פרוטוקול ועדה
הכנסת
עשרה-השבע
מושב
שני
נוחס
לא
מתוקן
הכנסת
ארכ
ון י
הכנסת
וזA!ד
סטטוס
חשי
פה
:
מא
שר ו
לפסרום
מספר
;,וץב,0101-1016
תאריו
החשיפ
ה:19/02/2026 פרוטוקול
מס'
מישיבת
רעדת
חמשנה
לכm אדם
בצה
"ל
יום
שני
'ב,
בתמוז
חתשס"ז
)18 ביוני2007
(, שעה10:30
סדר
חירם:
הצעת
חוק
שירות
המיל
ואי
ם,
התשס"ז2007-
.
:נכחו
חרבי
הוועדה
:
מתן
וילנאי-"ר ו הי
דני
יתום
אלכס
מילד
סילכן
שלום
עתניאל
שנלד
מוזמנים:
תא"ל
אבי
ז
מיר-ראש
אמ"ש
ת
א"ל
דני
נירן-רן-קמל
"ר
סא"ל
א
יריס
ר דב
ן-רע"ן
תקצי
ב
י א
מ"ש
ו
שכר
כ
יועכ"ל
סא"ל
ע
פר ו
כהן-ר
אש
עתכ"א
מילואים
סא
"ל
תמיר
מ
ו
ריץ-מ"מ
רמ"ח
יעח"ק
כ
מפצ"ר
רס"
ן
שלי
אוטמן-
'ע
קמל
"ר
רס"ן
מיכל
ישפה-רמ"ד
מ
חקר
אריאלה
קלעי-ראש?מחל1 ת
ייעוץ
וחקיל1
,ה
משרד
המשפטים
ערן
יוס
ף-משנה
ליועמ"ש,
מש
רד
הביטחון
גיא
שטייבו-
,מתמחה
משרד
הביטח
ו
ן
ניר
רייס-משרד
הא
וצר
מירי
מלכי-לשכ
ה
משפטית,
ההסתדר
ות
תא"ל
)מיל
'
(
אריאל
היי
מ
ן-לשע
בר
קמל"ר
פור
ום
החפ"שים:
עלה
מיקנוכס?1 י
דוד
מורגנשטרן
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
2
צבי
ר
ביב
ר
ועי
רון
פור
ום
הגמ"דים:
אית
י
לנסברג
אופי
ר
טל
יועצת
משפטית:
מרים
שור-פרנקל
מנהל
הורעדה:
אבריאל
יוסף-בר
קצרנית:
חנה
כהן
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
הצעת
חרק
שידרת
המילואים,
התשס"ז2007-
3
היו"ר
מתן
וילנאי:
בוקר
טוב,
אני
מ
ת
כבד
לפתוח
את
הישיבה.
אנחנו
פותחים
עכשי
ו
סדרה
של
דיונים
בניסיון
להגיע
לחוק
מילואים
ראוי.
כבר
בפתיחה
אני
רוצה
להעי
ר
הערה
פרוצדורלית,
גם
בגלל
מספר
המשתתפים
בדיון,
מעבר
לחב
ר
י
הוועדה
ואנשי
המטה
שעוזרים
לנו:
הישיבה
הזאת
אינה
חסויה.
הישיבות
של
ו
עדת
החוץ
והביטחון
ככלל,
כולל
ישיבות
ועדות
המשנה,
הן
ישיבות
חסויות,
אלא
אם
מודיעים
אחרת.
לפיכך
אני
מכריז
עכשיו
שהישיבה
הזא
ת
אינה
ישיבה
חס
ו
יה.
אם
יהיו
קטעים
שהצבא
יגיד
שהוא
צריך
להציג
נ
שא ו
זה
או
אחר
שה
ו
א
חסוי,
נכריז
עליהם
ככאלה.
ככלל,
הישיבה
פתוחה
ואינה
חסויה.
לפני
יותר
משנה
הממשלה
הציגה
את
הצעת
חוק
המילואים.
עתה
יצאה
הצעת
חוק
חדשה.
אני
חייב
להבין
את
ההבדלים
בין
הצעת
החוק
החדשה
לבין
ההצעה
הקודמת,
כי
הצעת
החול1 הקודמת
היתה
בער1 בות
ועדת
ב
ר
וורמן.
ברו
ו
רמן
קבע
את
המילואים
כגוף
ייח
די ו
עם
הטיפול
הראוי.
בהצעת
החוק
החדשה-אני
אומ
ר
את
זה
בעדינות-זה
התקהה,
עד
כדי
איד
ו
י
לחלוטין
.
אני
צריך
לדעת
מה
ההבדלים
את ו
ההיגיון
בכל
נושא
ונושא.
י אנ
מבין
שמערכת
הביטחון
נמצאת
כרגע
באיזשהו
לחץ
של
תעסוקה
בגלל
אופי
הפעילות
אחרי
המלחמה
האחרונה
בלבנון,
אבל
לפי
תפיסת
עולמי
זה
לא
יכול
לשנות
לנו
חוקי
עולם
ואם
הולכים
על
חוק,
הוא
צריך
להיות
חוק.
אם
רוצים
לעשות
שינויים,
זה
כבר
דבר
אחר.
לפיכך
אני
יך רצ
להבין
את
ההיגיון
של
הצעת
החוק
הממשלתית
החדשה,
כדי
שאני
אוכל
לנקוט
עמדה
בעניינה.
תא
"ל
אבי
זמיר:
אני
אציג
את
הדברים
גם
לאור
דיונים
ל1 ודמים
שהיו
כאן
בחצי
השנה
האחרונה.
על
בסיס
אותה
חשיבה
גם
הצגנו
לאחר
מכן
את
הנושא
לשר
הביטחון
ולממשלה.
הרמטכ"ל
עשה
עבודת
עומק
כדי
להביא
לידי
ביטוי
את
החשיבות
של
מערך
המילואים,
את
שילובו
בתוך
המערכת
הצה"לית
ואת
כל
הנושאים
שקשורים
ברמת
הכשירות,
הגתמול
ו
הפעלת
מערך
המילואים.
בהתייחס
לשאלתך
הישירה
אני
אעבור
סעיף-סעיף
בהצעת
החוק
ואציג
מה
קשור
לחוק
הקודם
ה ומ
התחדש.
בהצעת
החוק
הממשל
ית ת
הקודמת
נאמר
שייעוד
מערך
המילואים
הוא
לעתות
חירום
בלב,ד
דהיינו
הפעלתו
רה ו בצ
משמעותית
היא
רק
בעתות
חירום
ובעת
רגילה
צריך
רק
לשמור
על
כשירותו.
בגלל
שתי
סיבות
מרכזיות-לאור
המציא
ות
הביטחונית
המתפתחת
ולאור
בחינת
עומל1 של
כל
הגורמים
הצה"ליים
הרלוונטיים
ויחד
עם
מפר1 די
המילואים-הובן
שלא
ניתן
להחזיק
מערך
מילואים
איכותי,
ששומר
על
כשירותו,
על
לכידותו,
על
ל1 שר
חיובי
בין
מפר1 דים
לחיילים,
כאשר
לא
מזמנים
אותם
לאף
תעסוקה
מבצעית,
אף
פעם.
לכן
משני
השיקולים
האלה
הוגדר
שהייעוד
של
מערך
המילואים
לצרכים
מבצעיים
הוא
בעתות
חירום.
כמה
צרכים
מבצעים,
זה
כבר
דיון
אחר.
באשר
להיקף
המערך-הוגדר
מה
היקף
המערך
פי-על
שיאים
שנר1 בעו
ומבחינתנו
אין
שינוי
משמעותי
בין
שתי
ההצעות
החו
ק
.
נאמר
שראש
הממשלה
יבחן
מעת
לעת
את
ההיקף.
באשר
לכשירות
מערך
המילואים-כדאי
שנזכור
שבהצעת
החול1 הממשלתית
הקודמת
אין
אף
מילה
בנושא
כשירות
ר מע
ך
המילואים.
דווקא
בהצעת
החוק
הזאת
צוין
שזה
ייקבע
בפקודות
הצבא,
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
4
לרבות
משכי
הש
ירות
המינימליים
לשם
שמירה
על
כשיר
ת. ו
בנושא
הזה
היתה
ועדה
של
האלוף
אבי
מזרחי
אשר
בחן,
יחד
עם
צוות
מאוד
רחב
של
גמ"דים
ומח"טים,
מה
הצרכים
לשם
שמירה
על
כשירות
מערך
המילואים.
הוא
הציג
ו מה
מודל
הכשירות-שהוצג
כאן
בנפרד-וסוכם
שהנושא
הזה
יופיע
תו וד ק בפ
הצבא.
בהצעת
החוק
ה
לןודמ
ת
נושא
הכשירות
לא
מופיע
לחלוטין.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
בהצעת
החוק
הקודמת
נאמר
שהילןף
מערך
המילואים
הנדרש
ייקבע
על-ידי
הממשלה.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
5
תא
"ל
אבי
זמיר:
זה
נשאר
גם
בהצעת
החולן
הנוכחית.
באשר
למשך
ות ר שי
פעיל-בהצעת
החוק
ו הק
דמת
צוין
שיהיו42 ימים
לחוגר
ו70-ימים
לקצין.
ז
י
הינו
שלא
היתה
אף
מילה
בעניין
המש"קים,
קרי
מט"ר1
,ים
מ"כים
וכד'.
זיהינו
את
הצורך
שתהיה
שונ
ו
ת
בין
החיילים
החוגרים
לבין
הפירןוד
הזוטר.
בהתייחס
לכך'
אנחנו
סבורים
שכדי
לשמור
על
הכשירות
של
מערך
המילואים
לפי
מודל
אבי
מזרחי,
כפי
שהוא
הציג
אותו,
וכדי
להביא
לידי
ביטוי
לפחות
תעס
ו
קה
אחת
פעם
בשל
וש
שנים,
הצגנו
את
הצורך
שהמש"קים
יעשו70 ימי
מילואים,
החוגרים
54 ימים
והקצינים84
,ימים
כל
זה
במצטבר
במשך
שלוש
שנים.
זה
נובע
דל ו ממ
הכשירות
ומהצורך
לעשות
תעסוקה
אחת
לשלוש
שנים.
המודל
הזה
הוא
החל
מ2010-
, כי
פי-על
הצעת
החו
ק-לפחות
לשנים,הלןרובות
לאור
החזרה
לכשירות
גם
של
המערך
הסדיר-זה
יהיה
יותר,
כמובן
שתלוי
גם
במציאות
הביטחונית
שתהיה.
כרגע,
כשמאמנים
את
המערך
הסדיר
כולו
ומאמנים
אותו
ביתר
שאת,
כמובן
שצריך
כוח
אדם
חלופי
בק
וו
ים,
יצטרכו
לעשות
יותר
ימי
מילואים.
לעניין
הקריאה
לתעסוקה
מבצעית-גם
בהצעת
החוק
הממשלתית
הקודמת
לא
נאמר
שלא
תהיה
תעסוקה
מבצעית.
היתה
אמירה
לפיה
ולן
סד"כ
אשר
לתע"
מ
תרומה
ישי
ר
ה
ומשמעותית
לכשירותו
בחירום.
אמרנו
שאלה
הגדרות
שהמשפטנים
יתחילו
לפרש
אותם
בצו
ר
ה
כזאת
או
אחרת
וחשבנו
שההגדרה
צריכה
להיות
בר
ורה,
גם
לאור
הכשירות,
הלכידות,
הפיק
ו
דיות
והצרכים
המבצעיים.
בשנים
האחרונות
המערך
הסדיר
ביצע
תעסוקה
מבצעית
בין10 ל11-חודשים
בשנה.
זה
מערך
שלא
היה
בכשירות
ולפי
הגדרת
הרמטכ"ל-אמנם
לא
חוזרים
למודל
שהיה
בעבר
של
חצי
שנה
תעסוקה
ו
חצי
שנה
אימונים,
שזאת
היתה
שמירה
על
כשירות
ברמה
הגב
הה ו
ביותר-יוצרים
מציאות
לפיה
שליש
מהשנה
המערך
הסדיר
יתאמן,
היינו
ארבעה-שלושה
חודשים
בשנה.
זה
רק
מגביר
את
הצורך
במילואים.
מבחינת
הקריאה
לתעסוקה
מבצעית-בהצעת
החוק
הנוכחית
ההגדרה
יותר
ברורה,
יותר
מובנית,
לפיה
התעסולןה
המבצעית
לא
תהיה
יותר
מאחת
לשלוש
שנים.
כאמור,
עד2010 גרף
התעסוקה
המבצעית
יהיה
ללא
שינוי,
דהיינו
הסעיף
הזה
יחול
רק
מ2010-
.
בהצעת
החוק
הנוכחית
עולה
בצורה
משמעותית
הסוגיה
של
ההבחנה
המותרת.
למדנו
שבכל
פעם
שניסינו
לתת
תיעדוף
כלשהו
למערך
המילואים,
שלדעתנו
נכון
לתת
אותו'
אם
זה
במגזר
הציבורי
או
באוניברסיטאות
ונו''
נתקל
ו
באמירות
שלא
ניתן
לעשות
את
ההבחנה
הזאת.
בהצעת
החוק
הנוכחית,
לאחר
ו די
ן
ארוך
ומרןיף
עם
משרד
המשפטים,
ייקבע
סעיף-סעיף18
-שמתיר
הבחנה
מותרת.
לפי
ההצעה
נציב
שירות
המדינה
יקבע
הוראות
למתן
עדיפות.
