המזוהה עם טרור, לשלול תקציב למוסד חינוכי שמתקיימים בו גילויי הזדהות עם טרור, ניתנה לסמכות זו כעת אזכור מפורש בחקיקה ראשית והדבר עלול להגביר את האפקט המצנן לעומת המצב ששרר קודם לכן".
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
אחלה. אני הייתי בעד.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
כשמורים במערכת החינוך עכשיו רואים ושומעים את החלטת בג"ץ לתת צו על תנאי נכון לעכשיו, זה רחוק מאפקט מצנן, פעם אחת. פעם שנייה, "ובכך עיקר, בכל הנוגע לפיטורי מורה המועסק על ידי המדינה, החוק אכן שינה את המצב הנורמטיבי ששרר קודם לכן. קודם לחקיקת החוק ניתן היה לפטר מורה בנסיבות הפורטות בחוק ולאחר הרשעה בעבירה פלילית או בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי עם הערבות וכו'. לאחר חקיקת החוק מוסמך המנכ"ל לפטר מורה המועסק על ידי המדינה בהחלטה מנהלית לאחר שימוע, מבלי שנדרשת בעניין זה החלטה של ערכאה שיפוטית דוגמת בית הדין למשמעת". בסופו של דבר החוק הזה בא לעשות טוב עם מערכת החינוך, עם תלמידי ישראל, עם אזרחי ישראל, ולא יכול להיות שבית המשפט דורש תשובות למה לא יבוטל חוק שבא לפטר מורים תומכי טרור.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
תקשיב, אני מתנחל ואתה מתנחל. אם היו מקימים ככה את יהודה ושומרון, היו אפס מתיישבים ביהודה ושומרון. עוד דונם ועוד עז. רצית שלא תהיה פה ביקורת שיפוטית, אין ביקורת שיפוטית על החוק, לא יהיה חוק. מה לעשות? אמרתי לך, תשים יועצת משפטית, תשים גורם מאזן. לא רצית. אתה נותן למנכ"ל סמכות שאין לו לחוקק, אז זה לא יעבוד. אמרנו לך את זה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אני גם אציין שכשהחוק עלה על שרטון, התכנסו כל חברי הכנסת של הקואליציה בחדרו של יושב-ראש הוועדה דאז, חבר הכנסת יוסי טייב, וקיבלו החלטה עקרונית לקדם את החוק הזה.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
בסדר. אתה מקבל החלטות עקרוניות אבל לא חוקיות.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אני רוצה להתקדם, ברשותך.
מנהלת מחוז ירושלים, כרמית הרוש, אם אפשר להתייחס לשתי הנקודות, גם איפה עומד יישום החלטת ממשלה 880 וגם הנושא של החלטת הממשלה שבדרך.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
טוב, לגבי הצו על תנאי אני רק אגיד שמבחינתנו אין עדיין שום שינוי כי משפטית שום דבר לא השתנה, אז המשרד ממשיך לפעול בהתאם להנחיות החוק מן הסתם, אלא אם כן נקבל הנחיות אחרות.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
לא הבנתי. התחלתם להיערך ליישום החוק?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כן. אני אומרת שאנחנו ממשיכים כרגיל עם ההיערכות כי הובא לידיעתנו שיש צו על תנאי כמובן. היועצת המשפטית של המשרד האירה את עיניי, ובהנחייתה כרגע אין שום שינוי. עד שאין החלטה אחרת, אנחנו ממשיכים להיערך כרגיל.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
נכון להיום כשאתם מזהים מורה תומך טרור, המנכ"ל מפטר אותו בפיטורים מנהליים?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
מתבצע תהליך.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
תהליך מינהלי.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כן. מתבצע תהליך מינהלי. לא התבקשנו לעשות שום שינוי ביישום הזה נכון להיום.
אני מבינה שעלו שאלות של חבר הכנסת טור פז לגבי קצת תוצאות, אז במקרה שבוע שעבר הייתה לנו ועדת משנה יחד עם עיריית ירושלים ומשרד ירושלים ברשות מנכ"ל משרד החינוך, והצגנו נתונים שהם סך הכול נתונים מאוד אופטימיים. כפי שכיוונו בתוכנית שיהיה מענה להכשרת המורים, אז באמת הצלחנו לצרף יותר ויותר תלמידים ומוסדות. כרגע אנחנו עומדים על 100% מהמוסדות הרשמיים בעיר ירושלים שנמצאים או בבעלות משרד החינוך או בבעלות עירונית. 100% מפעילים את התוכנית הישראלית. קפצנו ל-36% מתלמידי מזרח ירושלים שכבר לומדים בתוך התוכנית, ועשינו טביעת רגל מאוד חזקה במוסדות של המוכר שאינו רשמי שאלה בעלויות. פה היכולת שלנו לקחת היא באמת בגיוס ובעבודה משותפת. פתחנו שער למקום הזה ואנחנו כבר עם 25% ממוסדות המוכר שאינו רשמי.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
זה עמד לפני כשנה על כמה אחוזים? אחוזים בודדים למיטב זכרוני, נכון?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
במוכר שאינו רשמי היינו על פחות מ-12% ומבחינת אחוז התלמידים היינו על 23%–22%. זה גם מה שדיווחנו בוועדה שהייתה למעקב להתקדמות היעדים. כרגע אנחנו עומדים על 100% מוסדות שזה 102 בתי ספר בתוך התוכנית הישראלית. זו קפיצה גדולה. למי שזוכר, בתשפ"ד היינו על 61 מוסדות, ככה שהקצב מתקדם היטב. בנינו מעטפת ליווי, הכשרה למורים הקיימים. היא דורשת מאיתנו הרבה מאוד. צריך להגיד שהמחוז שם את עיקר משאביו השנה במזרח כדי להצליח לתת מענה מיטבי, כיוון שכאשר אתה מכניס מורים ללמד תוכנית שהם לא הוכשרו אליה, המאמץ להוביל אותם ולתת את המיומנויות ואת תהליכי ההערכה והלמידה הוא מאוד גדול.
מבחינת כיתות א' הכפלנו את מספר הכיתות מלפני שנתיים להיום, שפועלות בתוך המסלול, וזה גם מראה איזו שהיא קריאת כיוון על תחילת דרך נכונה מלכתחילה. אחת הפעולות המרכזיות שעשינו זה שבעצם פתחנו לבחירה להורים בכל המוסדות, בכל שכבות הגיל. אם קודם עבדנו רק במעברים, רק ב-א', פתחנו להורים להצטרף גם ב-ב', גם ב-ג', גם אם ילד לא התחיל מהתחלה פתחנו את השער להצטרפות וזה סייע מאוד. נעשתה הרבה מאוד עבודה עם הקהילה, עם ועדי ההורים בתוך השכונות, שזה חלק מאוד קשור, עד רמה של לפני פתיחת שנת הלימודים לדאוג שהמוסדות שלהם יחד עם העיר מאורגנים ומסודרים. כל שינוי שעשינו היה בשיתוף מלא עם עיריית ירושלים ברמת מעורבות הכי גבוהה של ראש העיר בעצמו כדי לוודא שהכול עובד והם מקבלים את כל התנאים הפיזיים הנדרשים, וזה באמת מוכיח את עצמו. זה בעניין הנתונים איפה אנחנו עומדים עם התוכנית הישראלית.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
כרמית, אני הולך דווקא על המספרים הגסים. מתוך 100% תלמידים היום, כמה תלמידים לומדים בתוכנית הישראלית?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
36% בסך הכול.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
לא כולל את הפרטי, נכון? מן הסתם זה רשמי ומוכר שאינו רשמי.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כולל הכול.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כולל את הפרטי?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כולל הכול.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
מדהים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
ובכיתות א' כמה אחוזים? הערכה.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
ב-א' אנחנו כרגע עומדים על 112 מוסדות. אין לי במספרי תלמידים.
