פרוטוקול ועדה
הכנסת
עשרה-השבע
מושב
שלישי
נוסח
לא
מתוקך
הכנסת
א
רכיון
הכנסתdP :ז
סטטוס:חשיפה
מאושר
לפסרום
מספר:קוץבOSQZ-2026
יך ראת
החשי
ה: פ19/0212026
פרוטוקול
מס'
מישיבת
ועדת
החוץ
והביטחון
יום
שני,
י"ט
באדר
א'
התשס"ח
)25 בפברואר2008
(, שעה10:00
סדר
היום:
הצעת
חוק
שירות
המילואים,
התשס"ז2007-
.
:נכחו
חברי
הוועדה
:
צחי
ה
נגבי-היו"ר
יצחק
ישראל-בן
צבי
הנדל
ישראל
חסון
דני
יתום
אפרים
סנה
אבשלום
וילן
מוזמנים:
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי
תא"ל
י דנ
נירן-רן-ק
מל"
ר
תא"ל
אבי
זמיר-רמ"ט
אמ"ש
סא"ל
עופר
כהן
ר
ס"ן
שלי
אוטמן
ר
ס"ן
אודי
שגיא
סמל
יניב
לוי
אריאלה
קלעי-משרד
המשפטים
ll ד-משרד
ראש
הממשלה
עודד
ברוק-ה
מ
שרד
לביטחון
הפנים
סנ"צ
נסים
לוגסי-מג"ב
נצ"מ
נורית
ב
ון טר-מ
"ב ג
ר
פ"ק
אבנ
ר
הרשקוב
י
איר
פ
נס י-משרד
הא
ו
צר
ר
ותם
פלג-משרד
האוצר
משרד-~ראש
הממשלה
אלוף
)במיל'(
עוזי
י די
ן
תא"ל
אל י אר
ה
י
ל-ימן
ש
עבר
קמל"ר
תו
מר
בוהדנה
אבי
ס
ייג
עלה
מ
י
נ
ק
ובסקי
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
2
איתי
לנדסברג
ר
ועי
רון
איתי
חורין-בן
זוהר
פישר
אופי
ר
טל
דוד
מורגנשטרן
חזקיה
ישראל-התאחדות
התעשיינים
יעוץ
משפטי:
מרים
ש-פרנקל
ור
עידו
יצחק-בן
מנהל
הוועדה:
אבריאל
יוסף-בר
קצרנית:
חנה
כהן
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
3
הצעת
חרק
שידרת
המילואים,
התשס"ז2007-
היו"ר
צחי
הנגבי:
שלום
לכולם,
אני
פותח
את
ישיבת
הוועדה
בנושא
חוק
המילואים.
אנחנו
מתלןדמים
בקצב
שהוא
בין
בעצלתיים
ובין
בהדרגה.
אנחנו
מנווטים
בין
האמרה
"כל
המוסיף
גורע"
לבין
האמרה
"כל
המרבה
הרי
זה
משובח"
/
כי
אלה
דיונים
שכבר
חוזרים
על
עצמם,
שלא
לומר
מיצו
את
עצמם,
אבל
אנחנו
מאפשרים
שוב
ושוב
דיון
בנושאים
שכבר
נידונו
בעבר,
כדי
לדעת
שכאשר
יצא
החוק
מתחת
ידינו
הוא
יהיה
האיכותי
ביות
ר
שניתן
ו לח
קק.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
סעיף4 בחוק
מעלה
את
הנושא
של
"צבא
העם".
שקלנו
לקיים
יום
עיון
שיעסוק
בנושא
הזה.
בהתייעצות
עם
גורמי
הצבא
החלטנו
לרדת
מהסעיף
הזה
ולהשאיר
את
המצב
הקיים
כפי
שהוא.
ראוי
שהדיון
ייעשה,
אבל
כרגע
להיכנס
דרך
חוק
המילואים-שהוא
דלת
צדדית,
כי
שירות
החובה
הוא
הדלת
העיקרית-נראה
לי
לא
ו נכ
ן
ומסיט
אותנ
ו
מהעיקר.
התייעצתי
גם
עם
ראש-יושב
הוועדה,
חבר
הכנסת
צחי
הנגבי,
וסוכם
שננסח
את
הסעיף
הזה
בצ
ו
רה
הפשוטה
ביותר.
היו"ר
צחי
הנגבי:
לא
סיכמנו
.
אני
רוצה
לשמוע
עמדות
בעניין
הזה.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אנחנו
נביא
הצעה
שמעקרת
את
העניין
של
הדיון
על
"צבא
העם
כן
או
לא",
שבעצם
תקבע
את
המצב
שמתקיים
ב60-השנים
האחרונות
ונתקדם
הלאה
בהצעת
החוק,
שנראה
לי
שיש
בה
דברים
הרבה
י
תר ו
כבדים
והרבה
יותר
חשובים
מאשר
להיכנס
לדיון
החשוב
הזה,
שאינו
קשור
לחוק
המילואים,
אלא
קשור
לחוק
שירו
ת
הביטח
ו
ן
בכלל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ברגע
שיורד
מאיתנו
הנושא
הזה
הדרך
פתוחה
לעיסוק
בסוגיות
היותר
מעשיות.
אני
מעריך
שבעניין
הזה
רוב
האנשים
יהיו
בעד
/
אבל
אני
כבר
רואה
את
אריאל
היימן
מניד
בראשו
בצער
ובתסכול,
כך
שלא
ניכנס
לזה
עכשיו,
אבל
אם
תרצה
ויהיה
חשוב
לך
ולחברים
נ
ו
ספים
בכל
זאת
להעלות
את
הנושא
הזה,
נקיים
על
כך
דיון.
בכל
מקרה
הממשלה,
שהיא
זו
שהגישה
את
ההצעה,
היא
זו
שיש
לה
את
הסמכות
למשוך
את
הסעיף.
אנחנו
נחכה
שהממשלה
תציע
נוסח
אלטרנטיבי.
מרים
שור:-פרנקל
השאלה
אם
זה
רק
נ
סח ו
או
לשקול
אם
יש
בכלל
מקום
לאמירה.
סגן
שר
הביטחון
מתן
ו
י
לנאי:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
4
זה
במרחב
של
בין
לבטל
את
הסעיף-שגם
זו
אמירה-לבין
הגדרה
שאומרת
שזה
לפי
שיקולי
הצבא.
מטבע
הדברים
השיבוץ
יהיה
לפי
שיקולי
הצבא,
ר דב
שקיים
במציאות.
זה
המרחב
שבתוכו
ננסה
לקבוע
את
האמירה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
יש
לכם
זמן
לחש
ו
ב
על
כך.
גם
חבר
הכנסת
יתום
יחשוב
על
כך,
כי
גם
בהצעת
החוק
הפרטית
יש
התייחסות
לנושא.
בשעתו
דילגנו
על
סעיף4 כדי
לקיים
יום
עיון.
יכול
להיות
שבסופו
של
דבר
דילגנו
על
סעיף4 כי
הוא
לא
יהיה.
ין ת נמ
לראות
את
הצעת
הממשלה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
5
מרים
שור:-פרנקל
הוועדה
סיימה
לדון
בסעיף8 ואמורה
להתחיל
לדון
בסעיף9
1 אבל
אני
מבקשת
בכל
זאת
לחזור
לסעיף8
. זה
הסעיף
שמעגן
את
צו8
-קריאה
לשירות
מילואים
ללא
התרעה.
אני
רוצה
להביא
בפניכם
את
הסעיף
שהיה
בהצעת
החולן
המלןורית
בעניין
סמכות
הקריאה
לצו8
. בהצעת
החולן
המק
ו
רית
היתה
מבחינתי
איזושהי
בשורה.
הצעת
החוק
לןבעה
שעל
אף
הוראות
סעיפים6 ו7-רשאי
שר
הביטחון
באישור
הממשלה
א
ו
באישור
ועדת
השר
ים
לביטחון
לאומי
בנסיבות
חירום
ולאחר
ששוכנע
שביטחון
המדינה
מחייב
זאת
לקרוא
לחיילי
המילואים
בצו8
. אני
חושבת
שזה
ההליך
הנכון
כפי
שמלכתחילה
הציעה
הממשלה.
אני
סבורה
שבעצם
זה
שהיא
חזרה
בה
נעשתה
טעות.
לדעתי
אין
מצב
במדינה
שבו
אדם
אח,ד
ללא
שום
התייעצות
עם
גורם
כלשהו,
משפיע
בצורה
כל
כך
דרסטית
על
חיינו.
גם
כאשר
שר
הביטחון
מכריז
על
מצב
מיוחד
בעורף,
הדבר
נעשה
לפרק
זמן
מצומצם
ולאחר
מכן
זה
מובא
לאישור
הממשלה.
גם
כאשר
מכריזים
מלחמה
זה
לא
בהחלטת
שר
הביטחון,
אלא
בהחלטת
ממשלה.
גם
על
הכרזה
על
מצב
חירום
יש
פרוצדורה
שלמה
שמתנהלת
גם
בממשלה
וגם
בכנסת.
כאן
אנחנו
מדברים
על
הוצאת
אנשים
ממרקם
החיים
הנורמלי
והתלןין
לתקופות
שאינן
ידועות,
אם
זה
מבחינת
מעגל
העבודה
ואם
זה
ממעגל
הלימודים.
לדעתי
זה
ממש
בהנחתה
שלא
ראוי
שתהיה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ההבדל
הוא
אחד:
בהצעת
החוק
המלןורית
זה
היה
באישור
הממשלה
או
באישור
הקבינט.
מרים
שור:-פרנקל
בעצם
עכשיו
חוזרים
למצב
שהיה
קיים.
אני
חושבת
שראוי
שההחלטה
ללןרוא
לצו8 תהיה
או
באישור
הקבינט
או
באישור
הממשלה.
אריאל
היימן:
בזמנוI כשכתבנו
את
החוק
המלןור
יI תפיסת
העולם
היתה
שיציאה
למילואים
איננה
רק
עניין
ביטחוניI זה
גם
עניין
אזרחי.
לכן
לןריאה
גורפת
כזאת
צריכה
להישקל
בוודאי
מהשיקולים
הביטחוניים,
אבל
לא.ולן
אין
ספק
שדבריו
של
שר
הביטחון
במקרה
זה
הם
קריטיים,
אבל
זה
איננו
רק
שיקול
ביטחוניI יש
כאן
גם
שיקול
אזרחי
ומשמעויות
אזרחי
ות
לקריאה
גורפת
בצו8
.
בהמשך
יש
סעיף
נוסף
שהוסר
.
כתוב:
על
אף
הוראות
סעיף
לןטן) (א
שוכנע
שר
הביטחון
בהסכמת
אש ר
הממשלה
כי
נסיבות
החירום
וביטחון
המדינה
מחייבים
קריאה
לחיילי
מילואים
לשירות
לפי
הסעיף
הקטן
האמורI וכי
עקב
דחיפות
העניין
יש
לעשות
כן
עוד
לפני
שניתן
לקבל
את
אישור
הממשלה,
רשאי
הוא
לקרוא
לשירות
בנסיב
ו
ת
חירום
בלא
אישור
כאמור
.
ו כל
מר'
יש
עדיין
מצב
שרק
באישור
ראש
הממשלה,
אם
זה
מצב
חירום
קטסטרופלי,
שאפשר.ללןרוא
כך
זה
היה
בהצעת
החוק
המקורית
שהוגשה
ב2005-
.
אנחנו
חושבים
שיש
כאן
אמירה
שהליכה
לשירות
מילואים
היא
בראש
ובראשונה
עניין
ביטחוני,
אבל
איננה
רק
עניין
ביטחוני.
לכן
לממשלה
צריך
להיותsay בעניין
.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
6
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
זה
נשמע
לי
סביר,
כי
יש
בזה
גם
את
העניין
של
החירום
וגם
התייעצות
עם
גורם
נוסף.
תא
"ל
אבי
זמיר:
בכל
מקרה
זה
משאיר
לשר
את
הסמכות.
אריאל
היימן:
זה
בהתייעצות
עם
ראש
הממשלה
בלבד
.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
7
מתן
וילנאי:
היה
וזה
אותו
איש?
מרים
שור:-פרנקל
זה
ממש
בנסיבות
חירום.
אריאל
היימן:
זה
ממש
בנסיבות
חירום
כשהוא
חושב
שהוא
לא
יכול
לקיים
התייעצות
טלפונית
עם
חברי
הממשלה
או
עם
הקבינט.
אתה
בוודאי
יודע
שעושים
התייעצויות
מהירות
על
הרבה
דברים.
דני
יתום:
אם
ראש
הממשלה
הוא
גם
שר
הביטחוןI צריך
לקבוע
מישהו
שאיתר
הוא
יתייעץ.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אפשר
לל1
:בוע
כיהן
ראש
הממשלה
גם
כשר
הביטחון,
יתייעץ
עם
ממלא
מקום
ראש
הממשלה.
תמיד
יש
ממלא
מל1
.ום
מתן
וילנאי:
ההערה
נראית
לי
במקום.
אני
חושב
שאנחנו
יכולים
לחזור
לניסוח
שהיה
בהצעת
החוק
המקורית
מ2005-
.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אם
כך,
הנוסח
המקורי
ישוב
במלוא
תפארתו.
צריך
לנסח
גם
את
החריג
לחריג
שבו
ראש
הממשלה
מכהן
גם
כשר
הביטחון.
אנחנו
חוזרים
לדיון
בסעיף
.
"שירות
מילואים
במצב
ו מי
חד"-
9
.
) (א
החליטה
הממשלה,
פי-על
המלצת
השר,
ולעניין
שירות
מילואים
במשמר
הגבול
לפי
סעיף14
-פי-על
המלצת
ר הש
לביטחון
הפנים,
כי
קיימים
צרכים
ביטחוניים
דחופים
או
כי
התל1 יימו
נסיבות
מיוחדות
או
חריגות
המחייבות
זאת
)בסעיף
זה-החלטה
על
מצב
מיוחד(,
רשאית
היא,
מנימול1 ים
שיירשמו
ואם
שוכנעה
בשים
לב
לנסיבות
העניין
באותה
עת
כי
אין
אמצעי
מתאים
אחר,
לאשר
לשר
להסמיך,
בצו,
פוקד
או
מוסמך,
לקרוא
לחייל
מילואים
הנמנה
עם
יחידות,
תפקידים
או
מקצועות
כפי
שיקבע
בצוI למטרות
או
לתלןופות
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
8
ו הח
רגות
מהמטרות
או
מהתקופות
הק
תו בע ו
בסעיפים6 ו7-)בסעיף
זה-קריאה
לשירות
במצב
מיוחד(;
תלןופת
פ וק ת
ו
של
צו
כאמור
תהיה
למשך
תלןופת
תוקפה
של
ההחלטה
על
מצב
מיוחד.
(ב)
תקופת
תוקפה
של
החלטה
על
מצב
מיוחד
תהא
כפי
שנקבע
בה,
ואם
לא
נקבעה
בה
תקופה-למשך90 ימים
מיום
שניתנה;
הממשלה
רשאית
לחזור
ולהחליט
על
מצב
מיוחד.
(ג)
ק
ריאה
לשירות
במצב
מיוחד
תובא
ידי-על
השר
,
בהקדם
ככל
האפשר
לאחר
שניתנה,
לאישור
ועדת
ו הח
ץ
והביטחון
של
הכנסת,
אשר
רשאית
לאשרה,
בשינויים
או
בלי
שינויים,
לא
לאשרה,
או
להביאה
בפני
הכנסת;
תוקפה
של
הקריאה
יפקע
כעבור14 ימים
מיום
שניתנה,
אם
לא
אושרה
בידי
הוועדה
או
בידי
הכנסת,
לןודם.לכן
האם
יש
הערות
לסעיף
זה?
מרים
שור:-פרנקל
אולי
כדאי
שהצבא
יסביר
את
הסעיף,
כי
לא
הבנו
מה
עומד
מאחורי
הסעיף
הזה.
תא
"ל
אבי
זמיר:
כאשר
יש
מצב
כוננותי
לאורך
זמן,
ו
הוא
אינו
מצב
חירום,
ו
נדרש
סד"כ
לבצע
את
המשימות,
זה
המצב
המיוח.ד
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
צריך
לזכור-אני
לא
בטוח
שכל
הציבור
ער
לזה-שאנחנו
כל
הזמן
במצב
חירום.
המצב
הקבוע
של
מדינת
ישראל
הוא
חירום
ולכן
הומצא
"מצב
מיוחד",
שהוא
חירום
בריבוע,
חירום
על
חירום.
המצב
המיוחד
מיועד
למצבי
ום ר חי
במושגים
שלנו.
צבי
הנדל:
בעקבו
ת
המצב
בשדרות
הכנסת
אישרה
מצב
מיוחד.
סגן
שר
הביטחון
מתן
ו
י
לנאי:
זה
מצב
מיוחד
בעורף.
זה
בדיוק
מענה
לדבר
הזה,
במקרה
הזה
זה
היה
בעורף.
עד
סוף
מרץ
לגבי
שדרות
אנחנו
במצב
מיוחד
בעורף.
יצחק
בן-
:ישראל
אנחנו
כל
הזמן
במצב
חירום?
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
9
.כן
יצחק
ישראל:-בז
במצב
חירום
יכול
שר
הביטחון
לגייס
מה
שהוא
רוצה?
מתן
וילנאי:
לא.