אלכס
מילר:
לפני
מספר
שנים
נחתמה
האמנה
בנושא
שירות
המילואים
בין
משרד
הביטחון
לבין
המוסדות.
עד
כמה
אכן
אוכפים
את
הנושא
הזה
ועד
כמה
המוסדות
מחויבים
לבצע
את
ההוראות
של
האמנה?
תא"ל
דני
נירן:-רן
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
6
השאלה
נ אי
ה
לןשורה
לסעיף
הזה.
מטרת
הסעיף
הזה
היא
לייצר-ברמה
הדקלרטיבית-אישור
לכל
ג
רם ו
ציבורי
במדינת
ישראל
לתת
הוקרה,
גתמול
ובמקרים
מסוים
גם
העדפה
לאנשי
מילואים,
בדרגת
סבירות
מתקבלת
על
ה
ד
עת,
מבלי
ש
ה
דבר
הזה
ייתקף
באיזשהו
הליך
משפטי
דכבר
שב ח שנ
לסוג
אפליה.
לדוגמה,
כשבאוניברסיטת
חיפה
נ
נו ת
לאיש
מילואים
חמש
נקודות
זכות
בל1 בלה
למעונות,
הקריטריון
הזה
נפסל
ידי-על
בית
משפט
מחוזי
בחיפה
בתואנה
שזו
אפליה
פסולה.
אנחנו
רוצים
לייצר
לכל
גורם,
כולל
אוניברסיטאות
א
ו
מוסדות
ציבור,
אפשרות
לעשות
את
זה.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
נדמה
לי
ש
ק
בענו
שבחוק
המילואים
לא
יופיע
העניין
של
הסטודנטים.
מ
רים
פרנ
ק
שור:-ל
הנושא
הזה
לא
יופיע
בהצע
ת
החוק,
מכיוון
שיש
כבר
אמנה
ו
הוחלט
לא
לעגן
את
זה
בחקיקה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
באיזו
מסגר
ת
מעוגן
הנושא
של
זכויות
אנשי
המילואים
הסטודנטים?
מרים
פרנ
ק
שור:-ל
זה
באמנה.
זה
אכן
הופיע
בהצעת
החוק
הק
ו
דמת.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
זה
ש נו
א
לדיון
אם
יש
מל1 ו
ם
לחזור
לזה
גם
בהצעת
החוק
הזאת.
אלכס
מילד:
הצעתי
הצעת
חוק
בדיו
ק
על
הנושא
הזה
של
זכויות
סטודנט
במילואים,
אך
היא
נפלה
בוועדת
שרים.
אמנם
יש
אמנה,
אבל
בחללן
מהמוסדות
זה
לא
עובד.
לפיכך
שאלתי
איך
אוכפים
את
זה.
מתן
וילנאי:
אנחנו
צריכים
להחליט
אם
אנחנו
מסתפקים
באמנה
או
אם
צריך
לל1 בוע
את
זה
בחוק.
אלכס
מילד:
אני
חושב
שזה
צריך
להיות
בחוק.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
גם
אני
חשבתי
ך. כ
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
ך
תא"ל
דני
נירן:-רן
בימים
אלה
אנחנו
מעבירים
סקר
לכל
המוסדות
האלןדמיים
כדי
לדעת
את
רמת
קיום
האמנה
ידי-על
המוסד
ות
.
אני
מעריך
שבעוד
שב
ו
שלושה-עיים
יהיו
לנו
נתונים
מקיפים
על
כל
ו המ
סדות
בארץ
כ נו ו
ל
למפות
את
הצורך.
היו"ר
מתן
ו
י
לנאי:
זה
בהחלט
יעזור
. לנו
מרים
פרנ
ק
שור:-ל
באשר
לסעיף
"הבחנה
מותרת"1 אני
מבקש
ת
להשאיר
את
הסעיף
הזה
לדיון
בעתיד
.
הסעיף
אינו
פשוט
וצריך
י נת ש
יח
ס
י אל
ו
בהמשך.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
בהחלט.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
8
סילבן
שלום:
אני
רוצה
להעיר
מספר
הערות.
ר
אשית,
כשקובעים
את
הישיבה
לשעה
עשר,
צריך
לעמוד
בזה,
משום
שלכולנו
יש
סדר
יום.
כשמודיעים
בשעה
תשע
שהישיבה
נדחית
לעשר
וחצי,
זה
קצת
בעייתי.
לעניין
הצעת
החוק
הפרטי
ת-הצעת
ו הח
ק
הפרטית
נמצאת
בנחיתות
כי
היא
עברה
רק
בקריאה
הטרומית.
הצעת
החולן
הממשלתית
עברה
ר לן
יאה
ראשונה.
אני
מציע
לא
לעשות
את
המיזוג,
אלא
קודם
לתת
חיים
להצעת
החוק
הפרטי
ת
כדי
שגתיע
לקריאה
ראשונה
ותהיה
במעמד
שווה
ורק
אחר
כך
אפשר
למזג
ונו'
,
אחרת
אנחנו
נמצאים
בנחיתו
ת ק
ב
עה ו
שהיא
כמובן
מאוד
בעייתית.
לפיכך
אני
מציע
להביא
ר שו י לא
בוועדה
זו
את
הצעת
החוק
הפרטית
ללןריאה
ראשונה
ואחר
כך
אפשר
לדון
בשתי
ההצעות
האלה
בצורה
שווה
כאש
ר
שתיהן
עברו
קריאה
ראשונה,
אחרת
היא
תמיד
תהיה
בעמדת
נחיתות
ברורה.
לעניין
הסטודנטים-אני
חושב
שהנ
שא ו
הזה
צריך
להיות
בחוק.
לדעתי
יש
כאן
הבחנה
ולא
אפליה.
עם
כל
הכבוד,
גם
אם
בית
המשפט
המחוזי
בחיפה
אמר,
זה
היה
צריך
להגיע
למבחן
בג"ץ.
מלבד
זאת,
אם
זה
יהיה
בחקיקה,
קשה
לי
ל
ת או ר
את
בית
המשפט
מתערב
בעניין
הזה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זו
אכן
ו הכ
ונה
שלנו-להכניס
את
זה
לחקיקה
ושבית
המשפט
לא
יתע
ר
ב
בזה.
ערן
יוסף:
דרך
אגב,
יש
ערע
ור
לבית
המשפט
העליון.
תא
"ל
אבי
זמיר:
הנושא
של
הבחנה
מותרת
הוא
נושא
מאוד
מרכזי
וחשוב
שלא
ה
ו
פיע
בהצעת
החוק
הקודמת
ומ
צאנו
לנכון
שיופיע
. כאן
נושא
נוסף
שחשבנו
שנכון
שיעלה
כאן
הוא
עניין
ועדת
שרים
שלןשורה
לוועדה
שרים
לנושא
המילואים.
חשבנו
יך ר שצ
שתהיינה
הגדרות
יותר
ברורות
ולכן
ביקשנו
שהוועדה
תביא,
באישור
הממשלה,
הצעות
להעדפת
חיילי
מילואים
בתחומים
חברתיים.-כלכליים
ו כל
מר,
ליצוק
תוכן
לוועדה
והיא
תצטרך
לדווח
אחת
לשנה
על
צעדיה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זה
היה
גם
בהצעה
הקודמת,
אבל
בצורה
כללית
יותר.
תא
"ל
אבי
זמיר:
בהצעה
ו הק
דמת
נאמר
שתפקיד
הוועדה
הוא
לבחון
את
כלל
ההיבטים.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
9
סוגיה
נוספת
היא
גיל
הפטור.
אין
הבדל
מהותי
בנושא
זה
בין
שתי
ההצעות.
בהצעת
החוק
הקודמת
הוגדר
שגיל
הפטור
הוא
גיל40 והחריגים
נידונים
בנפר.ד
כל
שנה
אנחנו
מגיעים
לפה
והחריגים
הם
אותם
חריג
ם: י
ק
צינים
,
מג"דים,
רופאים
ונו'.
חשבנו
שנכון
לסדר
את
זה
בהצעת
החוק
הנוכחית
ו
ס
יכמנו
שגיל
הפטור
לחוג
ים ר
יהיה
ללא
שינוי
,
היינו40
; גיל
הפטור
לקצינים
יהיה45
, למעט
כאלה
שלא
צריך
ת או
ם
ואז
ישחררו
אותם
לפני.
עניין
ר אח
שעד
היום
לא
היה
בהסדרה
הוא
כל
עניין
השירות
של
חיילי
המילואים
בימ"לים
הבי
ט
חוניים
השונים.
בהצעת
החוק
הקודמת
לא
היתה
התייחסות
לכך
ולכן
זה
מופיע
כאן
,
כולל
מג"ב
ו
כד'.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
10
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
זה
אומר
שהחוק
יחול
גם
עליהם?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
אחת
ההערות
שהיו
למשטרה
ו
לגמ"ב
היתה
שהם
לא
יכולים
לנהל
את
המערך
שלהם
בהיקפים
המצומצמים
שאנחנו
רוצים.
סברנו
שלא
יכול
שיש
איש
מילואים
שאצלנו
יעשה
מספר
ימים
מסוים
ואצלם
אחר
ת
.
לפיכך
הכל
מופיע
בהצעה,
מה
גם
שאפילו
עצם
השירות
שלהם
בימ"לים
לא
היה
מוסדר
עד
היום.
היו"ר
מתן
וילנאי:
שירות
המילואים
בימ"לים
יימשך?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
לעניין
הגתמול-לצורך
העניין
יש
בהצעת
החוק
שני
נושאים
עיקריים:1
. הפיצול
לפרקי
זמן
קצרים-שבעה
ימים
או
הנוסחה
של1.4
. אני
לא
יודע
אם
ניתן
לקרוא
לזה
גתמול,
אלא
החזר
לפרט.
פי-על
הצעת
החוק,
אם
איש
מילואים
עשה
חלקי
שבוע
והחישוב
הוא
לפי
זה,
ההחזר
שהוא
מלןבל
מהמעביד
אינו
מלא.
לפיכך
קבעו
מקדם
של1.4
.
תא"ל
דני
נירן:-רן
זה
תיקון
ע
יף ק
לחו
ק
הביטוח
הלאומי.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זה
היה
גם
בהצעת
החוק
הלן
ו
דמת?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
הנושא
השני
ה
ו
א
עניין
הגתמול
המיוחד
.
בהצעת
החוק
הקודמת
בע קנ
שזה
יהיה
לא
פחות-מ
137 מיליוני.שלולים
בהצעת
החוק
הנוכחית
מ
צע ו
ששר
הביטחון
יקבע
ת
נאים
מזכים
ונו'.
היו"ר
מתן
וילנאי:
ו כל
מר,
אין
בחולן
את
הגתמול
המיוחד?
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
11
תא
"ל
אבי
זמיר:
יש
את
הגזומול
המיוח.ד
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
כל
נושא
התגמול
נמצא
בהצעת
החוק
הנוכחית?
דני
יתום:
לא
הוגדר
התגמול
המיוחד.
הוגדרה
חובה,
הוגדרה
חיוניות,
אבל
לא
התחום.
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
12
אני
לא
רוצה
שנגיע
למצב
שבו
משרד
הביטחון
ומשרד
האוצר
מתחילים
להתכתש
פעם
נוספת
על
גבם
של
המילואימניקים.
לפיכך
חייבים
לקבוע
כאן
מסמרות
מתמטיות,
חייבים
לקבוע
ממש
את
הסכום-או
את
הסכום
הכולל
או
את
החישוב
לפי
יום.
צריך
שיהיה
קריטריון
בחוק
שיחייב
גם
את
משרד
הביטחון
וגם
את
משרד
האוצר.
לדעתי
תהיה
התכתשות
בין
שני
המשרדים
האלה
ביחס
למקורות.
די
לנו
בהתכתשות
הזאת-מי
ישלם,
מי
יממן
ונו'-וייתכן
שגם
כאן
אנחנו
צריכים
להתערב.
תא"ל
אבי
זמיר
מציע
לקבוע
ששר
הביטחון
יתקין
תקנות
ונו'
.
מה
זה
תקנות
של
שר
הביטחון?
לשר
הביטחון
אין
כסף.
הוא
יתקין
תקנות,
הוא
יב?ןש
ממשרד
האוצר
לממן
את
התקנות
האלה
ומשרד
האוצר
יחזיר
את
הכדור
אליו.
בסופו
של
דבר
המילואימני?ןים
ייצאו
נפסדים.
אני
סבור
שאנחנו
צריכים
לנקוב
במספר-
או
פי-על
יום
כפול
מספר
ימי
המילואים
או
משהו
גלובלי.
לדעתי
עדיף
קריטריון
לפי
יום
כפול
מספר
ימי
המילואים.
היו"ר
מתן
וילנאי:
היתה
קביעה
שלא
כל
אחד
משרת
במילואים.
זה
נשאר
בעינו
שיש
מיון
והצבא
קובע
מי
משרת
מי ו
לא
משרת?
תא
"ל
אבי
זמיר:
אכן
כך.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אבל
חודד
הייחוד
של
משרתי
המילואים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
נכון.
היו"ר
מתן
וילנאי:
המחויבות
לכשירות
המערך-נאמר
שבהצעת
החוק
הנוכחית
העניין
הזה
חוזק.
תא
"ל
אבי
זמיר:
בהצעת
החוק
הקודמת
זה
בכלל
לא
הוזכר.
זה
מופיע
בסעיף3
) (ג
להצעת
החוק.