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
ציון רגב, מנהל תוכנית החומש, מנח"י. אני אוסיף שאנחנו פותחים תיכף את הרישום לתשפ"ז. בכל בתי הספר הרשמיים לא נפתחת האפשרות בכלל לתוכנית פלסטינית, זאת אומרת אין יותר. לא מתאפשר יותר בכל בתי הספר. כל מי שיכנס היום, יכנס אך ורק לתוכנית הישראלית. לא פותחים כיתות חדשות.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
ובמוכש"ר אין אפשרות "לכפות" את זה.
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
לא.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
לא, אין אפשרות לכפות אבל צריך להגיד שהם דווקא מאוד משתפים פעולה ונפתחה פה דלת שלא הייתה. צריך להגיד שכל בתי הספר בכפר עקב כרגע מפעילים תוכנית ישראלית שמבחינתנו זה הישג מטורף באמת, אמירת אמון מאוד גדולה בדרך, עבודה עם ההורים מאוד חזקה. בהזדמנות הזו נשתף את חברי הוועדה שגם מוסדות החינוך של אונר"א מבחינתנו נסגרו בסיום שנת הלימודים הקודמת. כל הילדים נקלטו אצלנו.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
במוכש"ר או ברשמי?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
רובם ברשמי. יש לנו גם במוכש"ר, אבל כל בית ספר שהם נכנסו אליו כולל המוכש"ר קיבל מעטפת תמיכה פדגוגית וליווי צמוד לילדים עם השלמת חומרי לימוד, עם כל מה שצריך. הם זכו לקייטנה במהלך הקיץ שקיימנו אותה בתוך מ"פ שועפט, ובה נתנו מענה חודשיים להשלמת פערים ולסיוע ולתיווך להורים. יישארו ילדים בודדים, כ-15% שנמצאים בבתי ספר של הוואקף כרגע, ואנחנו עדיין בקשר עם ההורים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
תגידי, איך עושים באמת בפרטי? כי בזמני החלוקה הייתה 40/40/20, 40% רשמי, 40% מוכר שאינו רשמי ו-20% המערכת הייתה פרטית, ובאמת את עיקר המאמץ הקמנו ברשמי ובמוכר שאינו רשמי. איך מעבירים בית ספר בפרטי לבגרות ישראלית?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
יש לנו שני בתי ספר בפרטי שפתחו מסלול.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
כי הם זיהו ביקוש?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כן.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
זה נחשב סימן הכי טוב. השטח מזהה מה הוא רוצה.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
יצרנו כנסים ומפגשים. הגעתי לתוך המזרח, לשכונות. הגענו לחשוף בפניהם. הזמנו והם הגיעו, ובשיתוף פעולה יחד עם מתאמי הגיל במנח"י והמחוז הם הבינו שהם יכולים רק להרוויח, ופתחו את זה לאפשרות להורים.
<< דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >>
יפה מאוד.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אוקיי.
ציון, רצית להוסיף משהו?
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
לא, רק הוספתי את הנושא של הרישום החדש. השינוי הגדול לדעתי השנה, תשפ"ו, שבעצם בכל השכונות במזרח ירושלים היום יש תוכנית ישראלית. גם ג'בל מוכבר, עיסאוויה. כרמית דיברה על כפר עקב. סך הכול אני חושב שהיום אנחנו כבר שם. זה רק עניין של לדעתי זמן ולא ארוך שכל המערכת תהיה תוכנית ישראלית. אנחנו כבר שם.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
ערב תוכנית חומש לחמש שנים הבאות, 2028–2033 כמדומני, מה היעד שלכם?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אנחנו עובדים על זה. זה לא שאלה לדקה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אפשר לומר שכוכב הצפון הוא 100% גם במוכש"ר? זה הולך לשם? עשיתם קפיצה גדולה השנה.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אנחנו מכוונים גבוה, זה בטוח. בעיקר מבינים שזה פתיחת אפשרות אמיתית לתלמידים האלה גם להצליח ולבוא לידי ביטוי ביציאה שלהם לחיים האזרחיים אחר כך.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
טוב.
משרד ירושלים, אתם ראיתם את המכתב של שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
את המכתב האחרון שנשלח. ראינו אותו במקרה. הוא לא הגיע לידי המשרד.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
המכתב מ-20 באוקטובר 2025 לעו"ד חגי אברהם. מי זה עו"ד חגי אברהם?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
לא ראינו את המכתב. הוא היה ממוען לעו"ד חגי אברהם שעזב את המשרד שלנו לפני כמה חודשים. אף אחד מהמשרד לא היה מכותב גם בהעתקים ולכן המשרד לא קיבל את המכתב. במקרה אתמול הגורם המקצועי כשחיפש חומר לקראת הוועדה, הוא מצא את המכתב באתר הכנסת והיועצת המשפטית שלנו התייחסה למכתב, למה לא התייחסנו אליו ולמה לא השתתפנו בוועדת החינוך שהייתה במאי.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מה שמך?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אורית מאמא.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אורית, תשמעי, התחושה היא שהמשרד לענייני ירושלים לא משתף פעולה עם הוועדה בסוגיה הזו. שיתוף הפעולה שלכם הוא קריטי. זה שאנחנו שומעים את התורה ממשרד החינוך זה טוב ויפה, אבל יש עוד היבטים להחלטת הממשלה הזאת, שקשורים דווקא אליכם וגם אתם הגורם שמתכלל, אז או שהמשרד לענייני ירושלים זה סתם עציץ בחדר. זאת החלטה שלכם.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אנחנו מסכימים לגמרי על מה שאתה אומר. משרד ירושלים רואה חשיבות בכל הפעילות בכלל של החלטה 880. כרגע אנחנו בחינוך אז בטח בחינוך. אנחנו רואים גם חשיבות בחוק שמקודם. אנחנו רואים אותו בצורה חיובית ורוצים להיות שותפים לקדם אותו. קיבלנו את הטיוטה רק לפני כשבועיים, משהו כזה. המשרד התייחס גם לטיוטה הזאת. אתמול העברנו את ההערות שלנו ובוודאי נשתף פעולה עם כל מה שנדרש. אנחנו בהחלט רואים חשיבות מאוד רבה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