יצחק
ישראל:-בן
בהצעה
המלןורית
היה
שבמצב
חירום
יכול
שר
הביטחון-והוספנו
שזה
יהיה
בהתייעצות
עם
אש ר
הממשלה-לקרוא
למילואים.
במצב
מיוחד
צריך
את
אישור
כל
הממשלה?
דני
יתום:
א. ל
השאלה
היא
אם
זה
מתייחס
לצו8
.
מרים
שור:-פרנקל
לא.
יצחק
ישראל:-בז
אם
יום
אחד
לא
יהיה
מצב
חירום,
סעיף9 יהיה
רלוונטי.
צבי
הנדל:
אני
רוצה
להזכיר
לכולנו,
בעי?ןר,לחדשים
שמצב
יר ח
ום
הוא
דבר
שאנחנו
נדרשים
לחדש
אותו
בכל
פעם
מחדש.
בשנים
האחרונות
יש
הסכמה
בוועדה
שזה
לא
הגיונ
י
ולא
סביר
שכל
הזמן
יהיה
חירום,
אך
מאחר
ש
יש
חקי?ןה
שתלויה
בהכרזה
על
מצב
חירום,
י צר
ך
לחדש
את
הצו
הזה.
לאט-לאט
מפרקים
את
זה
והממשלה
כבר
עושה
את
זה.
לכן
אני
מער
י
ך
שבעת
הלןרובה
המצב
הזה
שבו
אנחנו
כל
הזמן
במצב
חירום-
.ייפסק
יצחק
ישראל:-בז
לפיכך
אמרתי
שסעיף9 רלוונטי
לימים
שבהם
לא
יהיה
מצב
חירום,
אחרת
עשינו
דבר
יותר
דר
ס
טי
מהסעיף
הק
ו
דם.
דני
י
תום:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
10
ההבדל
בין
סעיף8 לסעיף9
-כפי
שאני
מבין-הוא
שסעיף8 מדבר
על
צו8
, כלומר
על
צווים
שהם
ללא
הת
רעה
וק מ
דמת.
סעיף9 מדבר
על
קריאה
רגילה.
האם
כאן
מדובר
על
התרעה
קצרה
י
ו
תר?
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
כן.
תא"ל
דני
נירן:-רן
ההבדל
בין
זה
לבין
צו8 הוא
שבצו8 מדברים
על
דרגת
הפי?ןוח
והמיידיות
של
הגיוס.
מצב
מיוחד
הוא
מצב
ביניים
בין
מצב
השגרה
לבין
מצב
החירום.
לצורך
הענייןI ב"חומת
גמן"
למשל
לא
הוכ
ר
ז
על
"מלחמה"
ולא
בהכרח
סו י גי
בצווי8
.
יצחק
ישראל:-בן
ב"חומת
מגן"
לא
היה
מצב
חיר
ם. ו
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אתה
במצב
חירום
כל
הזמן.
דני
יתום:
כאן
מב?ןשים
לתת
אפשר
ות
לשר
הביטחוןI יחד
עם
השר
לביטחון
פנים,
ללןרוא
למי
שמשרת
במילואים
במג
,ב"
קר
יאה
שהיא
חריגה
מבחינת
משך
ההתרעה
וגם
משך
השירו
ת
.
צבי
הנדל:
הייעוץ
המשפטי
צריך
לעש
ו
ת
ר לןו
לציה
בהגדרות.
תא
"ל
דני
נירן:-רן
כוונת
המש
רר ו
היתה
לעשות
שלושה
מדרגים:
מצב
שגרה
שנשלט-על
די י
הוראות
הזימון
הרגילות
של
הצבא;
מצב
ום ר חי
שהתייחסנו
אליו
אפרופו
סעיף8
, עם
המייד
ות י
של
הגיוס
,
ההחלטה-על
ידי
שר
הביטחון
ו
הפיקוח
על
; זה
מצב
ביניים
שהוא
מצב
מיוחד
,
עיין
ערך
"חומת
מגן"
או
מוכנות
למבצע
בעזה.
אז
יש
גיוס
לא
בהתרעות
ולא
בהגדרות
הרג
י
לות
של
הצבא
,
אלא
תחת
חריגה
מהתפקידים
וממשכי
הזמן
של
ךג,יוס
,
אבל
עדיין
ברמת
פיק
וח
יות
ר
הדו?ןה
מאשר
בצו8
, כאשר
צריך
להביא
את
זה-פי-על
הקריטריונים
שקבועים
בסעיף9
-לאישור
הממשלה.
דני
יתום:
אז
ל
מה
רק
למשמ
ר
הגבול?
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
11
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
זה
מ
ת
ייחס
לכולם
ולא
רק
למשמר
הגבול.
דני
יתום:
בסעיף
זה
ב: ו כת
"החליטה
הממשלה,
פי-על
המלצת
השר,
ו
לעניין
שירות
מילואים
במשמר
הגבול
...
."
מרים
שור-פרנקל
:
לעניין
שיר
ות
מילואים
במשמר
הגבול,
זה
לפי
המלצת
השר
לביטחון
פנים.
דני
יתום:
אני
רוצה
להבין
איך
זה
מתייחס
לכלל
הצבא
ולא
רלן
למשמר
הגבול.
היו"ר
צחי
הנגבי:
כתוב
כך:
"החליטה
הממשלה,
פי-על
המלצת
השר
" ...-מדובר
ר בש
הביטחון
כי
הוא
השר
לחוק
הזה.
תתעלם
לרגע
מהמילים
"ולעניין
ות ר שי
מילואים
במשמר
הגבול
לפי
סעיף14
...
" ותתחבר
למילים
"
כי
לןיימים
ים כ צר
ביטחוניים
...
."
דני
יתום:
ברו
ר
.
באשר
למילה
"מט
ר
ות"-מכיוון
שאני
חושב
שסעיפים6 ו7-ממלאים
את
כל
המטרות,
איזו
מטרות
נוספות
אתם
רוצים
לאפשר
לקרוא
בגינן
במצב
מיוחד?
יצחק
ישראל:-בן
למשל
שב
ה ית
בנמלים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
רעידת
אדמה,
זיהום
אקולוגי
ונו'.
אריאל
היימז:
אחד
המצבים
המיוחדים
זה
בדיו?ן
מצב
של
דת י רע
אדמה
.
זו
דוגמה
שקל
באמצעותה
להסביר
את
העניין
.
במקרה
כזה
זה
לא
ייעוד
מערך
המילואים
המוגדר
מראש
י לה
?ןרא
במצב
של
דת י רע
אדמה,
אבל
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
12
י שנ
נ
ו
יודעים
שאם
הר תק
רעידת
אדמה,
לא
עלינו-וכגיאולוג
אני
אומר
שהיא
תקרה-אז
ייקראו
חיילי
המילואים,
כי
זה
הכוח
המאורגן
היחידי
הגדול
שיש
במדינת
ישראל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
נניח
במקרה
של
מבצע
מיוחד"ב"איקאה, כשכל
המדינה
נחסמת.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אנחנו
מדברים
על
מצבי
חירום
שאינם
מלחמה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
13
אבשלום
וילך:
יש
כאן
בעיה
מתודית.
בישיבה
קודמת
דיברנו
על
מה
היה
במלחמה
האחרונה
עם
צו8 וצווים
חריגים.
אני
רואה
שמכניסים
את
זה
בדלת
האחורית.
במקרה
של
אירוע
מלחמתי
נוסח
"חומת
מגן"
אם
יהיה
יועץ
משפטי'
שלא
מכיר
את
הדיונים
כאן,
ויקרא
את
הטקסט
הזה,
הוא
יאמר
לעצמו
שלא
כדאי
להסתבך
עם
צו8 עם
כל
המחויבויות
שלו'
אלא
ללכת
על
הצו
החריג
הזה,
שמאפשר
להיות
פחות
חייב
למילואימניקים.
בישיבה
הקודמת
אמרנו
שאסו
ר
ליצור
שני
מצבים,
אלא
ר לןו
אים
לחיילי
מילואים
על
בסיס
אחד'
עם
כל
ו הח
בות
וכל
הזכויות,
ואין
חוכמות
משפטיות
שמאפשרות
למערכת
לקרוא
למילואים
בשני
מודלים
שונים.
סעיף9 מאפשר
את
זה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
באשר
לזכויות-כבר
החלטנו
שהן
תהיינה
תקפות
לכל
סוג
של
קריאה.
את
זה
אנחנו
מעגנים
בחוק.
אבשלום
וילך:
כפי
שזה
מנוסח
פה
זה
לא
עונה
על
זה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
עדיין
לא
הגענו
לסעיף
הזכויות.
אבשלום
וילך:
אני
חוזר
כמו
תוכי:
גם
אם
זו
רעידת
אדמה
וגם
אם
"איקאה"
נתפסה
ידי-על
כוחות
האויב,
עם
כל
הכבוד
לשר
הביטחון
ולראש
הממשלה,
הפילןוח
הציבורי
היחידי
הוא
של
ועדת
החוץ
והביטחון
ולא
תוך
שבועיים,
אלא
כפי
שסוכם-אפשר
לגייס
מיידית,
אבל
תוך48 שעות
או72 שעות
יש
לכנס
את
הוועדה
כדי
לקבל
אישור.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנא
י
:
אין
לי
שום
בעיה
להביא
את
זה
לאישור
הוועדה
תוך72
.שעות
צריך
שיהיה
ברור
שאיש
מיל
ו
אים
שמשרת
אפילו
ד
ה, ק
חלות
עליו
כל
הזכויות
והחובות,
לא
משנה
באיזו
צורה
הוא
נקרא
למילואים.
אבשלום
וילך:
מה
שיהיה
ר
לוונטי
זה
מה
שכתוב.
צריך
לכתוב
את
סעיפים6
,
7
,
8 ו9-בדיולן
באותה
שפה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
14
היו"ר
צחי
הנגבי:
חבל
לחזור
על
זה
כל
פעם.
אבשלום
וילך:
לא
במקרה
אני
חוזר
על
זה,
ואתה
תגיד
את
מה
שצריך.
ישראל
חסון:
מה
עמדת
המשרד
לביטחון
פנים
לסעיף9
) ?(א
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
א
שר ו
בממשלה,
כך
שאני
מניח
שלא
היתה
הסתייגות
של
השר
לביטחון
פנים.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
15
:דובר
זה
נעשה
ב
ת
יאום
עם
השר
י לב
טחון
פנים
ולבקשתו.
ישראל
חסון:
מדוע
השר
לביטחון
פנים
יך רצ
להכפיף
את
גיוס
המילואים
למג"ב
דרך
שר
הביטחון?
היו"ר
צחי
הנגבי:
הוא
לא
מכפיף.
כתוב
מפורשות
שהוא
השר
הרלוונטי
לעניין
הזה.
ישראל
חסון:
אני
מבין
מסעיף
זה
שכששר
הביטח
ו
ן
רוצה
לגייס
מג"ב
זה
צריך
להיות
בהמלצה
של
שר
לביטחון
הפנים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
השר
לביטחון
פנים
זכאי
להביא
את
עמדתו
לפני
הממשלה
כשמדובר
בגיוס
לשירות
מילואים
במג"ב
לפי
סעיף14
.
ישראל
חסון:
כלומר,
אנחנ
ו
מכניסים
פה
את
השר
לביטחון
הפנים
כסמכות
נוספת.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ס
מכות
זהה
לזו
של
שר
הביטחון
בהרןשר
של
מילואימנ
י
קים
של
מג"ב.
דני
י
תום:
אם
הדוגמה
הקיצונית
ביותר
למקרה
מצב
מיוחד
היא
רעידת
אדמה-בכל
פעם
נותנים
את
הדוגמה
הזאת-י אנ
חושב
שלהכריז
מצב
ח
י
רום-
-
-
היו"ר
צח
י
הנגבי:
זה
לא
רק
ב
מ
קרה
של
רעידת
אדמה,
זה
יכול
להיות
גם
במקרה
של
אסון
אקולוגי
וכד'.
י צב
הנדל
:
כשחבר
הכנסת
דני
יתום
אומר
"רעיד
ת
אדמה"
הוא
מתכוון
לגירוש
יהודים
מאדמתם.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
16
דני
יתום:
אני
חושב
שהגדרת
תקופת
מצב
חירום
למשך90 יום
היא
תק
פה ו
ארוכה
מדי
.
זה
ארוך
מדי
ו
אנחנו
מאבדים
את
היכולת
שלנו
לפקח
על
העניין.
אם
הדוגמה
הקריטית
ביותר
למצב
מיוחד
היא
אפידמיה
או
רעידת
אדמה,
אני
חושב
שגם
חודש
ימים
או45 יום
מספילןים.
זה
יגביר
את
הפיקוח.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אתה
מדבר
כרגע
על
סעיף9
) .(ב
סעיף
זה
מתייחס
ל90-יום
אם
הגורם
שהחליט-שזה
השר-
לא
קבע
ו תק
פה.
במקרה
כזה
מגבילים
את
ק הת
ופה
עד
למכסימום90
.ימים
זה
לא
קשור
לפילןוח.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
17
דני
יתום:
אני
רוצה
להגביל
את
זה
ל45-י
ם. ו
היו"ר
צחי
הנגבי:
בכל
מקרה
צריך
להביא
את
זה
לוועדה
תוך14
.יום
דני
יתום:
נניח
שלא
ה
ו
גדר
הזמןI זה
חלק
מהפילןוח.
אני
מציע
שזה
יהיה45
.יום
יצחק
ישראל:-בן
בסעיף
(ג)
מדברים
על
הפיקוח.
בסעיף
זה
נאמר
שאם
הכנסת
לא
אישרה,
אחרי14
,יום
זה
.פולןע
דני
יתום:
אתה
טועה.
מרים
שור:-פרנקל
מה
שאומר
חבר
הכנסת
יתום
זה
בדיוק
מה
שקורה
במצב
מיוחד
בעורף,
כלומר
שהממשלה
תכריז
מלכתחילה
על90
,ימים
היא
תבוא
ל
ו
ועדה
לבקש90 ימים
וחבר
הכנסת
יתום
לא
רוצה
שלממשלה
תהיה
אפשרות
לבקש
להכריז
מצב
מיוחד
ל90-
,ימים
אלא45
.ימים
דני
יתום:
נכון.
אני
רוצה
שזה
יהיה45 ימים
ולא
שייך
אם
הכנסת
אישרה
או
לא.
יצחק
ישראל:-בן
יכול
להיות
מצב
שהכנסת
לא
מאשרת?
דני
יתום:
כבר
היו
דברים
מעולם.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
18
היו"ר
צחי
הנגבי:
עמדתך
התקבלה.
הממשלה
תחשוב
מה
בדיולן
היא
רוצה-
45
,
60 או30
-ותחזור
אלינו
עם
הצעה
מתוקנ
ת
.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
יש
מצב
מלחמה,
יש
מצב
שגרה,
יש
מצב
חירום
ויש
מה
שלןו
ר
אים
"מצב
מיוחד"
.
אני
מציע
ללןרוא
למצב
מיוחד
"מצב
חירום
מיוחד"
,
כדי
שיהיה
ברור
שיש
פה
מצב
חירום
לא
רגיל
ושיש
בעיה
של
שלום
הציבור.
מצב
החירום
המיוחד
הוא
סוג
מיוחד
של
מצב
חירום.
מבחינה
משפטית,
כשאומרים
"מצב
מיוחד"
זה
דבר
כללי
וזה
מאפש
ר
לממשלה
להחליט
כל
מיני
החלטות.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אני
מבקש
מהיועצת
המשפטית
לבדוק
את
זה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
19
מרים
שור:-פרנקל
למיטב
הבנתי
סעיף9 לא
בא
לגבור
ולא
בא
להחליף
את
סעיף8
. אתם
אומרים
שניתן
להכריז
על
מצב
מיוחד
גם
כאשר
יש
צרכים
ביטחוניים
דחופים.
למיטב
הבנתי
הסעיף
הזה
לא
בא
לצרכים
ביטחוניים
דחופים,
אלא
בא
למצבים
כמו
רעידת
אדמה.
תא
"ל
אבי
זמיר:
או
כמו
"חומת
מגן"
או
כמו
פעיל
ו
ת
בעזה.
מרים
שור:-פרנקל
אם
כך,
צריך
לחדד
את
ההבדל-מה
בין
קריאה
לפי
סעיף9 לעומת
הקריאה
לפי
סעיף8
? מה
יהיו
הגבל
ות
הקריאה,
מה
יהיה
זמן
ההתרעה
להגיע
למילואים?
צריך
לחדד
את
הדברים
האלה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
ההבדל
בין
זה
למה
שהצענו
הוא
שמצב
ום ר חי
מיוחד
הוא
מצב
שמחייב
הפעלה
מיידית
של
כוחות
סדירים
וכוחות
מילואים
בהתרעה
ק
צרה
לצורך
הגנה
על
ביטחון
הציבור,
לאו
דווקא
מסיבה
צבאית.
מרים
שור:-פרנקל
אם
כך,
אתה
תומך
במה
שאמרתי.
כלומר,
אתה
מייחד
את
זה
לשלום
הציבור,
ו כמ
למשל
כשיש
אירוע
אסון
המוני,
אירוע
שגורם
לפגיעה
רה ו חמ
בשלום
הציבור,
בביטחון
הנפש,
ברכוש
המתייחס
לציבור
גדול.
יש
לנו
פיתרונות
לדבר
הזה,
אבל
זה
לא
כאשר
זה
בא
לענות
על
אותו
מצב
כשיש
לכם
סמכות
לקרוא
לצו8
. מבחינתי
צרכים
ביטחוניים
דחופים
צריכים
להישמט
מסעיף9
.