היו"ר
מתן
וילנאי:
בסעיף
זה
נאמר:
הרמטכ"ל
יקבע
בפקודות
הצבא
את
הכשירות
הנדרשת
ממערך
המילואים
לצורך
היערכות
לשעת
חירום
כן ו
את
התקופות
המזעריות
של
שירות
מילואים
הנדרשות
לשם
שמירה
על
כשירות
זו.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
האם
יש
ה
ערות
ושאלו
ת
נוספות?
13
אריאל
היימז:
יש
וי נ שי
בעניין
הגיוס
בנסיבות
חירום,
היינו
מי
רשאי
לגייס.
זה
מופיע
בסעיף8 להצעת.החוק
בהצעת
החוק
הקודמ
ת
נאמר
שש
ר
הביטחון
רשאי
באישור
הממשלה
ואילו
בהצעה
זו
נאמר
ששר
הביטחון
רשאי
לגייס.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
אבל
יש
תוספת-"לאחר
שש
ו
כנע"
.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
14
תא
"ל
אבי
זמיר:
ראינו
את
זה
גם
במלחמה
האחרונה.
צריך
לזכ
ור
שגם
אם
שר
הביטחון
מאשר,
הוא
צריך
להביא
את
זה
לאישור
הוועדה
תוך14
.יום
ערן
יוסף:
בוועדת
בר
וורמן
הוצע
להוסיף
עוד
מדרגה
של
אישור
הממשלה,
אבל
במלחמה
האחרונה
זה
הוכח
כלא
פיסיבילי,
כי
אי
אפשר
להביא
כל
צו8 לאישור
הממשלה.
דוד
מורגנשטרן:
ב2003-הוציא
שאול
מ
פז ו
צווי8
. החיילים
שגויסו
הגיעו
בהתרעה
מאוד
קצרה
לביצוע
תעסוקה
מבצעית
רגילה
לחלוטין.
אם
הכוח
נשאר
בידי
שר
הביטחון,
יכול
להיות
מצב
שזה
ימומש
לרעה.
עלה
מיקנובסקי:
אני
רוצה
להצטרף
לדבריו
של
חבר
הכנסת
סילבן
שלום.
היינו
בסיפור
הזה
בנובמבר2005
-
הספקנו
לקיים
שני
דיונים
ואז
התקבל
חולן
פיזור
הכנסת
ואכן
נשארנו
בלי
כלום.
התחלנו
שוב
את
התהליך
ב2006-2007-
. לפיכך
מעבר
לניואנסים
בין
החוקים,
אנחנו
סבורים
שיש
קודם
כל
לקדם
את
הצעת
החוק
הפרטית
ל
ק
ריאה
ראשונה
ואז
יהיה
לנו
זמן,
רוגע,
לדון
על
כל
סעיף
ולהתקדם
לחוק
אחד
אחי.ד
אנחנו
לא
רוצים
שתהיה
ולן
הצהרה
שהצעות
החוק
יאוחדו,
כי
אם
נגיע
לצומת
כמו
שהיה-ב
2005
, ישלחו
אותנו
הביתה
כפי
שקרה
גם
אז.
אז,
עוד
לפני
פיזור
הכנסת,
ביקשנו
להעביר
את
הצעת
החוק
בלןריאה
ראשונה,
אבל
הממשלה
התנגדה
ונשארנו
בלי
כלום.
היו"ר
מתן
וילנאי:
ההערה
של
חבר
הכנסת
סילבן
שלום
ו מק
בלת
עליי
לחלוטין
ואכן
כך
נפעל.
עלה
מיקנובסקי:
באשר
לסעיפים
שהציג
תא"ל
אבי
זמיר-צריך
לשים
לב
שאחרי
כל
סעיף
שהוא
קרא
יש
סעיף
נוסף
שבעצם
מבטל
כל
מה
שכתוב
בסעיף
הק
ו
דם,
משום
שאומרים
שזה
יהיה
בתנאי
ששר
הביטחון
או
הרמטכ"ל
ונו'
מצאו
לנכון
וכן
הלאה.
לכן
אפשר
לומר
ששוב
יש
לנו
חוק
שמצד
אחד
אכן
קובע
דברים,
אבל
מיין
לאחר
מכן
הוא
גם
מסייג
אותם
ומרוקן
את
אותם
סעיפים
מכל
תוכן.
יתרה
מזאת,
בדברי
ההסבר-
'בעמ600
-
:נאמר
יודגש
כי
גם
בשנת2010 ייבחן
יישומו
של
תיקון
זה
פעם
נוספת
בהתאם
לצורכי
הביטחון
באותה
עת.
להזכירכם,
בחוק
הלןודם
שהוגש
ב2005-
, היישום
היה
ב2008-
.
,עכשיו
ב2007-
, א
ו
מרים
שהיישום
יהיה
ב2010-
, וב2010-זה
ייבחן.
תא
"ל
אבי
זמיר:
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
15
לא
מדובר
בכל
הנושאים,
אלא
ולן
בנושא
התעסולןה.
דרך
אגב,
אם
תמשיך,ללןרוא
תראה
שגם
אפשר
להקדים
את
זה.
עלה
מ
י
קנובסקי:
גם
בעניין
כמות
הימים
בשנה,
יש
סעיף
אחר
שאומר
שאפשר
להגיע
ל108-
,ימים
כפי
שנהוג
היום.
אפשר
ל
מר ו
שבהצעת
החוק
יש
אמירות,
אבל
מיין
לאחר
מכן
יש
גם
הסתייגויות.
גם
בעניין
הגתמול
אין
כלום
ואיפה
שהיה
צריך
להגדיר,
לא
הגדירו.
מה
נ מו
ע
כבר
מחר
בבוקר,
לפחות
בחל
ק
הלא
צבאי,
לחוקק
את
מה
שצריך?
מדוע
מילואימניק
צריך
להפסיד
כסף-זה
בר כ
שנים,
זה
לא
דבר
חדש-והצבא
או
כל
גורם
אחר
נמנעים
מלהעביר
את
התילןון
כבר
מחר
בבו
ר? ק
זה
הרי
לא
קשור
לסד"כ,
גם
לא
למצב
הביטחוני.
כך
גם
לגבי
סטודנטים,
הגנה
על
עובדים
ונו'.
את
כל
החלק
הזה
לא
צריך
לדחות
ל2010-
, אין
שום
סיבה
לכך.
ברגע
שמגדילים
את
התעסולןות
המבצעיות
מגדילים
את
כמות
הימ"מים
בשנה
ואז
אפשר
לומר
שאין
כסף.
אז
אפשר
לומר
שרצו
לתת,
אבל
אין
כסף.
אי
אפשר
לאכול
את
העוגה
ולהשאיר
אותה
שלמה,
כי
תעסוקה
מבצעית
אינה
צורך
צבאי
טהור,
אלא
נובעת
ממגבלה
של
כוח
אדם.
במלחמה
נוכחנ
ו
לדעת
מה
התוצאות
לשנים
של
תעסוקות
ללא
מ אי
ונים.
להזכירכם,
החטיפה
היתה
בגדוד
מיל
ו
אים
שעשה
תעסולןה.
אני
מניח
שלא
רוצים
להמשיך
בזה,
אלא
שיש
בעיה
של
כ
וח
אדם,
אבל
בעיה
כזאת
לא
פותרים
באמצעות
חוק
מילואים,
אלא
מוצאים
חלופות
לאותו
כוח
אדם
שצריך
לעש
ו
ת
את
התעסוקות.
יש
חלופות,
אתם
פש
וט
לא
מכירים
אותן
ולכן
גם
לא
ש יי מ
מים
אותן.
ב
גע ר
ת שה
עסוקו
ת
המבצעיות
דו רי
מחיילי
המילואים
יהיה
גם
ת
ק
ציב.
בעצם
נח א
נו
תלןועים
בין
שני
גלגלי
שיניים,
שעם
כל
הרצון
הטוב
לא
זזים
לשום
מקום.
היו"ר
מ
ת
ן
וילנאי:
תקועים
ה בז
לא
בה רה
זמןI רק50
.שנה
הכוונה
שלנו
היא
לתקן
את
זה.
עלה
מיקנובסקי:
נכון.
הגי
ע
הזמן
קצת
לפת
וח
את
הראש.
בעיית
כוח
אדם
לא
פותרים
בעזרת
חוק
מילואים,
אלא
טיפ
ו
ל
בבעיה
עצמה.
הבעיה
היא
מחסור
בכוח
אדם
לתעסוקות
וצריך
למצוא
לזה
חלופות.
השאלה
ה
י
א
אם
יש
כוונה
אמיתית
קו לח
ק
חוק.
אנחנו
תמיד
בעדI מגיעים
לפה
ומצפים,
אבל
לאו
ר
ך
השנים
אנחנו
גם
רואים
שזה
לא
מתממש.
או
ששר
הביטחון
מתחלף,
או
שהממשלה
נופלת
,
או
שיש
חברי
כנסת
וצריך
להתחיל
הכל
מהתחלה.
מהניסיון
שלנו
בשני
ם
האחרונות
אנחנו
רואים
שאין
למידה,
אלא
מת
חילים
כל
עם פ
מחדש.
לפיכך,
אנחנו
קוראים
לוועדה
לצאת
עם
מסר
מאוד
ברור
לפיו
אין
זמן
ל
חכות
ל2010-
. באמת
אין
זמן,
נשא
ר
ו
מעט
מאוד
אנשים,
השטח
בוער,
ואין
שום
סיבה
שמי
שמשרת
י במ
לואים
ייפגע.
היו"ר
מ
ת
ן
וילנאי:
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
16
תא
"ל
אבי
זמיר
לוחש
לי
באוזן
שהעניין
של2010 הוא
רק
לגבי
נושא
התעםולןה.
כל
הדברים
האחרים
יחול
ו מ
הרגע
שהחוק
יעבור
כאן
בלןריאה
שלישית.
לפי
הבנתי,
כל
סעיפי
החולן
ייכנסו
לתוקפם
ברגע
שה
ח
ולן
יעבור
ב
ק
ריאה
שלישית
במליאת
הכנסת.
ייתכן
שיהיו
סעיפים
שנאמר
שתהיה
לגביהם
הוראת
שעה
עד2010
. אני
ר
אה ו
בזה
חוק
יסוד-לא
במובן
המשפטי
של
חולן
יסוד-חוק
מכונן
של
כל
מערך
המילואים.
לכן
איני
רוצה
לשנותו
בגלל
לןבועי
זמן
כאלה
או
אח
רים.
אני
רוצה
שתהיה
תפיסת
עולם
יסודית,
שעליה
י תמ
ד
יהי
ו
הערות.
עלה
מיקנובםקי:
באשר
לעניין
הגירם
הבררני-זה
בעצם
הלבנת
המצב
הקיים,
היינו
שלא
צריך
את
כולם.
זו
הי בע
לומר
שה י למ
ו
:
אנחנו
נבח
ר
אותך,
אבל
אתה
תיצמד
לחוקים
שאנחנו
קובעים.
אם
הולכים
על
מודל
של
צבא
העם
והחובה
לשרת
היא
לפי
חוק,
אי
אפשר
לכפות
על
מישהו
את
כל
מה
שכתוב
פה
ואת
הרוב
לש
חרר.
יש
פה
בעיה
גם
מוסרי
ת
,
גם
ערכית
וגם
של
לגיטימציה.
איך
אפשר
לכפות
על
אדם
לשרת
מגיל
21 עד40 או45 שירות
ביטחון
ולהכפיף
אותו
לכל
הדברים
שלןובעים
בחוק,
אשר
בעצם
לא
באים
להיטיב
אתו.
לכן
צריך
לתת
מעבר
לאפליה
מ
ת
קנת.
תא
"ל
אבי
זמיר:
יש
אי
הבנה
באשר
לגירם
הבררני.
אתה
לא
עושה
את
ההבחנה
בין
בניין
הכוח
להפעלת
הכוח.
נכון
שבהפעלת
הכוח,
יום,-ביום
כשמפעילים
את
םד"כ
המילואים,
מפעילים90,000-100,000 איש
בשנה,
היינו
המיעוט
ולא
הרוב.
במעבר
של
בניין
הכוח
מסדיר
למילואים-ולזה
התכוונו
בגיוס
הבררני
-
80% עוברי
ם
למערך
המילואים.
יש
עכשיו20% שלא
עוברים
למערך
המילואים,
כל
מיני
אנשים
שלא
היה
מה
לעשו
ת
איתם,
כמו
פרופיל31
'ונו
.
היו"ר
מתן
וילנאי:
כ
לומר
,80% מהסדיר
יעברו
למילואים?
תא"ל
דני
נירן:-רן
זה
הסדרת
המצב
הקיים
בחוק.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
עלה
מיקנובםקי
,
הערתך
במקום
ו
נחזור
לדון
בזה
כשנגיע
לסעיף
הרלוונטי.
עלה
מ
י
קנובםקי:
לדעתי
רק20% ע
ו
ברים
למילואים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
בהחלט
לא.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
17
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
הבנתי
ו כמ
ך
ולכן
נקיים
על
כך
דיון.
איתי
לנםברג:
לעניין
מסקנות
ועדת
מזרחי-אני
מציע
שאם
מאמצים
את
מסקנות
הוועדה
בסעיף
מסוים,
יש
לאמץ
את
כל
מסקנות
ה
ו
ועדה.
צריך
שה
ר יי נ
הזה
יהיה
מונח
בפני
הוועדה
על
כל
סעיפיו,
המבצעיים
ו
האזרחיים.
יש
ש
ם
וט ר פי
שהתקבל
ואוש
ר
ידי-על
עשרות
מפקדים
במילואים
שגם
עבדו
בצוותי
התחקיר
של
המלחמה
וגם
כתבו
את
המסקנו
ת
וההמלצות
לרמטכ"ל.