זה מעביר אותי לשלב הבא של הדיון. אנחנו, בעיקר משרד החינוך גם אם בתיאום עם משרד ירושלים, המנכ"ל שלכם, עמלים על החלטת ממשלה שברמה המקצועית תבנה וברמה הכספית תתקצב על ידי משרד לירושלים את הכשרת המורים. יצאה תחת ועדת החינוך הצעת חוק שעומדת להיכנס לתוקף, שמדברת על כך שמורים שלמדו ברשות הפלסטינית לא ילמדו בבתי ספר בישראל בדגש על מזרח ירושלים, ונאמרה אמירה על ידי ראש עיריית ירושלים ועל ידי שר החינוך וגם אנשים במערכת כולה, שצריך להכשיר את המורים. משרד החינוך גיבש החלטה כזו ובא בדברים עם מנכ"ל משרד החינוך שנתן מכתב התחייבות על תקציב מסוים, ואני מבין עכשיו שהתקציב הזה נחתך. אתם יודעים לתת רקע? אולי מנהלת מחוז ירושלים תיתן רקע?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אני אגיד שרק אתמול קיבלנו את התגובה. אני מזכירה לכולם שהחלטת הממשלה הייתה מוכנה ועברה את כל השותפים בחודש מאי, והייתה ממש לפני ביצוע. לפני כשלושה שבועות היא נשלחה למשרדים להתייחסות עם עדכון הסכומים בסיכום עם משרד ירושלים כמובן שנעשה כבר לפני חודשיים באופן מסודר עם המנכ"ל, ואתמול בלילה קיבלנו. אנחנו צריכים להיכנס ולהתפנות לטפל בזה לעומק, אבל הפתיע אותנו מאוד לראות את חיתוך הסכומים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
לגבי המהות המקצועית לא היו חילוקי דעות.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
לא ראיתי שם משהו שנוגע למהות המקצועית, תתקנו אותי אם אני טועה. ראיתי משהו שנוגע לזה שאם סטודנטים מתחילים את תהליך ההכשרה, אז אי אפשר פשוט לעצור אותו ולא לקחת אחריות לגבי שנה שלישית שלהם בתואר. אם אני נותנת לסטודנט מהמזרח לצאת לדרך בתהליך כזה, אז אנחנו לוקחים אחריות מלאה על לימודי התואר שלו ועל לימודי תעודת ההוראה. הסיבה שפירקנו לשנים הייתה כי משרד האוצר ביקש שתהיה בתוך ההחלטה חלוקה לפי שנים. נהגנו על פי הנחיות של משרד האוצר בהקשר הזה, להראות את זה בחלוקה לפי שנות לימוד אקדמיות. ההערות שנשלחו אתמול אומרות, סטודנט יתחיל את הדרך ויעצור אותה או לא יקבל מימון אחרי השנה השנייה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
זו הייתה התגובה האחרונה?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
סוג של קו אדום גם, כי אני לא אוציא סטודנט במזרח לתהליך כזה שאני רוצה להשקיע בו, שהוא יעשה תואר או תעודת הוראה, אתמוך אותו שנתיים ויעלם אחרי שנתיים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
זה לא עניין מוסרי או משהו כזה. זה עניין טכני. זה עניין שאנחנו צריכים את המורה הזה במערכת.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
ברור. אני רק אומרת שבהיבט המוסרי אני לא אגיד לסטודנט, צא לדרך, אנחנו תומכים אותך כמשרד ובסוף אני לא אתמוך אותו. אני אעצור את התמיכה כעבור שנתיים.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
נתנאל ווייל ממשרד ירושלים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מה תפקידך, נתנאל?
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
אני מנהל תחום בכיר מזרח ירושלים. חלק מההערות שנגעו לפריסה השנתית נובעים מזה שחלק מזה עובר כבר לתוכנית חומש הבאה, מצד אחד. מצד שני התוכנית מדברת על הכשרה של שישה סמסטרים בשנתיים ואז שנה שלישית של סטאז', לכן אנחנו כמשרד לא הבנו את הנקודה הזאת, למה היא ממשיכה עוד שלוש שנים של תקצוב סטודנטיאלי כשבעצם אנחנו מכוונים לשנתיים שהם לומדים ולאחר מכן זה גם חותך איזה שהיא מסגרת של תוכנית לימודים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
הרי נוהג שבעולם שני סמסטרים בשנה, אז זה שהמערכת דוחסת שישה סמסטרים לשנתיים בסמטסר קיץ, זה כיוון שיש צורך מיידי במורים. זה לא נועד לקצץ שנה. בסופו של דבר לומדים לתואר שלוש שנים.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
לא אמרנו שזה נועד לקצץ, לכן הזכרתי את שני הטעמים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
יש גם תעודת הוראה מקופלת במסלול הזה.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
לכן הזכרתי את שני הטעמים. טעם ראשון נוגע גם לעניין של החומש שזה אחת מהנקודות העיקריות, שזה בעצם חוצה תוכנית חומש מבחינת מימון. זה כבר נכנס לשלוש שנים של החומש הבא, שצריך לתת על זה את הדעת. זה נקודה אחת. הנקודה השנייה היא בהתאם לתוכנית.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
כרמית.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אני אומרת עוד פעם, כשהמשרד מתחייב למסלול, מתחיל סטודנט מסלול. בהחלטה קראתם, חלק מהכסף בכלל הולך לות"ת ולמל"ג כדי לממן את פתיחת המסלול באוניברסיטה העברית ובדוד ילין, אז זה לא הולך לפי שנה, זה הולך לפי תואר או תואר ותעודת הוראה. אלה המסלולים שפתחנו. היה תעודת הוראה כדי לאפשר למוסבים, למי שכבר סיים את רוב לימודיו שהוא לא יצטרך להתחיל מהתחלה ויעשה רק תעודת הוראה, ואז, אגב, זה פחות. מן הסתם זה בתוך החופש אם כבר מתבוננים על זה כך, וגם כאשר מדובר בתואר ותעודת הוראה עם שישה סמסטרים מלאים, מדובר בסמסטר קיץ ובסמסטר חורף - - -
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
ברשותך כרמית, נתנאל, מה שכרמית אומרת זה שכשאתה מחליט להכשיר סטודנט למורה, העלות של זה גם אם אתה לא משלם את זה ב-day 1, היא X שקלים. יש מכתב או התחייבות של מנכ"ל המשרד?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אין התחייבות של מנכ"ל המשרד על הסכום. מנכ"ל המשרד כן דיבר על זה שיש את הסכום בפריון גבוה, והוא גם דיבר על זה שיש כל מיני החלטות או כל מיני פעולות שצריך לבצע במסגרת - - -
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
נעשה סדר. יש מכתב עם התחייבות לגבי סכום היתרה.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
המכתב הוא לפניי.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אוקיי, אפשר לקרוא אותו.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אנחנו מוכנים כאן להגיד את זה. מנכ"ל המשרד אמר בפירוש שלא תהיה התנגדות מצידנו לייעד את יתרת התקציב לטובת תוכנית מתואמת שתאושר על ידינו להכשרת מורים להוראת מזרח העיר. אין משהו לגבי הסכום.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אפשר לקבל עותק של המכתב הזה?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
בבקשה.