תא"ל
דני
נירן:-רן
ואם
נכתוב
"צרכים
לאומיים
דחופים"?
ר
ס"ן
אודי
א: י שג
ק
ריאה
לשי
ות ר
מילואים
יכולה
להיעשות
לפעמים
גם
כשאין
נסיבות
חירום,
כמו
כשהממשלה
מחליטה
לצאת
למבצע
ים ו מס
גם
בלי
שהתל1 יימו
נסיב
ות
חיר
ם, ו
למשל
מבצע
מתוכנן
גדול
שהוא
לא
בהכרח
קורה
כשהאויב
על
הגדרו
ת,
אלא
משהו
יזום.
בנסיב
ות
כאלה
א
י
אפשר
לומר
בהכרח
שמתקיימות
נסיבות
חירום
כאמ
ו
ר
בסעיף8
, אבל
יכול
להיות
שיש
הצדקה
לקריאה
לשירות
מילואים
בהיל1 ף
רחב
לפי
סעיף9
, כשיש
צרכים
ביטחוני
ים
דחופים
שלא
עולים
כדי
י נס
בות
חירום.
מכאן
הצורך
לקבוע
גם
את
הנוסח
שבסעיף9
.
מרים
שור:-פרנקל
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
20
אז
מה
ההבדל
מבחינת
החייל
בין
הקריאה
למילואים
לפי
סעיף9 לבין
הקריאה
למילואים
לפי
סעיף8 בכל
הקשור
להגבלת
זמן
לןריאה?'וכר
היו"ר
צחי
הנגבי:
לא
צריך
להוריד
את
"צרכים
ביטחוניים"
,
אלא
להוסיף
צרכים
לאומיים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אנחנו
נסדיר
את
כל
המדרגים,
גם
כפי
שהציע
עוזי
דיין
,
כדי
שהמדרגים
השונים
יהיו
פשוטים
ו בר ו
רים
יותר
.
אם
פה
מתנהל
ויכוח,
הוויכוח
הזה
יתר1 יים
שוב
בזמן
חירום
.
נעשה
את
זה
הכי
פשוט
שאפשר.
אבשלום
וילך:
אם
במצב
חירום
יהיה
ויכוח,
משמע
שיש
בעיה.
הדברים
האלה
צריכים
להיות
מובנים
מאליהם.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
ננסה
לעשות
את
זה
ונביא
לכם
נוסח
י
תר ו
ברור
ויותר
פשוט.
לנו
אין
בכלל
ספק
בצורך
של
אישור-הכנסת
או
ו
עדת
החוץ
והביטחון
או
הממשלה-לכל
מהלך
כזה.
לי
אישית
אין
ספלן
בעניין
וכך
אכן
יהיה-אף
אחד
לא
יחל
יט
לב.ד
מרים
שור-פרנקל
:
אני
מבקשת
לדעת
גם
מה
המשמעויות
האופרטיביות
מבחינת
החייל
לכל
דבר
ודבר.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
נביא
ניסוח
מתאים
עם
דברי
הסבר
ראויים.
אני
מודה
שזה
קצת
מסורבל.
עלה
מינקובסקי:
אני
רוצה
להדגיש
שמבחינת
המטרות
אין
הבדל
בין
צו8 לבין
הצו
הזה.
גם
בדברי
ההסבר
כתוב
שבמצב
מ
י
וחד
אין
הגבלה
של
, זמן
היינו
הכל
פתוח.
זה
אומר
שזה
צו8 לכל
דבר.
ההבדל
היחידי
הוא
שרוצים
להפעיל
את
האנשים
במקצועות
שהם
לאו
דווקא
המקצועות
שהם
ו הי
בהם.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אם
זה
לא
ברור
לי
וזה
לא
ברו
ר
לכם
,
אז
זה
לא
טוב
ולכן
נעשה
כך
שזה
יהיה
ברור.
עלה
מינקובסקי:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
21
צריך
להגדיר
את
המצבים
שמדב
ים ר
עליהם.
אית
י
לנדסברג:
בסעיף9
) (א
נאמר:
"
...
תקופות
החורגות
מהמטרות
או
מהתק
ו
פות
הקבועות
בסעיפים6 ו7-
...
"
.
צריך
להוסיף
גם
את
סעיף8
.
אני
חוזר
למה
שנאמר
בישיבה
הקודמת-למרות
הכוונה
לטפל
בכל
העניין
של
הפיצוי
והגתמול
של
אנשי
מילואים
במצב
חירום
בסעיפים
אחרים,
אני
עדיין
ח
שב ו
שזה
מאוד
מוזר
שאין
את
הגדרת
המלחמה
ו בח
ק
שירות
מילואים.
לא
יכול
להיות
שחיילים
ישרתו
במלחמה
והמצב
הזה
לא
יוגדר
בשום
צורה
שהיא
והכל
יהיה
תחת
רת ת כו
אחת
ר
חבה.
אני
חושב
שצריכה
להיותO לןירה
משפטית
באשר
למשמעות
של
היעדר
דג,דרת
"מלחמה"
מהחוק
הזה,
גם
בחולן
לאומי-הבין
וגם
בחוקים
אחרים
בספר
החוקים
של
מדינת
ישראל.
נראה
לי
מאוד
מוזר
שבכל
שירות
מילואים
מכאן
והלאה
נעלמה
המלחמה
מישראל.
אין
יות
ר
מלחמ
ות
בישראל,
יש
רק
מצבי
חירום.
זה
נראה
לי
ו מא
ד
מוזר.
אני
לא
משפטן,
אבל
אני
חושב
שצריך
ל
הסביר
מה
המשמעות
של
זה
גם
בחולן
לאומי-הבין
וגם
בחולןי
המדינה
האחרים.
דני
יתום:
אני
חושב
שא
תה
צודק.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ההגדרה
הזאת
מה ל נע
או
שגם
ק
ודם-ב60-השנים
הקודמות-היא
לא
היתה?
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
22
אריאל
היימן:
בזמנו
המשפטנים
אמרו
שזה
מופיע
בחולן
ות ר שי
ביטחון
ולכן
זה
לא
צריך
להיות
גם
. כאן
מרים
שור:-פרנקל
הכרזה
על
מלחמה
מופיעה
בחוק
יסוד:
הממשלה,
כאשר
הממשלה
מכריזה
על
מלחמה.
גם
מבחינת
המשפט
הבינלאומי
וגם
מבחינת
הפרקטיקה
הנוהגת
בעולם,
היום
לא
מוכרזות
מלחמות,
אלא
כמו
שכתוב
בסעיף
(ב)
לחוק
יסוד:
הממשלה,
יש
פעולות
צבאיות.
במלןרה
כזה
מתעוררת
השאלה
מהי
פעולה
צבאית.
אני
יכולה
לומר
שכרגע
ק מת
יים
נוהל
עבודה
פנים
ממשלתי
להגדרת
מהי
פעולה
צבאית.
פעולה
צבאית
יכולה
להיות
לה ו פע
מהיקף
קטן
ועד
להיקף
כמו
מלחמת
לבנון
השנייה.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
לא
,
זה
עד
להיקף
של
מלחמה.
דני
יתום:
אחרי
שנה
ו
חצי
אנחנו
י
ודעים
שמה
שהיה
בלבנון
היה
מלחמה.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
עדיין
לא
יודע
את
. זה
אמרתי
א
ת
זה
גם
כשהייתי
חבר
הוועדה
.
מרים
פרנp ל-
:שור
גם
אז
הממשלה
לא
ר הכ
יזה
בשום
שלב
שזו
מלחמה.
צבי
הנדל:
אם
תהיה
קורלציה
בין
התמורה
ק שמ
ב
ל
המילואימנילן
לבין
מה
שהוא
היה
אמור
לקבל
אם
זה
מוכ
ר
ז "מ
לחמה"
,
אז
המילה
פחות
חשובה.
מרים
פרנp
:שור-ל
זה
לא
משנה.
לעולם
התמורה
תבוא
בהתאם
לצו
שבו
הוא
נקרא.
לכן
אנחנו
ע
ו
מדים
על
סעיף8
ו9-ולחדד
ה ו מה
צ
ו
,
אם
זה
צו8 או
צו
לפי
סעיף9
.
היו"ר
צחי
הנגבי:
איתי
לנדסב
ר
ג
התייחס
לשני
דברים-אחד
פחות
נוגע
לשולחן
שלנו
והוא
העניין
העקרוני
שנידון
לא
פעם
על
סוג
יה ק
יומה
של
מלחמה
והסמכות
להכריז
על
מלחמה.
מה
שיות
ר
חשוב
לנו
בשולחן
זה
הוא
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
23
אם
יכול
להיות
מצב
שכתוצאה
מהעובדה
שלא
הוכרזה
מלחמה
נפגע
המילואימניק
ששירת
במלחמה.
קבענו
שבאופן
עקרוני
לא
נאפשר
לדילמה
הזאת
לעלות,
כי
נקבע
באופן
הבהיר
ביותר
שניתן
שכל
קריאה-בין
אם
למלחמה,
לרעידת
אדמה,
ל"איקאה"
ונו'-נתפסת
באותו
הקשר
של
פיצויים,
הטבות
ו
גתמולים.
דני
יתום:
מאחר
שאנחנו
מנסים
לעשות
חיבור
בין
שתי
הצעות
החוק,
אזי
בחוק
הפרטי
מופיע
המושג
"מלחמה".
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
24
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אנחנו
נבחן
את
זה.
היועצים
המשפטיים
יבחנו
את
של
ו
שת
הסעיפים
הללו
ויביאו
ניסוחים
יותר
טובי
ם
לפי
מה
שהובהר
כאן.
המשפטנים
ישתדלו
שהניסוח
יהיה
פשוט
וברור
גם
לאנשים
פשוטים.
ישראל
חסון:
אני
חושב
שהדיון
הזה
על
הגדרת
הסטט
וס
מיותר.
אני
לא
מבין
על
מה
ההתע?ןש
ת. ו
מה
זה
משנה?
גייסת
לוחם
לצו8 והוא
היה
רק
בכוננות,
לא
היתה
מלחמה.
מה
זה
משנה?
צבי
הנדל:
היום
זה
משנה.
דני
יתום:
חבר
הכנסת
חסון,
אתה
רוצה
חוק
שימלא
את
כל
החסר,
אחרת
לא
היינו
יושבים
כאן
כל
כך
הרבה
פעמים
ומדקדקים
דקדוקי
עניות
על
כל
פרט
ומילה.
מדברים
פה
על
מצבים
שמחייבים
גיוס
מיל
ו
אים
ולא
מ
זכירים
את
המילה
"מלחמה".
זה
לא
נראה
לך
חסר?
ישראל
חסון:
זה
לא
נראה
לי
חסר
/
משום
שזה
לא
רלוונטי.
השימוש
שאתה
עושה
במצב
המיוחד
הזה
או
בחייל
המילואים
אינו
רלוונטי
לחוק
הזה,
היינו
לא
רלוונטי
לתמורה.
אם
בע?ןבות
ההתרעה
של
יהודה
גיל
גייסת
שש
אוגדות
ולא
ה
תה י
מלחמה
,
אז
לא
תיתן
להם
את
אותה
תמורה?
אבשלום
וילד:
מבחינת
ו הח
ק-ולא
במקרה
שבהצעת
החוק
שלנו
יש
התייחסות
גם
למלחמה
וגם
למלחמה
מוגבלת-אם
היתה
מלחמה
שר
הביטחון
רשאי
לאחר
מכן
להפעיל
שורת
צווים,
כמו
למשל
טת י שמ
חובו
ת ל
פולן
זמן
מסו
י
ם
,
תשל-אי
ו
ם
כלשהו
וכר'
.
זה
עושה
את
ההבדל
בין
מצב
שגייסו
מילואים
בע?ןבות
התרעת
שווא
ל
בין
ג
וס י
למלחמה
ממש.
זה
מאוד
משמעותי.
אני
חושב
שצריך
לשקול
ברצינות
אם
לא
צריך
להוסיף
להצעת
החוק
את
העניין
של
מלחמה
או
מלחמה
מ
ו
גבלת.
ישראל
חסון:
בהגדרה
הזאת
אתה
יורה
לעצמך
כדור
ברגל.
היו"ר
צחי
הנגבי
:
ס
וכם
ש
סגן
השר
יחזור
נו י אל
עם
תוצ
ר
הדיונ
י
ם
שלהם
וק י בד
בנושא
הזה
של
הדירוג
ים
ו
ההיררכיה
בין
המצבים
ואז
נוכל
לקי
ים
את
הדיון
הזה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
25
אני
ממשיך
לסעיף10
.
"שירות
מילואים
במקום
שירות
סדיר"-
10
.
) (א
חייל
מילואים
שלא
שירת
שיר
ות
סדיר
או
שטרם
השלים
אימון
צבאי
ראשוני,
חייב
בשיר
ו
ת
מילואים
מעבר
לתקופה
שהוא
חייב
בה
לפי
הוראות
פרק
זה,
למשך
תקופה
שלא
תעלה
על
ארבעה
חודשים,
ובלבד
שייקרא
לראשונה
לשירות
כאמור
בתוך24
חודשים
מהמועד
הל1 ובע
כמשמעותו
בסעיף4
) .(ב
(ב)
שירות
מילואים
לפי
סעיף
זה
יהיה
ף, ו רצ
ואולם
רשאי
מוסמך
להורות
כי
תל1 ופת
השירו
ת
כאמור
לל ו תח1 לשניים
או
לשלושה,
באותה
שנה
או
במספר
שנים
רצופות.
האם
יש
הערות
לסעיף
זה?
תא
"ל
אבי
זמיר:
סעיף10 מדבר
בעצם
על
שלב
,'ב
הכוונה
למי
שלא
עושה
שירות
סדיר
כלשהו-לא
משנה
אם
זה
שו של
שנים
או
שנתיים.
בדרך
כלל
מדובר
בעולים
חדשים
מבוגרים.
יש
לנו
גם
קצת
בדואים
מבוגרים
שעושים
שלב
. ב'
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
מה
זה
"מבוגרים"?
תא
"ל
אבי
זמיר:
זה
בדרך
כלל
גיל26-25
, תלוי
גם
במספר
הילדים
שיש
לו
וכר'.
ע
ו
שים
שלב
ב'
גם
כדי
לדאוג
לזכויותיהם,
כדי
שלא
יקבלו
משכורת
של300-400 שר1 ל
כמו
במסגרת
שיר
ות
חובה.
עושים
את
זה
במסגרת
שירות
מילואים,
כי
מדובר
באנשים
מבוגרים
שאין
להם
כסף
לכלכלת
משפחתם.
אבשלום
וילך:
גם
היום
זה
מוגדר
כשירות
מילואים?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
איתי
חורין-בן
:
אני
חושב
שההגבלה
של
השנתיים
תפגע
באפשרות
לגייס
חרדים.
בסעיף4
) (ב
בעצם
משחררים
אותם
מכל
שירות
שהוא.
ח
ר
דים
שכן
ירצו
לשרת
או
שבקונסטלציה
ו מס
ימת
ישרתו-כתוצאה
מאיזושהי
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
26
התפתחות
בחוק
טל
או
כל
דבר
אחר-הם
יהיו
חייבים
לעשות
תוך
שנתיים.
היום
יש
חרדים-חללן
מהם
היו
גם
שרים
בממשלה-שהחליטו
מסיבה
כלשהי
לעשות
את
שלב
ב'
בגיל25
-
26
-
27
. במתכונת
הנוכחית
זה
פוטר
אותם
מאפשרות
כזאת.
תא
"ל
אבי
זמיר:
כדאי
לדעת
ששלב
ב'
זה
לא
החלטה
של
הפרט,
אלא
החלטה
של
המערכת.
מרים
שור:-פרנקל
ק
ודם
כל
צריך
לבח
ו
ן
מה
תהיה
ההחלטה
לגבי
סעיף4
. ברגע
שנדע
מה
ההחלטה
נצטרך
לעשות
את
ההתאמות
בסעיף
זה.
הסיפא
של9
) (א
קשורה
קו
רלטיבית
לסעיף4
. כרגע
זה
לא
רלוונטי, אנחנו
צריכים
להשאיר
את
זה
ב"צריך
עיון"
ואם
יהיה
סעיף4 נצטרך
לחזור
לכאן.
היו"ר
צחי
הנגבי:
בכל
מקרה
הנוסח
שיצא
מפה
צריך
ות י לה
כזה
שהוא
לא
יפגע
ביכולת
לאפשר
לחרדים
להגתייס.
זה
צריך
להיות
בתודעה
של
כ
ו
לנו.
חזקיה
ישראל:
לגבי
שלב
ב'-מדוע
צריך
להגדיר
את
זה
כשירות
מילואים?
מדובר
בארבעה
חודשים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
עד
ארבעה
חודשים.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
27
ליהjחז:ישראל
בדרך
כלל
זה
שלושה
חודשים.
לחjני
לדוגמה
מפעל
טןל-היי
שגייס
ןל
בוצה
גדולה
של
עולים
חדשים
והוא
יכול
למצוא
את
עצמו
בפרןלי
זמן
ארוכים-עד
ארבעה
חודשים-כאשר
חלןל
ניכר
מעובדיו
מגוים.
אני
מדבר
על
מלןרה
שלן
ר
ה
ובעל
המפעל
שאל
אותי
מדוע
כללי
המילואים
חלים
לרהjבמ
הזה
ולא
ר דב
אחר
.