הדבר
הזה
חשוב
מאוד,
כי
זה
יימנע
מאתנו
הרבה
ו
יכוחים.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אתה
טוען
שיש
המלצות
שאומצו
וכאלה
שלא
אומצו?
איתי
לנםברג:
כן.
כל
הרעיון
לחולן
היה
מבוסם
על
וק ח
המילואים
הבריטי,
שנועד
לעגן
את
יחסי
המדינה
עם
אנשי
המילואים
שלה
ועם
מ
ערך
המילואים.
לפיכך
יש
לקבוע
תקציב
לןשיח
למערך
המילואים.
ידוע
לכולם
פה,
קר י בע
לאנשי
הצבא,
שהתלןציב
של
מערך
המיל
ו
אים
הוא
הכסף
המזומן
של
הצבא.
הדבר
הזה
התנפץ
לנו
בפרצוף
במלחמת
לבנון
השנייה.
לכן
הדבר
הראשון
שצריך
לקבוע
למערך
המילואים
הוא
תלןציב,קשיח
מוגדר
בחולן,
שלא
ניתן
למשחק
ולא
ניתן
להעברה
מסעיף
לסעיף,
כדי
שלא
נמצא
את
עצמנו
במצב
ארבע-ששלוש
שני
ם
יחידות
מיל
ו
אים
שלמות
לא
מתאמנות.
היו"ר
מ
ת
ן
וילנאי:
בהצעת
ה
חוק
הממשלתית
ה
לןודמת
זה
היה?
איתי
לנםברג:
זה
לא
ה
ה. י
בעניין
הכשירות-בסעיף
סעיף3
) (ג-בפרק
:'ב
מערך
המילואים-
:נאמר
הרמטכ"ל
יקבע
תו וד ק בפ
הצבא
את
הכשירות
הנדרש
ת
ממערך
המילואים
לצורך
היערכות
לשעת
חירום.
למי
שלא
זוכר,
ב2005-הדיון
כפסלן
כש
התחלנו
לדבר
על
סעיף
הכשי
ר
ות.
סגן
הרמטכ"ל,
קפלינםלןי,
נשאל
על
העניין
הזה
ובעצם
נשלח
לעשות
שיעו
ר
י
בית.
אחרי
מלחמת
לבנון
הסתב
ר
לנו
שהרמטכ"ל
משה
יעלון,
במודע,
דיווח
לממשלה
שהוא
לא
מאמן
את
מערך
המילואים
כי
אין
לו
כסף.
כלומר'
מה
שווה
החוק
הזה
אם
בסו
פ
ו
של
תהליך
הרמ
ט
כ"ל
יכול
להחליט
שהוא
לא
מאמן
את
מערך
המילואים.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
18
היו"ר
מתן
וילנאי:
הוא
לא
יכול
שלא.
איתי
לנסברג:
אבל
זה
מה
שא
מר ו
הסעיף
הזה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
האחריות
היא
תמיד
על
הר
מטכ"ל.
אריאל
היימן:
חו בד
ועדת
ברוו
מן ר
נאמר
שהרמטכ"ל
צריך
לדווח
ולר1 בל
את
אישור
הממשלה.
כאן
זה
לא
כתוב,
אלא
הרמטכ"ל
ק
ו
בע.
נקודה.
איתי
לנסברג:
אני
טוען
שהכשירות
הנדרשת,
כמו
בחול1
,הבריטי
היא
דבר
שצריך
להיות
קבוע
בחוק.
כלומר,
הצבא
ממליץ
על
הצרכים
המבצעיים,
אבל
יש
לזה
גושפנקא
בחוק.
עו יד
שליחידה
מסוימת
יש
משימות
אופ
ר
טיביות
מסוימ
, ות
היא
ז
ור ק1 ה
לאימון
מסוים,
לציוד
מסוים,
לכשירות
מסוימת,
וכל
זה
צריך
להיות
קבוע
ו בח
ק
ולא
ניתן
לשנותו
בלי
איש
ו
ר
של
ו הג
ף
הפרלמנטרי
המפקח.
אם
זה
לא
יהיה
כך,
נגיע
למצב
כפי
שהיה
ערב
מלחמת
לבנון
.
היו"ר
מ
ת
ן
וילנאי:
אתה
שם
לב
שאין
דבר
כזה
בשום
ת
חום
בצבא-אין
כשירות
נדרשת
מחיל
אוויר,
מחיל
הים
ו
. נו'
איתי
לנסברג:
יש
עכשיו
סרגל
כשי
ר
ויות.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
אבל
לא
בחוק.
אית
י
לנסברג:
את
הסרגל
המבצעי
יקבע
הצבא-וחלל1 מהדברים
האלה
נעשו
בוועדת
מזרחי-אבל
זה
יעוגן
בחוק.
כלומר,
לא
יהיה
מצב
שיכול
לבוא
רמטכ"ל,
כפי
שהיה
לפני
שלוש
שנים,
ולהחליט
לא
לאמן
בכלל
את
מערך
המיל
ו
אים.
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
19
היו"ר
מתן
וילנאי:
הבקשה
בר
ורה,
אבל
חשוב
גם
להדגיש
שהרמטכ"ל
לא
עושה
את
זה
מבלי
ששר
הביטחון
יודע
מזה,
קרי
הממשלה.
לכן
בוא
לא
נשח
ק
את
המשחק-כשהרמטכ"ל
עושה
את
זה,
זה
ידוע,
זה
לא
סודי.
הוא
לא
עושה
את
זה
במחשכים.
עלה
מיקנובסקי:
השר
מופז
אמר
בעדותו
בוועדת
וינוגרד
שגייסו
את
המילואימניקים
לתעסוקות.
לדבריו:
ביקשתי
שיאמנו
אותם,
אבל
גייסו
אותם
לתעסו?ן
ות
ולא
אימנו.
הוא
היה
רמטכ"ל
ולאחר
מכן
שר
ביטחון.
היו"ר
מתן
וילנאי:
שר
ביטחון
לא
מבקש.
שר
ביטחון
מורה.
עלה
מיקנובסקי:
אם
שר
ביטחון
ורמטכ"ל
לשעבר
"בוכה"
על
זה
שלקח
ו
את
אנשי
המילואים
לתעסוקות
מבצעיות
ולא
אימנו,
זה
אומר
משהו.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אל
תגר
ו
ר
אותי
למה
שאיני
רוצה
לומר.
אני
רק
אומר
בעדינות
ובצורה
ברורה
שהאחריות
מוטלת
על
המפקדים,
אבל
מדאיג
אותי
שאתם
לא
סומכים
עליהם
ואומרים
שאתם
דורשים
שזה
יהיה
בחוק.
לי
אישית
יש
עם
זה
בעיה.
איתי
לנסברג:
עברנו
עכשיו
תקופה
כזאת.
אבריאל
י-בר
ו
סף:
מה
יהיה
אם
הרמטכ"ל
ירצה
להפסי?ן
את
האימונים,
הוא
יצטרך
לשנות
את?החולן
היו"ר
מתן
וילנאי:
הוא
יביא
את
זה
לאישור
הממשלה.
איתי
לנסברג:
אם
הרמטכ"ל
ירצה
להפסיק
את
האימ
ו
נים
הוא
יביא
את
זה
לכנסת,
יסביר
את
שיקוליו
וי?ןבל
.אישור
אסו
ר
שנגיע
למצב
כפי
שהיה
ערב
המלחמה.
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
20
דני
יתום:
זה
צריך
להיות
מעוגן
בחוק,
כי
ברגע
שזה
חוק
הוא
לא
יוכל
לבוא
ולבקש
מאיתנו
אישור,
אלא
אם
כן
בחוק
מופיע
הסייג
הזה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
חיינו
שנים
ארוכות
עם
חוק
שיר
ו
ת
ביטחון
שלא
תמיד
התאים
לנו,
כולל
משכי
תעסוקה,
כולל
משכי
שירות
של
אנשים,
וכל
שנה
היינו
גמיעים
לוועדת
החוץ
והביטחון
ודנים
בעניין
הזה.
במציאות
שלנו
אי
אפשר
לחוקק
חוק
ל20-
.שנה
צריך
לחוקק
חולן
לשנתיים
ותמיד
יש
מצבים
שצריך
להתמודד
איתם.
החוק
צריך
לאפשר
באמצעות
סעיף
מיוחד
את
ההתמודדות
עם
המציאות.
איתי
לנסברג:
לעניין
הגיוס
הסלקטיבי-אי
אפשר
להתחמק
ממה
שכתוב
כאן:
אם
הוא
לא
נקרא
בתוך24
חודשים
מהמועד
הקובע
ירא
ו
את
יוצא
הצבא
כאילו
ניתן
לו
פטור
מחובת
שיר
ות
מילואים.
הדבר
הזה
י
צר ו
מצב
שאין
יותר
גיוס
שוויוני
במדינת
ישראל.
זה
אומר
שהפסקנו
להיות
צבא
העם.
אני
לא
חושב
שהצבא
יכול
להגדיר
דבר
כזה.
אם
הכנסת
רוצה
להגדיר
את
זה,
זו
תה ו זכ
כמחוקלן.
לדעתי
זה
משבר
עמוק,
משבר
מוסרי,
ערכי.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זה
לא
הופיע
בהצעת
החוק
הקודמת?
איתי
לנסברג:
זה
הופיע.
גם
אז
צרחנו
על
זה
ואנחנו
צורחים
על
זה
גם
עכשיו.
בעיניי
הדבר
הזה
אינו
מוסרי
ואינו
ערכי
ויגרום
למשבר
גם
בצבא
הסדיר.
המשמעות
של
זה
היא
שמי
שמגתייס
לצבא
הסדיר
,
ליחידה
מובחרת,
בעל
מוטיבציה
ונו'
,
בעצם
א
ו
מרים
לו:
אתה
מצוין
,
נותנים
לך
עונש
של5
2 שנה
מילואים.
מי
שפחות
טוב,
אומרים
לו
שנותנים
לו
פרס:
פטור
ממילואים.
יש
פתרון
לדבר
הזה,
גם
לבעיית
הבלתי
מתאימים
שהוזכרה
פה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
לאלה
שהגתייסו
לצנחנים
היינו
אומרים
תמיד
שהם
לא
מגתייסים
רק
לשלוש
שנים,
אלא
זה
עד
גיל5
3
. העניין
שאתה
מציג
נכון
,
זו
בעיה
כבדה.
אני
לא
מציע
שבגללה
לא
נחוקק
את
החוק,
כי
אז
החוק
הזה
יידחה
עד
סוף.-אין
בכל
מקרה
צריך
לעסוק
בסוגיה
הזאת,
זה
דבר
עמוק
בחברה
הישראלית.
איתי
לנסברג:
אני
טוען
שיש
לבעיה
הזאת
פתרונות.
בחולן
הבריטי
יש
שלושה
סוגי
מילואים:
מילואים
ליחידות
הקרביות,
שצריכות
לקבל
אימ
ו
נים
כל
השנה,
תעסוקות,
ציוד
וכשירויות
בהתאם;
יש
מילואים
לבעלי
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
21
מקצועות
מיוחדים;
ויש
מילואים
למלחמת
העולם
השלישית.
כל
אחד
מהאנשים
האלה
מלןבל
גתמול
שונה,
התייחסות
שונה
וכך
מקיימים
את
מערך
המילואים.
היו"ר
מתן
וילנאי:
עדיין
לא
גירשנו
את
הבריטים?
איתי
לנסברג:
גירשנו
אותם,
אבל
כדאי
ללמוד
מהם
משה
ו
.
לעניין
התגמ
ו
לים-ועדת
השרים
שמונתה
לעניין
זה
לא
עשתה
כלום.
לכן
אני
לא
יודע
אם
יעזור
שזה
יופיע
בחוק,
שכן
עובדה
שזה
לא
עבד.
בהצעת
החוק
הפרטית
יש
פירוט
רב
בעניין
הגתמולים
וכדאי
שזה
ייכנס
לחוק,
למרות
כל
בעיות
התלןציב.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זו
בדיוק
המשימה
שלנו.
ר
ועי
רון:
אני
רוצה
להתייחס
למספר
נקודות
כללי
ת. ו
חשוב
מאוד
שהצעת
החוק
הפרטית-שאני
לןורא
לה
חוק
אנשי
המילואים-תעבור
בקריאה
ר
אשונה
וחשוב
גם
לדעת
מה
הלו"ז
המתוכנן
.
זה
מראה
על
הצהרת
כוונות,
שיתוף
פעולה,
מסמן
לנו
מגמה
של
רצינות
או
חוסר
רצינות.
אנחנו
מגיעים
לפה
על
חשבון
זמננו
הפרטי,
בהתנדבות,
ואם
יש
ח
סר ו
רצינות
וחוסר
שיתוף
פעולה,
צריך
לחשוב
פעמיים.
לעניין
התחולה
ב2010-
-שמחנו
לשמוע
שאת
רוב
הסעיפים
אפשר
לבצע
כבר
עכשיו.
כבר
אמרנו
שכל
הנושא
של
הפיצוי
והגתמול
צריך
להיות
מייד.
אין
שום
סיבה
שבעולם
להמתין
עם
זה,
אלא
יש
לשדר
מסר
ברור.
יש
נקודה
ו מס
ימת
שלפיה
אפשר
להבין
שהדיסקט
עדיין
לא
התחלף.
זו
נקודה
שיש
לשים
עליה
דגש,
יהיה
עליה
איזשהו
ויכוח,
אבל
אני
לא
רוצה
להיכנס
לשיקולים
למה,
אלא
אני
רוצה
להצביע
על
גממה.