כשאת מדברת על שנות התוכנית בהחלטה, מן הסתם כנראה הכוונה לתקציב שהוא גבוה יותר אבל עד סוף שנות החומש של התוכנית הזאת ולא כמו שציינתם, מעבר לשנות התוכנית הזאת.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
סליחה, גבירתי, אומר מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל - - -
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אין התחייבות לסכום.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
"בהחלטת הממשלה שבנדון הוקצה תקציב לטובת - - - תעסוקה בפריון גבוה בסך 200 מיליון שקלים חדשים ובפריסה שווה על פני שנות התוכנית. הסכום האמור קוצץ בהמשך ב-15% והתקציב העומד לטובת הפעולות לאחר הקיצוץ עומד על סך של 170 מיליון שקלים. מתוך הסכום הנ"ל אנחנו נדרשים לייעד סך של 27 מיליון שקלים חדשים לטובת העמדת חלופות לשירותים הניתנים על ידי סוכנות הסעד אונר"א. מעבר לכך אנו מייעדים מתוך הפרק האמור סך של 30 מיליון שקלים חדשים לפעולות המשרד בשנת 2025, וסכום זהה לפעולות המשרד בשנת 2026. יתרת התקציב בפרק זה לאחר ביצוע השינויים וההסתות כאמור תעמוד על סך של כ-83 מיליון שקלים חדשים. לאחר שיבוצעו ההסתות כאמור לא תהיה התנגדות מצידנו לייעד את יתרת התקציב לטובת תוכנית מתואמת שתאושר על ידינו להכשרת מורים להוראה במזרח העיר". מה הסכום הנדרש על ידכם, מנהלת המחוז?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
בדיוק 83 מיליון. הכרנו את היתרה. עבדנו בצורה מתואמת עם מנכ"ל משרד ירושלים. בצורה אחראית.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
למה זה לא קורה? יש החלטת ממשלה שהיא הייתה פעמיים על שולחן הממשלה. אני בקשר רצוף עם שר החינוך שאומר לי שיש עדיין התנגדות מצד משרד ירושלים. הרי אם יש פה אמירה שיש 83 מיליון שקלים שזה הצורך, איפה ההתנגדות?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
אנחנו לא מכירים התנגדות. קיבלנו את הטיוטה רק לפני שבוע וחצי-שבועיים. נתנו הערות. עבדנו על זה גם יחד עם היועץ המשפטי שלנו. שלחנו את ההערות אתמול ואנחנו נעבוד מול משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מבחינה תקציבית אין בעיה.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
לגבי הדיוקים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
הדיוקים הם משפטיים או מהותיים או תקציביים?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
יש פה דיוק שמתייחס לשפה העברית, קודם כל, שאומר שזה לא תואם מבחינתכם במטרות התוכנית.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
זה לא מה שכתוב.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אני עומדת מול המסמך הפתוח בהערות חברים. מה שהיה כתוב כרגע במכתב, אמרנו אותו מאוד מדויק. 83 מיליון כתוב במכתב שנמסר אליי ממנכ"ל המשרד אחרי תהליך עבודה שאנחנו קיימנו אותו בצורה סדורה ורצינית מול המנכ"ל. בכל מקרה יש פה הערה שמתייחסת כבר בפרטי ההחלטה. "לנוכח חשיבות שרואה הממשלה בהמשך העצמתה וקידומה של החברה הערבית, ולמרכזיותה של השפה העברית ככלי למוביליות חברתית, מבקשת הממשלה לקדם את הכשרת עובדי ההוראה". פה נאמר שכל זה לא תואם.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
לדברי ההסבר. צריך לקרוא את כל המשפט.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אני מקריאה. כל זה לא תואם לדברי ההסבר ולא תואם למטרות התוכנית וההצעה.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
בין דברי ההסבר לבין הדברים שמופיעים בהחלטה יש לנו השגות שהן מקצועיות. לא שאנחנו נגד. הדברים שכתובים בהחלטה, לא מדברי ההסבר, לא תואמים. זה הדבר היחיד שכתבנו. גם לא תואמים למטרות. אם אנחנו מדברים על הוראת עברית, זה עברית לתעסוקה. אם אנחנו מדברים על תעסוקה בפריון גבוה, על תואר, זה משהו אחר אבל הדברים לא בהכרח תואמים. זה לא שאנחנו נגד. אנחנו מבקשים לדייק את הנוסח.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
התיקון הזה משנה משהו מהותי בהחלטה בדברי ההסבר?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
לא. יש פה בעיקר הערות רבות.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
בגלל תיקון ההסבר לא הגיוני לעכב החלטה, מה גם שיש החלטת ממשלה נפרדת שעומדת לגבי קידום השפה העברית, ויש בה הרבה מאוד הוראות מהותיות שמתכתבות עם זה ומשיגות את המטרות האלה, אז זה לא נראה סיבה לעכב. השאלה אם יש עוד הערות?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
הסיפור המרכזי בעיניי הוא סיפור התקציב. להחליט שחותכים את התקציב ולוקחים אחריות רק על השנתיים הראשונות זה לא משהו שאנחנו כמשרד מול סטודנטים יכולים לקחת עליו אחריות. לא אחראי, לא רציני.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
אני חושב שצריך לדבר על זה. אנחנו יכולים לנהל את כל הדיון כאן. קיבלנו את המסמך לפני 12 ימים. ישבנו עליו, הגשנו את הדברים. הם לא רק נוגעים בדברים תקציביים אלא גם למבנה התוכנית שחלק מהם לא מפורטים בשביל שנוכל להבין בכלל מה רוצים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מה זאת אומרת? התוכנית, דובר בה כבר חודשים ארוכים.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
התוכנית הוגשה והייתה יחד עם הצוות שלכם לפני כמה חודשים.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
מהמסמכים שאני ראיתי יש פה דברים שנכנסו - - -
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
נתנאל, כמה זמן אתה מכיר את התהליך הזה?
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
אני נמצא במשרד חודשיים ומתעסק עם זה חודשיים.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
יש לכם צוות שישב איתנו במשך חודשים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
זה שאתה חודשיים באירוע הזה, לא אומר שלא ישבנו לפני החודשיים.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
אני אגיד שלמשל המכינה לחיים זה נושא שפתאום הופיע פה.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
ממש לא.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
אני יכול להסתכל בהצעות הקודמות.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
טווח הזמן שאנחנו נמצאים בתפקיד, זה לא אומר שאנחנו מנותקים ממה שהיה בעבר כי אנחנו קוראים את החומרים ומחברים את זה לחומרים של העבר. זה נכון שהדבר הזה מתנהל בתהליך שהוא ארוך, ועדיין אם כרגע יש הערות, הדרך הנכונה היא, בואו אחרי ההערות שהעברנו נקיים איזה שהוא שיח.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אנחנו נשמח עכשיו כשהעברתם - - -
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אורית, מאירה את עיניי היועצת המשפטית של הוועדה. אני שלחתי מכתב ב-9 בדצמבר 2024 לשר יואב קיש, השר בן גביר, השר פורוש וראש עיריית ירושלים, משה ליאון. סעיף 7 - "בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות: סעיף 7 למסקנות הוועדה מבקש ממשרד ירושלים ומסורת ישראל במסגרת החלטה 880 תחת הכותרת פריון גבוה לתעסוקה, לגבש מתווה אשר יאפשר מעבר של מורים אשר למדו ברש"פ למעבר לתוכנית שתכשיר מורים שילמדו בישראל". את יודעת מי כתב את התוכנית? דרגים מקצועיים ואני בתוכם לא כאיש מקצוע. כתבנו את התוכנית הזאת לפני יותר משנה. או שמשרד ירושלים עושה הכול כדי לא להוציא את זה לפועל, וזה מתכתב עם המכתב של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפק, או שאני לא יודע מה.
