פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 56 מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול יום ראשון, י"ד בשבט התשפ"ו (01 בפברואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> סיור במוקד השליטה מגנוס - איתור וחילוץ בינלאומי << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אריאל קלנר – היו"ר מוזמנים: חיליק מגנוס – מייסד, חברת מגנוס יואב מגנוס – מנכ"ל, חברת מגנוס אריאל קלסיק – מנהלת הדסק המקצועי, חברת מגנוס זיו בנטר – מנהל מקצועי, חברת מגנוס מעיין מאייר – מנהלת פרויקטים, מחלצת, חברת מגנוס חיים מסינג – כיהן בעבר כמנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים אלירן ברוך – יועץ פרלמנטרי שמואל אפשטיין – יועץ פרלמנטרי רועי גרינוולד – דובר הוועדה מוזמן באמצעים מקוונים: אליקים רובינשטיין – שופט בדימוס, נשיא המכללה האקדמית אשקלון מנהלת הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור במוקד השליטה מגנוס - איתור וחילוץ בינלאומי << נושא >> (מוקד השליטה מגנוס) << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> ברוכים הבאים, שלום. נציג את מהות העבודה שאנחנו מבצעים פה, מעט על החברה, ואחרי שניתן לכם מפה כללית על הפעילות שלנו, נדבר באופן ספציפי על התחום המדהים הזה שאנחנו קוראים לו התחום הנפשי וענייני שבר נפשי. מי שינהל את הפגישה הוא יואב, שהוא גם הבן שלי וגם המנכ"ל של החברה. נמצא פה גם המנהל המקצועי של החברה – זיו. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> אריאל, מנהלת הדסק המקצועי. << דובר >> מעיין מאייר: << דובר >> מעיין, מנהלת הפרויקטים ומחלצת. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> חזרה עכשיו מחילוץ באקוודור. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> איזה כיף. << דובר >> מעיין מאייר: << דובר >> תלוי איפה באקוודור. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> ברגעים אלה מתרחש חילוץ נוסף באום ביץ'. מקום נחמד, בדרום הודו, מחוז קרנטקה. מחוז ידוע להסתלבט. החילוץ הראשון שביצעתי לפני 30 שנים היה באום ביץ'. הום ביץ' הייתה מקום אחר ממה שהיא היום. 30 שניות בהודו, אתה לא חוזר לאותו מקום. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה זה חילוץ? מי המחולץ? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אחרי זה נעבור על הכול מסודר. אפקס את כולם על לוח הזמנים שלנו. אחרי שאבא חיליק יסיים לתת הקדמה, ידבר חיים מסינג שנמצא איתנו פה, ראש הרשות לשעבר. מאוד משמעותי, אחד הדברים שלדאבונו קרה, שאין רשות כמו שצריך ואין לזה תקציב כמו שצריך. יכול להיות שאחרי זה יוכל להצטרף אלינו השופט אליקים רובינשטיין. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הוא זה שהקים את הרשות הלאומית במלחמה בסמים ואלכוהול. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> ב-1988. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מתוך מה הוא הקים את זה? << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> הוא היה מזכיר הממשלה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> בתור שופט. הוא היה מזכיר הממשלה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הממשלה הקימה אותו. כמזכיר הוא היה מעורב. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הוא תומך מאוד בהקמה מחודשת של זה. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> הוא יו"ר הרשות הראשון. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מכיוון ואנחנו קצת מתעכבים, הוא לא יכול להיות איתנו עכשיו. הוא הבטיח שינסה להצטרף אלינו יותר מאוחר בזום. אחרי זה אציג לכם את פעילות החברה יותר לעומק כולל להסביר לכם, לשאלתך, מה זה חילוץ, איך זה נראה, מה זה בגדול השירותים ונצלול יותר לעומק בהרבה, אסביר את טיב השירותים שלנו, במה זה שונה ומיוחד, מה המגמות וכן הלאה. תקבלו שם את כל המידע. בסוף אנחנו עושים שולחן עגול ונחשוב ביחד איך אפשר לקדם. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> לפני 30 שנים בא חבר ואמר לי שהכי טוב שנצא לטיול אחרי צבא. תתפלא, גם היום אני אחרי צבא, זה לא השתנה. הקמנו יחידה לאיתור וחילוץ של מטיילים. חברות הביטוח עשו על זה ביטוח, זה נושא שחשוב מאוד להבין אותו, היום החברות האלה לא מבטחות פגיעות נפשיות. שבר נפשי לא מבוטח, זה נופל על כתפי המשפחה. יצאנו בחילוצים, ביצענו במשך 30 שנים מהחילוצים האקסטרימים ביותר בעולם ברמה הכי גבוהה, אם אלה הרים גבוהים של קרח ושלג ואם אלה נהרות שוטפים גדולים כמו אמזונס או המקונג. מקומות שהם לא בסדרי גודל שאנחנו מכירים. עשינו סדרה ארוכה מאוד של חילוצי אקסטרים בקנה מידה עולמי במהלך 30 שנים. פיתחנו יכולת לטפל בנפגעים נפשיים כתוצאה מהמצב. היינו המבוגר האחראי במקום, קראו לנו להתערב. מתצפית פענחנו את מה שקרוי בשפה הנפשית של מישהו שאיבד שליטה עצמית מבחינה נפשית והוא צועק וצווח, מרטש ושובר, רץ עירום וצווח. אנחנו באים כהרף עין, מייצרים איתו מגע, מביאים אותו לשיתוף פעולה. למוחרת בבוקר אני עומד איתו בשדה תעופה, הוא מושיט את הפספורט להגירה ועונה לעניין, עונה לכל הפניות הטורדניות של קצין הביטחון וטס איתי בשקט הבייתה. בדרך אנחנו מנצלים את הזמן כדי להביא אותו למצב שהוא לוקח אחריות על עצמו ומחליט שהוא הולך לשיקום. אין שיקום בכפייה, הבן-אדם חייב להסכים ולרצות. למדנו במהלך השנים ששיקום לא ייתכן בלי משפחה, זה לא מצליח. פיתחנו פרוטוקול נוסף, איך לגייס את המשפחה שהיא תמצא איך להביא אותם ביחד כדי שיהוו נדבך תומך בתהליך השיקום. שיקום זה תהליך משברי. זה תהליך של סדרה של משברים. זה מה שעשינו. אני רוצה לקצר כדי לא לגזול את הזמן. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> קח את הזמן, הכול בסדר. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אני גאה במיוחד בדבר אחד. הקבוצה שאיתה הקמתי את החברה לפני 30 שנים – ישנה, קיימת ופועלת. הגאווה הגדולה שלי היא הצוות שאתם רואים פה, היכולות שלהם עולות על היכולות שלי והמיומנויות שלהם עולות על המיומנויות שלי. הצלחתי להנחיל ולהקים צוותים שמסוגלים להרים את הנושא הזה של חילוץ ואיתור, רמה שאין לה תחרות. זו החברה היחידה בעולם שמתקיימת – מתקיימת זו מילה מאוד מוגבלת – שקיימת על חילוץ ואיתור בלבד ועל פתרונות נפשיים. אני פועל רבות בתחום הסידורי, בתחום הזה. אני עושה מאמצים לאחרונה, אי אפשר להסתיר את זה, אני רוצה שיקימו מחדש את הרשות להסדר השימוש בסמים ואלכוהול. זו המדינה היחידה בעולם שלא מטפלת בזה. עשו אגף בתוך הרשות לביטחון קהילתי שאין לו שום משמעות ושום כוח בשביל זה. לעומת זאת מטפלים בזה בערך 24 גופים שונים ולכולם יש כסף ותפקידים ואין גוף שממרכז את זה ומנהל את זה. אנחנו יושבים בישיבה בוועדת הכנסת. הקשבתי בפעם האחרונה, כל אחד מספר סיפורים שהכול בסדר, לא צריך לעשות כלום. כשאני מסתובב פה ברחוב ואני רואה את כמות הילדים שמעשנים ואת כמות הפניות, אני שואל מה בסדר כאן? כלום. אם לא יהיה גוף מרכזי שינהל את זה וינתב את זה לטובת הציבור כולו – אנחנו נמשיך לשלם מחיר עצום על נפגעים ועל תאונות דרכים, על אובדן של ביטחון מפני שאין יחידה צבאית שאין בה סמים, לא קיים דבר כזה. אנחנו בצרה צרורה, כולם עושים כמיטב יכולתם. אין גוף שמנתב ומנהל את זה. אין גוף שמרכז. זה חייב להיות גוף במשרד ראש הממשלה כדי שכולם יאזינו לו ויפעלו על פי הוראתיו. האם יהיה גוף כזה? לא במקרה בחרתי את חיים מסינג, זה המנהל היחיד שבשעתו התחוללו צעדים שהשפיעו על מה שקורה בארץ. כל היתר לא הצליחו להזיז כלום, מהיעדר תקציב, בהיעדר תשומת לב וכך הלאה. אני מצפה ואומר לך את זה בצורה הכי גלויה וישירה, לא במקרה קראתי לך שתבוא הנה. יש לך את האיכויות והיכולות להוציא לפועל את הדבר הזה פעם אחת. החוק חדש לכינון הרשות. אני בטוח שחיים יוכל להיות המנכ"ל – אם הוא יסכים, הוא עסוק ביבנה – אם הוא יסכים אנחנו יכולים להפעיל מחדש את המערכת הזו בשכלול ניכר וגם להשתמש בכסף בצורה יעילה. כשמפזרים את זה ל-24 מקומות שונים, הכסף לא יעיל והידע לא יעיל. אתה יכול לעשות את הצעד הזה ולהוציא את זה לפועל, את הרשות הזו בחקיקה. רובינשטיין מוכן לסייע. לא במקרה ביקשתי ממנו להשתתף. אני מאחל לכם ביקור נעים. יואב ייקח את השרביט, הוא המנכ"ל, הוא יסדר. אנחנו נחכה לטוב. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה על המסר המדויק שאתה תמיד מעביר בכל פעם מחדש. צריך לראות איך אנחנו מקדמים את הדברים האלה, אתה צודק. תודה רבה לך חיליק. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> על לא דבר. אני בעד זה שהמדינה תהיה חזקה וטובה. צריך רשות כזו כדי שהמדינה תתחזק. החוסן שלנו הוא הביטחון שלנו. לא יכול להיות שאין לנו רשות שמטפלת בזה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אני לא יודע אם זה המקום, צריך להתכנס להבין קודם למה היא נסגרה כשהיא נסגרה. מה הייתה המוטיבציה והאם המוטיבציה הוכיחה את עצמה בעיניי אלה שעשו את זה. אולי לא בעינייך והשאלה אם בעיניי אלה. אם המהלך ההוא לא הצליח גם בעיניי מי שרצה לבצע אותו, מי שנתן את המוטיבציה, יש לנו כלי חזק עוד יותר כדי להשיב את המצב לקדמותו. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אני לא מדבר על להשיב. אני מדבר על להקים רשות עצמאית, חזקה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כפי שהיא הייתה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> לא כמו שהייתה. לאין שיעור יותר טובה עם יותר מידע בהרבה, עם ניסיון רב יותר שהצטבר בשנים האחרונות. עם ניהול למטרתו. למטרתו זה לטובת עם ישראל. הטרוריסטים שמוכרים לנו את הסמים, אנחנו מביאים אותנו לידי כך שאנחנו מממנים טרור נגד עצמנו, אתה יודע את זה? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אני יודע, גם בזה דנו בוועדה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הוועדה כל הזמן נוגעת בנקודות המהותיות ביותר. היא צריכה להקים ולמשול ברשות ולא שיבואו ממשרד המשפטים, משרד החינוך, התרבות, הרווחה. מי לא בא? לאחרונה הוא סיפר שהוא עושה 2,000 הרצאות בשנה. הקשבת לזה בדיוק כמוני. 2,000 הרצאות בשנה אלה שמונה הרצאות ביום. זה מתקיים? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הוא לא דיבר רק בשם עצמו. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אולי הוא מרצה לעצמו שמונה פעמים ביום. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> המערכת שמתחתיו עושה 2,000. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> בוקר טוב. שמענו את חיליק מדבר מדם ליבו ושומעים אותו אולי יותר ממני, אנחנו בקשר רציף עשרות שנים, תיכף אגיד לכם מאיפה זה. כמו בכל תחום אין עתיד בלי עבר. לגבי השאלה שלך, שאני חושב שהיא שאלה במקום – למה היא נסגרה ובשורה התחתונה מה יצא מזה? ב-2009 כשנסגרה הרשות, מ-2009, אם מישהו יבדוק - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ב-2009 או ב-2018? << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> נסגרה ב-2009, נכון? << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> ועברה למשרד לביטחון פנים. כרשות, באה מתחת המשרד, לא רשות עצמאית. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> מי יותר מבת שבע, מכירה את כל ההיסטוריה ומה עברנו. ברגע שהרשות עברה למשרד ראש הממשלה, למשרד לביטחון פנים, אפשר לקחת - - - בכנסת, לקבל נתונים. הנתונים זו השורה התחתונה, זו ההצלחה או כישלון. אני רוצה להקריא לכם כמה מילים, מה היה חוק הרשות, למה הרשות קמה. הרשות קמה בזמנו של יצחק שמיר זכרונו לברכה ואליקים רובינשטיין, יבדל לחיים ארוכים והמטרות היו כאלה – תיאום במשרדי הממשלה בנושא המאבק בסמים וטיפול בנפגעים. יזום פיתוח שירותים בתחומי החינוך, מניעה, הסברה, טיפול, שיקום נפגעי סמים. אכיפה, פיזור והרחבת הפעילויות, קידום המחקר לגיוס הכשרת כוח אדם. עידוד גופים. שותפים לזה – משרד הבריאות, עבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הפנים, ביטחון פנים, משרד הביטחון, קליטת עלייה, משרד האוצר וכולי. כל הרעיון היה פשוט, גוף אחד שמסתמך על מחקרים בארץ ובעולם שמאגד את כל משרדי הממשלה כדי שלא יעבדו 15 גופים במקביל ולא ייפגשו כמו כמה עקרות בית במטבח ואין אוכל. זה היה הרעיון בגדול. אליקים רובינשטיין היה הראשון. אני הייתי מנכ"ל עיריית יבנה בעבר, פנה אלי יצחק הרצוג נשיא המדינה. הוא היה יושב-ראש הרשות. הציע לי לבוא לתפקיד הזה, באתי לתפקיד הזה. מאז עזבתי אותו, אך התפקיד לא עוזב אותי. אני היום סגן ממלא מקום ראש עיר. בכל זאת אני חבר בכל הפורומים ביחד עם חיליק, מנסים להפוך עולם כדי שמשהו יקרה. אני מכיר את הפוליטיקה לא רע, אני יודע יותר טוב מהפוליטיקה מה קורה בארץ בתחום הזה, גם בתחום הסמים, גם בתחום האלכוהול. אני הייתי היחידי שכתב – יש לי פה את המסמך הזה – "אסטרטגיה להתמודדות עם אלכוהול במדינת ישראל". החוברת אצלי. הנה תוכנית עבודה של רשות במלחמה בסמים בשנת 2008. התוכנית עבודה כוללת מטרות, יעדים, מדדים של כל משרדי הממשלה. ברגע שהרשות הזו הייתה במשרד ראש הממשלה. דבר ראשון, הסימבול, יש לו משמעות, אתה בא ממשרד ראש הממשלה. דבר שני, משרדי הממשלה השונים, כל המשרדים שדיברנו פה, הם מאוגדים תחת אותה רשות שדרכה נבנית תוכנית עבודה. עם המסגרות האלה בשורות התחתונות היו ירידות משמעותיות בתחום – השימוש בסמים בנוער, ירידת השימוש בסמים ואלכוהול בתחום הצבא. אני אלוף משנה במילואים, עשיתי כמה דברים בחיים שלי. עד היום אני עושה מילואים ויודע בדיוק מהו החוסן הצבאי של מדינת ישראל. אני יודע מהו החוסן החברתי של מדינת ישראל. החוסן החברתי הוא לא פחות חשוב מהחוסן הצבאי של המדינה. אני נמצא במקומות הכי בכירים בחיל האוויר כדי להגיד לכם את הדברים האלה. אנחנו ברשות הזו, לא הייתה שנה שלא נמדדנו. היה ראש הממשלה בזמנו אריאל שרון. כל שנה היה מבקש לגופו של עניין, שורה תחתונה מה יצא. אלה היו תקופות שהיו 2,000 בני נוער מחולצים בשנה אחרי שנפגעו בכל העולם בנושא סמים. אם לא חיליק מה היינו עושים בזמנו. אני לא זוכר אם היה בעבר המקום הזה. 2,000 אלה היו הופכים למשפחות שמבחינת בעיה ומבחינת נפילה לא היו יוצאים מזה. אני יכול להגיד לכם שבזמנו היה שר העבודה והרווחה אלי ישי. אנחנו לקחנו אותו, הוא לקח תעשיינים להודו. הצטרפנו לנסיעה הזו, אני לא יודע אם את זוכרת בת שבע. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> אני לא הצטרפתי, אני זוכרת. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> אני יודע שלא הצטרפת. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> היא הייתה עם אריה דרעי, היא לא יכולה הייתה להיות עם מישהו אחר. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> באנו לבתים שהרשות הקימה. הקימה בית בהודו שאם לא הייתה מקימה, אלפי בני נוער היו היום לא משנה איפה, המשפחות גמורות לגמרי. ברגע שקורה דבר כזה - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אתה מתכוון לאחרי צבא. צעירים. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> תבינו משהו בנושא נפשי. אני לא פסיכיאטר ולא ד"ר לפסיכולוגיה, אני ד"ר למציאות. כשיש מישהו פסיכוטי, תביאו לו את הפסיכיאטר הכי טוב, הוא לא יידע מה שהם מביאים. הם אנשי השטח. היום פסיכולוג, פסיכיאטר, מי שמתעסק עם זה יודע שזה ניסוי וטעיה. כשאתה מגיע לאחד כזה, זה לא כמו שמישהו כואב לו הראש ונותנים לו אופטלגין. אתה מגיע והוא מנסה אתך כדור מסוים, אומר לך תוריד. בחילוצים אין דברים כאלה בוא ננסה, תוריד, תראה. אני יכול לספר לכם סיפורים על חילוצים. אני לא רוצה לעשות לכם פרופגנדה מכל הסיפור הזה. חילוץ של מישהו שנפגע סמים זה מקצוע. זה לא להביא מישהו שיחלץ אותו. אנשים שעובדים פה הם עושים מצווה. בעיניי זו מצווה, אני חי את הנושא הזה. לגבי הרשות, אני יכול לתת לכם שורה של דברים שהרשות הקימה ועשתה. השורה התחתונה הייתה בדיוק מה ששאלת. היו ילדים, היו מדדים. הייתה תוכנית כל שנה שהוצגה לכל משרדי הממשלה ובישיבת הממשלה ולא בכדי ב-2006 הורה ראש הממשלה שרון להוסיף את האלכוהול לטובת הרשות. זו מכה לא פחות מהסמים, כולל היום. הוא ראה את התוצאות של עבודת הרשות. אני לא רוצה להיות פופוליסט ולשאול אותכם שאלה שקצת תביך את כולנו. מישהו מכם יודע מה קורה היום עם סמים ואלכוהול במדינת ישראל? מישהו ראה נתונים, שמע ברדיו, בטלוויזיה, מישהו מדבר על סמים, אלכוהול? בסדר, מלחמות והכול. לא הכול מלחמה, ולא הכול, טראמפ, איראן. יש גם חיים במדינה הזו. בתקופתנו אין שבוע שהטלוויזיה או הרדיו לא היה עוסק בדבר הזה. אין שבוע. היית שומע על סלבס שתפסו אותו על עישון – עולים לשידור. הקימו ועדה, אני הייתי חבר בוועדה של גלעד ארדן של נושא לגליזציה. הייתי נציג ציבור והוא היה כמה שנים אחרי זה. היו פה החלטות שהמדינה - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זו כבר תקופה שלא הייתה רשות. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> לא הייתה הרשות, זה היה אצל גלעד ארדן. הוא הקים ועדה מסוימת, הייתי חבר בוועדה הזאת. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לתוצאות של הוועדה, לכל זה. אני יודע שזה לא פשוט, זו החלטת ממשלה. לא אוצר, כן אוצר. כשרוצים אפשר הכול. אנחנו שנים מנסים לשכנע בלי לפגוע באף אחד. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> אתם הייתם עובדים עם פוסט טראומתיים? << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> עם הכול. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> היום יש גוף שמתכונן לגל שהולך להגיע? << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> אני מכיר את המוניציפלי לא רע. גם את תפקידי. בזמנו אנחנו הקמנו מערך של מתאמים ברשויות. כמו שהיה מנכ"ל הרשות, בכל עיר היה מנכ"ל קטן שהוא היה מתאם את הפעילויות. כמו שהרשות הייתה מתאמת ברמה הלאומית, הוא היה מתאם ברמה עירונית. גם היום יש מתאמים. אני יכול להגיד לך מה עושים המתאמים היום. הקשר שלהם לנושא סמים ואלכוהול הוא קשר אפילו לא מקרי. השיח הציבורי מאוד חשוב. תבדקו בעשור האחרון מתי עשו שיח ציבורי, מתי דיברו על הנושא הזה. על המסיבות חוף, על מה שקורה עם בני הנוער, בבתי ספר. תבדקו את התוכניות בבתי ספר. תוכנית מניעה זה לא במכה אחת וסיימנו. מי שחושב שהוא מעביר שיעור והולך ובעוד שלושה חודשים הוא חוזר, זה לא עובד. אתה צריך רצף, להשפיע על הדברים האלה. כל הדברים האלה לא קיימים היום. אנחנו מדברים מדם ליבנו. אנחנו מייצגים את כל אלה שהיו בתקופות אחרות. נשיא המדינה היה מורה, יצחק הרצוג. אני רוצה לספר לכם אנקדוטה, כדי שתבינו כמה זה היה חשוב בעיניו בתקופה ההיא. ראש הרשות היה מזכיר הממשלה בזמנו של אהוד ברק. כשאריק שרון עלה לשלטון, הבקשה שביקש ממנו הרצוג, אני רוצה להמשיך להיות יושב-ראש הרשות. לא רוצה לתת ציונים לאף אחד, אריק שרון היה סופר מערכתי. אמר זה משרת אותנו, זה עושה טוב, תמשיך. הרצוג עבד איתנו פעם בשבועיים. אני לא אשכח, במשרד שלו בתל אביב, הרצוג פוקס נאמן. היינו מגיעים אליו, לגופו של עניין , מה עושים, איך מתמודדים, איך מתכוננים? כל שנה הייתי מוזמן לאו"ם כדי לנאום. האו"ם היה מזמין אותנו כדי לנאום, איך אנחנו מצליחים בנושא הזה. זה היה משרת את מדינת ישראל לא רק ברמה של הסמים אלא ברמה הבין-לאומית. אני לא מצפה, זה לא אוטומט. שמעתם את ההרצאות. לפחות הוועדה שזה חשוב בעיניה והעובדה שאתם פה זה חשוב בעינכם, שתדע את האמת, את העבר, והכי חשוב לבדוק את העובדות. אפשר לבדוק את העובדות במקומות רבים, ללכת אחורה, לשמוע, לבדוק. עם עובדות קשה מאוד להתווכח. תודה רבה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> בת שבע, אני רוצה דיון על הנושא הזה. הרשות לסמים. כל האנשים שנמצאים פה ומוזמנים. אני רוצה להזמין גם את משרדי הממשלה, לשמוע את העמדה הרשמית כדי שיהיה פה שקלא וטריא, אנחנו נשמע משני הצדדים. אנחנו רוצים לעשות דיון ממוקד על הנושא הזה, דיון עומק. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> אעביר את כל הכרונולוגיה, איך היא קמה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> דיון עומק על הנושא הזה. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> אתה יודע שיש כמה חברי כנסת שמאוד בעלי דעה לעניין הזה. הם מכירים את זה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> חיים הקים את הבית החם בהודו. זו פעילות מעבר לגבולות - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה שלכם. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הארץ. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> של הרשות. זה היה מטעם הרשות. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> חבר כנסת, אני זוכר בישיבה שאתה לקחת אותי, שאל מה פתאום, מה אנחנו מטפלים בילדים בחוץ לארץ? הזכרתי לו, כשהם בחוץ לארץ הם נשארים הילדים שלנו. אתה תתפלא. אני תחמתי אותו שצריך להקים בית בהודו והוא שלח אותי להביא כסף. הוא אמר לי, זה נחמד, מי ישלם את זה? אתה זוכר את זה? שאלתי אותך למי ללכת, אמרת לך לאריק. הלכתי לאריק, דיברתי חמש דקות, תוך חמש דקות שם את הכסף. חמש דקות הייתי שם. הוא הבין את החשיבות של זה, העביר את הכסף באופן מידי. כשהייתי בדרך לדלת הוא אמר כן, שיסעו עד יום חמישי. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הקמנו את בין דין לענייני סמים, תבינו מה הדבר הזה עשה. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> בית דין קהילתי. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> בית הדין הזה היה בבית משפט השלום בתל אביב. הייתה השופטת נשיאת בית המשפט, עדנה בקנשטיין. הקמנו את זה, השופט בארי, עד היום הוא קיים שם אם אני לא טועה, הוא הוכשר לנושא הזה. מה הייתה הפואנטה? לקחת מישהו שמכור לסמים, שלא רוצה לקבל טיפול, לשפוט אותו ולהגיד לו אתה שלוש שנים בפנים, אבל אם אתה הולך לקבל טיפול ואתה אחרי זה שנה נקי – הכול נמחק לך. אתם יודעים איזו הצלחה זו הייתה? מבחינה חברתית אתם מבינים מה קרה? פעלנו בתוך ערים, למשל אשדוד. אני זוכר את אשדוד, בזמנו היה זכרונו לברכה פריצקר. הייתה שם פשיעה. 76% מאחוזי הפשיעה היו בגלל פשעים קטנים, גניבות וכאלה דברים של חברים שמשתמשים בסמים. שמנו שם סכום קטן לתחליפי סם, ירדה הפשיעה ב-45% בשנה. יש לזה תוצאות. הרפרנט שלנו באוצר היה סימן טוב, שהיום מנכ"ל במשרד הבריאות. הוא לא פראייר, קמצן גדול הוא היה – אני אומר את זה ברמה חיובית – בחיים הוא לא רצה מדיניות, שום דבר שמגיע לרשות, הוא ידע שמבחינה חברתית זה כל מה שדיברנו עד עכשיו. שבוע טוב, חג שמח. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> (הצגת מצגת) שמעתם את הדברים של חיים, תיכף אתחבר לזה מהזווית שלנו. אציג את הפעילות של החברה באופן כללי, שתדעו מה פועלו באופן כללי. אריאל תיגע קצת על מקרים של המחלקה המבצעית שהיא המחלקה הגדולה והמוכרת ביותר שלנו. תיתן לכם כמה מקרים לדוגמה וזיו יצלול ויסביר לכם מה השירותים שאנחנו נותנים בתחום הנפשי. זה משמעותי, לא סתם אנחנו עושים את זה כדי שתבינו את זה. זה שירות שלא כל כך מוכר והוא דרוש. הצורך בו הולך וגובר מיום ליום ואין מענה כמו שצריך, בטח לא מענה ממשלתי או כלכלי מאחורי זה. המענים שיש אלה אנשים טובים כמו בחברה הזו והם גדלים, לא מספיקים ויקרים ברובם. העומס הוא ישירות על המשפחה. מגנוס איתור וחילוץ באופן כללי, רקע, קיימת 30 שנים. חיליק ואסתי ההורים שלי הקימו את זה מהקרון רכבת בדקל לפני 30 שנים, בעיקר מתוך משאת נפשם לעזור לאנשים. מחשבה שכך הם הסתובבו בעולם ויכלו לראות מקומות רבים. לימים אנחנו מתעסקים היום בסדר גודל של מעל 1,500 אירועים מדי שנה בכל רחבי העולם. הרוב המוחלט של הפעילות זו המחלקה המבצעית שנמצאת פה 24/7, 365 ימים בשנה. מחזיקה ארבע שכבות של תפעול שמאפשרות לנו לעשות את זה, אם זה בסקייפ שלוקחים את הפניות. היו להם מפקחים, רשת של מומחים בין-לאומי שאנחנו יודעים להפעיל – מומחים לשלג, מומחים לסייבר, לפסיכיאטריה, רפואה, כל דבר שצריך שעומדים לשרותם. יודעים להפעיל לנו הכול כדי לבצע את המשימות האלה - - - ברמה, יחד עם רשת של אנשי קשר שאנחנו מתחזקים בכל העולם. מעל 2,500 אנשי קשר. מהחדר הזה אנחנו יודעים להפעיל בו זמנית אירועים רבים מאוד שקורים בכל רחבי העולם, לדאוג לישראלים שנמצאים במצוקה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אם אני מסתכל על המפה, לא יודע מה אנחנו רואים פה. 11, במקום כזה או אחר בדרום אמריקה. מה זה אומר? אני רואה מספר, 221, 11, עשר. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> המפה הזו זה סיכום שנתי של כמות אירועים לפי אזורים. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> של חילוצים שיצאו ב-2025. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 2,500 אנשים. יש לך אנשים בדרום אמריקה, מן הסתם מפוזרים בכל מיני מקומות. אתה מקבל קריאה ואתה שולח את אותם אנשים שלך שנמצאים שם, זה הרעיון? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> כן, והרבה יותר מזה. אסביר כי זו נקודה מאוד משמעותית. אם יש משהו שאנחנו מתגאים בו זה ניהול האירוע מקצה לקצה. זה גורף פה בחברה, רואים את זה בכל סוג פעילות שאנחנו נוגעים בה. בהשוואה גם חברת איתור וחילוץ. יש ISOS, Global Assistance. יש כל מיני חברות איתור וחילוץ גדולות מאיתנו בהרבה. אני אומר בפה מלא, אין שום חברה שמנהלת אירוע מקצה לקצה באדיקות ומסירות כמו החברה הזו. אנחנו מחזיקים אנשי קשר, אסטים בכל רחבי העולם, אנחנו מפעילים אותם. זה לא טלפון להתקשר ולהפעיל כמו שעושות חברות אחרות, חברות איתור וחילוץ. יש פה דסקאי. יש על הדסקאי מנהל, בדרך כלל זו אריאל, מנהלת הדסק. צמוד מלווים את האירוע מקצה לקצה, עוטפים אותו מכל הכיוונים – מהצד של המשפחה ומי דואג להם, מפעיל אותם, מרגיע אותם או שואב מהם את המידע. מי נותן את ההנחיות לאסט תוך כדי תנועה, מה צריך. מי מחבר את הרופא של הדסק שייתן הנחיות מצילות חיים בזמן אמת לחברת הביטוח שיסגרו את כל המעגלים ועוד כהנה וכהנה. לא אתיש אותכם במידע רב. זה ניהול אירוע מקצה לקצה. זה לא טלפון, מפעילים בן-אדם ומסתיים הסיפור. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> אנחנו פוגשים פעמים רבות דברים שהם מאוד לא סטנדרטיים. לא מתקשרים לחברת חילוץ ותשלחו מסוק. גם זה קורה. ממש לאחרונה היינו צריכים שבן-אדם ילווה מישהו בבית החולים 24 שעות, שיהיה איתו צמוד בגלל שהוא במדינה לבד וצריך עזרה. או שילווה בטיסה למדינה אחרת את הבן-אדם, מישהו שהוא לא מכיר, שלא פגש בחיים. אלה בקשות שהן לא סטנדרטיות, אלה גם אנשים שהם לא סטנדרטים ושיודעים להגיב לנו באמצע הלילה, בשבת, בחגים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הם עובדים שלכם? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> האסטים שברחבי העולם הם פרילנסרים. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> אלה קשרים שמתוחזקים שנים וגם נבנים חדשים כל הזמן. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> זו רשת קשרים עוד מהתקופה שהקימו את החברה. אבא חיליק היה מסתובב בעולם, אוסף את האנשים. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> יש כבר ילדים של. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> שלוש פעמים בשנה הייתי נוסע להגיד שלום לאנשים, לשתות איתם כוס תה ולראות שיש לו חבל וטלפון ואם לא השתנה לו הסים. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> היום זה קצת יותר מתוחכם, יש לנו בתוך המחלקה המבצעית אנשים שאוספים את המודיעין, אנליטיים ואנשי מודיעין, אוספים את המידע ואחד המנהלים מייצר את ההתקשרות, ההסכמים, הבדיקה של התקן וכן הלאה, סיפור מורכב. אנחנו מחזיקים מעל 2,500 אנשים ברחבי העולם, מעל 100 מומחים שאנחנו יודעים להפעיל. רופאים, פסיכיאטרים, מומחי שלג, מדבר, מדינות ספציפיות, דוברי שפות וכן הלאה. רשת של כ-250 מתנדבים שאנחנו מכשירים, מה שאנחנו קוראים SPL – Saving people's lives, חברים שאנחנו מסמנים כמטיילים בעלי יכולות גבוהות יותר ואנחנו מכשירים אותם שתוך כדי הטיול שלהם יהיו המגיבים הראשונים, האוזניים והידיים שלנו בקרקע בזמן אמת עד שמגיע צוות מקצועי. זה בגדול ארבעת המעגלים של הפעילות המבצעית. זה נותן המחשה כללית מי ומה אנחנו. אנחנו מנהלים אירועי מצוקה בכל רחבי העולם ויודעים לייצר פתרונות דינמיים בזמנים, זה מה שאנחנו עושים. גם כשאין דרך ובכל הפתרונות הטריוויאליים כולם נכשלים, פונים אלינו, גם אם לא התעסקנו בזה אנחנו מוצאים פתרון כי אנחנו רגילים כל הזמן לעבוד בסביבה דינמית, כל הזמן למצוא פתרונות לבעיות חדשות. אפילו שהרוב המוחלט של האירועים שאנחנו מתמודדים איתם והתמודדנו עם אותו סוג אירועים פעמים רבות מאוד, כל שנה יש פחות או יותר 30-20 אירועים יוצאי דופן, מיוחדים, סיטואציה שעוד לא נתקלנו בה כי אי אפשר להתכונן אליה ואנחנו מוצאים פתרונות בזמן אמת. זה בקצרה המחלקה המבצעית, בעיקר מספקת שירותים לחברות הביטוח, גם לארגונים, חברות, לקוחות פרטיים וכן הלאה. כמעט כל חברות הביטוח בארץ היום לוקחות את שירותנו. אנחנו הספק העיקרי של מעל 70% מהמטיילים שיוצאים לטייל מישראל בחו"ל. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אמרתם שמבחינה ביטוחית נושא של נפש לא מבוטח. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> איך זה עובד דרך חברות הביטוח, הן גובות מחיר יותר גבוה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> זו נקודה כואבת מאוד. אירועים נפשיים ככלל אצבע בפוליסת ביטוח מוחרג, לא מכוסה. כל האירועים האלה שאנחנו מדברים, אירועים מבצעיים. קרי בן-אדם על פסגת האוורסט שבר רגל. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> פציעות, הלך לאיבוד. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> היום במקרה תוך כדי שאנחנו מדברים מתנהל פה אירוע של תאונת דרכים בדרך שכוחת אל ולא בדיוק ליד בית חולים שקל להביא אותו לשם. מישהו צריך להביא אותו לבית חולים. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> הפעלנו איש קשר שיצור קשר עם מישהו מקומי שיוכל להגיע. צריך רכב ארבע על ארבע, אי אפשר להגיע לשם ברכב רגיל. ממש ברגעים אלה בתאילנד. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אנחנו יודעים להפעיל מרחוק מה שצריך – ג'יפים, מקומיים, מסוקים, אנשי חילוץ, מה שזה לא יהיה. כשאני מדבר על חברות הביטוח, הכיסוי הביטוחי, חברות הביטוח מכסות את הפעילות המבצעית, שטח. לא מכסות את האירועים הנפשיים. יש לנו בחברה ארבעה מוקדי רווח – המחלקה המקצועית. המחלקה לסיוע נפשי, פעילות עסקית שמוכרת את כל שירותי מגנוס לעסקים, ארגונים, חברות ואנשים פרטיים ושירות לקוחות ומכירות שבעיקר מתעסק בהשכרת תקשורת לווינית, אפליקציות וכאלה כדי להנגיש את השמירה שלנו על מטיילים. לצערנו הרב הפעילות הנפשית לא מכוסה. חברות הביטוח מחליקות את זה. מדובר בהוצאות לא פשוטות שכמעט ללא יוצא מהכלל יוצאות מהכיס הפרטי של המשפחות. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> בחוץ לארץ כלול בכל הביטוחים, רק פה בארץ לא כלול. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> לעתים נדירות חברת הביטוח לפי משורת הדין אומרת, אנחנו נכסה את זה, ליבנו יוצא אליו, הוא גם שורד הנובה, חבר קרבי ושכן שלו הוא חבר של מישהו. כך האירועים האלה לא מכוסים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> העניין הביטוחי הוא לא עניין שמסדירים אותו בחוק. מה שהם רוצים הם מכסים. זה שוק פתוח. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> לא נכון. יש מפקח על הביטוח, יש הגדרות. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הוא לא מתעסק בזה. מפקח על הביטוחים לא מתעסק בדברים האלה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הוא מפקח על הביטוח הקודם. דורית סלינגר הייתה פה שלוש פעמים, השתכנעה שצריך חילוץ בכל פוליסה. בכל פוליסה שאתה קונה למשפחה שלך לנסוע לוונציה יש חילוץ ואיתור אלא אם כן אתה אומר תורידו לי את זה ואתה תחסוך 25 סנט ליום. זה בנוי בתוך הפוליסה לכולם. היא החליטה לעשות את זה אחרי שהיו מספר מקרים שאנשים נקלעו למצוקות ולא הייתה להם יכולת כלכלית להביא את זה לפתרון. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מפקח על הביטוח מחליט מה הפוליסה חייבת בברירת המחדל לכסות, מה כן, מה לא, באיזה מסגרות, באיזה תחום. היום זה מוחרג באופן גורף למעט חברה אחת – מגדל, בתנאים מאוד מסוימים, רק אם סיימת שירות קרבי מלא, רק אם מדובר בפגיעה כתוצאה ישירה משימוש בסמים פגיעה ראשונה ועוד כל מיני סייגים כאלה ואחרים, השתתפות חלקית. אם כבר נגענו בזה, זה אבסורד, נקודת כאב, תעודת עניות למדינת ישראל שלא מכסה את הדברים האלה. אנחנו נתקלים על בסיס חודשי, פעם, פעמיים, שלוש, לפעמים עשר פעמים בחודש בחבר'ה שהשתחררו מהמילואים שלהם, סיימו שירות בעזה של 100 או 300 ימים, נקלעו לשבר נפשי כשברקע יש פוסט-טראומה ואין מי שיעזור. זה הזוי, לא הגיוני שזה המצב. אנחנו עושים כל מיני לולאות באוויר למצוא תורמים פרטיים, לבקש מחברים טובות שיביאו קצת כסף כדי שאני אוכל לשלוח - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מי המפקח היום על הביטוח? << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אעביר לך את השם בוואטסאפ. לא זוכר את השם, תיכף אזכר. בחור רציני מאוד. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> היה פה? << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> לא. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> היה פה ב-2017. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> דורית הייתה פה שלוש פעמים, היא הייתה המפקחת. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> לפני שאתן לאריאל להציג פה כמה אירועים לדוגמה של המבצעי, אספר לכם על כמה אירועים לדוגמה של הנפשי, שתבינו על מה אנחנו מדברים. בקצרה, שלושה שירותים עיקריים שאנחנו נותנים. זה לא שהם לא קיימים, הם כמעט לא קיימים בשום מקום בארץ ואפילו כמעט לא קיימים בעולם. אחד, חילוצים על רקע נפשי, מה שדיבר חיים מסינג קודם. אנשים בהתקף פסיכוטי, עכשיו יש לנו מקרה כזה באום ביץ', הודו. בחור פסיכוטי, טוב, חכם, אינטליגנט. לא מדובר בנער שוליים, נרקומן. יש גם כאלה. הרוב המוחלט כמוני כמוך. השתחרר מהצבא שלו, טס להודו לפני חודש וחצי, עשה קצת חוויות כולל סמים פסיכדלים, איבד את זה. התפלפ בעגה העממית, לא מחובר. מה זה אומר במופע בפועל? מחבר בין מספרים, צבעים, קולות, מחשבות, מתקשר עם אלוהים, מדבר עם החול. מישהו ששלח שנמצא איתו ושומר עליו, מספר לנו, מצייר על החול סימן והסימן מתקשר לאלוהים וזה מה שיחזיר את ביבי הבייתה כדי לדבר. הכול מתחבר ביחד, חוסר שליטה, גם פגמים מובהקים בבוחן המציאות. צוותים שלנו על ידי טכניקה שזיו ירחיב על זה יותר, לא ארחיב על זה עכשיו, מגיעים, מצליחים לנהל אותו, לא בכוח, לא באלימות, בגובה העיניים על ידי טכניקה רבה, מיומנות רבה וניסיון שהצטבר פה לאורך 30 שנים ושיטה שלמה שבנינו. מביאים אותו בטיסה מסחרית הבייתה, מלמדים את המשפחות של המתמודדים איך לתקשר איתם, לדבר איתם, להוליך אותם לקבלת טיפול שזו מהות הסיפור. זה עובד באחוזים חסרי תקדים בעולם. כשמדובר על התקף ראשון אנחנו עומדים על מעל 85% הצלחה. גם בהחזרה של הבן-אדם ארצה באמצעות המשפחה וגם בהולכה של הבן-אדם לקבלת טיפול. אלינו מגיעים המקרים הקשים, המקרים הקלים לא עוברים דרכינו. למרות זאת ההצלחה שלנו חסרת תקדים ברמה בין-לאומית בגלל ניסיון וידע רב מאוד שבא מהקרקע, מהשטח, ומאפשר לעשות את זה. שירות אחד זה החילוצים, שירות שני אלה ההדרכות. עד היום אנחנו לא מפרסמים את הפעילות הזו. לאחרונה התחלנו, עד היום זה עובר לפעילות של סיוע נפשי בחברה מפה לאוזן. לסבר את האוזן במספרים, חילוצים על רקע נפשי, סדר גודל של 40-20 מדי שנה. קורסים לניהול שבר נפשי, בין 500-200 פחות או יותר, מפה לאוזן. אנשים שמבינים שאין להם מה לעשות, פונים אלינו. משפחות לפעמים, לקורס הזה שאנחנו מעבירים, קורס לניהול שבר נפשי כדי להביא מתמודד לטיפול. פונים אלינו אחרי שניסו את כל הכלים שיש בשוק – פסיכיאטרים, פסיכולוגים, בתי חולים, עובדים סוציאליים, מטפלים בכאלה ואחרים, רטריטים, כל מיני ונכשלים שוב ושוב. אנחנו מגיעים, אוספים את המשפחה, מלמדים אותם איך צריך לעשות את זה והם מצליחים להביא את הבן-אדם לטיפול. לסבר את האוזן במספרים, אנחנו מדברים על מגיפה לאומית. משרד הבריאות ב-2022 דיבר על 300,000 מתמודדים בכל רגע. משרד הרווחה טען בזמנו שהמספרים לא מחוברים למציאות והאנשים לא מדווחים. אנחנו מדברים על מעל 600,000 מתמודדים בכל רגע, אלה המספרים הרשמיים שהגיעו ממשרד הבריאות ומשרד הרווחה. מאז אנחנו רואים עליה חדה בכמות הנפגעים וכמות המתמודדים. זיו תיכף ירחיב על זה יותר. סביב הקורונה ראינו עליה, קפיצה משמעותית בכמות הנפגעים. מאז תחילת המלחמה אנחנו רואים עוד קפיצה מאוד משמעותית בכמות הנפגעים וסוג הנפגעים השתנה. חיילים רבים מאוד ברקע שעכשיו טסים ונפגעים בחו"ל. חיילים רבים מאוד משוחררים, מילואימניקים שנפגעים פה בארץ והמשפחה עומדת מול שוקת שבורה. את הכלים יש לנו, אנחנו יודעים איך לעשות את זה. מישהו צריך לעזור לעמוד בנטל הכלכלי של זה. מכאן החיבור לרשות ולמה כל כך מעניין אותנו לקדם את הרשות. מישהו צריך לדאוג לתכלל את זה. לשאלתך קודם, כדי לסגור את הדברים על הרשות, האם יש גוף שמתעסק בזה? יש גופים רבים שמתעסקים בפגיעות נפשיות בצורה כזו או אחרת, כל אחד לא יודע מה השני עושה. כל אחד פועל בנפרד, במקביל לכיוון אחר. מגיעים לוועדות הכנסת האלה, השתתפתי בהן רבות. כל אחד אומר שהוא עושה את הכול ובפועל לא מצליח לעשות כמעט כלום, כי זה לא ביחד, לא מאוחד. זה היה התפקיד הראשי של הרשות, לאגד מי עושה את הדברים ביחד ולאן התקציבים עוברים. אריאל תציג כמה מקרים לדוגמה, שיהיה לך מושג מה זה אירועים מבצעיים ונעבור ל - - וזיו יציג את הפעילות הנפשית. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> אציג שני אירועים מבצעיים כמו שיואב אמר. שניהם קרו בחודשים האחרונים, כל אחד קצת שונה. אירוע ראשון, היה לנו באקוודור בנובמבר. מטייל צעיר שטייל לבד, טיפס על הר געש, עלה ללא ציוד מתאים, תכנן לעשות את זה מסלול יום ולרדת באותו ערב. חושך התחיל לרדת, ערפל כבד, התחיל גשם, איבד את דרכו. למזלו הייתה לו קליטה בטלפון הסלולרי ומכשיר לוויני והצליח ליצור קשר עם בן משפחה שמיד דיבר עם חברת הביטוח שלו והם הפעילו אותנו. כשאנחנו יצרנו איתו קשר הוא כבר היה עם 3% או 5% סוללה בטלפון שתוך כדי השיחה נותקה באמצע. הצלחנו להבין פחות או יותר איפה הוא נמצא. נתנו לו הנחיות כדי שבינתיים יוכל לשמר חום ולשמור על עצמו בריא ושלם. כמו שאתם יכולים לראות זה הר שצעד לא נכון לכיוון הלא נכון יכול להסתיים אחרת לגמרי. מכאן יצאנו למבצע איתור וחילוץ של הבחור. הפעלנו גם מאתר שלנו, חלק ממומחי התוכן שיואב ציין. אנחנו מחזיקים מאתרים מקצועיים שיש להם רקע רב בעולמות האלה. יודעים לשאול את השאלות הנכונות, לעבוד עם האנשים הנכונים, קריאת מפות רבה וניתוחי שטח. אחרי מבצע של 15 שעות עם חיפושים, עם ארבעה צוותים מקומיים, רחפנים, היינו נגיעה מלהוציא מסוק ומטוס סריקות. הצלחנו לאתר אותו, הצוות מצא את המטייל בריא ושלם. הוא איבד את הדרך וכאמור לא ידע מה לעשות. הצוות ליווה אותו כל הדרך למטה. לשמחתנו זה הסתיים בשלום. אני יכולה להבטיח לכם שהשעות היו מאוד מותחות כאן, לא הייתה תקשורת איתו כל השעות האלה למעט השיחה הראשונה. זה שטח מאוד גדול. למצוא שם מישהו עם ביגוד שמסתווה די טוב, לא פשוט. הוא היה בריא, היפותרמיה קלה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> את אומרת 15 שעות, זה היה יום אחרי, בבוקר. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> בלילה עלו פעמיים וירדו מההר ולא מצאו אותו. זה ערפל ואין שם תאורה באזור, אין כלום. למוחרת יצאו צוותים נוספים ועם הרחפנים והצליחו לאתר אותו. אין ספק שדאגנו וקיווינו שהוא עדיין איתנו ובסדר. אירוע נוסף בארגנטינה. חודש נובמבר, קבוצת צעירים, כמה חברים משוחררים טריים שיצאו לטרק של כמה ימים באזור שוויה. זה אזור שאין בו קליטה והמזל שהיה להם מכשיר לווייני. במהלך הטיול אחד מהם איבד הכרה והתחיל לחוות סימני היפותרמיה. ההכרה שבה לו, הוא לא הצליח ללכת, הגוף שלו היה נוקשה, רעידות, החברים דיווח שהוא בהתקף חרדה והם לא מצליחים לתקשר איתו. לשמחתם היה להם מכשיר לוויני, לחצו על לחצן המצוקה SOS והתחילו להתכתב איתנו. הדסקאי שהיה כאן מאוד מהר ניתח את המצב, ניסה לתקשר איתם ולהבין את חומרת הפציעות, בכמה אנשים מדובר, איפה הם נמצאים בדיוק, לאיזה סיוע הם זקוקים. גם שם היה לקראת החשיכה ובלילה להוציא מסוקים זה אירוע. תוך חצי שעה, אולי 40 דקות המסוק היה אצלם והצליח להביא את הבחור לבית החולים ולהסביר לחברים איך הם ממשיכים במסלול שלהם, גם הם איבדו אוריינטציה בשלב הזה. יש סרטון נחמד שמראה על החילוץ. (הקרנת סרטון) << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כל שנה קורה שם משהו. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> כל הזמן מישראלים. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> בטח. כל חודש. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה מקום שיודעים שיקרה לו משהו. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> צריך לבוא מוכנים. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> יש כמה מוקדים כאלה, ישראלים אוהבים ללכת על אותם שבילים. פה בחדר הזה לפעמים יש עשרה אירועים במקביל. זה עונתי. יש ימים ששקט, נדיר יחסית. יש ימים, עשרה אירועים במקביל. לפעמים באותו מקום חמישה אירועים. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> יש את זה, יש את הנהר בברזיל, שכחתי את השם שלו. יש את מאצ'ו פיצ'ו שתמיד קורה שם משהו באזור. יש את גואטמלה, את האגם. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> לא חסר. פה היה להם מזל שהם לקחו את המכשיר הלווייני אחרת הם היו בבעיה. הם היו בלי מדריך והבחור לא תקשר, הוא היה בהתקף. קשה לתאר את זה עד שאתה חווה את זה בעצמך בסיטואציה הזו. הם היו חסרי אונים ולשמחתנו הצלחנו לעזור להם בכלום זמן. ישר שלחנו את צוות החילוץ והם הגיעו בבטחה כולם. אלה שני אירועים לדוגמה. אנחנו חווים את זה כל יום. ברגעים אלה יש לנו אירוע חילוץ מסוג אחר, יותר רפואי. בחור שפרק את הכתף במהלך נסיעה על אופנוע. שטח מבודד, אין אף אחד שיכול להגיע אליו, לא דובר את השפה. אנחנו מטפלים בכל סוגי האירועים. מבחינתו כל קריאה שמגיעה היא קריאה אמיתית ומצוקה אמיתית של מטייל, לא משנה מאיזו סיבה. מקבלים קריאות רבות מהורים מודאגים שהילד לא יצר קשר כמה ימים וזה לא אופייני לו ומתמודדים עם כל מה שצריך. ברוכים הבאים, אין ספק שאתם פה למטרה שהיא מאוד חשובה ופחות המבצעי, אבל גם הנפשי זה נושא שקרוב לליבנו. מקווה שיצאו מכאן דברים טובים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה. (מוקד השליטה מגנוס, חדר ישיבות) << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> קיבלתי מחלת גבהים. 23:00, לקחנו את התרמילים וירדנו מצוק של 2,000 מטרים. הגעתי למטה, הייתי בריא לגמרי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> איך הגעת למצב כזה שצריך לחלץ אותך? << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> כל אחד יכול להגיע למצב כזה, לא צריך להיות חכם גדול. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> לא חכם גדול. מה עשית - - - << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> מחלת גבהים זה משהו שתוקף בלי שום רקע שאנחנו יודעים. אין אפיון למי נתקף במחלה הזו. אתה יכול להיות עם כושר מצוין, בבריאות מעולה ואתה תחטוף מחלת גבהים. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> צוהריים טובים. שמי זיו בנטר, אני המנהל המקצועי של החברה ואחראי על צוות המחלצים. בתחום של האיתור והחילוץ כבר 20 שנים במגוון מאוד גדול של מסגרות, גם צבאיות, משטריות. בחודש הזה אני נכנס לפקד על יחידת חילוץ משטרתית בהתנדבות בין היתר. אדבר איתכם יותר על הטכניקה, השירותים ועל ישר ולעניין מה קורה, איך זה נראה ומה עושה עם שבר נפשי במטיילים. מצב של שבר נפשי, אנחנו לא סתם קוראים לו שבר נפשי ולא נכנס להגדרות שהן הגדרות קליניות. במקרים רבים אנחנו מקבלים את המידע מאוד גולמי. באים אלינו אנשים ואומרים לנו הבן-אדם הזה מתנהג כך וכך, בצורה כזו ובצורה אחרת. אנחנו יודעים לזהות את הסימנים והמופעים בשטח ומהם לגזור את המשמעויות הרבה לפני שרופא בודק אותו ויודע לתת הגדרה שהיא הגדרה קלינית. מצב שבר נפשי מופיע לרוב כתוצאה מאחת או יותר מהסיבות הבאות – מופע ראשון של מחלת נפש, התקף פסיכוטי או גלישה פסיכוטית, התפרצות שקשורה ליציאה מאיזון של מחלת נפש, צריכה מסיבית של סמים ולחץ נפשי גדול. בפועל אנחנו מחלקים את זה לסימנים התנהגויות וסימנים בהתנהלות היום-יומית. אנחנו נראה בדרך כלל התנהגות אגרסיבית ותוקפנית כלפי הסביבה, ניסיונות לשלוט ולנהל את הסביבה, עיסוק אובססיבי וחזרתי בתכנים, ניתוק מהמציאות, נדבר על זה מעט יותר לעומק. מחשבות יחס, מחשבות גדלות ומחשבות רדיפה. בהתנהלות היום-יומית נראה פעמים רבות במיוחד אצל הצעירים רזון בולט, אכילה מאוד לא מסודרת והזנחה עצמית, שינה לא מסודרת. פזרנות, הבן-אדם פתאום מאבד טלפון, אשראי, דרכון, לפטופ, טאבלט. כל הדברים שלא מתפזרים לאוויר. אנחנו עלולים לראות שימוש אינטנסיבי בסמים ודיבור שהוא דיבור מהיר ובשטף שלא אופייני לאותו אדם. מבחינת המענים שלנו שאנחנו יודעים לתת, מעט ארחיב את הדברים שיואב דיבר עליהם קודם. את המענים נחלק לשניים, מענים שהם במעגל הממוקד יותר ומענים שהם מעגלים, נותנים מענה במעגלים רחבים יותר. במעגל הממוקד אנחנו יודעים לאתר בישראל ובחו"ל אנשים במצבי שבר נפשי. אנשים עם דפוס הנעדרות של אנשים שנמצאים במצב נפשי או מצב פסיכוטי, הוא דפוס מובהק מאוד ייחודי שלא רואים אותו בדפוסי נעדרות אחרים. לא מזמן סיימנו בהצלחה אירוע שהתמשך על פני כמעט שנה וחצי של איתמר שלזינגר שמצאנו אותו. צוות שלנו מצא אותו בכרמל, את שרידיו יותר נכון. אנחנו יודעים לתת מענה לחילוץ מחו"ל חזרה לישראל, של אנשים במצבי שבר נפשי, אותו שירות שקודם חיים וחיליק הזכירו. עכשיו יש לנו בן-אדם שנמצא באום ביץ' במצב פסיכוטי. הצוות עכשיו מתארגן כדי לטוס לגייס אותו, להחזיר אותו חזרה לישראל. אנחנו עושים הדרכה של משפחות בשיטת מגנוס, שיטה שהתפתחה פה מהימים שחיליק התחיל את העבודה ועד היום. צוותי התערבות. אם יש לי בן-אדם במצב כזה בארץ אני יכול לשלוח אליו צוות שלי, יגיע, ידבר איתו ויגייס אותו, ייצר דקלרציה על מנת שהמצב לא יחמיר. המענים הרחבים יותר שלנו הם קודם כל עימות והטמעת השיטה. אנחנו מאמינים שאת השיטה הזו צריך להפיץ בקנה מידה כמה שיותר רחב. בארבע שנים האחרונות השיטה שלנו נלמדת בחוג לעבודה סוציאלית. יש לנו קורס עם סימסטריאלי בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל-חי. אנחנו מתעסקים בחשיפה לארגונים והדרכות צוותי טיפול, צוותים רפואיים, בתי חולים, טיפוליים, רווחות, כל מי שנוגע באנשים במצבי שבר נפשי. מתעסקים בפעילות ציבורית להיכרות עם הסיכונים במצבי שבר נפשי והדרכה למניעה בקרב קהלי היעד. הרבה בקרב מטיילים צעירים, מה לעשות, איך לעשות, מה ואיך להימנע. מבחינת הפרופילים של הנפגעים שלנו בצורה שהיא צורה גסה, אנחנו יכולים לחלק אותם לשלושה. הפרופיל הראשון ואולי הפרופיל שאנחנו יותר מזוהים איתו פה בחברה, הוא הפרופיל הצעיר. פרופיל של התקף פסיכוטי ראשון. מתאפיין בבלבול רב של הנפגע, בלבול של הסביבה, של המשפחה. נחת עכשיו כמו של חיליק אומר, אימון בסלון, אף אחד לא יודע איך לאכול את המצב הזה כולל האדם עצמו. מתאפיין בבלבול רב מאוד. פעם ראשונה שרואים מצב כזה, לא יודעים מה לעשות, איך לעשות, איך לאכול את זה. פרופיל אחר שאנחנו נראה הוא פרופיל שהוא יותר מבוגר. בדרך כלל חברים בגילאי 40 פלוס. פרופילים של אנשים שכבר מתמודדים שנים עם מחלות או הפרעות נפשיות כאלה ואחרות, יודעים לנהל אותן בצורה מאוד ברורה, לא פעם ראשונה באירוע הזה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> למה הם צריכים אותכם? << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> כי האדם נמצא במצב שבר נפשי מפורק לגמרי. הוא מנוהל אבל בצורה חלקית. הוא לא יסתובב לך כנראה עירום ברחוב חסר כל. הוא כן יכול להסתובב בעיר גדולה בחו"ל ויהיה בסכנת חיים עקב שיקול דעת לקוי. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> יפזר את כל הכספים של כל המשפחה, ישפיל את כולם ויעלה פוסטים על כל הסודות של כל השכנים, החברים וההורים. הוא לא בשליטה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הוא מנוהל כי הוא מודע לעצמו או שהסביבה מודעת אליו? << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> הוא מנהל את עצמו. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אם הוא מנהל את עצמו הוא יצר איתכם קשר. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> הכול יחסית. לאו דווקא הוא יצר איתנו קשר. זה גם קורה, יחסית - - -. כשזיו מדבר על נפגעים מסוג אחר שהם לא הצעיר שהשתחרר עכשיו מהצבא ופגיעה התקף פסיכוטי משם. חברים יותר מנוסים, יותר מבוגרים, עברו כמה התקפים. באופן יחסי הם יותר מנוהלים מאלה שפעם ראשונה חטפו התקף פסיכוטי. הם איבדו שליטה, הם בחוסר ניהול טוטאלי. למה אני אומר יחסית? זה לא מנוהל כמוך, הוא לא מחזיק עבודה, לא מחזיק יחסי חברה כשירים ותקינים. הוא שורף את הקשרים, רב עם כולם, מסתבך בקטטות כאלה ואחרות על ימין ושמאל, שורף את כל הכסף, משפיל את כולם, כותב בפייסבוק על זה שאימא שלו דיברה אתמול עם אלוהים שעשה עסקה עם השטן. לא באמת מנוהל. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> כשאתה רואה את החברים הצעירים, ברור לך באופן מוחלט שהבן-אדם לא בסדר. ברור לך באופן מוחלט וברור שיש פה תקלה חמורה שהבן-אדם צריך עזרה בטווח הזמן המיידי. כשאתה מסתכל על החברים הבוגרים יותר, זה לא יקפוץ לך מיד בשניות הראשונות. אחרי עשר דקות, רבע שעה תגיד לעצמך משהו פה לא מסתדר, משהו פה לא ברור, לא מסתדר, הבן-אדם לא בסדר, קו החשיבה שלו לא תקין, הוא מדבר איתי עכשיו שטויות. תשב איתו שעה ותגיד הוא מסוכן לעצמו כנראה. הוא במקום כזה או אחר יודע להחזיק את עצמו קצת יותר מהפרופיל הצעיר, הוא עדיין חייב עזרה ועזרה מידית. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> הם לומדים להסתיר. הם לומדים עם הזמן לא לספר על הקולות שהם שומעים בראש ולא לשתף דברים מסוימים. לעשות הצגה. יש גבול כמה זמן הם מצליחים להחזיק את הדברים בפנים. תסלח לי שאני קוטע, אני רוצה לחבר כמה דברים שגם אבא חיליק דיבר עליו בהתחלה. זיהינו שהמשפחה היא הגורם העיקרי שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. הצלחה, הכוונה שמתמודד חוזר לשגרת חיים יצירתי, יצרני, פעיל בחברה, עבר את האפיזודה. מתפקד, מנהל חיים, משפחה, לומד, עובד, מתפקד, תורם את חלקו בחברה. אנחנו מזהים את החשיבות הזו של הגורם המשפחתי כתווך עיקרי. כל חילוץ שאנחנו מבצעים אנחנו גם מדריכים את המשפחה. כמו שהסברתי קודם זה שירות שאנחנו נותנים בנפרד, זה מתחבר למה שזיו נגע בו קודם בשירותים. קשה לי להסביר עד כמה משמעותי הקורס הזה ועד כמה הוא חסר. כלים טיפוליים בארץ יש רבים – יש בתים מאזנים, בתי חולים, עובדים סוציאליים ויש כל מיני. אבל מישהו שיבוא באסרטיביות עם שיטה מדודה נכונה שהיום נחקרת בבתי חולים, מלמדים אותה באוניברסיטה, היא התפתחה פה. שמישהו יבוא ויאסוף את המשפחה, ילמד אותם איך צריך לתקשר, איך צריך לעבוד ביחד, מה הכלים שיש להם בדרך. יאסוף את הכול, יכוון אותם, יוליך אותם לטיפול – כמעט ולא קיים בארץ, בטח שלא ברמתנו, שעושים את זה מקצה לקצה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> זה הפער בין שיקום לאי שיקום. אתה יכול לשקם מישהו וזה יכול להצליח. זה לא יהיה שיקום קבוע ולא יחזיק מעמד לאורך זמן. יתחיל תהליך של נסיגה. כדי שזה יתקבע אין לנו ידע איך עושים את זה בלי המשפחה, אני אומר את זה בזהירות. זה לא שאי אפשר. עד היום אין אף אחד שמצא שיטה איך לשקם מישהו בלי משפחה. זה חלק שאנחנו ייחודיים לחלוטין בו, את הידע הזה של איך לתמוך, לנהל ולכוון את המשפחה להגיע ליעד, למטרה. כמו שאמר יואב, בחור שיצירתי וחלק מהחברה כמוני וכמוך ולא חוזר לשום תעלול נפשי. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> חשוב להדגיש, זה שירות מהותי שחסר בצורה דרמתית, לאסוף את המשפחה, ללמד אותם איך לעשות את זה. אתה פונה לפסיכיאטר בתור הורה למתמודד או מתמודדת בשבר נפשי, הוא יגיד לך אין שום בעיה, שהמתמודד יבוא לפה. המתמודד לא בשליטה, לא מחובר, לא מבין מה הסיטואציה. ברוב המוחלט של המקרים הוא בפסגת העולם. מבחינתו הכול בסדר. כולם משוגעים, הוא לגמרי בסדר, כל העולם נדפק. הוא לא רוצה את זה, הוא לא מבין שהוא צריך את זה. הטכניקה שפיתחנו בראשית הדברים, אבא חיליק והצוות הגרעיני, לימים צוות הרבה יותר מקצועי עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ופרוטוקול שלם שבנינו מלמד את המשפחה תוך זמן קצר איך להביא בן-אדם מחוסר שיתוף פעולה טוטאלי לשיתוף פעולה, הסכמה לקבלת טיפול. אם מטפלים כמו שצריך הם חוזרים לשגרת חיים, זה עניין של זמן. מעל ל-50% מהמתמודדים לא רוצים לשמוע על טיפול, לא רוצים לשתף פעולה. אנחנו מדברים על אנשים נורמטיביים, תקינים, מילואימניקים, אנשי עסקים, אדריכלים, עורכי דין, רופאים, טייסים, כל מיני. רק בגלל שחסר להם מי שיחבר אותם לטיפול, מי שילמד את המשפחה שלהם איך להוליך אותם לטיפול, הם נהיים נכים לכל החיים. אנחנו רואים אותם אחרי זה מסתובבים ברחובות, חברים מהרמה הכי גבוהה לפעמים. בשלב האקוטי הזה של ההתפרצות, לא היה מי שיכוון אותם כמו שצריך לטיפול והם נשארים עם צלקת כל החיים. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> אני רוצה לחזור לפרופילים. אנחנו רואים את הפרופיל הצעיר, את הפרופיל המבוגר יותר. אנחנו כן רואים פרופיל שהוא פוסט 7 באוקטובר, שיש בו יותר מאפיינים שהם מאפיינים דיכאוניים. אנחנו רואים שימוש רב יותר בסמים, זה כמו שחיליק, חיים ויואב קודם דיברו, משהו שחוצה את כל מעמדות החברה בארץ. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה הכוונה - - - << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> כשחיליק התחיל את העבודה לפני 35-30 שנים אלה היו הגלים הראשונים של התרמלאות הישראלית הגדולה. המוסד הזה של הטיול אחרי צבא התחיל להיבנות בעוצמות שאנחנו מכירים. תרמילאות ישראלית יש עוד מלפני, אבל המסות הגיעו בתחילת שנות ה-90. בשנים האלה השימוש הראשון בסמים כמעט תמיד היה בחו"ל. אני בן 46, בתור נער בחיים לא נחשפתי לדברים האלה. עד אחרי הצבא לא הכרנו, זה לא היה נפוץ כמו היום. חיליק אחת לשבוע בערך מביא לפה למשרד את הדוגמיות של הברושורים של מכירת הסמים שמביאים ברחוב בתל אביב. היום אין חיה כזו יותר. אנשים טסים לחו"ל, אין היום מישהו שפעם ראשונה בהודו מתנסה בסמים, אין חיה כזו יותר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> השאלה היא אחרת מהבחינה הזו. מה הקשר בין זה לבין פוסט 7 באוקטובר? גם לפני 7 באוקטובר הייתה אותה תופעה. הסמים התחילו להיות נפוצים. אני בגיל שלך. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אגע בזה קצת. זה סוג אחר של רקע. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה הכוונה לשימוש מוקדם בסמים כשאתה מדבר על פוסט 7 באוקטובר? << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> היו לך אירועים של רצועת הביטחון. אם נסתכל על הפרופיל הצעיר, הישן יותר, היו אנשים שנלחמו בלבנון, בשטחים של פעם, יצאו עם חוויות לא מעובדות, רקע משפחתי. שימוש ראשון בסמים בח"ול ומצב שבר, חיליק בא ומחלץ וממשיכים הלאה. היום העוצמות גדולות יותר. השימוש הוא כבר לא השימוש הראשון. רוב האנשים מכירים את הדברים האלה, השתמשו ונגעו לפני כן. מהצד השני, העוצמות של החוויות הן יותר גבוהות בהרבה. הדברים שעברנו פה בתור חברה בשנתיים ומשהו האחרונות, העוצמות שלהם הן אדירות. המופעים יהיו מופעים אחרים. מה שאנחנו רואים אצל המטיילים הישראלים בחו"ל היום זה משהו אחר ממה שראינו לפני 30 שנים. אנחנו רואים מאפיינים רבים יותר שמאפיינים דיכאוניים, תכנים אובדניים, גם בסבירות גבוהה אירועים שהם טראומתיים ברקע כתוצאה מהשנתיים ומשהו האחרונות. כל בן-אדם שהיום טס לחו"ל בשונה מפעם, יוצא עם משהו – עם מטען טראומתי שמחכה לצאת, להתפוצץ. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> יש לזה כל מיני השלכות שבשיחה כזו קצרה לא נפרוט את כולן. באופן כללי, ברוב המוחלט של הפגיעות הנפשיות האקוטיות, מה שאנחנו קוראים שבר נפשי – התקפים פסיכוטיים, מניה דיפרסיה, סכיזופרניה, הלם קשה, חרדה קשה, נקודות קצה. ברקע יש כמעט ללא יוצא מהכלל את אותם שלושה שלבים, רצף של משברים הולך וגובר. פה ברצף יש מלחמה, אולי שורדי הנובה כמו שעכשיו אנחנו מביאים שורד נובה מאום ביץ'. לפני פחות משבועיים, בסוף שבוע שעבר, הבאנו מאקוודור בן-אדם שיש לו ברקע פוסט-טראומה בצבא, שהלך לשימוש מאסיבי בסמים. יש רצף של משברים הדרגתי הולך ומצטבר. יש שימוש בסמים, ניסיון להשתחרר יותר, להקל ולברוח לאסקפיזם, יחד עם חוויה מחוננת קשה – פרידה, שיברון לב, פיטורים מהעבודה. עם כל הרצף של הדברים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> חוויה אישית. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> חוויה אישית קשה. בפרופיל הזה אתה רואה את זה הרבה. חברים שסיימו את הצבא, את השירות מילואים שלהם. היה להם קצת קשה להתמודד עם הפוסט-טראומה, הם לא ידעו איך להתמודד עם זה. הם מנסים להסתיר, מתביישים. מנסים להמשיך לתפקד בחברה בלי שום טיפול. מגבירים את צריכת הסמים שלהם כדי להרגיש יותר טוב, אסקפיזם מסוים. כתוצאה מכל זה הם או מפוטרים או החברה נפרדת מהם. זה לא עובד, הם לא מצליחים להחזיק חיים. הם בורחים לחו"ל, מגבירים שימוש בסמים ונגמר, יותר מדי בשביל הנפש כדי להחזיק את זה, ואנחנו צריכים לנסוע להביא אותם. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> מאיפה התפתחה השיטה? למה אנחנו מדברים על זה בכזה ביטחון? אנחנו עושים את זה מעל 30 שנים. אלפי מחולצים עברו פה תחת כנפי החברה. כדי להצליח במשימה הזו, אנחנו צריכים לגייס ולייצר הסכמה אצל המחולץ. אין אצלנו דבר כזה, זה לא שאנחנו באים, דופקים לו זריקה, מעמיסים אותו על הכתף וקדימה למטוס. אנחנו מגייסים אותו. יודעים לדבר איתו, איך לתקשר איתו כשהוא נמצא בתוך המצב הסוער. יודעים איך לעשות את זה בצורה מכובדת, מכבדת, נעימה ובעיקר רותמת את האדם לבצע את החזרה איתנו מרצונו. חילוצים מסתיימים בשדה התעופה בחיבוק, שלום, תודה, נהיה בקשר. כך זה עובד. צריך לזכור שהבן-אדם עולה איתנו למטוס והוא צריך לעבור בידוק ביטחוני, צריך לעבור בידוק קורא דרכונים, לעבור איתנו טיסה טרנסאטלנטית. צריך שזה יהיה נעים, חובה שזה יהיה בטוב. שעות ימים ושבועות יחד עם המחולצים בתוך הסיטואציות האלה היא אפשרות להבין טוב יותר איך אנחנו יכולים לתקשר איתם. כשאנחנו מחלצים בן-אדם אנחנו נהיים חברים שלו בצורה כזו או אחרת. אנחנו נהיים משהו שבין דמות הורית לבין חבר לבין מטפל ונוצר קשר מאוד אינטימי, קרוב שמאפשר לשאול, מה עובר בראש עכשיו? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מה שהכי מכעיס אותי פה זה העניין הרפואי, השקיות הרפואיות שדיברת בוועדה אצלנו. הולכים לרופא, הוא מקשקש לך וזה סחר. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> תזמין, זה מגיע יותר מהר מהפיצה. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> אותן שעות ארוכות ביחד עם המחולצים שלנו מאפשרות לנו להבין מה קורה שם. איך זה עובד, מה לדבר, למה לתת מענה, מה דחוף, לא דחוף. למה הוא מגיב יותר טוב, פחות טוב. כמו שחיליק ויואב אמרו, אלה דברים שלא לומדים אותם בשום מקום. זה התפתח אצלנו נטו מהשטח, מהחיכוך היום-יומי והצמוד עם אנשים שנמצאים בתוך המצבים האלה. אני רוצה להיכנס בקצרה לשיטה עצמה ולהנגשה שלה. אחת מנקודות הנוצה הכי חשובות שיש להבין כשאנחנו מדברים על אנשים שנמצאים במצבים האלה, שיש הבדל ברור בין שבר פיזי לבין שבר נפשי. לרוב האנשים שלא מכירים את התחום ולא עוברים את ההדרכות מאוד קשה לעשות את ההדרכה. אם אני נופל ושובר את הרגל חלילה, לי ברור ולכם ברור מה אני צריך לעשות. ברור לשנינו שאני צריך או אתה צריך אמבולנס ושצריכים לקחת אותי ולצלם אותי, לגבס אותי, אני נח וכן הלאה. זה מצב של שבר רגיל. במצב של שבר נפשי, כשהשבר אצלי, מבחינתי הכול בסדר. יבוא חיליק ויגיד אני אזמין אמבולנס שייקח אותך ויעזור לך, הוא יגיד לא, אני בסדר. אצלי הכול אש, מעולה. איפה הבעיה הגדולה בסיפור הזה? הסובבים את אותו אדם, לא כל כך יודעים איך לאכול ולהתמודד עם המצב הזה שהבן-אדם, ברור לכל עין שהוא לא במיטבו עכשיו. הוא לא רוצה ולא מוכן לקבל שום עזרה ושום סיוע. מהצד השני הדבר הדומה בין השבר הפיזי לנפשי – שאם לא מטפלים בו בזמן ובדחיפות המיידית הוא מתקבע ולא מתקבע נכון. אם אני עכשיו לא אגבס את הרגל שנשברה לי בטווח הזמן המיידי, העצם תתאחה ותהיה לי דפורמציה ברגל. אותו הדבר גם בנפש. אם לא ניתן את הטיפול הנכון בטווח הזמן המיידי, נוצרת פה פגיעה שעלולה להיות פגיעה קבועה. כשאנחנו מדברים על ההתנהגות של אדם שנמצא במצב שבר נפשי, אנחנו מדברים על ארבעה גורמים שמנהלים אותו. הבעיה היא שכשאני פוגש בן-אדם כזה אני אנסה לפרש, לפענח ולפרק את ההתנהגות שלו לפי השיטות, הכללים וההיגיון שידוע ומוכר לי. במצב של הנפשי הסיפור פה הוא קצת אחר. יש לנו ארבעה גורמים שמנהלים את האירוע. הראשון, שימוש בבוחן המציאות. הבן-אדם רואה דברים שאינם, הוא חווה את המציאות בצורה אחרת וההיגיון שלו מנותק. ההיגיון שלו לא עובד. זה אומר שאני לא יכול להסביר לו שום דבר. מה האינסטינקט הראשוני שלי כשאני פוגש בן-אדם במצב הזה? אני רוצה להסביר לו, לתווך לו את המציאות בהיגיון. אני רוצה לשקף לו, לחנך אותו, לשכנע אותו לעשות כל מיני פעולות כאלה. כל הפעולות האלה הן פעולות הגיוניות. ההיגיון נשאר פה מחוץ למשחק, אני לא יכול לעבוד איתו, לא יכול להפעיל אותו בשום צורה. מה אני כן יכול לעשות? אני יכול להקשיב. כמו שאומרים בפוליטיקה אני לא מאשר ולא מכחיש. אני לא אנסה לא להתעמת עם בוחן המציאות הפגום שלו, לא אנסה להיכנס איתו ראש בראש ולהוכיח אותו על טעותו, אחרת אני מייצר פה פיצוץ וקצר בתקשורת. מצד השני אני לא אתקף את בוחן המציאות הפגום שלו. אם אני מתקף את בוחן המציאות הפגום שלו אני מבלבל אותו. אני כן יכול להתייחס לכל אלמנט רגשי שעולה במהלך התקשורת עם אותו אדם. הדבר השני שאנחנו מדברים עליו הוא רגישות יתר. הבן-אדם במצב של סכנה, כל האנטנות אצלו דלוקות, דרוכות. הוא קולט מימיקות, הבעות פנים, ניואנסים בדיבור, הרבה יותר מהר ממה שאתה מסיים להוציא אותם מהפה. לפעמים נראה שהוא קצת מקדים אותך וקורא את המחשבה. העניין היותר מורכב שהוא לא רק כאילו קורא את המחשבה. אני אומר "כאילו", הוא מגיב בעוצמה מאוד גבוהה לרגשות שלך. הוא מגיב בעיקר לפחד ולכעס. כשאני מפחד מבן-אדם כזה שאני נמצא באינטראקציה איתו, התגובה שלו תהיה אגרסיבית. הוא ייקח את הפחד שלי, יגביר ויגביר, ייצא החוצה באגרסיה. אותו הדבר עם כעס. אם אני עכשיו מרגיש את הכעס שלי, הכעס שלי יוצא ממנו חזרה ותראו פאניקה. לרגישות יתר יש עוד שני מופעים יחד עם בוחן המציאות הפגום. פעמים רבות בצד אחד של הציר שני הגורמים האלה מביאים למחשבות רדיפה. רודפים אחרי, מאזינים אחרי, עוקבים, הצבא, משטרה, ה-CIA. בצד השני זה מייצר את תחושת הגדלות. יש לי כוחות על, כוחות מיוחדים, אני שופט, אני נביא וכן הלאה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> שום דבר לא יכול לפגוע בי. אני מפקס כדי שיהיה לנו זמן לשולחן עגול. חמש, עשר דקות ונעבור לשולחן עגול. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> הדבר השלישי הוא שטף מחשבות. הבן-אדם לא מסוגל לשלוט במחשבות שעוברות לו בתוך הראש. המחשבות מפעילות אותו, לא הוא שולט במחשבות, מה שמוביל לחוסר אכילה, חוסר שינה, חוסר סדר בחיים. הוא נמצא בתחושת אובדן שליטה ברגשות, במחשבות, במציאות. הרגשות שלו משתנים כל הזמן, אחת לכמה זמן, לפעמים באינטרוולים של דקות, לפעמים באינטרוולים קצת יותר ארוכים. תחשוב על בן-אדם שהוא כמו כפות לרכבת הרים, הוא לא יכול לרדת ממנה. רכבת ההרים הזו כל פעם עולה למעלה, יורדת למטה, עושה שתי סלטות, פניה ימינה, שמאלה, חוזרת לנקודת ההתחלה. הוא תקוע בלופים האלה, מצבי הרוח שלו משתנים במהירות, קיצוניות. אין לו שום יכולת לעצור, לשלוט או לנהל אותם בצורה כזו או אחרת. לא ניכנס פה לעומק בדברים האלה. בסופו של דבר קיימת אצל הבן-אדם תובנה. התובנה חלקית מאוד והתובנה קיימת. הוא מבין עמוק בפנים שהמעשים לא נשלטים ולא הגיוניים. חוסר היכולת לשלוט במצב מוביל מבחינתו לתסכול גדול שעוד יותר מגביר ומגביר את אי השקט שבו הוא נמצא. בהתבסס על הידע הזה יש לנו כמו שאמרתי מקודם, שתי דיסציפלינות שאנחנו עובדים ופועלים בתוכה. הראשונה, כל הנושא של איתור נעדרים כתוצאה ממצבי שבר נפשי. בדרך כלל כשאנחנו יודעים איך עובד הראש של בן-אדם שנמצא במצב הזה, איך הוא חושב, מתנהל, מה הוא יכול לעשות, לא יכול לעשות, נדע למצוא אותו. אלה אירועים שיש לנו אותם בשנים האחרונות בממוצע של אחד לחודש. אירועים ארוכים, שבוע, שבוע וחצי, של עבודת מודיעין מדויקת ומדוקדקת, עד שאנחנו מגיעים לאותו אדם. אנחנו כן יוצאים מנקודת הנחה שהמחלה היא זו שמנהלת את הנעדר. מצב השבר הנפשי שלו הוא זה שמנהל ולא בהכרח הדברים שהוא אומר, כותב או מתווך לסביבתו הקרובה. בקרב גופים אחרים רבים מאוד שמתעסקים בעולם של איתור נעדרים אין לצערי את ההבנה הזו, על כן פעמים רבות נעדרים שהם נעדרים אזרחיים על רקע נפשי, הם לא מקבלים את השירות הנכון כדי להימצא. אתה לא תמיד צריך רחפנים ומסוקים באוויר כדי למצוא את האנשים במצב הזה, אתה צריך לשאול את השאלות הנכונות. אני סוגר את הנושא של איך אנחנו יוצרים קשר, איך אנחנו מדברים עם אנשים שנמצאים במצב שבר נפשי. פיתחנו מודל פשוט, נקרא מודל את"ה, ראשי תיבות של – אמפתיה, תקשורת והוראות. אנחנו יוצאים מתוך נקודת מצב שאנחנו עכשיו מתעסקים עם אדם שחווה אובדן שליטה ברגשות, מחשבות ופעולות. אנחנו נמנע מכל דבר שעלול להסלים את מצבו. פעמים רבות האינטראקציות עם אנשים במצבים האלה הופכים לשדה קרב, אין שום סיבה מוצדקת. הדבר השני – תקשורת. כמו שאמרנו, ההיגיון שלו מנותק, לא פעיל. הוא לא שולט בהתנהגות, בעיקר מגיב למי שנמצא סביבו. אחד הדברים שהעברנו פה במהלך 30 שנים אלה של הניסיון, שאם אנחנו בשהייה שלנו עם אותו אדם, ננהל את עצמנו, נשלוט במחשבות וברגשות שלנו – הוא יגיב אלינו, ייצמד אלינו, יהיה לו נעים להיות במחיצתנו והלהבות ירדו. דבר השלישי, מה שאנחנו קוראים לו הוראות יוצרות מציאות. בן-אדם במצב הזה לא יכול לקבל החלטות לבד, אין לו את המשאבים הפנימיים לקבל החלטה. כל מה שקשור לביצוע של פעולות על בסיס של התניה כזו או אחרת לא קיים. כל דבר שאנחנו רוצים שיקרה על בסיס היגיון לא יעבוד. אנחנו צריכים להוליך את הבן-אדם, להראות לו את הדרך, להתוות לו את הדרך. זה לב השיטה שלנו, איך אנחנו מדברים איתו בשפה שהיא שפה של תוכנית ולא שפה של בחירה או לחילופין בחירה מאוד מצומצמת כדי לעזור לו ולהוביל אותו למקום טוב ולקבלת טיפול. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> זה בתמצות של התמצות, ועם לחץ שאני רוצה להעלות את אליקים על הקו. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> נפשית ואישיותית אתה לא יכול, לא כל בן-אדם יעשה את זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> לא חשבתי שאני אצא מפה מומחה לתחום. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> זה טוב לילדים, לעובדים, הכול. אתה מנהל את עצמך אתה מנהל את כולם. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> רוצה להצטרף אלינו השופט אליקים רובינשטיין. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> הצורך להשתמש בהיגיון הוא רגיש הרבה יותר. משוחרר מהיגיון, אתה קולט את הרגישות - - - מקשיב למה שאתה מדבר וקונה את מה שאתה חושב ומרגיש. בתנועות גוף, מבט, באמירה, בתחושה. אם אתה מצליח לנהל את עצמך, לשאול את עצמך כל הזמן מה אני מרגיש, חושב. לא להיות עצבני, לא לכעוס, לא לאבד את הסבלנות, לא לפחד. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה נכון תמיד. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אם אתה מצליח לעשות את זה, אתה מצליח לנהל אותו. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> ראית אריאל, את הסחר בשקיות רפואיות? << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> תזמין לך, יש לך 5 גרם בחינם. זה מגיע יותר מהר מהפיצה. << דובר >> חיים מסינג: << דובר >> 5 גרם בחינם לא מעניין. מה שמעניין זה השקיות הרפואיות, הגיע למצב שיש להם אופציה לעשות בזה סחר. חיליק, הסחר בסמים, אף אחד לא מבטיח לעצור אותו. הרעיון ששקיות רפואיות נמצאות על הדף, זה אומר שהכול בחוץ. אנשים כמו שאמרת, באים לרופא, מקשקש להם על הדף, מוסיף להם 10 גרם, 20 גרם שנתי. בסוף זה מגיע לרחוב. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> מפזרים. אתה יודע מאיפה אספתי את האחרונים? בית ספר בלפור, בכניסה לבית הספר, האחורית והקדמית, הם פיזרו קונפטי לתלמידים. למי מפרסמים? זה בית ספר עממי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אלה השלמות הכנסה. הכנסות של 700-600 שקלים בחודש. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> כל הילדים עם טלפון, הם מזמינים. לא היה מבזבז על מקום שלא משתמש. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זו נהייתה מגמה, זול. אתה משלם על זה 100 שקלים. << דובר >> אליקים רובינשטיין: << דובר >> תודה על ההזמנה. אני מכבד את ההזמנה וגם שמח להיות עם יושב-ראש הוועדה ואנשי הכנסת. באופן היסטורי הייתי מאחורי הקמתה של הוועדה הזו לפני כל כך הרבה שנים. כמעט 40 שנים כשהקמנו את הרשות למלחמה בסמים, המתכונת ההיסטורית שלה ועלה בדעתי שצריך תמיכה פרלמנטרית והלכתי ליושב-ראש הכנסת ולוועדת הכנסת. אישרו ועדה אד הוק שבינתיים הפכה לוועדת קבע. בימים ההם יושב-ראש עובדיה אלי ורובי ריבלין היה פעיל בוועדה ועוד אחרים שכבר לא איתנו לא במערכת הפוליטית. אני רוצה להגיד משהו היסטורי. יש לי עוגמת נפש ממה שקרה לנושא של המלחמה בסמים. הייתה פעם ועדה בין-משרדית בראשותי שקמה ב-1987 תחת ראש הממשלה יצחק שמיר. אני הייתי מזכיר הממשלה, - - - דו"ח של ועדה בראשות פרופ' מן, היה מנכ"ל הדסה. היה צורך בתכלול של הנושא של מלחמה בסמים והייתה ועדה בין-משרדית בראשותי ב-1988-1987 והיא הולידה את חוק הרשות למלחמה בסמים. הקמנו בהשתדלות אצל ראש הממשלה. היה מאוד קואופרטיבי למרות כל העיסוקים שלו. ראש הממשלה יצחק שמיר ושר האוצר משה נסים נתן יד, אולי בגלל מערכת יחסים אישית איתו. הצלחנו בברכת ראש הממשלה לקבל שני מקומות שהפכו להיות קהילות טיפוליות שמתפקדות עד היום – מלכישוע בגלבוע ואילנות בשרון. זה לא היה פשוט לקבל קרקע, מקום. תמיד יש בתחום הזה NIMBY – Not In My Back Yard. אני בעד, רק לא אצלי. זה חזר על עצמו בשני המקומות, בשניהם היו מאבקים ובשניהם זה הסתדר ברוך השם בכל מיני דרכים. כשיהיה לנו זמן נדבר על ההיסטוריה. עסקנו בענייני מניעה במערכת החינוך, במשטרה, בגבול לבנון ודברים רבים שעסקנו בעבר. אני הייתי מזכיר הממשלה, הייתי יושב-ראש מועצת הרשות והקדשתי לזה זמן רב, - - - את ההתנדבות שלי בנושא חברתי. רוב הזמן ההיסטורי שלי היה בנושא חוץ וביטחון. מי שירשו אותי במועצה של הרשות היה קודם יוסי צ'חנובר, עליו השלום, נפטר לא מזמן, חתן פרס ישראל. היה מי שהיום נשיא המדינה, יתבדל לחיים, יצחק הרצוג. היה צבי הנדל שהיה חבר כנסת שנים קודם ועוד אחרים. המנכ"ל שהיה תת אלוף בני ארד. ראש הממשלה יצחק שמיר אפשר לבחור בוועדת איתור בלי שום פוליטיקה ושום דבר. יצחק שמיר תמיד היה נקי בתחום הזה. זה היה בכפיפות לראש הממשלה. אני מדגיש את הנקודה הזו, התכלול לשלב ידיים בין משרד הרווחה, משרד הבריאות, החינוך, המשטרה. כל זה היה מפני שרוח ראש הממשלה הייתה חופה על זה. במקום כזה או אחר אחרי שנים רבות החליטו להעביר את זה למשרד לביטחון פנים. בהתחלה הוסיפו את האלכוהול כי זה התחיל בסמים. כשזה עבר למשרד אחד, ממילא כל הרעיון של בין-משרדיות התפוגג במידה רבה. אחרי זה הגדילו לעשות וב-2017 ביטלו את החוק הישן והקימו חוק שנקרא רשות. זו מחלקה במשרד ביטחון פנים. ממילא כל ההתייחסות של הרווחה, הבריאות, חינוך או המשטרה. המשטרה לא, זה שייך להם. כל היתר זה בהתאם. אני לא רוצה לפגוע במי שהיום שם ואני לא יודע מה קורה בדיוק היום. המבנה של כמו רשות כפי שהחוק היום, בתוך המשרד לביטחון פנים הוא מאוד בעייתי באופן ברור וגם זה שסילקו את זה מאחריות ראש הממשלה. זה היה קריטי להשיג, לדוגמה אילנות, היום זה מקום מאוד חשוב בקהילות הטיפוליות. הייתה חווה חקלאית נטושה. רצה אותה המוסד, השב"כ. זה היה מקום חד צדדי והיה אפשר לאימונים, הדרכה, לפעילויות כאלה ואחרות. הלכתי לראש הממשלה שמיר ואמרתי, להם יתנו בכל מקום, לסמים לא יתנו בכל מקום. יצחק שמיר נתן את ברכתו, הלכנו למינהל והשגנו את המקום. אחר כך התחיל NIMBY וחלק הלך לצורכי ציבור שקדימה סיפוק כשלעצמו, או מלכישוע. ראש הממשלה אישית ערב מלחמת המפרץ בא לחנוך את זה. מלכישוע היה ישוב נטוש במרומי הגלבוע. היו בעיות של NIMBY עם הקיבוצים הדתיים שהיו שם ועוד דברים אחרים. עצם זה - - - ראש הממשלה פונים לסוכנות שהחזיקה בזה וקונים את זה, ממש כך. אף אחד לא ביקש ממני עצות. אם כבר פנו אלי שאומר משהו, אני אומר שבעיניי המגן שהיה הוא בעיקר העובדה שזה היה בכפיפות לראש הממשלה, היה לזה אפקט חשוב להשיג דברים ולא מניתי הכול, הבאתי רק את הדוגמה של הקהילות הטיפוליות. זה מה שחשוב לי לומר ליושב-ראש הוועדה הנכבד ולכל מי שמאזין. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה אדוני על הדברים. אני רואה שיש לך ניסיון רב מהליווי של אותה רשות ועד ימינו אנו, נקרא לזה כך. אני אשמח מאוד, הודעתי עכשיו בוועדה שנקיים דיון עומק בעניין זה כדי להבין את כל ההשלכות מכל הצדדים על זה שאין רשות, מה היו המוטיבציות לסגירתה, אני מניח שכלכליות וכולי, ואיך אנחנו עם התמודדויות היום, במיוחד לאור המלחמה, הפוסט-טראומה והשימוש ההולך וגובר בסמים כתוצאה מכך. צריך לראות איך אנחנו נותנים מענה. יכול להיות שגם לאור הדברים שאני שומע כאן, בביקור כאן ורואה את עבודת הקודש שעושים פה וגם הדברים שאתה עכשיו העלית, הגיע הזמן לקדם ולהחזיר את הרשות הזו כגורם מתכלל, כדי לתת מענה לצרכים של החברה הישראלית. << דובר >> אליקים רובינשטיין: << דובר >> מתוך כבוד הבריות אני לא רוצה להגיד מה קורה היום, אני לא יודע מספיק. במועצה של המרכז להתמכרויות, ביקשו ממני האנשים ואני יושב שם פעם, פעמים בשנה לשמוע מה קורה, זה מרכז של עמותה. הם השיגו כסף, בונים בהר הצופים מרכז גדול בצמוד לאוניברסיטה העברית. אני מבין את הדוגמה שהגורם הממשלתית זז הצידה וגורם ציבורי שהוא לא ממשלתי, עושה את זה. יש תחושה ממה שאני שומע בדיווחים של המרכז להתמכרויות, ד"ר קורל ואחרים, כמה הם צופים בעלייה בגלל המלחמה והלחץ הנפשי של אנשים רבים ועל ידי זה מתדרדרים לסמים. הזכרת אדוני את הנושא של בעיות כלכליות, למה סגרו וכולי. אין לי מספיק ידע על זה. אני יכול להגיד שגם כיועץ משפטי אחרי זה, בזמנו הייתי מזכיר הממשלה. גם כשופט נתקלתי רבות בנושא סמים ובעיות. שמחתי במה שאפשר היה לתת, לתרום תרומה בזמנו לעניין הזה. עניין אחרון אנקדוטלי, בנוגע לתקציב, האוצר התנגד להקמת הרשות. הלכתי לשר האוצר ניסים והוא אמר אתה מבקש. שבעה תקנים ב-1 מיליון שקלים. מדברים על 1988. אמרתי לעולם תיקח והלכנו על זה. שנה אחרי זה ניסים לא היה, יתבדל לחיים. ושמעון פרס המנוח היה שר האוצר. רצינו להכפיל מ-1 מיליון ל-2 מיליון בסך הכול. אחר כך זה כמובן גדל. אין כסף ואין כסף. אנקדוטה משעשעת קצת, אני מקבל טלפון מהמשרד של פרס, הוא חלה בסיור בצפון, אושפז בעפולה ואם אני יכול להחליף אותו בפתיחת אגף בבית חולים לניאדו בנתניה. אגף חדש שהוא אמור היה לשאת דברים שם. אמרתי כן ונסעתי לשם, נשאתי את הדברים. אמרתי לעצמי, אם אני כבר בנתניה, אסע לעפולה לבקר את החולה. נסעתי לעפולה ונכנסתי לפרס לחדר שלו בבית החולים. איך שהוא ראה אותי הוא אמר, אם באת עד עפולה, תקבל את המיליון השני. אחרי שהוא אמר לי כל פעם לא. אני תמיד נזכר בסיפור הזה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> סיפור בהחלט יפה. << דובר >> אליקים רובינשטיין: << דובר >> הכול היסטוריה. תודה לכם על ההזמנה ובהצלחה בסיעתא דשמיא לעשות דברים טובים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אמן, תודה רבה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> בשעה טובה נעבור לשולחן עגול. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> נגייס לך את מיטב האנשים שאתה צריך לאסוף. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> העניין הזה, אני שמעתי ממך בוועדה האחרונה וזו שלפניה כשהופעת. נשאר לי בראש ואמרתי בוא נעשה דיון עומק. נכנס את הוועדה, נעשה דיון, נעלה את הדברים, האוצר יגיד מה שיגיד וזה יגיד מה שיגיד. בסופו של דברק צריך לדחוף כוועדה לכיוון מסוים, לקבל את ההחלטות. גם אם זה לא יהיה עכשיו זה יהיה מחר, מוחרתיים, שנה, שנתיים. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> בפעם שעברה הייתה הצעת חוק והממשלה נפלה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ההצעה הייתה אמורה לעבור? << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> כן. הייתה הצעת חוק על שולחן המזכירות, הייתה נפילה של הממשלה אני לא יודע מאיזו סיבה, בפעם השלישית. הצעת החוק נפלה עם נפילת הממשלה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> זה לא בפעם הקודמת, לא לפני שנתיים. לא בממשלה הקודמת. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> לא בממשלה הקודמת. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אני אשמח מאוד לשמוע בעיקר אותך, מה אתה חושב ומה אפשר לעשות, איך אפשר לעשות. אני יכול להגיד לך מהכיוון שלי לאורך שנים רבות, דברים רבים שניסינו לקדם ולא הצליחו להתקדם. אחד, כמו שהבנת פה וזה היה על קצה המזלג, יש לנו ידע וניסיון ייחודי בתחום הזה בשלב האקוטי שבין פרוץ המשבר לתחילת טיפול. אנחנו לא גוף טיפולי אבל לגשר בין פרוץ המשבר לתחילת טיפול, אני לא חושב שיש מומחים גדולים מאיתנו בארץ ובודדים בעולם. אנחנו רוצים להפיץ את הידע כמה שיותר. להפיץ את הכלים, הידע ולהיות מסוגלים לתת - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> יש מדינות שאימצו את המודל שלכם? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מאמצים את המודל שלנו בבתי חולים, בתי חולים פסיכיאטרים, בבתים מאזנים. לאט-לאט המידע יוצא - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ברמה הבין-לאומית. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> ברמה הבין-לאומית לא אימץ גוף רשמי. אנחנו עוסקים בזה כבר 30 שנים. אנחנו רואים לאט-לאט באיחור, גופים בין-לאומיים מתחילים לעשות דברים דומים למה שעשינו לפני 30 שנים. לאט-לאט זה מגיע לשם, העולם לומד. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> מאיפה התקציבים שלכם? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מהמשפחה, הכול פרטי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> השירות שאתם נותנים, אתם מקבלים - - << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> שירות ישיר, כסף מהמשפחה, המשפחה משלמת את זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> לא דרך חברת הביטוח. חברת הביטוח שמשתמשת בכם לא - - - << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> באירועים מבצעיים חברות הביטוח משלמות. נתקעת על ההר, הסתיים לך הדלק בדרך שכוחת אל, שברת רגל לא יודע איפה, הלכת לאיבוד בג'ונגל, זיו ימצא אותך. חיליק יבוא עם המסוק, יחלץ אותך. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> עבור השירות חברת הביטוח תשלם לכם. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> את זה חברת הביטוח תכסה. נפגעה נפשך, נהיית דולפין, איבדת אחיזה במציאות ואתה לא מצליח להשתלט על עצמך, אתה צריך סיוע – קוראים למגנוס לבוא לעזור, המשפחה שלך תשלם את זה מכיסה הפרטי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כמה עולה אירוע כזה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> בסביבות 50,000-40,000 שקלים לפני הוצאות, לפני טיסות. תחשוב אם זו אוסטרליה, שני כרטיסים הלוך חזור. כרטיס אחד חזור זה אותו הסכום עוד הפעם. יכול לעלות 50,000 שקלים רק הטיסות בקלות. זה עוד כשדיברנו על האירועים הסטנדרטים. בשבוע שעבר באקוודור מה שסיפרנו שהחזרנו, אירוע מורכב, תוך כדי הוא עם שבר ברגל, ביד, בארובת העין, חסימה במעיים, חוסר בנתרן. החילוץ נהיה יקר יותר בהרבה. אי אפשר להטיס אותו בכל מטוס. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הביטוח משלם את זה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> למה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> כי הוא פסיכוטי. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הוא שבר יד, רגל, עין. ברגע שהוא מוגדר כפסיכוטי אין לו דרך שהביטוח ישלם על זה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> נכון. והוא ספציפית לא מבוטח בחברה ישראלית, הוא שנתיים באקוודור למרות שהוא לא זוכר את זה. עשו לו ביטוח זמני בחברה גרמנית שלא מכסה כמעט כלום. הרוב המוחלט של האירועים הם בעלות המשפחה, זו תקלה שחייבים לפתור. זה עניין מדיני. אלה טובי בנינו וילדנו - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> צריך לעשות הפרדה. מי שזה קרה בעקבות הצבא – המדינה צריכה להשתתף. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> אתה לא יכול לדעת. אתה צריך לחפש את זה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> אתה יכול להגיד, שלוש שנים אחרי שחרור משירות קרבי, תבחינים מאוד ספציפיים. בן-אדם נתן את החיים שלו למדינה, הלך לחפש את עצמו ומוצא את עצמו אבוד. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> הוא צריך עזרה, אין מי שיגיש לו עזרה כי להורים שלו חסרים 50,000 שקלים. זה לא סביר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> יש לכם תורמים למקרים שאין אפשרות, עזרה, דברים כאלה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> ברמה הפרטית. בעיקר לקוחות מרוצים מהעבר שחילצנו את הילדים שלהם, את הבת או הבן ואנחנו פונים אליהם, מספרים את הסיפור, בואו בבקשה תעזרו. הם לא מממנים את הכול, הם עוזרים קצת. לא לכל אירוע הם מוכנים לעזור. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> יש לכם דלת פתוחה, דלת בצה"ל, משהו כזה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אנחנו מנסים עכשיו דרך האגודה לנכי צה"ל. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ארגון נכי צה"ל. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מנסים. זה חסר. אני אשמח לכל פתיחת דלת, לארגון כזה או אחר שיוכל לממן את זה. אם עמותות או ממשלתי, לא יודע מה, ברור לי שזו בעיה של כולנו. לא סביר שמשפחה צריכה - - - << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> השאלה בכמה דבר כזה מייקר פוליסה, הכול עניין של מחירים. לאף אחד לא אכפת - - - מבחינת המדינה. העניין זה מחירים, אם זה ייקר לכולם את הפוליסות ברמות מטורפות. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> לא ברמות מטורפות. אני לא אקטואר, לא ברמות מטורפות בטוח. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> ננסה לחשוב על זה ברצינות, לפקח. אני מוכן לייצר פגישה, לכתוב מכתב כוועדה. להוציא המלצה לחברות הביטוח, לבחון את הנושא הזה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אני יותר מאשמח. זה ספציפית למפקח על הביטוח. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> על מפקח הביטוח. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> על הכרה במשבר נפשי ככיסוי ביטוחי? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> כן. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> בוא ניקח את זה מתחילת 2024 אם אתם צריכים לפלח את הנתונים. בכמה אנשים מדובר שהיו בלחימה, בצבא, מילואים, סדיר? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> עשרות מילואימניקים שהגיעו אלינו. חשוב להבין שאלינו מגיעים רק המקרים הקשים. המקרים הקלים לא עוברים דרכנו, ובדרך כלל אחרי שניסו את כל האופציות האחרות והבינו שאין מה לעשות. עשרות של מילואימניקים שנקלעו בחו"ל. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> בכמה מקרים אתם מטפלים, במאות? אתה אומר לי עשרות, ביחס למה? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> הוא מדבר על אחוזים, מה המגמה? סדר גודל כמה הם ב-2022, כמה הם ב-2021? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> סדר גודל של 40% אני מעריך, הם חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 40% חיילים משוחררים ומילואימניקים ששרתו במלחמה? << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> והאם יש עלייה בקרב אותה אוכלוסייה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אם אני מסתכל על 2023-2021, אחוז הפוסט-טראומתיים שיצאו מלחימה שנקלעים לשבר נפשי, אולי 5%, 10% והגזמתי. היום זה בערך 40%. זה פרופיל עיקרי ממה שאנחנו רואים. כמו שזיו אמר קודם, יש עוד פרופיל שאנחנו רואים לאחרונה בעקבות רצף המלחמות – אנשים מבוגרים יותר. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> יש מקרים רבים מאוד, הפרופילים האלה זו הבחנה יחסית גסה. היה לנו לפני שנה וקצת חילוץ ביוון, בחור שעונה לקטגוריה של המבוגרים. היה מעורב בפינוי גופות מבארי, תושב בארי. אין ספק שזה האיץ מאוד את המצב, את המשבר. קשה מאוד לעשות את החלוקה הדיכוטומית. כולנו מושפעים ממנה. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> זה דבר אחד שאני לוקח מכאן, את הנושא הזה של הביטוח ולראות איך אנחנו מנסים לתת מענה לאירוע הזה. חשוב להבין כמה לא קיבלו מענה, אם יש משפחות שקרסו כלכלית בגלל שאין מענה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> יש כאלה. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> לקחו הלוואות. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אם חד הורית עם ארבעה, חמישה ילדים שהבן שלה חייל קרבי משוחרר טס לא חשוב לאן, לאקוודור, הודו, והסתבך. היא לא יכולה להוציא 50,000 שקלים, מאיפה היא תוציא את זה ועוד בלי טיסות? אין לה מאיפה. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> נשאר שם, מה קורה? המדינה לא מתערבת? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> נשאר שם, המדינה לא מתערבת. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> יש מקרים כאלה שאתה יכול - - - << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> בטח. פונים למשרד החוץ ומשרד החוץ אומר להם תפנו למגנוס. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> והיא לא יכולה לשאת בנטל ואז מה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אין לי מה לעשות. אני מנסה לפעמים בדרכים לא דרכים בלי תשלום, באהבה מיוזמתנו לחבר את הרב מחב"ד, לחבר את השכן. זה לא סיוע מקצועי. קצת עוזרים לו, יש לו מה לאכול, לשתות. הוא לא יגיע לטיפול. הוא יישאר נכה לכל החיים. לוקח חודש, חודשיים, שלושה, חמישה, כשבן-אדם נמצא בהתקף פסיכוטי, הוא בקיבוע. העצם התאחתה עקום, הוא לא יחזור לעצמו. אחד, לחבר לכל גוף שיוכל לממן את זה, בטח כשמדובר בחיילים או נפגעי מלחמות. גם אם אלה לא חיילים כמו הבחור מבארי. זה אבסורד שהמדינה לא נושאת בזה, זה לא הגיוני. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> צריכים להשתנות, קרה פה משהו משמעותי. עשינו פה מלחמה קטנה בין מה שהיה לפני למה שקורה היום. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> ובנוסף, להפיץ את הידע. אנחנו שנים רוצים להדריך את המשטרה. בת שבע שמעה את זה כבר מהפה שלי לפחות 20 פעמים. בעבר היינו בתוך תהליך עם המשטרה, עם בית הספר לשוטרים, עם תוכנית שהסכמנו עליה על מחיר. הכול כבר נסגר ונכנס המפכ"ל החדש והכול ירד. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> הנוכחי או זה שלפניו? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> הקודם. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> אנחנו התחלנו את זה מול השר - - - שהיה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> המשטרה הוא גוף היחידי שפועל. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> למשטרה יש לה ממשק מאוד הדוק ברמת הרחוב עם אנשים שנמצאים במצבים האלה. פעמים רבות כשבן-אדם נמצא במצב סורר ומסתובב ברחוב ועושה פרובוקציות או מתנהג בצורה חריגה, מי שמגיע זה שוטר. אם מגיע שוטר עם חוש ריח ויודע מה לעשות ואיך לדבר, האירוע מסתיים ואתה לא שומע כלום ולא קורה כלום. מאוד בקלות האירועים האלה יכולים להתדרדר לאלימות. לאלימות מצד הנפגע, לאלימות נגדית מהצד של השוטר שרוצה להגן על עצמו והסביבה. העסק מסתיים בקטסטרופה כשאפשר למנוע אותה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> פעם בחודשיים, שלושה שוטרים יורים בבן-אדם בשבר נפשי. לרוב משתיקים את זה. פעם בחודשיים, שלושה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> תבדוק כמה פסיכוטים מתו מיריות. זה לא יאומן. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מעבר לזה בתי הכלא עמוסים באנשים עם שברים נפשיים קשים שלא מאובחנים בזמן. מבזבזים את הכסף של כולנו ומקבלים את הסיוע הכי גרוע שהם יכולים לקבל. לא מותאם להם, לא יעזור להם, לא משרת אף אחד שהם מגיעים לבתי כלא. הם צריכים לקבל סיוע נפשי והם יפסיקו להיכנס לכלא. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> כשאתה אומר 50,000 שקלים, זה כולל הסיוע הנפשי, האירוע הזה? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> כולל הדרכת משפחה. כולל לאסוף את כל המעטפת המשפחתית. << דובר >> אריאל קלסיק: << דובר >> זה החילוץ, עד הפניה לתפעול. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> במה אתה מאמין כגוף, בטיפול תרופתי או שאתה אומר שהכול זה בסך הכול לפרוט על המיתרים של הנפש? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אני מאוד מאמין בטיפול הקונבנציונאלי הרשמי שיש. ברוב המוחלט של המקרים פסיכיאטר ימליץ על טיפול תרופתי. אני לא פסיכיאטר. פסיכיאטר למד רפואה לפחות שמונה שנים עד שהוא התחיל להתמחות. הם יודעים על מה הם מדברים, הם לא ירו באוויר. טיפול תרופתי כמעט תמיד נדרש. אני יכול לספר לך מהניסיון שלי למרות שאני לא פסיכיאטר, על מקרים שהצליחו לשקם בן-אדם ללא טיפול תרופתי. יש מקרים כאלה. זה לוקח זמן רב, משאיר צלקות בגלל שזה לוקח זמן רב ובינתיים יש קיבוע. הסיכוי להצליח בלי תרופות הוא כל כך נמוך ביחס לעם תרופות שזה לא שווה את הצ'אנס הזה. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> אני ראיתי בארצות הברית יחידות התערבות בחירום. בכל אזור של העיר יש בית חולים תורן שעכשיו בחודש הזה נותן יחידת חירום. יש רכב שעובר ממקום למקום, רופא ואחות, הם מטפלים בבעיות נפשיות, לא המשטרה. המשטרה מתודרכת, הם רואים מקרה נפשי, מזמינים את יחידת החירום. ניסיתי פה במשך עשר שנים להקים את זה עם הפסיכיאטר הראשי, משרד הבריאות, עם מי שאתה רוצה. הגענו לאגף השיקום, הם עושים מכרז על התערבות במקרים קיצוניים וזכינו בשלושה מכרזים – צפון, דרום ומרכז. הם לא מפעילים אותנו, הם מעבירים את זה למשטרה. כשמישהו רץ ברחוב פה ומשתולל מזמינים משטרה. בא שוטר, הוא לא מכיר את התופעה. יש לו אזיקים, נבוט, טייזר ואקדח. השאלה לאן זה יתפתח ובמה הוא ישתמש. ייאמר לזכותם שהם היחידים שמגיבים. אין גוף אחר שמגיב. אי אפשר לצפות מהם שיהיו הפתרון הנכון. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> מכיוון וזמנכם קצר אני אסכם את זה במשפט אחד. אנחנו ערוכים לחלוטין, חתמנו פעם אחת עם המשטרה שאנחנו עושים את זה, ללמד את השוטרים איך להנגיש עזרה ראשונה נפשית למתמודד. אנחנו יותר מאשר נשמח לעשות את זה, מבחינתנו זו שליחות. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> איפה אתם עומדים עכשיו, הייתם מול משרד לביטחון לאומי, הייתם בשיח מולם? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> היינו אצל כולם וכל פעם עד שמגיעים להבשיל דברים אנשים מתחלפים ומתחילים הכול מאפס. עם המפכ"ל הנוכחי עוד לא ניסינו. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> יש עוד פטנט לסגור את העניין, לעשות יום השתלמות להזמין כמה פרופסורים ודוקטורים שיעשו הרצאות לשוטרים והם קולטים מאפס. שום דבר לא השתנה. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> אתה יכול לעשות יום הרצאות. זה בית ספר לשוטרים, שם תתחיל לגדל את הדשא מלמטה ולהפוך אותו לעץ, אין מה לעשות. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> במעשי איך לדבר עם הבן-אדם, איך להתקרב אליו, לא רק את התיאוריה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> יש לנו תוכנית כתובה איך להדריך את השוטרים, המוקדניות, כולם, כל מערך השוטרים. זה לא עניין כלכלי מבחינתנו. אנחנו נעשה את זה במחיר עלות – כמה שעולה לי המדריך כך ישלמו, העיקר שהידע יהיה. זה אבסורד. אנחנו מזהים את זה מקילומטרים, אנשים בפגיעות נפשיות. אני לפחות פעם בחודש רואה את זה בעצמי פה ברחוב, מה קורה כששוטר מגיע לבן-אדם פסיכוטי. אם היה מזל, שוטר עם קצת מושג וקצת הבנה, הוא מצליח להסתדר ולא נהיה פיצוץ ואין לו איך לסייע. אם הוא לא הבין, זו אלימות, אזיקים, בית סוהר. << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> זה אירוע שיכול להסתיים בסנדביץ' בתחנה ואתה ממשיך איתו הלאה. ברמה כזו. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> אני יכול לדבר עם המפכ"ל. אני יכול לנסות לראות איך אנחנו מקדמים את זה. << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> אולי גם עם השר. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> עם השר. עם המפכ"ל נדבר ישירות, יותר פשוט. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> נזמין את בן גביר. קיבלתי טלפון. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> תזמין אותו, למה לא? << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תביא את הוועדה לביטחון לאומי. למה את הוועדה לביטחון לאומי לא הזמנתם? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> הייתה פה. אנחנו בשלב שאם זה לא מישהו שבא לחבר עכשיו, בואו נעשה - - - << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> מדברת אלי בחורה, אומרת לי בן גביר רוצה לדבר אתך. חשבתי מישהי מתוך - - - אמרתי בסדר, תעבירי, אשמח מאוד. הוא מתחיל, שלום חיליק, אני עוקב אחרי זה, עד שקלטתי שזה בן גביר. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> צביקה איזה בת שבע? צביקה פוגל? היה פה? << דובר >> זיו בנטר: << דובר >> הוא לא היה פה, אני אדבר איתו. << דובר >> אלירן ברוך: << דובר >> בצביקה פוגל זה ייגע ברמה האישית, הוא איש צבא. << דובר >> בת שבע פנחסוב: << דובר >> לאן הגעתם עם הוועדה לביטחון לאומי בהיבט של להכשיר שוטרים? << דובר >> יואב מגנוס: << דובר >> דיברנו איתם, חיברו אותנו למפכ"ל דאז. הגענו אליהם לכל הפגישות, בנינו את כל הצעת המחיר, התחלנו לבנות את החומרים, הוידאו - - -. פתחנו ספק, עשינו הכול. זה היה חתום, מוכן. התחלף מפכ"ל והוא החליט, אף על פי שזה נגד הרעיון שלנו להפיץ את המידע להסכים עם ההחלטה שלו, הוא החליט לצמצם את זמן הקורסים של שוטרים לחצי ולהכפיל את כמות השוטרים. רוב התוכן נפל, רוב התוכן שבהכשרת שוטרים. << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> תודה רבה לכם. << דובר >> חיליק מגנוס: << דובר >> על לא דבר. תודה לך שבאת, אני מעריך את זה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>