לפי
הצעת
החוק
יש
כ
ו
ונה
לשלם
על
שירות
יומי-חד
רק
חצי
יום.
אני
לא
נכנס
לשיקולים
לזה,
אלא
אומר
שזה
משדר
מסר.
במקום
לחשוב
איך
לפצות
ולתגמל,חושבים
איך.ללןצץ
שמעתי
את
כל
ההסברים,
אך
לדעתי
אם
יש
סעיף
כזה
בחוק
זה
מצביע
לנו,
אנשי
המילואים,
שמשהו
בראש
לא
עובד.
היו"ר
מתן
וילנאי:
ממתי
מתחילים
לשלם?
תא
"ל
אבי
זמיר:
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
22
לפני
כעשר
שנים
ניתן
היה
להזמין
איש
מילואים
לשבעה
יומיים-חד
בלי
לשלם
לו
כלום.
זה
תו~רן
לשל
ו
שה
ימים,
היינו
ניתן
לזמן
שלוש
פעמים
לשירות
יומי-חד
בלי
לשלם
כלום.
לפני
כארבע
שנים
סוכם
שכל
איש
מילואים,
החל
מה~רריאה,הראשונה
יתוגמל.
אני
חושב
שהיה
נכון
לעשות
את
זה,
כי
לא
ייתכן
ל~ררוא
לאיש
מילואים
ולא
לתת
לו
מה
שמגיע
לו.
מאחר
שחייבים
לתת
לאיש
מילואים
בכל
פעם
ש~רוראים
לוI
,לjובצד
האם
גם
צריך
לשלם
לאיש
מילואים
שנ~ר
רא
לשיחת
מג"ד
בשעה
חמש
אחר
הצהרים
למשך
חצי
שעה?
נשאלת
השאלה
אם
על
זה
צריך
לתת
לו
יומי-חד
מלא.
ר
ועי
רון:
לפעמים
זה
להגיע
מבאר
שבע
לרמת
הגולן
לחצי
שעת
שיחה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
מכיו
ו
ן
שעס~ר
ת
י
בזה
אישית
והייתי
רגיש
לזה
עוד
בהיותי
במדים-ובת~רופתי
ירדו
לשלושה
ימים-אני
רוצה
להבין
את
המצב
כרגע.
עכשי
ו
משלמים
מהיום
ה
ר
אשוןI אבל
אם
זה
לשיחה
או
לסוג
פעילות
של
אחרי
שעות
העבודה,
משלמים
חצי?
ר
ועי
רון:
אם
מגיעים
למילואים
לשש
שעות
ומטה,
מ~רבלים
חצי
י
ם. ו
אני
מעלה
את
הנ~רודה,הזאת
כי
המגמה
צריכה
להשתנות.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
צריך
לשים
לב
שהמגמה
שהי
הת-תשלום-מאי
בכלל
עד
היום
השביעי-השתנתה
והגענו
לתשלום
מלא
כבר
מהיום
הראשון.
ערן
יוסף:
יש
המשך
לסעיף
הזה
שאומר
שהגתמול
יינתן
גם
אם
חייל
המיל
ו
אים
עבד
באותו
יום.
כלומר,
בסך
הכל
אנחנו
מטיבים
עם
אנשי
המילואים.
נכון
להיום,
אם
מישהו
בא
למספר
שעות
וגם
עבד
באותו
י
ם, ו
הוא
לא
~רמ
בל.כלום
לפי
ההצעה
הנוכחית
מ
צע ו
לתת
לו
חצי
מהסכום
של
יום
מילואים.
ר
ועי
רון:
זה
מביא
אותי
לנושא
התגמול.
ת אי
י
לנסברג
דיבר
על
ועדת
מזרחי
שגם
דיברה
על
נושא
הגתמול.
כתוב
בדיולן
מה
צריך
לעשות,
יודעים
מה
יך רצ
לעשות.
היו"ר
מתן
וילנאי:
בוועדת
מזרחי
הנושא
הזה
אינו
מצוין
בכלליות?
הוא
מפורט?
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
23
תא
"ל
אבי
זמיר:
בוועדת
מזרחי
דנו
בעיקר
בנושא
הכשירות.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
24
ר
ועי
רון:
אני
יכול
להביע
אכזבה
על
כך
שהגענו
לדיון
הזה
בלי
דברים
מפורשים
של
הצבא
ומערכת
הביטחון
על
תגמול
רציני
.
עצוב
מאוד
שהגענו
לדיון
הראשון
בלי
זה.
באשר
לאימונים
ו
תעסוקות-לפני
לא
מעט
שנים
הציע
אלוף
עוזי
דיין
את
התכנית
של
פלוגות
קבע
ר קצ
.
ישבנו
אצל
הרמטכ"ל
הקודם,
דן
ו חל
,ץ
והוא
אמר
לנו
שהצליחו
לה?ןים
ולן
שתי
פלוגות
כדי
שיחליפו
אנשי
מילואים
בתעסוקות.
לדבריו,
הסיבה
שלא
עושים
את
זה
היא
משום
שקשה
להקים
את
הפלוגות
האלה
וגם
משום
שרוצים
שהצבא
הסדיר
יתאמן
,
גיבוש
ונו'
.
בהלןשר
זה
אני
אציין
שתי
נלןודות,
ואני
מניח
שנפרט
בהן
בעתיד:
אני
עובד
בחברה
שמעסיקה
2,000 עובדים
ואני
יכול
לומר
לכם
מניסיון
שאין
שום
בעיה
לגייס
עשר
פלוגות.
זו
לא
בושה
לצבא
לפנות
למערכת
אזרחית
שתעזור
בגיוס
הזה.
אמרנו
אז
לחלוץ
שיש
דרכים
לעשות
את
זה,
שאין
בעיה
להג
י
ע ל500-
,
1 איש
שהם
רת יו
מקצועיים,
יותר
צעירים,
יותר
זולים,
יותר
רציניים,
והכי
חשוב-הם
מפנים
א
ו
תנו,
אנשי
המילואים,
למשפחה
שלנו,
לילדים,
לחיות
ולהתאמן,
ולהתאמן
ולהתאמן
במקום
לעשות
תעסוקות.
מצער
ו מא
ד
שדווקא
אחרי
מלחמת
לבנון,
כאשר
ר
אינו
מה
לןרה
שלא
התאמנו,
מחזירים
שוב
את
התעסו
ק
ות,
מן
הסתם
על
חשבון
מילואים.
מספיק
שיעשו
שבועיים
בשנה
אימון
כמו
שצריך
ואז
בשלוש
שנים
יש
לו42
,יום
כפי
שקבע
ברוו
מן ר
בדוח
שלו.
את
התעסוקות
צריך
לעשות
מישהו
אחר.
ניר
רייס:
ההתייחסו
ת
שלי
היא
כללית.
בהחלטת
הממשלה
שאימצה
את
עקרונות
הצעת
החולן
והסמיכה
את
ועדת
השרי
ם
ללןדם,אותה
נקבע
שבמהלך
הדי
ו
נים
ו בו
עדה
לאחר
הקריאה
הראשונה
הממשלה
תפעל
לשלב
התייחסויות
של
ועדת
כרוזם
לנושא
תלןציב
הביטחון
להיבטים
התקציביים
והעקרוניים
של
החוק.
ת עד ו
כרוזם
אכן
התייחסה
לשלושה
היבטים
שאפשר
ל
ר
אות
אותם
קשורים:1
. לגבי
ההמלצה
של
ועדת
ברו
ו
רמן
קריאה-לאי
לתע"מ-ועדת
כרוזם
קבעה
שזו
המלצה
ראויה
שיש
אולי
מקום
לדחות
אותה
שלוש-לשנתיים
לאור
הצרכים,
אבל
לא
לבטל
אותה
כליל;2
. הוועדה
גם
לןבעה
מתווה
לתקציב
הביטחון
גם ו
זה
צריך
לבוא
לידי
ביטוי
בהצעת
החולן,
ככל
שזה
מתייחס
להיבטים
ת
ק
ציביים;3
. ועדת
כרוזם
גם
התייחסה
ללןיבוע
מרכיבים
מסוימים
בתקציב
הביטחון
,
כמו
המוכנות.
מרים
שור:-פרנקל
אני
רוצה
לומר
לך
שלפני
שתציגו
את
זה
בוועדה
צריך
יהיה
לבחון
אם
הנושאים
אינם
נושאים
חדשים
שראויים
לעבור
בקריאה
ראשונה
ולא
לבוא
ולהיות
משולבים
כאן
בוועדה.
אם
הנושאים
יהיו
נושאים
חדשים,
אנחנו
נתנגד
לשילובם
בקריאה
השנייה
והשלישית
בלי
שהדבר
פורסם
כראויI עבר
את
אישור
המליאה
והגיע
כראוי
לוועדת
החוץ
והביטחון
.
אני
לא
חושבת
שהדברים
האלה
צריכים
לעבור
בדלת
האחורית.
תא
"ל
דני
נירן:-רן
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
25
אני
מבקש
לחדד
ארבע
נקודות:1
. אני
חושב
שיהיה
לא
הגון
להסתכל
על
הצעת
החוק
החדשה
ר
ק
בפרספקטיבה
של
ההצעה
הקודמת,
אלא
צריך
לבחון
אותה
גם
אל
מול
המצב
הקיים.
אני
גם
כופר
באמירה
העק
ר
ונית
שרוב
מסקנות
ועדת
ברוורמן
התמסמסו.
אני
חושב
שהנושא
החשוב
ביותר
שיש
בהצעה
החדשה
הוא
ההסתכלות
על
המילואים
מזווית
הראייה
של
הכשירות,
דבר
שלא
עשינו
באופן
מובהק
עד
עתה.
אם
בוחנים
את
ההצעה,
רואים
שכל
הפרמטרים
שקבועים
בה,
לאור
ללןחי
המלחמה-
מסלןנות
ועדת
אבי
מזרחי-גם
סוגיית
כמות
הימים,
גם
סוגיית
הזימון
לתע"מ,
גם
סוגיית
מדדי
הכשירות,
כולם
נבחנים
בראשונה
אל
מול
צ
ו
רכי
הצבא,
אל
מול
כשירות
יחידות
המילואים
ולא
אל
מול
מספרי
אצבע
שהם
איזשהו
רצון,
שחלקו
אינו
ריאלי.
2
. ועדת
ברוורמן
דיברה
על
הפחתת
הנטל.
אני
חושב
שאם
נבחן
בהגינות
אל
מול
המצב
הקיים,
אנחנו
עדיין
במציאות
של
הפחתת
נטל.
גם
אם
עלינו
ל54-יום
בשלוש
שנים,
היום
אנחנו
במציאות
בה
ניתן
לזמן
אותו36 יום
בשנה.
ההצעה
הנוכחית
תוחמת
את
כמות
הימים.
המגבלה
של
עד2010 אל
מול
צורך
מקומי
לבנות
כשירות,
היא
הוראת
מעבר
שמאריכה
את
תוקפו
של
המצב
הנוכחי.
כלומר,
המסר
של
הצעת
החוק
עדיין
מדבר
על
הפחתת
נטל
אל
מול
המצב
הקיים.
3
. גם
כמות
הימים
נבחנת
אל
מול
צורכי
כשירות
יחידות
המילואים.
המעגל
השלם
שמכיל
בתוכו
כמות
אימונים
ותעסוקה
מוגבלת
אחת
לשלוש
שנים,
נבנה
פי-על
המלצות
ועדת
האלוף
אבי
מזרחי.
אין
כאן
המצאה,
לא
סתם
אמירה
על
איזשהו
מספר
אצבע.
למרות
הלןושי
העצום
שיש
לצבא,
הגבלנו
את
התע"
מ
החל
משנתיים
מכניסת
הח
וק
לתוקפו
לאחת
לשלוש
שנים.
צריך
לומר
גם
שיש
היום
פער
אל
מול
צורכי
הצבא
על
גרף
התע"מ.
זאת
אל
מ
ול
מציאות
שרק
שליש
מהזמן
הצבא
הסדיר
מתאמן'
שזה
עדיין
לא
המצב
האופטימלי
.
את
הפער
הזה
לא
ניתן
לסגור
עם
כל
הרצון
הטוב
ו
האמירות
של
כולם.
לא
ניתן
לסגור
י-פע
עם
שום
המצאה,
שום
פטנט
של
גיוס
אנשי
קבע.
לכן'
מהטעם
הזה,
צריך
לשבץ
גדודי
מילואים
בתע"
מ.
תא
"ל
אבי
זמיר:
פי-על
המודל
של
גרף
התע"מ
כרגע,
אנחנו
צריכים
בכל
נקודת
זמן
היו"ר
מתן
וילנאי:
בהמשך
לאמירה
שלי
מתחילת
הישיבה
על
כך
שהישיבה
פתוחה,
הקטע
הזה
מסווג.
-זו
הדרישה
יום,-יום
שעה?-שעה
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
הסד"כ
הסדיר-הוא
כדאי
שכולם
יידעו
שבתר"ש
הקרוב-שבע-בחמש
השנים
הקרובות-אמורים
לרדת
ב8,500-חיילי
חובה
בצבא
הגנה
לישראל.
זה
נובע
משנתוני
לידה
קטנים
י
תר ו
גיוס-ומאי
גדל
מסיבות
שונות.
יהי
ו
פחות8,500 חיילי
חובה,
זה20
.גדודים
אני
רוצה
שמישהו
יסבי
ר
לי
איך
אפשר
להתמודד
עם
הסיפור
הזה.