יש פה בעיה לאומית. מורים מהרשות הפלסטינית נכנסים לירושלים. קיבלנו החלטה ככנסת. ההחלטה הזאת תתגבש בצורה מוחלטת בימים הקרובים, שמורים כאלה לא יכנסו, לכן אנחנו צריכים חלופה. לא יכול להיות שילדים יישארו בלי מורים. התגייס משרד החינוך והתחיל כבר להכשיר מורים. יש מכתב הסכמות או מכתב של מנכ"ל משרד ירושלים שמדבר על כך שהוא מכיר בצורך ואין שום התנגדות להפנות את 83 מיליון השקלים. יש אנשי מקצוע שישבו על התוכנית הזאת ובנו אותה. זה לא המקצוע של אנשי משרד ירושלים. זה המקצוע של אנשי משרד החינוך. איפה יש פה בעיה? האם אתם יכולים לנקוב בזמן, דד-ליין עד מתי תציגו את כל הערותיכם ותתכנסו לישורת?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
הצגנו את ההערות. אני מבינה שכרמית ומשרד החינוך, יש להם הסתייגויות על ההערות ויש להם מענה. ברגע שנקבל את המענה אפשר לקיים דיון, לפתור את זה ולהתקדם. אנחנו ממש לא מתנגדים. ההיפך, אנחנו בעד לקדם את זה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מי המוביל אצלכם, מנכ"ל המשרד ואתם מטעמו?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
כן.
<< אורח >> נתנאל ווייל: << אורח >>
הגורמים המקצועיים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מי זה הגורמים המקצועיים, שניכם, נתנאל ואורית?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
האם עד סוף השבוע אפשר לגמור את האירוע הזה?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
ברגע שנקבל ממשרד החינוך את המענה, אנחנו נשיב להם כמה שיותר מהר.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
תקבלו מאיתנו היום מענה. אין לי מענה אחר להגיד בעניין השכר. כשסטודנט יוצא לדרך הוא צריך לדעת שיש לו מענה לכל הלימודים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אנחנו מתקצבים לימודים מלאים.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
אם אנחנו רוצים להציע משהו אחר, צריך להגיד את זה פה היום. הות"ת והמל"ג לא יפתחו מסלול אם אנחנו נגיד להם שיחכו בעוד שנתיים, אם זה יעבור בחומש. ות"ת ומל"ג פותחים מסלול. העלות היא עלות כוללת. אנחנו חילקנו את זה לשנים לבקשת האוצר, שזה יראה בחיתוך שנתי אבל ות"ת ומל"ג לא יפתחו מסלולים על כל המשמעויות של מרצים והאקדמיה.
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
הבקשה הייתה לפרוס את זה גם למעבר לשנות החומש?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
תרשה לי, כרמית, ההסתכלות היא מבחינה אופטית לא נכונה, והאוצר, אני אשמח לשמוע את עמדתך בעניין הזה. זה שאתה משלם שלוש שנים, זה לא אומר שאתה לא מתחייב ביום הראשון לכל שכר הלימוד או לכל המלגה שמסבסדת את שכר הלימוד. מה שאומר משרד החינוך, אני מתחייב עכשיו לתלמיד שהולך ללמוד שלוש שנים, למלגה על כל התואר. אני לא מתחייב על השנה הראשונה ועל השנה השנייה וכיוון שהשנה השלישית היא בתוכנית החומש הבאה, שם אני לא יודע מה ילד יום. זה לא עובד ככה. האמירה היא שאני מתחייב לכל התואר.
משרד האוצר, אתה רוצה להוסיף בעניין הזה?
<< אורח >> דביר גוטל: << אורח >>
אני זומנתי לכאן כנציג הלשכה המשפטית. אני כנציג הלשכה המשפטית לא הכרתי מספיק את כל התוכנית. טיוטת ההחלטה הגיעה אלינו ב-22 בדצמבר. העברנו התייחסויות. הן עדיין לא קיבלו מענה. כרגע אין לי עוד דברים משפטיים להגיד על זה ככל שאנחנו עוד לא קיבלנו את כל המענה המקצועי להתייחסויות.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
המענה שנתתם לייעוץ המשפטי של משרד החינוך?
<< אורח >> דביר גוטל: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
כרמית, את יודעת לומר איפה אסנת בעניין הזה?
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
כן. למיטב ידיעתי עבר חזרה. ההערה הייתה תיקון השורות.
<< אורח >> דביר גוטל: << אורח >>
הגיעו התייחסויות של הלשכה המשפטית בהיבטי מקרו על החלוקה לשנים קלנדריות שצריכה להיות.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> דביר גוטל: << אורח >>
הגיעו עוד הערות של צוות מקרו. צוות השכלה גבוהה העביר הערות. צוות חינוך עדיין לא הספיק להעביר הערות.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
צוות חינוך אצלכם עדיין לא העביר הערות. מה שאתם שלחתם ליועצת המשפטית, החזרנו.
<< אורח >> דביר גוטל: << אורח >>
עד לרגע זה לא קיבלתי מענה. אני יכול להראות לך את המייל.
<< אורח >> כרמית הרוש: << אורח >>
טוב.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אני ממש מבקש, החלטת הממשלה הזאת, שר החינוך שם אותה על שולחן הממשלה כבר פעמיים. אני מבין שיש עוד עבודה מקצועית. כרמית, סיימו את העבודה המקצועית. אנחנו חייבים לקדם את הדבר הזה. היום יצאו הערות של משרד החינוך או התייחסויות של משרד החינוך. מבחינתי עד סוף השבוע שהדבר הזה יגמר. אתי, אנחנו נקבע דיון כמה שיותר מהר כדי לראות שהדבר הזה נגמר. מבחינתי בשבוע הבא נעשה עוד דיון בעניין הזה. גם אגף תקציבים של משרד האוצר, אם יש איזו שהיא התייחסות שלכם לסוגיה הזאת, יבוא נציג המשרד, יאמר את אשר על ליבו.
נטע, אנחנו רוצים גם לשמוע אותך, ממ"מ, דברים אובייקטיביים, בבקשה.