תא
"ל
אבי
זמיר:
זה
לא
ןלשור
לכללי
מילואים.
שאלת
על
משך.לופהjהת
צריך
להפריד
בין
משך
לjהת
פה ו
לבין
כללי
מילואים.
כאמור,
אנחנו
לא
מתכו
ו
נים
ןלל
חת
מישה
ו
,
אבא
לילדים,
להביא
אותו
לשירות
חובה
ולתת
לו400 שןלל.בחודש
לפיכך
אנחנו
ל
ו
לחיםjאותו
לשירות
מילואים,
כדי
שהגתמול
הכספי
שלו
יהיה
כזה
שאם
ה
ו
א
לא
עובד
הוא
יןלבל
שכר
מינימום
ואם
הוא
עובד
הוא
יןלבל
בהתאם
לשכר
שלו.
לשאלה
מדוע
אנחנו
צריכים
אותו
ארבעה
חודשים-צריך
לזכור
שדןל
הטירונות
שעושים
לפרט
לולןחת,זמן
ואם
הוא
ןלרבי
אז
עושים
לו
ט
י
רונות
של
רובאי03
, שזה
כמעט
חודשיים.
אם
רוצים
לעשות
לו
גם
הכשרה,מןלצועית
זה
אורך
עוד
ח
ו
חודשיים.-דש
לכן
המינימום
הוא
ארבעה
חודשים.
זה
לא
אומר
שאנחנו
תמיד
מממשים
את
כל
הארבעה
חודשים
ולכן
אנחנו
אומרים
שזה
עד
ארבעה
חודשים.
חזק
יה
ישראל:
בעצם
העובדה
שאתה
מגדיר
אותו
כחייל
מילואים
זה
מחייב
את
המעםיןל
בכל
הכללים
לגבי
חייל
מיל
ו
אים.
לרהjבמ
כזה
המעםיןל
הוא
זה
שלמעשה
משלם
את
שכר
העובד
ולאחר
מכן
מןלבל
החזר
מהמוסד
לביטוח
לאומי.
תא
"ל
אבי
זמיר:
נכון,
אלה
הכללים
של
מדינת
ישראל.
חזקיה
ישראל:
השאלה
היא
אם
נכון
שלפ
ר
ק
י
זמן
כאלה-של
עד
ארבעה
חודשים-זה
ייחשב
לשירות
מילואים
עם
כל
המשמעות
לגבי.המעםיןל
י צב
הנדל:
מה
אתה
מציע?
לjחז
הי:ישראל
אני
בעד
שהם
ילןבלו
וזה
חשוב
שיןלבלו
,
השאלה
היא
אם
ההסדר
הנכון
הוא
שזה
ייחשב
לארבעה
חודשי
מילואים.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
28
היו"ר
צחי
הנגבי:
ההסדר
החלופי
הוא
שהם
יהיו
בסדיר.
אם
יש
החזר
של
הביטוח
הלאומי,
זה
לא
אמור
להטריד
את
המעסיק.
חזקיה
ישראל:
זה
משנה
מאוד
בתזרים
המזומנים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אני
מניח
שלא
מדובר
במספרים
משמעותיים.
צבי
הנדל:
גם
אם
זו
בעיה,
אין
פיתרון
אחר.
אריאל
היימז:
נציג
התאחדות
התעשיינים
צודק,
רק
שלמערכת
הצבאית
אין
פיתרון
אחר.
עלה
מינקובסקי:
דרך
אגב,
הוא
גם
צודק
לגבי
מילואימניק
רגיל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אנחנו
יכולים
לרשום
לפנינו
שבסעיף
זה
אין
כרגע
בעיות
ולכן
לא
נחז
ור
אליו.
יצחק
ישראל:-בז
אנחנו
לא
יכולים
שלא
לחזור
אליו,
בגלל
הסיפא
שלו
שתלויה
בסעיף4
.
תומר
בוהדנה:
זה
נושא
יותר
פרטני,
אבל
צריך
לתת
עליו
את
הדעת.
בייחוד
לאחר
המלחמה
האחרונה,
כאשר
נוצר
מצב
שבו
מחזירים
ימ"חים
לכשירות,
אבל
אין
את
מערך
אנשי
ה
ק
בע.
קוראים
לחיילי
מילואים
שמעוניינים-חללןם
ו סט
דנטים
או
כאלה
שכרגע
אין
להם
עבודה-והם
עובדים
בימ"ח
כמילואים
בתנאי
קבע
במשך60 י
ם. ו
החיילים
האלה
עושים
את
זה
בידיעה
ואם
לאחר
מכן
יש
אימון
או
שהיחידה
מחזיקה
, קו
הם
גמיע
ם. י
בעצם
ימי
המילואים
שהם
עשו
כביכול
בימ"ח
לא
נספרים
להם.
לפי
ה
ס
עיף
הזה
כן
ייספ
ר
ו
הימים
ולכן
הם
לא
יוכלו
להגיע
לאימון
או
לתעסוקה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
29
תא
"ל
אבי
זמיר:
אנחנו
מתייחסים
לזה
בסעיף13
) .(ח
היו"ר
צחי
הנגבי:
תזכ
ו
ר את
ההערה
שלך
ואם
סעיף13 לא
יענה
על
זה,
נדבר
על
זה
שוב.
ר
ועי
רון:
אמנם
איני
מייצג
מעסיקים,
אבל
אני
רוצה
לדבר
על
נקודה
אחת
שחשוב
להתייחס
אליה
בהמשך.
מטבע
הדברים
גם
המעסיקים
נפגעים,
שכן
הם
לא
מקבלים
החזר
מלא
מהביטוח
הלאומי.
ברגע
שאנחנו
מכנ
י
סים
את
הסעיף
הזה
שהוא
פגיעה
נוספת
במעסיקים,
כי
עובד
שלהם
יוצא
לשירות
למשך
ארבעה
חודשים
והם
לא
מלןבלים
החזר
מלא,
בסעיפים
הבאים
של
תגמול
המעסיקים
צריך
לקחת
בחשבון
את
השאלה
כיצד
מחזי
ם רי
למעסיקים
את
כל
הוצאותיהם.
יצחק
ישראל:-בז
זה
לא
שייך
לעניין
שלב
ב'1 אלא
למילואים
בכלל.
ר
ועי
רון:
בהחל
ט
,
זה
עוד
פן
שצריך
ל
חת ק
בחשבון.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ו מד
ע
המעסיקים
לא
מלןבלים
החזר
מלא?
ר
ועי
רון:
יש
זכוי
ות
סוציאליות
כאלה
ואחרות
שהמעסיק
לא
מקבל,
משום
נוסחת
י הח
שוב
הנהוגה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
כשנגיע
לזה
נתעמק
בנושא.
עלה
מ
י
נקובסקי:
בהצעה
שלנו
יש
פיתרון
לזה,
אבל
בהצעה
הממשלתית
לא
מתייחסים
לזה
בכלל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אני
מבקש
שתעלו
את
זה
בסעיפים
המתאימים.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
30
"כללים
לעניין
שירות
מילואים"-
11
.
) (א
כללים
לעניין
שירות
מיל
ו
אים
לפי
חוק
זה,
לרבות
לעניין
מתן
הודעה
מראש
על
ל1 ריאה
לשירות
מילואים,
ייקבעו
בפר1 ודו
ת
הצבא;
כן
ייקבעו
בפקודות
הצבא
זכויותיו
וחובותיו
של
חייל
מילואים
בשירות
מילואים.
(ב)
כללים
לפי
סעיף
קטן
(א)
יובאו
לידיעת
חייל
המילואים,
בכתב,
בדרך
שיקבע
השר
בתקנות.
(ג)
)1
( נקרא
חייל
מילואים
לשירות
מילואים
ידי-על
מוסמך,
שלא
פי-על
הכללים
שנקבעו
ק בפ
ודות
הצבא
לפי
סעיף
קטן
,(א)
והובא
הדבר
לידיעת
הגורם
שנר1 בע
לכך
בפר1 ודות
אלה,
יבטל
אותו
גורם
א
ו
ק ית
ןI לפי
הענייןI את
קריאתו
של
חייל
המילואים
לשירות
מילואים.
)2
( תור1 נה
הקריאה
לשי
ות ר
מילואים
של
חייל
המילואים,
יתייצב
חייל
המילואים
לשירות
מילואים,
כאמור
בל1 ריאה
המתוקנת.
(ד)
)1
( לא
ל1 יבל
חייל
מילואים
הודעה
על
תיקון
או
ביטול
הקריאה
לשירות
מילואים,
כאמור
בסעיף
קטן
,(ג)
חייב
חייל
המילואים
להתייצב
לשירות
המילואים
שאליו
נקרא.
)2
( חייל
מילואים
שהתייצב
לפי
הוראות
פסקה
)1
(, לא
ישרת
שירות
מילואים,
אלא
אם
כן
תוקנה
קריאתו
וכאמ
ור
בקריאה
המתוקנת,
או
אם
נמסר
לו
כי
הגורם
האמור
בסעיף
קטן
)(ג)1
(, אישר
כי
קריאתו
נעשתה
פי-על
הכללים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
צריך
לזכור
שעד
סעיף11 בעצם
קבענו
את
רוב
הדברים.
קבענו
מה
המטרה
שלשמה
מותר
לזמן
איש
מילואים;
קבענו
מה
משך
השירות;
ל1 בענ
ו
את
הפיצול-מה
מספר
הפעמים
שמותר
לקרוא
לו;
עסר1 נו
גם
בנושא
ההתרעה
לקראת
שירות
מילואים,60 ום י
וכד'
.
כלו
רמI רוב
הנושאים
המרכזיים
נ
ק
בעו.
בקובץ
ר הו
אות
זימון
לשמ"פ
נקבעות
סוגיות
נוספות-אם
מותר
לר1 רוא
ביום
שישי
או
אסור;
מה
מספר
ימי
החופשה
שצריך
לתת
כאשר
בר ו מד
בשירות
מילואים
ארוך
או
בשירות
קצר
וכר'
.
צריך
לזכור
שהסעיף
הזה
נלקח
מחוק
שירות
ביטחון.
יתר
הדברים
נמצאים
בקובץ
הוראות
לשמ"פ
שנשענים
על
חוק
שירות
ביטחון.
מרים
שור:-פרנקל
איפה
נקבעה
ההתרעה
לקריאה
י לש
רות
מילואים?
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
31
תא
"ל
אבי
זמיר:
בדיון
שהתקיים
לפני
כשלוש
שנים
היתה
התחייבות
של
מערכת
הביטחון
לוועדת
החוץ
והביטחון
לפיה
ההתרעה
תהיה
של60 יום
וכן
שהתרעה
של
פחות
מ20-יום
מחייבת
אישור
ועדת
החוץ
ו
הביטחון.
נקבעו
מדרגות-מתי
מותר
לרמטכ"ל,
מתי
מ
תר ו
לשר-אשר
סוכמו
בוועדה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ס
וכם
או
יסוכם?
תא
"ל
אבי
זמיר:
סוכם.
מרים
נ פר
שור-קל
:
היתה
התחייבות
,
אבל
מדוע
לא
לעגן
את
זה
בתקנות?
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
כל
זה
מופיע
בהוראות
של
הצבא.
מרים
שור:-פרנקל
מה
שמופיע
בפקודות
הצבא
הוא
דבר
שאינו
ש. י נג
אני
יכולה
לומר
מניסיוני
שאם
אין
לי
את
העזרה
של
רס"ן
אודי
שגיא,
אני
לא
יכולה
לקבל
שום
דבר.
תא
"ל
אבי
זמיר:
אתם
לימדתם
אותנו
שלא
כל
דבר
צריך
להופיע
בחקיקה
ראשית.
מרים
שור:-פרנקל
אני
ח
ו
שבת
שהדברים
האלה
צריכים
להיקבע
בתקנות
בא
יש
ור
ו הו
עדה.
זה
חייב
להיות
נגיש
יותר
לציבור.
לאורך
כל
הדרך
אתם
אומרים
על
כל
דבר
שזה
ייקבע
בפקודות
הצבא.
בעבר
היו
דברים,
כמו
תקנות
ש
יר
ות
ביטח
ו
ן
ו )ח
בות
אנשי
מילואים(,
נקבעו
בתלןנות
ולא
רק
בפלןודות.הצבא
אני
חושבת
שצריך
לעש
ו
ת
רוויז
י
ה
מה
הדברים
שצריכים
להיקבע
בפלןודות
הצבא
ומה
הדברים
שצר
י
כים
להיקבע
בתקנות.
לדעתי
חייבים
לעגן
בחק
ה יק
שמה
שייקבע
בפקודות
הצבא
יפורסם
באתר
של
הצבא.
לא
ניתן
ל
הגיע
לפלןודות,הצבא
הן
ח
ס
ויות
לחלוטין.
אין
נ
ת, ו יש ג
לא
ל
י
ולא
לאזרחים,
לפקודות
הצבא.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
32
אין
שום
בעיה
להעביר
את
הקובץ
הזה.
אריאל
היימן:
כתוב
בסעיף11
) (ב
שההוראות
יובאו
לידיעת
החייל.
מרים
שור:-פרנקל
הם
לא
צריכים
להיו
ת
מובאים
לידיעת
החייל,
אלא
צריכים
להיות
ידועים
לכולי
עלמא.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
33
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אתם
אומרים
שזו
חקיקה
ראשית,
אזי
זו
חקיקה
ראשית
ולחקיקה
ראשית
לא
מכניסים
כל
יום
וכל
שעה
וכל
דקה.
זו
חקיקה
ראשית
שמפנה
ק לפ
ודות
הצבא.
אם
אתם
רוצים,
תוכלו
ללןבל
את
לןובץ
ההוראות
לשמ"פ.
מרים
שור:-פרנקל
זה
לא
פרלןטי.
תא
"ל
אבי
זמיר:
אפשר
להוציא
את
זה
מאתר
האינטרנט.
היו"ר
צחי
הנגבי:
המטרה
היא
שזה
יהיה
ידוע
לחייל
המילוא
ם. י
הדרך
שזה
יהיה
ידוע
לחייל
המילואים
היא
רק
אם
זה
ידוע
לציבור,
שכן
לא
בכל
פעם
שיהיה
שינוי
יתנו
פיזית
לחייל
ביד.
אתר
האינטרנט
זה
הדבר
הנגיש
ו
הטוב
ב
י
ותר
.
תא
"ל
אבי
זמיר:
על
ו הצ
שהחייל
מקבל
מצוין
האתר
שאליו
הוא
יכול
להיכנס
ולהתעדכן.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אנחנו
נעגן
את
זה
בדרך
כזאת
שזה
יהיה
ידוע
לכל.
עלה
מינקובסקי:
ו כמ
שקובעים
כמה
ימים
במשך
של
וש
שנים
אפשר
לזמן
את
חייל
המילואים,
גם
התרעה
היא
חלק
מחוזה
אזרחי
.
דני
יתו
ם
:
לא
צריך
לפרסם
את
כל
הקובץ,
אלא
ולן
דברים
נבחרים.מהלןובץ
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
מקב
ל
את
ההגדרה
הזאת.
דברים
נבחרים
מהקובץ,
כמו
משך
ההתרעה-
,יפורסמו
ובאשר
לכל
היתר
י תה
ה
הפניה
לאת
.ר
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
34
עלה
מינקובסקי:
הגם
שהפקודות
משתנות
ולא
נבוא
לכאן
כל
שני
וחמישי.
היו"ר
צחי
הנגבי:
לכן
זה
צריך
להיות
באינטרנט,
בדרך
שחייל
המילואים
יודע
עליה.
דוד
מורגנשטרן:
נאמר
שקריאה
למילואים
בהתרעה
של
בין20 ל60-יום
נשארת
בידי
הצבא.
אני
רוצה
להזכיר
שב2003-הצבא
לןרא
לגדודי
מילואים
לבצע
תעסוקה
מבצעית
בצו
קריאה
חריג.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
35
תא
"ל
אבי
זמיר:
זה
בא
לאישור
ועדת
החוץ
והביטחון
.
דוד
מורגנשטרן:
אתה
זוכר
איזה
זי ו אח
התייצבות
היו
אז?
אם
מזמנים
לפי
צו
חריג
שאינו
צו8
, גם
כאן
צריך
לל1 בוע
את
זמני
קריאה,
כי
זה
נותן
לצבא
אפשרות
לל1 רוא
שלא
לפי
הכללים
המקובלים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
כל
חריג
חייב
לבוא
לאישור
ועדת
החוץ
והביטחון.
זה
כבר
קיים
בהוראות
הקיימ
ות
וזה
לא
משתנה.
צריך
לשאוף
שלא
יהיו
בכלל
חריגים.
פעם
היה
בצבא
המושג
"גרף
חריגים",
הוא
נעלם
וכל
חריג
צריך
לבוא
לאישור
ועדת
החוץ
והביטח
ן. ו
עלה
מינקובסקי:
זה
לא
בא
לאישור
ועדת
החוץ
והביטחון
/
אלא
לידיעה.
ר
ועי
רון:
גם
רמטכ"ל
וגם
אלוף
יכולים
לאשר
קריאה
בצו
חריג.
מ
רים
שור:-פרנקל
צו8 גמיע
לאישור
הוועדה,
אבל
יש
אישור
קריאה
חריג
שלא
חלים
עליו
מגבלות
הקריאה
לשירות
מילואים.