עסקתי
אישית
עם
הקמת
פלוגות
הקבע
הקצר.
אני
חושב
שצריך
להפסי
ק
עם
הנפת
הבלון
הזה
שפשוט
לגייס
ואין
עם
זה
שום
בעיה.
זה
לא
פשוט
ויש
עם
זה
הרבה
בעיות.
צריך
לחשוב
איך
משמרים
סד"כ
לאורך
זמן,
איך
יוצרים
רציפות,
פיקו,ד
באיזה
תנאים
ונו'
.
עובדה
שלמגII
,ב
שלהם
זה
יותר
קל'
גם
אצלם
זה
מארד
מורכב
והם
לא
מצליחים
יותר
ממה
שהם
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
26
.עושים
גם
אם
נצליח
לעשות
משהוI נצטרך
להתמודד
עם
ירידת
סד"
כ
החובה,
כי
אם
לא
נצליח
לתת
לםד"כ
החובה
פתר
ו
נות
הולמים
אחרים,
המצב
שלנו
יהיה
עוד
יותר
מורכב.
תא"ל
דני
נירן:-רן
למרות
מה
שהציג
תא"ל
זמיר,
אנחנו
עדיין
הולכים
למציאות
שבה
נצטרך
לייצר
פתרונות
שלא
יתבטאו
בכך
שנביא
כל
יום
את
אנשי
המילואים,
אלא
רק
שליש
מהזמן
יחידות
המילואים
יעשו
תע"מ.
לכן
צריך
לזכור
שהמשימה
הזאת
אינה
פשוטה.
עדיין
אנחנו
משמרים
את
הרציונל
של
ועדת
ברוורמן
במובן
זה:
העיקר
הוא
בניית
הכשירות
לחי
ר
ום;
העיקר
הוא
אימונים
והטפל
הוא
תע"מ.
סוגיה
אחרת
לגבי
התע"מ
שחשוב
לומר
אותה:
בהצעת
החוק
הקודמת
המג"דים
אמרו
לנו-
ו
אנחנו
חייבים
להקשיב
להם-שאם
אף
פעם
לא
מביאים
אותם
לתע"מ,
הם
לא
יודעים
לבנות
כוח,
לא
י
ו
דעים
לשמר
מתח
מבצעיI לא
יודעים
לפתח
יחידה
במציאות
של
רק
אימונים.
את
זה
המג"דים
אמרו
ואי
אפשר
להתעלם
מהאמירה
הזאת.
עלה
מיקנובםקי:
איזה
בניית
כוח
עושה
מג"ד
בתעסוקה
כאשר
כל
הגדוד
שלו
מפוצל
למשימות?
היו"ר
מתן
וילנאי:
לכן
עוסקים
באופי
המשימה
ולא
בעצם
קיומה.
תא"ל
דני
נירן:-רן
לעניין
ועדת
השרים-בסעיף19
) (ב
מדברים
על
כך
שמעבר
לסימבוליות
ולאמירה,
על
ועדת
השרים
להביא
לאישור
הממשלה
הצעות
לגתמול
ולהעדפת
חיילי
מילואים
בתחומים
כלכליים
וחברתיים
על
נסים
תקציבם
של
משרדי
הממשלה
הנוגעים
בדבר
.
דהיינוI יש
חיוב
של
משרדי
הממשלה
שיגתמלו
ו
יעדיפו
אנשי
מילואים
על
נסים
תקציבם
והדבר
הזה
ירוכז
ידי-על
ועדת
השרים
לענייני
מילואים.
לעניין
התח
לה ו
ב2010-
-צריך
לזכור
שאנחנו
מדברים
על
הוראת
מעבר
שחלה
רק
סעיף
ספציפי
של
תע"מ
בגמבלת
ימ"מ.
צריך
לזכור
שבהיעדר
ההוראה
הזאת,
אנחנו
ממשיכים
במצב
הקיים.
ו כל
מר,
אין
כאן
ה
עה ר
דרמטית,
אלא
אנחנו
משמרים
יכולת
מוגבלת
לטפל
בכשירות
הצבא
רק
בשנתיים
הראשונות.
צבי
ר
ביב:
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
27
אני
ר
וצה
להעלות
סוגיה
שקיימת-יש
מה
שנלןרא
"שכר
מינימום"
,146 שקלים
ליום.
מי
שמשתכר
שכר
מינימום
מ
בל ק
בשירות
המילואים
רק121 שקלים
ליום
מילואים.
כלומר
,
כל
יום
מיל
ו
אים
שאותו
אדם
עושה,
הוא
מפסיד25
.שקלים
השנה
עשיתי36 ימים
ואם
מכפילים
את
זה
ב25-
,
זה
כ930-
.שקלים
זה
אומר
שהשנה
סבסדתי
את
צה"ל
ב930-
.שקלים
זה
צריך
להיפסק
מייד.
עכשיו
צריך
לתקן
את
זה
ולא
שימתינו
לחקיקה
ב2010-
. הרמטכ"ל
חלוץ
אמר
שיתקנו
את
זה
ב2008-
. אני
לא
רואה
את
זה
קורה
ב2008-וזה
נגרר
ונגר
ר
ואנחנו
צריכים
לסבסד
את
צבא
הגנה
לישראל.
זה
בהחלט
לא
הגיוני
.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
תא
"ל
זמיר'
מה
התשובה
לעניין
הזה?
תא
"ל
אבי
זמיר:
צריך
להבין
שזה
החז
ר
של
הביטוח
הלאומי.
החזר
הביטוח
הלאומי
הוא
לפי
גובה
ההכנסה
של
הפרט.
ס
טודנט
למשל,
שאין
לו
הכנסה,
מלןבל
שכר
מינימום.
צב
י רב
ב: י
אני
מדבר
על
מי
שעובד
ומקבל
ר שכ
מינימום,
לא
סטודנט.
תא"ל
דני
נירן:-רן
המ?ןדם
של
ה1.4-פותר
את
זה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
צבי
ר
ביב,
אני
שק מב
שתנסח
את
ההערה
שלך
בכתב
ותשלח
אליי
ולדרוש
מהמערכת-
-
-
צבי
ר
ביב:
כבר
פניתי
לכולם.
היו"ר
מת
ן
וילנאי:
אני
ער
לזה
רק25
.שניות
אני
מבקש
שתפנה
אליי
וזה
יטופל,
כי
ה
ת
שובה
שקיבלתי
לא
מספיק
טובה.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
28
אריאל
היימן:
בנושא
התע"מ-זה
משהו
שיש
לי
לגביו
ויכוח
עם
המערכת.
אני
חושב
שהמג"דים
שאומרים
את
מה
שאומרים-והם
אמרו
לי
את
זה
לאו
ר
ך
כל
התר1 ופה-חיים
מתוך
זה
שהם
לא
התאמנו
והדבר
היחיד
שהם
מכירים
זה
התע"מ.
אם
הם
ילכו
לשבועיים
אימונים
בשנה,
הצורך
לבניית
היחידה
בתעסוקה
המבצעית
יפחת
משמעותית.
בהצע
ת
החוק
הקודמת
נאמר
שאם
התעסור1 ה
המבצעית
מוסיפה
לכשירות
היחידה,
כלומר
שיש
בזה
צור,ך
זה
כן
לגיטימי.
ההבדל
ה
וא
בתפיסת
העולם
הבסיסית:
מה
ייעודו
של
חייל
מילואים
במדינת
ישראל,
אם
ייעודו
להתכונן
למלחמה
או
ייעודו
להתכונן
למלחמה
ולשרת
את
שגרת
הצבא.
אני
אישית
חושב
שייעודו
אינו
לשרת
את
שגרת
הצבא.
בהר1 ש
ר,זה
אם
מקבלים
את
מסר1 נות
ועדת
מזרחי,
אז
צריך
לקבל
אותן
עד
הסוף.
במסקנות
האלה
היה
כתוב
שיש
להר1 ים
גדודי
קבע.
כלומר
,
הצבא
אומר
את
זה
ולא
ולן
אנשים
מסביב,
ואם
הצבא
אומר
את
זה-זה
אפשרי.
צריך
לפתור
כך
את
הבעיה
של
שגרת
הצבא.
אני
חוזר
ואומר
שאם
יש
גדודי
מיל
ו
אים
שתעסוקה
מבצעית
ט
בה ו
להם
לכשי
ר-ותם
אז
שיעשו
את
זה,
אבל
לא
בכל
הגדודים
ולא
בכל
סוגי
התעסו
קה
זה
מוסיף
לכשירותם.
היו"ר
מתן
וילנאי:
זה
עדיין
דורש
מאיתנו
לתת
מענה
לסוגיה
שהעלה
תא"ל
זמיר,
כלומר
שיש
פער
בין
מספר
הגדודים
לבין
ו הצ
רך.
אריאל
היימן:
גדוד
ק
בע
קצר
פותר
את
זה.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אני
רוצה
לעזור
למילואים
ככל
שניתן
,
אבלן
גדודי
לןבע
לא
יור1 מו
במאה
השנים
הקרובות.
אני
לא
יכול
מהכיסא
הזה
לא
לתת
תשובות
שלמות.
אריאל
היימן:
אין
לי
ויכ
וח
את,ך
צריך
ללמוד
את
זה
עד
הסוף.
לעניין
הגתמול-היתה
הסכמה
עם
האוצר
שהסכום
שיהיה
לאימונים
יהיה
צבוע.
צריך
לחזור
על
הדבר
הזה
בכל
סידור
והסכמה
שיהיו,
כדי
שלא
יוכל
ו
לגעת
בזה
לצורך
אחר.
באשר
לגיוס
הבררני-אני
מסכים
לחלוטין
עם
איתי
לנסברג
שזו
שאלה
מאוד
מהותית
ומאוד
בסיסית.
יש
שתי
אפשרויות:
להישאר
עם
עיקרון
צבא
העם
ולומר
שאנחנו
מחזיקים
בו
למרות
שדה
פקטר
זה
לא
קורה.
חייל
שמגתייס
לקריה
יודע
אחר
כך
שהוא
לא
יעשה
מילואים.
לתפיסתי
יש
יתרון
בהקטנת
ח, ו הכ
כי
אז
לקב
צה ו
הזאת
אתה
ו יכ
ל
לתת
ייחו.ד
אם
כולם
במילואים,
אין
לאלה
שמשרתים
זה
פקטר
שום
ייחוד.
אם
מחזיקים
אותם
כנבחרת,
אתה
יכול
לתת
להם
ייחו,ד
בין
אם
בגתמול
כספי
ובין
אם
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
29
בגתמול
ערכי
והכרת
החברה
ו
. נו'
חשבתי
שיותר
חשוב
להחזיק
את
הנבחרת
הזאת
כנבחרת
מאשר
לשמור
על
העיקרון
,
שהוא
נכון
,
שכולם
רשומים
בתוך
הצבא.
הצעת
החוק
הזאת
מוסיפה
את
שא ו הנ
של
ההבחנה
המוכרת.
אני
חושב
שזה
חשוב
מאוד
ולןריטי
ו
צריך
ללכת
עם
זה.
מירי
מלכי:
לעניין
שיר
ו
ת
יומי-חצי-מדובר
בתיקון
עקיף
לחולן
הביטוח
הלאומי
,
אשר
לדעתנו
פוגע
בהחלט
פגיעה
ישירה
בציבור
העובדים
שמשרתים
במילואים,
במיוחד
לאור
העובדה
שחצי
יום
מוגדר
כאן
כשש
שע
ת, ו
כאשר
יום
העב
דה ו
אינו
בן12
.שעות
לפיכך
אפשר
לומ
ר ב
ו
ודאות
שעובדים
ייפגעו
פה.
נקודה
אחרת
שהיתה
פחות
ברו
רה
לנו
נוגעת
לתיקון
חולן
חיילים
משוחררים
)החזרה
לעבודה(,
בנושא
מתן
הודעה
למעביד.
השינוי
המוצע
בסעיף32 להצעת
החולן
אינו
ברור
. לנו
מדובר
במעבר
מתלן
פה ו
ברורה
וסג
רה ו
של
שבעה
ימים
למצב
של
"ככל
האפשר
בנסיבות
העניין
ובתוך
זמן
סביר".
אני
מתא
רת
לעצמי
שזה
יעלה
בהמשך
הדיונים.
לא
מצאנו
בדבר
ההסבר
הסבר
מדוע
מבקשים
את
התילןון
הזה
ואם
זה
באמת
ייטיב
או
שמא
יגרע.
איתי
לנסברג:
לעניין
התעסוקה
המבצעית-בעיניי
הדיון
על
התעסוקה
המבצעית
ה
וא
כמו
סיפור
העז.
גם
אם
הסעיף
הזה
לפיו
אין
תע"מ
ייכנ
ס
לחוק,
זה
לא
מעשי.
אם
נסתכל
מספר
שנים
אחורה-עברנו
את
מלחמת
לבנ
ו
,ן
עברנו
את
ההתנתקות,
תא נו ר עב
"חומת
מגן"
,
עברנו
את
האינתיפאדה
הראשונה
והשנייה.
במציאות
הישראלי
ת
אי
אפשר
לא
להשתמש
בזה
ותמיד
נגיע
למצב
שבגלל
צורכי
החירום
יגייסו.
המודל
שהוצע
בוועדת
מזרחי
הוא
מודל
ו נכ
ן
וצריך
לשים
אותו
על
השולחן
.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אני
מברך
את
גמלאי
צה"ל
שהצטרפו
אלינ
ו
.
מעתה
הדיון
חוזר
להיות
דיון
פתוח.
