פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 836 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י' בשבט התשפ"ו (28 בינואר 2026), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי מוזמנים: אמיר ירון – נגיד בנק ישראל שולמית גרי – מנכ"לית בנק ישראל יהונתן אתר – ראש אגף תכנון ותקציב, לשכת המנכ"לית, בנק ישראל מוטי בסר – חבר המועצה המנהלית, בנק ישראל שחר דרעי – מנהלת יחידת תכניות עבודה ותקציב, אגף תכנון, בנק ישראל אייל חדד – מנהל אגף נתוני אשראי, בנק ישראל נטע מורד – מנהלת היחידה לניהול פרויקטים, אגף תכנון, בנק ישראל נעים נג'אר – חבר המועצה המנהלית, בנק ישראל סיגלית סוסנה – מנהלת חטיבת משאבי אנוש, בנק ישראל שגיא פוגלר – יועץ למנכ"לית, בנק ישראל נורית פלתר איתן – מנהלת מחלקת תקשורת וקשרי קהילה, בנק ישראל יוסי פרוור – מנהל מחלקת משאבי אנוש, בנק ישראל לירון רייזמן – מזכירות הוועדה המוניטרית, בנק ישראל ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026 << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, י' בשבט התשפ"ו, 28 בינואר 2026, סקירת נגיד בנק ישראל ודיון בתקציב בנק ישראל לשנת 2026. אנחנו שמחים מאוד לארח את הנגיד, פרופסור אמיר ירון, שלום אדוני, בבקשה, הבמה שלך, תגיד לי רק באיזה שלב אתה מדבר על הורדת הריבית, שאדע להתכונן. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> נגיע גם לזה. קודם כל תודה, אנחנו תמיד שמחים להופיע פה, נמצאים פה היום המועצה המנהלית, כמו שאתם יודעים, לנו יש כמה אורגנים, הוועדה המוניטרית, המועצה המנהלית ואנחנו פה להציג את התקציב. אני אציג סקירת מקרו, רואה חשבון נעים נג'אר והמנכ"לית שולמית גרי ייצגו את המועצה המנהלית ויציגו את כל תהליך התקציב שעברנו, שניהם ידברו בתום ההצגה שלי על הכלכלה. מדינת ישראל נכנסה לאירוע הטרגי של שבעה באוקטובר במצב טוב. רואים שבעצם הייתה לנו את ההתכווצות הכי קטנה כמעט ב-OECD בזמן הקורונה ואחרי זה, בצד שמאל, צמחנו מעל 9%, מעל 6% והיינו בדרך כמעט ל-4% ב-2023. למעלה בצד ימין, שוק עבודה הדוק והדבר שדיברתי עליו מאז כניסתי לתפקיד בסוף 2018, האחריות התקציבית שהראינו כמדינה לאורך השנים, הורדנו את היחס חוב-תוצר ממשהו שהיה כמעט 100% ל-60%. בנק ישראל הוביל בתחילת אירוע הקורונה להשתמש במרווח הפיסקלי ועלינו ל-72%, כששנתיים אחרי זה כבר היינו חזרה ב-60% לאור הצמיחה וההתנהלות התקציבית והיינו בדרך לאינפלציה בתוך היעד, אי שם בתחילת 2024. אני רוצה להגיד משהו על נושא האינפלציה ומלחמות. יש פה מאמר שנועד לתת לכם פרספקטיבה, אני אחזור לזה כשנדבר על האינפלציה ונושא הריביות. השקף הזה לוקח המון מלחמות בהמון מקומות ומראה את הפגיעה המאוד גדולה בתוצר. אתם רואים ארבע שנים לאחר מכן, אפילו מינוס 25, אינפלציה שמתקרבת ל-20% ו-15%. אני רוצה שתזכרו את זה כשנגיע לדבר איפה מדינת ישראל נמצאת, כי בפרספקטיבה של מלחמה של שנתיים, עם אירוע טראגי כמו שבעה באוקטובר, לעומת השקף הזה, המשק מראה חוסן ועמידות מאוד מרשימים. אז קודם כל איזושהי סקירה היסטורית, איך ישראל מתנהגת לאור אירועים ביטחוניים? באדום אלה אירועים ביטחוניים שונים ואתם רואים שישראל בדרך כלל יודעת לצמוח יפה לאחר האירועים האלה. כל קו פה זו צמיחה ריבונית של התל"ג. יכולים לראות שהמלחמה בשבעה באוקטובר זה הרבעון האדום המאוד שלילי הזה, הוא פשוט בסדרי גודל יותר גדול מאירועים אחרים. זה משהו ענק מינוס 21% ומצד שני, רבעון אחד אחרי זה, ברבעון הראשון של 2024, כבר הראנו איזושהי קפיצה חזרה של כמעט 15% ואחרי זה התקדמנו בהתאם לאירועים הגיאופוליטיים וכיוצא בזה. איפה אנחנו נמצאים עכשיו? שואלים אותי מה המשק? חשוב לי להדגיש, רבותיי, הייתה פגיעה במשק. מה שאתם רואים בצד ימין זה התוצר שלנו, אתם רואים שאנחנו בקצה, הקו למטה הוא בערך 3.5% מתחת לקו המקווקו, זה איפה שהיינו אמורים להיות אילולי המלחמה. 3.5% לפעמים נשמע מספר קטן, אבל זו בערך הצמיחה השנתית של מדינת ישראל, גרוסו מודו, אני לא מדבר כבר על כל מה שקרה עד אז. אנחנו צופים שבתחזית לשנה הבאה תהיה צמיחה יפה של 5.2% ולאחר מכן 4.3%, זה קצת קשה לראות מפה, אבל אלה הברים הכתומים הללו. מצד אחד הייתה פה פגיעה, אי אפשר להתעלם מזה, תכף אני אדבר מה אני חושב עם הגורמים המרכזיים לזה ומצד שמאל, רבותיי, המשק פועל, אתם רואים פה את כרטיסי האשראי - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> נתנו לחברי הכנסת כרטיסי אשראי, לכן זה עולה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> זה כל המשק, ועם כל הכבוד לחברי הכנסת, אתם לא כנראה תשפיעו בעצמכם על הקו הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? בתקציב טוב משפיעים, אם היינו יכולים לקבוע אותו. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> תקציב, כן. אני חושב שהוא התכוון למשהו אחר. אבל אתם רואים שאנחנו מעל קו המגמה, שני ה"וי" זה תחילת המלחמה ועם כלביא. חשוב להבין שלאורך כל התקופה יש פה משק עם פעילות ערה ועם ביקושים ערים, זה יתחבר אחר כך לנושא האינפלציה וכיוצא בזה. נשאלת השאלה למה אנחנו בכל זאת בפער של 3.5%? אתם מבינים שבתחילת האירוע היה שאט-דאון של המשק, היו טילים גם אז וגם בעם כלביא, זה הסבר ראשון. אבל מעבר להסבר הזה יש בעצם שלושה גורמים שאם היינו הולכים על קפה ומתדיינים על זה היינו אומרים שפעם אחת חסרים עובדים, פעם שנייה חסרים חומרים כמו מלט מטורקיה וכיוצא בזה ופעם שלישית אשראי. מה שאני רוצה להראות עכשיו, זה שכמעט הכול זה נושא העובדים, אלה השקפים הבאים. האם נסגר האשראי במשק, לשם אנחנו הולכים. שוק העבודה - בצד שמאל זה נושא האבטלה ואתם רואים שהאבטלה היא במימדים מאוד נמוכים. באמצע אתם רואים את המילואים, הקו הכתום, כמובן שהוא עלה בצורה מאוד גבוהה, הוא עדיין בהיקפים יותר גבוהים מלפני המלחמה, אבל כשאני אדבר על החלטות הריבית האחרונות, אתם רואים בקצה את הירידה האחרונה מאז הפסקת האש והקו הכחול זה עובדים זרים, שמורכב מפלסטינים ועובדים זרים שהם לא פלסטינים. אתם רואים את הירידה העצומה בהתחלה ולאט לאט מעין חזרה מסוימת, זה החוסר במשק, הוא לא יכול לייצר בדיוק את מה שהוא ייצר קודם לכן. בצד ימין אתם רואים את שיעור התעסוקה, אני רוצה להצביע על הקפיצה הגדולה בקצה מאז הפסקת האש. אני אחזור לזה כשאני אדבר על התמורות שחלו מאז הפסקת האש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הכוונה לשיעורי התעסוקה? שיעור האבטלה ברור לי, אבל מה זה שיעורי התעסוקה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שיעור התעסוקה מכלל האוכלוסייה, אלה שמועסקים, עובדים. זה עוד אינדיקטור לשוק עבודה הדוק שאנחנו מסתכלים עליו, כמות המשרות הפנויות לעומת המובטלים, כשהוא נמצא מעל אחד אנחנו קוראים לזה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, מה הפער שלנו היום מבחינת עובדים זרים? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> קודם כל המשק גדל, אז יכול להיות שהוא צריך עוד יותר ממה שהיה פעם שעברה, צורך יותר קשה לי לומר, אתה רואה שם שהיינו בתחילת הדרך כ-270 ואנחנו היום בערך מתקרבים ל-240, 250, אבל אנחנו כנראה צריכים עוד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כולל עובדים פלסטינים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שהכניסו אז היו לא חוקיים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הלא חוקיים לא נספרים. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אתה רואה את המשרות הפנויות למובטלים ובצד ימין אנחנו רואים, אפרופו משכנתאות, את הנושא של השכר, השכר עלה במונחים שנתיים מעל 5%, אבל גם בקצה אנחנו רואים התמתנות. אז כדי לסבר את האוזן, לאורך התקופה חסרים עובדים, שוק עבודה מאוד הדוק, אבל בקצה, מאז הפסקת האש, ירידה בקצב עליית השכר, חצי אחוז קפיצה בשיעור המועסקים וחזרה של מילואימניקים. אני רוצה לדבר על שני הגורמים האחרים, בצד שמאל זה סקר עם מנהלים ו-CFO ששואל אותם אם יש להם מגבלה על חומרים, חומרי גלם וכיוצא בזה? למעט ההתחלה, ברוב הדברים אנחנו נמצאים ברמות שהם לפני המלחמה. בשקף האמצעי זו אותה שאלה לגבי מגבלות אשראי, רואים שאין פה שום דבר שצועק לעיניים שיש פה מגבלות. בצד ימין אני מראה את קצב גידול האשראי, בכחול הבנקאי ובאדום החוץ בנקאי, עלה על פני זמן בצורה כמעט אקספוננציאלית. זאת אומרת, הגורמים לכך שאנחנו ב-3.5% פער הם בעיקר מצד שוק העבודה ולא מצד שני הגורמים הללו. עוד דבר שמראה על חוזקות של המשק, אנחנו שומעים הרבה על האם יש פיגורים וכיוצא בזה, NPL זה חדלות פירעון, פעם אחת זה בחיתוך ענפי, פעם אחת זה בחיתוך אחר, אתה יכול לדמיין שאנחנו כל הזמן מנטרים, האם אנחנו רואים פה איזשהו גידול בנושא של שיעורי פיגורים או חדלות פירעון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בדרך כלל מדובר על 40,000 עסקים שנסגרים בשנה. בשנת 2024 או 2025 דובר על מעל 60,000, איך זה בא לידי ביטוי פה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> בעסקים קטנים וזהירים אנחנו כן רואים קצת יותר עלייה, לפעמים יש גלים של רישומים שהם שונים. אבל אם אתה מדבר עם המערכת שנותנת אשראי כמו שהם עוקבים, אנחנו לא רואים כרגע משהו שנראה מאוד שונה ואנחנו גם רואים עסקים שנפתחים כנגד זה. אז יש תנועה פנימה ויש תנועה החוצה. אני רוצה לדבר על הנושא של הייצוא והיבוא. נתחיל עם היבוא, היבוא צנח בצורה מאוד גדולה עם תחילת המלחמה, בין היתר היכולת להביא מוצרים וכיוצא בזה. דיברתי על זה שהביקושים היו ערים מצד אחד ומצד שני, לא יכולנו לייצר את כל מה שרצינו, אז איך משלימים את הפער? ביבוא. אתה רואה שהיבוא, בעיקר מוצרי צריכה, עלה על פני זמן בצורה מאוד גדולה כדי ליישר