זה
מובא,
פי-על
הבנה
או
פי-על
חול1 , לידיעת
ועדת
החוץ
והביטחון.
ב"חומת
מגן"
או
במלחמה
האחרונה
היה
בלבול-אנשים
ה
בינ
ו
שהם
נקראים
לפי
צו8
, אבל
נקראו
לפי
צו
חריג.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
זה
מחזיר
אותנו
לסעיפ
ים6
,
7
,
8 ו9-שצריך
לנסח
אותם
אחרת.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אתה
בעד
שכל
חריג
יהיה
י בא
שור
הוועדה
או
רל1 יו
בא
ל
ידיעה
בלבד?
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אין
ל
י
ק ספ
שכל
חריג
צריך
לעבור
את
העיניים
ש
ל
ועדת
החוץ
והביטח
ו
.ן
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
36
זה
לא
מעשי.
יש
הרבה
חריגים
שאתה
אישרת
כסגן
רמטכ"ל
וכאלוף
פיקוד.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
מקבל
את
ההערה
הזאת.
צריך
ל
ק
בוע
את
הקו
מה
צריך
לבוא
לאישור
הוועדה,
כמו
חריגי
משך
שירות
י חר ו
ג
ים
משום
שלא
ניתנה
התרעה
ראויה,
ולגבי
חריגים
אחרים
שהם
חריגים
שבלוניים
נצטרך
למצוא
את
הפיתרון.
אריאל
היימן:
צריך
לזכור
שיש
חריגים
נוספים,
כמו
חריג
גיל
,
חריג
תפקיד
ו
. כד'
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
37
מרים
שור:-פרנקל
צריך
לבחון
את
זה
ולעשות
ר סד
.
תא
"ל
אבי
זמיר:
לבנות
היסוד-
,מטרה
משך
,
פיצול,
התרעה-יהיו
לאישור
ונבחן
את
כל
היתר
.
ר
ועי
רון:
מצד
אחד
צריך
למצוא
את
האיזון
הנכון
בין
לאפשר
לצבא
ח
פש ו
פעולה
לבין
להגביל
אותו-על
ידי.המחו?ןק
יש
את
פקודות
הצבא
שמאפשרותZ ,Y ,X
, אפשר
ללמוד
ולדעת.
אני
חושב
שהמחוקק
צריך
לתת
את
דעתו
לסוגיית
ימי
החופשה
בעת
השירות
לפי
הפקודות
המטכ"ליות.
היום
בשירות
של
מ ר ות י20-יום
ניתנת
ח
ו
פשה
של
כ48-
.שעות
זה
לןורה
הרבה
בגלל
ח
סר ו
בכוח
אדם.
הדבר
הזה
משפיע
בצו
ר
ה
?ויצרנית
על
המוטיבציה,
על
אחוזי
התייצבות,
השתמטות
ר וכ
'
וכר'
.
אני
לא
חושב
שמה
שקיים
היום
בפק
ו
דות
הצבא
ראוי
,
כי
לצערי
זה
מעודד
השתמטות.
כולם
יודעים
מה
קורה
שכש"לןורעים"
חייל
מילואים,
שכי
ר
או
עצמאי.
גם
המחוקק
צריך
לתת
על
כך
את
הדעת
ולא
לאפשר
לצבא
חופש
לקבוע
את
ימי
החופשה.
תא
"ל
אבי
זמיר:
פקודות
הצבא
אומרות
שמתוך24 ימי
ות ר שי
יש
לתת72 שעות
חופשה.
ר
ועי
רון:
נכון
,
וזה
מעט
מארד
.
תא
"ל
אבי
זמיר:
15% מהשירות
זה
מעט
מאוד?
מה
אתה,מב?ןש
חצי
חופשה
וחצי
ר שי
ות?
ר
ועי
רון:
72 שעות
במהלך24
,ימים
זה
מעט
מאוד
לחייל
מילואים.
אנחנו
מקבלים
הרבה
מאוד
תלונות
על
כך
ועל
ההתייצבות
הבאה.
תומר
בוהדנה:
צריך
לומר
בגלוי
ש
שה ק
למלא
את
הפקודה
הזאת.
אלוף
)במיל'(
עוזי
ן:י די
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
38
תא"ל
זמיר,
למה
אתה
חושב
ש15%-זה
הרבה?
תא
"ל
אבי
זמיר:
לא
אמרתי
שזה
הרבה,
אלא
שזה
סביר.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
אנשי
לןבע
מקבלים
פי
שניים,
כי
פעם
בשבוע
יש
שבת
ורובם
גם
מקבלים
את
יום
שישי.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
לא
חושב
שבחקיקה
ראשית
צריך
להופיע
התפריט
של
ארוחת
הב
. קר ו
יכול
להיות
שאני
טועה
ו
אולי
כדאי
שנקבע
גם
כמה
זיתים
צריך
לתת.
תבדקו
את
פקודות
הצבא,
נפרוס
אותן
פה
ותתנו
את
דעתכם.
אל
תכניסו
את
זה
לחוק,
יש
גבול.
ר
ועי
רון:
אני
חושב
שזו
נלןודה
ו מה
תית
שמשפיעה
על
אחוזי
ההתייצבות
ולכן
צריך
לתת
עליה
את
הדעת.
נקודה
ר אח
ת
שאני
מבקש
להעלות-יש
חריגים
שעתידים
לשרת
לאחר
גיל40
, כמו
רופאים
ו
בעלי
מקצוע
אחרים.
צריך
ל
תת
על
כך
את
הדעת
מבחינה
משפטית,
בג"ץ
וכר'1 כי
לדעתי
יש
כאן
בעיה
של
שונות
רלוונטית
ושוויון.
לדעתי
אם
הצבא
רוצה
לקרוא
לאנשים
בני
יותר
מ40-
, הוא
צריך
לעשות
את
זה
בדרכים
אחרות
של
התנדבות
ותשלום
בהתאם.
דוד
מורגנשטרן:
לעניין
סעיף11
) (ד-גם
אם
הצו
שנשלח
לחייל
המילואים
אינו
תקף
משום
שאינו
עונה
על
הוראות
ה
ק
ריאה
למילואים,
חייל
המילואים
חייב
להתייצב.
זו
הרעה
משמעותית
לעומת
המצב
הקיים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
נוסח
שנל
קח
מהח
ק
י?ןה
הקיימת.
זה
מסוג
החקיקה
שאומרת
שצריך
להודיע
לך
ואם
לא
הודענו
לך,
כאילו
הודענו
לך.
תא
"ל
אבי
זמיר:
יחליטו
מאה
חיילים
שלדעתם
הדוו
ר
לא
הביא
להם
את
הצו,
אז
הם
לא
י
גיעו
לשירות
מילואים?
דני
יתום:
הם
צריכים
להגיע,
אבל
אם
לא
מתקנים
להם
את
הצו
כשהם
גמיע
ם, י
הם
יכולים
ללכת
הביתה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
39
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
כמו
שאומרים
שאי
ידיעת
החול1 אינה
פוטרת
מעונש.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ק
ורה
בפועל
שהצו
לא
חוקי?
אלוף
)במיל
'
(
עוזי
דיין:
זה
ק
ו
רה.
הניס
וח
הזה
נכון,
אחרת
כל
חייל
יכול
לומר
שהוא
לא
קיבל.
מתן
וילנאי:
זה
קיים
"רר1 "
60
.שנה
עלה
מ
י
נקובסקי:
כדאי
לדעת
שאם
פונים
לגורם
הנכון,
הוא
דואג
לבטל
את
זה
לפני
שהחייל
מגיע,
אלא
שאנשים
לא
י
ו
דעים
למי
לפנות.
תומר
בוהדנה:
אני
מסכים
עם
סגן
השר
שצריך
להשאי
ר
את
הדיון
על
ימי
ו הח
פשה
בתוך
הצבא.
צריך
בא צ של
יהיה
חופש
פעולה.
זה
דיון
חשוב
שצריך
להישאר
בין
הגמ"דים
לבין
הצבא
ולא
לקבע
את
זה
בחקיקה.
ר
ועי
רון:
אני
מקווה
שבעוד
מספר
שנים
יהיו
לך
עדיין
חיילים.
תומר
בוהדנה:
ברגע
שזה
מ
קובע
בחוק
מהר
מאוד
זה
הופך
אותנ
ו
לעבריינים.
אני
מעדיף
שזה
יי
שאר
ברמת
הצבא.
ר
ועי
רון:
זה
לא
מתפקידךI אלא
תפר1 י
ד
הממשלה
ומערכת
הביטחון.
לא
המ"פ
בשטח
צריך
לר1 בוע
כמה
י
ים מ
החייל
יצא
לחופשה.
דני
יתום:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
40
הוא
לא
מציע
שהמ"פ
יקבע
את
זה,
אלא
שזה
ייקבע
בפקודות
הצבא.
הפקודה
צריכה
להיות
נכונה
לגבי
כל
היחידות
ולא
כל
איש
הישר
בעיניו
יעשה.
מתן
וילנאי:
רועי
רון,
אתה
הרי
מבין
שמה
שאתה
מציע
פוגע
ביותר
חיילי
מילואים,
כי
צריך
להביא
יותר
חיילי
מילואים
.
רועי
רון:
צריך
לגתמל
ואז
לא
תהיה
בעיה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
גם
חיילים
סדירים
מקבלים
חופשה.
אריאל
היימן:
חופשה
של72 שעות
אינה
חובה,
זה
מינימום.
זוהר
פישר:
בדיונים
האח
ר
ונים
דיברנו
על
כך
שמדובר
בחוק
מכונן,
שזה
רגע
היסטורי
ונו'
.
אני
מציע
שנתקדם.
מדב
ים ר
כאן
על
דברים
מאוד
חש
ו
בים
וקריטיים,
אבל
הם
לא
קש
ו
רים
כרגע
לסעיף
הרלוונטי
שעליו
אנחנו
מדברים.
אפשר
להעביר
השגות
בכתב-יש
סגן
שר
שאמון
על
משרתו,
יש
יועצת
משפטית-ו
אפש
ר
להתקדם
ולעסוק
בנושאים
המהותיים.
ר
ועי
רון:
התכנסנו
כדי
לדון
בחולן
ולא
להעביר
את
ההשגות
שלנו.
זוהר
פישר:
אכן
צריך
לדון
בחוק,
אבל
יש
הרבה
דברים
שנכנסים
מהצד
ואינם
רלוונטיים
לדיון.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
41
היו"ר
צחי
הנגבי:
סעיף12
-"תחולת
חוק
השיפוט
הצבאי"-
חייל
מילואים
החייב
להתייצב
לשירות
מילואים,
רואים
אותו
לעניין
חולן
השיפוט
הצבאי
כאילו
היה
בשירות
מן
הזמן
שנקבע
להתייצבותו
בצו
או
בקריאה
לפי
חוק
זה;
לא
התייצב,
בלא
צידוק
מספיק,
רואים
אותו
כאילו
באותו
זמן
עזב
את
השירות
שלא
ברשות.
זה
סעיף
שזהה
לחוק
שירו
ת
ביטחון?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כן.
היו"ר
צחי
הנגבי:
פרק
:'ד
התנדבות
לשירות
מילואים
סעיף13
-"התנדבות
לשירות
מילואים"-
) (א
מי
שאינו
חייב
בשירות
מילואים
לפי
חוק
זה
רשאי
להתנדב
לשירות
במערך
המילואים,
ובלבד
שהגיע
לגיל
שבו
רשאי
פוקד
לקרוא
ליוצא
צבא
לשירות
סדיר
לפי
סעיף13 לחוק
שירות
ביטחון.
(ב)
חייל
מילואים
רשאי
להתנדב
לשירות
מילואים
לתקופה
נוספת
מעבר
לתקופה
שהוא
חייב
בה.
(ג)
חייל
מילואים
רשאי
להתנדב
לשירות
מילואים
למטרה
שאינה
אחת
המטרות
המנויות
בסעיף
6
) (א
ובלבד
שהשר
שוכנע,
ולעניין
שירות
מילואים
במשמר
הגבול
לפי
סעיף14
-שהשר
לביטח
ו
ן
הפנים
שוכנע,
כי
לא
יושגו
יעדי
השירות
כנדרש
אם
לא
ייקרא
חייל
המילואים
לשירות
מיל
ו
אים
תה ו לא
מטרה.
(ד)
התנדבות
כאמור
בסעיף
זה
תהא
בהצהרה
חתומה
ב
די י
המתנדב
וטעונה
אישור
השר,
ולעניין
שירות
מילואים
במשמר
הגבול
לפי
סעיף14
-אישור
השר
לביטחון
הפנים,
אשר
יינתן
בכפוף
להיקף
ר מע
ך
המילואים
שנקבע
לפי
הוראות
סעיף3
; ההצהרה
תפרט
את
תקופת
ההתנדבות.
(ה)
מי
שהתנדב
לפי
סעיף
זה
לשירות
מילואים
או
לתק
פת ו
שירות
מילואים
נוספת
חייב
בשירות
מילואים
עד
תום
התקופה
הנלןובה
בהצהרת
ההתנדבות,
אלא
אם
כן
הורה
השר
על
שחרורו
במועד
מוקדם
יותר'
או
אם
מסר
המתנדב,
במועד
שנקבע
לכך,בתלןנות
הודעה
מוקדמת,
בכתב,
על
רצונו
להשתחרר.
)
ו
(
שירות
מילואים
בהתנדבות
לפי
סעיף
זה
דינו
כדין
שירות
מילואים
לכל
דבר
ועניין
.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
42
) (ז
השר
רשאי
לקבוע
תקופות
התנדבות
לשירות
מילואים
וכללים
בדבר
לןבלת
מתנדבים
לשירות
מילואים
ובדבר
שחרורם
מהשירות.
(ח)
אין
בהו
ר
אות
סעיף
זה
כדי
למנוע
התנדבות
של
חייל
מילואים-
)
1
( לשירות
מילואים
בתנאי
קבע,
בהתאם
לכללים
שייקבעו
בפקודות
הצבא;
)2
( לשירות
מילואים
למטרת
אימון
מתנדבים
ביחידות
החילוץ
של
משטרת
ישראל,
ובלבד
שההתנדבות
כאמור
אושרה
ביד
השר
לביטחון
הפנים
ואינה
פוגעת
בשירות
מילואים
של
חייל
המילואים
למטרות
אחרות
לפי
חוק
זה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
43
תא
"ל
אבי
זמיר:
סעיף13 עוסק
בהתנדבות
שחורגת
ממה
שמופיע
בחוק.
זו
יכולה
להיות
התנדבות
שנובעת
מהתרעה,
התנדבות
של
עיסולן
במקצוע,
התנדבות
של
משך
השירות
או
כל
התנדבות
שהפרט
מוצא
לנכון.
כשהפרט
מביע
רצון
להתנדב,
הוא
צריך
לחתום
על
טופס
והוא
יודע
על
מה
הוא
חותם
ולמה
הוא
מסכים.
אלה
שעושים
מילואים
בתנאי
קבע
משרתים
בקבע
ולכן
זה
לא
יכול
להיות
שירות
מילואים.
זה
לפי
בחירתו
והחלטתו
אם ו
הוא
נ
רא ק
ליחידת
המילואים
שלו
לאחר
שהוא
החליט
לשרת
חודשיים
בימ"ח
כאיש
קבע,
אז
הוא
עשה
חודשיים
ב
בע ק
והוא
קיבל
על
כך
שכר.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
הוא
לא
איש
קבע,
הוא
מיל
ו
אים
בתנאי
קבע.
זו
דרך
לא
לתת
את
אותם
תנאים
ואת
אותו
תשלום.
אל
תציג
את
זה
כשירות
לןבע.רגיל
מילואים
בתנאי
קבע,
זה
לא
תנאי
קבע.
תא
"ל
אבי
זמיר:
מה
הוא
לא
מקבל?
נקודות
ספורט?
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
הוא
לא
מ
בל ק
קרן
פנסיה
ועוד
הרבה
דברים
אחרים.
לכן
גם
הגבילו
את
זה
לתקופה
קצרה.
אי
אפשר
לעשות
מילואים
בתנאי
קבע
כמה
שרוצים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
מילואים
בתנאי
קבע
הם
לפי
רציונל
של
עיס
ו
ק
לתלןופה
קצובה
וקצרה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
מילואים
בתנאי
קבע
הם
שיטה
שעשינו
כדי
שמי
שמגיע
לתקופה
ישלמו
/ לו
אבל
לא
באמת
יהיה
בתנאי
קבע.
תא
"ל
אבי
זמיר:
גם
החוק
קובע
שמילואים
בתנאי
קבע
לא
יכולים
להיות
מעבר
ל180-
.יום
אנחנו
לא
מגייסים
איש
קבע
לחודשיים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
למה?
תא
"ל
אבי
זמיר:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
44
כי
אין
תקינה
כזאת,
אין
ניהול
של
קבע
לחודשיים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
משום
שלא
רוצים
לצרף
אותו
לצי
הקבע.
זו
מין
שיטה
לפיה
משלמים
לתקופה
מסוימת.
תא
"ל
אבי
זמיר:
זה
בהתנדבות,
אף
אחד
לא
מחייב
לעשות
את
זה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
הפרט
מתנדב
לשרת
בתנאים
מיוחדים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
כמה
כאלה
יש
בצבא?
תא
"ל
אבי
זמיר:
לפי
הערכתי
יש
כ200-300-
.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
כמה
יש
בצבא
בכלל?