איתי
לנסברג:
המודל
שהוצע
בוועדת
מזרחי
הוא
מודל
נכון
לפיו
יש
אימון
כללי
של
עשרה
ימים
בשנה
הראשונה,
בשנה
השנייה
תעסוקה
ובשנה
השלישית
אימון
ייעודי
.
זה
מודל
נכון
וחבל
לבזבז
זמן
על
הסעיף
הזה.
יש
פה
הרבה
מאוד
סעיפים
אחרים
הרבה
יותר
משמעותיים
שכדאי
לדון
בהם.
היו"ר
מתן
וילנאי:
מה
נקבע
בוועדת
מזרחי?
תא"ל
דני
נירן:-רן
נקבע
מעגל
שבו
פעם
אחת
יהיה
ת
ע"מ
וכל
שנה
שנייה
יהיה
אימון
מלא
לכל
יחידת
המילואים.
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
30
דני
יתום:
מה
יהיה
כל
שנה
ראשונה?
תא"ל
דני
נירן:-רן
אימון
מכין,
אימון
די ו יס
של
עשרה
ימים.
בשנה
השנייה
יהיה
תע"
מ
ועוד
אימון
של
שלושה
ימים.
בשנה
השלישית
יהיה
אימון
ייעודי.
היו"ר
מתן
וילנאי:
המודל
הזה
היה
קיים.
דני
יתום:
לא.
במודל
שהיה
קיים
עשו
פעמיים
אימון
מלא
ופעם
תע"מ.
אופי
ר
טל:
אני
רוצה
להעיר
בנושא
אחר
שאנחנו
דנים
, בו
בנושא
חוקי
השיקום.
הרצון
שלנו
היה
שתהיה
תפיסה
כוללת
של
חוק
המילואים
שכולל
את
כל
מערך
המילואים
מכל
היבטיו.
מאחר
שאנחנו
כתלולים
בדברים
אחרים,
בבעיות
ביישום
חוקי
השיקום
לגבי
המילואימניקים,
יש
תחושה
של
נפילה
בין
הכיסאות.
יכול
להיות
ששווה
לשקול
אם
להכניס
לחוק
המילואים
הוראות
מיוחדות
שנוגעות
לטיפול
בנושא
הזה.
דני
יתום:
זה
מופיע
בהצעת
החוק
הפרטית.
תא
"ל
דני
נירן:-רן
אני
רוצה
להתייחס
להערות
של
נציגת
ההסתדרות.
בעניין
הגתמול
לחצי
יום
שירות-המגמה
היא
להיטיב
ולא
להרע.
במצב
הקיים
קורים
שני
דברים
שאינם
סבירים.
זה
מתייחס
בעילןר
למפקדים
שבאים
לישיבה
בשעה
חמש
אחר
הצהרים
ביחידת
הקישור
או
במשרד
של
הגמ"ד.
יכול
לקרות
אחד
משניים-וזה
מה
שקרה
עד
היום
בשנים
האחרונות,
וזה
לא
תקין:
או
שלא
מקבלים
בכלל
ימ"מ,
בעיקר
,מפלןדים
והם
עושים
את
זה
על
חשבון
זמנם,
בונה
פידה
ולא
מקבלים
כלום,
או
שנאלצים
לשלם
יום
מיל
ו
אים
לפעמים
על
שעתיים
מילואים.
זה
לא
סביר
וזה
בזבזני
.
לכן
הפתרון
הוא
גתמול
לחצי
יום.
ייתכן
שאפשר
לחשוב
על
האמירה
של
השש
שעות.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אני
רוצה
להבין
את.הנלןודה
ממשיכים
לשלם
על
שירות
יומי?-חד
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
31
תא
"ל
אבי
זמיר:
משלמים
מלא.
היו"ר
מתן
וילנאי:
ו כל
מר,
מדברים
פה
על
מקרה
מיוחד
שבאים
למספר
שעות.
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן,
ובד
ר
ך
כלל
אחר
הצהרים
וגם
עבד
ו
באותו
יום.
תא"ל
דני
נירן:-רן
דבר
אחר
שמיטיב
מאוד
ובא
להתמודד
עם
פסלן
דין
מאוד
מוכר,
פסק
דין
ים-גב-היום
אנחנו
חיים
תחת
אילוץ
של
חוק
הביטוח
הלא
מי ו
ופסק
דין
שגוי'
לטעמי'
שניתן
בבית
הדין
הארצי
לעבודה.
לפי
זה,
איש
מילואים
שבא
למילואים
ביום
שמשכורתו
לא
נפגעה,
לא
מקבל
ש. ו גר
היו"ר
מתן
וילנאי:
זה
בניגוד
למה
שאמרת.
תא"ל
דני
נירן:-רז
זה
המצב
הנוהג
היום.
בהצעת
החולן
מ
צע ו
לתקן
את
חוק
הביט
וח
הלאומי
ולפיו
מי
שמשרת
כחוק
במילואים
י
שולם
לו
גתמול
בעד
שירותו
במילואים
גם
אם
הכנסתו
לא
פחתה
מחמת
השירות.
ו כל
מר,
גם
אם
הוא
לא
מפסיד
כסף.
החוק
קובע
שהוא
יקבל
הכנסה
גם
אם
הוא
לא
הפסי.ד
רועי
רון:
אם
, כך
אני
אבקש
שאחרי
השעה
השמינית
ישולם
לאיש
המילואים125% ואחרי
השעה
העשירית150% ו150%-על
שבת.
אם
הייתי
מנכ"ל
והחב
'ה ר
שעובדים
אצלי
היו
יוצאים
לשש
שעות
והיו
מקבלים
חצי
יום,
הייתי
מפטר
את
כל
מי
שעושה
מילואים.
אבריאל
י-בר
ו
סף:
למה
אתה
משווה
את
זה
למנכ"ל?
הצבא
הוא
לא
תעשייה.
דני
יתום:
לא
כדאי
לדון
בזה
עכשיו
.
החוק
הזה
הוא
רק
לחצי
יום
מילואים?
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
32
ר
ועי
רון:
אחד
הנושאים
המרכזיים
הוא
גתמול
משמעותי
למי
שעושה
מילואים.
יושבים
פה
נציגי
הצבא
הם ו
יודעים
מה
קורה
בצבא
הסדיר
ומה
קורה
בצבא
המילואים.
אני
אומר
לכם
שאם
הדבר
הזה
לא
ייפתר
ולא
יהיה
גתמול
משמעותיI בעוד10-15 שנה
יהיה
פה
צבא
מקצועי
.
אני
זורק
את
האמירה
הזאת
לאו
יר וI למרות
שאני
יודע
שיש
הרבה
אנשים
שלא
אוהבים
לשמוע
את
זה.
אם
לא
יהיה
גתמול
משמעותי,
זה
הכיוון
ולשם
אנחנו
ה
ו
לכים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
גם
היום
הוא
מקצועיI אבל
לא
בשכר
.
דני
יתום:
יש
שתי
ה
צעות
ח
ו
ק
שביניהןI חב
לקים
גדולים,
הבדלים
גדולים
ו
מהותיים.
הכוונה
היא
להביא
בסופו
של
דבר
לאיש
ו
ר
הכנסת
הצעה
אחת
משולבת
ומשותפת.
אני
חוזר
על
מה
שאמר
חבריI חבר
הכנסת
סילבן
שלום,
שחשוב
מאוד
לקדם
את
הצעת
החולן
הפרטית
למעמד
של
קריאה
ראשונה,
לא
רק
די כ
שהמעמד
יהיה
שווה,
אלא
שכדי
שסוף
סוף
נדע
את
ההבדלים
לאשורם,
בצורה
מאוד
מדויקת
ת, ק קד ו מד ו
על
ר הפ
טים,
על
הסעיפים,
ועל
ת
הסעיפים,-תי
בין
שתי
הצעות
החוק.
כדי
שתקל
עלינו
המלאכה,
יש
יל ט לה
על
מישה
ו
לעשות
טבלה
משו
ו
ה
בין
שתי
ההצעות.
מרים
פרנ
ק
שור:-ל
יש
לנו
טבלה
כזאת.
דני
יתום:
אם
כך
אני
מבקש
לראות
את
זה,
מש
ום
שלדעתי
בשלב
הבא
צריך
לעבור
לדיון
על
הצעת
החוק
הפרטית,
כדי
ללןדם
אותה
ולראות
את
ההבדלים
בין
שתי
ההצעות,
ו
לראות
איך
אפשר
להוציא
מתוך
הצעת
החולן
הפרטית,
שהיא
רת יו
רחבה
ויותר
מפורטת
בחללן
גדול
מאוד
מהנושאים,
בעיקר
בכל
מה
שלןשו
גת ל ר
מול
ולהגדרות
השונות
של
שכר
ממוצע
ונו''
ולהזריק
פנימה
לתוך
ההצעה
הממשלתית.
או
אולי
להפך-להזרילן
לתוך
הצעת
החוק
הפרטית
את
החלקים
הרלוונטיים
מהצעת
החוק
הממשלתית.
לגבי
סמכ
ו
יות
שר
הביטחון-אני
אוהב
הרבה
יותר
את
מה
שמופיע
בהצעת
החוק
שלנו.
בהצעת
החוק
הפרטית
יש
עוד
סייג:
אם
זאת
מלחמה,
ראש
הממשלה
חייב
להביא
את
זה
בהקדם
ו
בהזדמנות
הראשונה
לאיש
ור
ועדת
החוץ
והביטחון.
לא
קבענו
מה
זה
"בהקדם"
,
אבל
זה
בוודאי
לפנ
י14
י
ו
ם
כפי
שנהוג
היום.
לא
נ
ותנים
לעניין
הזה
לפקוע
אחרי14 יום
ולא
מסתפקים
בעובדה
שזה
פוקע
אחרי
14
,יום
כדי
שביום
ה13-יבוא
ו
להאריך
את
הצו.
בשני
מצבים
נוספים,
שאנחנו
מגדירים
אותם-מ
ל
ח
מה
מוגבלת
ומצב
חירום-שר
הביטחון
חייב
לבוא
לוועדת
החוץ
ו
הבי
ט
חון
תוך48
.שעות
כך
יש
על
זה
בקרה
הרבה
יותר
הדוקה
מאשר
הבקרה
שמוצעת
כאן,
ש
בעצם
מותירה
לשר
הביטחון
את
מלוא
הסמכויות.
זה
בכלל
לא
משנה
מי
שר
הביטחון,
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
33
איך
ל1 וראים
לוI אם
השם
הפרטי
שלו
בא'
או
. נע'?תפ1 ידנו
כמחוק?1 ים
להבטיח
שהמערכת
כולה
נמצאת
תחת
בקרה-תחת
של
המערכת
הממשלתית
ותחת
בקרה
של
המערכת
החקיקתית-אחרת
יש
חוק,
אבל
אין
ב
רה ק
פרלמנטרית.
מקום
נוסף
לבקרה
פרלמנטרית
הוא
בעניין
כשירות
היחידות.
יש
כאן
בעיה
ואחרי
התלבטות
אני
מציע
את
הדבר
הבא:
לכאורה,
אם
נותיר
את
ההגדרה
כפי
שבאה
לידי
ביטוי
בהצעת
החוק
הממשלתית,
שהרמטכ"ל
יקבע
את
הכשירות
הנדרשת
מהיחידות,
בעצם
אנחנו
סומכים
את
ידינו
על
הרמטכ"ל-אני
לא
טוען
שלא
נכון
שנסמוך
את
ידינו
על
הרמטכ"ל-וגם
מותירים
את
האונוס
עליו.
ו כל
מר,
אם
חלילה
וחס
קורה
משה
,ו
אנחנ
ו
לא
אחראים.
זאת
לא
הדרך
במדינה
דמוקרטית
להסתכל
על
מה
שקורה
במערכת
צבאית
שזוכה
לכרבע
מתקציב
המדינה,?בעי1 ר
לאור
התופעות
שחווינו
בשנה
האחרונה.
נדמה
לי
שכל
אנשי
הצבא
מבינים
שצריכה
להיות
בקרה
פרלמנטרית
חיצונית
הרבה
יותר
הדו
ה. ק
זו
לא
צריכה
להיות
בל1 רה
של
פרופסורים
או
בקרה
של
קצינים
במילואים,
אלא
בקרה
מוסדית.
הבקרה
המוסדית
היא
בקרה
ממשלתית
ובקרה
של
ועדת
החוץ
והביטחון.
לפיכך
אני
מציע
שפעם
שיוגדרו
ל1 ר
יטריונים
לכשירות,
זה
צריך
לבוא
לאישור
אחת
מוועדות
המשנה
של
ועדת
החוץ
והביטחון
.
ז
ו
יכולה
להיות
ועדה
משותפת
של
ועדת
המשנה
לתפיסת
הביטחון
וו
עדת
המשנה
לכוננות.
אמנם
לא
בכל
פעם
יישבו
בוועדת
החוץ
והביטחון
מומחי
עבר
בנושאים
ביטחוניים,
אבל
צריך
לנצל
את
העובדה
שיש
כאן
אנשים
שגם
אם
אינם
גנרלים
לשעבר
וגם
אם
אינם
אלופים
לשעבר,
הם
רכשו
במשך
השנים
הרבה
מאוד
ניסיון
אחר
כדי
להיות
מסוגלים
לתת
פידבק
למה
שצה"ל
עושה
ו בת
ך
החדרים
פנימה.
אני
מקבל
לחלוטין
את
מה
שאמר
אריאל
היימן.
זה
שהמג"דים
אומרים
שנדרשת
תעסוקה
מבצעית
לגיב
וש
הגדודים,
אני
לא
רוצה
לל1 וא ר
לזה
בשם
אחר
למעט
"לא
מקובל
עליי"
.