פער. בצד ימין אנחנו רואים את הייצוא ובכתום זה ייצוא השירותים, רואים שדווקא בתקופה האחרונה הוא ממשיך לעלות בצורה מאוד יפה. גם יצוא הסחורות בכחול, למרות כל מה ששומעים לפחות נכון לעכשיו, מראה יציבות ואפילו עלייה. נתון נוסף שאני מאוד סומך עליו, כי בנתוני החשבונאות הלאומית יש אומדנים וסטטיסטיקה, בנושא של המיסים, מה שאני קורא לו הארד דאטה, המיסים מאוד חזקים. פה צריך להיות זהיר, חלק מזה זה מהחוק על הרווחים הכלואים שנתן פה בוסט. לא הכול יישאר איתנו לעד, חלק זה וואן טיים. לכן אי אפשר לבנות על זה לאורך זמן. אבל יש פה משהו שמראה על החוזק ועל העמידות של המשק, לאורך כל התקופה אתם רואים פה את המיסים, למעט תחילת המלחמה, שהם מעל קו המגמה. שוק הנדלן - בצד שמאל בירוק אפשר לראות את כמות הפלסטינים שעבדו, שהיו מאוד דומיננטיים. רואים איך שהם נמצאים פחות ופחות שם. רואים שלמרות מה שנאמר, שישראלים לא ייכנסו לענף הזה, אפשר לראות בכחול איזושהי עלייה, כולל זרים. בתחילת האירוע רואים שהיה שאט-דאון בענף הזה, גמר בנייה והתחלות בנייה באדום ירדו לחלוטין. אבל בקצה יש גמר בנייה גבוה והתחלות בנייה ברמה מאוד גבוהה. יש מלאי דירות גדול והתחלות ואני תכף אומר איך נסגרה השנה מבחינת שיווקים של יחידות דיור מול רמ"י. אחד החששות היה שטוב, יש מלאי דירות, רואים קצת פחות עסקאות, הקבלנים לא השתתפו ואז נראה עצירה בהמשך הדרך, אבל יחידות הדיור השנה הסתיימו ב-42,000, אפילו מעל מה שהיה ב-2024. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מרמ"י? או נמכרו? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שיווקים מרמ"י, אתה מוסיף על זה את השוק הפרטי ואת פינוי בינוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה בשוק הפרטי? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> תגיע בערך ל-70,000 בשנה, שאלה מספרים יפים. לגבי המחירים, רואים שבתחילת המלחמה, כאשר אנשים מבינים שאם השוק נעצר מבחינת בנייה, יש סיכוי שהמחירים יעלו. אם מספיק אנשים חושבים ככה ועוד בתחילת המלחמה חשבו שהמלחמה לא תיערך שנתיים, הם נכנסים לשוק, אומרים שהם לא רוצה לפספס את הרכבת הזאת. מספיק אנשים עושים את זה וזו הופכת להיות נבואה שמגשימה את עצמה והמחירים עולים. זה מה שאתם רואים בתחילת העלייה בתוך החלק האפור וכמובן היו גם מבצעי המימון של הקבלנים. המלחמה התארכה, אי הוודאות התמשכה, מלאי הדירות גדל וראינו שזה נהפך לשוק של קונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> היו פרסומים גדולים של חברות קבלניות שאומרים אנחנו מבטחים אותך על ירידת מחיר דירה וכל מיני דברים מהסוג הזה, זה דבר שלא היה אף פעם, לפחות מאז שאני עומד על דעתי. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אתה צודק. היה את מבצעי הקבלנים של 20:80 ואנחנו נכנסנו לזה בעיקר בכובע של הגנת הצרכן, של אנשים שעלולים להיכנס לעסקה, לקחו את מה שהם קיבלו מהמילואים, שמו ולא עברו אפילו בבנק לחיתום. לכן הגבלנו, כשקבלן עושה פרויקט שלם, היסטורית היו בפריסייל כאלה הטבות, אבל זה הפך למשהו גדול מדי ולכן הגבלנו את זה קודם כל בראייה הזאת. עם זה, הקבלנים באים עם כל מיני הטבות אחרות, שאחת מהן הזכרת וראוי שאנשים יבינו בדיוק למה הם נכנסים. אנחנו כמובן ממשיכים לנטר את השוק הזה, האם נוצרים פה עסקאות - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אם אפשר רק להתייחס - - - << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> מה שאתה רואה בצד שמאל זה מה שדיברתי עליו, השיווקים המוצלחים של יחידות דיור. מה שאתה רואה בכתום, זה המשכנתאות, אתה רואה שהם ברמה גבוהה, בין 9 ל-10 מיליארד בחודש ומה שכן ראינו, איזושהי ירידה בתחום העסקאות. בצד ימין, בניגוד לשקף הקודם שהראיתי לך את הפיגורים ואת הבעייתיות בפיגורים בצד העסקי, פה אתה רואה את זה בתחום המשכנתאות. רואים שוב פעם שאין בראיה ארוכת טווח, אין עלייה מהותית, אם בכלל, בפיגורים בתחום המשכנתאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה רואים את הסיפור של ה-20:80 כי עכשיו הבועה הזאת מתחילה להתפוצץ. עברו שלוש שנים ועכשיו הם צריכים או לממש את הזכות שלהם לבוא ולגור כי הם מקבלים דירה, או שהם צריכים למכור אותה. איך רואים את זה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> ינון, בוקר טוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ינון הפך לסבא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה טוב לכלכלת ישראל. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> ופחות לצבא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לעם ישראל. בעם ישראל יש לא רק צבא, יש יהדות, תורה וגם צבא, הכול ביחד. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> מזל טוב. קודם כל מהסיבה הזאת נכנסנו בכלל לנושא של העסקאות האלה וכמו שאתה אומר, אנחנו גם מנטרים את השוק הזה להתפתחות מספיק גדולה של נושאים אחרים. אתה צודק פה ושם ראינו ביטולים כאלה ואחרים, אבל זה בשוליים כרגע, זה באמת בשוליים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשהייתי עורך דין, מה שהתעסקתי בו בעיקר במשך הרבה מאוד שנים זה תכנון ובנייה. אני בקשר רציף עם הרבה מאוד אנשים מהתחום, עם הרבה מאוד יזמים וכולם בוכים על זה שאין עסקאות, על זה שיש עצירה דרמטית מאוד בעסקאות שלהם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דיור ביתי, מסחרי או בהכול? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביתי, דירות מגורים, אני לא מדבר על מסחרי. אני מדבר על מרכז הארץ, לא על פריפריה, שם המצב לדעתי יותר מורכב. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> נתחיל בסוף, יש הטרוגניות מאוד גדולה באזורים. רואים באזור הדרום אזורים מסוימים שממש פורחים. אנחנו רואים לדוגמה את נושא הפינוי-בינוי בתל אביב, שם זה חלש. אז זה מאוד שונה ואתה רואה שהעסקאות, ביחס לפיק שהיה בתחילת 2024, אתה רואה שם איזושהי ירידה. אבל אם אתה מסתכל על זה בפרספקטיבה ארוכת טווח, אתה לא רואה פה משהו סופר דרמטי, שוב, השוק עושה איזה שהם התאמות ולהתאמות האלה לוקח זמן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> עדיין מחירי הדירות גבוהים ביחס למשכורות. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> המחירים יורדים, התאמת המחירים זה תהליך בריא, זה משהו שחיכינו לו, בעיקר כשזה בא מצד הגדלת ההיצע. לכן היה לי חשוב להדגיש את הנושא הזה שלמרות הירידה בעסקאות שראינו פה בתקופה האחרונה, אנחנו רואים שהקבלנים מצליחים ורוכשים קרקע. כלומר שההיצע הזה לא ייסגר גם בטווח הנראה לעין, כי מישהו שרוכש קרקע בדרך כלל עובר להתחלות בניה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איך ישפיע המיסוי של אחוז וחצי על נושא הקרקעות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מס רכוש? לא יהיה, אל תדאג. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז מה יממן את הריווח של מס ההכנסה? זה אמור להיות המקור לריווח של מס ההכנסה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני איתך, חשוב לי לשמוע מה עמדתו של הנגיד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כמה זה בכסף מס רכוש? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> 7.5 מיליארד שקל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אז זה עוד חצי אחוז בגירעון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני איתך שאני רוצה שזה לא יהיה, אבל חשוב לי לדעת מה דעתו של הנגיד. נשאיר את השאלה לאחר-כך. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס כרגע לנושא המיסוי, מה שיותר חשוב לי לומר, אנחנו רואים פה כרגע מלאי דירות, אנחנו רואים היצע שכנראה ימשיך לפי השיווקים וכמו שאתה מתאר לעצמך, אנחנו מנטרים כמובן גם את הנושא של הקבלנים ויכולת העמידות שלהם ואנחנו לא רואים כרגע באופן כללי קשיים בנושא הזה. אני רוצה לעבור לצד הפיננסי של הכלכלה, מה שאתם רואים פה בכחול זה תל אביב 2035. בכתום אתם רואים את ה-SNP500, אתם רואים שלאורך כל 2023 היינו בפיגור והקווים האלה, הם האירועים הגיאו-פוליטיים ששינו את השיפוע של הקו הכחול. דבר ראשון, ביפרים, דבר שני, עם כלביא ודבר שלישי, הפסקת האש. אתם רואים שהאירועים האלה היו מלווים בהתחזקות או בביצועים, אפילו ביצועי יתר של הבורסה פה לעומת חו"ל. אותם אירועים גם קשורים באופן הדוק לפרמיית הביטוח, שאנחנו כאזרחים וכמדינה משלמים על האג"ח הממשלתי הדולרי. זה נקרא CDS. לפני שבעה באוקטובר, היינו פחות או יותר משיקים לקו האדום שזה ארצות הברית, קפצנו מ-60 ל-145, זה המשיך לעלות מעט מתחת ל-160 ואז אתם רואים מהביפרים ירידה, עם כלביא עוד ירידה ואחרי הפסקת האש עוד ירידה. היום אנחנו בסביבות ה-70 מתקרבים לאיפה שהיינו לפני האירוע של שבעה באוקטובר. זה כמובן משקף את מה שהשוק אומר, אנחנו במצב גיאופוליטי הרבה יותר טוב. בצד ימין זה ההפרש בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי, זה פחות או יותר משקף את מה שאנחנו רואים ב-CDS. לגבי השקל, יש את ה-CDS באפור, את אותה פרמיית סיכון, כדי לא לשים יותר מדי, לא שמתי את פה את ה-SNP או את נסד"ק, כי אחרת זה קשה לשים לב, אבל מה שאתם רואים זה שבשנת 2023 למרות שה-CDS לא כל-כך עלה, בכל זאת ראינו פיחות של השקל. אחרי זה אתם רואים את ההיפרדות של הקו הכחול מהקו האפור באופן כללי, זה הפיחות הראשוני שחל בשקל בשנת 2023. עוד קפיצה של השקל אני זוכר בדיוק, ביום שישי, ששה באוקטובר, ב-23:00 בלילה, כשנסגר בניו יורק הדולר היה 3.86, הוא עלה עד 4.08 במהלך החודש הראשון של המלחמה ולאחר מכן נע ונד בין 3.6 ל-3.8. כמו שרואים את אותן התפתחויות גיאופוליטיות בקו האפור, אנחנו רואים את התחזקות השקל, שמשקפת בין היתר את הדברים המאוד פונדמנטליים של המשק הישראלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה אתה משווה את זה רק לדולר ולא גם למטבע האירופי? בסוף עם ארצות הברית יש סיפור גדול, עם המכסים שמערער את הדולר בכל העולם. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> נכון, אם תסתכלי לדוגמה על סל המטבעות שנקרא DXY, זה מין סל שהרבה מסתכלים עליו, הוא כולל את אירופה, הדולר הקנדי ועוד כמה מטבעות, אז אתה רואה שגם הם התחזקו מאוד ביחס לדולר. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך להגיד את זה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> הרבה ממה שאנחנו רואים בעיקר בשבוע, שבועיים האחרונים, הוא החלשות של הדולר, שקל קצת בולט, אבל בגדול זה יותר היחלשות הדולר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אבל יש פה פגיעה בייצוא במידה מסוימת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והאם אתה מתכוון לטפל בנושא הזה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זו תמיד ההתנגשות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה העמדה שלך ביחס לזה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לפחות עד הנתונים מלפני חודש וקצת, אנחנו רואים שהייצוא גדל למרות שהשקל מתוסף כבר בתהליך למשך שנה. הנושא של שוק המט"ח והנושא של כלי המט"ח הוא אחד מהכלים של הוועדה המוניטרית, אבל אנחנו מסתכלים על הנושא של המט"ח בעיניים של תרומתו ליציבות מחירים, אינפלציה ולתפקוד של השוק. תכף אדבר על תפקוד השוק, מה קרה בתחילת האירוע של המלחמה. אנחנו כמובן כל הזמן בוחנים את הנושאים הללו בראייה הזו, הוא כלי אחד מיני רבים ואנחנו בוחנים מה לעשות, אם לעשות ומתי. נכון שעברו יותר משנתיים, אבל אני רוצה להגיד מה עשינו בתחילת האירוע הזה כי חשוב להבין שבשווקים יודעים מה בנק ישראל יודע לעשות כשצריך לעשות. בתחילת האירוע, בשבעה לאוקטובר כשעוד היו פה יריות, היינו צריכים להחליט האם בכלל ביום ראשון זה יום עסקים? החלטנו שמאוד חשוב לפתוח וזה נפתח. ביום שני תשעה באוקטובר, ידענו כבר לפי אסיה שהשקל יספוג, בפעם הראשונה הודענו על מכירה לפני פתיחת המסחר של עד ל-30 מיליארד דולרים ואספקת נזילות. כשאני מדבר על תפקוד השוק, זו בדיוק הנקודה. הפוקוס שלנו לא היה להגן על שער ספציפי, אלא לוודא שיש נזילות ושהשוק מתפקד. ראינו שהוא עלה מ-3.86 ל-4.08, אבל הוא עלה בצורה סדירה. הפעולה הזאת הייתה חשובה כי היא הביאה להרגעת השוק, לא רק מט"ח, אלא הייתה לה גם השפעה חיובית על שוק האג"ח ושוק המניות הישראלי. זה היה צעד חשוב לאין ערוך. ב-13 לאוקטובר, אם אני זוכר נכון את התאריכים, מיד באותו שבוע כל מנכ"לי הבנקים חושבים מה עושים עם אנשים שיצאו במצב של הלם מעוטף עזה והרבה אנשים שלקחו את הקיטבג שלהם ורצו לחזית, מה עושים עם המשכנתאות שלהם? עם ההלוואות שלהם? זה מראה לך מה הייתה החשיבה אז. יצרנו מתווה שבו דוחים את כל התשלומים האלה עבור שלושת החודשים הבאים ולהחזיר לשלם אותם שנה אחרי זה ללא עמלות וללא ריבית. המתווה הזה הוארך עוד שלוש פעמים לשנה שלמה, התווספו אליו מפוני הצפון ואני שמח לדווח ש-99% מאלה שהיו בתוכנית הזאת חזרו לשלם ב-good standing. זה היה סיוע נקודתי מאוד חשוב בנושא הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דילגת על השקף של הריבית, של שער הדולר. השאלה היא האם בכוונתכם להתערב או לא בנושא הזה? או האם הבנתי מתשובתך שכרגע לא, בגלל שהייצוא גדל? חשוב לי רק לסגור אותה, כי היא נקודה מאוד דרמטית. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני אף פעם לא מתבטא באופן מפורש מה הבנק עושה, מתי ואיך. העקרונות שלנו הם שברור שכלי המט"ח הוא אחד מיני כלים רבים של הוועדה המוניטרית, אבל הוא כלי שאנחנו משמישים אותו לטובת הראייה שלנו של יציבות מחירים ותפקוד השוק, כאשר אנחנו כל הזמן מנטרים את הנושאים הללו ויודעים להפעיל איזה כלי שאנחנו צריכים לטובת - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את התשובה, זה פוליטיקה גבוהה. אפילו אני לא הבנתי. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כי הוא לא יגלה לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תגיד בפשטות, עוד לא החלטתי, או משפט כללי כמו: אנחנו מפעילים את סמכויותינו. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> ברור לנו ששקל מתוסף מאתגר יצואנים, יחד עם זה הראיתי לך את השקף על היצוא. דבר שני, מבחינת המדיניות שלנו, המדיניות שלנו היא בראייה של כיצד השקל ושאר חליפין משפיעים על נושא יציבות המחירים ועל תפקוד השוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ראינו שפרמיית הסיכון שלנו ירדה והמצב הגיאופוליטי השתפר. בנושא של דירוג האשראי, הרי ספגנו כמה וכמה הורדות דירוג ב-2024, האם צפויה לדעתך בקרוב החלטה להעלאת הדירוג? שאלה שנייה, מה דעתך על חוק מיסוי הבנקים שיש היום בחוק ההסדרים? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני בטוח שנגיע לזה בהמשך. לגבי השאלה הראשונה, אני לא רוצה להתנבא מה חברות הדירוג יעשו, אבל אני חושב שהן רואות שהכלכלה עובדת, הן רואות גם מה השווקים אומרים על הכלכלה והם יצטרכו להתייחס לזה. חזרתי ואמרתי לגבי שער החליפין ויכול להיות שאם יש פה איזה שהן בעיות נקודתיות, זה דווקא לא בצד המוניטרי, זה דווקא בצד הפיסקלי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זאת אומרת? אם יש בעיות בנושא של השער היציג זה בנושא הפיסקלי ולא במוניטרי? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> הרבה מהדברים שאנחנו עושים, כלי הריבית או כלים אחרים הם לפעמים מאוד רוחביים ודברים נקודתיים, אפשר לפעמים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כאילו לסייע ליצואנים במקום להתערב? רציתי לדעת שהבנתי אותך. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> מגזר ההייטק - אין ספק שזה הקטר של המשק, אתם רואים את החשיבות שלו בשקף. כשאני מדבר עם משקיעים מחו"ל זה מאוד חשוב, אתם רואים ששליש מההכנסות, מעל 50%, מהייצוא. יש פה משהו מדהים, אתם רואים את שיעור הגיוסים בישראל לתל"ג לעומת ארצות הברית שזה באדום, כדי לקצר, זה משהו שאנחנו עוקבים אחריו כל הזמן. בתחילת המלחמה, היו פה חששות, אתם רואים באמצע שזה ירד מאוד, אבל תסתכלו על שלושת הרבעונים האחרונים, אנחנו רואים שלושה רבעונים מאוד מאוד חזקים של VC מאני שחוזר ובא לישראל וזה חלק מהחוזקה שהמשק ומגזר ההייטק מראים. למה מגזר ההייטק חזק? פה אני רוצה להשוות את זה ל-2001 עם האינתיפאדה השנייה, אם תסתכל בהיסטוריה המודרנית של כלכלת ישראל, זו הייתה בעצם הנפילה הכי גדולה בתל"ג לנפש. אז מה שונה בכל זאת? ההייטק כמעט ברובו היה בטלקומוניקציה, בחברות בלי מוצר, מה שנקרא dream companies. הביזור היום הוא מאוד גדול, כולם מבינים שאנחנו ממש מובילים בנושא הסייבר, אבל אנחנו מאוד טובים במד-טק, אנחנו טובים בפינ-טק, בכתום האחר הזה, אתם מבינים שיש גם דברים של ביטחון שכמובן יש לו הזמנות גדולות ואתם רואים בצד שמאל של-60% מהם יש איזשהו מוצר, אלה לא חברות מו"פ. חשוב שישראל תמשיך להשקיע במו"פ, רואים את המחקר ופיתוח בישראל כמה הוא גדול וברובו הוא השקעה פרטית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי השקעות במו"פ, אתה מודע לזה שיש בריחת מוחות דווקא בנושא של המו"פ? יש הגירה ומאזן שלילי של מדענים, של השכבה הדקה שבעצם מובילה קדימה את המחקר והפיתוח של ישראל כבר שנתיים ברציפות. רציתי לשאול מה אתה חושב על המגמה הזו? האם בכלל זה אתם, בנק ישראל? או רק ממשלה? האם יש בידיכם כלים לטפל בנושא הזה? גם המגמה המאוד מדאיגה שמעל 50% מהסטארט-אפים נרשמים בחו"ל, שאלה המיסים של השנים הבאות, זו מגמה שלמעשה התהפכה משנת 2021. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> הנושאים שהעלית הם חשובים. אנחנו כמובן רוצים לשמור את הכוחות ואת המוחות. זה אקו סיסטם שלם שמתחיל באוניברסיטאות ועובר בצבא ובעוד כל מיני גופים. זה בוודאי לא בצד המוניטרי או משהו כזה, צריך לבחון מה הם הגורמים שהעלו את אותה הגירה שלילית שעליה דיברת ואת הנושא של הרישום בחו"ל, כמובן שאנחנו מעדיפים שהם יירשמו בארץ וה-IP יהיה בארץ. פה צריך לעשות חריש עמוק ולעשות מאמצים, אם זה מיסויים, אם זה הטבות או נושאים אחרים, כדי שלא נראה את הזליגה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גם בתקציב, יש כזה מהלך עם קרנות גידור. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יש מהלך עם קרנות גידור, יש מהלך נוסף חשוב - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לגבי השבת האנשים, מדברים על השבת עולים באופן כללי, לא מדברים ספציפית על טאלנטים בתחום המחקר והפיתוח. יש כאן קושי ואולי אתה, עם כלי הניתוח שלכם ועם היותכם גורם מחקר ברמה ארצית, תהדהדו את הנושא הזה ותובילו את הממשלה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יש את הנושא של קרנות גידור שהם פחות בנושא של VC, אבל פנו אלינו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מבחינת היקף פעילות בעולם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מדברים על המדענים, מדברים על החוקרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מדברת על - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> דברתי על זה, אתה פשוט אמרת שה-VC זו התשובה לזה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> עבדנו מול האוצר לנסות לטייב את הצד ה - - - כדי שיהיה להם תמריץ לבוא לפה ואנחנו מאמינים שזה צעד חיובי. צעד שני זה ועדת נגל 2 שדיברה על נושא ה-AI שהוא כמובן מאוד חשוב, זו בעצם המהפכה הכי מהירה שעוברת לנגד עינינו. שם יש גם בתקציב יש איזושהי השקעה במחשב שייתן שירות עם כוח מחשובי מאוד גדול - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לאקדמיה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> לא רק לאקדמיה, גם לחברות פרטיות, כי להרבה חברות פרטיות אין את היכולת לייצר מה שנקרא מעבדה בפני עצמה, אבל הם צריכים את השירות שלה ולכן הדבר הזה מאוד חשוב. אחת השאלות שנשאלתי זה איפה אנחנו ב-AI? זה שקף שלא הראינו בשום מקום, מתוך הגיוסים, בצד ימין בכחול אלה החברות שהם בדיפ-טק, אלה חברות שמאופיינות עם המון דוקטורים, חברות שרובן בתחומי ה-AI. בצד האפליקטיבי, את צריכה לחשוב על זה בשני מונחים - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רואה חברות בשלות יותר, לא סטארט-אפים , שם יש קושי. השאלה אם הוא נמשך? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו רואים פה אקו סיסטם אקטיבי בצד האפליקטיבי. ב-AI יש שני דברים: יש מה שנקרא ליבה, שם אתם שומעים את הנושא של דאטה סנטרס, אנרגיה ושפה בסיסית ויש את כל הנושאים של האפליקציות סביב זה. אנחנו רואים פעילות בנושא של המחשב על, בערך 70% מיועד לתעשייה ו-30% לאקדמיה, אנחנו מקווים שזה יקדם את זה. נושא האינפלציה - במדד האחרון היינו ב-2.6%. עד המלחמה היינו בתחתית של ה-OECD, מאז המלחמה, בעוד שבשאר המדינות האינפלציה ירדה, האינפלציה אצלנו עלתה. חשוב להבין למה היא עלתה? כמו שאמרתי, היו ביקושים ערים ובצד השני מגבלות היצע. זה שיעור ראשון בכלכלה, כשההיצע יורד והביקושים עדיין קיימים, המחירים פשוט יעלו. אנחנו רואים את זה גם בתחום של המדד לבלתי שכירים, כולל דיור, כולל דברים אחרים וגם המדד שמשקפת את הסחורות. אלה הציפיות קדימה לאינפלציה של 14 כלכלנים חזאים שאנחנו כל הזמן מקבלים מהם נתונים. אנחנו כרגע ב-2.6% ואנחנו אמורים להיות סביב מרכז היעד ברביע הראשון, בהנחה שהדברים יתרחשו פחות או יותר לפי איך שאנחנו מעריכים שהם יהיו. אלה לא התחזיות שלנו, אני לא מראה לכם את התחזיות הפנימיות, אבל הן לא רחוקות מאוד מהדברים האלה. אני רוצה להראות לכם איפה התחזיות האלה היו לפני שלושה חודשים, בספטמבר. זה הקו התכלת החלש. העמודות הן אותן תחזיות לפני הפסקת האש, או עם הפסקת האש. אני מצביע על הדבר הזה כי חלק טענו, מה השתנה? מה שהשתנה מאז הפסקת האש הם שלושה דברים מרכזיים: דבר ראשון, כמו שמיד ראיתם, האינפלציה עצמה ירדה. לא רק זה, אנחנו קוראים לזה סביבת האינפלציה, הציפיות לאינפלציה, בתכלת החלש זה היה מעל קו המגמה. דבר שני, השקל המשיך להתחזק והוא נותן כמובן המשך רוח גבית לכך שהאינפלציה תתמתן. דבר שלישי, במיוחד בהחלטה האחרונה, כמו שהדגשתי בתחילת דבריי, שלושה דברים קרו: מילואים - ירד, שיעור תעסוקה - עלה ושיעור העלייה, קצב השכר - ירד. הדברים האלה, שסביבת האינפלציה ירדה יותר לכיוון מרכז היעד, השקל המשיך להתחזק, זה נותן רוח לכך שברמת הסיכונים, הרי אתה אף פעם לא יודע בדיוק מה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז אתה בעצם אומר שככל שהמילואים ימשיכו לרדת ונצליח לגייס יותר מקורות אחרים אז גם האינפלציה תרד. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני רוצה להגיד יותר מזה, בתקופת המלחמה, כשפרמיית הסיכון כמו שהראיתי לכם, הגיעה ל- 150, 160, שער החליפין היה במקום אחר, האינפלציה וסביבת האינפלציה היו מעל 3% והיו לנו מגבלות היצע שלא נראו שהולכות ומשתחררות עם המלחמה, היה נכון, למרות כל הכאב במידה מסוימת, להשאיר את הריבית על כנה. רבותיי, הראיתי לכם בשקף השני מה המחיר במלחמות כאשר עושים צעדים פזיזים ומגיעים לאינפלציה, היפר אינפלציה ויש פה מספר אנשים שהם בגיל שלי לפחות ואולי זוכרים את שנות השמונים. אדבר בשמי, לא צריך להגיע למימדים האלה של 400%, גם אינפלציה של 7%, 8%, 9% פוגעת במשק בצורה אדירה. במי היא פוגעת? היא פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. לכן, למרות כל מיני אמרות פה ושם, הוועדה המוניטרית פעלה אך ורק על פי הקריטריונים המקצועיים. אני נפגש עם נגידים ועם משקיעים בכל העולם, זה שאנחנו נמצאים היום בסביבת אינפלציה של 2.5% או 2%, תלוי איזה מדד אנחנו נראה, עם פגיעה של ה-3.5% ורואים את ההשקעות במשק, הרבה שואלים אותי, what's the catch? ואני אומר להם שנרמלנו משהו, לציבור הישראלי ולמגזר הפרטי מגיע הרבה קרדיט. מגיע טיל מתימן, אנשים נכנסים לממ"ד ל-15 דקות ו-15 דקות אחרי זה אנשים בים, אנשים במסעדות ואנשים בשוק העבודה. זה משהו שקשה לתפוס למישהו שלא נמצא במדינה. המשק המשיך לעבוד ולכן אני מתבטא בכל מקום על החוסן והעמידות של המשק. יחד עם זה, בגלל הביקושים שהמשיכו להיות ערים לעומת מגבלות ההיצע ולעומת פרמיית הסיכון, החזקנו את הריבית איפה שהיא הייתה והורדנו אותה בדיוק בנקודה הנכונה לטובת האיזון הזה ואנחנו נמשיך לפעול בהתאם להתפתחויות של האינפלציה, להתפתחויות של הפעילות הכלכלית, כל הזמן לראות איפה הביקושים לעומת איפה ההיצע. אחד החששות היו שעם הפסקת האש, אולי הביקושים יתפרצו כמו שהיה אחרי הקורונה, לא, הם המשיכו להיות ערים, אבל הם לא התפרצו לרמות שהיו אחרי הקורונה ולכן באמת האינפלציה היא איפה שהיא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי השאט דאון לא היה ברמה כזאת, << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> נכון. אני רוצה לדבר על עלות המלחמה והתקציב. זה באמת מגיע לפתחכם וזה מאוד מאוד חשוב. אתם רואים מספרים שונים לפעמים מהחשכ"ל, לפעמים מאיתנו, אנחנו פשוט כוללים פה גם את שנת 2026. באופן כללי צריך להבין מה בדיוק אתה שם בעלות המלחמה, כי יש דברים שנקראים התעצמות ואנחנו כמובן שמים את שאר הסעיפים. זה בערך 13% תוצר. אני חושב שהשקף הזה הוא ההתגלמות של האתגר התקציבי. אנחנו עם הוצאות ביטחון גבוהות ואין מה לעשות, ביטחון זה חשוב מאוד לכלכלה, כלכלה זקוקה לביטחון, אבל גם ביטחון בסוף זקוק לכלכלה, יש ביניהם היזון חוזר. אתם רואים איפה אנחנו נמצאים לעומת ה-OECD מבחינת הוצאות ביטחוניות לתל"ג, גם אם לא נשאר ב-8% נרד חזרה לסביבות ה-5.5% זה עדיין מאוד גבוה. למטה בצד למטה בצד ימין אתם רואים את ההוצאות האזרחיות שלנו, שאנחנו נמוכים ביחס ל-OECD. אם היה פה מטרו כבר 20 שנה ואם היה פה מערכת חינוך שעובדת מצוין, אז היית אומר, טוב, אולי יש הוצאות אזרחיות נמוכות, לא כזאת בעיה, אבל אין לנו את זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש גם את הסוגיה המהותית של השוויון בנטל, זה גם נוגע בנושא של הביטחון. זה עולה כסף כל החגיגה הזאת, כשחצי לא משרתים. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אגיע גם לזה, אני כרגע מדבר בלבל הזה, את צודקת שלאירוע הזה יש גם משמעויות מקרו. אבל קודם כל זה האתגר, איך לקדם את החינוך, איך לקדם בריאות, איך לקדם תשתיות. בצד שמאל אתם רואים את היחס חוב-תוצר. הנתון האחרון שלנו של חוב-תוצר כרגע 68:6, לאורך כל המלחמה, כולל שיחות עם שר האוצר ועם ראש הממשלה וכיוצא בזה, בתחילת האירוע, כשהייתה אי ודאות מאוד גדולה, היום אנחנו בנקודה קצת אחרת, אז הממשלה, אני שמח להגיד, קיבלה את ההמלצות שלנו ועשתה אותן בתקופה קשה. עשתה התאמות פיסקליות של אחוז בערך בתקציב 2024 ושל 1.5% ב-2025. צריך להזכיר כי אנחנו פשוט שוכחים, ב-2024, כשעודכן 2024-2023 - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התאמות פיסקליות זה בעיקר מיסים, לפרוטוקול. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה שחלק אומרים תראה, מה שהראיתי לכם עם פרמיית הסיכון, יכולנו לא לעשות את זה. לא, באותה נקודת אי ודאות היה מאוד חשוב לשדר לשווקים שכן, יחס החוב-תוצר יעלה, זה חלק מההתמודדות עם הנושא הביטחוני, אבל יש לנו תוכנית עבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל כן אפשר לעשות את זה אחרת. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יש לנו תוכנית עבודה שיחס החוב-תוצר עולה. ב-2024 העריכו בתרחיש הבסיסי שהמלחמה תסתיים אי שם בחצי השני של 2024, בהתאם לזה עשו התאמות של אחוז. הרעיון היה יחס חוב-תוצר יעלה ולאחר מכן הוא יתחיל לרדת. הגענו לתקציב 2025 בקיץ של 2024, התרחיש הבסיסי של המלחמה גלש לתוך 2025 והיה צורך בעוד התאמות, היחס חוב-תוצר יעלה עוד ולאחר מכן כשהעצימות המלחמתית תרד. זה היה מאוד חשוב וטוב שהממשלה באמת פעלה בהתאם להמלצות גם שלנו וגם - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> של מה? לא להגיע ל-70%? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני נותן קרדיט פה, כי אני חושב שמגיע קרדיט. יחד עם זאת, בתוך קופסת המקרו הזאת שנעשתה ברור שאפשר היה לעשות, להתאמץ יותר - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פחות מיסים ויותר על חשבון על חשבון קיצוצים אחרים. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> - - בתחום מנועי צמיחה, בתחום של כל מיני הטבות - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> קצוצים במשרדים מיותרים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הצעד עצמו היה נכון, הדרך הייתה בעייתית. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כשאתה עושה זום אאוט, חשוב להבין, למרות השיפור הגיאופוליטי, את החשיבות של הצעדים האלה. זה מביא אותנו לתקציב 2026, לאורך כל התקופה הזו, גם בחו"ל, גם בארץ, גם בזום, כל הזמן היינו עם משקיעים וזה מה ששידרנו להם. יש לנו פה אחריות פיסקלית, הולכים לקראת כל הצעדים האלה ויש פה את מה שאני קורא לו inverted u shape - החוב עולה, אבל יש פה תוכנית לירידה. כרגע התקציב החל ביעד גירעון של 3.2%, עלה ל-3.6% ובסוף הערב הוא הסתיים ב-3.9%. ב-3.9% היחס חוב-תוצר לצערי לא יורד, אלא נשאר פחות או יותר איפשהו. בשנה שאנחנו צפויים לצמוח מעל 5%, היה צפוי להתאמץ יותר ולהוריד אותו. זה הקו הכחול, הוא מייצג את התרחיש הבסיסי כל עוד אנחנו לא עושים עוד התאמות מעבר לאיך שהתקציב נראה היום. מה שאתם רואים בקו השחור זה אם מעבר לזה מוסיפים את ה-300 מיליארד שקלים לעשר שנים שראש הממשלה דיבר עליהם כתוספת נוספת לתקציב הביטחון. הקו הכתום זה אם גם נושא ה-MOU לא יהיה בידינו. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איזה MOU? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> של האמריקאים. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אה, של הסיוע התקציבי. כלומר כרגע התקציב לא מפנים עוד 300 מיליארד שקלים של הוצאות ביטחון, בהינתן שהם אכן יתרחשו, החוב-תוצר עולה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> כרגע הקו הכחול זה בהתאם לתקציב הנוכחי - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שהוא לא משקף את המציאות. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> - - בהנחה ששאר הדברים האזרחיים והצבעים יישארו ברמה הנוכחית. הקו השחור שם על זה כתוספת את התוספת שעליה דובר וכיוצא בזה. זה בגדול התמונה, לא צריך לקחת פה כל מספר מאוד מאוד מדויק, אבל זה נותן תמונה לאתגר התקציבי כדי שאנחנו נראה שיחס החוב-תוצר, אנחנו מדינה שיש לה אירועים בכל זאת בתדירות שונה, לכן אותו מרווח פיסקלי ששירת אותנו כל-כך טוב בכניסה לקורונה ושוב כשהיינו ב-60% בכניסה למלחמה, לכן כל-כך חשוב לעשות את המאמץ הזה שנהיה ביחס חוב-תוצר שכן מתכנס, כנראה זה כבר יהיה בתקציב הבא. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה שאתה אומר הוא שבתקציב 2026 לא תהיה התכנסות ל-60%? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לא. אבל אני כן אומר שלמרות שהתקציב, הייתי רוצה לראות אותו עם יעד גירעון יותר נמוך ויותר נושאים שהולכים למנועי צמיחה וכיוצא בזה, צריך להעביר את התקציב, כי התקציב האלטרנטיבי של תקציב המשכי לאורך שנה, הפער שיהיה עם תקציב המשכי, כשנצטרך להתנהל כמעט תשעה חודשים עם תקציב המשכי, אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך. לכן, עם כל, עם כל ההסתייגויות שיש לי ממה שיש בתקציב שהוא סביב ה-3.9%, חייבים להעביר אותו וצריך להעביר אותו. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה מדבר על 3.9% בלי מהלך עם איראן. אם יהיה לנו מהלך עם איראן, אנחנו במקום אחר. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אתה צודק, זו בדיוק הסיבה שאני אומר שצריך לא לזלוג ולהעלות את יעד הגירעון בכך שיהיו הוצאות. כמו שאתה אומר, יכולות להיות לנו עוד הוצאות אם יהיו פה התפתחויות גיאופוליטיות ויש גם בצד ההכנסות כמה נושאים שהם בסדרי גודל, שהם לא לגמרי עדיין עם סטמפה. לכן גם סביב ה-3.9% יש איזה שהם אי-וודאויות ולכן צריך להעביר אותו בלי לשנות, לא את צד ההכנסות וגם לא את צד ההוצאות. דבר נוסף שחשוב שתראו, יש אתגרים בטווח הארוך, יש שקף אחד שממצה את הכלכלה הישראלית. מה שאתם רואים בכתום זה מדינות OECD, בכחול זה ישראל, הכול מנורמל לאפס ואתם רואים תשתיות תקן. לישראל יש תשתיות נמוכות, זה מה שיחס ההון הציבורי אומר, שיעור העוני הוא גבוה. התוצר, למרות שבהייטק הפריון הוא מאוד גבוה, לתוצר הכללי שלנו אין פריון גבוה. בתור מישהו שהיה באקדמיה תקופה ארוכה, זה משהו שמאוד חורה ומאוד מטריד, שבציונים של מבחנים בינלאומיים, למרות שיש מצוינות בתחומים מסוימים, בצד שמאל יש פירוק של זה לאחוזונים ורואים שהחלשים ביותר שלנו, ה-10% הכי נמוכים, הם לאין ערוך יותר נמוכים מה-10% הכי נמוכים ב-OECD. לכן יש את הצורך לשקם את מערכת החינוך ולאתגר אותה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ב-10% אתה מדבר על הערבים והחרדים? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לא, זה לא רק ערבים וחרדים, יש גם פריפריה כללית. באופן כללי יש לנו אתגר גדול בתחום החינוך היום ועם מהפכת ה-AI ואם אנחנו רוצים שהמשק ימשיך לצמוח, אנחנו חייבים להשקיע בזה. הנושא הבא זה העולם של הדמוגרפיה. דמוגרפיה זה כמו שעון חול, אתם רואים שהחברה הערבית לא צפויה להשתנות, כולנו מבינים שהחברה החרדית, אפשר לשנות קצת את המספרים, גדלה לאין ערוך ואנחנו חייבים להביא לכך שיותר ויותר גברים מהחברה החרדית ייכנסו לשוק העבודה וייכנסו עם ידע, שגם ירוויחו. אתם רואים שהמשכורות שלהם נמוכות, הכול תלוי ביכולת החינוך, לימודי ליבה. בגדול, אותו קטר הייטק שמצד אחד הוא בין המובילים בעולם, חייב שעוד גורמים במשק יצטרפו לשוק העבודה ויצטרפו בצורה שהם יכולים לתרום למשק וזה מאוד תלוי בלימודי ליבה ולימודים בהמשך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה גם תלוי בחוק הגיוס, אם להם ללמוד אחרי שעות הלימוד שלהם תואר אקדמי, אז היציאה שלהם לשוק העבודה תהיה יותר מאוחרת. חשוב גם להגיד את זה שכבודו התנגד לחוק הגיוס. היה אחד מאצלכם שבא שם בוועדה ונתן לנו סקירה, לא חשוב שהוא לא ענה על השאלות, אז כשמדברים על חוק הגיוס, על גברים שצריכים לעבוד, שהייתה עלייה, אם עכשיו אנחנו מפסיקים להם את לימודי התואר, אין לי בעיה עם זה ברגע שזה החוק, אז זה בעצם מעכב. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אנחנו לא נכנסים כרגע לשאלות על הנושא של חוק הגיוס. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה כלכלה. מיד כשאני פותח את הפה אתה אומר שלא נכנסים לזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנגיד אמר שצריך להסתכל על הגברים החרדים שיצאו יותר לעבודה, לצורך העניין גם עם השכלה ועם לימודי ליבה. אגב, לא בטוח שלימודי ליבה כי הם עושים את ההשלמות האלה בלימודי התואר שלהם. כשאומרים לך עד גיל 26, מה שהיה אפשר עד עכשיו, לצאת וללמוד לימודים אקדמיים, עכשיו בעצם לא מאפשרים להם. זה החוק, זה בסדר, אבל אי אפשר להגיד מצד אחד ככה ומצד שני להתנגד לחוק, זה מה שאני מנסה להגיד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מאפשרים להם רק אם הם דוחים גיוס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא נכנס כרגע לעניינים של חוק הגיוס. מה לא ברור? << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה נותן נתונים מ-2022. האם יש שינוי ב-2024-2023 בקשר לגברים חרדים ונשים ערביות? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו נעדכן את זה, אבל כמגמה, אין פה שינויים גדולים. אני רוצה להבהיר את הדברים, בכל זאת אנחנו באים לפה פורמלית להציג את התקציב. אני רק רוצה לסכם את שתי הנקודות האלה, ברור לכולם שהנושא של שוק העבודה, גברים חרדים ונושא הגיוס, אלה נושאי מקרו היום וחייבים להגיע למצב שהם נכנסים לשוק העבודה ומוצאים את דרכם לטובת הקלה על הנטל בתחום הגיוס. אלה שני נושאים שיש להם השפעה כלכלית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצוין. עכשיו שאלה. יתרות מט"ח - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מזל שהנגיד חושב שזה קשור לכלכלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר'ה, נתתי לכם עכשיו שעה לדבר, אני מבקש שתי דקות. יש את הסיפור של חוסר נכונות של בנק ישראל להסב חלק מהיתרות לזהב. כשאתה מסתכל על הביצועים של מדינות ה-OECD, של ארצות הברית, של בנקים מרכזיים שהכניסו זהב ואתה רואה מה שזה עשה להם לעומת מה שזה לא עשה פה, זה פער עצום ובלתי נתפס. לא ברור לי כל כך הסטגנציה הזו וההתעקשות להישאר עם אותם מטבעות מסורתיים ולא להיכנס לתוך משהו שבנקים מרכזיים משמעותיים מאוד, לא זמביה, כבר הרבה שנים נכנסים אליהם ועושים מזה הרבה מאוד כסף. למה הדבר הזה לא קורה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> לאורך תקופה ארוכה לא מעט בנקים נסוגו מהזהב. הזהב כמובן עשה תשואה גבוהה בשנתיים האחרונות, אנחנו, הוועדה המוניטרית, כל הזמן בוחנים את זה, את השקלול של ההשקעות ושל היתרות. כמו שאתה יודע, אנחנו נמצאים לא רק בדולר, אנחנו נמצאים בסל מאוד גדול, עם תשואה במניות ובדברים אחרים. אנחנו כמובן בוחנים כל הזמן, כולל את נושא הזהב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם בוחנים, אבל אתה רואה שבארצות הברית עשו את זה, שהרבה מדיניות מה-OECD עשו את זה, שהם בתוך זה הרבה מאוד זמן. כשאתה רואה מה הם עשו במשך שנים, אז אתה רואה שהם עשו תשואה הרבה יותר גבוהה מאשר עשה בנק ישראל. זה שאתם בוחנים אני בטוח, אתם בוחנים הכול, אבל כשאתה מסתכל על מספרים בסוף, על שורת רווח בסוף, על תשואת הון בסוף, אתה רואה שפה יש ביצוע שהוא לא טוב, לא מיטבי. לא רוצה להגיד טוב לא טוב, אני לא מבין מספיק בשביל להגיד טוב ולא טוב, אבל אני יכול להגיד לך שכשאתה מסתכל על מה שעשו אחרים אתה רואה שיש פה איזה פער ולא ברור למה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אנחנו מנהלים את היתרות, יש להם מטרות גם בחוק. חלק ממה שהראיתי בתחילת המלחמה, אמרנו שנעשה עד 30 מיליארד, נמכור, השוק ניסה לבחון אותנו, אנחנו בין הבנקים הכי הכי שקופים בעולם, כל סוף חודש אומרים מה מצב היתרות, כמעט אין אף בנק בעולם שעושה את זה. בהתחלה חשבו שמיצינו את כל ה-30 מיליארד בתחילת המלחמה ויש שלא מיצינו, הבינו את המצב ובאמת השקל לאחר מכן תוסף עוד והשוק פחות או יותר נרגע. זה בצד של היתרות והניהול שלהם והקביעות שלהם בחוק, אני לא רוצה להיכנס לזה פה. אנחנו שולחים לכנסת במרץ את הביצוע של היתרות. אתם תראו שהביצוע היה ביצוע יפה. יש הרבה מניות, גם בתור מישהו שהוא איש מימון, שבחוכמה בדיעבד, הייתי אומר, למה לא השקעתי במנייה כזו או אחרת? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זהב זה לא מנייה. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> בסוף אנחנו מדברים על תשואה של נכסים. אני יכול להשוות את זה למנייה, אני יכול להשוות את זה לאג"ח. יש תקופות שבהן זהב עושה טוב יותר, אין ספק שבתקופות של השנתיים האחרונות, זה קשור לשיח יותר רחב על מעמד הדולר בעולם וכיוצא בזה. כמו שאמרתי, אנחנו קשובים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הניתוק של הדולר מהזהב היה לא לפני שנתיים. אתה רואה שמאז - - - << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שמעתי, עניתי, בנושא הזה, אנחנו כל הזמן בוחנים את כל הכלים, כולל מטבעות אלטרנטיביים ואני רוצה בכוונה להשאיר את זה בתשובה הזאת, בנקודה הזאת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> כי הנושא של מה אנחנו בדיוק פה עושים בניהול היתרות, זה משהו שאנחנו מדווחים עליו, זה מה שהוועדה המוניטרית עושה בהתאם לראייה שלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה רואה בעיה אם נקיים על זה דיון? זה לא טוב שזה יהיה פומבי הדבר הזה? אני שואל כי אני לא מבין. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני חושב שאנחנו בין הבנקים הכי שקופים בנוגע למה שאנחנו עושים עם ההשקעה של הכספים. בנק מרכזי הוא לא חברת גידור ויש לנו חוק וראייה של הכספים שאנחנו צריכים לשמור לכל מיני אירועים ואני חושב שאנחנו מתנהלים נכון, בכל מצב ובכל נקודה. יכולות להיות נקודות שבהן יהיה איזשהו נכס, זהב הוא אחד מהם, יכולת להגיד למה לא נחושת? למה לא משהו אחר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה לא רואה את הביצועים בבנקים המרכזיים האחרים כלפי הנחושת, אתה רואה ספציפית לגבי הזהב, זה משהו שמאוד בולט. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> רוב הבנקים המרכזיים האחרים, בכלל לא מושקעים בתחומים אחרים. יש מספר בנקים מובילים, אנחנו אחד מהם, שיש להם אחוז רזרבות גבוה. טוב שיש לנו את זה, הוכחנו הרבה פעמים מדוע צריך כל כך הרבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> על זה אין מחלוקת. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שבעה באוקטובר הוכיח את הנקודה הזאת ואת החסינות הזאת. חלק מזה חייב להיות מאוד נזיל לכל מיני דברים, אני פשוט לא רוצה לפתוח את הדיון הזה פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טוב, נעשה את זה בנפרד. נשמע את שאלות חברי הכנסת, בבקשה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני הנגיד, קודם כול תודה רבה לך על הסקירה. הנושא של בנק ישראל מאוד חשוב ליציבות הכלכלה ועצמאות הבנק מאוד חשובה, אז תודה לך ולכל הצוות. השאלה שלי היא האם יש רפורמות, לא האם, יש רפורמות בתקציב, שמדובר על מיסוי שלא יעבור, כי אם חנוך אומר שלא, אז הוא לא יעבור וגם אני איתו בקטע הזה. יש את הנושא של רפורמת החלה והפטור ממע"מ ועוד כמה דברים שנעשו. מאוד חשוב לי לדעת ממך מה לא טוב בתקציב? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בואו נרשום את השאלה מכיוון שקודם צריך פורמלית להציג את תקציב הבנק לשנת 2026 ואחר כך הוא יענה. כרגע רק נשמע את השאלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לאו דווקא מקצועית, לגבי הפרדה מבנית. לפני כ-20 שנה, בעקבות ההמלצות של ועדת בכר, הבנקים נאלצו למכור את ההחזקות בקופות גמל וקרנות נאמנות. עכשיו יש על הפרק איזשהו מהלך שהוא בעצם הפוך, שאפשרו למוסדיים לשלוט בתאגידים בנקאיים. האם זו מגמה? אני לא מבין את המגמה הזאת ואם זה יכול לפגוע גם ביציבות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא לשאול לגבי תקציב 2026? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תשאל מה שאתה רוצה. אמרתי לחבר הכנסת דלל שאני לא רוצה שהוא יענה לו ישר כי אני רוצה לרשום את השאלות של כולם, לתת להם להציג את התקציב, כי הם חייבים להציג אותו ואחר כך לענות. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הייתי רוצה לשאול על התקציב, על כל ה-1.5% הזה ועל הרפורמות בתוך התקציב - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא נגיע לזה עכשיו, יש לנו עשר דקות ואולי עוד עשר דקות על זמן המליאה וחייבים להציג את התקציב עצמו של בנק ישראל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה הנגיד, תודה רבה על ההצגה וכמובן על העבודה החשובה והאמינות הבינלאומית שהמוסד שלך בהובלתך מקבל. יש לי שתי שאלות: מס על הבנקים, מה עמדתך? עשינו הרבה דיונים פה בהובלה של הרב גפני, הבענו מורת רוח גדולה מאוד מהנושא של עושק הריביות וההתנהלות של הבנקים. האם אתה חושב שהמתכונת הראויה היא המס באופן שהוא כלול בתקציב הזה, שאיננו חוזר ללקוחות? מהן הסיבות להגירה השלילית ולבריחת המוחות לדעתך? והתייחסות לכספים הקואליציוניים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אדוני הנגיד, אני מאוד מעריך את העבודה שלכם כמובן, אבל יש הרגשה שאתם מאוד דואגים לבנקים ופחות ללקוחות או לאזרחים. הרווחים של הבנקים הם בסדרי גודל שאף אחד לא חשב שיהיה פעם דבר כזה. אני שמח על זה שגוף מרוויח, אבל מאיפה מגיע הכסף הזה של הרווחים של הבנקים? מאנשים קשי יום שהם לקוחות של הבנקים. כל פעם שאנחנו מנסים לעשות חוק, אתם מתנגדים, אתם לא מאפשרים לנו בטענה של יציבות המשק ויציבות הבנקים והחוזק שלהם. אני חושב שאתם צריכים לעשות חשבון מחדש, לא טעית במה שאמרת שלא טעיתם בכלום, אני חושב שבזה טעיתם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוזר במס על הבנקים, במקום לטפל בזה, זה חוזר להם במס על הבנקים, שזה יותר גרוע. עצרנו חקיקה משותפת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ראינו בתקציב הקודם של 2025 העלאת מע"מ. אנחנו רואים שרוב התקציבים להעלאת פיתוח לאומי, רוב התקציב של 2025 היה בנוי יותר על מיסים, לא על צמיחה. אנחנו רואים את זה גם בתקציב של 2026, המס הזה של 1.5% על הקרקע שאתה לא בונה עליה. רציתי לשאול, האם אתם רואים בתוך התקציב מנועי צמיחה - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שגם סמוטריץ לא יבנה עליה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הלוואי שזה היה "לא בונה עליה", לפי הנוסח הנוכחי זה עד טופס 4, גם על קרקעות חקלאיות, עזוב, נו, זה לא יהיה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אומר שגם שר האוצר לא יבנה עליה את התקציב. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה שמדאיג מהסקירה שלך, שנגיע לגרעון של 3.9% בסופו של תקציב הזה, לא לקחתם בחשבון גם את הנושא של ההתפתחות במזרח התיכון. אנחנו רואים שארצות הברית מזרימה כוחות אדירים לכאן, אנחנו כולנו מרגישים ורואים ושומעים בחדשות שהנושא של המלחמה עם איראן זה עניין של זמן. אנחנו לא רואים בתוך התקציב שום חבילה בצד למצב של שינוי המצב הביטחוני במדינת ישראל. כי אם ניכנס למצב הזה, אנחנו נצטרך שם כמה מיליארדים והם לא נמצאים בתקציב. לכן הייתי גם מציע לבנק ישראל, ברגע שיש תחזית של 3.9% גירעון לקחת בחשבון את המצב הביטחוני של מדינת ישראל שמשתנה כל הזמן, לא לקחתם את זה בחשבון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בבקשה, תקציב בנק ישראל עשרים ל-2026. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אעביר את רשות הדיבור לרואה חשבון נעים נג'אר, שמלווה אותנו תקופה ארוכה, עם ניסיון רב. הוא במועצה המנהלית והוא יתאר את תהליך בניית התקציב. << אורח >> נעים נג'אר: << אורח >> שמי נעים נג'אר, חבר המועצה המנהלית, יחד איתי נמצא מר מוטי בסר שהוא גם חבר המועצה המנהלית והנגיד, שהוא גם חבר המועצה המנהלית. המועצה המנהלית, בין תפקידיה לפי חוק בנק ישראל, זה לאשר את תוכניות העבודה ואת התקציב של בנק ישראל. במהלך שנת 2025 - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> המועצה המנהלית נקבעה כאן בוועדה. << דובר_המשך >> נעים נג'אר: << דובר_המשך >> נכון. התרגלתם לנוכחות של פרופסור שוקי שמש, שזו הזדמנות להודות לו על ההובלה של המועצה במשך שמונה שנים. הקדנציה שלו הסתיימה והמועצה בהובלתו עשתה צעדים גדולים לניהול תקין ופיקוח על ניהול תקין של הבנק ואנחנו ממשיכים את העבודה הזאת. התקציב שמונח בפניכם לבנק ישראל אושר בחודש דצמבר 2025 לאחר מספר ישיבות שבהן קיימנו דיונים מקיפים וממצים ועברנו על כל פרקי התקציב ותוכניות העבודה כפי שהם משתקפים מהתוכנית האסטרטגית של הבנק. אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"לית הבנק, גברת שולמית גרי, שתציג בפניכם את עיקרי התקציב. << אורח >> שולמית גרי: << אורח >> שלום לכולם. אני מתכבדת להציג בפניכם את תקציב בנק ישראל לשנת 2026, זה יהיה התקציב האחרון שאני אציג, אני פורשת בסוף פברואר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה ושיהיה בהצלחה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אצלנו בחירות עוד מעט. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> התקציב של שנת 2026 שמוצג בפניכם מביא לידי ביטוי את הצורך של הבנק ליזום ולשפר תוך עשייה מתמדת, אך גם לשמור על בסיס תקציבי מדויק, מהודק ואחראי. הוא מסתכם בכ-1.3 מיליארד ש"ח, זהו גידול של כ-32 שקל ביחס לתקציב 2025, גידול של 2.5%. הגידול הריאלי למעשה הוא גידול קטן מאוד לאור העובדה שאנחנו גם חשופים בתקציב שלנו לשינויים במדד שגדל בשנת 2025 ב-2.4%. תקציב ההרשאות להתחייב שלנו קטן בצורה משמעותית משנה קודמת בכ-7.5%. בעתודה אתם רואים גידול מסוים של כ-19% על מנת לממש במהלך השנה פרויקטים שעתידים להבשיל, לרבות פרויקט שאתם ודאי מכירים אותו - מאגר נתוני אשראי לעסקים. פרויקט נוסף של רב - - - במערכת זה"ב, יישום פרויקט הרחבת קודי זיהוי ועוד הרבה פרויקטים אחרים. אנחנו רואים גם גידול קטן בתקציב השכר בסעיפים שונים. אתם רואים את זה במטה וסיוע, בביצוע תפקידי הבנק ואתם רואים את זה גם במאגר וגם בקרן העושר, שם הוא מיוחס להם בפנים. הדבר נובע בעיקר מזחילת שכר בהמשך יישום של הסכם 2023 הכלל משקי, זה התקציב הזה. אתם רואים את מתווה האסטרטגיה שלנו, השנה גיבשנו בהובלת הנגיד אסטרטגיה חדשה לבנק ישראל. זו תוכנית שאמורה להיות חמש שנתית. הבנק מיפה בתהליך הזה את האתגרים הצפויים בשנים הקרובות ועל בסיס זה אנחנו בונים פה את התשתית הנדרשת למימוש האסטרטגיה. חלק מההשלכות של האסטרטגיה, אתם תראו בתקציב ההשקעות. למעשה האסטרטגיה הזאת עוסקת גם בליבת הפעילות של הבנק בתחום המוניטרי, הפיננסי והמקרו-כלכלי וגם בנושא של קידום המשאב האנושי, קידום חדשנות, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והתייעלות פנים ארגונית. האסטרטגיה הזאת תהיה העוגן שלנו לשנים הקרובות על מנת שאנחנו נקצה את התקציבים שלנו בצורה מיטבית בקידום המטרות של בנק ישראל. נחזור לסעיף ההשקעות, אתם רואים גידול של כמעט 22 מיליון ש"ח, 27.7% ביחס לתקציב של 2025 וזה כולל תקציבים לפרויקטים מרכזיים שאושרו לשנת 2026 לצד תקציב להשקעות שוטפות. אנחנו מקדמים בשנה הזו כ-47 פרויקטים חדשים, 12 חדשים ו-35 ממשיכים, ביניהם הקמת מוקד מרכזי לבנק ישראל על מנת להיטיב את השירות עם הלקוחות שלנו בכל החטיבות, בכל הנושאים. חיזוק מערך הסייבר, יש לנו השקעות לא מבוטלות שם, כולל הנושא של הבטחת שימוש בבינה מלאכותית, שזה נושא חם שנמצא על שולחנם של כולם, גם בבנק ישראל אנחנו נמצאים שם. קידום מאגר נתוני אשראי, כמו שהזכרתי קודם ועוד פרויקטים רבים אחרים, זה בעצם מנוע הצמיחה שלנו שאיתו נגדל ונשפר. יש עוד הרבה פרויקטים טכנולוגיים שקשורים למחקר וניתוח נתונים וכדומה, אבל אני לא אכנס לזה. תקציב הדפסת הכסף שלנו קטן בכ-3 מיליוני שקלים, כ-2.4% אחוז למול שנת 2025. הקיטון נובע מביקוש למזומנים במשק ומבוסס על מודל המלאי שלנו. במובן הזה לא היה צורך להגדיל אותו, השארנו אותו עם קיטון קטן. נעבור לסעיף התקציבי הבא, שזה ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל. אנחנו רואים פה גידול של כ-1.5 מיליון ש"ח ביחס לתקציב 2025. זו מחלקה בהקמה ומרבית הגידול נובע מעליות שכר של עובדי המחלקה. בשקף הזה אתם רואים קצת נתונים על הקרן מאז היווסדה בשנת 2023. נכסי הקרן היום עומדים על כ-2.5 מיליארד דולר וכוללים את התקבולים ממיסים על הרווחים מפעילות הגז. הקרן התחילה למעשה ב-2022, 2023 ואתם רואים את הנתונים עד 2025. הסכום שעבר בהקצאה שנתית לאוצר המדינה ב-2025 היה כ-52 מיליון דולר. הסעיף הבא זה שיתוף נתוני אשראי. כאן יש לנו קיטון בהוצאות של כ-4 מיליוני ש"ח, כולל שכר העובדים כמו שציינתי קודם ופרויקטים שונים שאנחנו מתכננים השנה הזאת. אני רוצה להראות נתונים איפה אנחנו נמצאים במאגר. אנחנו נמצאים פה בגידולים משמעותיים מאז הקמתו, 70 מיליון דוחות אשראי ונתוני אשראי מאז העלייה לאוויר. 60 משתמשים בנתוני אשראי ו-67 מקורות מידע. אנחנו בהחלט רואים גידול בשימושיות שלו בשנת 2025, בנתונים שנמצאים בצד שמאל. כבר היום יש מחקרים של בנק ישראל שמראים לנו את התרומה של מאגר נתוני האשראי להגברת התחרות ולשיפור תנאי האשראי לציבור. אנחנו רואים אמצעים מאוד מעניינים של מגמת שינוי בהרכב האשראי ובתנאי האשראי לצרכנים, הודות להקמת המאגר ורפורמות נוספות שבנק ישראל קידם. אנחנו רואים שהפרמיה על אשראי שמשלם לקוח שבוי - לקוח שבוי זה לקוח שמנהל חשבון בנק יחיד - הצטמצמה לחלוטין. נרשמה עלייה בשיעור ההלוואות הצרכניות שניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים. אם משווים לשנת 2020, כ-88% מיתרת ההלוואות הצרכניות היו במקור מהמערכת הבנקאית ובאפריל 2025 השיעור הזה הצטמצם ל-78% והמגמה הזאת תלך ותגדל. בנוסף אנחנו רואים גם שנותני אשראי חוץ בנקאיים נכנסים יותר ויותר לשוק המשכנתאות, מה שבעבר היה בשליטה בלעדית של הבנקים. נקודה אחרונה מעניינת, שיכולה להצביע על התחרות בשוק האשראי, השימוש הגובר בכרטיסי אשראי חוץ בנקאיים לעומת השימוש בכרטיסי האשראי הבנקאיים. אז צעדים איטיים, אבל אנחנו בהחלט רואים התפתחות איטית בעקבות צעדים שדווקא בנק ישראל נקט בעניין הזה ובעיקרם המאגר נתוני אשראי. מערכת נתוני אשראי לעסקים זה פרויקט שנמצא כרגע על שולחן התכנון שלנו, זה עבר בחוק ההסדרים, אבל יש לנו עוד דרך לעשות. כ-660,000 עסקים בישראל, מתוכם 99.5% עסקים קטנים ובינוניים, בהם למעשה מועסקים כ-60% מהמועסקים במשק והם אחראים ל-55% מהתוצר ול-64% מהמחזור הכספי. למרות התרומה המשמעותית שלהם למשק, אנחנו רואים שהם לא מקבלים אשראי בתנאים מיטיבים, לפעמים יש להם גם בעיה של נגישות לאשראי. חלק מהסיבה לפי הניתוחים שלנו זה פערי המידע, לכן נותני אשראי נוטים להקטין את הסיכון שלהם והם מעדיפים להשאיר את זה בבנקים. למעשה ההקמה הזאת היא הקמה חשובה, יקרה מאוד. זה הולך לעלות הרבה מאוד כסף לפי מה שאנחנו רואים היום. אבל אנחנו מאמינים שזה יאפשר תחרות משמעותית בתחום האשראי, גם לעסקים הקטנים שהיום לא מקבלים ייצוג מספיק מתאים. למעשה מי שדומיננטי היום בנושא של העסקים הקטנים והבינוניים זה בעיקר הבנקים ואנחנו רוצים לשנות את הדבר הזה. כשאתם מסתכלים על האשראי שנותנים הבנקים היום האשראי המאזני, סך האשראי לתאגידים עומד על 86%, כ-780 מיליארד שקלים ושיעורים אלה אפילו עולים לכיוון 90% כאשר מתמקדים בעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מתכוונים לאסוף את הנתונים האלה על התאגידים כולם, שיהיו זמינים לנותני האשראי ובפרט הקטנים שבהם, ואנחנו מאמינים שהסרת החסם הזה של המידע יגדיל את חלקם של נותני האשראי הקטנים ובפרט חברות כרטיסי אשראי שממש מחכים למאגר הזה על מנת שהם יוכלו להיכנס לתחרות וכמובן הלקוחות יהיו אלה שייהנו מהדבר הזה. כמה מילים על הנושא של גיוון תעסוקתי בבנק ישראל. כגוף ציבורי מוטלת עלינו אחריות משמעותית להוביל ולקדם את הגיוון התעסוקתי ולשקף בעצם את כלל החברה הישראלית על כל גווניה בקרב עובדי הבנק. זו אינה משימה פשוטה, בין היתר בגלל העובדה שאנחנו יושבים בעיקר בירושלים, יש לנו עוד סניף בתל אביב, אבל הבסיס נמצא בירושלים. הנושא הזה נמצא על סדר יומנו באופן שוטף, הוא גם הגיע למועצה המינהלית שלנו אחת לרבעון ואנחנו מדווחים על ההתקדמות. יש לנו גם ממונה על הנושא הזה של הגיוון ואנחנו עושים באמת מאמצים משמעותיים כדי לשפר, זה תהליך איטי. פה רואים נתונים לגבי המצב היום, למרות הפעילות המשמעותית, אנחנו רואים גידולים קטנים. אבל אם מסתכלים על זה בהיבט של חמש שנתי, אז בהחלט יש גידול יותר משמעותי. גדלנו ב-40% במספרים מוחלטים זה לא מאוד גדול, אבל השנה גייסנו כ-13.5% אוכלוסיות גיוון, זה להתרשמותכם. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה זה אוכלוסיות גיוון? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> זה גם עולים חדשים, חברה ערבית, העדה הדרוזית, הקהילה האתיופית, האוכלוסייה החרדית ועובדים עם מוגבלות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> באוכלוסייה החרדית, איך אתם בודקים שהוא חרדי? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> זו הצהרה. יש לנו עובדים שמצהירים שהם מהחברה החרדית, אז אנחנו מכניסים אותם לחברה החרדית, אני יודעת שישנם קריטריונים בחברה החרדית - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, הקריטריונים לא בחברה החרדית, יש קריטריונים בנציבות. פעם שאלתי אותם מה הקריטריונים? הרי יש את האפליה המתקנת, אז כששאלנו בנציבות, אמרו שהם מסתכלים על מי שלמד ביסודי בבית ספר חרדי. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> מעניין, אנחנו נבדוק את זה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם אותי זה עניין, לקחתי את זה למקומות אחרים ולא רצו לקבל את זה. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> נבדוק אצלנו את האוכלוסייה הזאת. נמצאת פה נורית שמובילה את נושא פעולות ההסברה והחינוך הפיננסי לציבור הרחב של בנק ישראל. יש הרבה מאוד פעילויות, שיתופי פעולה עם משרד החינוך. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא הבנתי מהסיכום שלך, את מרוצה מהגיוון התעסוקתי? << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> אני לא מרוצה באופן עקרוני. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש עליה בין 2024 ל-2025. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אסכם, תמיד אפשר להשתפר, אבל אם אתה מסתכל על המדדים, אתה רואה שאנחנו עושים עבודה טובה. << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי: << דובר_המשך >> תודה רבה. סיכום מצוין. קצת על החינוך הפיננסי כי זו פעילות באמת יפה ואם אני כבר נפגשת איתכם פעם בשנה, אז אני גם רוצה שתראו מה אנחנו עושים בהיבטים האלה. אנחנו משקיעים בקהילות שונות, יש שיתופי פעולה עם צה"ל, דברים מדהימים, כל מיני כינוסים וחינוך פיננסי. אנשים נמצאים בצבא ויוצאים מהצבא ולא מבינים בחינוך פיננסי וזה תהליך שאנחנו עושים בשנה, שנתיים האחרונות בצורה עצימה עם שיתופי פעולה רחבים. ישנם שיתופי פעולה עם משרד החינוך ויש לנו הרבה מאוד עבודה בחברה הערבית, גם הדרוזית וגם הערבית. ישנם שיתופי פעולה עם משרד החינוך בבתי ספר - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ביום חמישי יהיו בעוספיה, יעשו שם הדרכה פיננסית. << דובר_המשך >> שולמית גרי: << דובר_המשך >> הנגיד דיבר על זה, אז לא ארחיב בנושא של תפקוד בנק ישראל בתקופת המלחמה. עוד בשבעה באוקטובר הנגיד זימן ישיבת הנהלה, אנחנו כבר התחלנו לעבוד על הצעדים, גם בתחומים המוניטריים, אבל גם בהבטחה שבנק ישראל יוכל לעמוד בכל יעדי השירות שלו, כולל אספקת מזומנים למשק, כולל תפקוד של הבנק עצמו. עבדנו בחמ"ל שלנו ויצרנו הרבה מאוד מתווים לטובת הציבור בתחומי הבנקאות, האשראי והתשלומים, גם במערכת נתוני אשראי. דחינו דיווחים על מנת שלא יירשמו חלילה דיווחים בתקופה שאנשי לא יכלו בעצם להחזיר חובות כסוג של חיווי שלילי. למעשה באמת הבנק עבד בצורה מלאה לאורך כל תקופת המלחמה ואפילו בצורה יותר עצימה. זהו, תודה רבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הרב מקלב הייתה לך שאלה? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> גם שאלה וגם ברצוני להציף נושא שהשבוע היה עליו בכנסת דיון רחב מאוד. אדוני הנגיד, מעבר לכל ההערכות המקצועיות והכלכליות, המפקח על הבנקים מוביל תהליך להפסיק לשלוח לאזרחים הודעות בדואר ולהעביר הכול בצורה מקוונת כברירת מחדל. התהליך הזה אמור אולי לחסוך לבנקים אבל לפגוע ברבים מהאוכלוסייה שאין להם גישה למחשבים, אין להם מיומנות טכנולוגית ואין להם אוריינות טכנולוגית. הרבה חברי כנסת מכירים, כל אחד מהאוכלוסייה שלו, אנשים מבוגרים ואנשים מאוכלוסיות שונות, שזה ימנע מהם מידע בסיסי מחויב המציאות, לדעת מה מתנהל בחשבון. אנחנו מפקירים מיליון, אולי שני מיליון אזרחים, שלא יהיה להם מידע זמין ומידע שוטף. זה יביא להונאות ועוקצים מאוד גדולים לאנשים מבוגרים. חלק גדול מהאנשים, גם אנשים מבוגרים, נעזרים בהרבה דברים, חוץ מהנושא של הבנק. כאן הם רוצים לעקוב, לדעת מה קורה, אם הוא נתן צ'ק לעובד הזר, הוא רוצה לדעת כמה הוא הוציא וכמה הוא רשם שם, גם אם הוא נתן לו את זה בצ'ק פתוח. הוא רוצה לעקוב אחרי העתיד הכלכלי שלו, המיידי וגם העתידי. אם אתם מפסיקים לשלוח את הדואר, זה פוגע באזרחים, פגיעה ממשית ואני לא חושב שיש על זה ויכוח. ברירת המחדל לא נותנת את המענה, אם הוא צריך לבוא ולדרוש שישלחו לו בדואר, מה שאנחנו יודעים היום, שלא נעשה, אנשים גם את זה לא יודעים. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> חבר הכנסת מקלב, אני מכיר את הנושא, היה פה דיון. ברירת המחדל כרגע היא זו, אבל אנחנו פתוחים, יש שיח איתך כאמור - - << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> הוקמה ועדה על ידי ועדת הכלכלה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> - - אנחנו נעשה את ההתאמות הראויות כדי שהאוכלוסייה הרלוונטית לא תיפגע. << קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >> אם זו המסקנה אני קצת חושש ממנה, לא יכול להיות שהבנקים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הרב מקלב, די, זו אמורה להיות שאלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה קצרה של כן או לא. אדוני נגיד הכנתי מספר שאלות, אבל אני אשאל שאלה שנוגעת לתקציב. מביאים לפה את מס היתר על הבנקים - - - << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> שאלו את זה, אני בדיוק מתכוון - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסדר גמור. אז אני מחכה. האם יש עוד גופים אחרים שאפשר גם להטיל עליהם את המס הזה? אני מזכיר שהאוצר אמר שזה יהיה חד פעמי. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> זה מתייחס גם למה שחבר הכנסת גפני שאל, אנחנו מקדמים בדרך המלך, אנחנו רוצים יותר תחרות ויותר חדשנות. זה משהו שהכנסתי מכניסתי לתפקיד וכמו שהמנכ"לית הראתה, זה עמוד תווך באסטרטגיה של בנק ישראל, לא רק יציבות. דרך המלך היא להכניס עוד שחקנים, עוד שירותים, עוד כלים פיננסיים. חוק האיגוח, אתם חייבים להעביר אותו, זה נסחב. אני עכשיו חוזר מחו"ל, כשהאירופאים מדברים בין היתר על מה חסר להם ולמה הם לא מצליחים לקדם דברים, הם מדברים על חוק איגוח שוק אחד באירופה. זה חוק שאתם חייבים לקדם אותו, הוא עבר קריאה ראשונה. זה אחד הדברים שיוזילו פה את העלויות. העברנו בזכותכם משני לשישי, אני מקווה שזה יהפוך את הבורסה ליותר גלובלית. הכנסנו שני בנקים דיגיטליים חדשים - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה מדבר על החלק של התמריצים? מה זה האיגוח? החוק הזה לא קיים פה. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> הוא בוועדת הכנסת. זה חוק שחברת ליסינג של מכוניות יכולה לקחת את כל תזרים המזומנים שלה לאג"ח אותו ולמכור אותו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשזה יגיע לפה זה יקודם, אנחנו לא מעכבים אצלנו דברים, אלא אם כן אנחנו רוצים לעכב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> חוק האיגוח עבר במליאה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> עבר בקריאה ראשונה, עוד לא עבר במליאה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חוק ממשלתי. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> נשאלה פה שאלה על בכר, בתקציב יש עכשיו את הרישיון הבנקאי המדורג, שאומר בנק קטן, בנק בינוני ובנק גדול, כאשר כל מה שבנק גדול חייב לעשות, בנק קטן לא בהכרח חייב לעשות והרעיון הוא להכניס עוד גופים. לדוגמה, חברת כרטיסי אשראי שיש לה כבר מיליוני לקוחות, יש לה המון ידע על הלקוחות שלה, אם היא תקבל גב פיננסי מגוף החזקה פיננסי, שהיום לפי בכר אסור להם להחזיק בנק, פה הם יחזיקו בנק והדרך למנוע את ניגוד העניינים, התשובה לחבר כנסת ששאל את זה, זה שאנחנו תוחמים את זה שזה לא יהיה יותר מ-2.5% של השוק. אבל האיזון הזה יביא עוד שחקנים, שחקנים חדשים שהיכולת שלהם מיד לפעול, כי יש להם כבר את הקליינטים ואת המידע, הוא מאוד גדול. יש פה חברה נוספת גדולה מחו"ל גדולה שהצלחנו להביא אותה, שהיא כבר בתהליך מתקדם להיות בנק. זו היא דרך המלך ואנחנו מקדמים אותה לאורך כל הדרך. אתם רואים את כל הנושאים שעשינו מבנקאות פתוחה, דיברה המנכ"לית על הנושא של אינפורמציה. יש בבנק היום המון הסברה, גם אוריינות, למרות שזה אפילו לא על פי חוק בנק ישראל על בנק ישראל. אנחנו עושים את המקסימום כדי להרחיב את הידע בציבור, להשית לו את הנתונים שהוא יוכל לעשות פעולות טובות יותר. דיברה המנכ"לית על מעבר למאגר הקמעונאי לעשות מאגר עסקי ועשינו את הרפורמה במשכנתאות. אני רוצה להראות שלושה דברים שעשינו ואת ההשפעה שלהם: קודם כול, תראו מה המאגר הקמעונאי עשה. בצד ימין רואים מה קורה למישהו שהיה לו רק חשבון אחד והוא היה מעין שבוי כי לא הייתה עליו אינפורמציה. מאז שנפתח המאגר, הפרמיה של מישהו שיש לו מספר חשבונות למישהו שיש לו חשבון אחד ירד לאין ערוך, זו הצלחה כבירה. היכולת לעבור בנק בקליק, אתם רואים את הגידול בכמות האנשים שעוברים בנקים. בתחום המשכנתאות, מאז שעשינו את הרפורמה במשכנתאות, זאת אומרת שיש סלים מאוד ברורים שהלקוח לפחות יכול לנסות להבין, אתם רואים מה קרה למרווח בתחום המשכנתאות ואנחנו עובדים על זה לאורך כל הדרך. לגבי השאלה על המס, קודם כול אני רוצה להגיד שאתה צודק, המערכת הבנקאית הרוויחה וזה נכון בכל העולם, בכל העולם הרווחים מריביות עלו, המערכת הבנקאית בישראל גם עלתה ואולי אפילו טיפה יותר ממקומות אחרים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אדוני הנגיד, נאמר בדיון שנערך פה שההון העצמי של הבנקים הוא 131-138 מיליארד שקל. הרווח שלהם בשנתיים של המלחמה היה 30 מיליארד שקל. זה רווח שאין הרבה חברות בשוק שעשו בכלל. כאשר הבנקים מרוויחים בצורה הזו על הגב שלנו ומילא אנחנו, אלה שמקבלים הרבה פחות וקורעים אותם בריביות וקורעים אותם בעמלות ולוקחים להם את הסניפים ומשאירים איזה סניף בודד בעיר, אז יש פה בעיה. יש פה בעיה, יש הרבה שמנת ויש מאיפה לחתוך. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אני חוזר ואומר, התשואה על ההון שלהם באמת עלתה בממוצע לכ-16% - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 16% בשנתיים של מלחמה? מי עשה דבר כזה? << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> יש לא מעט גופים. זו בדיוק הנקודה, כי אנחנו מגיעים למיסוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אולי פרטיים. << דובר_המשך >> אמיר ירון: << דובר_המשך >> יש לא מעט ענפים שאנחנו - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שלא ניזונים מהציבור. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> חברות הביטוח, אני טוען שצריך להטיל גם עליהם לא רק על הבנקים. אני אומר, בגלל שהייתה לנו מילה מול הבנקים ואתה מכיר אותי שאני נלחם בבנקים, הייתה מילה שזה מס חד פעמי, אני לא בטוח שצריך לתת לו עכשיו. אבל אם אתה נותן לו בוא נלך גם על חברות הביטוח או על חברות התעופה, יש בשוק הזה שעשו הרבה כסף. << אורח >> אמיר ירון: << אורח >> אתה צודק, התשואה שלהם עלתה, אני רק אומר שצריך להבין שגם בעולם הרווחים של הבנקים, בטח במדינות המאוד מפותחות, ארצות הברית וכיוצא בזה, התשואה גם עלתה. היא עלתה מכמה סיבות, פעם אחת המרווח הפיננסי, פעם אחת כמות האשראי שעלתה וחלק מזה באמת בתחום ההתייעלות. אני חוזר ואומר, דרך המלך זה שינויים תשתיתיים מבניים. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו רואים את התוצאות ולא כניסה לתוך כל מיני פתרונות של מנגנוני השוק, אנחנו עובדים על זה, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד. ספציפית לגבי המס, אני חושב שמס סקטוריאלי ברמה העקרונית, הוא לא נכון. אם עושים מס על רווחים עודפים, צריך פה ועדת ששינסקי 2. צריך להסתכל רוחבית על הרבה מאוד דברים וזה לא מה שנעשה. אם בכל זאת תקופת מלחמה, עלו הרווחים, ראוי שהמס הזה יהיה מאוד זמני, כי מלחמה זה משהו מאוד זמני ולא חמש שנים, אם רוצים באמת קונספטואלית להיכנס לנושא של מה הם רווחים עודפים, בכל ענף מהו רווח עודף שזה נושא מסובך, צריך ועדה באמת מקצועית שעושה את זה, כי אנחנו לא רוצים להישאר עם העיוותים שדברים כאלה יכולים ליצור על פני זמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אדוני הנגיד, תודה רבה לצוות שלך. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:23. << סיום >>