תא
"ל
אבי
זמיר:
אנשי-
.קבע
דני
יתום:
מדוע
מייחדים
את
סעיף13
) )(ח2
( למטרת
אימון
מתנדבים
ביחידות
י הח
לוץ
של
משטרת
ישראל?
זה
הסייג
היחיד?
מרים
שור:-פרנקל
השאלה
היא
חו מכ
מה
מעגנים
שיר
ו
ת
מילואים
במ
שטרה?
יש
ש
י
רות
מילואים
במשמר
הגבול,
אבל
הסעיף
הזה
לןובע
שיש
שירות
מילואים
במשטרה.
אם
יש
שירות
מילואים
במשטרה
,
צריך
להיות
דין
שירות
מילואים
בכל
מקום
אחר
ק .
דם ו
כל
צריך
לעגן
שיש
שירות
מילואים
במשטרה-שזו
שאלה-
ו
אחר
כך
לראות
אם
יש
מקום
לייחד
את
המשטרה
לעומת
גופים
אחרים.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
45
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
נלןבע
משום
שזה
פטנט
טוב
ואז
במשטרה
אמרו
"למה
לא
אנחנו".
עודד:ברולן
בעיקר
ו
ן
אין
שירות
מילואים
במשטרה,
למעט
במג
.ב"
יחידות
החילוץ
הן
יחידות
מיוחדות-
האנשים
ביחידות
אלה
מתנדבים
ימים
רבים
בשנה,
הן
בפעולות
חילוץ
והן
בפעולות
התנדבות
אחרות.
מאח
ר
שמדובר
במספר
ימים
רב,
קיים
הסדר
עם
צה"ל
שבימי
האימונים
שלהם-הם
חייבים-בשלושה
ארבעה
ימי
אימ
ו
ן
בכל
שלושה
חודשים-הם
יגויסו
כאילו
למילואים,
כדי
ו שי
כלו
ללןבל
שכר
כלשהו
בעבור
זה.
לכן
ההסדר
הזה
ה
ו
א
הסדר
ייחודי
ומיוחד
שקובע
שהם
יקבלו
את
ימי
האימון
שלהם
כימי
מיל
ו
אים.
זה
קיים
רק
ביחידות
האלה
ולא
שום
גורם
אחר.
את
ימי
העבודה
שלהם
בחילוצים,
שזה
ממש
התנדבות,
הם
מתנדבים
במסגרת
המשמר
האזרחי
כמו
כל
מתנדב
אחר.
היו"ר
צחי
הנגבי:
כמה
שנים
קיים
ההסדר
הזה?
עודד:ברולן
ר כב
שנים.
אני
מכיר
את
זה
מאז
שנכנסתי
לתפקידי
/
כבר
יותר
מעשר
שנים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
זוכר
את
זה
משנת89
' ואני
מניח
שזה
היה
קיים
גם
לן
ודם
. לכן
היו"ר
צחי
הנגבי:
למשרד
לביטחון
הפנים
ולמשרד
הביטחון
אין
בעיה
עם
זה.
עודד:ברולן
זה
בא
לתת
מענה
לאותם
אנשים
שתורמים
מזמנם.
מרים
שור:-פרנקל
למיטב
הבנתי
הסעיף
הזה
לא
היה
בהצעת
החולן
הממשלתית
הראשונה-לא
הנושא
של
שירות
מיל
ו
אים
במשמ
ר
הגבול
ולא
שיר
ות
מילוא
ים
במקומות
אחרים
וגם
לא
עיגון-לדעתי
בדלת
האחורית-
של
שירות
מילואים
במשטרה.
לדעתי
הממשלה
חייבת
לקבוע
חד-
,משמעית
בהצעת
חוק
ממשלתית,
שיש
שירות
מילואים
במשטרה.
החולן
הזה
לא
עיגון
של
שירות
מילואים
במשטרה,
אלא
דלת
אחורית
להתחיל
לעגן
שיש
שירות
מילואים
במשטרה.
זה
יהיה
פיח
ו
ת
זוחל.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
46
היו"ר
צחי
הנגבי:
למה
לא
בחוק
הזה?
מרים
שור:-פרנקל
צריך
להיו
ת
הסדר
ראשוני
אחר
לפיו
יש
שירות
מילואים
במשטרה.
אין
שירות
מילואים
במשטרה,
אלא
ר
ק
ביחידת
החילוץ
.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
ח
ו
ק
שלדע
נו ת
הוא
חוק
ראשוני
ולכן
זה
המקום.
ייתכן
שצריך
נוסח
אחר.
תא
"ל
אבי
זמיר:
כך
דואגים
גם
לזכוי
ו
ת
איש
המילואים
במשטרה.
מרים
שור-פרנקל
:
אנחנו
צריכים
לדון
בשאלה
אם
יש
לאפשר
שירות
מילואים
במק
ו
מות
נוספים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אין
לנו
בעיה
עם
. זה
מרים
פרנקל-
:שור
אבל
אז
צריך
גם
לשנות
את
סעיף
המטרה
.
זה
לא
עולה
קורלטיבית
עם
סעיף
המטרה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אז
ב
ו
א
י
נדון
גם
על
שח"מ
,
זה
אותו
היגיון.
עלה
מינקובסקי:
שח"מ
לא
לןשור.למילואים
היו"ר
צחי
הנגבי:
בחוק
הזה
אנחנו
מסדירים
את
שירות
המילואים
במוס,ד
בשב"כ
ו
במשטרה.
אנחנו
לא
נבטל
הסדר
שלןיים
עש
ר
ות
שנים.
מרים
שור:-פרנקל
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
47
כלומרI הוועדה
אישרה
שיש
שירות
מילואים
במלןום
אחר
ועכשיו
צריך
לעגן
את
זה?
היו"ר
צחי
הנגבי:
כן.
מרים
שור:-פרנקל
בסדר,
זו
החלטה
של
הוועדה.
יצחק
ישראל:-בן
בסעיף
הראשון
של
החוק
כתוב
שמטרת
החולן
היא
להגדיר
את
מערך
המילואים
של
צבא
הגנה
לישראל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
עו"ד
שור-פרנקל
מציעה
להוסיף
עוד
התייחסות
ראשונית.
מרים
שור:-פרנקל
ז
ו
שאלה
ערכית.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
יש
אלפי
חיילים
שמשרתים
לא
בצבא
הגנה
לישראל
וזה
לפי
חוק
שירות
ביטחון.
מרים
שור:-פרנקל
לאורך
כל
הדרך
אתה
אומר
שלמערך
המילואים
יש
ייעוד
ומטרה.
כשנגיע
לדון
בשב"כ
אני
אראה
עד
כמה
הסעיף
הזה
יכול
להיות
אבסורדי.
היו"ר
צחי
הנגבי:
צריך
לעשות
מילואים
בשב"
כ
ובמוסד?
מרים
שור:-פרנקל
תלוי
במה.
שירות
מילואים
לא
צריך
להיות
באבטחת
משלחות
לחו"ל.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
48
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
יך רצ
להיות
מה
שעשו
עשרו
ת
בשנים.
מ
רים
פרנ
ק
שור:-ל
לא
לחינם,
כאשר
מעגנים
בחקיקה
ראשית
,
בוחנים
את
זה
בפינצטה.
יש
דברים
שנהוגים
במשך
םי שנ
ת ופ
אום
זה
מפריע
למישהו.
היו"ר
צח
י
הנגבי:
אף
אחד
לא
מסתייג
מזה,
חבל
להיכנס
לזה.
מרים
פרנ
ק
שור:-ל
כנראה
שזה
הפריע
למישהו
ואז
באים
לבדוק
אם
יש
מ
ום ק
לעגן
בחקי?ןה.ראשית
כשמגיעים
לעגן
בחק
קה י
ראשית,
הבדיקה
היא
שונה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
49
צבי
הנדל:
דברייך
נכוחים,
אבל
חבר
הכנסת
הנגבי
אומר-וזה
מלןובל
על
כולם-שאנחנו
כן
רוצים
שזה
יהיה
בחוק.
מרים
שור:-פרנקל
אין
בעיה,
אבל
צריך
לראות
איך
זה
לאורך
כל
החוק
ולשנות.
זו
תפיסה
אחרת
ולכן
צריך
לראות
לאורך
כל
החוק
מה
ההשלכה
של
זה.
השאלה
היא
אם
אין
מקום
לצמצם
את
זה,
כדי
שזה
יהיה
רק
לצרכים
ביטחוניים.
דני
יתום:
צריך
לבדוק
בכל
אחד
ואחד
מהג
ו
פים
האלה
את
התפקידים
בהם
עושים
שירות
מילואים.
מרים
שור:-פרנקל
נכון,
אחרת
אפשר
להגיע
לאבסורדים.
דובר:
האם
מי
שמשרת
היום
בשירות
לאומי
או
אזרחי
לא
נלןרא
לשירות
מילואים?
תא
"ל
אבי
זמיר:
לא.
מי
שעשה
שירות
לאומי
לא
שירת
בצבא.
אם
אותו
אחד
יחליט
בגיל
כלשהו
שהוא
רוצה
להתגייס
והמערכת
תחליט
שהיא
רוצה
בוI היא
גתייס
אותו
לשלב
. ב'
יצחק
ישראל:-בן
אנחנו
רוצים
למסד
את
נושא
הביטחון
של
ישראל
ובין
היתר
אנחנו
צריכים
שירות
מילואים
לשם
כך.
נאמר
בצדק
שביטחון
זה
לא
ר
ק
צבא-ביטחון
זה
גם
מוסד;
ביטחון
זה
גם
שב"כ;
ביטחון
זה
גם
משמר
הגבול-אבל
אי
אפשר
לפרוס
את
זה
יותר
מדי
.
למשטרה
יש
אלף
ואחת
פעילויות
שבכלל
לא
קשורות
לביטח
ו
.ן
אנחנו
לא
רוצים
שפתאום
המדינה
תכריח
את
אנשיה
לעשות
דברים
שאנחנו
אומרים
שמוצדק
לעשות
את
זה
בענייני
ביטחון-לא
משנה
באיזה
מדים
עושים
את
זה-אבל
בפונקציות
שאינן
ביטחוניות.
לכן
לדעתי
הדבר
הזה
מחייב
הבהרה.
מרים
שור:-פרנקל
צריך
לייחד
גם
בסעיפים
הספציפיים.
אי
אפשר
ששירות
מילואים
בליווי
משלחת
רלןדנים
מאשדו,ד
יהיה
שירות
מילואים
לצורך
העניין.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
50
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
ההערה
שלך
נכונה
ולכן
החוק
הזה
הוצע.
החוק
נ
עד ו
כדי
לעגן
את
הדברים
הללו.בחוק
מרים:שור-פרנקל
זה
לא
היה
בהצעת
החוק.הממשלתית
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
עכשיו
אפש
ר
להבין
את
ההערה
שלי
על
שח"מ.
ברגע
זה980 חיילי
צה"ל
הם
סוהרים
בשירות
בתי
הסוהר,
לפי
החלטה
של
הוועדה
הזאת.
אני,
למשל,
מתנגד
לזה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אנחנו
מדברים
על
מילואים.
מרים:שור-פרנקל
הצענו
שתהיה
חברת
כוח
אדם-לא
מילואים
ולא
סדיר-לתעסוקה.אחרת
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
זה
בעצם
הופך
את
הצבא
לחברת
כוח
אדם
הכי
גדולה
במדינה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
בהזדמנות
חגיגית
ז
ו
לא
נסדיר
את
כל
הדברים
.
מרים:שור-פרנקל
אבל
בדיולן
כאן
אתה
פותח
את
היריעה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
לדעתי
עו"ד
שור-פרנקל
צוד
ת. ק
מניסיוני
כראש
אג"ת
אני
יודע
שהיו
דיונים
על
איך
מכניסים
את
זה
באיזושהי
צורה.
זה
הוכנס
כטרמפ
על
מצב
שהיה
נוח
לזמנו
.
כיוון
שאיני
רוצה
לשפוך
את
התינוק
עם
מי
האמבטיה,
אני
מציע
לצבא
לבדו
ק
טוב
אם
אתם
באמת
רוצים
את
זה,
משום
שכשעושים
חוק
מילואים
חדש
ויש
בו
כל
מיני
הטבות
ונו'
וכתוב
שההתנדבות
ליחידות
החילוץ
של
המשטרה
זה
שירות
מילואים
לכל
דבר
ועניין
,
כשהכנסנו
את
זה
לא
חשבנו
שזה
שירות
מילואים
לכל
דבר
ועניין
,
אלא
בתורbypass
,
דבר
נוח
לפתור
איז
ו
שהי
בעיה.
לכן
בחקיקה
ראשית
אני
מציע
לעשות
הבחנה
חדה
בין
אנשי
המילואים,
ייעודם
ונו'
לבין
כל
מיני
סידורים
שבסוף
לא
יהיו
כדאיים
למע
כת ר
הביטחון
.
אם
תחליטו
שזה
טוב
מאוד
ו לכ
לם,
אני
לא
אתנגד
לזה.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
51
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
ההערה
נכונה
והיא
תיבדק.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
דבר
אחר,
נראה
לי
פשוט
יותר
לומ
ר
שזה
שיר
ות
מילואים
לכל
דבר
ו
עניין.
כלומר,
יש
כאן
כל
מיני
פירוטים
שהם
חלל1
.יים
לדוגמה,
הסעיף
מל ו מנ1 כאילו
שירות
בהתנדבות
הוא
עוד
ימים,
אבל
זה
לא
בדיוק
כך.
יש
שירות
בהתנדבו
ת
שהוא
שונה
בסידור-למה
ל1
,ראו
מה
התפקיד
ונו'-היינו
כל
מיני
חריגות
שפותרים
אותם
בהתנדבות.
נ
אה ר
לי
שהניסוח
לא
עונה
על
זה.
עלה
מינקובסקי:
מדוע
זה
בח
וק
המילואים
והמשטרה
לא
יוזמת
את
זה
בחוק
משלה?
תא
"ל
אבי
זמיר:
כך
החליטה
הממשלה
להסדיר
את
זה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
החוק
הזה
הוא
ל
א
חוק
של
צה"ל.
רוב
המילואים
הם
של
צה"ל,
אבל
החול1 הוא
חוק
של
מדינת
ישראל
והוא
רואה
את
הראייה
הכוללת.
בראייה
הכוללת
במשך
שנים
על
גבי
שנים,
חלק
מלוחמי
המילואים
שירתו
במוסד,
בשב"כ,
במג"ב
ובמשט
רת
ישראל
בהקשר
של
יחידות
החילוץ.
הבנתי
שבלי
ההסדר
הזה
יחידות
החילוץ
תאבדנה
את
היכ
לת ו
לתפקד.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
52
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
הן
לא
תאבדנה
את
היכולת,
אלא
תוצאנה
יותר
כסף.
עודד:בדולן
,לא
כי
האימון
נעשה
בצה"ל.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
ז
ו
דרך
לממן
את
זה
וכדי
שאם
יקרה
להם
משהו
/
הם
יהיו
תחת
. צו
עודד:בדולו
זה
מתבצע
בצה"ל
ובאותו
זמן
הם
חיילים
במילואים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
עוזי
דיין
אומר
דבר
נכון.
משתמשים
בצבא
באמצעות
אימונים
ונו'
ומקילים
על
המשטרה
בעניין.
בפעם
השלישית
אני
קושר
את
זה
לשח"מ,
לסוהרים
ונו',
אבל
ראש-היושב
אומר
בצדק
שעוסקים
בהסדרה
שלמה
של
המיל
ו
אים
ואי
אפשר
להתעלם
מזה.
אני
מקבל
את
ההערה
ונבחן
מה
ייחשב
לשירות
מילואים
פעי
ל
ומה
לא.
לא
ייתכן
שייקחו
כל
מיני
אנשים
ויעשו
משהו
שייחשב
לשירות
מיל
ו
אים
פעיל.
אנחנו
ניתן
את
דעתנו
על
כך.
צבי
הנדל:
אני
רוצה
לומר
מידע
אישי
שיש
יחידות
מיוחדות
בצה"ל
שחייליהן
עדיין
עושים
מילואים.
במקרה
שנחטף
אזרח
האנשים
ביחידות
הללו
הם
תחת
מרות
המשטרה,
אבל
הם
חיילים
לכל
דבר
ועניין.
הצבא
משאיל
אותם.
הם
נמצאים
ביחידה
מובחרת
ולא
רוצים
לעזוב
את
הצבא,
את
המילואים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
לא
הסיפור
דג,דול.
הסיפור
הגדול
הוא
עם
יחידות
החילוץ
של
המשטרה
ואחרים.
יהיה
לזה
פיתרון,
אנחנו
לא
ט
ו
ענים
שלא
אכפת
לנו.
היו"ר
צחי
הנגבי:
הכיוון
שעו"ד
שור-פרנלןל
הצביעה
עליו
הוא
שמכיוון
שהחוק
הזה
עוסק
גם
במילואימניקים
שאינם
משרתים
במערכת
הביטחון
הקלאסית,
ייתכן
שבסעיף
המטרה
או
בסעיפים
העקרוניים
צריכה
להיות
התייחסות
שרואה
את
הראייה
הכללית.
אני
אישית
לא
מתכוון
לפתוח
את
הדיון
על
הערכיות
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
53
ו
ההצדקה
של
העניין
הזה.
אנחנו
נעשה
את
מה
שאנחנו
צריכים
לעשות,
היינו
לסיים
מהר
את
חקיקת
החוק,
אבל
להוציא
אותו
הכי
טוב
שניתן.