ראיתי
גם
את
אלה
וגם
את
אלה.
בתקופות
שהיו
אימונים,
המג"דים
אצלי
ל1 יטרו
על
התעסוקה
המבצעית.
הם
לא
רצו
תעסוקה
מבצעית,
כי
היו
להם
אימ
ו
נים.
בתקופה
של
אימונים,-אין
הם
מגתעגעים
פתאום
לתעסוקה
המבצעית,
כי
רק
אז
הם
רואים
את
הגדוד
מפוצל
למחלקות
ומפוצל
לפלוגות.
תזכרו
את
התקופה
שבה
היו
אימונים
ואז
מג
"זים
לא
רצו
תעסוקה
מבצעית.
מג"דים
רצו
להיות
פעם
נוספת
בצאלים.
מתן
וילנאי:
זה
בעצם
מה
שיש
בדוח
ברוורמן.
דני
יתום:
לכן
אין
ללכת
שבי
אחרי
התפיסה
של
המג"דים-עם
כל
הכב
ו
ד
להם,
הם
עושים
עבודה
נהד
תר-כי
זו
תפיסה
לא
נכונה,
מכיוון
שהיא
מתארת
מצב
מסוים
שאנחנו
רוצים
לשנות
בחוק
הזה
לא ו
רוצים
להנציח
חלק
ממנו.
לפיכך
התעסוקה
המבצעית
צריכה
להיות
המעט
שבדבר
לאט-ולאט
להיפטר
ממנה.
להיפטר
ממנה
במובן
שכל
האונוס
או
כל
העומס
יעבור
ליחידות
הסדירות.
גם
לגבי
התעסוקה
המבצעית
של
יחידות
מילואים
צריך
לבדוק
אם
אי
אפשר
לעשות
את
זה
בהדרגה,
אם
באמת
צריך
עד
שנת2010 את.כל.הגדודים
תא
"ל
אבי
זמיר:
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
34
בהצעת
החוק
כתוב
שאפשר
גם
לפני.
דני
יתום:
יפה.
אבל
כתוב
בחוק
עוד
דבר
שקצת
מטריד
א
ו
תי,
וזה
סעיף7
) (ד
בו
נאמר
שהצו
הזה-
שבעצם
מאפשר
הארכת
משך
זמן
המילואים
ל108-יום-ניתן
להאריכו
לתקופות
נוספות
שלא
יעלו
על
שלוש
שנים
בכל
פעם.
כלומר,
מגיעים
ל2010-
, או
ל1013-
, או
ל2016-
, או
ל2019-
, או
ל2022-
?
.לא
את
הסעיף
הזה
צריך
למחוק.
אמרתם
שזה
עד2010
, למה
אתם
מאפשרים
להמשיך
את
זה?
אני
מציע
לצה"ל-תמיד
הרבה
יותר
נוח
להיות
יועץ
מאשר
אחראי,
ועכשיו
אני
על
תקן
של
י
עץ ו-יש
גזרות
שניתן
לשבץ
בהן
לתעסולןה
מבצעית
לא
את
וג.דודים
הטובים
ביותר
שיש
לנו,
אלא
גדודים
בכשירות
יותר
נמוכה.
אני
לא
יודע
אם
הם
נמנים
על.הגדודים,האלה
כי
אם
כן-זה
בסדר
לא ו
אמרתי
דבר.
לנושא
הגתמול-נושא
הגתמול
מקבל
בהצעת
החוק
הפרטית
פירוט
מאוד
נרחב.
ייתכן
שאפשר
לפרט
אותו
עוד
יותר
,
אבל
הוא
כמעט
שלא
מותיר
מלןום
לסימני
שאלה,
מכיוון
שהוא
מדבר
על
מספרים;
על
תקופות;
על
הגדרה
מה
זה
שכר
ממוצע;
מה
זה
שכר
ממוצע
מרבי
ומה
זה
שכר
ממוצע
מזערי;
על
מתן
פיצ
ו
יים
למי
שלא
עבדו;
פיצוי
לסטודנטים;
חישוב
השכר
הממוצע
שייבחר
ידי-על
איש
המילואים
ונו'.
אי
אפשר
לסכם
את
ההצעה
הממשלתית
בלי
לעבור
בצורה
מפורשת
על
כל
נושא
הגתמולים,
כולל
הזכאוי
ות
של
חיילים
נכים
ושאירים
של
חיילים
שנפלו
במערכה
או
תוך
כדי
שירותם
הצבאי.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אני
מבלןש.לסכם
צריך
שיהיה
ברור
לפורום
כולו-אזרחים
ואנשי
צבא
כאחד-שאנחנו
מתכוונים
להעביר
את
החוק.
"אנחנו"-זה
אני,
זה
דני
יתום,
זה
אבשלום
וילך
וחברי
כנסת
נוספים.
כולנו
חיים
במציאות
הישראלית-מחר
הכנסת
יכולה
להתפזר,
מחרתיים
יכול
ללןרות
דבר
כזה
או
אחר.
מטבע
הדברים
חוקים
מהסוג
הזה
מתגלגלים
שנים
ארוכות
עד
שהם
מיוצבים
כחוקים.
אני
לא
מתכוון
לחולן
שנותן
מענה
לבעיות
הצבא
ב2009-או
ב2010-או
ב2011-
. זה
לא
מעניין
אותי.
אני
מתכוון
לתפיסת
עולם
שלמה
על
מקומו
של
מערך
המילואים
בחברה
הישראלית
ובתוך
צה"ל.
אני
מתכוון
לחוק
שימצא
את
האיזונים
הראויים-שחלקם
עלו
כאן-בין
צורכי
הצבא
והבט"ש-
שמטבע
הדברים
משתנים
כל
הזמן-לבין
צורכי
החברה
הישראלית
ולבין
הפרט
שעל
גבו
כל
הדבר
הזה
נופל,
קרי
איש
המילואים.
החוכמה
היא
למצוא
את
האיזונים
הנכונים
בראייה
ארוכת
טווח.
אני
מוכן
לספוג
הרבה
ה
ו
ראות
שעה
והרבה
הוראות
לפיהן
זה
יובא
לדיון
בוועדת
החוץ
והביטחון
או
בממשלה,
כמענה
למציאות
המורכבת
שבה
אנחנו
נמצאים.
מעל
הכל,
אני
רוצה
שהיסודות
יהיו
ברורים.
אחד
הדברים
שברורים
לי
הוא
העניין
של
חירום
מול
תעסוקה.
ברור
לי
שצבא
המילואים
הוא
צבא
לחירום,
אבל
אני
לא
יכול
להתעלם
מחיי
יום-היום
של
צה"ל.
ועדת
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
35
צריך
להיות
ברור
שנושא
התגמול
מופיע
בצורה
ברורה
ומעבר
לכל
ויכוח.
קודם
כל
פיצוי-לא
יכול
להיות
שאיש
מילואים
ייפגע
מזה
שהוא
משרת
מילואים
ולכן
הוא
חייב
לקבל
פיצוי
מלא
בכל
דרך
שהיא.
מעבר
לזה,
כקבוצה
ייחודית,
ה
ו
א
צריך
לקבל
גם
גתמול.
בעצם
יש
פה
הבחנה
ברורה
בין
פיצוי
לבין
גתמול.
הצעת
החוק
של
חברי
הכנסת
וילן
ויתום
אכן
עוסקת
בזה
ביסודיות.
החוק
הסופי
שייצא
מהשולחן
הזה
ישלב
את
שני
הדברים
האלה
גם
יח.ד
אני
לא
אתן
להעביר
חוק
בו
לא
יהיה
גתמול
ברור
ו
מוגדר
וכן
פיצוי
ברור
ומוגדר
לאיש
המילואים.
זה
צריך
להיות
בהגדרות
מספריות
ברורות,
כפי
שלהבנתי
היה
בחוק
הלןודם
ו
בוודאי
מופיע
בצורה
מאוד
ברורה
בהצעת
החוק
הפרטית.
כל
הנושאים
האלה
הם
משמעותיים
מאוד
ונדון
בהם
אחד
לאחד.
אני
לא
מתכוון
להוציא
טלאי
שנותן
מענה
לשנה
כזאת
או
אחרת.
אני
מתכ
ון וI פעם
ראשונה
בהיסטוריה
של
עם
ישראל,
לייחד
את
צבא
המילואים
בייחוד
הראוי
והמגיע
לו.
המלחמה
בלבנון
נתנה
מכה
לתודעה
והראתה
איזה
יסוד
של
צה"ל
הוא
צבא
המילואים.
מלחמת
יום
כיפור
הביאה
את
זה
לידי
מיצוי
קלאסי-הצבא
הסדיר
נשחק,
על
גבו
הגתייס
צבא
המילואים,
וכשצבא
המיל
ו
אים
התייצב-
.ניצחנו
אם
לא
ניצחנו-זו
תבוסה
למדינת
ישראל.
זו
תפיסת
העולם
של
האבות
המייסדים
שלנו
מתחילת
שנות
ה50-
-של
גוריון-בןI של
יגאל
יזין
ושל
כל
דור
הענ?ןים
הלל
ו
.
לןצת
איבדנו
את
הכיוון
והחולן
מיועד
להחזיר
את
הכיוון
בצורה
ברורה.
ברור
שצריכה
להיות
בקרה
פרלמנטרית-אזרחית
על
מערכת
הביטחון
בכל
התחומים
בכלל
ו
בעיקר
בתחום
המילואים,
כי
לתחום
הזה
יש
השלכות
חברתיות
מיידיות,
אם
כי
כל
עיסולן
של
המערכת
הזאת
יש
לו
השלכות
חברתיות.
החוכמה
שלנו
היא
למצוא
את
הגמישות
הראויה
להתמודדות
הקשה
שמערכת
הביטחון
נמצאת
בה
יום-יום
שעה.-ושעה
בדיונים
הבאים
נצטרך
להתייחס
לעניין
הסטודנטים
ולהחליט
אם
האמנה
עם
המוסדות
מקובלת
עלינו
ואם
צריך
להכניס
את
זה
לחוק.
הסקר
שהצבא
מקיים
מול
הסטודנטים
נראה
לי
דבר
נכון.
אני
מעדיף
שכל
עניין
זכויות
הסטודנטים
יהיה
בחוק.
בעניין
הגתמול
חייבים
להציג
לנו
בישיבות
הבאות
פיצוי
מלא
לאנשי
המילואים.
לא
יעלה
על
הדעת
שאיש
מילואים
ישרת
וכתוצאה
מזה
ייפגע,
ולו
בשקל
אחד.
חייבים
לתת
לזה
מענה
מלא.
מעבר
לזה,
יש
נדבך
נוסף
של
תגמול,
שמופיע
בצורה
ברורה
בהצעת
החוק
הפרטית.
אנחנו
נצטרך
לשלב
את
זה.
כאמורI לא
ייצא
מפה
חוק
מבלי
לתת
מענה
לתגמול
מלא
לאנשי
מילואים,
אם
זה
לפי
אורך
שירות
א
ו
לפי
כל
קריטריון
אחר
שייקבע.
בעניין
הכשירות-זה
יהיה
תחת
בלןרה
קבועה
של
המערכת
האזרחית
ולא
יישאר
בידי
המערכת
הביטחונית
בלב.ד
בפעם
הקודמת
היא
כשלה
בזה
ולכן
הבקרה
האזרחית
נדרשת
גם
במקום
הזה.
בדיון
הבא:
אני
מבקש
לעבור
על
החוק
סעיף.-סעיף
נעשתה
עבודת
השוואה
בין
שתי
הצעות
החוק-בין
הצעת
החוק
המקורית
שנשענה
על
ועדת
ברוורמן
לבין
ההצעה
הממשלתית
המתוקנת-
ו
נדון
בה.
הצעת
החוק
הפרטית
מרחיבה
מעבר
לזה,
כי
היא
עוסלןת
בעיקר
בנושא
הגתמול.
דני
יתום:
בהחלט
לא.
ההצעה
שלנו
עוסקת
בכל.
ת עד ו
משנה
לכוח
אדם
בצה"ל
18.6.2007
36
היו"ר
מתן
וילנאי:
אני
מציע
שתהיה
עבודת
הכנה
של
היועצת
המשפטית
עם
תא"ל
אבי
זמיר.
ר
ועי
רון:
לדעתי
יש
ערך
מוסף
הרבה
יותר
גבוה
להשוואה
בין
הצעת
החוק
הפרטית
לבין
הצעת
החוק
הממשלתית.
מרים
שור:-פרנקל
אנחנו
נעשה
השו
ו
אות
בכל
הכיוונים.
היו"ר
מתן
וילנאי:
אנחנו
נייחד
דיון
ו לו
עדת
האלוף
אבי
מזרחי.
נבקש
ממנו
שיציג
את
העבודה
שלו,
כולל
סיכומי
הרמטכ"ל
שהיו
בעקבות
הוועדה
הזאת.
זה
המת
וה ו
לפגישות
הקרובות.
אנחנו
נקיים
פגישה
לפחות
פעם
בשבועיים,
כדי
לקדם
את
הנושא.
היעד
שלנ
ו
הוא
לקדם
את
הצעת
החוק
הפרטית
ולהביאה
לקריאה
ראשונה
ולאחריה
לעסוק
בשתי
ההצעות,
כדי
להביא
לקריאה
שנייה
ולקריאה
שלישית
שילוב
של
שתי
ההצעות.
אני
מודה
ו לכ
לם,
הישיבה
נעולה.
הישיבה
ככעלה
בשעה12:15