<< אורח >> נטע משה: << אורח >>
בוקר טוב, אני ד"ר נטע משה מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אתייחס לתהליך פיקוח שהוועדה ביקשה שנבצע ביחס לכל פרק החינוך של תוכנית החומש. לא מדובר כרגע על הנושאים שדיברו פה על סטודנטים ועל המורים אלא בכלל על היעדים והסעיפים שהתייחסו.
ההתייחסות שלי תהיה קצרה מכיוון שלא הונחו בפנינו הנתונים. אני אסביר את התהליך כפי שהיה פה גם בוועדות הקודמות, ברשותך. אנחנו לבקשת היו"ר פנינו בפברואר לסמנכ"לית המשרד ולגורמים האמונים. זה נעשה כמובן בתיעוד עם שיחת טלפון, קבצים שנשלחו, אישור קבלה, כל מה שנדרש. מאז נשלחו מספר רב של תזכורות.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
למי?
<< אורח >> נטע משה: << אורח >>
לסמנכ"לית המשרד שהייתה דאז, לירון. שמעון גם כותב. הם מבחינתנו כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, הגורם המתכלל. כמו שהיו"ר בוודאי יודע, הם אחראים על ניהול צוותי המעקב וכל צוותי המשנה, מעקב תקציבים, הכול על פי סעיפי ההחלטה. מתחילת הדרך התשובה שלהם הייתה שכרגע אין את הנתונים, הם עומלים על האיסוף, הם יעבירו לנו, זאת אומרת היה שיתוף פעולה ונכונות.
עם זאת, בחלוף שלושה-ארבעה חודשים של תזכורות חוזרות ונשנות באמצעים העומדים לרשותנו, שזה גם באימיליים וגם בוואטסאפים, שמונה-תשע תזכורות, התאריכים מפורטים במכתב ששלחנו, לא קיבלנו כשבסוף התשובה הייתה משהו כמו "אנחנו רק הגורם המתכלל", "אנחנו לא קיבלנו את הדברים מהמשרדים". אנחנו יודעים שנציגי החינוך שהיו פה אמרו שמתקיים שם שיתוף פעולה והדברים מועברים אליהם. כך נעצר הטיפול שלנו, כי אם אנחנו לא יכולים לקבל מהמשרד האמון על תכלול התוכנית, אז קשה מאוד לעשות פיקוח בהיעדר הנתונים.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
כשאיש הקצה שמולו עבדתם זה לירון יפלח?
<< אורח >> נטע משה: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מי החליף את לירון אצלכם במשרד?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
עדיין אין לה מחליף.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
שמעון אש עדיין במשרד?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
שמעון אש הרבה זמן כבר לא במשרד. הוא גם היה במילואים ממש תקופה מאוד ארוכה עוד לפני שהוא עזב.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
מי החליף אותו?
<< אורח >> אורית מאמא: << אורח >>
נתנאל.
<< אורח >> נטע משה: << אורח >>
שני דיוני ועדה התקיימו אחרי זה, אחד במאי שאתה ניהלת ובו הוקרא המכתב הזה ומנהלת הוועדה גם הייתה והדברים תועדו, ושני אחרי זה, הנה, יובל נמצא פה, בדיוק היה, היה דיון בוועדת החינוך שהגיע השר והמנכ"ל וגם בפניו הועלו הדברים האלה שלהיבט הזה של 880 לא התקבלו הנתונים. מכאן זה עבר לפסים של טיפול של היועצת המשפטית של הכנסת ושם אנחנו כבר לא.
אני אגיד מבחינה מקצועית שלנו. הפניות נעשו כמקובל. יש את כל התכתובות. לא התקבלו דברים לגבי התוכנית הזאת של 880. ביקשנו קצת יותר פירוטים, התקציב בדיוק שדורש, לפחות מה היעדים, איזה שהוא מענה שיאפשר להתחיל תהליך פיקוח כי אני מדברת פה על תהליך. ברור שזה לא עניין נקודתי. אפילו את המסד הבסיסי של איך לחלק את הדברים לא יכולנו לקבל, שלא לדבר על תקציבי ביצוע. כאן אנחנו עומדים. נציגי המשרד, דיברנו לפני הדיון, אמרו שהם ישמחו להעביר. אני חושבת שזה בעצם הסיכום פה. אנחנו נפנה שוב ונבקש והם יעבירו את הביצוע ואת היעדים שיש.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
נטע, קודם כל אני שומע את הטענות שלך ואת האמירות ולא בפעם הראשונה, וזה באמת מאוד מתסכל, אבל אני אבקש ממך גם לעמוד בקשר עם משרד החינוך כדי לשמוע מכלי ראשון ולא רק מהגורם המתכלל איפה אנחנו עומדים. מידי פעם עדיף ערב דיונים, להוציא איזה שהוא דוח קצר, אפילו עמוד אחד על הנתונים, על הסטטוס שכשאנחנו באים לפה ונדבר על הדברים, נחשוב גם מה הלאה.
<< אורח >> נטע משה: << אורח >>
בסדר גמור. אנחנו נפנה גם למשרד ירושלים, גם למשרד החינוך.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
בסדר גמור, מאה אחוז.
המשטרה, רוצים לומר כמה מילים? אולי תיתנו לנו כמה נתונים על מה שקורה במזרח ירושלים?
<< אורח >> כפיר דרי: << אורח >>
אני כפיר, קצין אג"ת, מחוז ירושלים. במסגרת התוכנית ישנו גם ציר של תקציב שמדבר על התעצמות בנושאים טכנולוגיים, גם תקינה לטובת השיטור העירוני וגם הקמה של נקודת מרכז שיטור משולב עם ג'בל מוכבר. אנחנו פועלים בשלושת הצירים האלה. קיבלנו תקציב של 12 מיליון שקל לטובת התעצמות טכנולוגית. זה היה בסוף השנה האחרונה. גם שיטור עירוני, ישנו הסכם שהוא כבר בהליך מתקדם בין העירייה לבין המשרד לביטחון לאומי בהיקף של 1.6 מיליוני שקלים שיעזור להקים שם יבילים ולייצר שם נקודה זמנית עד לנקודת הקבע שעתידה להיות מתוקצבת בתוכנית החומש. לגבי שיטור עירוני קיבלנו 40 תקנים. איישנו מתוכם 12.
<< אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >>
אם תירצו, אני יכול להרחיב.
<< אורח >> כפיר דרי: << אורח >>
כן, תרחיב על זה בבקשה.
<< אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, שמי ליאור, ראש מינהלת מערכי אכיפה, שיטור עירוני ומועצתי משרד לביטחון לאומי, מלווה את התוכנית מזה כ-11 שנים. בהקשר להתכנסות שלנו הבוקר, החלטת ממשלה 880, המשרד קידם, יזם, הוביל את הרחבת יחידת השיטור העירוני לטובת מזרח העיר, ליחידת השיטור העירוני הגדולה בארץ. ערב ההחלטה היחידה מנתה 50 שוטרים ו-50 פקחים. במסגרת ההחלטה הוחלט על הרחבתה של היחידה בעוד 40 שוטרים ו-40 פקחים לטובת מיקוד הפעילות במזרח ירושלים. המשרד כמובן גם הקצה את כל המשאבים הנדרשים למשטרת ישראל לטובת הנושא. כפי שציין ידידי ממשטרת ישראל, אנחנו נמצאים בעיצומו של גיוס, השמה והכשרת כוח אדם הדרוש גם בצד של משטרת ישראל וגם בצד של הרשות המקומית על מנת שבקצה, בסוף, בנושא שלשמו התכנסנו נוכל להגביר פקחים לצד שוטרים, את הנוכחות במזרח העיר, לתת מענה יעיל ואפקטיבי לבעיות של אלימות, לתופעות של איכות חיים במרחב הציבורי. אני מניח שבסופו של דבר או כצעד משלים לנושא שדנתם בו קודם, זה יוכל לשפר, לייעל, אלף, את תחושת הביטחון, ובית, את היכולת לתת מענה אפקטיבי ויעיל בזמן אמת.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
אתה אומר שאתה 11 שנים בתפקיד. אתה מזהה איזה שהוא שינוי כתוצאה משינוי תוכניות הלימודים, ובכלל אתה מזהה איזה שהוא שינוי בדפוס או ברמת הלימוד וכו' במזרח ירושלים?
<< אורח >> ליאור מזרחי: << אורח >>
לא, אני לא מזהה כי זה לא משהו שאני מכיר. אני לא מכיר את הנושא לעומקו. יחד עם זאת אומר שהתוכנית הזאת, שיטור עירוני, אלף, אני יודע שזה לא הזמן והמקום אבל ממש בקצרה אני מזכיר שעברנו מהוראת שעה לחוק קבע שבמסגרתו הרחבנו את חיזוק שיתופי הפעולה. מיסדנו את שיתוף הפעולה בין הרשויות לבין משטרת ישראל, והרחבנו בצורה מאוד משמעותית את הסמכויות לפקחים. לשאלתך, יחידות השיטור העירוני או בשמן החדש השיטור המקומי, בין היתר במסגרת הפעילות השוטפת במרחב הציבורי שוטרים לצד פקחים מבצעים סיורים והדרכות בבתי הספר לטובת, אלף, הסברה, ובית, חיזוק שיתופי הפעולה. לשאלתך, זה לא נתון שאני מכיר היטב אבל אין לי ספק שבמקום שבו יש יותר משילות ויש יותר אכיפה, זה ללא ספק יוצר איזה שהוא אפקט בנושא שציינת.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
טוב, תודה.
עיריית ירושלים, מישהו רוצה להוסיף משהו?
<< אורח >> גונן ירום: << אורח >>
גונן ירום מהרשות לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי. גם אנחנו במשרד, בנוסף לשיטור העירוני הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, גם היא מפעילה תוכניות מניעה. נמצאת כאן מנהלת מחוז ירושלים שלנו והיא תציג בכמה משפטים את התוכנית.
<< אורח >> אדוה מובשוביץ ירס: << אורח >>
אנחנו כחלק מהחלטת הממשלה הקודמת התחלנו תהליך יחד עם עיריית ירושלים לפיתוח מענים במזרח העיר, שכוללים גם תוכניות מניעה בקהילה. חלק מזה זה פרויקט השלושים לנערים עם עבירות על רקע לאומני יחד עם הפרקליטות, יחד עם משטרה, יחד עם העירייה. הצלחנו להכניס 30 בנות שירות לאומי, כולל הקמת מחנה חורף שהתקיים ממש לפני כמה ימים בתוך בתי הספר. במקום שהילדים ישוטטו ברחובות, הם היו בתוך בתי הספר יחד עם בנות השירות שלנו שהפעילו להם פעילויות כולל ארוחת צוהריים. יש לנו תוכניות יחד עם המשטרה, לימוד עברית, תיאוריה, פגישות עם שוטרים כדי שבכלל יכירו את עולם החוק. יש לנו תוכנית מנע בשיתוף עם המשטרה, היערכות לרמדאן הקרוב שאנחנו עושים אותו כבר כמה שנים, פעילויות בקיץ שעושים בגן רוקפלר ועוד דברים שאנחנו לאט-לאט בונים, פועלים ועושים. זה על רגל אחת, בשיתוף פעולה הדוק עם העירייה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
לכמה תלמידים מצליחים להגיע בתוכניות שלכם?
<< אורח >> אדוה מובשוביץ ירס: << אורח >>
זה משתנה כמובן מעת לעת כי יש גם תוכניות שנפתחות ויש להן תאריכי סיום. בקיץ היו גם 400 בני נוער שעברו תחת הידיים שלנו. זה מאוד משתנה, אבל אלפים לאורך השנה.
<< אורח >> גונן ירום: << אורח >>
בשורה התחתונה המטרה היא לקיים פעילות עם המשטרה והמש"מים ובקהילה כדי למנוע מהנוער שהוא בעתיד גם יהיה מבוגר, להגיע למצבי סיכון. למנוע ממנו להפנות לכיוונים עברייניים ובעצם לייצר מניעה. אם המניעה מצליחה אז לא מגיעים למצבי הקיצון, לא מגיעים לאלימות, לא מגיעים לפשיעה, לא מגיעים לעבריינות, לא מגיעים לסמים. זה התפקיד שלנו עם המשטרה ועם העירייה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
תודה רבה לך.
משרד הרווחה נמצא פה?
<< אורח >> חגית מזרחי: << אורח >>
בוקר טוב לכולם, חגית מזרחי, ממונה אגף רשויות מקומיות וממלאת מקום מנהלת נפת העיר ירושלים, משרד הרווחה. גם לנו יש תוכניות מניעה נרחבות מגיל לידה עד זקנה. כל מה שקשור לנוער וצעירים, יש לנו רכישת מיומנויות וכישורים חברתיים, צמצום הוצאה של החוץ-ביתי למסגרות חוץ-ביתי, צמצום בכמות הדיווחים על ביצוע התנהגויות מסוכנות. בכל מה שקשור לילדים יש לנו איתור ילדים במצב סיכון וסכנה, יש הרחבת מענים לטובת התערבות מוקדמת לילדים, לידה עד שש ואז יש לנו גם שש עד 12.
מה שקשור למשפחות, יש לנו שיפור במצב הרגשי-החברתי והתנהגותי. כל מה שקשור לתוכניות עוני והדרה, גם זה ביחד המשפחות. מה שקשור לציר הגיל הרך, אנחנו מעבירים למשרד הבריאות סכום בשיתוף עם משרד הבריאות לטובת זה. אזרחים ותיקים, יש לנו תוכנית להפגת בדידות ובני משפחה מטפלים, ועוד תוכנית נוספת זה טיפול מניעת אלימות במשפחה. יש לנו פעילות הסברה ופיתוח והנגשת מענים. כל זה תוכניות למניעה. תודה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
בבקשה.