מרים
שור:-פרנקל
השאלה
באשר
לשירות
ביחידות
שמחוץ
לצבא
היא
אם
אין
מקום
לייחד
את
זה
רק
לתפקידים
הביטחוניים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
בין
הצבא
לבין
השב
"כ
או
בין
הצבא
לבין
המוסד
.
מרים
שור:-פרנקל
זו
בהחלט
שאלה.
למשל,
אבטחת
משלחות
לחו"ל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
לא
מעניין
אותנו
כרגע.
אם
יש
בעיה,
הצבא
יגיד
שהוא
לא
רוצה
לתת
חיילים
לאבטח
משלחות
בחו"ל.
אריאל
היימן:
זה
צריך
לעבוד
הפוך.
היום
יש
אנשים
שמשרתים
בשב"כ
שהם
גם
חיילי
מילואים.
היה
שהשב"כ
פונה
לצבא
שלא
יקראו
לעובד
מסוים
למילואים,
הצבא
מחליט
בדיבור
עם
השב"
כ
לא
לקרוא
לו
למילואים,
אבל
לא
כתפיסת
עולם
הוא
יהיה
מילואימניק
של
השב"כ.
בשב"כ
עובדים,
לא
משרתים
במילואים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
סעיפים14
,
15 ו16-עוסלןים
בסוגיה
הזאת.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
לא
רלוונטי
לסעיף13 שעוסק
בהתנדבות.
מרים
שור:-פרנקל
גם
בסעיף6
) )(א4
(, גם
ב7-
) )(ג1
( וגם
ב13-
) (ג
יש
מושג
של
"יעדי
השירות".
המושג
הזה
אינו
מוגדר.
הוא
חוז
ר
על
עצמו
וצריך
להבין
מהם
יעדי
השירות,
כי
זה
תמיד
נותן
את
האפשרות
לחריגים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
54
היעדים
הם
שלושת
המצבים
פלוס
אימונים
והכשרות.
מרים
שור:-פרנקל
ב6-
) (א
מדברים
על
מטרות.
השאלה
היא
אם
אלה
היעדים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
מטרות
ויעדים
זה
אותו
דבר.
אם
את
חושבת
שצריך
מילה
אחת,
אפשר
להחליט
איזו
מילה.
עלה
מינקובסקי:
זה
לא
ו ות א
דבר.
אלוף
מ )ב
יל'(
עוזי
דיין:
לעניין
החוק
הזה
זה
אותו
דבר.
זה
ייפתר
ברגע
שבסעיף
ההגד
ות ר
יהיו
המצבים
המסודרים
ו
המטרות,
זה
יתיישר
.
מרים
שור:-פרנקל
זה
תמיד
נותן
אפשרות
לפתיחת
חריגים.
צריך
לדעת
באיזה
מסגרת
כללי
משחק
אנחנו
עובדים.
אם
"מטרות"
ו"יעדים"
זה
א
תו ו
דבר-נבחר
או
מטרות
או
יעדים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
מבחינת
השפה
אני
לא
רואה
הבדל
משמעותי.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
55
מרים
שור:-פרנקל
החולן
משתמש
פעם
אחת
ביעד
ופעם
אחת
במטרה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
את
מוסמכת
להשאיר
מילה
אחת-או
"מטרות"
או
"יעדים".
עלה
מינקובסקי:
היעדים
הם
התרגום
האופרטיבי
של
המטרות.
מטרות
זה
דבר
עקרוני
ויעדים
זה
משהו
אופרטיבי.
היו"ר
צחי
הנגבי:
לעניין
חוק
זה
נשתמש
במונח
אחד
כדי
שלא
יהיו
בעיות
של
פרשנות.
פרק
:'ה
שידרת
מילואים
במסגרת
שאינה
צבאית
ס
עיף14
-י "ש
רות
מילואים
במשמר
הגבול"-
) (א
השר,
ת בה
ייעצות
עם
השר
לביטחון
הפנים
או
מי
שהוא
הסמיך
לכ,ך
רשאי
להורות,
בצו,
כי
חייל
מילואים
רא ק שנ
לשירות
מילואים
לפי
הוראות
חוק
זה
ישרת
בשירות
המילואים
שאליו
נקרא,
כולו
או
חלקו,
במשמר
הגבול,
הכל
כאמור
בצו.
(ב)
נקרא
חייל
מילואים
לשירות
מיל
ו
אים
כאמור
בסעיף
לןטן) ,(א
יתייצב
לשירות
במשמר
הגבול
אם ת בה
לאמור
בצו.
(ג)
חייל
מילוא
ם, י
החייב
להתייצב
לש
י
רות
מ
י
ל
ו
אים
לפי
סעיף
זה,
רואים
אותו,
לעני
י
ן
פרק
ב'
לח
וק
המש
רה ט
)דין
משמעתי,
בירור
קבילות
ט שו
רים
והוראות
שונות(,
התשס"ו2006-)בפרק
זה-חוק
המשטרה(
,
וכן
לעניין
סעיפים77 ח1 עד77 ח25 לפקודת
המשטרה
]נוסח
חדש[,
התשל"א1971-)בפרק
זה-פקודת
המשטרה(,
כמי
שנמנה
עם
כוחות
משטרת
י
שראל
מן
הזמן
שנקבע
להתייצבותו
בצו
י לפ
סעיף
טן ק
;(א)
לא
התייצב,
בלא
צידוק
מספיק,
רואים
אותו
כאילו
באותו
זמן
עזב
את
השירות
שלא
ברשות.
(ד)
שירות
מ
י
לואים
במשמר
הגבול
לפי
סעיף
זה
דינו
י כד
ן
שירות
מיל
ו
אים
לכל
דבר
ועניין.
סא"ל
עופר
כהן:
למעשה
המצב
הזה
מתלויים
מאו
ק
טובר2000
. י בא
רועי
אוקט
בר ו2000 נ
י
תנה
הנחיה
להקים
סד"כ
מילואים
במג"ב.
היו
על
כך
ו
י
כוחים
גם
בתוך
הצבא
אם
זה
אמור
להיות
סוג
שירות
מילואים,
אבל
הבנו
שבעצם
למדינה
אין
פיתרון
ר אח
.
גמ"ב
מנהל
יחידה
מחוץ
לסד"כ-כך
זה
נלןרא-ולשם
כך
נתנו
לו
סמכויות.פולןד
מג"ב
מפע
יל
אותם
לתעסו
ק
ה
מבצעי
נחליף
הפלוגות
הסדירות
שלו.
כשהיחידות
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
56
הסדירות
יוצאות
לאימ
ן, ו
מביאים
פלוגת
מילואים.
הסד"כ
הזה
גדל
עם
השנים
מ12-ל16-
.פלוגות
חשבנו
לנכון
להסדיר
את
זה
בחוק.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
החוק
הזה
מסדיר
את
זה
בפעם
הראשונה.
מרים
שור:-פרנקל
האם
ו אמ
רים
להגתייס
לשירו
ת
מילואים
בגמ"ב
רק
חיילים
ששירותו
במג"ב
בסדיר.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
בדרך
כלל
זה
ולן
מי
ששירת
במג"ב
בסדיר.
מרים
שור:-פרנקל
האם
צריך
לעגן
את
זה?
עלה
מ
י
נקובסקי:
ז
ו
הערה
חשובה.
בעצם
כל
אחד
יכול
להי?ןרא
לשירות
מילואים
במשמר
הגבול.
מרים
שור-פרנקל
:
אם
לא
לןובעים
שמי
ששירת
בגמ"ב
ימשיך
את
המילואים
במג"ב,
זה
אומר
שאפשר
לקרוא
לם ו לכ
לשירות
מילואים
בגמ"ב.
לדעתי
יש
מקום
לעגן
את
זה
בחק
י
קה.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
לא
זו
הכוונה.
סא"ל
עופר
כהן:
לא
צריך
לעגן
את
זה
בחקיקה,
משום
שלמג"ב
יש
היום
ה
בה ר
יותר
משתחררים
ממה
שהוא
קולט.
בעצם
חלק
ממשוחררי
מג"ב
ממשיכים
בקבע
במג"ב,
חלק
עוברים
לפלוגות
המילואים
והרוב
עוב
ים ר
לצה"ל
ומשתבצים
בו
כלוחמים
.
היו"ר
צחי
הנגבי:
רוצים
לעגן
את
המצב
ההפוך,
היינו
שלא
ייקרא
לשירות
מילואים
במג"ב
אדם
שלא
שירת
בסדיר.
צבי
הנדל:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
57
לדעתי
יש
חקיקה
אחרת
שקובעת
שחייל
מהצבא
לא
יועבר
למג"ב
בלי
הסכמתו.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
זה
מה
שצריך
להיות
וכך
זה
יהיה
בחוק.
אופי
ר
טל:
בחוק
שירות
הביטחון
יש
לחייל
שלא
שירת
במג"ב
אפשרות
להתנגד
לעשות
שירות
מילואים
במג"ב.
זה
לא
המצב
לפי
הנוסח
המוצע.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
כך
זה
לגבי
כל
היחידות
צה"ליות.-החוץ
זה
ינוסח
כך.
נצ"מ
נורית
ב
ר
טון:
נכון
יותר
לומר
שמי
שמתנגד
לא
יכריחו
אותו,
נכון
שלא
יחויגו
מי
שהיה
במג"ב.
הבעיה
היא
במקרה
של
קצינים-מג"ב
לא
מייצר
מספיק
קצינים
כדי
לאייש
את
זירת
הפילןוד
בכל
פלוגות
המילואים
ו
לכן
לפעמים
הוא
צריך
קצינים
ששירתו
בצה"ל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אלה
אנשים
שמע
ו
ניינים
בכך
או
שכופים
עליהם?
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
58
נצ"מ
נורית
ב
ר
טון:
הם
מעוניינים
בכך
.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
בכל
מקרה
צריך
להוסיף
את
הסייג
שזה
צריך
להיות
על
דעתם.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
זה
לא
יכול
להיות
על
דעתם.
בחול1 יש
יכולת
ערעור.
היו"ר
צחי
הנגבי:
נאמר
שהמצב
התקף
כרגע
פי-על
וק ח
שירות
ביטחון
הוא
שמי
שלא
רוצה-אי
אפשר
לחייב
אותו.
מרים
שור:-פרנקל
זה
לא
נכון
לגבי
מג"ב,
אלא
ר
ק
לגבי
שח"מ.
בגמ"ב
חייבים
להסכים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
בשח"מ
זה
פי-על
הסכמת
ט. ר הפ
ההפניה
למג"ב
היא
פי-על
צ
ו
רכי
המערכת.
אופי
ר
טל:
זה
לגבי
סדיר,
אבל
לא
לגבי
מילואים.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אם
כך,
נאמץ
את
אותו
הסדר
של
סדיר
לגבי
המילואים.
אופי
ר
טל:
בסדיר
אפשר
לכפות
עליך
להיות
במיל
ו
אים.
אנחנו
אומרים
שאם
לא
היית
במג"ב
בסדיר,
אין
לחייב
ות י לה
שם
במילואים,
אלא
אם
אתה
לא
מתנגד.
אם
אתה
מתנג,ד
לא
ישבצו
אותך
במג"ב.
מיל
ו
אימניק
שהיה
צנחן
או
שריונו
אין
לחייב
אותו
פתאום
לשרת
במג
.ב"
היו"ר
צחי
הנגבי:
למה
שהמדינה
לא
תחליט
פי-שעל
צרכיה
המילואימניק
שהיה
צנחן
יהיה
עכשיו
במג"ב?
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
59
אופי
ר
טל:
זו
הרעה
גם
ניחם
למצב
ה
ק
יים
גם ו
ניחם
למילואימניק.
עלה
מינקובםקי:
אפשר
לבנות
מג"ב
שלם
מאנשי
מילואים
שמחויבים
להגיע
לשם
פי-על
חוק,
מה
גם
שלגמ"ב
יש
כלים
לגייס
אנשי
קבע
ונו'
.
זו
מערכת
אחרת.
היו"ר
צחי
הנגבי:
החוק
לא
אמור
להכתיב
את
השיבוצים
הפנימיים
במילואים
ובסדיר.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
60
אריאל
היימן:
צריך
להשאיר
למערכת
את
הגמישות.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
במחשבה
שנייה,
אחרי
מלחמת
י
ו
ם
הכיפורים
לקחנ
ו
אלפי
צנחנים
והפכנו
אותם
לשריונרים.
אף
אחד
מהם
לא
רצה,
היו
מרידות,
כי
בעצם
מורידים
להם
את
הנעליים
האדומות,
את
הכומתה
האדומה
ו
. נו'
אני
לא
רוצה
לחז
ור
להרפתקה
הזאת
כשהחולן
יהיה
לצדם.
אנחנו
נחשוב
על
זה
פעם
נוספת.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
אל
תחיל
את
זה
על
מג"ב,
זה
יתיך
פירז
בעייתי.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
נשקיע
בזה
מחשבה
נוספת.
י צב
הנדל:
אני
מציע
שרק
לגבי
מג"ב
יהיה
ההסדר
שהמילואימניק
יהיה
אחד
ששירת
במג"ב
בסדיר
או
מיל
ו
אימניק
ששירת
בצה"ל
ומסכים
לכך.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
מניח
שזה
יהיה
בסגנון
זה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
מי
שלא
רוצה
לשרת
במילואים
,
הוא
לא
יהיה
במילואים
לאורך
זמן.
אנחנו
מכירים
את
זה,
כך
שלא
נראה
לי
שיש
פה
תופעה
של
ש
י
בוץ
כפוי
על
המונ
ם. י
י צב
הנדל:
אנחנו
מלןווים
שבאמצעות
החוק
נביא
לידי
כך
ש100%-מאנשי
הסדיר
ירצו
מאוד
לעשות
ו יל מ
אים.
איתי
לנד
ס
ברג:
אני
ר
צה ו
להתייחס
לכותרת
של
פרק
ה'-"שירות
מילואים
במסגרת
שאינה
צבאית"-כיוון
שהיא
משפיעה
על
הסעיפים
הבאים.
י אנ
חושב
שהכותרת
ל כו
לנית
מדי
ובעתיד
היא
עלולה
י הכ ל
ל גם
דברים
שלא
התכוונו
להם
ה
, ום י
ראה
ערך
שירות
החרדים
שנקבע
עם
קום
המדינה.
עשויים
להיכנס
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
61
לכאן
דברים
שלא
קשורים
לעניין
.
לפיכךI אם
רוצים
לתת
לפרק
הזה
כותרת,
צריך
להגדיר
את
זה
כשירות
מילואים
במסגרת
ביטחונית.
היו"ר
צחי
הנגבי:
היה
מניח
את
דעתך
אם
היו
קוראים
לפרק
"שירות
מילואים
במסגרת
ביטחונית
שאינה
צבאית"?
איתי
לנדסברג:
ככותרת
לפרק.
אני
חושב
שאנשים
שעוסקים
בנושאים
ביטחוניים
כמו
במוסד
או
בשב"כ
כמקצוע,
לא
מתייחסים
אליהם
כאנשי
קבע
בשירות
מילואים.
הייתי
שמח
להכניס
סעיף
כזה
לפיו
אנשי
קבע
יעשו
גם
שירות
מילואים.
אני
חושב
שזה
היה
מאוד
עוזר
לאנשי
המילואים,
שכן
היו
אנשים
שמבינים
אותם.
זה
לא
קיים
כי
הם
משרתים
בקבע.
אין
שירות
מילואים
בקבע
כמו
שאין
שירות
מילואים
במוסד
או
בשב"כ
או
במשרד
ראש
הממשלה.
מג"ב
הוא
משהו
אחר
בעניין
הזה,
לטעמי
הוא
יחידה
צבאית
לכל
דבר,
שעושה
משימות
צבאיות
לכל
דבר.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אתה
טועה,
יש
אנשי
מילואים
במקומות
האלה.
אריאל
היימן:
ולא
צריך
להיות.
דני
יתום:
במשרד
הביטחון
יש
יחידות
שלמות
במילואים.
איתי
לנדסברג:
כלומרI אלה
אנשי
מילואים
של
המוסד
ולא
שאנשי
מוסד
נשארים
בעבודתם
הרגילה
וקוראים
לזה
שירות
מיל
ו
אים?
היו"ר
צחי
הנגבי:
בר ו מד
באנשים
אחרים
שאת
ות ר שי
המילואים
שלהם
במקום
לעשות
בצבא
הם
עושים
במוסד
ו
. נו'
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
יכול
להיות
שצריך
לכתוב
שזה
שירות
מילואים
במסגרת
ביטחונית
שאינה
צבאית.
אריאל
היימז:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
62
הבעיה
היא
שלול1 חים
את
הדברים
האלה
לכיוונים
שלפחות
בעיניי
אינם
סבירים,
כמו
למשל
שומרי
ראש
הממשלה.
שומרי
ראש
הממשלה
עושים
מילואים
בתור
שומרי
ראש
הממשלה.
זה
עיוות
של
תפיסת
שירות
המילואים-הם
לא
צריכים
לעשות
שם
מילואים,
הם
צריכים
להיות
שם
בעבודתם.
אם
מסיבות
כלשהן
השב"כ
חושב
שאין
להם
תחליף
ובשירות
המילואים
שלהם
הם
לא
יכולים
לשרת
ביחידת
המילואים
שלהם,
ו יכ
ל
השב"כ
לפנות
לצבא-יש
סדר
עבודה
מסודר
וראוי-שלא
יקראו
להם
למילואים.
