פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 451 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (פ/5508/25), של חה"כ יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר יעקב אשר מוזמנים: מאיר דויטש – מנהל תחום הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים מרב אמיר – ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הפנים הדר ביינארט – ייעוץ וחקיקה ציבורי מנהלי, משרד המשפטים הילה לוי – ממונה בקרת ועדות מקומיות, מינהל התכנון ענת אלבס – מנהלת יחידת בקרת ועדות מקומיות, מינהל התכנון דרור לוינגר – לשכה משפטית, מינהל התכנון גלעד אלון – יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי יאיר רביבו – ראש עיריית לוד, עיריית לוד אהרון אטיאס – מנכ"ל עיריית לוד ציון הדר – גזבר העירייה, עיריית לוד ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, פ/5508/25 כ/1130 << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב. אנחנו רוצים לפתוח את הדיון היום, ה-31.12.2025, י"א בטבת תשפ"ו. אנחנו היום רוצים לבחון את המעקב אחרי יישום חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה, של חבר הכנסת יעקב אשר. לפני שנעבור לדיון כמדי דיון אנחנו פותחים כאן את הוועדה ואנחנו מזכירים ומציינים שהיום אנחנו ביום ה-817 מפרוץ המלחמה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת התקומה, מ-7 באוקטובר 2023 ועדיין גיבור ישראל רן גואילי מוחזק בשבי החמאס. לבקשת הוריו היקרים, טליק ואיציק שנמצאים כרגע בארה"ב ביחד עם ראש הממשלה בפגישה עם הנשיא טראמפ והאמירה המאוד ברורה שלהם בכל פגישה, בוודאי גם האמירה שלהם במפגש המאוד חשוב עם הנשיא האמריקני, אנחנו מציינים את החובה של מדינת ישראל כולה להשבתו של רני גיבור ישראל שיצא ב-7 באוקטובר כשהוא פצוע, ממש ימים ספורים לפני ניתוח בכתף. רן גואילי לחם בגבורה והציל אזרחים רבים במדינת ישראל עד שבצומת אלומים, שם הוא נלחם עד הכדור האחרון, אחרי שהוא חוטף שני כדורים, לצערנו הרב משם הוא גם נחטף לרצועת עזה. הוא ממש נלחם עד הכדור האחרון ואנחנו נמשיך ובעזרת ה' נסיים עם המנהג הזה, אבל נמשיך לספר את סיפור הגבורה שלו ולהזכיר אותו עד שהוא ישוב. במעבר מאוד מאוד חד לנושא הדיון היום. כינסנו את הוועדה כדי לפקח ולשמוע ממשרד הפנים על ההתקדמות ועל יישום החקיקה שעברה כאן בוועדה. היו שני מועדים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התקיימו שני מועדים שבהם היה צריך לעדכן את מספר התושבים לפי הכללים שנקבעו בחוק. מועד אחד נקבע בהוראת המעבר בחודש יוני והמועד השני, היו צריכים להעביר את המידע בחודש נובמבר, בחודש שעבר. יש לזה משמעויות רבות במובן הזה שכמובן ברגע שמועבר מידע ומספר התושבים מתעדכן לפי החוק משתנים גם סולמות השכר של נושאי משרה בכירים, גם האפשרות למנות סגנים ועוד העניינים השונים שנמנו בחוק שמשתנים לפי מספר התושבים. אני רק אזכיר, החוק מאפשר או קובע שרשויות מקומיות שהן בתהליך פיתוח ויש להם הרבה תנופת בנייה ומוציאות הרבה היתרי בנייה, אז במועדים שנקבעו בחוק מונים את היתרי הבנייה שכבר יצאו על ידי אותה רשות מקומית וסולמות השכר ומספר הסגנים וכל הנושאים האחרים מתעדכנים לפי מספר ההיתרים שיצאו, לפי תחשיב שמוסיף מספר תושבים לחישוב לפי מספר היתרי הבנייה שיצאו. הנחת המחוקק הייתה שהיתרים שכבר יצאו והם נמצאים בעבודה מביאים לכך שיש צפי לגידול במספר התושבים מיד עם אכלוס הדירות האלה שנבנות, אבל מכיוון שצריך להיערך עוד בטרם האכלוס, הן ליצירת מוסדות חינוך, לתשתיות ולכל השירותים הנדרשים, צריך להקדים את הספירה הזאת כדי לאפשר לרשות המקומית להיערך לאותם שינויים במספר התושבים. כמובן שמדובר בשינויים משמעותיים, החוק מונה את המספרים של היתרי הבנייה שיילקחו בחשבון. לא כל שניים-שלושה היתרים נחשבים, אלא יש מספר משמעותי של היתרים שניתנו באותה תקופה ברשות ולכן מונים אותם כמשנים את הספירה. כדאי לשמוע לגבי שני המועדים שכבר עברו מה קרה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. משרד הפנים, אתם רוצים לתת לנו סקירה מה קורה אצלכם? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני פחות בפרטים של האם בנובמבר ו - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל זה הדיון. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> בשביל זה נמצא פה הגורם המקצועי, הוא יוכל להגיד אם הוא קיבל את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא רלוונטי מבחינתי מי מכם ידבר ראשון, רק הגורם הרלוונטי שיסביר את עמדת משרד הפנים ומה נעשה מאז שהחוק נדון פה בוועדה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> יש כאן שני נושאים. יש כאן את הנושא של המועד הקובע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו בשאלה העובדתית. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אני מניח שאין ויכוח על השאלה והעובדה שהיו צריכים גם בחודש יוני וגם בחודש נובמבר להעביר מידע. אנחנו כרגע בשאלה הזאת, האם המידע הועבר. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> היו אצלנו הרבה מאוד חילופי תפקידים, גם מנכ"ל וגם ראש מינהל התחלפו, פנינו במקביל גם למינהל התכנון וגם לשאר הגורמים כדי לקבל את הנתונים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם פניתם לרשויות המקומיות והבאתם לידיעתם את החוק החדש? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> פנינו לרשויות המקומיות והעברנו לידיעתם, עוד לא את החוק החדש, אלא את הגזירה, פנינו עוד לפני שהחוק עבר, את התאריך של הגזירה ש - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> זאת לא השאלה. החוק קובע שבמועדים מסוימים כל רשות רישוי מקומית תעביר מידע. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אנחנו פנינו למינהל התכנון בשלב ראשון - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה קשור למינהל התכנון? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> כדי לקבל את ה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מינהל התכנון לא מטפל בוועדות המקומיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לי איזה הרגשה שאתם לא ממש הבנתם על מה הדיון, למרות שאני חושב שזה שורש הדיון. מאיר, אולי הייעוץ המשפטי יסביר מה הייתה ההבנה שלכם בחוק, שאולי היא זאת שגרמה לכך - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אנחנו הבנו שרשויות הרישוי נדרשות להעביר את המידע אלינו למשרד. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אנחנו שואלים אם המידע עבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפני רשויות, כמו שמשרד הפנים בוודאי יודע, כשעובר חוק חדש שנוגע לרשויות המקומיות מוציא המנכ"ל חוזר שמסביר שעבר חוק חדש, דעו לכם שאתם צריכים להעביר מידע כזה וכזה. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא ידוע לי שיצא חוזר מנכ"ל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> כמו שאמרתי, יש אצלנו חילופים, גם של המנכ"ל וגם של ראש המינהל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז אתה אומר שאנחנו בכנסת יכולים סתם לשבת לחוקק חוקים ואחר כך המשרד יעשה כראות עיניו. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא ידוע לי על חוזר מנכ"ל בכל פעם שיוצא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ידוע לך שעבר החוק? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> ידוע לי שעבר החוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין, החוק היה ברור? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> החוק היה ברור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין, אז מה הבעיה ביישום שלו? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אני אומר, קבעו ישיבה של כל הגורמים כדי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי החוק עבר? איזה ישיבה? החוק עבר לפני כמה זמן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ביוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יפה. ומה קרה מאז? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> מי שאמור ליישם זה רשויות מקומיות, לא משרד הפנים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> האם ידוע לך שפניתי לפני שבעה חודשים למשרד ושמתי בפניו את כל מה שעכשיו מבקש אדוני היושב ראש וסירבתם לענות לי? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שמשרד הפנים, לא נעים להגיד, לא באירוע. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> לא קיבלתם אף מידע מאף רשות עד היום? כמה רשויות העבירו מידע למשל ב-1 בנובמבר לפי החוק? זה חצי שנה אחרי חקיקת החוק, אולי במועד הראשון חלק לא ידעו, אני מדבר על המועד השני, חמישה חודשים. כמה רשויות העבירו את המידע הזה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא פנו מאף רשות. חוץ מעיריית לוד אף רשות לא פנתה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> היא לא צריכה לפנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא התפקיד של הרשות לעדכן את ה - - - << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא, ההגדרה הייתה כמו שהיה עד היום. זה מה שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שנעשה סדר מהתחלה. נעשה סדר, נבהיר למי שלא היה ברור מה הייתה כוונת המחוקק ונסביר על החוק בקצרה ואז תענו בהתאם לכך במשרד הפנים. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> החוק מטיל חובה. זה לא עניין של התנדבות של רשות מקומית להחליט האם היא רוצה להעביר מידע או לא. החוק קובע, רשות מקומית תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות כהגדרתן בסעיף 19(א1) בתחומה של העירייה במועדים האלה, ויש מועדים קבועים. היא חייבת להעביר את המידע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גם אם אין שינוי במספר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> אתם אומרים שלא קיבלתם מאף רשות, גם ביוני וגם ב-1 בנובמבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה עשיתם עם זה? << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> פשוט אמרתם אוקיי, אף אחד לא העביר לנו אז – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות שהחוק מחייב את כולם להעביר, את כל רשויות הרישוי. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתם לא חושבים שכמפקחים על השלטון המקומי אתם צריכים לגרום לכך שגורמי השלטון המקומי יקיימו את החוק? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה מה שאמר מאיר, שהתחילה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם פניתם לרשויות שלא העבירו לכם מידע? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לראות איך פונים, כי לנו אין קשרים ברגיל עם רשויות רישוי. אנחנו גם אמרנו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם האחראים על הרשויות של משרד הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי השר האחראי על רשויות הרישוי? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> גם בדיונים שהתקיימו פה על החוק הצפנו את הקושי בקבלת המידע ושלנו אין את היכולת - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה לנו? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> למשרד הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שר הפנים לא ממונה על רשויות הרישוי? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> ממונה, אבל משרד הפנים לא יכול להחליף אותם ולבוא לכל רשות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה משרד הפנים כן יודע על רשויות הרישוי? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> משרד הפנים אמור לקבל את המידע מרשויות הרישוי. ברגע שגילינו שהמידע לא מגיע, אז התחיל לעשות עבודה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי גיליתם את זה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> בעיקר עכשיו בנובמבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למה? יש הוראת מעבר שמדברת על יוני. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא גיליתם את זה אז? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לא שלא גילינו, בגלל שגם ביוני לא היה מועד שזה היה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את אומרת זה בסדר שעבר תיקון חקיקה ומבחינתכם עולם כמנהגו נוהג. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה לא בסדר, אבל אולי כדאי לפנות לרשויות המקומיות ולשאול אותם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה לפנות? את משרד הפנים. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני משרד הפנים, נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז את תפני לרשויות ותשאלי מה קורה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הסמכויות הן של השר שלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אין שר יש לכם מנכ"ל. ראש העיר, בבקשה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מודה לך על הדיון הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היחיד שרשות הרישוי שלו קיימה את החוק. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני אודה ולא אבוש שאני פשוט בהלם ונדהם שהמשרד שהוא הבוס שלי, משרד הפנים, אין לו מושג על מה מדובר. מילא אין לו מושג על מה מדובר, אני פניתי בשמונה מכתבים שונים למשרד הפנים החל מיוני ועד רגע זה ולא קיבלתי ולו תשובה אחת. דווקא היום הם שלחו מישהי שהיא מאוד שירותית, עורכת דין מרב אמיר שאני מכיר אותה, הם פשוט שלחו אותה למים העמוקים. אני קודם כל קורא לראש הממשלה, תמנה כבר שר פנים למדינת ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל יש מנכ"ל. יש חוק, עבר חוק, יש מנכ"ל. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> החליפו שם מנכ"לים, החליפו שם בעלי תפקידים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה זמן יש מנכ"ל קבוע במשרד הפנים? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> לא הרבה זמן, חודשיים-שלושה, וגם אליו פניתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ובכל משרד זה שר ומנכ"ל, אין פקיד בתוך המשרד? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני אגיד לך מה התשובה שהם נתנו לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם למכתב הראשון לא קיבלת התייחסות? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אנחנו העברנו את זה לגיל לימון, הוא לא עונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה הקשר לגיל לימון? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> מה היה קורה אם היו פונים אליי כראש רשות להמציא איזה מסמך ולא הייתי עונה? אוי ואבוי מה היה קורה לי. לא ייתכן שמשרד הפנים, מגיעים לפה אנשים מכובדים ואין להם מושג על מה מדובר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המכתב הראשון יצא ביוני? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ביוני. יש לי את המכתב הראשון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתם מכירים את המכתבים של ראש העיר? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כל המכתבים פה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אנחנו מכירים, אני לפחות מכירה חלק מהמכתבים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ביוני, ביולי, באוגוסט, כל חודש אני שולח מכתב. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני מכירה את המכתב של היועץ המשפטי מ-16 ביולי 2025. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שזה מכתב שני אחרי המכתב לשר הפנים ביוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ועל המכתב הזה אתם הגבתם לראש העיר? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> הייתה מחלוקת לגבי המועד שבו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אין מחלוקת, יש חוק. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אין מחלוקת לגבי החוק, יש מחלוקת לגבי המועדים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין שום בעיה, הייתה כאן חקיקה שהייתה ברורה. זה שבמשרד הפנים הבינו את זה איך שהם רוצים להבין זאת בעיה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לא, אבל זה לא נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מכיר את חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), אני מניח שגברתי מכירה. פנה ראש העיר ליישם הוראת חוק מסוימת והציג את עמדתו. עמדתכם יכולה להיות שונה, זה בסדר, זה לגיטימי, תוך 45 יום אתם צריכים לתת תשובה. האם ראש העיר קיבל תשובה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני לא הוצאתי תשובה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אף אחד לא הוציא תשובה. אני רוצה להראות פה לפרוטוקול מכתב שלי ביוני לשר הפנים, מכתב ביולי לחיים יפרח, מכתב באוגוסט ליהודה זמרת, מכתב בספטמבר של מירה מהשלטון המקומי עם העתק לזמרת ואליך, מכתב באוקטובר שבו אנחנו מודיעים למשרד הפנים, מנכ"ל העירייה מודיע לו, מנכ"ל למנכ"ל: תקשיבו, אתם לא עונים, אנחנו נקבל החלטה לפעול חד צדדי כי אתם לא עונים. מזל שיש לי גזבר מחמיר, הוא אמר: אני מפחד מחיוב אישי אם אתה תעשה פעולה. למה אתם לא עונים לי? אני רוצה לפעול בהתאם לחוק. אני עדכנתי את הנתונים של מספר יחידות הדיור כבר ביוני, כתוב פה 3,362 יחידות דיור. עיריית לוד היא עיריית חרוצה, היא מוציאה היתרי בנייה, מכפילים את זה בשתיים זה 6,600 תושבים. חצינו את ה-100,000, גם לעניין נבחרים, גם לעניין פקידים. הכול מסודר פה. אני מעביר לכם את כל החומר ואני לא מצליח להבין למה משרד הפנים – אגב הוא היה אמור להיות איתי פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אינטרס שלו לדחוף אותך. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ברשותך, רשמתי כמה נקודות, אני רוצה להגיד מסודר. בכובעי פה אני גם משמש כיושב ראש ועדת הפנים של השלטון המקומי שיזמנו יחד את החוק, ותיכף ייכנס לפה חבר הכנסת יעקב אשר, ואני רוצה לומר שעיריית לוד, שדורגה רק בשבוע שעבר כעיר מספר שלוש בערים הצומחות בישראל, אני לא יודע אם אתם בכלל מבינים את הנתון המדהים הזה, כי עד לפני כמה שנים היינו הרשות מספר אחת בהגירה שלילית ועכשיו אנחנו נכנסנו תחת האלונקה, סוציו 3, והחלטנו לעזור למשבר הדיור ולבנות פה אלפי יחידות דיור. ואז הבנו שאי אפשר לבנות עיר גדולה מאוד עם כוח אדם וסטנדרטים נמוכים יותר. הרי זו בדיוק תכלית החקיקה. וכאן המקום באמת להודות ליושב ראש הוועדה, שזימנת את הדיון, ויושב ראש הוועדה הקודם, שהוא ישב יחד עם עורך דין תומר רוזנר והם ישבו על המדוכה ואמרו איך אנחנו מתמרצים רשויות לבנות ומצד שני לא גורמים להם לקרוס כי הם צריכים יותר כוח אדם והם צריכים להעסיק כוח אדם ראוי וטוב. אני כל בוקר שואל את המנכ"ל אם מישהו הודיע שהוא עוזב. כי כשאתה רשות של פחות מ-100,000 או רשות שהיא גדולה מעל 100,000 זה בדיוק הרמה שעלית לליגה של הגדולים ועזבו אותי בשנים האחרונות, אנשים התחלקו על בשרי ועזבו אותי לבת ים ולראשון, עוזבים כי הם אומרים, תשמע, למדנו עליך, אבל שם יש שכר יותר גבוה והם הולכים לשם. ואז ישבו פה האנשים המדהימים האלה, ישבו על המדוכה והביאו פה מנגנון לא פחות מגאוני. הפלא ופלא, הווין ווין הזה, הראשון שקפץ על המציאה זה משרד האוצר. משרד האוצר הבין דבר אחד, יש תשלום קטן, של פה עוד סגן, של פה עוד איזה שהיא משכורת, אבל המשאב הלאומי, אתם יודעים שמשרד האוצר עכשיו הולך לתת לנו עשרות מיליוני שקלים. יש מענקי דיור מעל 1,000, 2,000, הם בנו מנגנון, כלומר הם אומרים לך: לנו שווה לשלם את התמריצים האלה כי אתה בונה לי. מה תמיד אומרים ראשי ערים? עזוב אותי מלבנות יחידות דיור, עזוב אותי מתושבים. הרי למה נולד הרציונל של החוק הזה? כי אומרים: אין לי את התושבים במרשם, אבל הם בדרך. אני נפגש איתם. אתה יודע כמה כנסים אני עושה עם תושבים עתידיים שלי? הם רוצים לדעת איפה גני הילדים, הם באים להנדסה, הם מעסיקים לי את כוח האדם, ולכן הרציונל היה שאומר שלמרות שהממוצע של הלמ"ס הוא שלוש נפשות למשפחה, אמרו נעשה שתיים. אגב העיר לוד, תקשיבו לנתון, היינו 96,000 אז במעמד החוק, היום אנחנו כבר 100,000. כלומר היום כבר גדלנו, אבל בגלל שיש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר ככל שמשרד הפנים לא עונה לך למכתב אתה מכפיל בעוד 2,000 תושבים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הנה נכנס היושב ראש הקדום החרוץ, שמוכיח פעם אחר פעם את ניסיונו כראש עיר לשעבר, כמה הוא מבין את נפש ראש העיר, שצריך להגדיל את אגף ההנדסה, צריך לשלם שכר ראוי. הרי סגנים, תמיד חושבים שסגנים זה רק משהו פוליטי, הסגן שלי בתואר שהוא צריך לקבל שכר, הוא מחזיק את תיק ההנדסה, אתה יודע איזה תפוקה הייתה לי אם היה לו את השכר שהוא יכול לעבוד בזה ולא לחפש גם את משכורתו בחוץ? זה היה תורם לכלכלת המדינה, זה היה מביא עוד יותר היתרים, היה פותר לי עוד יותר חסמים. אני החמאתי לך, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר. אנחנו פנינו למשרד הפנים בבקשה מאוד מסודרת ויש שם שני מסלולים. אני אעשה רק סדר לחברים, איך מתעדכנות רמות השכר והסגנים. אגב לך אני אומר, אני מרים לשניכם להנחתה, הגיע הזמן לעשות השוואה. נבחרים עובדים לפי משרד הפנים, שזה מספר תושבים קצת יותר גבוה, נגיד לצורך העניין במעמד החוק היו לנו 96,000 תושבים לפי משרד הפנים, ושכר פקידים לפי הלמ"ס, שהוא קצת יותר נמוך, תמיד ללמ"ס יש מספר יותר נמוך. אגב הגיע הזמן לתקן את זה במדינת ישראל, שהלמ"ס ומשרד הפנים יהיו באותו מספר. שכר הפקידים הוא לפי הלמ"ס, שבמעמד החוק הוא היה 92,000. לגבי נבחרים היה חוק שבודקים אותך רק פעם בקדנציה, ערב הבחירות, קוראים לזה המועד הקובע, 150 יום לפני הבחירות. פותחים את הספר, לפי זה בוחרים את חברי המועצה, כמה סגנים ומה מספר התושבים. אני באתי לידידי יעקב אשר לפני שלוש שנים, אמרתי לו: הרשויות פה הן דינמיות, הן זזות, בוא נעשה עוד תחנות מדידה. אני ביקשתי מהיושב ראש פעם בשנה, הוא אמר שזה קצת קשה, נעשה שתי תחנות מדידה, אחרי 15 חודשים ואחרי 30. אמרתי יאללה, יוצאים לדרך. זה חוק שהוועדה הזאת עשתה ועם זה יצאנו לדרך. לגבי פקידים אין תחנות מדידה. החוק אומר שברגע שרשות הגיעה למספר פונים למשרד הפנים, כמו שאני עשיתי, אומרים: שלום, הגעתי למספר החדש, אבקש לעדכן את דרגת הרשות. אני רק צריך להראות להם שיש לי תקציב לשלם למנכ"ל עוד 2,000 שקל ולעובדים מתחתיו. דרגת הרשות בלוד היא 6, שזה עד 100,000, וביקשנו בפנייה מסודרת לעבור ל-7. לי הם לא נתנו תשובה. אני רק מבין מאחורי הקלעים שהייתה להם בעיה עם המועד של ה-15 חודשים, ממתי סופרים אותו, ולכן רציתי את הדיון המשפטי פה, שעורך דין תומר רוזנר, כשאני פניתי בדיונים לחבר הכנסת יעקב אשר, אמרתי לו: אני מכיר את משרד הפנים, הם ישחקו איתנו עם התאריך, אמרו לי פה בוועדה, זה מאוד ברור, כתוב בחוק הבחירות שכל תאריך שלא בא לידי מימושו, ושימו לב שבחוק תחנות המדידה לא כתוב 150 יום כמו החוק הקבוע, כתוב 171. מאיפה נולדו ה-21 ימים האלה? 21 הימים זה הימים בין הבחירות לרשומות. זה מראה שיש קשר אמיתי עם בחירות בפועל. כי אם היו נצמדים ל-150 היו אומרים 150 יום, הם רשמו בחוק תחנות המדידה, כך אני קורא לו, 171 ימים מהמועד הקבוע. זה אומר 21 ימים אחרי המועד בכנסת. אמרו לי פה בוועדה, הסר דאגה מליבך, בחוק דחיית הבחירות, סעיף 2(ג) כתוב: כל תקופה שהחלה לפי הוראה בחיקוק ולא הסתיימה, יש לראות את תחילתה לפי המועד החדש. כלומר הכול זז בארבעה חודשים. אז אני מבין שלמחלקה המשפטית הייתה בעיה משפטית עם הנושא של נבחרי ציבור. תגיד, למה לא עניתם לי על הפקידים? פקידים בינתיים בורחים לי פה ועל פקידים אין מחלוקת הרי. יכלו להגיד לי במכתב: שלום אדוני ראש העיר, יש פה שני סעיפים. הרי חילקתי את המכתב מיוני ל-א' ו-ב', א' נבחרים, ב' פקידים. היו אומרים לי פקידים צא לדרך, אתה 100,000 תושבים, ברכה והצלחה, תגייס כוח אדם. לא ענו לי. כשלא עונים לי אז אני רואה פה חוסר תום לב מוסדי. אני אתן את המכתבים. לא יודע אם חבר הכנסת יעקב אשר שמע, פניתי ביוני, היועץ המשפטי פנה ביולי, פניתי שוב בתזכורת לחיים יפרח באוגוסט, מירה סלומון פנתה בספטמבר, מנכ"ל העירייה פנה למנכ"ל אוזן באוקטובר. כלומר כל חודש עוקב. עד שהרמתי אליך טלפון ואמרתי: אדוני היושב ראש, אני מבקש דיון, כי זה לא בסדר. אם אני כראש עיר לא הייתי עונה שישה חודשים לגוף ממשלתי היו צולבים אותי, אבל כשאני מנהל עיר מעורבת ומורכבת – ואני ממש מבקש לסיים פה את הסאגה. אני אגיד בשולי הדברים שיש פה עוד רעידת אדמה, שהם לא מודעים לה. לפי פרשנותם שהקדנציה התחילה באוקטובר, כאילו לא הייתה מלחמה, כאילו לא היה את חוק הבחירות, הם רואים את הקדנציה בת 60 חודשים, מאוקטובר 2023 עד אוקטובר 2028. הם רואים כאילו, הקדנציה בפועל 56 חודשים, אלא אם כן הוועדה פה תחליט לחוקק חוק שדוחים אותה, אבל לא, כרגע הקדנציה היא קצרה, היא בת 56 חודשים, ממרץ 2024 עד אוקטובר 2028. כתוצא מכך אגב פירשנו, כל השלטון המקומי, ועכשיו הודיעו לי שגם משרד הפנים מפרש ככה, אז הוא סותר את עצמו, משרד הפנים מפרש את הקדנציה בת 56 חודשים, המשמעות היא חצי 28. למה זה חשוב? כי עוד כמה חודשים יבואו אליכם ראשי ערים ויגידו: מתי אמצע הקדנציה, במאי 2027 או ביולי 2027? למה זה חשוב? כי אם הם מפרשים שהקדנציה התחילה באוקטובר ומשם המועד הקובע, אז זה 30 חודשים, זה אומר שהסגן בחצי הראשון של הקדנציה מפסיד ארבעה חודשים כי יהיו לו רק 26 חודשים בפועל ועוד ארבעה חודשים וירטואליים שלא היו לו. אבל לפי הפרשנות שלנו, שהקדנציה התחילה במרץ, כלומר שלושה שבועות אחרי המועד הנדחה, ב-19 במרץ, זה אומר שהכול מתחיל ממרץ, וזה אומר שגם 15 החודשים מתחילים ממרץ, זה אומר ש-19 במרץ ועוד 15 חודשים זה 19 ביוני, החוק הזה עבר ב-17 ביוני, ולכן כשפתחו את הספרים ב-19 ביוני ראו שלוד חצתה את ה-100,000, היו צריכים להגיד לי: שלום, אדוני, גם לעניין הנבחרים מזל טוב. אז הם לא ענו לי, לא לגבי הפקידים, שזה אין מחלוקת בכלל, גם לשיטתם. לפחות הייתם עונים, הייתי אומר תשמע, ענו לי על סוגיה אחת, הסוגיה השנייה אני – לא ענו לי. כשגוף שאמון עליי, זה לא משרד נגב גליל או - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, משרד הפנים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> משרד שהוא הבוס שלי. אני רואה את המשרד הזה כבוס שלי. וכשהמשרד שהוא הבוס שלי, כי לי אין בוס, הבוס שלי זה שר הפנים, אז כשאין שר פנים וכשמתחלפים שם בעלי תפקידים ולא עונים לי, אני אומר שזה לא בסדר. אני מבקש היום לסיים פה את הסאגה ולהחליט שאנחנו דיווחנו בזמן, הנה המסמך של רשות רישוי, מסמך רשמי של מהנדסת העיר עם עבדכם הנאמן, שאני גם יושב ראש רשות רישוי, זה מספר יחידות דיור, אלה היתרי הבנייה, אלה העבודות בפועל. אתמול בלילה אומרים לי התקשרנו לנתן אלנתן לבדוק נתונים. תגידו, איפה אני באירוע פה? תפנו אליי, תשאלו אותי. נתן אלנתן לא מרכז את הנתונים, בסוף כל רשות מדווחת וזה תפקידכם. אתם אחראים גם על נתן אלנתן. אני חושב שמשרד הפנים אחראי גם על האירוע הזה. פעם לקחו את זה לאוצר, היום זה משרד הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ככה אומרים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> ככה אומרים. לכן אני אומר, אותו גוף, אני מבין שיש עכשיו באמת אנדרלמוסיה ניהולית במשרד הפנים ו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, יש שם מנכ"ל רציני, יש שם צוות רציני. יש שם פקידות רצינית. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא שלחו לפה את המנכ"ל, שלחו לפה פקידים, הם צריכים לתת תשובה מה הסיפור הזה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני סיימתי, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך, אדוני ראש העיר. בבקשה חבר הכנסת יעקב אשר. טוב שאתה יושב, זה אירוע - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני באתי עצבני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כל טוב שישבת ושתית כוס מים. אני חושב שקורה פה אירוע מביש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הייתי בחוץ כדי להירגע קצת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה טוב, כי אני באתי רגוע ולאט לאט רף העצבים עולה. אני אומר למשרד הפנים, זה דבר שצריך לגרד את האוזניים כדי לשמוע. יושב פה ראש עיר, מכתב אחרי מכתב, לא בפנייה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אגב יש גם ראשי רשויות אחרות שאולי לא מודעים חלקם לדברים כי לא פנו אליהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני יכול לנחש שהם אפילו לא פונים כי הם התייאשו. על מה הוא פונה? הוא פונה על חקיקה שעברה בכנסת, על משהו שאין עליו ויכוח. לא ויכוח שהעיר שלו גדלה, המספרים הם מספרים שגם אתם רואים אותם ולכן אם היה לכם איזה שהיא בעיה, או טענות משפטיות כאלה ואחרות על החקיקה, על המועד, אז אתם מרימים דגל, אבל בשביל זה היו כאן דיונים בוועדה. לייעוץ המשפטי של הוועדה הדבר היה ברור, וגם לראש העיר היה ברור, אז כנראה שאם כולם מבינים חוץ מכם אז הבעיה היא אצלכם. אתם הייתם צריכים להרים דגל ולהגיד שיש לכם השגות, או לפחות לענות לראש העיר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מבקש, לפני שהם יענו את התשובה, את רשות הדיבור כדי להשלים עוד שאלות. קודם כל ראש העיר מציג את עצמו עורך דין יאיר רביבו ואני חושב שקצת התבלבלת היום. לא התפקיד שלך לשבת ולהתחיל לפשפש איתנו בעניין המשפטי ולהתחיל להתווכח וכו'. זה לא התפקיד שלך. התפקיד שלך זה לבוא ולזעוק את הזעקה שלך. אדוני היושב ראש, הדיון פה היום הוא לדעתי דבר שחייב להיות פה פסק דין לדוגמה מה שנקרא בלשון המשפטית. ככה זה נקרא, תומר? פסק דין שיהדהד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לפנתיאון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא יכול להיות. ועדה ישבה. במקרה זה חוק שאני קידמתי והייתי גם יושב ראש הוועדה באותה תקופה, הוועדה קידמה את החוק הזה, התקיימו פה דיונים מעמיקים, נכונים, חלק גדול מהם דיברו גם על הפרקטיקה, איך זה יעבוד. היה את העניין מי יכול לאשר את כמות היישובים הללו ו – הדיון הכי גדול שהיה בסוף היה על הוראות המעבר ועל הדברים הללו. היו פה ניסוחים ששונו ביד אומן על ידי חברי הלשכה המשפטית של הוועדה, עורכי הדין שנמצאים כאן לידינו, ובאמת הם ישבו עד ש – אני לא אוהב להוציא מתחת ידי חוק שהוא לא ברור שבסוף אף אחד לא יודע לקרוא אותו. החוק עבר, אושר לקריאה שנייה ושלישית, משרדי הממשלה צריכים לבצע את זה. נאמר שהיה לכם איזה שהוא ספק בהגדרה או משהו, אני לא מכיר, לפחות אני לא יודע, כי זה עוד היה כשאני הייתי יושב ראש, שהייתה פנייה מהלשכה המשפטית שלכם ליועץ המשפטי של הוועדה לשאול רגע, יש פה לאקונה, אין כאן לאקונה? את רוצה לענות עכשיו? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני אשמח, רק נקודה קטנה. כשאנחנו הגענו לדיונים בוועדה שר הפנים כבר ב-11 במרץ פרסם את מספר התושבים לעניין הגזירה של 15 חודשים. זה פורסם, זה נשלח לכל ראשי הרשויות, זה נשלח לכל המנכ"לים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא הבנתי, מה זה הפרסום הזה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> חוק הבחירה הישירה קובע מועדים שבהם שר הפנים צריך לקבוע את מספר התושבים. לשיטתנו המועד היה ב-22 בפברואר, לקחו את הגזירה, לקח כמה ימים עד שהוא חתם ועד שזה פורסם, וב-11 זה נחתם ופורסם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גברתי, לא. יש היום הקובע לפני הבחירות. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הם סופרים את אוקטובר. הם שכחו שהייתה מלחמה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> היום הקובע לא השתנה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הספירה לפי החוק נעשית ביום הקובע ונכנסת לתוקף 171 ימים אחרי. מתי נעשתה הספירה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל היום הקובע לא השתנה, אז הספירה נעשתה ב-22 בפברואר. ב-23, כי נדמה לי ש-22 יצא שבת. היום הקובע לא השתנה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> האם ביום הקובע נעשתה הספירה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> הספירה נעשתה אז בפעם הראשונה, אבל - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> במרץ לא הייתה אמורה להיות שום ספירה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אמורה הייתה להיות בפברואר, 15 חודשים לאחר מכן. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הם סופרים מאוקטובר. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> החוק אומר, סעיף 15(ב), שהשר יקבע את מספר התושבים בכל אחד מהמועדים האלה, והיום הקובע, והוא יהיה בתוקף לתקופה של 15 חודשים שתחילתם 171 ימים. אין ספירה נוספת 15 חודשים אחרי היום הקובע. אין ספירה נוספת, הספירה היא ביום הקובע. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה נספר, ואז המועד הבא הוא 15 חודשים אחר כך. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כל המחלוקת היא מאיפה סופרים את ה-15 חודשים, אנחנו סופרים ממרץ, מהבחירות החדשות. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> את מדברת על המועד השני, לא על המועד הראשון. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. אנחנו סברנו שהוא בפברואר והשר קבע את מספר התושבים וזה פורסם וזה נשלח לכל ראשי הרשויות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה זה סברנו שהוא בפברואר? מתי היו הבחירות? אם את לוקחת את זה שהייתה דחייה של הבחירות בארבעה חודשים. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל המועד הקובע לא השתנה, החוק לדחיית הבחירות אמר מה שקרה לפני, נשאר, זאת אומרת שהמועד הקובע לא השתנה וכשהספירה אולי מהמועד הקובע אז הספירה לא משתנה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עכשיו אנחנו מדברים על המועד הראשון. אתם אומרים - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אנחנו מדברים על המועד השני. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הכוונה הראשון בחוק החדש. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> המועד הראשון היה במועד הקובע והוא היה במאי 2023, נכון? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זאת אומרת לטענתך המועד הזה נכנס לתוקף בנובמבר 2023. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ארבעה חודשים לפני סיום הקדנציה הקודמת. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם הודעתם לרשויות המקומיות על השינוי במספר הזה לעניין מספר - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה פורסם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל תני לו להשלים את המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לעניין מספר הסגנים וכו'. זאת אומרת שארבעה חודשים לפני הבחירות הם יכולים למנות עוד סגן למשל או דברים כאלה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> השאלה אם הם יכולים למנות עוד סגן היא שאלה יותר מורכבת מזה שקבעו. הרי יהיו עוד רשויות, זה יכול לקרות גם לרשויות אחרות. יש קושי ארבעה חודשים לפני בחירות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אמרת שזה החוק, נכון? זו פרשנות שלכם. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה הקושי? לא הבנתי. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> למשל לפי חוזר המנכ"ל אי אפשר למנות סגן בשכר אם אין אופק כהונה של 12 חודשים לפחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מסכלים את החוק, זה בניגוד לחוק. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לא מסכלים את החוק, שר הפנים קובע את התנאים בהם יכולת - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם אם את הולכת בשיטה הזאת אתם יכולים להודיע לעירייה, יש לכם - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> הודענו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, יש לכם זכות למנות, אבל בגלל הוראה וחוזר מנכ"ל תדחו את זה ליום אחרי הבחירות או ביום אחרי כינון הקואליציה החדשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רק מצביע על חוסר הסבירות של הפרשנות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ברור. גם בלי הוויכוח, אני חושב שהפרשנות הנכונה היא בלי כל קשר לבחירות כן או לא, אבל נגיד שכן, אתם המוציאים לפועל של הבית הזה, של השולחנות הללו שאנחנו יושבים כאן ומחוקקים ונותנים לכם לדבר בדיונים ואתם מציגים את עמדתכם ואם צריך הרבה מאוד שעות מול הייעוץ המשפטי ללטש את הדברים. לא יכול להיות שפס הייצור הזה נעצר אצלכם. אם יש בעיה, תרימו דגל, תבואו לדיונים, תביאו את זה להכרעות של, לא יודע של מי. אבל לא יכול לשבת ככה ו – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולא לענות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יותר גרוע מזה, זה גם לא לענות, גם לא לענות לראש העיר, גם לא להגיב לוועדה, גם לא להרים דגל וגם ליישם בסוף את הפרשנות שלכם על החקיקה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל אנחנו לא יישמנו את הפרשנות של חוק הדיור, עוד לפני שהחוק עבר כבר פרסמנו את ה – השר כבר קבע את מספר התושבים בפברואר. זאת אומרת שזה לא היה בכלל הפרשנות ולא יכולנו להרים דגל ולא היה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, אבל בינתיים ביני לביני עבר חוק. עבר חוק, גברתי. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> החוק לא שינה את המועדים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עבר חוק שהם היו שותפים לו, אם בששון או פחות בששון זה לא משנה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> החוק במפורש לא שינה את המועדים, זה נאמר כמה פעמים פה בדיון שהמועדים לא משתנים, רק איך סופרים את מספר התושבים בכל אחד מהמועדים. כשאנחנו הגענו לפה לדיון היינו כבר אחרי שפרסמנו ואף אחד לא פנה אלינו ולא אמר לנו: מה, למה פרסמתם? למרות שפרסמנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גברתי. כפי שאת יודעת, אנחנו דנו בהוראת המעבר בוועדה ואם סברתם שהמועד לא השתנה, פרשנות כמובן בלתי סבירה, הייתם צריכים להביא את זה לידיעת הוועדה. אנחנו לא עוקבים - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל אתם אמרתם שהמועדים לא משתנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני הייתי אמורה להבין שאתם מתכוונים לשנות את המועדים בזה שקבעתם שהמועד הראשון שיעבירו את זה זה ביוני? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. קודם כל, כפי שאת מבינה, המחוקק לא משחית את מילותיו לריק ולכן הוא קבע הוראת מעבר על חודש יוני. כשאתם הייתם פה בדיונים למה חשבתם שהוראת המעבר הזאת שהמחוקק קבע, למה היא נועדה? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> קודם כל אני לא זוכרת שהיה על זה דיון, על הוראת המעבר ושהיא נקבעה, מעבר לזה זה מה שנקבע, אבל נאמר כמה וכמה פעמים שהמועדים עצמם לא משתנים ואנחנו פרסמנו את הגזירה ומבחינתנו זה היה ידוע לכולם שפרסמנו כי שלחנו את זה לכל ראשי הרשויות, שלחנו את זה לכל המנכ"לים, שלחנו את זה לכל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חייב להעיר פה שלוש הערות. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה פורסם באתר משרד הפנים. זה לא משהו ששמרנו אצלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כפי שאת יודעת הכנסת לא עוקבת אחר פרסומי משרד הפנים ולכן הכנסת לא אמורה לדעת שאתם כך הבנתם או כך עשיתם. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל אנחנו ידענו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היה דיון בוועדה ואם סברתם שהוועדה עלולה להיקלע לכלל טעות חמורה מתוך הבנה לא נכונה של ההסדר - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אנחנו לא סברנו שאתם נקלעים לכלל טעות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה משמעות הוראת המעבר? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> שאת הפעם הראשונה מגישים בתוך 30 יום. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה שם בפעם הזאת? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> הסעיף חל על כל מיני דברים שהם זה, זה לא רק על מספר הסגנים. לא ישבנו וחשבנו על כל המועדים האם אחד מהם קורה או לא קורה, זאת האמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז זאת בעיה. זה דבר אחד. דבר שני, אם יש לכם פרשנות כזאת או אחרת של - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אתם יודעים שהולכת להיות כאן התנגשות מה חשבתם במשרד בייעוץ המשפטי שאתם הולכים לעשות? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אנחנו לא חשבנו שהולכת להיות התנגשות. זה באמת לא משהו שאנחנו חשבנו. מבחינתנו החוק נועד - - - << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אז עכשיו כשאת רואה את הנתונים אולי תחזרו בכם, תגידו בסדר, הבנו, טעות, קורה, בואו נראה איך מתקנים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> מרב, בואי נדבר לגופו של עניין. יש תאריך שהחוק מדבר בפירוש ש-171 - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> החוק לא מדבר על תאריכים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> הוא מדבר על ימים. החוק הראשון קובע 150 יום זה התאריך הקובע, אבל החוק שמר יעקב אשר תיקן קובע ביום הקובע כהגדרתו בסעיף 16 לחוק הבחירות והוא יהיה בתוקף לתקופה של 15 חודשים שתחילתה 171 ימים מהמועד האמור. מה זה 171 ימים מהמועד האמור? שזה מהבחירות בפועל, ה-21 ימים שקדנציה נכנסה לרשומות. מאיפה נולדו 21 הימים האלה? זה לא סתם. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל בסוף, וזה גם עלה בדיונים אז על החוק, אפשר להגיד שזה יהיה 21 יום מיום הבחירות ובחרו להשאיר את זה למועד הקובע. כשיש בחירות נוספות לרשות מקומית, בחירות חוזרות לראש הרשות, אז נגיד ה-171 האלה לא מסתדר יחד עם התחלת ה - - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אבל אז אנחנו הולכים לחוק דחיית הבחירות. אני רוצה להגיד משהו בשפת העם, כשהיו לנו בחירות באוקטובר ופרצה המלחמה אז זה היה שבוע אחרי שהגשנו את הרשימות לכנסת. בגלל שהמועד הזה היה חלוט ונגמר 45 ימים לפני הבחירות, שמו את כל הרשימות בכספת וכשנדחו הבחירות לא אמרו לנו שאנחנו יכולים לשנות את הרשימה, למה? כי המועד הזה היה וננעל. לכן כשנדחו את הבחירות בארבעה חודשים, כל אחד רצה להגיד תן לי לשנות, לא, לא, לא, המועד הזה הסתיים שבוע לפני המלחמה, הוא הסתיים בספטמבר 2023, שבועיים לפני המלחמה ולכן הוא בא אל קיצו. המועד הזה של תחנות המדידה, הוא אומר 171 יום, זה אומר 21 יום אחרי הבחירות בפועל, אבל הואיל והמועד הזה לא בא לסיומו לכן נזקקים לסעיף 2(ג) שכותב, כל תקופה שהחלה לפי הוראה בחיקוק ולא הסתיימה לפני יום תחילתו של חוק זה, כלומר בפברואר, מוארכת בזה עד סיומה לפי המועד החדש. זה אומר שהכול זז בארבעה חודשים, זו הפרשנות שצריך להגיד. זה שכל ישר. כמה בקשות יש לכם כרגע? יש הוראת מעבר, יש את הבקשה שלי, אתם עכשיו מתווכחים עם רשות שבונה ויוזמת, למה אתם ראש קשה? למה זה עכשיו להגיד שהאגו שלנו - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל, ראש העיר, גם אם היו יותר רשויות, זה לא רלוונטי. זה לא משנה אם זה אתה או 20 רשויות. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> יש תקופת מעבר שאתה אומר, בוא נפתור רגע את תקופת המעבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל זה לא השיקול שלהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש השלכות רוחב ויש זה, אבל פה אין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל גם אם יש השלכות רוחב, מה זה השלכות רוחב? הם ישבו פה בחקיקה וישבו פה גם משרד הפנים וישב פה יושב ראש ועדה שמכיר לפני ולפנים את כל התקנות והחקיקה והיה ראש רשות בעצמו ומכיר והוביל את התקנות ואת החקיקה ולכולם היה ברור למה נועדה הוראת המעבר ולמה התכוון המחוקק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לכולם היה ברור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לכן אני אומר שיש כאן שתי בעיות. אחת, אם לכם במשרד הפנים הייתה השגה או אי הבנה או שידעתם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אין השגה, הם אומרים: אנחנו מפרשים את זה כך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, איזה שהיא פרשנות שונה למה שהתכוון המחוקק. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> שוב אני אומרת, כשהגיעו הדיונים בוועדה זה היה כבר מעשה עשוי, זה לא משהו שאחרי הוועדה אנחנו עשינו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל גם את התשובה הזאת לא עניתם לאף אחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, ראש עיריית לוד פנה אליכם לדבריו במספר לא מבוטל של פניות ולא קיבל תשובה. זה גם מקפח את זכותו לגשת לערכאות, אם הייתם נותנים לו תשובה, וגם את התשובה שאת אמרת עכשיו, שאני שומע אותה פעם ראשונה, על המועד שכבר פרסמתם במרץ וכו' וכו', אני שומע אותה פעם ראשונה עכשיו. ראש העיר כנראה גם שומע אותה פעם ראשונה עכשיו, או אולי הוא שמע בהזדמנויות קודמות - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> הוא קיבל את ההודעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תשובה למכתב שלו, למה הוא לא קיבל תשובה? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> לא, רגע, אני רק אגיד, אני קיבלתי מספר תושבים, הם הוציאו טבלה של כל הרשויות בארץ עם מספר התושבים ולא באו ואמרו יש חוזר מנכ"ל, מי שרוצה - - - << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לעניין החוק - - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני כשראיתי מספר תושבים אני גיחכתי, אמרתי, בסדר אתם טועים, אבל מה זה רלוונטי? זה לא רלוונטי, ידעתי שאתם טועים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להציע הצעה ברשותכם? אני מבקש, אדוני היושב ראש, שזה יהיה גם בהחלטה שלנו. נגיד בוא ניקח את זה שיש הבדל בפרשנות של הדברים, אתם חושבים ככה, הייעוץ המשפטי של הוועדה, שאתם הרבה מאוד באינטראקציה לגבי חקיקה ולגבי דברים מהסוג הזה, חושב אחרת מכם. אין לנו ספק שבחקיקה יש גם מהות של חקיקה, למה היא נועדה, למה היא קמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תכלית החקיקה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תכלית החקיקה. אני לא רוצה להשתמש בדבריו של ברק, איך זה נקרא? פרשנות תכליתית. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> התכלית תבוא לידי ביטוי בעוד – כמה נשאר? כמה חודשים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זהו, את המילים האלה קשה לי לשמוע מפקידות בכירה ככל שתהיה, למה? אתם לא מנהלים את העיר, אתם הבית שאמור לדאוג שראש העיר ימלא את תפקידו כמו שצריך. הדבר הזה, שיש פרשנות שלכם, יש פרשנות של הייעוץ המשפטי של הוועדה שיש דברים שאין עליהם ויכוח, שהייתה דחייה של הבחירות. הרי שוב, כל החוקים האלה, אנחנו היינו כאן וחוקקנו את זה ולקחנו כל דבר ובדקנו תמיד כדי לראות שהדברים יחפפו אחד לשני ועשינו דברים שהגבילו מאוד את הרשויות מצד אחד, או את המתמודדים בחוק הבחירות ומצד שני עשינו דברים שנוכל – כי רצינו שהרשויות ימשיכו לתפקד כי היינו בתנאי מלחמה וכו'. אז יש ספק, בסוף זו החלטה של משרד הפנים ואין פה איזה שהוא משהו שהוא בטוח לא זה, משום שאם הוא היה בטוח לא היה ייעוץ משפטי מנוסה ואחר שבא ואומר שאנחנו חושבים אחרת. לכן אני חושב, אדוני היושב ראש, מה שצריך לצאת מהדיון הזה, זה החלטה ובקשה, אבל החלטה ובקשה ולא בקשה שתביא החלטה, שתשבו על המדוכה הזאת ותקבלו החלטה. ואני פונה מכאן למנכ"ל משרד הפנים, כרגע זה מה שיש לי לפנות, ולומר תסתכל על התכלית של העניין, עיר שמתמודדת עם מערכת ארגונית, שלא משנה כרגע אם זה סגנים או עובדים בכירים וכו', שהיא עיר בסטטוס מסוים והיא מתארגנת ועובדת ואנחנו רוצים שהיא תכין את עצמה להיות סטטוס אחר כי אנחנו יודעים שהרכבת כבר יצאה, כי ביום שראש עיר חותם על היתרי בנייה אין עיכובים, העיכובים במדינת ישראל הם לא אחרי שיצא היתר בנייה, מקודם. זה פשוט לחבל בתפקוד של ראש העיר ושל ראשי עיר אחרים, ואני לא אתפלא לשמוע שלא היו אולי רשויות אחרות שגם היו צריכים באיזה שהיא צורה, לא יודע, לפחות על שכר העובדים, שהרי זה ודאי שאין לכם בעיה היום לתקן. לכן אני אומר, בסוף יש החלטה מנהלית שבה יש ספק משפטי, בודקים אותו שוב, מקבלים את ההחלטה. זה לא איזה שהוא פסק דין עכשיו חלוט שצריך להביא יועצים משפטיים מחו"ל לעניין הזה. יכול להיות שהיה צריך בהוראות המעבר, אם הייתם מרימים דגל אדום עז, שרגע, אבל אנחנו כבר הוצאנו את הרשימה, איך זה יעבוד? זה אתם צריכים לצפות מראש בחקיקה. לא, גם זה לא קרה. אני אומר דבר אחד, התפקיד שלנו זה התפקיד שלכם, אנחנו צריכים לפקח עליכם שאתם עושים את זה ולא למצוא את הפינה למה אי אפשר, אלא לנסות למצוא את הפינה למה כן אפשר. אני אומר עוד פעם, אני תובע את זה מבחינתי כמחוקק, בגלל שהתייחסנו להוראות המעבר, היו פה דיונים, נכחתם בכל הדיונים, אמרתם את כל הטענות שלכם, לא היה משהו שבאתם ואמרתם: חברים, התנגשו פה התאריכים. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אני לא חושבת שהפרשנות שלנו סותרת משהו מכל מה שנקבע בחוקים, בטח לא בחוק של היצע הדיור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש כאן עוד מישהו שרוצה להתייחס? מישהו מהנוכחים כאן? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הייתי אומר לראש העיר, אני לא יודע אם מותר לי, ודאי מותר לי, יש לי חסינות, הייתי אומר לראש העיר ללכת לתביעה מול משרד הפנים בעניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל הוא לא יכול, אין לו תשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין לו עם מי. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אבל יש לנו תביעות של עובדים. אנחנו התחייבנו לעובדים. קראנו להם את החוק, קיבלנו אותם לעבודה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה, אדוני, הנקודה שאדוני מעלה. מה שגברתי התייחסה עד עכשיו זה לעניין סעיף 15 לחוק הבחירה הישירה. פנו אליכם בשני עניינים, גם בעניין הזה וגם בעניין שכר העובדים, כפי שהזכיר פה המנכ"ל. מה התשובה לגבי זה? יש מחלוקת שאפשר לעדכן את השכר? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> פנינו למשרד האוצר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה פנינו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד האוצר פה? הייתה נועה ויצאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מי זה פנינו? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> בשביל להגדיר נוהל קבוע בהתאם לחוק. אני מאוד מאוד מקווה שתוך כמה ימים תהיה לנו כבר תשובה לזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מתי הייתה הפנייה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> פנו אליהם עוד לפני הפנייה פה, ב-22 בדצמבר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החוק הוא מיוני וכבר עברו שני מועדים לפי החוק. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> ושלחנו את המכתב לפני חודשיים פלוס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, בלי קשר למכתב שלך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה קשור לאוצר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> איפה נועה? שם אני אומר, אם הם קיבלו את הפנייה. יכול להיות שיש איזה שהיא בעיה במייל של משרד הפנים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, קיבלו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה 22 בדצמבר, זה לפני שבוע. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני שואל למה משרד האוצר שחקן פה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> כל ההיבט של אישורי ועדכוני שכר בחוזים אישיים זה אנחנו פועלים מכוח של משרד האוצר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה לקח כל כך הרבה זמן? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אני לא יודע להגיד. כמו שאמרתי, היו אצלנו הרבה מאוד חילופי תפקידים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מה חילופי תפקידים? נו באמת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הגזבר אומר פה, קיבלתי עובדים לפי החוק החדש, עכשיו אני חשוף לתביעות. למה אתם לא עונים לו? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אני הבנתי שענו בעל פה שהנושא עדיין בבירור משפטי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ענו לך בעל פה, ראש העיר? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אף אחד לא ענה לי כלום. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אדוני, אני מתנהל מול המשרד. אני מנכ"ל העירייה אגב. אני צריך להסביר לך את הנקודה הזאת. מגיע אליי מהנדס למכרז, אני אומר לו: תקשיב, עבר החוק, כך וכך המכפלת, זה השכר שלך, שלום, תתחיל לעבוד. עובר שבוע, עוברים שבועיים, חודש, חודשיים, פעם אחת הוא אומר לי: הבטחת לי, זה לא קורה, שתיים, אני מפסיד כסף, בינתיים פונים אליי מנתיבי ישראל, פונים אליי מהרכבת, פונים אליי מכל הארגונים השמנים, מציעים לי שכר יותר טוב ואתה לא עומד בהבטחות שלך. מה אני עושה עם זה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> מה שאני הבנתי שענו בעל פה שזה נושא מורכב משפטית. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> מה זה בעל פה? לאיזה רשות פנו בעל פה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איזה תשובות אלה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> דקה. יש מורכבות לגבי העובדים? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> יש מורכבות לגבי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אתה אומר שאמרו שיש בעיה משפטית. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לגבי המענה לפנייה יש מורכבות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה המורכבות? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> כשכפר סבא עברה לפני שנה מ-99 ל-101, או רעננה, או מודיעין, עשיתם דיון על זה? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא היה צריך לקבוע נוהל חדש. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> איזה נוהל חדש? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לגבי הפקידות אין שום דבר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין שום נוהל, בסך הכול דבר אחד פשוט, מה שהייתם צריכים לעשות עוד שנה עושים את זה עכשיו. נורא פשוט. << אורח >> ציון הדר: << אורח >> יש במשרד הפנים מערכת שנקראת מערכת רות"ם והבקשות האלה מוגשות דרך מערכת רות"ם, הבעיה היא שהם חסמו את האפשרות לרשות להגיש בקשה בכלל. זה תהליך אוטומטי, זה לא צריך אישור של משרד האוצר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה זה חסום? << אורח >> ציון הדר: << אורח >> הוא חסום לנו. כי אתם בפרשנות שלכם החלטתם שזה לא 100,000 אז לא פתחתם את זה לאפשרות להגיש בקשה לעדכון שכר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל גם לפי הפרשנות שלכם זה 100,000. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> אני לא יודע על חסימה. << אורח >> ציון הדר: << אורח >> אז אני אומר לך שאנחנו לא מצליחים להזין את זה ברות"ם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שתי שאלות. האם משרד הפנים מתכחש לעובדה שלפי הנתונים יחד עם החוק העירייה הספציפית שאנחנו מדברים בה עברה כבר את ה-100,000? << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> לא, אין ויכוח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז למה הוא לא יכול להגיש? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אז לעניין הפקידותי תשחררו אותם. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> כמו שאמרתי, מה שהוא אומר פה על רות"ם, אני לא יודע שיש תקלה. << אורח >> ציון הדר: << אורח >> חסימה, לא תקלה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני אסביר. כשפותחים את המחשב במשרד הפנים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה לא משנה, אל תיכנס לזה. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני אסביר מה קרה. כשפותחים את המחשב במשרד הפנים הוא רואה 96,000, הוא לא מכיר שיש תוספת וירטואלית של תושבים שזה חוק. אנחנו 102,000 היום, המחשב לא יודע שאנחנו 102,000 היום. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> יש מקום לכתוב גם מעבר, אם יש שם איזה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תשלח מכתב, ראש העיר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא שלח. תשלח יונת דואר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק שהדברים יהיו ברורים, גב' אמיר, אין לכם קושי משפטי בנושא העובדים לפחות? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> לא שאני מכירה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. אז אתם יכולים לעשות את העדכונים הנדרשים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שלא יברח לך המהנדס לבת ים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה נורא נחמד, יצחק. מה זה אם אתה יכול בבקשה לעשות את תפקידכם? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אם ראש העיר פנה בשבעה מכתבים ולא קיבל תשובה והייתה פה חקיקה שלא מיושמת, אז כל מה שנותר לי הוא לבקש יפה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> להפעיל את הקסם האישי שלך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני מחייך ומתפלל. אני מדבר ברצינות, אם אין על זה השגות, בוודאי שהיום הדבר הזה צריך להתעדכן ולעשות את התיקונים. עכשיו, ראש העיר. בסוף הדיון. אנחנו עכשיו נגיע לסוף הדיון כי מיצינו את האירוע, אלא אם כן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה עוד מילה אחת להגיד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוודאי, אני אומר מבחינת המשרדים. יש כאן עוד מישהו מהנוכחים שרוצה להתייחס? גם לנושא הפקידותי וגם לנושא יישום החקיקה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> חשוב עוד נקודה לחדד, הנקודה שהתחלנו איתה למעשה, שאף רשות רישוי עד היום בשני מועדים, חוץ מעיריית לוד, לא הגישה את הנתונים שהיא חייבת להגיש למשרד הפנים ומשרד הפנים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ומשרד הפנים לא מבצע שום פעולה. << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> מצופה שהוא יפנה לרשויות הרישוי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה אינטרס שלכם דרך אגב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אגב דיברנו על זה בחקיקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה גם אינטרס שלכם לוודא שלרשויות יש את הכלים הנאותים לספק את השירות לאזרחי מדינת ישראל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא רק לוודא, להגיד להם: תשלחו את הנתונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר שזה אינטרס של המשרד שהרשות תתפקד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להציע ואני חוזר על ההצעה הקודמת שלי, אני חושב שהפנייה צריכה להיות למנכ"ל המשרד, שהוא מנכ"ל מצוין והמשרד עובד, כך אנחנו מקווים, כך אנחנו רואים בדברים אחרים, בשיתוף פעולה שהיה לנו כוועדה ולך יש היום כיושב ראש הוועדה, הוא שיתוף פעולה שצריך להיות טוב. יש פה עוול שנעשה ואני יכול לקבל שנעשה אולי בשוגג, אבל יש פה הרבה רשלנות גם בדרך, וסליחה שאני אומר את זה, אל תיקחו את זה אישית, אבל כדאי לקחת את זה קצת גם אישי. אני חושב שמה שאדוני צריך לבקש ולדרוש ממנכ"ל משרד הפנים, לקיים אצלו דיון בנושא הזה על שני החלקים. החלק השני צריך לבצע, אולי הדיון יתייתר לגבי הנושא של – אבל לגבי הנושא של הסגן, הם יגידו זה אוטוטו עוד שישה חודשים, למה? אני חושב שהבקשה והדרישה שלך ממנכ"ל משרד הפנים זה לקיים דיון אצלו עם הצוות המשפטי, ומבחינתי גם הבכיר ביותר, בנוכחות ובהזמנת הצוות המשפטי של הוועדה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו לא מתערבים בעבודת הממשלה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא בחלק ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לוודא שיש הבנה בכוונת המחוקק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לדון רק בעניין המשפטי. יכול להיות שיובנו הדברים בסופו של דבר והמנכ"ל יצטרך לקבל את ההחלטות שלו אחרי שהוא ישמע את כל הצדדים. אין פה צדדים, יש פה צד שאמור להיות משוקף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש חקיקה שצריך ליישם אותה, צריך לוודא שההבנה היא ברורה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי עשינו את העבודה של החקיקה בצורה משותפת. אני רק מבקש דבר אחד, לא לטאטא את הדבר הזה, הדבר הזה חייב לבוא להכרעה. יכריע בסוף המנכ"ל מה שיכריע, בסדר, אין לי יותר כלים לעניין הזה, אבל זה לא יכול להיגמר בזה שאנחנו חושבים ככה ושאנחנו חושבים אחרת בלי לנסות דווקא מצדכם לומר רגע, אולי צריך לחשוב עוד פעם, אולי כן יש פה פרשנות מוטעית לעניין הזה. כי בסוף העירייה נפגעת מזה והעירייה היא שלוחה שלכם לטובת האזרחים. כזה דבר לא יכול ככה להיטאטא מתחת לשולחן, אחרת בשביל מה אנחנו מחוקקים, בשביל מה אנחנו יושבים פה? ותדעו לכם שהחוק הזה הוא חוק שעוד ילמדו עליו בהיסטוריה החקיקתית, רק בגלל דבר אחד, איך אתה מכניס אינסנטיב לרשות להיות גדולה, לקחת הימור ולגדול עוד יותר. כמה ראשי רשויות תוקעים תוכניות בנייה כי הם לא יודעים מה יקרה להם? זה לא מעניין אתכם? זה הלחם והחמאה שלכם. לכן גם משרד הפנים תמך בסוף בחקיקה הזאת. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> והאוצר גם תמך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> והאוצר תמך בזה. יש עניינים שצריך לברר, אני מבקש שזה יבורר ברמה הגבוהה ביותר של הדרג הניהולי של המשרד בשבוע הקרוב וילובן משפטית בלבד, לא מנהלית, מול הצוות המשפטי שלנו. אני חושב, אדוני היושב ראש, שזאת צריכה להיות הדרישה שלך כיושב ראש ועדת הפנים, ואם לא יעשו את זה, אתה צריך לשקול מה עושים. יש שפה שכולנו מבינים פה והיא גם חוקית. אנחנו יושבים פה ומשרתים גם את הדברים שהמשרד צריך בשביל לתפקד, אנחנו גם צריכים שהוא ישרת את האנשים ואת הרשויות שעליהם הוא מופקד. << אורח >> מאיר דויטש: << אורח >> להתייחס לגבי מה שאמרת לגבי הפנייה שלנו לרשויות. בחוק, כשאני ישבתי פה, נאמר מפורשות שלא ישתנה התהליך של עדכון הדרגה כמו שהיה קודם, פשוט הנתונים עליהם זה מתבסס. עד היום מה שקורה, כשהתעדכנה דרגת הרשות שלה, הרשות פונה אלינו, אנחנו בודקים, יש עוד דברים שאנחנו לוקחים בחשבון, לא רק מספר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא אמרנו שאתה צריך לעשות את הפנייה הראשונה. הוא אמר שאתם צריכים להודיע לרשויות ולהגיד להם שעבר חוק חדש - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש חקיקה חדשה, תשלחו עדכונים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מבקשים להבהיר את הדברים – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהתאם לחוק החדש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבהרה לראשי הרשויות. << אורח >> אהרון אטיאס: << אורח >> אם החוק היה הפוך, שהם מורידים, הם מה זה היו פונים, היו תופסים אותנו מהאוזניים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ראש העיר, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אני רוצה לומר שאני שקלתי לשלם לפי החוק, להגיד: שלום, עובדים, 100,000, עברנו, בשעה טובה, יש לי סגן נוסף, אבל אז הגזבר והיועץ המשפטי אמרו שאני חשוף לחיוב אישי. אם הייתי משלם לפי החוק היו מיד מגיבים לי על האקט שלי, אבל בשב ואל תעשה זה כביכול נוח, כי שב ואל תעשה. שוכחים שיש פה התחייבויות, שוכחים שיש פה אנשים מאחורי הדברים האלה. אני לא מקבל את זה שמשרד ממשלתי, ואני פונה פה גם למנכ"ל המשרד, לבוא ולהכריע, אני שישה חודשים פה, מה, הזמן שלי לא יקר? כמה שיחות אני פונה פה? כמה מכתבים? אני מרגיש ממש לא נוח עם ההתנהלות הזאת. אני ממש מבקש לסיים, אני מבקש לקבוע עוד דיון טנטטיבי פה בוועדה עוד חודש, לראות שבחודש הזה הסוגיה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> למה חודש? תוך שבוע אנחנו נבקש תשובות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לקבל תשובה מהמנכ"ל, נקודה. שייקח אחריות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בחודש הזה המהנדס שלך יברח לך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שייקח אחריות. הוא יודע להתייעץ עם הייעוץ המשפטי, הוא צריך לקבל החלטה. הייעוץ המשפטי אומר את דעתו, זה בסדר, אבל בסוף החלטה צריכה להיות מה שנקרא אישור מנכ"ל. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> שכחו לציין פה מה שלי אמרו, אמרו שהסוגיה הועברה לגיל לימון. מה קרה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> גיל לימון עסוק בחוק הגיוס. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> כיוון שעמדתנו המשפטית הייתה שונה מהעמדה המשפטית שאתם הצגתם אנחנו פנינו לייעוץ המשפטי לממשלה כי זה מה שקורה כשיש מחלוקת עם רשות מקומית. זה לא היה לפנות לגיל לימון - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מתי פניתם אליהם? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> באוגוסט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועדיין לא קיבלתם תשובה? << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> שלום, אני נציגת משרד המשפטים. הנושא הועבר אלינו וגיל לימון טרם הכריע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מבינים שמדובר פה על הכרעות שקשורות לחודשים. לאיזה חודש אנחנו מדברים? האם אנחנו מדברים על חודש יוני או על חודש מאי? << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> פברואר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי החלטה משמעה החלטה. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> למעשה התקבלה החלטה כבר במשרד הפנים ופורסמו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל היא אמרה שהם שלחו לכם בגלל שיש מחלוקת בעניין הזה. לא מבחינכם, שיש מחלוקת – << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם רשות מקומית. והסמכות או הנוהל שמקבלים לגבי הכרעה במחלוקת בפרשנות חקיקה בין רשות מקומית למשרד הפנים היא בידי הייעוץ המשפטי לממשלה. אי החלטה משמעה החלטה ולכן אנחנו מבקשים שגם אתם תכריעו בעניין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בתוך שבוע ימים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם תוך שבוע. זה לא משהו שיכול להתמשך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ואם גיל יפתור את זה מצוין, זה הכי טוב. ואם לא, יגיד את חוות הדעת שלו. שוב, אני רוצה בסוף החלטה של משרד הפנים, של המנכ"ל, שכותב: בדקנו, עשינו, שמענו, ראינו. בדקנו, ישבנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, הבנו את הדברים והכול, החלטנו. בסדר, שיעמוד מאחורי זה, שלא ישלחו אותי לטייל בין יועצים משפטיים, שאני מאוד מכבד אגב. תשאלי גם את גיל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם את גיל אתה מחבב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא אמרתי מחבב, אמרתי מכבד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי, רציתי להבהיר לפרוטוקול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכבד ותוקף כשצריך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חביב אדם שנברא בצלם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו אומרים כל הזמן שצריך לתת לרשויות להתרומם לבד, לא מדובר ברשות כושלת, לא מדובר ברשות שהיא בתוכנית הבראה, מדובר ברשות מאוד רגישה מבחינת יחסי תושבים ומגזרים שונים כאלה ואחרים. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> מבחינתנו עשינו את הדברים עוד לפני בכלל כל ה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משרד המשפטים, מתי הועברה הפנייה אליכם? << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> היא אמרה באוגוסט. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> כבר במרץ זה פורסם לכולם. הניסיון הזה להגיד שאנחנו מנסים לפגוע במישהו - - - << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> אבל ישבתם פה במאי, ישבתם פה חודשיים אחרי, למה לא אמרתם: רגע, חבר'ה, אתם בדיליי? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> מבחינתנו זה היה ברור שזה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שמה? שאנחנו מחוקקים אות מתה לעוד שנה? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, חברים, אני חושב שהנושא מוצה. משרד המשפטים, מתי הועברה הפנייה אליכם? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> באוגוסט. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> לא ידועים לי הפרטים, אני מבינה ממשרד הפנים שכן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זה לא ידועים לך הפרטים? << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> כן, אנחנו פנינו באוגוסט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שההמלצות פה של הוועדה זה שמדי פעם המשרדים, תדברו ביניכם. << אורח >> הדר ביינארט: << אורח >> לא, בסדר, אני מבינה. הם פנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אדוני היועץ המשפטי, אתה רוצה להציע את הצעתך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני חושב שההחלטה שלכם לאמץ את הצעתו של חבר הכנסת אשר לגבי סיכום הדיון נראית לי בסדר גמור. מעבר לכך הייתי רק רוצה לומר שאת החוק שעבר כאן היה צריך לפרש בפרשנות תכליתית שנותנת משמעות למה שחברי הכנסת התכוונו אליו. גם אם מבחינה לשונית אולי אפשר להבין אחרת, יש פה גם תכלית והפרשנות שניתנה על ידי משרד הפנים מרוקנת מתוכן כמעט את הוראת המעבר. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> אבל זה לא פרשנות של החוק הזה. שוב, כי במרץ - - - << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> הפרשנות שלכם היא פרשנות לחוק דחיית מועד הבחירות, זאת המחלוקת. גם שם כוונת המחוקק, לטעמנו, הייתה שהמועד הזה של סעיף 15(ב) יתחיל 21 ימים אחרי מועד הבחירות הנדחות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ולכן אנחנו מבקשים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דורשים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אנחנו רק מבקשים, הוועדה יכולה לדרוש. אנחנו מבקשים שהייעוץ המשפטי לממשלה יביא בחשבון את העובדה שכוונת המחוקק הייתה, כפי שהבהירו כאן חברי הכנסת, להחיל את ההסדר הזה שמתחיל להימנות ממועד הבחירות הנדחה ולא ממועד הבחירות המקורי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים לסכם את הדיון. בשונה ממה שהתחלתי ואמרתי שאני מבקש, אז פה אנחנו כבר עוברים לדרישות. בנושא של הפקידות אין מחלוקת, אין ויכוח, גם לפרוטוקול נאמר על ידי משרד הפנים לגבי עדכון מספר התושבים וההשלכות שנגזרות מכך ולכן ממש בסוף הדיון בבקשה, גם משרד הפנים וגם ראש העיר, עם המנכ"ל והגזבר, תשבו פה אפילו בחדר הוועדה, תעשו את השלמת הפערים, התוכנה ואת העדכון ואת ההשלכות של זה על הפקידות, כי זה דבר שהוא חשוב לכם להמשך ההתנהלות וניהול תקין של העירייה שלכם והשירות שאתם מעניקים לתושבים. וכיף לראות רשות שבאה לפה וצומחת ומגייסת תושבים וחוצה את הרף של 100,000. זה דבר שהוא משמעותי, זאת גם עיר שמתמודדת עם לא מעט עניינים וקשיים ולצלוח ככה את ה-100,000 זה דבר שהיה צריך להיות משהו שמשרד הפנים מרים על נס ודוחף, לא מגיע חזרה לכאן אחרי חקיקה לדיוני ועדה על ויכוח על עדכון פרשנות למה שהתכוון המחוקק. לנושא של החקיקה עצמה, כפי שציין היושב ראש הקודם, חבר הכנסת אשר, אני חושב שהדברים שלו היו ברורים, וגם הדברים של הייעוץ המשפטי של הוועדה היו מאוד מאוד ברורים לגבי כוונת המחוקק ומה נאמר כאן ולשם מה תוקנה החקיקה, לכן אני מבקש ליישם את זה. אם יש לכם השגה או הבנה אחרת למועד, אז כפי שנאמר, בשבוע הבא עד סוף השבוע תמצאו את הזמן, אני יודע שאתם עובדים טוב, גם הייעוץ המשפטי שלכם, גם הייעוץ המשפטי של הוועדה, לשבת ביניכם ללבן את הסוגיה הזו ולהגיע לקראת סוף השבוע הבא לוועדה עם החלטה של מנכ"ל משרד הפנים, בהיעדר השר, מה ההחלטה של משרד הפנים בנושא הזה. אני מבקש גם ממשרד המשפטים, ככל שגיל עסוק, הדבר הזה לא סובל דיחוי. הפנייה הועברה אליכם כבר באוגוסט, כפי שנאמר, ולכן עד סוף השבוע הבא תתקבל ההחלטה, וככל שלא תתקבל החלטה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מציע שתשריין דיון קטן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יהיה. ביום רביעי אנחנו נפתח את הבוקר עם עדכון של משרד המשפטים ושל משרד הפנים וכמובן ראש העיר, ככל שיהיו לך שאלות נוספות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני אגיד לך למה חשוב שזה יהיה מהר, אני אגיד לך בשקט כי אנחנו בארבע עיניים, אם זה מה שיקרה וזה ייתקע, יש לי גם את הכבוד המקצועי שלך, לא רק לפקידים יש, גם אנחנו כמחוקקים צריכים לשמור על הכבוד שלנו וזה כולנו ביחד, אם זה יהיה בצורה הזאת אני אלך על הצעת חוק פרטית, אבל היא תבוא עם בדיקות שלי, עם בקשות שלי לבדוק איך מתנהל המשרד. בגלל שגם אם יש בעיה משפטית בפרשנות אפשר לשבת ולחשוב ולענות לקליינט, לא לייבש אותו שהוא צריך לגרום לכך שתתכנס הוועדה לעניין הזה. לכן למצות את העניין הזה עד תום, אם לא, אנחנו נעשה את זה בדרך שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני חושב שאפשר לזמן אולי כבר ליום שני דיון בנושא פיקוח על משרד הפנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הדיווח שבגלל שאין מנכ"ל ואין שר אז המשרד לא מתפקד זה מדאיג. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה דבר שהוא מדאיג מאוד. אבל אנחנו סומכים על הדרג המקצועי במשרד הפנים שליום רביעי הבא אנחנו נקבל תשובות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני באמת אומר, מערכת היחסים שלנו, גם כשהייתי יושב ראש, היא טובה. אבל כזה דבר? אתם יודעים, זו חקיקה שנעשתה, שהוקדשו לה שעות, השעות שלנו הן גם שעות, אנחנו לא מקבלים שעות נוספות, כמו שאתם יודעים, אנחנו מקבלים על מה שאנחנו עושים. יש כאלה שמקבלים על מה שהם לא עושים, אז לפחות תכבדו את הדבר הזה ותסתכלו על המהות ועל מה שהיה צריך לעשות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יתרה מכך, אני גם מבקש שתעשו בדיקה אצלכם, כי כשמגיע לכאן ראש רשות והוא אומר שהוא פונה ופונה ואין התייחסות, זה דבר שלא מקובל, בוודאי לא ממשרד שהוא הממונה הישיר שלו, כפי שראש העיר בעצמו הגדיר ולא רק הוא, אתם הבוסים שלו הישירים. אם אנחנו שומעים תלונה כזו מראש רשות, שהמשרד לא מגיב, זה דבר שהוא חמור מאוד ואני חושב שזה לא היה צריך בכלל להתקיים. זה לא רק הוא, השלכות הרוחב הן עוד יותר מחמירות. מילא היינו מדברים פה רק על רשות אחת שיש שם בעיה של עדכון, אם אנחנו מדברים פה על פרשנות רחבה ועל השלכות רוחב אז קל וחומר, אנחנו בכלל צריכים להיות מודאגים. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> קודם כל תודה רבה על הדיון. אני רוצה להגיד להם, הם החליטו שהקדנציה לעניין הרוטציה נספרת ממרץ והיא 56 חודשים ולכן מחציתה 28 ולכן התחלופה תהיה ביולי, אבל אם הראש הפרשני שלהם אומר לא, הקדנציה התחילה באוקטובר וארבעה חודשים מתו, זה אומר שאמצע הקדנציה היא במאי, זה אומר שהסגן הראשון צריך לצאת במאי ולא ביולי, יש פה דרמה ארצית. בחוזר מנכ"ל הם החליטו כבר שהקדנציה התחילה במרץ. אז אם החלטתם כבר, תיצמדו לאותו קו שהיא באמת התחילה במרץ ולא באוקטובר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה ההיגיון בהחלטה. << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> זה הוראות חוק שונות. << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >> זה לא משנה. יכולתם לקבוע אגב שהקדנציה אכן התחילה באוקטובר, רק היו ארבעה חודשים שמתו להם באוויר. לא עשיתם את זה, ובצדק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, אדוני ראש העיר, אני חושב שמיצינו את המסקנות, הן היו ברורות. אני מבקש ביום רביעי הבא להגיש לשולחן הוועדה את התשובות, גם משרד הפנים וגם משרד המשפטים. ישיבה זו נעולה, סוף שבוע טוב לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:23. << סיום >>