<< אורח >> לורה ורטון: << אורח >>
שמי לורה ורטון, אני חברת מועצת העיר של ירושלים וגם מחזיקה את התיק למנהלים קהילתיים במזרח העיר. רציתי לומר שנורא חבל לי ולנו שבתוכנית החומש החדשה אין סעיף לחוג לכל ילד ודברים אחרים. אנחנו מאוד מברכים ומעריכים את הפעילות למניעה והעבודה עם המשטרה, אבל הדבר הכי טוב זה להעסיק את הילדים, את הנוער ולתת להם תוכניות. החלק הזה בוטל. יש לנו גם קשיים להעביר כספים. עוד לא קיבלנו אותם גם לגבי עברית ועברית תעסוקתית.
יש סעיף בתוכנית החומש, יוזמות קהילתיות. אני חברת מועצה לא מהדרג המקצועי שצריך לתפעל את הדברים, אבל משיחות שלי מאז הפעלת התוכנית, אני מבינה שגם בתוך עיריית ירושלים הם מתקשים למצוא את החיבורים, להוציא את הכסף ולהפעיל את התוכניות שיכלו להיות מרכיב חשוב במזרח ירושלים בהפעלת הילדים בחינוך הבלתי פורמלי וגם בתוכניות של השלמה בתוך בתי הספר.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
אין חלק של חינוך בלתי פורמלי בהחלטה כיום?
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
יש חלק גדול של חינוך בלתי פורמלי. אני אגיד שמ-3790 הפרק הזה צומצם. יותר משאבים הועברו לטובת חיזוק התוכנית הישראלית. עדיין היום זה פרק יחסית נרחב. יש המון פעילות בלתי פורמלית גם בבתי הספר. גם יש לנו ארגון נוער עם 5,000 בני נוער במזרח ירושלים שעובד זה שנה שמינית כבר. זה נכון שהתוכנית "חוג לכל ילד" שהייתה מופעלת באמצעות המנהלים הקהילתיים קוצצה, אבל זה היה משיקולים מקצועיים בין 3790 ל-880. יש הרבה מאוד פעילות בלתי פורמלית, פחות ממה שהיה בחומש הקודם.
<< אורח >> לורה ורטון: << אורח >>
אני חושבת שהתוכניות לתנועות הנוער נדירות ויש דברים שפועלים, אבל שוב, אם אני רק מסתכלת על הסעיפים, גם לתרבות וגם ביוזמות מקומיות - - -
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
מה שלורה מדברת זה לא מהחינוך. זה יותר מתרבות וזה יותר מפרקים אחרים.
<< אורח >> לורה ורטון: << אורח >>
אוקיי, אבל הדברים האלה קיבלו כסף במקום החינוך הבלתי פורמלי שקוצץ, ואת אלה אנחנו לא רואים, אז בעצם מכה כפולה. גם לא קיבלנו מספיק לבלתי פורמלי וגם קיבלנו בסעיפים שמהם הכסף לא מגיע לעירייה.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
יש פה הגדלה של הפעילות בבלתי פורמלי ב-10% בכמות המשתתפים. הכסף יורד והמשתתפים עולים, זה לא מסתדר.
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
אנחנו יעילים.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
זה קרה?
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
בהחלט כן.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
הייתה התייעלות והתקציב ירד?
<< אורח >> ציון רגב: << אורח >>
כן. אני אגיד שכל הפרק של החינוך הבלתי פורמלי, בחומש הקודם היו דברים שהיה גם קצת לממש וגם לא היינו סגורים על האיכות שלהם. היום יש כמה דברים מרכזיים, חלק דברים שעובדים דרך בתי הספר, תוכניות העצמה, חינוך מוזיקלי, קונסרבטוריון ציבורי שהקמנו במזרח ירושלים. הדברים האלה עובדים. תוכנית קרב בגני ילדים, בבתי ספר, חינוך מיוחד. כל זה קורה. אני חושב שבאמת השיא זה ארגון הנוער שזה החינוך בלתי פורמלי הכי משמעותי, אחד הדברים הכי מדהימים שקורים, והוא גדל וגדל. דרך אגב, עובד גם דרך המרכזים הקהילתיים. שווה לראות פעם את הסיפור של החינוך הבלתי פורמלי במזרח ירושלים. מעניין.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
בסדר גמור.
חברים, אני רוצה לסכם, ברשותכם. קודם כל תודה רבה לכולם על ההגעה ועל ההשתתפות. בקשה לסדר. משרד ירושלים, למרות כל התזכורות אני מבקש להעביר את הנתונים לממ"מ ולאלינו לוועדה, ואני רוצה לחדד שני דברים. דבר ראשון, יישר כוח לכולם כמובן, רווחה, עירייה, משטרה, ביטחון לאומי. אני רוצה לציין לשבח את ההתקדמות הבלתי רגילה בכל מה שקשור למעבר לתוכנית הלימודים הישראלית במשרד החינוך. זו רגל מרכזית בתוכנית החומש וזה אולי המדד המרכזי שעליו אני בכל אופן נותן את המבט בדרך לחולל שינוי מבורך באוכלוסייה הזו. זו רגל אחת. הרגל השנייה זו שדירת ההוראה שעד היום אני מחדד לחדשים שבינינו, לא טופלה במסגרת החלטת החומש, והחלטת הממשלה שעליה דיברנו שצריכה להתקבל בקרוב מאוד, מבחינתנו הייתה כבר צריכה להתקבל. זו החלטה שמתקנת את החלטת החומש האחרונה ומוסיפה את הנדבך של הכשרת שדירת ההוראה. בלי שדירת הוראה חיובית לא נוכל להביא לשינוי מהותי ומתמשך, לכן ההחלטה הזו כל כך חשובה ולכן אנחנו כל כך עומדים עליה.
אני מבקש מנציג משרד האוצר כאן להעביר לחברים התייחסויות של אגף תקציבים, של אגף חינוך במשרד האוצר לטיוטת החלטת הממשלה כבר בימים הקרובים. אני מבקש ממשרד ירושלים לתת את המענה. משרד החינוך, כמובן לתת התייחסויות. גם למשרד האוצר, גם למשרד ירושלים. אמרת, גבירתי מנהלת המחוז שעוד היום יינתנו הערות למשרד ירושלים. אני מבקש לקדם את המענה שלכם כמה שיותר מהר. אני יושב על השר כדי שביום ראשון זה יעלה לשולחן הממשלה אחרי כל עבודת המטה. זה בידיים שלכם. ההחלטה הזו, אנחנו מחכים לה כבר יותר משנה. הגיע הזמן להעביר אותה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
בשולי הדברים, מומלץ גם לעדכן את שם היועץ המשפטי והמייל שלו ולבדוק את המייל שלו. אולי מתחבאים שם עוד דברים, כי עד עכשיו זה השם והמייל שכתוב באתר שלכם.
<< יור >> היו"ר אביחי אברהם בוארון: << יור >>
בסדר גמור. אנחנו בהקדם נקבע עוד מועד לישיבה נוספת של הוועדה הזו, ועדת המשנה כדי לראות שהסתיימה העבודה על החלטת הממשלה. אם תסתיים, אולי לא נצטרך ועדה. אם לא תסיימו, נטריח אתכם שוב לפה. זהו, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>