לא
יכול
להיות
שהם
יעשו
מילואים
בתור
שומרים
של
ראש
הממשלה,
זה
לא
ייעודו
של
מערך
המיל
ו
אים.
כך
גם
אנשי
ה
ק
בע.
למשל,
יש
שני
סמ"פ
שהשתחררו
מחטיבה17 שניהם
הולכים
ללמוד
משפטים
ו
עושים
מילואים
כסמ"פ.
ביום
שהם
גמרו
ללמוד
משפטים
אחד
הלך
למשרד
דין-עורכי
"משה
את
משה"
ברחוב
לןפלן
וממשיך
לעשות
מילואים
בתור
סמ"פ.
השניI שעד
יום
לפני
זה
עשה
שירות
מילואים,
הולך
לעבוד
דין-כעורך
בפרקליטות
הצבאית
ובאותו
גע ר
הוא
גמר
לעשות
מילואים.
למה?
ניסיתי
לשנות
את
הגזרה
הזאת
ולא
הצלחתי
לשנות,
אז
למה
להכניס
את
זה
עכשיו
על
נוספים?
מי
שבצבא
משרת
בפרקליטות
הצבאית
והוא
שריונו
בבסיסוI אם
יש
בו
צורך
מל1 צועיI שילך
לעשות
מילואים
כמו
זה
ממשרד
דין-עורכי
"משה
את
משה".
זה
אותו
דבר.
ר
ועי
רון:
זה
יך רצ
להיות
מקצוע
לכל
דבר,
כמו
כל
הדברים
האחרים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
מתחיל
צ לה
טער
שהתחלנו
עם
החוק
הזה
.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
63
דני
יתום:
אני
רוצה
לעשות
הבחנה
בין
שני
מצבים.
לא
כל
אנשי
המילואים
שמשרתים
ביחידות
שהן
מחוץ
לסד"כ
או
ביחידות
שהן
מחוץ
לצה"ל
הם
ממין
האנשים
שתוארו
עכשיו
ידי-על
אריאל
היימן.
יש
גם
כאלה,
אבל
יש
אנשי
מיל
ו
אים
שעושים
דברים
אחרים
לגמרי
בחיים
האזרחיים
והם
נקראים
למילואים
ביחידות
שהן
מחוץ
לסד"כ.
צריך
לעשות
הבחנה
בין
הדברים
האלה.
עלה
מינקובסקי:
אם
חלים
עליהם
כל
התקנות
וההוראות
לגבי
חייל
מילואים,
איך
זה
מסתדר
עם
הגופים
האחרים?
סא"ל
עופר
כהן:
זה
אותו
הדבר.
תומר
בוהדנה:
אנחנו
נמצאים
במציאות
מאוד
מורכבת.
יש
הרבה
יחידות
מחוץ
לסד"כ,
כמו
כיתת
כוננות
של
האוניברסיטה,
כית
ת
כוננות
של
היישוב
וכר'.15% מהפלוגה
שלי-כ17-חיילים-שמהיום
הראשון
שאני
קורא
להם
למילואים
הם
חר
יגי
לןריאה
וכדי
לגייס
אותם
אני
צריך
לקבל
אישור
של
מפלןד.אוגדה
מדובר
במתנדב
ים
שגרים
ב
ו יש י
בים
שיש
בהם
כיתת
כוננות
או
שהם
בכיתת
כוננות
של
האוניברסיטה.
אנחנו
כל
הזמן
מדברים
על
כך
שרוצים
להגדיל
את
הסד"כ
ולגרום
לזה
שאנשים
יגיעו,
אבל
פה
מראש
יש
גלגל
שלילי,
כי
מראש
יש
לי17 חיילים
שהם
חריגי
קריאה
והם
אינם
מגיעים
לקו.
לכן
יש
לי
פחות
חיילים
ב
ק
,ו
העומס
עולה,
וכשהעומס
עולה
יש
פחות
חופשות
ונו'
.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
לא
לןש
ור
לסעיף14
.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
י סע
ף14 הוא
סעיף
מאוד
כוללני.
אני
רוצה
לחזק
את
נןה
שנאמר
כאן.
יש
מקומות
שבהחלט
צריך
את
זה
ויש
מלןומות
אחרים
שזה
נוח
מאוד
ואז
מחשיבים
את
האנשים
כאנשי
מילואים,
כמו
מאבטחים
.' ו ונ
היו"ר
צחי
הנגבי:
באיזה
תפקידים
לדעתכם
לא
צריך
לעשות
שימוש
בסעיף
הזה?
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
למשל
כל
מערך
האבטחה.
צריך
לדון
בזה
בפורום
אחר
ולקבוע
משהו
ספציפי
יותר.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
64
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
אני
מבקש
שתעברו
סעיף-סעיף
ותעירו
את
הערותיכם.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
למשל,
הייתי
מוריד
את
כל
יחידות
הסמך.
היו"ר
צחי
הנגבי:
ברור
שבנושא
השב"
כ
והמ
סד ו
לןשה
לדבר
במליאת
הוועדה.
קבענו
ישיבה
של
ועדת
המשנה
כדי
לדון
בכך.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
אנחנו
מוכנים
להעביר
נוסח
מתאים.
באשר
לאנשי
הקבע-זה
שאנשי
קבע
לא
עושים
מילואים,
זה
דבר
לא
נכון.
זה
לא
נכון
ערכית,
לא
נכון
מבחינת
הצבא.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אני
לא
מוכן
לפתוח
דיון
שא ו בנ
הזה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
בכל
התפ?ןידים
שעשיתי
בצבא,
עשיתי
גם
תפקיד
פי?ן
ו
די.
כשהיי
ת
אש ר י
מחלקה
במז"י-אז
קראו
לזה
מפח"ש-עשיתי
כלל
שכל
ראשי
הענפים
שלי
יהיו
מג"דים
במילואים.
זה
טוב
למילואים,
זה
טוב
לתפקיד
שע
ו
שים
וזה
מוסיף.צדק
אם
הצבא
מעודד
את
זה
באמת,
אנשים
עושים
את
התפקיד
.שלהם
רוב
התפקידים
בצבא
אינם
ק
רביים.
אם
האדם
מח"ט,
הוא
לא
י
עשה
תפקיד,במילואים
אבל
אם
הוא
בתפקיד
לא,קרבי
שיעשה
מיל
ו
אים.
תא
"ל
אבי
זמיר:
כלובש
מדים
אני
אפילו
נפגע
ממה
שאתה
אומר
.
מזה
מספר
שנים
אנשי
הקבע
עושים
במשך
כשבועיים
בשנה
הגנת
יישובים
חליף
מילואים.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
אני
לא
מתכוון
לזה.
אני
רוצה
שישרתו
בחטיבות
וכר'
.
תא
"ל
אבי
זמיר:
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
65
כדאי
גם
לדעת
שמה
שחסר
לנו
במילואים
זה
מסגרות
לוחמות.
אנחנו
כבר
לא
מזמינים
אנשי
מיל
ו
אים
כדי
לאבטח.
אני
לא
מכיר
אף
גדוד
חי"ך
בןלבע
ולכן
אני
לא
יכול
להיות
מפןלד
האוגדה
שלו
או
המג"ד
של
הגדוד
הזה.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
יש
הרבה
מאוד
ןלצינים
שהיו
יכולים
לטייב
את
מערך
המילואים
.
אם
הם
עושים
שמירה
וכד'
,
שיעשו
מילואים
כמו
כל
איש
מילואים.
סגן
שר
הביטחון
מתן
וילנאי:
תזכרו
שכנס
החורף
של
הכנסת
מסתיים
לפני
ה9-
.באפריל
בלןצב
הזה
לא
נוכל
להעביר
את
.החוןל
מה
שמעלה
עוזי
דיין
הוא
דיון
בפני
עצמו,
לדעתי
ןלשור
בכלל
לחוןל
הןלבע
שעדיין
לא.ןליים
כרגע
זה
לא
ןלשור
לחוןל.המילואים
צבי
הנדל:
זו
דוגמה
ןללאסית
לכך
שצריך
לתת
ןלצת
שילןול
דעת
ללובשי
המדים,
לפחות
בהתארגנות
הפנימית
שלהם.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
חיל
ו הא
ויר
עשה
את
הצ"ח
.
אם
הצבא
היה
עושה?בדיון
את
אותו
הדבר
בכל,המן?ומות
היה
צבא
ברמה
אחרת.
היו"ר
צחי
הנגבי:
סעיף15
-"סמכויות
וחובות
של
המשרת
בשירות
מילואים
במשמר
הגבול"-
) (א
כל
עוד
חייל
מילואים
משרת
שירות
מילואים
במשמר
הגבול
בהתאם
לצו
לפי
סעיף14
, לא
יראוהו
לעניין
וןל ח
השיפוט
הצבאי
והתןלנות,לפיו
כחייל
כמשמעותו
בסעיף1 לאותו,חוןל
ואולם
סעיפים250 ו ב250-ג
לחוןל
האמור
יחולו
באופן
שהסמכות
הנתונה
בהם
לןלצין
משטרה
צבאית
שהוא
ןלצין
שיפוט
בכיר
תהא
מסורה
לןלצין
משטרה
בכיר
שמונה
לעניין
זה
בידי
המפן?ח
הכללי
של
משטרת
ישראל,
וביצוע
הבדיןלות
ייוחד
לגילוי
שימ
וש
בסם
מסוכן
או
החזןלת
סם
מסוכן
במשטרת
ישראל.
(ב)
דינו
של
חייל
מילואים
המשרת
שירות
מילואים
כאמור
בסעיף
ןלטן) ,(א
הוא
כדין
שוטר
בכל
הנוגע
לסמכויותיו
וחוב
ו
תיו,
לרבות
כללי
המשמעת,
וכן
בכל
הנוגע
להוראות
פוןל'ג
לחוןל
,המשטרה
ואולם-
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
66
)
1
( לא
יחולו
עליו
הוראות
סעיף10
)
2
( לפקודת
המשטרה
בדבר
הסמכות
לשחררו
או
לפטרו,
ו וה
ראות
סעיפים11
,
12
,
13
, ו18-עד20 וכן
הפרק
הרביעי,
לפל1 ודה
;האמורה
)2
( במהלך
שיר
ו
ת
המילואים
לפי
סעיף14 לא
יקבל
חייל
המילואים
המשרת
בשירות
כאמור
שכר
ממשטרת
ישראל
אלא
תגמולי
מילואים
לפי
הוראות
חוק
הביטוח
הלאומי,
והוראת
סעיף286 לחוק
האמור
לא
תחול.
עודד:בדולן
אלה
כל
הדרישות
שמתחייבות
מכך
שאנחנו
לוקחים
חייל
והופכים
אותו
לשוטר.
אנחנו
מחילים
עליו
את
הדין
המשמעתי
של
המשטרה
ואת
כל
הצרכים
המשטרתיים
ומסירים
ממנו
את
כל
מה
שחל
עליו
כחייל.
היו"ר
צחי
הנגבי:
זה
המצב
שקיים
בפועל
משנת2000
?
עודד:בדולן
.כן
היו"ר
צחי
הנגבי:
כלומרI בשמ
נה ו
השנים
האלה
כל
מיל
ו
אימניק
שהוא
במשמר
הגבול
במילואים
חל
עליו
החוק
הזה
במקום
חוק
השיפוט
הצבאי
.
עודד:בדולו
נכון
.
צבי
הנדל:
אז
מח"ש
יחלן
ו
ר?אותו
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
אם
הוא
ממלא
תפקיד
שיט
. ור
היו"ר
צחי
הנגבי:
הוא
ת"פ
מח"ש
ולא
מצ"ח.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
67
האם
יש
הערות
לסעיף
זה?
אין
הערות.
אני
עובר
לסעיף16
.
"שירות
מילואים
ביחידות
סמך
של
משרד
אש ר
הממשלה,
שתכלית
פעילותן
היא
ביטחון
המדינה"
16
.
) (א
השר,
ת בה
ייעצות
עם
ראש
הממשלה
או
מי
שה
וא
הסמיך
לכך,
רשאי
להורות,
בצו,
כי
חייל
מיל
ו
אים
ישרת
בשיר
ות
מילואים
לפי
הוראות
חוק
זה,
כולו
או
חללןו/ ביחידת
סמך
של
משרד
ראש
הממשלה
שתכלית
פעילותה
היא
ביטחון
המדינה
ותושביה.
(ב)
)1
( חייל
מילואים
שהוצב
לשרת
ביחידת
סמך
של
משרד
ראש
הממשלה
לפי
הוראות
סעיף
קטן
(א)
רשאיI משהודע
לו
על
הצבתוI להביע
את
התנגדותו
לכך
בפני
הקצין
שהודיע
לו
על
כך
או
בפני
קצין
מוסמך;
הודעה
כאמור
תימסר
לא
יאוחר
מחודשיים
מיום
הצבתו
כאמור,
ומשעשה
כן-יוצב
לשירות
מילואים
בצבא
הגנה
לישראל.
)2
( אין
בהוראות
פסקה
)1
( כדי
לגרוע
מזכותו
של
חייל
מילואים
שהוצב
ביחידת
סמך
של
משרד
ראש
הממשלה
להגיש
בקשה,
בכל
עת,
בהתאם
לפלן
ו
דות,הצבא
לעבור
ולשרת
שירות
מילואים
בצבא
הגנה
ליש
ר
אל;
עשה
כן-תידון
בקשתו
ותישקל
בדרך
המקובלת
בצבא.
)3
( בסעיף
קטן
זה,
"לןצין"מוסמך-קצין
צבא
שהוסנןך
לעניין
זה
בידי
ראש
אגף
משאבי
אנוש
בצבא
הגנה
לישראל.
(ג)
חייל
ל מי
ואים
המשרת
שירות
מילואים
לפי
סעיף
זה
בשירות
הביטחון
הכללי
/
יהיו
לו
בנוסף
לסמכ
ו
יותיו
וחובותיו
כחייל
מילואים,
סמכויות
וחובות
הנתונות
לעובד
השירות
כהגדרתו
בחוק
שירות
הביטחון
הכללי
,
התשס
"ב2002-
, לפי
ה
ו
ראות
השירות
או
נהלי
השירות
כהגדרתם
בחולן
האמור;
/ כן
יחולו
עליו,
בנוסף
להוראות
חוק
השיפוט
הצבאי
/
גם
הוראות
בעניין
משמעת
שחלות
לפי
כל
דין
על
עובד
השירות
במסגרת
תפקידו
וביחס
לסמכויות
ולחובות
כאמור.
(ד)
חייל
מילואים
המשרת
שירות
מילואים
לפי
סעיף
זה
במוסד
למודיעין
ולתפקידים
מיוחדים,
יהיו
לו,
בנוסף
לסמכויותיו
וחובותיו
כחייל
מילואים,
סמכו
ות י
וחובות
הנתונות
לעובד
סד ו המ
למודיעין
ו
לתפלןידים
מיוחדים
לפי
כל
דין
או
ה
ו
ראת
מינהל;
כן
יחולו
עליו
/
בנוסף
להוראות
חולן
הש
י
פוט
הצבאי
/
גם
הוראות
בעניין
משמעת
שחלות
י לפ
כל
ד
י
ן
על
עובד
סד ו המ
למודיעין
ולתפקידים
מיוחדים
במסגרת
תפקידו
וביחס
לסמכויות
ולחובות
כאמור.
(ה)
חייל
מילואים
המשרת
שירות
מילואים
ביחידת
סמך
של
משרד
ראש
הממשלה
לפי
סעיף
זה,
יהא
כפוף
פ
י
קודית
י למ
שעומד
בראש
יחידת
הסמך
או
למי
שה
וא
הסמיך
לכך.
)
ו
(
שירות
מילואים
לפי
סעיף
זה
דינו
כדין
שירות
מילואים
לכל
דבר
ועניין
.
כפי
שנאמר,
ייתכן
שנושאים
מסוימ
םי-יותר
דיסקרטיים-יידונו
בוועדת
משנה.
מרים
שור:-פרנקל
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
68
אני
מבקשת
לבדוק
את
הנושא
של
דין
משמעתי
כפול
לגבי
חיילי
המילואים
האלה.
היו"ר
צחי
הנגבי:
אני
מבקש
שתבדקי
את
זה
מול
היועץ
המשפטי
של
המוסד
והיועץ
המשפטי
של
השב"
כ.
אלוף
)במיל'(
עוזי
דיין:
הגמ"ב
הוא
הסיפור
העיקרי,
כי
בעצם
המילואימניק
גם
שוטר
וגם
חייל.
ו
עדת
החוץ
והביטחון
25.2.2008
69
אופי
ר
טל:
לגבי
מג"ב
יש
הוראה
שאומרת
שלא
יחול
עליו
חוק
השיפוט
הצבאי.
היו"ר
צחי
הנגבי:
במפגש
הבא
אנחנ
ו
נדון
בפרק
''ו
שהוא
פרק
מאוד-מאוד
חשוב.
אמנם
הוא
הוצג
לא
כפרק
החשוב,
אבל
בעיניי
הוא
מאוד
חשוב,
אולי
י
תר ו
חשוב
מהרבה
דברים
אחרים,
כי
הוא
אמור
סוף-סוף
אט לב
את
ה
ת קר ו
המדינה
הערכית
גם
בפועל,
איך
היא
מתרגמת
לסי
וע
מעשי.
אני
מודה
לכולם,
הישיבה
נעולה.