פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 269 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר-היום: הבטחת צרכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי 2025. נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר מיקי לוי מוזמנים: צחי סעד – מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה אריאל סוארי – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה ד"ר האלה אבו חלה – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה רחל קטן – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה יוסף הירש – גמלאי, משרד מבקר המדינה שי זגדון – ראש אגף חירום, משרד החקלאות וביטחון המזון רונן באום – מנהל תחום היערכות לחירום, משרד הכלכלה והתעשייה גיל ארז – מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה מיכל פינק – מנהלת מערך אסטרטגיה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי – מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות ד"ר נעמי פליס איסקוב – מנהלת מחלקת מחקר, משרד הבריאות רביב מלאכי – מנהל אגף בכיר כ"א לשעת חירום, משרד העבודה ויקטור וייס – רמ״ח מדיניות אקלים, המל"ל יוסי שפירא – סגן בכיר לר׳ רח״ל, רשות החירום הלאומית בילי פרנקל – ראש תחום תוכן, משרד הביטחון אוראל פיין – רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר עופר טלקר – ממונה שע"ח, רשות הספנות והנמלים אסף בדיחי – כלכלן, חברת נמלי ישראל ליאור לוי – יו"ר איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל אביב חצבני – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל אוהד חיל – איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל אליסה אברמוביץ – שדלנית, התאחדות התעשיינים בישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל עדה בר קמה – בעלים, מפעל סולבר למוצרי חלבון אלעד סרור – משנה למנכ״ל, מפעל סולבר למוצרי חלבון עזרא בכר – מ"מ מנכ"ל, מועצת הצמחים איציק שניידר – מנכ"ל, מועצת החלב אלי ג'ורנו – סמנכ"ל, מועצת החלב לירון תמיר – כלכלן ראשי, מועצת החלב גלית כהן – חוקרת אורחת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי-INSS מוריה מיכאלי – מנהלת הסכת, תנועת רגבים פרץ שורק – רפתן, התאחדות יצרני החלב בישראל השתתפו (באמצעים מקוונים): דן מנחם – מנהל ביקורת באגף ח', משרד מבקר המדינה נתן שטיבלמן – סגן מנהל אגף ח', משרד מבקר המדינה דוד בר – מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה מאיה שגיא – הממונה על מענה לגופי ביקורת חיצוניים, צה"ל עומר גייטס – ע' יועמ״ש פקע״ר, צה"ל מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: יעל שגב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום, דוח שנתי 2025 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב, היום יום שלישי 6 בינואר 2026, י"ז בטבת תשפ"ה. ורני איש הדרום, לוחם היס"מ האמיץ, עדיין לא חזר הביתה – חלל. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: הבטחת צרכי המזון של ישראל בחירום, דוח שנתי של מבקר המדינה מ 2025. המבקר בדק ב-2024, את ההיערכות ואת המוכנות של גופי הממשלה השונים להבטחת אספקת מזון בחירום. הבטחת אספקת מזון נכונה לשגרה, וכמובן קריטית בעתות חירום. קיימים מספר גורמים שיכולים לשמר אספקה בזמן חירום: שמירת מלאים של מזון, על מנת לספק רציפות באספקתו; הבטחת יכולת יבוא; ייצור ושינוע תוצרת חקלאית מקומית וייצור מקומי. כמו כן, יש לשמר את הרציפות התפקודית של כל שרשרת האספקה. עם פרוץ המלחמה, הוועדה הזו קיימה דיון בנושא מצב מלאי החירום של המזון בישראל על בסיס דוח ישן מ-2015, בנושא היערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום. אירועי המלחמה האחרונה והימצאותו של המשק הישראלי במצב חירום מתמשך, פגעו קשות בענף החקלאות. בנושא הזה, האסם הגדול ביותר של מדינת ישראל נמצא בעוטף. מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה נוצרה מצוקה של חיטה בכל רחבי העולם, בשל היותה של אוקראינה ספקית החיטה המרכזית למדינות בעולם. 90% מהגרעינים של ישראל מקורם ביבוא, ואין לנו יכולת ייצור עצמית ממשית. אפילו ראיתי מספרים יותר גבוהים מ-90%, זאת צרה מספיק גדולה. לעובדה זו יש להוסיף כי לא מדובר רק בחיטת מאכל לבני אדם, אלא גם במספוא ובמזון לפרות ולתרנגולות והם קריטיים לעניין מלאי המזון. בדיון עלו מספר סוגיות, כגון: השלמת פערים. האם המלאי שנקבע בשנות ה-60, כאשר האוכלוסייה מנתה 20% ממה שאנחנו היום, רלוונטי להיום ולא צריך להגדיל אותו? ואם כן הוגדל, כיצד? אגב, שאלה שצצה פתאום – האם אנחנו לוקחים אחריות, צריכים לקחת אחריות או בפועל לוקחים אחריות על כל החיים ממערב לירדן, שהם לא רק 10 מיליון ישראלים? מי מחזיק במלאי החירום ובאילו תנאים הוא מוחזק? איך נראית ההיערכות מבחינת פריקת הגרעינים בזמן חירום? מאחר ואנחנו מייבאים, קיימת בעתות חירום בעיה ביטחונית של אוניות וכולי. וכמובן, סוגיית המעבר בבאב אל מנדב. מאז הדיון האחרון, משרד מבקר המדינה החל בביקורת אשר נעשתה תוך כדי המלחמה. דוח זה הוגש לכנסת ב-2025, ואני מודה על כך. האחריות על תיאום אספקת מוצרי המזון לסוגיו בשעת חירום נחלקת בין גופים ממשלתיים שונים. אלו גם חלק מנושאי הביקורת, התיאום וקביעת ההיררכיה הנכונה. המרכזית שבהם רח"ל שבמשרד הביטחון, אשר מזה זמן רב ובלא מעט תחומים התבררה כחסרת יכולת לאכוף את סמכויותיה. יש אנשים רציניים, אבל היכולת לא קיימת. זה מוכר לי היטב מזמן היותי סגן שר. וזאת למרות היותה גוף מטה מתכלל לטיפול העורף במצבי חירום, כידוע. גופים אחראיים נוספים הם משרד הבריאות, אשר אחראי על קביעת המינון והאיכות של המזון החיוני; הרשות העליונה למזון במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד החקלאות וביטחון המזון. משרד הכלכלה איתנו פה? << אורח >> רונן באום: << אורח >> אני פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום. יופי, תודה. הביקורת האחרונה מתייחסת למספר נקודות קריטיות לנושא, וביניהן: ביזור האחריות הממשלתית על ביטחון המזון. הייתי אומר שביזור זה בסדר, אבל שולחן מרכזי ויצירת ההיררכיה הברורה בוודאי בזמן חירום; היעדר אסטרטגיה לביטחון מזון; מחסור במוצרים חיוניים המוחזקים במלאי החירום, ואולי גם, איכותם; גיבוש צרכי המזון של האוכלוסייה; פריסה גיאוגרפית מוגבלת של מוצרים חיוניים שמאוכסנים במחסני החירום; פיקוח על מלאי החיטה ומפגעים – הזכרנו; מחסור במספוא. בנוסף, נבדקו פערים בהבטחת יבוא מוצרי מזון וחומרי גלם. למשל, פנייה של חברת סולבר לוועדה, שהתריעה שמשרד החקלאות הודיע לאחרונה על ביטול מכרז להחזקת מלאי חירום של שמנים למספוא. השאלה, מה יהיה בסופנו בזמן חירום. צחי סעד ואנשי המבקר יציגו בקצרה. מכיוון שכולנו קיבלנו את הדוח המלא, נכון? << אורח >> צחי סעד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש מכל אחד מהנוכחים, מנציגי המשרדים, להתייחס לסוגיות שמופנות אליהם בהמלצות. אם יש דברים שלא מוסכמים בעובדות, זה אפשרי. כרגיל, אני מבקש לעסוק בהמלצות ובאופן הטיפול בהן. תודה. צחי, בבקשה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> בוקר טוב, תודה. כאמור, אנחנו עוסקים בהבטחת צורכי המזון בחירום בישראל. זה דוח שפורסם באוקטובר האחרון, ואני מברך על הדיון הזריז והמהיר. הדוח עוסק בשלושת מקורות המזון לחירום בישראל: המלאים הלאומיים שהמדינה מחזיקה כדי להבטיח את יכולת היבוא, גם בשעת חירום. וכמובן הייצור העצמי של מזון ושל תוצרת חקלאית, גם בשעת חירום. תכף נציג את הליקויים בשלושת התחומים האלו. אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות מרכזיות: 1. כפי שהזכרת, הגורם המתכלל לטיפול בנושא המזון, לא מוסדר. ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת, שאמונה על הנושא ובעלת סמכויות להבטיח את היערכותו של התחום הזה. למעשה, כל משרד שעוסק בתחום המזון מנהל באופן עצמאי את ההיערכות שלו לחירום. לעיתים, גם ללא תיאום עם גורמים אחרים. אנחנו ערים לכך שמשרד החקלאות ניסה לפעול בעניין וגם שינה את השם שלו. נשמח מאוד לשמוע על הפעולות בתחום והאם הן באמת אפקטיביות לקידום הנושא. 2. אסטרטגיה לביטחון מזון. בניגוד למקובל בהרבה מדינות בעולם, מדינת ישראל טרם השלימה ובנתה אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא ביטחון המזון. אנחנו מצביעים על זה כליקוי משמעותי שמקשה על טיפול הוליסטי ולאומי בתחום. 3. הנושא השלישי שרציתי להתייחס אליו בדברי הפתיחה הוא היחלשות ענף החקלאות. הענף הזה נמצא במגמת היחלשות מאז תחילת העשור הקודם. למרות גידול האוכלוסייה וגידול בביקוש לתוצרי החקלאות, תוצרי החקלאות לא גדלים בצורה מתאימה, יש ירידה בפריון, ויש גידול ביבוא של תוצרת חקלאית טרייה. למעשה, ההיחלשות של ענף המזון פוגעת בביטחון המזון של מדינת ישראל ומגדילה את התלות ביבוא, בשגרה וכמובן גם בחירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שמכניס אותנו למעגל מרושע של הקטנת הפריון והגדלת היבוא. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> כן, כן. אנחנו בחנו את נושא התמיכות בענף החקלאות, והצבענו על זה שלמרות שמשנת 2008, היקף התמיכות בחקלאות גדל ושיעור התמיכות העקיפות גדל, ואילו היקף התמיכות הישירות בתקופה זו נותר נמוך ביחס לרמה הממוצעת בשנים שלפני 2008. למעשה, הצעדים שננקטו בממשלה מאז מרץ 2022, והמעבר לצמצום התמיכות העקיפות בענף החקלאות, לא לוו בהגדלה של התמיכות הישירות, אשר עשויות להגדיל את כדאיות הייצור המקומי, לשפר את יעילות ענף החקלאות המקומית ולהגביר את כושר התחרותיות של ענף זה מול היבוא. בכך, הצעדים שננקטו הובילו לתוצאה הפוכה מהמיוחל, כפי שבא לידי ביטוי בהאצת מגמת הירידה בייצור המקומי של החקלאות בשנתיים האחרונות והעלייה ביבוא. בסופו של דבר ועל אף הגברת היבוא, מחירי התוצרת החקלאית לא ירדו. אנחנו מתייחסים לזה בהקשר להיערכות לחירום. << קריאה >> אוראל פיין: << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> אורי דורמן: << קריאה >> לא נעים לך לשמוע. אלו העובדות, זאת המציאות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> תן לו לסיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, אתה לא להקת המעודדות של המבקר. << קריאה >> אורי דורמן: << קריאה >> עוד לא, וגם אין לי כוונה כזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, הייתי רגע מלשאול אותך אם אתה מסכים עם העובדות. אם לא - - - << קריאה >> אוראל פיין: << קריאה >> זה פשוט לא – טוב, זה המבקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מבחינת התהליך, אתם העברתם את הדוח לאוצר? << אורח >> צחי סעד: << אורח >> לאוצר? בוודאי שהעברנו, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, אני מזכיר לסדר. המבקר, כמו שהוא עושה עם כל המבוקרים, מעביר את הדוח, וכנראה שיותר מפעם אחת אם יש הערות. יכול להיות, שחוסר שביעות הרצון שלך נובע מכך שלא הייתה תגובה בזמן הנכון, ברגע הנכון. פה כמובן יהיה הרגע הנכון להתייחס. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> ברשותך, אני אסיים את ההצגה. אני אגיד שקיבלנו כמובן תגובות והתייחסנו. מה שהצגתי פה אלו נתונים. לגבי ההמלצות על שלוש הנקודות שהזכרתי. כמובן שההמלצה היא לקיים גוף מתכלל שיוכל לרכז את העבודה המדינתית בתחום הזה, הכנת תוכנית אסטרטגית. ובהקשר החקלאות, להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות. לשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי שעליו נשען ביטחון המזון של מדינת ישראל ושל עוד תועלות רבות בשמירה על קרקעות במדינה ובהגנה על גבולותיה, לצד תועלות נופיות, סביבתיות ואחרות. בהתאמה, לקבוע אסטרטגיה שתביא להשגת יעד זה. ברשותך, אני אבקש מד"ר האלה אבו חלה להציג בקצרה את עיקרי הליקויים בשלושת התחומים שהדוח עסק בהם, בבקשה. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את ערכת את הדוח הזה? << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> כן, בין היתר, עם החברים שיושבים כאן. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> ברשותך, אני אציג את מר אריאל סוארי מנהל האגף שהכין את הדוח, רואת חשבון רחל קטן וד"ר האלה אבו חלה. זה הצוות שהכין את הדוח. ברשותך, נפנה להצגה. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> (מלווה את דבריה במצגת) מזון הוא למעשה מוצר קיומי שהחיסרון שלו אצל הצרכן הסופי, ולו לפרק זמן קצר מאוד, יכול להסב לנו נזק פיזי או בריאותי ונפשי בלתי הפיך. ולכן, חשוב לשמור על אספקה רציפה של מזון, בשגרה וכמובן גם בחירום. כמו שנאמר פה, מזון יכול להגיע משלושה מקורות: ממחסני חירום, מיבוא או מתוצרת מקומית, הן תוצרת חקלאית טרייה והן תוצרת תעשייתית. בביקורת בדקנו את היערכות והמוכנות שלגופי הממשלה לאספקת המזון מכל אחד משלושת המקורות האלו. הגופים המרכזיים שהיו בביקורת הם: משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד הבריאות, משרד העבודה, רח"ל וגופים נוספים כמו שאתם רואים כאן. הביקורת נערכה בין ינואר לאוקטובר 2024. בביקורת נבדקו מספר נושאים: בדקנו את האסטרטגיה לביטחון המזון, בדקנו את ניהול המלאי במחסני החירום, את הבטחת היבוא של מוצרי מזון וחומרי גלם וגם את ההבטחה של התוצרת החקלאית והתעשייתית. נתוני מפתח: 16%, זה היה שיעור הגידול באספקת המזון שהיה מבוסס על יבוא בין 2021-2011, לעומת גידול של 1.5% בלבד בייצור המקומי. 1.3%-, היה שיעור השינוי השנתי הממוצע בפריון ענף החקלאות בין אותן שנים. זה היה השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD, שצמחו בקצב חיובי של 1.1%. בשנת 2022, 93% מהדגנים שלנו היו מיובאים. ישראל דורגה במקום ה-149 מבין 169 מדינות מבחינת יחס תלות ביבוא דגנים בשנת 2020. היה לנו מחסור בשלושה מוצרים חיוניים בתקופת הביקורת, שלושה מוצרים שהיו באחריות משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יכולה לציין אותם? למי שלא קרא. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> זה מידע שהוא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מסווג? << אורח >> צחי סעד: << אורח >> זה סודי. פשוט לא כתבנו את השמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבין, כן. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> אפשר להגיד שיש מחסור, אי-אפשר להגיד באיזה מוצרים. << אורח >> רונן באום: << אורח >> אני אתייחס לזה בהמשך, ברשותכם. תודה. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> 23% מהמפעלים החיוניים שנבדקו בתחום המזון, לא היו מוכנים או היו מוכנים באופן חלקי בלבד בתחום כוח האדם. ב-12% מהמפעלים לא היה מיגון תיקני כנדרש. 50%-100% היה הפער שבין המרכיבים הנדרשים במספוא לעומת מה שנדרש בתרחיש הייחוס. הפער הזה גדל לאחר הגדלת התרחיש ל-300%. נעבור אל הליקויים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה זה חוסר ב-300%? יש רבע ממה שצריך? << אורח >> רונן באום: << אורח >> זה מדויק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, טוב. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> אסטרטגיה – כמו שאמרנו, אין לנו גוף מתכלל שאחראי על כל נושא ההיערכות לחירום בתחום המזון. הסמכויות מבוזרות בין מספר גופים וכל אחד מהם פועל בתחום שעליו הוא אחראי. לעיתים, בלי שיש ביניהם תיאום. לכן אנחנו ממליצים למל"ל לערוך ביחד עם רח"ל עבודת מטה שתבחן למנות איזשהו גוף שיהיה אחראי על כל הנושא הזה. כמו שצחי ציין, אנחנו ערים לזה שמשרד החקלאות שינה את השם שלו, הקים מינהל מזון – נשמח לשמוע פירוט על זה. התוכנית האסטרטגית – בניגוד להרבה מדינות, לישראל אין תוכנית אסטרטגית. למרות שיש לנו מאפיינים ייחודיים מאוד, אנחנו מדינה שאין לה קשרים עם השכנים שלה; אנחנו מדינת אי; אנחנו נמצאים בנקודה פגיעה מאוד מבחינת שינויי האקלים, ולכן, זה חשוב מאוד אצלנו. למרות שמשרד החקלאות הציב לעצמו ייעד לסיים תוכנית כזאת עד 2022, ראינו שהוא לא עשה את זה עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. אנחנו ממליצים למל"ל ולרח"ל להכין תוכנית כזאת, ביחד עם כל הגופים האמונים על תחום המזון בישראל, משרד הכלכלה, החקלאות, הבריאות וכל מי שמנינו קודם. ככל שהתוכנית של משרד החקלאות נותנת מענה, אז יקדמו אותה ויביאו אותה להחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שאתם ערים לתוכנית שהתגבשה וכו'. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> נכון. אנחנו יודעים שבנובמבר פורסמה תוכנית להערות הציבור. גם פה, נשמח לקבל עדכון. נושא נוסף שבדקנו – הכנת האוכלוסייה לחירום. ראינו שלפני פרוץ המלחמה לא נערכה הסברה לציבור בעניין הערכות לחירום בתחום המזון. משרד הבריאות הכין רשימה כזאת מצידו גם ב-2022, ועדכן ב-2024. היא לא פורסמה כדי לא לזרוע בהלה בקרב הציבור. בכל זאת, אנחנו ממליצים שהמשרדים, משרד הבריאות והכלכלה בתיאום עם פיקוד העורף, יפעלו לפרסם את סל המזון, אלו מוצרים וכמויות, כדי שהאוכלוסייה תוכל להיערך. אנחנו ממליצים לפרסם אותו באתר של פיקוד העורף כי זאת פלטפורמה מוכרת בקרב הציבור לנושא הזה. שיפרסמו את הסל גם בשגרה כדי להימנע ממצב שאנחנו צריכים לפרסם בחירום ולזרוע בהלה בציבור. החזקת מלאי חירום במחסנים – לגבי המלאי שבאחריות משרד הכלכלה, ראינו שהיו פערים בשלושה מוצרים, כמו שאמרנו. בחלק מהמוצרים לא היו בכלל מספיק התקשרויות עם זכיינים. בשלושת המוצרים האלו היה מחסור גם לעומת הכמויות הנדרשות בתרחיש הייחוס. ארבעה מתוך המוצרים שבאחריות המשרד היו מאוחסנים באזור גיאוגרפי אחד, ועוד ארבעה מוצרים מאוחסנים בשני אזורים גיאוגרפיים. לכן אנחנו ממליצים למשרד הכלכלה, קודם כול, להשלים את הכמויות בהקדם. ודבר שני, לשאוף לפיזור המוצרים בפריסה רחבה יותר, כדי שנוכל לשנע אותם בכל נקודת זמן. מלאי החיטה – ראינו שבביקורות של משרד החקלאות בין ינואר 2023 לאוגוסט 2024, למעט מחסן אחד, כל החיטה אוחסנה בתנאים שלא עומדים בדרישות התברואתיות. חלק מהחיטה היה הנגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים, והוחזק בטמפרטורה לא מתאימה. למשרד החקלאות לא היו נתונים על כמה חיטה פגומה יש. קודם כול, אנחנו ממליצים שהמשרד יוודא שבכל נקודת זמן החיטה עומדת בכל הדרישות, יעקוב אחרי ויבדוק בדוחות הביקורת מהן הכמויות שאינן שמישות. המספוא – לפני המלחמה היה מחסור של כמעט 50%-100%, במרכיבים השונים של המספוא. זה גדל ל-300%, אחרי ששינינו את תרחיש הייחוס. המלאי לא כלל מרכיבים חיוניים, בלעדיהם אי-אפשר להשתמש בו, כמו: שמנים נוזליים או מוצקים, ויטמינים. עד למועד סיום הביקורת משרד החקלאות, לא הצליח למצוא חלופות לאחסון המספוא. לכן, אגף התקציבים לא העביר תקציבים לצורך ההגדלה. אנחנו ממליצים למשרד החקלאות, קודם כול, לוודא את השלמת הפערים. דבר שני, למצוא פתרונות לוגיסטיים לאחסנת המספוא ושאגף התקציבים יעביר את הכספים הנדרשים. המקור השני להבטחת אספקת המזון – היבוא. ניתן לראות פה נתונים על התלות של מדינת ישראל ביבוא. בתרשים מצד ימין, אפשר לראות את יחס התלות בכל מיני מוצרים שונים. למשל, התלות שלנו בדגנים מאוד גבוהה, 93%. בפירות ובירקות מצבינו קצת טוב יותר. יש פה נתונים לפי סוגי מזון. בתרשים השמאלי אפשר לראות את יחס התלות במוצרים נבחרים, בישראל מול מדינות אחרות. נקודת התורפה שלנו היא בנושא הדגנים, התלות שלנו גבוהה מאוד. ביתר המוצרים מצבנו קצת יותר טוב. בביקורת ראינו שמשרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עכשיו אלה שלמטה רוצים לפגוע בהם. רוצים לעלות אותם למעלה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כאילו הם יכולים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, הם עובדים בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי. היה לך יום טוב אתמול, מה אכפת לך? קח אוויר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> וגם היום. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> משרדי הכלכלה והחקלאות לא ערכו סקר סיכונים מקיף לבחינת ההשפעות של התלות ביבוא מזון, בייחוד במוצרים החיוניים. הם גם לא הכינו תוכנית עבודה איך מצמצמים את הסיכונים האלה. ולכן המלצנו שהמשרדים יערכו ויבחנו את הסיכונים ואיך אפשר להיערך אליהם במסגרת התוכנית האסטרטגית לביטחון מזון. בייחוד במוצרים חיוניים ובמוצרים שבהם התלות שלנו גבוהה מאוד, כמו: דגנים, חיטה וכדומה. הנושא השלישי שמבטיח לנו את אספקת המזון הוא הייצור המקומי, ייצור חקלאי או ייצור תעשייתי. נדבר על החקלאות קצת. כמו שאמרנו, ענף החקלאות נמצא במגמת היחלשות. זה בא לידי ביטוי בשיעורי פריון שהולכים ויורדים. בתרשים הימני – מול מדינות אחרות בעולם. בין היתר, זאת תוצאה של מדיניות ממשלתית שמסתמכת בעיקר על תמיכות עקיפות ופחות על תמיכות ישירות. התרשים השמאלי מציג את התמיכות העקיפות. הקו הכחול מראה שכמעט 90% מהתמיכות שלנו בשנת 2022, היו תמיכות עקיפות. אנחנו ממליצים למשרד החקלאות, בשיתוף עם האוצר וכחלק מכל נושא האסטרטגיה לביטחון מזון, להגדיר דרכים איך הם מחזקים את החקלאות כענף אסטרטגי לביטחון המזון, ויש לו תועלות נוספות גם, כמו: הגנת על גבולות המדינה, תועלות סביבתיות, נופיות ואחרות. שהם יגבשו המלצות, איך עוברים ממדיניות של תמיכות עקיפות לתמיכות ישירות, שמייעלות את הענף ויכולות להגדיל את הפריון. ראינו שבעשור האחרון חלה ירידה במספר העובדים הישראלים המועסקים בענף החקלאות ושיעורם מתוך סך המועסקים הלך וירד. הפערים בצורכי כוח אדם הושלמו באמצעות עובדים זרים, כולל עובדים פלסטינים. ראינו את ההשלכות במלחמת חרבות ברזל, כאשר בסוף שנת 2023, 45% מכוח העבודה בענף החקלאות היה חסר. לכן אנחנו ממליצים למשרד החקלאות להפיק לקחים מהמלחמה, לעודד תעסוקה של עובדים מקומיים בענף החקלאות ולגבש מענה לפערים שנוצרו בעובדים הזרים בענף. משרד החקלאות לא מיפה מהם המוצרים החיוניים שאנחנו רוצים לשמור על הייצור המקומי שלהם, ולא קבע יעדים לייצור עצמי של מוצרים אלה. הוא גם לא גיבש תוכנית ארוכת טווח לענף החקלאות שמתייחסת לכל האתגרים של הענף, את חלקם מנינו פה. המלצנו למשרד החקלאות, קודם כול, לקבוע יעדים למוצרים החיוניים וכמובן לסיים את הגיבוש של תוכנית כזאת. המפעלים החיוניים – מפעלים שאנחנו רוצים שיפעלו בשעת חירום. אפשר לראות את סטטוס המוכנות שלהם בשני פרמטרים, בצד ימין, אפשר לראות את המוכנות מבחינת כוח אדם. רואים כאן ש-77 מתוך 279 מפעלים שמופו לא היו מוכנים, או היו מוכנים באופן חלקי בלבד. מבחינת המיגון יש לנו 47 מפעלים שלא היו מוכנים. ואלה רק שני היבטים, יש עוד הרבה פרמטרים אחרים שנדרשים כדי שהמפעלים האלה יפעלו. היבטים שונים של היערכות המפעלים החיוניים לחירום לא היו מעוגנים בחקיקה. ישנן החלטות ממשלה משנת 1986 ומשנת 2016, שמסמיכות משרדים ורשויות שונות להכין את המשק לחירום, כל אחד בתחום שעליו הוא מופקד. לגופים האלה אין סמכויות אכיפה, אין להם יכולת לתת תמריצים או לעודד את המפעלים להשלים את הפערים מבחינת ההיערכות. לכן, במצב חירום אנחנו נסמכים על פעילות של מפעלים שהיא די וולונטרית. בפועל, עלתה בביקורת תמונת מצב מדאיגה מאוד לגבי מוכנות המפעלים לחירום. ראינו שהם לא עומדים בכל התנאים הנדרשים; אין תשומות מספקות: גנרציה, איגום מים, דברים כאלה; אין בהם מספיק כוח אדם; אין מספיק מיגון. אלו דברים שיכולים למנוע את הפעילות שלהם במצב חירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << אורח >> האלה אבו חלה: << אורח >> לכן המלצנו לכל הרשויות הייעודיות, לפעול ביחד עם המל"ל והאוצר למצוא פתרונות להסדרת הנושא וסגירת כל הפערים. ראינו שפיקוח הרשויות על המפעלים האלה לקה בחסר. משרד עבודה לא השלים מיפוי של 104 מפעלים מתוך 383. במשרד הכלכלה עשו ביקורת רק ב-37 מפעלים מתוך 67 מפעלים שמוגדרים כמפעלי יהלום, שאלו מפעלים חיוניים מאוד. בכל היתר הם לא עשו ביקורות בכלל. למשרד החקלאות היו נתונים חסרים לכמעט ממחצית מהמפעלים שבאחריותם. רח"ל גם לא עשתה ביקורת באופן תדיר, במשרד הכלכלה ובמשרד העבודה. היא עשתה ביקורת במשרד הכלכלה בשנת 2019, הביקורת האחרונה במשרד החקלאות הייתה בשנת 2021, והיא עשתה דוח מעקב בשנת 2023, אבל זה לא מספיק. לרח"ל לא הייתה תמונת מצב לגבי מוכנות המפעלים החיוניים לחירום. לכן, אנחנו ממליצים למשרדים להשלים את הביקורות בכל המפעלים, ולרח"ל להקפיד על מילוי הנחיותיה, שתעשה ביקורות בתדירות גבוהה יותר ותוודא שישנם נתונים מלאים. לסיכום, הביקורת העלתה פערים משמעותיים במוכנות לביטחון מזון, כמעט בכל אחד ואחד מהמקורות שדיברנו עליהם. ולכן צריך לקבוע, קודם כול: מסגרת ממשלתית מתכללת שיהיו לה סמכויות בנושא; לסגור את הפערים בכמויות ובאיכות המזון שנשמר במחסנים; למפות את סיכוני היבוא ולפעול לצמצומם; לחזק את ענף החקלאות כענף אסטרטגי לביטחון מזון; להבטיח את המוכנות של המפעלים החיוניים לחירום. אנחנו ממליצים שכל הגופים יופעלו ביחד, כדי לתכלל, לתכנן ולהוביל את מדיניות ההערכות לחירום בתחום המזון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מודה לכם על הדוח החשוב הזה. מכיוון שאני רוצה לקיים את הדיון על בסיס ההמלצות, אנחנו נעבור ברשותכם. נתחיל דווקא עם מל"ל ועם רח"ל. לאחר מכן, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה. משרד הבריאות ומשרד העבודה נמצאים פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משרד העבודה בזום ומשרד הבריאות פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. גם אתם, כמובן. ברשותכם, אני רוצה להתחיל אתכם , חבריי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אפשר שאלה לפורום? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בוודאי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה ובוקר טוב לכולם. היית שר החקלאות, אז אתה מומחה גדול ממני. מה פשר המכירה הפומבית של חלק מהאוכל? אני מבין שצריך לחדש, וחלק מהאוכל פג תוקף וכו'. בין השורות, הייתה לי תחושה שישנה מגמה להעביר את זה לגורם אזרחי. << אורח >> רונן באום: << אורח >> כבר היום זה אצל גורם אזרחי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הכול? לא הכול גורם אזרחי. תפרשו לנו את העניין הזה כי אני קצת מבולבל ממה שקרה, אני מודה. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, נא להפיס את דעתו של מיקי. << אורח >> רונן באום: << אורח >> אני יכול להשיב, אני מכיר את מיקי עוד כשהיה ניצב במשטרת ישראל. הוא לא יודע שאני מכיר אותו. אני אזכיר לו אחר כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מאיזה צד של הסורגים אתה זוכר? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. הוא נורמטיבי. << אורח >> רונן באום: << אורח >> הוא מהצד הנכון אני השתחררתי כבר. ברשותך, אני ממינהל חירום כלכלה. אני מייצג את החלק של החזקת המזון שמינהל החירום מחזיק אצלנו במשרד. למעשה, כל המזון – כולו ביבוא. אני עונה לד"ר, אנחנו לא נייצר אורז במדינה וכנראה גם לא סוכר, אז אנחנו לגמרי תלויים. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תייצרו שמן. << אורח >> רונן באום: << אורח >> זה דיון שאנחנו, מן הסתם, נמשיך אותו. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תכף, אנחנו נדבר גם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, רגע. בלי אמבושים. << אורח >> רונן באום: << אורח >> בעיקרון, כל המכרזים הם פומביים. זוכים בהם ספקים לא חיצוניים שמחזיקים את המלאים ומרעננים אותם. אנחנו שומרים ועושים ביקורת פעם בחודש, בכל המחסנים של הספקים האלה. כך שאין כזה דבר מוצרים פגי תוקף. יש לכל המוצרים תוקף והם מרועננים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא. הכוונה האם מוציאים החוצה את פגי התוקף ומכניסים חדשים? << אורח >> רונן באום: << אורח >> החברות שמחזיקות, מוציאות אותם לשוק, ומוכרות אותם בעצם. למעשה, אין מצב שהמוצר ללא תוקף. פעם בחודש אנחנו עושים ביקורות בכל המחסנים שלנו ומוודאים. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> לא. לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תגיד רק במשפט, כן או לא? מלאי המזון של מדינת ישראל הם לפי התקן הקיים? אם מחר יש crisis, לא יהיה מצב שהיה צריך להיות 1,000 ויש רק 200? האם הכול לפי התקן? זה מטריד אותי. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> לא. אין תקן. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפי הכמות המוצהרת, על פי מה שהוחלט. תגידו לי אתם. לא יודע אם תקן זאת המילה הנכונה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> במוצרים שהמשרד מחזיק יש פערים קטנים מאוד שנובעים מספקים שיכלו להביא מלאים ברמות האלו. אצלנו אין פערים בשלושת המוצרים. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> היצרן המקומי מחזיק תמיד את מלאי החירום. תמיד, תמיד. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. חברים, יש הרבה דברים ומה לומר. אני מצטער, אני רוצה לנהל את הדיון כמו שקבעתי. אני רוצה להתחיל טופ דאון מבחינת החשיבות. בבקשה, אני רוצה להתחיל עם המל"ל. ויקטור, תידרש בבקשה ולאחר מכן נציג רח"ל, לסוגיות עריכת עבודת מטה; לקביעת גורם מתכלל; לקביעת מדיניות מזון בשגרה ובתיאום פתרונות לחקיקה, אם צריך; הסרת חסמים בהיעדר סמכויות. יש כאן שאלה מהותית שכמובן נוגעת לניהול החירום האזרחי בהקשרים נוספים. זה רק ערוץ אחד מבין כל הערוצים שצריך לדאוג לניהול נכון שלהם בזמן חירום. אנחנו עסוקים במזון, בבקשה. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> קודם כול, אני רוצה לברך על הדיון החשוב, אני חושב שהוא חשוב מאוד. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> - - - << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> לא רק למי שיושב כאן אלא לכל מדינת ישראל, לכל התושבים. זה פוגש אותנו ויפגוש אותנו בצורה דרמטית בהמשך וככול שיעבור הזמן, לאור האתגרים והסיכונים שמצפים לנו. אני חייב לעשות הבחנה בין חשיבה אסטרטגית לבין חירום של כאן ועכשיו. עוד מעט אני אתייחס לעומק, לרמה ולהסתכלות האסטרטגית קדימה. ברמת החירום והמוכנות לחירום, מי שמתכלל את המוכנות של מדינת ישראל למצב חירום זאת רח"ל, ואני אבקש מרח"ל להתייחס לסוגיית החירום. הסוגייה האסטרטגית – זיהנו אתגרים שהולכים ומתעצמים, ככל שיעבור הזמן ובכל מיני היבטים שאני לא אפרט כאן. בסך הכול הם ברורים וידועים. מכאן הבנת המל"ל שצריך לבנות תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שמסתכלת על הנושא בראייה כוללת. אחד האתגרים הגדולים היה, מי המשרד הממשלתי שמתכלל את המאמץ הלאומי בהקשר הזה? לאחר סידרה של דיונים סוכם שמשרד החקלאות. לאור זאת הוא שינה את שמו למשרד החקלאות וביטחון מזון. הוא יהיה הגורם המתכלל והמתאם. זאת אומרת, אין לו אחריות על משרד הבריאות או משרד הכלכלה, הוא הגורם המתכלל והמתאם. כפועל יוצא מזה, הותנע מהלך אסטרטגי. המבקר היה בעיצומו של התהליך וידע על התהליך. למעשה, לתהליך הזה היו שותפים, שישה משרדי ממשלה עם שש קבוצות עבודה שונות, כל אחת בנושא שונה. בתהליך היו שותפים מעל ל-300 מומחים, אנשי אקדמיה, חברה אזרחית. התהליך היה שיתופי ורב מגזרי, משמעותי מאוד. התהליך ארך כשנתיים כולל שיתוף הציבור. אני חושב שנציג משרד החקלאות יוכל לפרט עוד מעט. לשמחתי, לאחר שיתוף ציבור הוא הסתיים ופורסם. התהליך היה ארוך ומשמעותי מאוד. אגב, הרבה מאוד הערות וליקויים, שהעלו המבקרים לכאורה, כבר טופלו. זאת אומרת, הוגדרו סל המזון, היעדים הלאומיים, הסוגיות המרכזיות וסוגיות בהקשר לסיכונים ליבוא. יש צוותים שלמים שעבדו על זה וקיימת התייחסות בתוך הדוח. אתם מוזמנים לקרוא את הדוח הרחב מאוד. אין הרבה מדינות שעשו עבודה באופן שבו אנחנו עשינו, בסקירה הבין-לאומית בהיקף ובעומק העבודה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> ויקטור מצוין. אדוני היושב-ראש, יש לו רק בעיה אחת – הוא לא מתוקצב. חוץ מהבעיה הקטנה הזאת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה אכפת לך לתת ליושב-ראש להגיד את זה? << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אני אתייחס לזה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני מעביר לך את הזכות הזאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. זאת הערה, כמובן. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> הדבר הראשון שעשינו זה להגדיר לעצמנו את היעדים הלאומיים והאסטרטגיים ארוכי הטווח. חשוב לומר, זאת נקודת המוצא, להסתכל קדימה ואז אחורה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויקטור, סליחה. אגף הכלכלה במשרד האוצר היה שותף לעניין. החברים באגף התקציבים עדיין לא הצטרפו להסכמה אקטיבית. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> נכון. הצלחנו לייצר הסכמות רחבות מאוד בתוך הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, זה לא נעול. אני מעיר הערה קריטית. יש תוכנית בנויה לתלפיות, אני אומר את זה בלי שמץ של ציניות, רק שהיא לא נעולה בהיבטים התקציביים שלה. אנחנו עסוקים בקרבות רחוב שוטפים, בחדרים אלו ממש בקומה למעלה ולמטה, מפני שזה לא ננעל. זה צריך להינעל ברמה הממשלתית הגבוהה. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> קודם כול, נקודת מוצא. שיהיו לנו יעדים ושנבין מה אנחנו רוצים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את זה יש. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> על זה עמלנו בשנתיים האחרונות. מתוך זה, צריך לגזור עכשיו כמה פעולות ואנחנו נמצאים בתהליך. צריך להסתכל על זה כעל תהליך ולא כעל אירוע חד-פעמי. התהליך הוא לקחת את התוכנית האסטרטגית שמסתכלת עד 2050, ולתרגם אותה עכשיו לצעדים שצריך לעשות בחומש הקרוב. זה השלב הבא. הפעולה הבאה זאת החלטת ממשלה שתעגן את היעדים האסטרטגיים האלה ותעגן את המנגנונים שנמצאים כרגע בטיוטה ממש ראשונית. בתוך התהליך הזה הוקמו הרבה מאוד מנגנונים ותהליכים חשובים מאוד כדי להבטיח את היכולת להמשיך ולנהל את התחום הזה; לבצע בקרה ומעקב; לחדד ולעדכן היעדים; לעדכן את התוכנית כל כמה שנים. יש פה ממש מנגנון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מצב שזה יתקדם בשנת העבודה הזאת? << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> כרגע יש החלטת ממשלה שנכתבת במשרד החקלאות כטיוטה ראשונית. היא תופץ במשרדי הממשלה בקרוב. אני מניח שמשרד החקלאות יוכל להציג את הסטטוס בצורה מסודרת יותר. זה כרגע התהליך, לעגן את התוכנית בהחלטת ממשלה, ולאחר מכן הנגזרת שלה היא תוכנית חומש. לצורך העניין אפשר יהיה להתחיל לריב על מקורות התקציב ועל המימון שלה מול האוצר. אלו השלבים הבאים. זה קצת לא ריאלי לצפות שזה יקרה עכשיו, רק סיימנו את התוכנית האסטרטגית. יש פה תהליך שלוקח זמן, אין מה לעשות, ואנחנו נמצאים בעיצומו. כמובן, שכמו בכל נושא, לא תמיד יש הסכמות. זאת בדיוק עבודת המטה שנדרשת לעשות בתוך הממשלה, כדי לייצר את האיזונים והבלמים בתוך התהליכים. אנחנו נמצאים בתוך התהליך, הוא לא הסתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. לא התייחסת לשאלת ההיררכיה, לשאלת יכולת האכיפה, בזמן שיגרה וקל וחומר בזמן חירום, בקבלת החלטות וכו'. אני חושב שזאת סוגיה שנמצאת אצלכם, לפחות במל"ל, בוודאי במשרד רוה"מ. זה עניין חוצה – הרי, דנו בסוגיית ניהול החירום הכולל של הממד האזרחי. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אני עושה הבחנה בין חירום לבין תוכנית אסטרטגית. אלו שתי רמות שונות שמטופלות בצורה שונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כשנעבור לרח"ל, רח"ל תאמר בצדק אני חיה בעולם שנתנו לי. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> החירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, בעולם הארגוני שאפשרו לי על פי החוק. מה שמאפשרים לי לבצע. מי שמוביל את קביעת החוק זה משרד ראש הממשלה ואתם צריכים להידרש. המבקר מציין ואני מבקש שאנחנו ניגע בנקודה הזאת, אני בכוונה מתעקש, לפני שצוללים לסילואים ולחוסרים הקונקרטיים הקריטיים, לעסוק בשתי הנקודות. התחלת בנושא האסטרטגיה, לאן אנחנו הולכים, Quo Vadis. לעגן את זה אחר כך. הנושא השני – איך מבצעים את הלאן הולכים הזה. גם אם תהיה הסכמה עם האוצר ולא תהיה לנו מכונה משומנת שיודעת לעבוד בשגרה לקראת חירום ובחירום, אז זה פשוט לא יעבוד. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדוני, אני רוצה להוסיף משהו למה שאמרת. אני יושב ראש איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במשפט קצר. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זה חשוב וזה מתקשר למה שאמרתם, האדון ואתה. פונקציית הזמן – זה נכון שמצד אחד עשו תוכנית אסטרטגית ועכשיו צריך לתקצב אותה, אבל אסור לנו לחיות בעולם שבו אנחנו שוכחים את פונקציית הזמן. התקציב חייב להגיע כעת, כי אם נחכה שנים קדימה ונראה מפעלים דועכים, אז הדיון יהפוך להיות עקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. תודה רבה. ויקטור, תתייחס לשאלת הניהול, זה לא חונה רק בתחום המזון, כמובן, או האקלים, נכון? אתה אחראי על ההתחממות. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אחראי, כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נושא שצריך להידרש אליו בישיבת צוות אצלכם, עם ראשי האגפים. זה נושא שראש הממשלה צריך להידרש אליו, הממשלה כולה, ומשרד הביטחון כמובן. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אתה נוגע בסוגיה שהיא עקרונית יותר מסוגיית המזון. סוגיה שעוסקת בשאלה עקרונית, איך מתנהלת עבודת הממשלה בחירום. כרגע, התפיסה עקרונית ומונחית ממשרד ראש הממשלה, היא לא שלי ולא של המל"ל. לכל משרד ממשלתי יש את האחריות ואת הסמכות שלו. למשרד הכלכלה יש את האחריות שלו, למשרד החקלאות יש את האחריות שלו, לרח"ל, לכל משרד מוגדרת סמכות ואחריות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. מכיוון שלא יעלה על הדעת שמפקד האוגדה יגיד שלכל פלוגה באוגדה שלו יש את האחריות שלה, זה חייב להיות מאורגן באיזשהו הסדר. כך זה אצל כבאים או סוהרים. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> שני מנגנונים מנהלים את האירוע. לצורך העניין, מתאמים. האחד, גוף מתאם לכל תחום. תפקידו לתאם את עבודת הממשלה בתחומי התוכן הרלוונטיים. בחירום זאת רח"ל, ורח"ל תתייחס עוד מעט. בניהול אסטרטגי של אירוע חירום, זה ראש הממשלה. כרגע, זאת ההנחיה של ראש הממשלה, שמי שמנהל ואחראי בחירום על קביעת המדיניות, על הניהול, על התיאום, ועל ההפעלה של הגופים השונים – זה ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, תפקידכם. אנחנו מכירים את ראש הממשלה, מישהו צריך למשוך בדש מעילו שוב ושוב ושוב, עד שהוא ייקרע. ולהגיד לו: אדוני, זה לא סגור. לא יכול להיות שהפתרון שאתה תהיה זה שתעסוק בהכול, יקרה גם בעתיד. זה לא הגיוני וזה לא נכון. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> הוא לא יכול לעסוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא יודע שזה לא נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם, המילה הקריטית שאני משתמש בה, השאלה מי מתכלל את האירוע, רח"ל כשיש בעיות וחוסרים. למי אנחנו, הרשות המחוקקת שאחראית על הרשות המבצעת, באים בטענות? זאת השאלה, מי מתכלל את האירוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בבקשה, רח"ל. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> אני סגן ראש רח"ל. אני גם מודה מאוד על הדיון הזה. אני חושב שהוא דיון חשוב מאוד. אני אומר פה ואני ניזהר במדיה, יש פה נושא שהוא פער לאומי, בנושא מסלאווי בעולם המזון שהוא קריטי והוצגו פה על ידי המבקר נתונים די מדויקים. הם לא נהיו קלים יותר מאז שהוא עשה את הביקורת. אני אתחיל מההתחלה בשאלה ששאלת. זה לא מקומי לומר את זה, אבל בגדול, האחריות ותכלול האחריות הם בעייתיים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מה? תגיד את זה עוד פעם. נושא האחריות בעייתי? << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> היא בעייתית, אני אומר את זה פה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין למה אתה צריך להיות מודאג. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> רח"ל לצורך העניין – מה שאמר כאן ויקטור נכון, כל גוף אחראי בתחומו, אמרנו את זה כאן. גם כשאתה רוצה לתכלל אין לך סמכות בתכלול. אתה מכיר את זה היטב, עולם של ומ"ע, ועדת מלך עליונה. שר הביטחון יכול לתת הנחייה, ובעצם כל אחד מהיושבים בחדר יכול לחזור הביתה לשר שלו ולא לבצע את ההנחיה. זאת המציאות. אני רוצה להיכנס לדוח המבקר. יש החלטת ממשלה מס' 2017 משנת 2016, היא קובעת שכל מי שאחראי בשגרה אחראי בחירום. אתם הזכרתם את זה כאן, בין השורות, סביב הדבר הזה. בראייה שלנו וזאת הייתה גם התגובה שלנו לדוח המבקר, יש כאן גוף שלקח אחריות על ביטחון המזון של מדינת ישראל. הוא שם את זה בשם שלו ובנה מינהל. דרך אגב, הוא בונה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. מי שאחראי בשגרה אחראי בחירום, אי-אפשר לעשות הפרדה בין הדברים האלה. את אותה תעשייה, אותה סולבר, החברים שיושבים פה שאנחנו צריכים את הקיום שלהם בחירום, אם הוא לא יהיה קיים בשגרה אז לא יהיה לי אותו בחירום. זאת סתם דוגמה של מישהו שיושב כאן בחדר. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> זה ברור כשמש. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> מבחינת ההגדרה של מי אמור לקחת את האירוע הזה. בראיה של רח"ל, יש החלטת ממשלה ויש גוף שנקרא גוף ביטחון המזון של מדינת ישראל. הוא אמור לתכלל את הדבר הזה. מה שאחראי בשגרה אחראי בחירום, זאת החלטת ממשלה קבועה. היה לי לא מעט שיח עם החבר ויקטור על האירוע הזה. רח"ל תסייע לבנות תוכנית לחירום. מי שאחראי על אירוע של ביטחון המזון בשגרה הוא האחראי בחירום. אי-אפשר לעשות הפרדה ביניהם, בסוף הם הא בהא תליא. על פניו, אני חושב שזה כבר נקבע. המבקר אמר שהסיפור הזה עולה, זה נקבע. יש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות. משרד החקלאות שינה את שמו למשרד החקלאות וביטחון המזון הוא הממונה על הדבר הזה. אני שם את האירוע הזה בצד, לגבי איפה לדעתנו זה אמור לשבת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הממשלה לא החליטה. אני לא מצליח להבין פרט קטן. במשרד החקלאות הקימו מינהל לביטחון מזון, מנכ"ל משרד החקלאות החליט שהוא מקים מינהל לביטחון מזון. הממשלה, שהיא הריבון, החליטה שהסמכות עוברת למשרד החקלאות והוא עכשיו אחראי בשגרה ובחירום על הדבר הזה? << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> בואו נדייק. יש החלטת ממשלה שמגדירה את ההקמה ואת שינוי השם של המשרד והקמת המינהלת בתוך המשרד למינהל לביטחון מזון. אני בכוונה עשיתי הבחנה בין החירום. ההחלטה לא הגדירה. אני לא מכיר החלטה שנותנת למשרד החקלאות סמכות ואחריות כוללת על נושא המזון בחירום על כל ההיבטים שלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גם לא בשוטף וגם לא בשגרה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אולי נמצא את התוכנית האסטרטגית? << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> לצורך העניין, הוא לא מנחה את משרד הבריאות והוא לא מנחה את משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> הוא לא מנחה, הוא לא גוף מנחה לאומי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא יזם את התוכנית האסטרטגית. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> הוא מתאם את התוכנית האסטרטגית הלאומית לביטחון מזון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. בסדר, יש הסכמה. היא הנותנת, פה הבעיה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לפחות מהשם, נראה לי שיש רשות חירום לאומית. אני לא יודע אם מי שאחראי בשגרה הוא גם מי שאחראי בחירום. בשגרה אחראיים על כל האלמנטים של הביטחון שלנו משרדי ממשלה אחרים, צה"ל על הביטחון הצבאי ביטחוני שלנו, המשטרה על הביטחון הלאומי שלנו, על מה רח"ל אחראית? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בהזדמנות אנחנו נשב על כוס קפה, נדבר ונבכה האחד על כתפי וצווארו של השני. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה פשוט לא יאומן. יושבת כאן חבורה בכירה של אנשים שלא יכולים לתת תשובה, מי אחראי על המזון לשעת חירום של מדינת ישראל? לאן הגענו? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן לחבר הכנסת להלין על כך, אוראל. מה אתה רוצה לומר? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני מגן פה על משרד החקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, הכול ברור. תראו, אין כאן ויכוח על עובדות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן, ימות המשיח הגיעו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, כל אחד יכול לספר בצורה יותר מרשימה כמה המצב הנוכחי יכול להיות יותר טוב או גרוע. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הדברים ברורים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אז הכול ברור. בוא נתקדם. חברים, ברור שיש תוכנית, ברור שהתוכנית לא מעוגנת, ברור שמשרד החקלאות קיבלת את הפררוגטיבה להוביל את התהליך. אוראל, אתה יודע היטב שאגף התקציבים לא שולב עדיין. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> יתרה מכך, עד ליום שבו משרד החקלאות החליט שהוא מאיץ את התוכנית האסטרטגית, מי היה הגורם האחראי על סוגיית ביטחון המזון? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע, ואני לא רוצה להשקיע על זה זמן כרגע. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אדוני, הדיון האקדמי מדהים בעיניי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, לא. זה לא מעניין. אתה מפריע לי. אנחנו נמשיך. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> דווקא נציג האוצר העלה כאן נקודה מעניינת סביב האירוע הזה. רח"ל אחראית לקבוע את תרחיש הייחוס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את תרחיש הייחוס. כן. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> דרך אגב, היא קבעה תרחיש ייחוס ואני ניזהר במדיה. התרחיש העלה משמעותית את מספר הימים של הדבר הזה. בסוף התהליך, משרדים מתבקשים להשלים מלאים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> רק אצלנו זה עבד, לא היה חסר על המדפים כלום. תגיד מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מר דורמן, השוער הלאומי של החקלאות. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> שני המפעלים עמדו. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> קשה לו עם העובדות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אף מפעל לא עמד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יוסי מבקש להמשיך, תודה. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> בסוף התהליך, ימי התרחיש עלו משמעותית למשרד, ויש לזה משמעות כלכלית מובהקת בנושא המלאים. בסוף 2023, האוצר נתן למשרד הכלכלה את ההפרש. הלכנו אחורה קצת מאז סוף 2023 עד ל-2025. אני אומר את זה על פניו, למרות שהתרחיש לא נהיה קצר יותר. דרך אגב, יש משרד שלא ידע להציג משמעויות בסוף 2023, ולא קיבל תקציב להעלות – משרד החקלאות לא קיבל תקציב. מתישהו הם עשו את המתמטיקה וראו סוף סוף מה הם יכולים לעשות עם התקציב. הם לא קיבלו תקציב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה לא נכון. זה פשוט לא נכון. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> הוא לא קיבל תקציב לנושא המלאים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא מהסיבות שאתה כרגע מונה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, בבקשה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני לא מתפרץ. אני מחכה לתורי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיד אחריו, כן. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> בסוף התהליך התרחיש עולה, זה עולה כסף וצריך יותר מלאים. כל משרד אמור בתחומו וגם רח"ל הולכת איתם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מדי שנה, אתם בוחנים באופן סיסטמתי את המשמעויות? למשל, המשמעויות הכספיות – אולי גם הארגוניות והאחרות – של עמידה ביעדים, ואין לכם אפשרות לאכוף את זה. הם מניחים שהמשרדים באים בדברים. למשל, משרד האוצר ואולי משרדים אחרים, נציב כוח האדם וכו' אתם יכולים לעשות את זה, אבל אין לכם יכולת לכפות את הפתרונות. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> את זה אנחנו יכולים לעשות ואנחנו עושים. על פניו, אנחנו עושים את הדבר הזה. בסוף התהליך צריך לקבוע תקציב צבוע למלאים. וגם אז, אם יש תקציב צבוע למלאים אז אין משחק בתוך המשרד סביב העמידה ביעדים האלו. נסכם את האירוע. מבחינתנו, מי שאחראי בשגרה אחראי גם בחירום. לרח"ל אין סמכויות. אנחנו אומנם נקראים רשות, אבל אנחנו לא רשות ולא רגולטור. יושב-ראש הוועדה מכיר את המגבלות. שר הביטחון לא יכול להנחות שר אחר להשקיע בכזה דבר או אחר, גם בחירום הוא לא יכול להנחות אותו, זאת המציאות. בראייה שלנו, צריך שמי שמוביל את גוף ביטחון המזון יוביל אותו גם בשגרה, בגלל שהם הא בהא תליא, ונקבע כזה גוף. לגבי סל המזון, זה בעצם אותו הדבר. יש לסל המזון הרבה מאוד חברים שאמורים לקבוע אותו, אחד החברים המרכזיים שלו הוא משרד הבריאות, וד"ר מורן נמצאת כאן. הם באמת חברים בדבר הזה, זה צריך להיות בהתאם לקביעה שלהם. אם בסוף מי שמנהל את האירוע הזה של ביטחון המזון יגיד: אתה תחזיק כך ואני כך, אז הכול טוב ויפה. מה שקורה היום זה שיש לנו את עולם הפחמימות שמוחזק על ידי משרד הכלכלה. לפי התרחיש הוא מוחזק בסך הכול בסדר. אנחנו חשים מאוד לא טוב בעולם החלבונים שמתבסס בעצם על מספוא לבהמות. כמו שהוצג פה, הסיפור הזה הרבה מתחת לתרחיש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, תודה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה עושים? תגידו לי מה עושים – מזון לבהמות, אתה בנושא החלבונים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> מעצבים את התוכנית האסטרטגית. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> אנחנו גם שואלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מיקי אנחנו עוברים. תודה רבה. אדוני, אתה מפריע. אתה לא רשאי בכל פעם שאתה רוצה, מדי פעם. תצבור הערות. המורה שלי בתיכון הייתה אומרת לי: אלון, אתה בסדר, אבל תספור עד עשר, לא כל דבר זה ממש מבריק. שי זגדון. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> בוקר טוב, אני מנהל אגף חירום. אני לא קשור לביטחון המזון, יש מנהל אחר שמתעסק עם זה. אני אגע במה שרלוונטי אליי. קראתי את דוח מבקר המדינה, רשמתי לי את כל ההתייחסויות, ואני לא אגע בהכול. אתם ראיתם, אני מכבד ומחכה בשקט. בחמש דקות אני אעשה brief, ואחר כך אם יהיו שאלות אני אענה, כדי לעשות סדר. המשרד מחזיק שני מלאים אסטרטגיים. האחד, חיטה למאכל אדם, והשני זה מספוא ומרכיביו לבהמות. חשוב להבין, הזכיינים נמצאים בהתקשרות מולנו רק על נושא האחזקה. המלאי לא בבעלות המדינה. הכמויות והסיבות לחוסר – תוך כדי המלחמה רח"ל שינתה את התרחיש והכפילה אותו, זה משהו שקרה. לגבי נושא גרעיני החיטה, אנחנו עומדים בתרחיש של רח"ל במאה אחוז, אין חוסר. הפער שלנו בגרעיני המספוא ובמרכיבים. תכף אני אתייחס לשמנים ואגע בכל הדברים. זה מדיר שינה מעינינו, אנחנו מתעסקים עם זה. בשנה וחצי האחרונות, הוצאנו שלושה מכרזים שלא הצליחו. המלאי התפעולי – אני לא אגע ולא ארד לרזולוציה של החירום, אני לא אגע במספרים. עד שניגע במלאי החירום המשק יודע להתנהל בין שבועיים לשלושה, זה הממוצע, אנחנו מכירים את המספרים. חוסרים שהיו לנו במהלך המלחמה בשנת 2024 – היו כמה סיבות. הראשונה, חוסר ביבוא גרעינים. כי היו אוניות שחששו להגיע לישראל מטעמים ביטחוניים. השנייה, מלחמת רוסיה-אוקראינה. היו שביתות בנמלים, החבר'ה כאן מרספ"ן מכירים. זה משהו שהעיק, יצר צוואר בקבוק והעמיק את החוסר הקיים עוד יותר. נושא המכרזים – כמו שציינתי, היו לאחרונה שני מכרזי מספוא ועוד מכרז שמנים. בעניין המספוא, הגרעינים לא מספיקים יש כמה מרכיבים וחלק מהם אלו השמנים, תכף אני אתייחס לסולבר. המכרזים האלו לא הצליחו. המחירים שהציעו היו מאוד מאוד גבוהים ברמה שזה הגיע לסדר גודל של כחצי מיליארד שקלים במכרזים. זה הרבה מאוד כסף. יש מכרזים קיימים ואנחנו יודעים להשוות. חקרנו להבין מהי הסיבה, והסיבה שהמשק רווי וחושש להיתקע עם מלאים. דיברנו עם מכוני התערובת הגדולים בארץ, הם אמרו: אתם מבקשים כמויות שאין לנו מה לעשות איתם אחר כך. על זה אתם צריכים לשלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להבין את הטיעון. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> שי, תגיד לו שאנחנו היחידים שהצענו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה. מה זה קשור, כל אחד פה עם האסוציאציות שלו? זה לא ילך. אני רוצה להבין את הטיעון. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> זאת לא אסוציאציה, אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, גברתי, אני רוצה להבין את הטיעון העקרוני. אם יש מאגר חירום אז תשתמש במאגר בזמן הנכון. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> אין לו מאגר חירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מפריעה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> המשרד מחזיק מאגרי חירום והדירקטיבה היא לא לגעת בהם. עד שאנחנו לא מגיעים לקצה, בלי הנחייה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה יכול לחזור על הטיעון, אני לא הבנתי את העניין שאין מה לעשות איתו. לא הבנתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קיימים מלאי חירום, במלאי החירום יש מרכיב שחסר וזה נושא השמנים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אולי אני יכול לעזור לידידי ממשרד החקלאות? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני מאגף התקציבים, ממשרד האוצר. מה שקורה זה שהמדינה לא מחזיקה בבעלות על החיטה, על הגרעינים עצמם. היא משלמת למכוני התערובת שיגדילו את המלאים שלהם, והיא משלמת להם על הפחת ועל עלויות האחזקה. היא אומרת, אם אתם בשגרה שומרים על X מלאים אנחנו רוצים שתשמרו על X2. בא ידידי ממשרד החקלאות ואומר: אנחנו מדי שנה – אגב, יש כסף צבוע והוא נמצא בתקנה ייעודית וכל שנה אנחנו יודעים כמה הולך לצאת. כי פחות או יותר העלויות הן שוטפות, אין יותר מדי שינויים דרמטיים. ייצא משרד החקלאות במכרז חדש גם אל מול ההנחיות של רח"ל להגדיל את מלאי החירום וגם למכרז באופן שגרתי, כמו שהוא יוצא בכל שנה. תוצאות המכרז היו מאוד מאוד מפתיעות, השחקנים במכרז ביקשו סכומים אסטרונומיים. משרד החקלאות עשה בצדק ואמר, אני לא יכול לתת יד לגזל הזה. בסופו של דבר אלו כספי ציבור. ברור שיש פה הוצאות שהן לא פרופורציונליות למכרזים קודמים. אני לא אדברר את ידידי ממשרד החקלאות, הוא אומר שמה שהם אמרו לו, שהטיעון שלהם היה שהשוק רווי. אנחנו יודעים לומר ששוק מכוני התערובת אם הוא היה פעם ריכוזי מאוד ועבד עם אינטגרציות אנכיות, אז היום הוא עשה צעד אחד קדימה בהיבטי התחרות ויש לנו היום הרבה מכוני תערובת. גם הרפתנים, בחלקם, מייצרים בעצמם בבורות תחמיץ את המזון שלהם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם התחרות גדולה יותר למה המחירים כל-כך גבוהים? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן התחרות יותר גדולה. הם אומרים: אתם רציתם שנחזיק ביותר מלאים, אז היינו מחזיקים אותם לתקופה ממושכת יותר ובסוף היינו מוכרים אותם. בדרך כלל, ידענו שיש בקצה לקוח למלאים שביקשתם מאיתנו להחזיק. היום הם אומרים: השוק כל-כך רווי שאת המלאים שאתם מבקשים גם לא יהיה למי למכור. לכן אנחנו מבקשים מכם, דה פקטו, גם לשלם עבור הפחת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכשיו הבנתי. כשאתה אומר שזה יקר, אתה צריך לשכלל ולהטמיע את הטיעון שהם מוסרים כרגע, כי יכול להיות שזאת העלות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> קודם כול, זה מה שהם אומרים. בין מה שהם אומרים לבין האמת יש פער. ברור לכולם שיש כאן ניצול של המצב, של תקופת המלחמה. הם ניסו להיכנס פה בדלת שהם חשבו שהיא פתוחה, ומשרד החקלאות עשה נכון וסגר להם אותה. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העימות הזה ברור לגמרי. אם כך, לאן הולכים בהמשך, זה המצב? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנציגי השמנים שנמצאים פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. אני רוצה שתגמור את עניין החיטה ואת עניין המלאים. נגיד שאלו דגנים ונגיד שהמדינה אומרת: אנחנו לא יכולים לשלם את המחיר הזה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> יופי. אנחנו קיימנו שתי פגישות אצל השר עם המועצה הלאומית לכלכלה, עם פרופ' אבי שמחון. הם הגיעו וישבו אצלנו לבחון את שינוי השיטה הקיימת. השיטה נועדה לכישלון, היא לא מצליחה, אנחנו לא מצליחים להגדיל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם מחפשים שיטה אחרת שאפשר יהיה לקבל בה מחיר יותר נמוך? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> כן. יש חברה שנבחרה והתחילה את העבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אז יש סוף טוב לאירוע הזה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> בתקווה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, יפה. טוב לשמוע, אנחנו נשמע דיווח על זה בהמשך. כן, תמשיך. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תגיד להם, שי. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> כן חשוב לי להתייחס בקצרה, לשמנים. הם נתנו הצעה במכרז השמנים. הייתה הצעה אחת. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> היחידים שנתנו הצעה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני יודע, הייתה הצעה אחת. ההצעה הייתה לשלושה ימים של שמנים והשאר בפולים. בגלל זה פסלנו אותה, לא אני – גורמי המקצוע. אני מקווה מאוד שנהיה אנשי בשורה, הם הגישו הצעה נוספת וזה בבחינה. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> איך זה יכול להיות שהמציע היחידי לא חזרו אליו אפילו עם התמחרות. אנחנו נתנו את המחיר הכי אטרקטיבי בשוק, ואנחנו היחידים שיושבים באמת על המלאים – ואותנו פסלו. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני לא זז בלי הייעוץ המשפטי במשרד. אם אמרו לא לדבר, אז אני פועל לפי ההוראות. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> שי, אי-אפשר לעשות כאן דיון שהוא ככה ב-40,000 רגל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. את לא ברשות דיבור. עוד פעם את נכנסת. מה פתאום. חברים, זה לא ילך כך. תשלים בבקשה. אני הבנתי את נושא הדגנים ואני כבר אומר לך, אני אבקש בעוד כחודשיים לקבל דיווח מה עלה בגורל ההתקשרות בנושא הזה. האם אנחנו מרוצים מהעלויות, ומהאחסון וכו'? עכשיו אנחנו בנושא שמנים. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> כן. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> לגבי השמנים, השר פנה אלינו וביקש לזרז את התהליך הזה, בכל מחיר. שוב פעם, יצרנו קשר עם חברת סולבר והם היו המציעים היחידים. הם הגישו לנו שוב פעם את ההצעה וזה עלה כרגע למנכ"ל המשרד. זה קיים, הם מכירים את זה וזה בטיפול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. אני מבקש גם פה לקבל תגובה ולדעת מה קורה. אני מניח שזה ייקח חודש ולא יותר מזה. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> מה פתאום חודש? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> רשמתי. אני רוצה להתייחס לנושא תנאי האפסון מדוח הביקורת. בקצרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בוודאי. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> תוך כדי הביקורת הגבנו לטיוטה, וההסברים שכתבנו לא יושמו. אין לי בעיה לקבל ביקורת, איפה שאני לא טוב אני אומר, אני לא טוב. יש פה סעיפים שעלו בביקורת ואין לי מה להגיד, אנחנו לא בסדר ואנחנו צריכים להשתפר. אבל אתם צריכים להבין שהפער העיקרי נבע מחוסר הבנה של יחידת מבקר המדינה את דוחות יחידת הפיקוח על המלאים. כדי לסבר רגע, אני נכנסתי לתפקיד ביולי 2023. דבר ראשון ששאלתי, מי אחראי על יחידת הפיקוח על המלאים? יש צוות חוקרים שזה ייעודם, וזה היה בכלל במכון הוולקני, אצל גורם אחר. ביקשתי להעביר אותם אליי, וכחלק מההעברה אליי התחלתי לשנות להם את כל הטפסים. לכן בטפסים רשום כשמדברים על רמת חרקים: נגיעות חרקים גבוהה. אתם צריכים להבין שזה תמיד היה מתחת לתקן. זה עמד בתקן הנדרש. אני לא מתרץ פה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה כמו חיידקים בבטן, יש תמיד. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> אני הייתי גם בטחנות קמח וראיתי איך הם בודקים את הגרעינים. מבחינתנו, זה עמד בתקן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עלה ונשאר בתקן, זה מה שאתה אומר? ההמולה הציבורית נובעת מעצם העובדה שזה עלה, אבל זה עדיין נשאר בתקן. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> זה תמיד עמד בתקן. נכון, זה נשאר בתקן. אתם צריכים להבין, זאת לא מעבדה. בסוף אלה מחסנים. זה מחסנים בשטח ויש גורמים שמגיעים פעם בחודש לכל מחסן ודוגמים אותו כדי לוודא שזה התקן הנדרש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חשוב. כי מבין כל מה שדיברנו עליו פה, זאת בסוף בשורה טובה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> זאת בשורה טובה מאוד. עשיתי חקירה קטנה, יחידת הפיקוח שלנו פסלה מחסן אחד בלבד בשנת 2024, עם 7,000 טון. הכמות היא נמוכה בהשוואה למה שאנחנו מחזיקים. זאת הרמה ובסך הכול המצב טוב. יחד עם זה, אנחנו מקדמים חקיקה וזה מתקדם מאוד, חוק חובת דיווח על מלאי חיטה ומזון. היום משרד החקלאות לא יודע להגיד מה מחזיק מי שלא נמצא בהתקשרות מולו. יש כל מיני גורמים פרטיים שמכניסים חיטה, מספוא ומרכיבים שאנחנו לא מכירים. אנחנו יוצאים לחוק, בעצם להבין את תמונת המצב במדינה. ברגע שנדע מה יש במדינה יכול להיות שאני לא אצטרך להחזיק את כל המלאים האלה. זה יחסוך הרבה מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש איזו מניעה שאתה מכיר, מבחינת צנעת הפרט? << אורח >> שי זגדון: << אורח >> לא. אני הבנתי שזה רץ ורץ טוב. זאת ההתייחסות שלי לגבי המלאים. אני רוצה בקצרה לגעת בכוח אדם, מקומיים, עובדים זרים ומפעלים חיוניים. לגבי כוח האדם המקומי והעובדים הזרים. למשרד יש התקשרות עם 24 עמותות כוח אדם שייעודן חקלאות. הן הוכיחו את עצמן במלחמה. סך הכול היו 341,000 ימי התנדבות בחקלאות. זה בלי אקסטרות נוספות מחיילי כל"צ וכאלה ומתמיכות שרח"ל דאגו לנו. אלה המספרים. עובדים זרים – בפרוץ מלחמת חרבות ברזל המכסה הכללית הייתה 30,000 איש, ובפועל היו 20,000 עובדים זרים במדינת ישראל. היום, המכסה גדלה ל-70,000, ויש היום 50,000 עובדים זרים במדינת ישראל ואין חוסר בחקלאות. זה משהו שצריך להבין אותו. כנ"ל לגבי כל המיגוניות, המשרד חילק מעל ל-1,000 מיגוניות, הרבה מהן לעובדים זרים, לטובת הרציפות התפקודית וכדי שהעסק הזה ירוץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. מדויק, יפה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> דבר אחרון, מפעלים חיוניים. אני אמרתי שאיפה שאני לא טוב אני אומר שאני לא טוב. זה לא נוהל בצורה טובה, לא הקפידו על תנאי סף של גנרציה, איגומי מים, מיגון תקני למפעלים שאנחנו רוצים שימשיכו לעבוד בחירום. היום זה השתנה, אנחנו יוצאים לביקורות תקופתיות ומסודרות ביחד עם משרד העבודה ועם מפקחים של משרד העבודה. אנחנו הולכים לכיוון אחר לגמרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קודם כול, אני מודה לך על לקיחת האחריות. מותר להגיד יש דברים שצריכים לשפר ולעשות. אני מבקש לעדכן אותנו בעוד כחודשיים על המהלך החשוב הזה, על השיפור ועל העמידה בהמלצות של המבקר. בסך הכול כולנו עובדים לאותו הכיוון. אני מבקש ממשרד הכלכלה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> אני ממינהל החירום. ראשית, תודה למשרד המבקר על הביקורת. אירחנו אותם, הלכנו איתם למפעלים והם היו איתנו בסניפי ברזל. מנכ"ל המשרד הגיש את הערות המשרד לכל סעיף וסעיף. אני מקווה שהם ימצאו מקום בדוח המבקר, כי יש הרבה נושאים בדוח שהם משויכים למשרד. אך למעשה, זה לא באחריותנו. אני באמת מקווה שהדברים יבואו לידי ביטוי. אני רוצה להתייחס לכמה דברים, כי הדוח מכיל הרבה מאוד נושאים. קודם כול, אנחנו מחזיקים את המלאים האסטרטגיים, היום שישה במספר, על פי ההגדרות של רשות החירום הלאומית. בתחילת המלחמה נוספו עוד מספר מלאים שבהם היו פערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> במקרה שלכם, גם זה מוחזק על ידי גורמים פרטיים? << אורח >> רונן באום: << אורח >> כל המלאים מוחזקים על ידי גורמים פרטיים וכל המוצרים מיבוא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הבנתי. וגם אתם הייתם נהנים או תיהנו מהחקיקה הזאת? << אורח >> רונן באום: << אורח >> לצערי לא. אנחנו נצטרך לפעול בנפרד. אנחנו גם בעניין הזה כבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה אי-אפשר לשתף פעולה? << אורח >> רונן באום: << אורח >> זאת שאלה טובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שי, תהיו קצת על הכיפאק. << אורח >> רונן באום: << אורח >> למעשה, אנחנו גם פועלים בכיוון הזה, בלהגדיר מה הצורך, כדי שגם אנחנו נוכל לקבל בזמן שגרה את המידע על המלאים התפעוליים שבידי הספקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חכם, זה נכון וזה מה שצריך. << אורח >> רונן באום: << אורח >> הם גם חלק מראיית כמות המלאים וכמות המזון במדינה. אנחנו מחזיקים את מלא המלאים שבתרחיש. אנחנו מבקרים אותם פעם בחודש, בעשרות המחסנים שבהם הם מוחזקים אצל הספקים החיצוניים. אנחנו מוודאים ריענון, שהמלאי קיים, תקין ושהוא לא פג תוקף כמובן. אין דברים כאלו שנקראים פג תוקף. במלחמה המנכ"ל החליט להוסיף בראייה רחבה מספר מוצרים, כרגע הם לא נמצאים. לכן בדוח המבקר ראו שיש פער בהם שנבע גם בהפסקת יבוא מיידית של פריט מסוים מטורקיה, כך שהפער לא נוצר באותה השנייה. למעשה, הכול מבוצע על ידי מכרזים, אם ספקים לא ניגשים למכרזים, כדוגמת משרד החקלאות אין לנו דרך לייצר את המוצר ולהביא אותו. עשויים להיות פערים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע. בנושאים קריטיים המדינה יודעת לקנות, אם היא רוצה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> אבל היא לא יודעת לרענן. בסוף, המוצר שנקנה חוזר לשוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן אני מבין. ברור שעדיף שלא. << אורח >> רונן באום: << אורח >> לא. זה דיון אסטרטגי לגמרי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא ניכנס לזה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> זה לגבי עניין הפערים. לגבי הביקורות שלנו, יש לנו 213 מפעלים חיוניים בתחום המזון. המבקר הגיע בשנת 2024, שהיא שנה ייחודית שבה הוחלט על ידי הנהלת המשרד שאנחנו לא מבצעים ביקורות בגלל המלחמה, אלא רק במפעלים שהגדרנו כיהלומים. וגם, לא בכולם עשינו ביקורת רק בחלקם, הגדולים שבהם. למעשה, לפי נהלי רח"ל שאנחנו עומדים בהם בקפידה, אמורים לבצע ביקורת ברמה א' – פעם בשנה ברמה ב' – פעם בשנתיים; ברמה ג' – פעם בשלוש שנים. אין לנו מפעלים ברמה א', אז למעשה אנחנו אמורים לדרוך במפעל חיוני פעם בשנתיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי מגדיר את איכות, עומק, טווח משרת הביקורת? רח"ל או אתם? << אורח >> רונן באום: << אורח >> יש נוהל רח"ל שמדבר על ביקורת במפעל חיוני ואיך היא אמורה להיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה בודקים? מי קובע מה בודקים? << אורח >> רונן באום: << אורח >> ההמלצה של רח"ל היא מה לבדוק. למעשה, שנת 2024 שנה ייחודית. בשונה מהנוהל שאומר לנו פעם בשנתיים, אנחנו בודקים פעם בשנה את כל המפעילים החיוניים שלנו על ידי נציגי המחוזות שלנו. כך שאנחנו עומדים גם בעניין הזה. שנת 2024, אכן ייחודית, שנת מלחמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יישר כוח. << אורח >> רונן באום: << אורח >> לגבי הפערים, וזה נכון לכל המפעלים החיוניים, אנחנו באים למפעל חיוני ללא חקיקה. אין חוק שמסדיר או שניתן לבקש ממפעל חיוני לשים גנרטור או לשים איגום של מים. זה פער אומנם גדול מאוד, אני לא יכול לבוא היום למפעל ולהגיד לו שים גנרטור במיליון שקלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, מי אמור להוביל את התיקון הזה? כשאתה מגדיר מפעל כמפעל חיוני - - - << אורח >> רונן באום: << אורח >> אני לא מגדיר, אני ממליץ למשרד העבודה להכריז על מפעל חיוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הוא מרוויח מזה? אם הוא מרוויח משהו ואז אפשר להטיל עליו הנחיות, גם אם הוא לא מרוויח מזה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> למעשה, המפעל מוכרז כחיוני מכוח חוק שירות עבודה לשעת חירום. זה מאפשר בשעת חירום לרתק את העובדים שלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם ביקשתם ממשרד העבודה. זה מאפשר את ריתוק העובדים ו-? << אורח >> רונן באום: << אורח >> וזהו – את זה אומר החוק. כשאני מגיע למפעל אני בודק ביחד עם עמיתיי ממשרד העבודה, מאגף כוח אדם לשעת חירום, שהם עומדים בתקן. בדרך כלל, יש תקן, מצבה והכול ברמה הזאת מסודר מאוד במפעלים שבאחריותנו לפחות. להגיד למפעל: אין לך גנרטור, שים בבקשה גנרטור. הוא יענה לי: אתה רוצה שאני אהיה חיוני? שים אתה גנרטור. בעצם הפער כאן שאין לי יכולת בהיעדר חקיקה להכריח את המפעל לעשות את זה. לכן, זה תמיד יהיה כפער. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אלא אם כן אנחנו נחליט שאנחנו עושים עם זה משהו. << אורח >> רונן באום: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אשמח להתייחסויות של ויקטור ואחרים. << אורח >> רונן באום: << אורח >> ברשותכם, יש לי עוד הרבה סעיפים. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> רונן, אני אחזק אותך. כל המפעלים החיוניים שהוכרזו בעבר אין לי כלים לבוא ולחייב אותם עכשיו לשים מיגון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני הבנתי שאין כלים, השאלה היא אם אפשר ליצור כלים. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> היום, מה שאנחנו עושים לפני שאנחנו ממליצים למשרד העבודה, היא להסביר להם את החשיבות. זאת הדרך היחידה. נדאג לכם לרציפות אם תשימו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> אני אתייחס ברשותך היושב-ראש. מה שנאמר פה נכון לחלוטין. רביב יתייחס בזום. בסוף הכול נובע מנושא חוק העבודה בנושא כוח אדם. היום הסמכות היחידה סביב מפעלים חיוניים היא בנושא העבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם יכולים ליזום את הסוגייה הזאת כי זה לא קשור לעבודה. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> אנחנו כבר שנים מנסים ליזום את חוק העורף. אתם בטח מכיר את זה מהתקופה אצלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לי עדיין שקית מלאה. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> חוק העורף אמור היה לתת מענה על הרבה מאוד דברים שמדברים עליהם פה בחדר, בצורה חד משמעית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר. ועל החקיקה הספציפית הזאת של הגנרטורים ומאגרי מים. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> בהיעדר חקיקה ספציפית אי-אפשר לחייב אותם. עם משרד הביטחון אין לנו את הבעיה הזאת, למה? בגלל שמשרד הביטחון, בניגוד למרבית השחקנים פה, הוא צרכן של המפעלים האלה בשגרה. לכן, הוא עושה את זה בעולם שלם של התקשרות חוזית. הוא שם סעיף חירום בתוך ההתקשרות החוזית והוא דורש ממנו לעמוד בתנאים מסוימים בהתקשרות החוזית, ואם הוא לא עומד בהם הוא לא מקבל את משרד הביטחון כלקוח. זה הסיפור. יש בעיה, זה נכון גם לעולם המלאים וגם לעולם המפעלים. כל ההשקעה בחירום במשרדים עצמם זה נושא חקיקה שחסרה. לשאלה הראשונה שלך, של מה האחריות. האחריות היום היא של כל משרד בתחומו, וכל עוד שאין לו איזה סעיף חירום במה המשרד צריך להשקיע בחירום, המשרד משקיע לפי סדרי העדיפויות שלו. כאן בחדר, ואתה מכיר את זה, הייתה השקעה מהותית וחשובה של משרד החקלאות במיגוניות במלחמה. לעומת זאת, חסרים לה מלאים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לגבי החקיקה, אגיד בסיכום. אני חושב שרח"ל, בהשראת מל"ל, צריכה להוביל את המהלך הזה. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> אתה יודע שההצעה הזאת מונחת על השולחן כבר משנת 2016. << אורח >> רונן באום: << אורח >> לא, 2015. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> החוק הזה? אני לא מדבר על חוק העורף. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> כל חוק העורף על כלל המרכיבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, חוק העורף יהיה קשור לפנייה לראש הממשלה לקבל החלטה כוללנית. אני חושב שלא צריך להתייחס בנושא הזה אל חוק העורף. << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> אתה שאלת גם על האינסנטיב. כל עוד שלמפעל אין לו אינסנטיב – בגלל שהמשרד הרי לא מפעיל אותו בשגרה, הוא הרי מפעל חירום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יכול להיות שהחוק הזה צריך לדבר על גם על גזרים לא רק על הנחיות. בהחלט. תודה. << אורח >> רונן באום: << אורח >> ברשותך, שני נושאים. צוינה הכנת האוכלוסייה לחירום. אנחנו טוענים שזה לא באחריות משרד הכלכלה להכין את האוכלוסייה לחירום, יש גופים במינהל שזאת אחריותם, בוודאי לא משרד הכלכלה, ציינו את זה בדוח. פיזור המחסנים – המחסנים אכן של הספקים, אנחנו מתייחסים לזה במכרזים שאנחנו מוציאים. אנחנו מנקדים ניקוד יותר גבוה לספק שיש לו פיזור של המחסנים. יש לנו בעיה לשלוט פה על איפה נמצא המחסן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הערה לגבי שאלת הפרסום, או המלצות לציבור. אתה אומר שאתם לא, אז מן הסתם, זה משהו בין רח"ל לפיקוד העורף? << אורח >> יוסי שפירא: << אורח >> נושא ההסברה נמצא בעולם של פיקוד העורף. אולי אחרי זה אני אדבר איתך על מה שהיה במלחמה. הכנו קמפיין, נעשו דברים והם לא פורסמו. זה שיח נפרד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, נשמח לדבר. חברים, תודה רבה. אני מצטער שאחת ההערות הגדולות האסטרטגיות למשרד הכלכלה היא נושא סיכוני התלות ביבוא של מוצרים חיוניים וגיבוש מענים למזעורם. אפרופו המענים או הזרמים האחרים, הייצור המקומי ומחסני החירום. טוב, משרד הבריאות. << אורח >>מורן לייכפלד מגנאזי: << אורח >> שלום, אני מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר לגשת אליה אחר כך עם שאלות קריטיות לגבי ארוחת הבוקר. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> אני קודם כול, גם מברכת על הדוח ותודה רבה. אני אתייחס לשלוש נקודות. 1. התוכנית האסטרטגית. 2. מלאי המזון. 3. המלצות לציבור. בהיבט של התוכנית האסטרטגית, כמו שגם ויקטור וייס הזכיר, מבחינת אסטרטגיה לאומית לביטחון המזון לשנת 2050, משרד הבריאות שותף בתוכנית הרב-משרדית. אני וד"ר נעמי פליס איסקוב שפה לידי, הובלנו את הצוות של סל מזון ושינוי הרגלי צריכה. קבענו את הרכב הסל לפי גידול האוכלוסייה, לפי הצורך. כמובן ביחד עם משרד החקלאות לתרגם את סל הצריכה לחומרי גלם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה על ההקשבה היתרה, מה הקשר בין גידול האוכלוסייה להרכב של הסל? << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> לא להרכב אלא לכמויות. בעצם אנחנו דואגים גם לכמות וגם להרכב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, בסדר. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> העבודה האסטרטגית הזאת גם של חישוב הצורך הנדרש לשנת 2025, כמובן נעשתה עם דגש על האיכות. בנוסף, עשינו בדיקה של ההבדלים בין המצב הרצוי למצוי. כי גם אם אנחנו ממליצים על דברים שהם תזונה בריאה, אנחנו יודעים שהיום באוכלוסייה ההרגלים פחות טובים, אז עשינו תרחישי ביניים. במקביל לקביעת הסל, היה לנו צוות שלם שעסק בתוכנית אסטרטגית לשינוי בהרגלי הצריכה. אני מקווה שתאושר בהחלטת ממשלה ושנקבל על זה תקציב. זה בנושא התוכנית האסטרטגית. הכול כתוב, העבודה שנעשתה מקצועית מאוד. מלאי המזון. בוועדה משותפת למלאי המזון ביחד עם כל המשרדים השותפים ויחד עם רח"ל לאורך השנים קובעים את הרכב הסל. בשנה האחרונה הצענו הצעות לשינוי הרכב הסל ביחד עם רח"ל כולל הגדלת המרכיב החלבוני במלאי המזון שנשמרים במחסנים, זה היבט נוסף. צריך לקחת בחשבון גם את המלאי התפעולי לעומת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תספרי להדיוטות פה מה זה מלאי חלבוני. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> הייתה פה הבחנה בין הפחמימות לחלבונים. אם זה דגנים: אורז; קמח; חיטה – זה פחמימה. והחלבון זה לצורך העניין הבשר והחלב. ואנחנו ממליצים להגדיל את מלאי הקטניות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חלב לא יכול להישמר. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> בגלל זה הם עשו הפרדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשר ועוף שומרים בחירום? << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> לא. המזון היבש, שברובו פחמימות, נמצא במשרד הכלכלה. והמנה החלבונית שנדרשת לציבור בשעת חירום, נמצאת ברובה במשרד החקלאות. אלו כל המוצרים הטריים, זה כולל את מוצרי החלב והבשר. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> כל מה שטרי. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> מה שאנחנו אומרים שגם במלאי החירום, במלאים של משרד הכלכלה, צריך להוסיף את הרכיב החלבוני, שזה בעיקר קטניות. ואז יהיה לנו בעצם גם מענה לזה. הנקודה השלישית שעלתה בדוח, המלצות לציבור לשעת חירום. באתר פיקוד העורף יש המלצה כתובה לשמור מזון שלא דורש קירור לשלושה ימים בממ"ד או בבית, לא משנה איפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת שלושה ימים? << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> זה ברמה הביתית. באתר פיקוד העורף ממליצים לשמור, שיהיה לנו מזון לשעת חירום לשלושה ימים. במשרד הבריאות המלצנו לקחת את האמירה שלושה ימים של מלאי מזון ולתת המלצות כתובות – איזה מזון כדאי לקנות ולשמור בבית וגם לאחסן בצורה תקינה עם ההתייחסות לחשמל, אם אין או יש. ההמלצות האלו כתובות. כמו שציינת הן עדיין לא פורסמו לציבור, כדי למנוע בהלה ונהירה של הציבור לסופרים לקנות את כל המוצרים. זה היה בזמן המלחמה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שההמלצה הזאת לחירום. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> לחירום. כשאין גישה לכלום. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> אולי הגיע הזמן לפרסם אותם עכשיו, לפני שיגיע החירום הבא. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> נכון, נכון. עכשיו הדברים מוכנים. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי זה יקרה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את יודעת מה זה מזכיר לי? אני בעוונותיי מהעוטף ועם הרבה שנים של ניסיון ועם השאלה, האם לפרסם בלוח המודעות ומתי מה להכין בסל לפינוי? האם זה מלחיץ יותר ממה שחשוב להתכונן? אני חושב שאחרי כל מה שעברנו אנחנו בשלים לקבל רשימה עקרונית של מה לוקחים לבית החולים כשהולכים ללדת. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> מתי אתם מפרסמים? תני לנו תאריך, תני לנו תקווה. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> אין לי תאריך, אני מניחה שבקרוב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא עובר ככה. אדוני, אני מבקש שמזכירות הוועדה תרשום שבעוד שלושה שבועות או בסוף החודש היא תבדוק מול המשרד אם הם בשלים להוציא את זה. הציבור בשל, אני נציג הציבור והציבור בשל. << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> אני אגיד שזו המלצה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, המלצה שאתם ממליצים. אני מאמין שהציבור בישראל מספיק בוגר ועבר משהו ב-77 או 78 שנות המדינה. לא מלחמה אחת ולא שתיים – את המלחמה הנוראה מכל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עוד? << אורח >> מורן בלייכפלד מגנאזי: << אורח >> לא, זהו. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני מודה לך. משרד העבודה? בזום. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שלום לכולם. רציתי קודם גם להתייחס ולא יצא אז אני אתייחס עכשיו. גם אני מברך על הדוח בניהולה של ד"ר אבו חאלה, שיתפנו פעולה ככל שניתן. בסוף, המטרה היא שנהיה יותר מוכנים בחירום. אני המקפח הכללי על כוח אדם לשעת חירום. אני אדבר על שני דברים, על תהליך האישור של המפעל החיוני ועל נושא המוכנות. בתהליך האישור של מפעל חיוני אנחנו פועלים מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, כמו שציינו רח"ל ומשרד הכלכלה. בעיקר בהיבט של ריתוק משקי, זאת הסמכות המשפטית. דרך אגב, זאת החקיקה היחידה במדינת ישראל שיש אותה כחקיקה ראשית בחירום. עוסקים שם בכל מה שקשור לריתוק משקי של עובדים. אני יכול לרתק אותם בשגרה לאותו מפעל חיוני ולגייס אותם, אם צריך, בחירום, על מנת לשמור על הרציפות התפקודית ושמירת המוצרים החיוניים והקיומיים. אין לנו תנאי סף. בחוק אין תנאי סף. כמו שאמרתי, המהות היא העובדים, זה חוק שירות עבודה ואין שם תנאי סף. כשהחוק חוקק לא התייחסו לתנאי סף. בשנים האחרונות ובמיוחד משנת 2008, כחלק מכל הלקחים שקשורים במלחמת לבנון השנייה, הוקמה גם רח"ל. נושא המל"ח עלה מדרגה ולצערנו, זה עדיין לא בחקיקה זה הכול בהחלטות ממשלה. כמו שציין יוסי שפירא מרח"ל, אנחנו מנסים משנת 2010 להעביר את חוק העורף. אני חייב להגיד לאדוני היושב-ראש, שחוק העורף חייב לעבור בכללותו. אי-אפשר להעביר רק משהו קטן, כי בסוף צריך לשמור על תמריצים. מדובר כאן בהרבה מאוד תקציבים, תקציבי ענק. אני אתן דוגמה למה שנגעו כאן החברים. אם יגדירו למפעל חיוני שהחובה שלו להיות עם מיגון ושהחבורה שלו להיות עם גנרציה, המדינה תצטרך לשים פה יד ולשפות את זה, זה יגיע למיליארדים. זה לא משהו של כמה מיליונים שאתה יכול לגשר. אנחנו כולנו מכירים את הנושא התקציבי, ומה קורה בשנים האחרונות, בגלל זה הוא לא מצליח לעבור. יש פה שיקולים כלכליים, מאוד מאוד מהותיים. אני אפילו לא מדבר על מה שאושר עד היום. יש הרבה בתי חולים שלא מספיק מוגנים, יש מוסדות רווחה 24/7; יש מוסדות בריאות 24/7, שאין להם את המיגון שפיקוד העורף דורש היום. אם נכניס את זה כתנאי אז אנחנו נצטרך לבחון את השאלה אם יהיו בכלל מוצרים קיומיים במדינה. ויקטור מהמל"ל גם מבין את זה. ישבנו כמה פעמים על הדברים האלה. צריך להעמיק פה ולמצוא את נקודת האיזון בכל מה שקשור באישור מפעל חיוני, בתנאי הסף ובמה שמשתמע מכך. דה פקטו, בסוף זה מגיע אלינו ואנחנו מאשרים את זה. מי שיוזם את כל התהליך הזה, זה אותו משרד ממשלתי שאחראי על בניין הכוח שלו, על המשימות שלו, על יעדי השירות שהתוו לו רח"ל בהיבט חירום. מה שעובד בשגרה חייב להמשיך ולתת בחירום. ברגע שהם יוזמים את זה יש ועדה בין-משרדית שמגיעה, ועדה בין-משרדית שמייעצת לי, ואני מאשר או לא מאשר את אותו מפעל חיוני. הייתי חייב להגיד את זה אדוני היושב-ראש כדי שתבין את המסגרת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. << אורח >> רביב מלאכי: << אורח >> הנושא השני – נושא הפערים במוכנות של מפעלים חיוניים, גם בהיבט של כוח אדם. היינו בתקופה של מלחמה מצד אחד. מצד שני, החלפנו מערכת, לא היה שם סטטוס של מוכנות מלאה או חלקית לא והתחייבנו להשלים את זה עד השנה. היו 104 מפעלים שבהם לא השלמנו את זה. נכון להיום השלמנו את כולם, למעט בשני מפעלים שאמורים בשבוע הבא לסיים. מבחינתי, אני יודע לתת את המוכנות של 104 המפעלים האלה, את סטטוס המוכנות שלהם. חשוב לומר כאן עוד משהו אחד. המוכנות הכוללת של מפעל חיוני היא באחריות של אותו משרד ממשלתי שמבקש. אנחנו בכוח האדם לשעת חירום במשרד העבודה, עוסקים אך ורק בהיבט של כוח האדם, במה שקשור לרשימות של תקן ואיוש, וכל מה שקשור למידע שאני צריך לתווך לאותו עובד במפעל חיוני שיבין מהן הזכויות שלו ומה החובות שלו ושל במעביד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מודה לך מאוד על ההשתתפות ועל ההתייחסות הרצינית. אוראל, אתה מקבל קהל כרגע? אתה יכול להצטרף אלינו? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הוא מכין את תוכנית התמיכות, חבר הכנסת שוסטר, איך מגדילים את היבוא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, מה קורה איתנו? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> באיזה אספקט? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא יודע, היה פה דוח, היו היבטים כספיים? התשובה היא כן בוודאי. שמענו פה הקשרים רחבים יותר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לדעתי, אגף התקציבים של משרד האוצר לא נמצא במרכז הדוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה נכון. היו פה הערות שלא קשורות אליכם, זה צריך לבוא מאוד מלמעלה כשמדובר על חוק העורף והמשמעויות הכספיות. זה חלק מהתנהלות כוללת שבוחנת סיכונים. אפשר לא לעשות שום דבר על רעידות אדמה וכשזה יגיע אנחנו נראה את ההשלכות הכספיות. על כל שקל שלא השקענו נשלם 10 או 13 שקלים. לגבי הציבור, ציבור שלא מוכן לחירום יכול במקרה האחד סתם להיכנס לפניקה, ובמקרה אחר היכולת שלנו לתפקד קורסת. זה לא תפקידכם כרגע ליזום, לא אגף התקציבים צריך ליזום את זה אלא גופים אחרים. אתה פשוט נהנה להיות איתנו? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> תמיד, בוודאי, אני פשוט לא כל-כך מצליח להבין את השאלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אתה רוצה לתרום לדיון? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זאת סוגיה שהכול שזור אחד בשני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אגיד לך איפה בבירור. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מצב ענף החקלאות שזור ביכולת הייצור המקומית. התמהיל בין יבוא לייצור מקומי שזור בניהול הסיכונים הלאומי שלנו. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> ואיך עושים את זה? אוראל, איך אתם עושים ניהול סיכונים באופן כללי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא מנסה לענות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היום, אין גוף שעושה באמת ניהול סיכונים, זאת האמת. יש היום רגולטורים שונים, החשובים שבהם נמצאים במשרד החקלאות שרואים את התחום שעליו הם אמונים דרך פריזמה מאוד מאוד מסוימת ופשוט לא מנהלים סיכונים, הם פשוט לא לוקחים סיכונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מי היה צריך לעשות את זה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו חושבים. זה רעיון שעוד מתגבש אצלנו. לצורך העניין, כמו שיש ניהול סיכונים בהיבטי ביטחון. מי שמחליט האם לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה זה לא הרמטכ"ל, זה הדרג המדיני. נכון שאותו הדבר יהיה גם בניהול סיכונים בעולמות ביטחון המזון שלנו, האם צריך לפתוח מדינה לספקית יבוא או לא; האם צריך לעבות או לתחזק ענף כזה או ענף אחר. זה צריך להיות מתוכלל על ידי מישהו שדן בדברים בפריזמה רחבה מאוד שבקצה שלה - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> למה אתה מציע לפתוח בחלב את היבוא? אתה החלטת, לא ממשלת ישראל החליטה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> קודם כול, בענף החלב זאת דוגמה נהדרת כי אין ביטחון מזון. אנחנו ממש מרגישים את זה במדפים שבסופרים שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תחדלו רגע את ההתכתשות הזאת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה אשמת הארגון שמייצג את אותם מונופולים שהביאו אותנו לאותה חדלות פירעון בבעיטת רגל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, בוא נעזוב את האירוע עצמו, אוראל, תסתכל עליי לרגע. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, סליחה שאני מתערב. אי-אפשר להאשים פה חברות מזון וחקלאים שיצאו ופעלו ב-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, מה פתאום. אתם תוכלו להגיב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא שמענו מילה אחת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, אל תגבר עליו בקול. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אדוני, סליחה שאני מתפרץ. יש גבול על האופן שבו אפשר להכפיש את החברות במדינת ישראל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> באמת, אדוני. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנחנו לא עוסקים בענף החלב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא שמענו מילה אחת מהיושב-ראש וגם לא מאנשי המל"ל על המשמעות של הריכוזיות שיש לנו בענף המזון על ביטחון המזון שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר, אנחנו לא עוסקים בזה כרגע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באמת, אוראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, השאלה שלי - - - חברים, אתה מפריע, אדוני. אתה ממשיך? מה זה? דיברנו על - - - << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> אי-אפשר שלא להתייחס לדברים האלה. אי-אפשר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ביטחון מזון זה לא רק בעתיד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה? נקרא לסדרנים אולי. מה איך זה יהיה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, בכוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בכוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי. אוראל, אני רוצה שתניח רגע בצד את הנושא הקונקרטי החשוב מאוד של ענף החלב כדוגמה. תסבר את האוזן, כמתבונן על השיח הכולל, איפה זה צריך להתקיים? בקבינט הכלכלי? במל"ל? איפה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו כרגע בדעה שעוד לא מעוגנת בשום דבר. אם אתה שואל את דעתי, כן. בנושא הזה ראוי שהממשלה תעסוק בביטחון מזון. ביטחון מזון זה נושא חשוב והוא נושא גם מאוד מאוד מורכב. בקצה אפשר להגיד סיסמאות, כמו: ייצור מקומי, יבוא. בסוף יש גם תקציב. כשאנחנו נותנים לתקציב לדבר אחד זה אומר שאנחנו לא נותנים לדבר אחר. כן, אני חושב שבנושא מדיניות הגנת הצומח שלנו, מדיניות השירותים הווטרינריים שלנו, מדיניות היבוא שלנו, מדיניות הגדרת התוצרת החקלאית. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הוא לקח את המים, הוא לקח את העובדים, הוא לקח את הקרקע; תן לו הכול, תן לו עוד – שינהל את הכול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, שנייה, יש פה הבלחות של אמירות ענייניות, חכה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> צריך לבחון את זה דרך משקפיים של ניהול סיכונים. בואו לא נשכח איפה אנחנו עומדים כרגע, מהי נקודת המוצא. אנחנו מדברים למשל על ירקות ופירות. אומרים פה, היבוא גדל ב-16%, לא מספרים שמסך הצריכה היום הייצור המקומי מספק 87%. זאת אומרת, אם אנחנו בוחנים האם אנחנו שמים את הביצים שלנו בסל כזה או אחר. כרגע, ברור לנו שאנחנו שמים יותר מדי ביצים באותו הסל. החקלאות שלנו מפוזרת על הגבולות ונמצאת באזורים אקלימיים שאנחנו יודעים שהם מועדים לפורענות. אנחנו ראינו שכשהיו לנו קצת טילים מעזה לא היו עגבניות בסופר, זאת האמת. הדבר היחידי שהבטיח מקררים המלאים היה זה שיכולנו לייבא. << אורח >> אביב חצבני: << אורח >> הדבר היחידי זה שלא נעשה שום דבר, ומצבינו יהיה סבבה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אין לו את טורקיה ואין לו את אוקראינה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זאת עובדה. היבוא זה הדבר היחידי. הינה, בואו נתחיל לייבא עכשיו חלב מטורקיה. אנחנו מכירים את כל הפופולריזציה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ברור, תיקח ממצרים, שכחת את מצרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו ננהל דיון. דקה, חברים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רק אסיים, ברשותך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסיים, אורי, כן. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אם רוצים לנהל דיון ענייני ומקצועי אז יש לנו הסתייגויות. אני חושב שמנהלים אותו במל"ל, לפחות מנסים. אני לא אומר שלא. בסופו של דבר, אנשי הכלכלן הראשי נתנו את ה-go גם להתקדם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלכם, של האוצר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> של האוצר, וכמובן שאנחנו נצטרך לדון ברזולוציה גבוהה יותר כאשר תוגש תוכנית חומש. שם באמת ידונו בדברים עצמם. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> עד אז לא תהיה חקלאות ולא יהיו מפעלים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוראל, תמשיך. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אפשר לומר את כל הדברים שאני אומר כרגע, באותו הזמן עם זה שצריך לחזק את ענף החקלאות. ענף החקלאות והחקלאים בצפון חווים תקופה לא משהו, ביתר שאת ובלשון המעטה. אנחנו לא מסתתרים מאחורי זה. הם אנשים טובים שהמדינה צריכה לחזק. באוצר ובאגף התקציבים אין דיון על האם צריך ענף חקלאות או לא צריך ענף חקלאות, אף אחד בכלל לא שם, צריך ענף חקלאות. כמובן שיש לנו דעה נוקבת לגבי איזו חקלאות צריך לגדל פה ובאיזה שיטות צריך לתמוך בחקלאות פה. מדינת ישראל יוצאת הדופן בשיטה ובדרך שבה היא תומכת בענף, אם זה בעולמות התכנון המרכזי ואם זה בעולמות התמיכות העקיפות, שגם את זה ציין המבקר בדוח שלו. יש דברים גדולים שאפשר לעשות בענף החקלאות. את זה אפשר לומר בו בזמן, כשאומרים שחקלאות חשובה, צריך לדאוג לה וצריך לראות איך הם עומדים של שתי הרגליים, במיוחד אחרי תקופת המלחמה הזאת. וכמובן, ביטחון מזון זה אירוע מורכב של ניהול סיכונים ואי-אפשר לזרוק סיסמאות ולצפות שמישהו בצד השני יהיה תגובתי אליהן. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לנושא ניהול סיכונים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, כן. בבקשה. ויקטור, דקה. אורי, אתה תרצה להתייחס, התאחדות התעשיינים בוודאי ירצו. ויקטור יהיה קודם. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> כולם רוצים לדבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולם גם ידברו. אבל ויקטור ראשון בין ראשונים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ברור. << אורח >> פרץ שורק: << אורח >> - - - << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אני מסכים עם ידידי ממשרד האוצר על חשיבות ניהול הסיכונים. לב התוכנית האסטרטגית היא ניהול סיכונים. המתודולוגיה של התהליך אמרה: בואו ונשאל את עצמנו מה צריך להיות סך הכול סל המזון ב-2050, אותה עבודה מפוארת, באמת לעילא ולעילא, שמשרד הבריאות הובילו. מתוך זה פותחה איזושהי מתודולוגיה שאמורה להגדיר, אם זה סל המזון העתידי שאנחנו צריכים לשאוף אליו אז מה נכון שנגדל פה? מה נכון שנעודד לגדל בישראל? ומה נכון שנמשיך לייבא? לא רק לגבי מה אלא גם לגבי כמויות. גובשה מתודולוגיה לא רעה על ידי משרד החקלאות, היא לא מושלמת. בנוסף לזה יש לפחות עוד שתי מתודולוגיות שאנחנו מכירים. אחת, מתודולוגיה מרשימה מאוד, אולי גלית כהן תוכל לפרט אחר כך, בהובלת ה-INSS, שגיבשו מתודולוגיה שעוסקת בדיוק בשאלות האלו, של איך מנהלים סיכונים ומה נכון לגדל פה ומה נכון לייבא. אלו בדיוק הסוגיות שבלב העניין. יש עוד מתודולוגיה של מודל אקדמי, של גופים אקדמיים. היו לא מעט שיחות על המתודולוגיה, כי זה בסוף לב העניין. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> זה לא לב העניין, אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> שנייה, היא לב העניין. כי ברגע שאתה מסכים על המתודולוגיה - - - << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> המתודולוגיה היא לא לב העניין, יש שטח. עד שנסכים על המתודולוגיה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יקירתי מתבקשת לחכות. פה רשום לי, התאחדות חקלאי ישראל ואיגוד תעשיינים. אומנם כתוב ליאור לוי, הוא יכול לתת לך את רשות דיבור. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> לא. ליאור לוי מדבר בשם עצמו. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> לא, אלו שני גופים שונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> אני סולבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אה, סולבר, סליחה. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> אנחנו ביקשנו. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> אם אנחנו מדברים על אסטרטגיה אז מכוני התערובת מבקשים שמן. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> כן. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויקטור, בבקשה. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אני מנהל שיחה אסטרטגית, בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויקטור, יש לנו זמן עד 12, תקצר. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> לא, אי-אפשר כל הזמן מתודולוגיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. זה לא יכול להיות מופנה אליי, אני אומר לא. ויקטור, בבקשה. חצי דקה ותסיים. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> כן. כמו שאמרתי, גובשה מתודולוגיה שנמצאת בתוך התוכנית. היו לא מעט שיחות עם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ונדרשת פה עבודת דיוק, עם מכוון חשוב מאוד שעושה ניהול הסיכונים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה להודות לך מראש ולגישה האינטליגנטית . אני רק מציין, שגם אחרי שקובעים מה אנחנו רוצים לגדל ויוצרים את האיזונים ואת ניהול הסיכונים. עדיין, יכול וצריך להיות ויכוח על איך מבצעים ועל איך מגיעים, כיצד שומרים על החקלאות הישראלית, זה דיון נוסף, אחר. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> לא, לא, הוא ברובד אחר. אני חושב שהוא משלים מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם אתם רוצים להיות שותפים לזה, אז זה מצוין. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> זה בדיוק במשפט הבא, אחרי שסוכמה מתודולוגיה ויש הסכמות עם כל הגופים הרלוונטיים לגבי מה צריך להיות סל המזון, מה נכון לגדל בישראל, מה נכון בכמויות וכו'. השלב הבא יהיה לבחון את כל המתודולוגיה של התמיכות והמודל של איך אנחנו גורמים לזה שאם שמנו יעדים שהם באמת יתממשו. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם רואים את עצמכם שותפים לזה? אני רוצה להיות בטוח שהבנתי. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אתה שואל אם אנחנו כמל"ל? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. << אורח >> ויקטור וייס: << אורח >> אנחנו כמל"ל מניחים את הפלטפורמה. משרד החקלאות הוגדר כגורם מתכלל ומוביל, שמוביל את המשימה, שמגבש את המתודולוגיה והוא נדרש גם לדייק את המתודולוגיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אמרת פה משפט שאני לוקח אותו. אני שמח על כך שאתם רוצים להיות שותפים. כי ההתכתשות בין חקלאות לאוצר עלולה לא הסתיים, וזה חייב להסתיים, בסופו של דבר, במשרד שאתה יושב בו. אני מבקש לעצור כאן. נעבור לליאור מהתאחדות התעשיינים, בבקשה. בקצרה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תראו, ביטחון מזון הוא חלק מביטחון. ביטחון זה לא כסף. נדמה לי שתקציב המדינה לביטחון השנה יהיה 150 מיליארד שקלים, צריך לזכור את זה. כך או אחרת, בלי התעשייה ובלי החקלאות לא היינו נמצאים במקום טוב, לא בקורונה ולא במלחמה. ובין מה שטוב לאירופה ומה שטוב לארצות הברית, נדמה לי שממשלת ישראל שכחה לשאול מה טוב לישראל. בשנים האחרונות, התקבעה כאן תפיסה מסוכנת שיבוא זה פתרון לכל וייצור מקומי זאת בעיה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> איזה יבוא? מה אנחנו מייבאים? << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> הכול. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מה אנחנו מייבאים? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> זאת אובססיה ליבוא. היא מסכנת את תעשיית המזון הישראלית, וכתוצאה מסכנת את האזרח הישראלי. האפליה לרעה הפכה כאן לשיטה, אפליה בסיוע ההומניטרי, התעשייה קטנה ואסור לה להיות בסיוע ההומניטרי; אפליה בחקיקת מה שטוב לארצות הברית; אפליה ברפורמת החלב, תכף אורי ידבר על זה. אגיד זאת כאן בלי חשש, אדוני היושב-ראש, בעולם שבו כל מדינה רואה בתעשיית המזון נכס לאומי, ממשלת ישראל טסה קצת בוורטיגו, בלי מצפן תעשייתי; בלי תפיסת ביטחון מזון, שעכשיו סוף סוף אנחנו מתחילים לראות את זה; בלי הבחנה בין פתיחה נכונה של השוק לבין ויתור על ריבונות כלכלית. מכאן המציאות, מזון אינו מוצר צריכה, מזון הוא תשתית לאומית, תשתית של חוסן, של רציפות תפקודית ושל ביטחון לאומי. בקורונה ובמלחמה מי שתפקד הייתה התעשייה והייתה החקלאות. ב-7 באוקטובר, מדינת ישראל הותקפה צבאית, במקביל נבחנה המערכת האזרחית. חלק משמעותי ממה שהחזיק את המדינה היה כמובן צה"ל, גם העובדה שתעשיית המזון הישראלית המשיכה לעבוד מהיום השני למלחמה, וגם החקלאות – מהיום השני למלחמה. תחת טילים, תחת מחסור בכוח אדם, תחת חוסר ודאות מוחלט. לא היה מחסור, לא הייתה פניקה, עבדנו בלי לעצור. זה היה מובן מאליו לכולם אבל זה בכלל לא מובן מאליו. דמיינו לכם שעה אחת במלחמה אם לא היה משהו על המדף. דוח המדינה קובע בצורה ברורה: "מזון הוא מוצר קיומי, שחסרונו, אפילו לזמן קצר, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך". << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> איך זה שאין חלב כבר כמעט חודשיים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אה, אה, מתי לא היה חלב? << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> בוא, נא לא לעבור לסיסמאות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא יודע, אין חלב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סליחה, חברים, ליאור ברשות הדיבור, ממש לקראת סיום. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> איך זה שאין חלב? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן ברור, אין חלב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ליאור, תחתור לסיום. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עד לא מזמן לא הייתה חמאה. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אני רוצה להגיד את הפתרון. יש לי פתרון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן לתת עוד כסף לתנובה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי ואוראל. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדוני, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוריאל, אני אקצר, אוריאל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אין ירקות, אין פירות. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדוני, אני מקצר. בסדר, תנו לי לסיים. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אוראל, למה אין לך חלב? יש מלא חלב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן? יש, יש חלב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> - - - << אורח >> גלית כהן: << אורח >> יש לי לפחות חמישה ליטרים בבית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היא שומרת לשלושה ימים. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לאזרחי מדינת ישראל בסוכות לא היה חלב בסופר. << אורח >> ליאור לוי: << אורח >> אדוני, הפתרון לביטחון המזון של ישראל ברור כשמש בצוהרי היום. כמו שאמרו חבריי קודם, התוכנית האסטרטגית לביטחון מזון, שכל משרדי הממשלה והציבור היו שותפים לה היא תוכנית מעולה. כל מה שחסר לה זה תקציב קטן ביחס לביטחון מדינת ישראל. קטנטן, לא קטן. ואני מבקש, בכל לשון של בקשה, שהוועדה הזאת תוציא קול ותגיד: אנחנו מבקשים לתקצב את התוכנית לביטחון מזון של ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, ליאור. אורי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב, ותודה רבה לאנשי מבקר המדינה על הדוח שהם הוציאו. אני לא יודע כמה פעמים, אני חושב שזאת אחת הפעמים הראשונות שמתייחסים בדוח של המבקר לנושא הייצור המקומי. זה מה שמעניין אותנו. אנשים פה לא יושבים בשביל לקבל החלטות על הגדלת היבוא. כל הזמן זורקים באוויר את צמד המילים יוקר המחייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אורי, אני מרגיש שאתה בפתח של נאום חוצב להבות של עשרים דקות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא, לא. זה ייגמר מהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש לנו שתיים שלוש דקות, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אנחנו רואים מה קורה ליוקר המחייה. אני לא צריך לדבר הרבה על זה. במדינת ישראל יש פטנט שקוראים לו, תוריד מכס; יבוא – ויוקר המחייה עולה. זה פטנט מיוחד במינו שפותח באיזשהו מקום במדינת ישראל. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כן, כן. אלו הכלכלנים של ההתאחדות. צריכים לקבל נובל על הקביעה הזאת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כן, אלו הכלכלנים הטובים. כך זה קורה ואין מה לעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם צריכים להופיע ברחבי הארץ. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אלו הנתונים. אתה יכול לבקש מהמבקר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> רק אצל החקלאים - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אל תפריע לי, בבקשה. אתה יכול לבקש מהמבקר או ממרכז המחקר של הכנסת שיבדקו, אחרי זה והכול בסדר. שיבדקו אם מה שאני אומר לא נכון. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> את הדבר שהשני אמר גם ליאור, אני לא רוצה לחזור. המדפים מלאים, זה לא יעזור, המדפים מלאים. בייצור המקומי בו רוצים לפגוע – אנשי המבקר הראו יפה מאוד את גרף יחס התלות. במה רוצים לפגוע? רוצים לפגוע בחלב, לא אכביר במילים; בירקות ובפירות; בעוף. ובכלל, במדינת ישראל אין יבוא. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> מה? למה הם רוצים לפגוע בעוף? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> עכשיו רוצים לפגוע ולייבא, שגם התלות בבשר עוף תהיה ביבוא. פטנט, כי רוצים לייבא מברזיל. בסופו של יום, הפתרון הוא לא יבוא. בדרך כלל, בדוח המבקר מדברים על העבר, והעבר מדבר בעד עצמו. מהעבר צריך להסיק מסקנות, אחרת בשביל מה הדוחות האלו? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אוקיי, מה הפתרון? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> המסקנה, הגדלת התפוקה של הייצור המקומי. משרד החקלאות הוציא תוכנית מעולה בנושא ביטחון ל-25 שנה, ל-2050. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> שפשוט לא מתכתבת עם המציאות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הם חושבים שזה לא שייך אליהם, הם במדינה אחרת ולכן לא משתפים פעולה עם זה. ממשלת ישראל קיבלה החלטה על הגדלת הייצור המקומי של הפירות והירקות ב-33%. הם לא משתפים פעולה, לא נתנו שקל בשביל זה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> הם לא הציגו איך הם מתכוונים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מבקש, משפט אחרון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בסופו של דבר, אלו הפתרונות לנושא וזה מה שצריך להיות. זה צריך להיות בתוך תקציב המדינה לשנת 2026. תודה רבה ליושב-ראש ותודה רבה לוועדה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. אני מבקש מעדה בר קמה, הבעלים של סולבר. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תודה רבה, אדוני. שלום לכולם. אני הבעלים של מפעל סולבר. אני אקריא מהר את מה שאני רוצה להגיד, כי אנחנו כל יום נמצאים בכנסת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכיוון שזה בדיון אצל המנכ"ל, מנכ"ל החקלאות, אם אפשר, בקצרה. אנחנו לא נקבל החלטות במקומו, אנחנו נצפה להחלטה מהירה וטובה. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> אוקיי. אני רוצה להגיד מספר דברים. אנחנו המפעל היחידי והאחרון במדינת ישראל לייצור שמן ולייצור כוספא. כוספא ושמן הם הבסיס לתערובת לחיות. מזה יש לנו בשר ומזה יש לנו ביצים. כל מפעלי המזון במדינת ישראל לוקחים מאיתנו שמן יום-יום טרי. אי אפשר להביא יום-יום שמן טרי ביבוא. חוץ מזה, שבדרך כלל, הנמלים תקועים, לא משחררים סחורות וזה לוקח מלא זמן. אנחנו המפעל היחיד שמחזיק מלאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, גם חלבון צמחי משתמש בזה? << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> העוף שאדוני אוכל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא על העוף, אני שואל לגבי צומח. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> העוף שאנחנו אוכלים זה מהחלבון שסולבר מייצרת. זה חלבון מהצומח. חלבון הסויה זה החלבון האיכותי והיחידי שהפטם צריך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא. זה לא מה ששאלתי. יכול להיות שהתשובה לא, מה אכפת לכם לענות לי. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם מה שאתם מייצרים זה רק לבעלי חיים? << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> לא. זה לא. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> לא, אנחנו מייצרים גם לתעשיית המזון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הצמחי. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> כן. גם שמן לאדם וגם שמן לבעלי חיים. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> כן, בוודאי. כל תעשיית המזון והמספוא. אפרופו, אין שמן למספוא במדינת ישראל היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קדימה, כן. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> אין שמן למספוא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני התכוונתי שאנחנו לא מחזיקים לחירום. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> סליחה. אני אקצר, למרות, שאנחנו נסערים כי המפעל שלנו הולך להיסגר בימים הקרובים. הדיון היום מגיע בעיתוי קריטי, בו ועדת הכספים נאלצת ועומדת תחת לחצים אדירים לאשר את הסכם הסחר החדש עם ארצות הברית. הסכם שמבטל את מכס המגן על כוספא ויביא לסגירת המפעל שלנו. כאמור, אנחנו המפעל היחידי במדינת ישראל. זה יחמיר את הפערים הדרמטיים בתחום שמן המספוא עוד יותר, וזה מתרחישי הייחוס של רח"ל, כפי שעולה מדוח מבקר המדינה שעליו אנחנו דנים היום. זה אבסורד, עברנו על דוח המבקר ומובא בו גם מכתב ממשרד החקלאות שמתריע על השלכות חמורות ביותר בביטחון התזונתי הבסיסי של אזרחי ישראל, עקב פערים במלאי שמן מספוא. זה מובא גם במכתבנו לוועדת הביקורת ולמבקר המדינה. שוב, אנחנו המפעל היחידי, אלא אם כן זה יבוא. היה עכשיו מכרז והוא בוטל. רק אנחנו הגשנו, כי אנחנו המציע היחידי. אמרו שיש כאן הרבה מאוד שמן מספוא, רק שאף אחד לא הגיש, כי אף אחד לא יכול אחסן את זה כמונו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> רק לדייק את זה. ההצעה שהם נתנו היא לשלושה ימי שמן. השאר, היה בפולים. גורמי המקצוע החליטו שזה לא עובר. צריך שמן. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> כך ביקשתם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כרגע, זה יושב אצל המנכ"ל. << אורח >> שי זגדון: << אורח >> זה יושב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עדה, דקה. בבקשה, תוך דקה לסיים. << אורח >> אלעד סרור: << אורח >> אין מי שיודע לייצר ולרענן. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> היבואנים פשוט לא ניגשים למכרזי מלאי החירום. זה לא קורה. בסוף, אנחנו היחידים שניגשים למכרזים האלה. עכשיו יבטלו במסגרת הסכם הסחר עם ארצות הברית את מכס המגן על כוספא, וסולבר כיצרן יחיד ייסגר. אף יבואן לא ייכנס בנעלינו בניהול והחזקת מלאי החירום, ובוודאי לא יעמיד מלאי פולי סויה מעל 60 יום, כי הם לא מחזיקים את המלאים האלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עדה, מכיוון שאני יודע שוועדת הכספים עומדת איתן אל מול הלחצים הגדולים ומבקשת מאגף התקציבים או מהממשלה, למעשה, להורות על תמיכות, כולל לנושא שלכם. אני מניח שבזה שמענו והבנו. אנחנו עוסקים בזה. את עושה עבודה חשובה וטובה. אני מודה לך בשם המשפחות שעובדות ובשם מיליונים שאוכלים. אני מבקש לעצור. תסיימי את המשפט האחרון. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> אדוני, רק יצוין, אנחנו מלאי החירום של מדינת ישראל. אתה יודע מתי זה מתבטא? כשיש מלחמה מרימים אלינו טלפון ובאים אלינו. היבואנים תקועים בנמל, כי מביאים שם נשק ומביאים שם דברים אחרים, ולנו יש את המלאי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני יודע. בגלל זה מנכ"ל משרד החקלאות עוסק בזה, כרגע. ולכן ועדת הכספים עוסקת – תני לנו את האפשרות לנסות לעזור, כי את צודקת, את פשוט צודקת ואני מקווה שנצליח. << אורח >> עדה בר קמה: << אורח >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גלית כהן, תשכילי אותנו בשלוש דקות של עונג אינטלקטואלי. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> מאחר שהייתי בממשלה הרבה שנים, אני יודעת איך מתקבלות החלטות. אני מגיעה אחרי שעשינו מחקר ב- INSSבמשך שנתיים בנושא, סיכונים בשרשרות האספקה של סחורות המזון. היום אני גם מנהלת קרן האקלים The Jewish climate trust, זאת קרן פילנטרופית, ועובדת עם שני הדברים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, אתם מפריעים. הדיונים האלו צריכים להמשיך בחלונות - - - << אורח >> גלית כהן: << אורח >> ארבע תובנות מרכזיות שעלו מתוך העבודה שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> משפט על כל תובנה. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> קודם כול, לא כל יבוא הוא בעיה. יש תלות ביבוא שהיא סיכון אסטרטגי, וזה סיכון אסטרטגי למדינת ישראל. בטח כשיש לה את התלות הכול-כך גבוהה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אוראל. אתה גם מפריע וגם לא מקשיב לדברים חשובים. אתה לא חייב להסכים. היבוא עלול להיות תלות אסטרטגית בעייתית. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> הוא אמר כבר שצריך לעשות ניהול סיכונים. הם מקבלים החלטות עכשיו בלי לעשות ניהול סיכונים. אני יודעת שאין להם מקורות כדי לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, זה אחד. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> זה בהחלט יכול להיות סיכון אסטרטגי. היבוא שלנו ממקורות מאוד מאוד מצומצמים. אל תשכחו, גם ביבוא יש סיכונים. יש סיכונים גיאופוליטיים, אם אלו רוסיה ואוקראינה; יש סיכונים אחרים גם בברזיל; יש סיכוני אקלים; יש סיכונים בנתיבי השייט. אנחנו חושבים שאנחנו נפתור את כל בעיה שלנו ביבוא, כי יש ממקומות אחרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת נקודה ראשונה חשובה מאוד. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> דבר ראשון, ביטחון המזון הוא לא רק שאלה של סחורות, זה גם כל שרשרת האספקה. ואנחנו ראינו את זה. אם אנחנו מסתכלים על תרחישים של נושא הביטחון ונושא החקלאות, רואים שכוח אדם זה המחסור הגדול ביותר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אנחנו גם נחמיא לה. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> וכמובן, היה גם נושא הלוגיסטיקה והשינוע. זה גם כן היה. ניהול המלאים לא מותאם לצריכה בפועל ולא מבוסס על נתונים. בתחילת המלחמה זיהינו שאין איסוף נתונים וניהול נתונים של המלאים במדינת ישראל. אני לא מדברת רק על מלאי החירום. כמו ששמעת כאן, מלאי החירום זה לא בדיוק מה שאנחנו אוכלים באמת. זה מספר סחורות מאוד מאוד מצומצם. אנחנו לא רוצים להגיע לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. את שמעת על הכוונה לשבת על המלאים האלו. ולנושא השלישי. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> שמעתי, אני יודעת. שמענו שרוצים לשבת על זה גם בתחילת המלחמה. אנחנו יודעים שזה לא מספיק. לכן הנושא צריך להיות מבוסס נתונים. נקודה רביעית – ייצור מקומי הוא עוגן בביטחון המזון, דווקא בגלל התלות הגבוהה שלנו. התלות של ישראל ביבוא מזון גבוהה והיא תהיה גבוהה גם בעתיד. לכן, השאלה היא לא אם זה יבוא או ייצור מקומי, אלא איך אנחנו מחזקים את חוסן המערכת כולה. לייצור המקומי תפקיד קריטי בגידור הסיכונים וביכולת ההתאוששות. בהקשר זה חשוב לציין את החוסן והאחריות שהפגינו החקלאים והתעשייה במהלך המלחמה. אנחנו לא שואלים אם זה זה או זה, אלא מהו האיזון הנכון ואיך אנחנו שומרים עליו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אכן. זה בדיוק העניין. משפט אחרון. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> התובנה המרכזית היא להקים מנגנון קבוע לניהול סיכונים לביטחון המזון, שמענו שמשרד האוצר גם חושב כך. אנחנו פיתחנו מודל והצגנו אותו גם לכלכלן הראשי וגם למשרד החקלאות. אין מודל כזה במדינת ישראל היום והחלטות שמתקבלות עכשיו אינן מבוססות על ניהול סיכונים. ניהול הסיכונים בביטחון המזון לא נעשה פעם אחת, אלא צריך להיעשות באופן שיטתי. לכן המלצנו על הקמת אגף ייעודי לנושא, שאוסף את הנתונים ומנהל את - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איפה התכוונתם? << אורח >> גלית כהן: << אורח >> בביטחון המזון במשרד החקלאות, במינהל לביטחון המזון. היו צריכים להקים שם אגף ייעודי. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> זה נמצא בהמלצות של התוכנית הלאומית. << אורח >> גלית כהן: << אורח >> אנחנו שמנו את זה שם. אפילו הכנסנו בפנים את המבנה הארגוני. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מאוד מודה לך. אם יש לך משהו כתוב – תשלחי לנו. אנחנו מסכמים. הוועדה מודה לבאים. אני רוצה להודות על הרצון, הייתה פה רוח טובה של שיתוף פעולה ועבודה עניינית. נחשפתי אל עבודה מרשימה מאוד של שיתוף פעולה חוצה משרדים ואני מעריך שהוא יחצה גם עשורים. צריך לוודא שהנעילה הזאת מתקיימת. הוועדה רואה בנושא ביטחון המזון בחירום רכיב אחד מתוך מערך שלם של תחומים שאינם מטופלים, בשלב זה, באופן מיטבי. הן בתחום התכנון האסטרטגי והן בהקשר לניהול, למוטת השליטה, בהקשר לסמכויות. הוועדה תבקש מראש הממשלה למסור לוועדה, בתוך חודש, את כוונותיו לניהול קבלת ההחלטות, לסדר קבלת ההחלטות, הן באשר לתוכנית האסטרטגית לביטחון המזון והן באשר לפן הניהולי שיבטיח את קבלת ההחלטות המיטביות בחירום. הוועדה מציינת כי נושא הניהול אמור להיפתר בחוק העורף, שהוזכר כאן בנושא הסמכויות הוועדה מצפה מהמל"ל לסייע בקידום קבלת ההחלטות האלו. זה אירוע ענק וגדול, שבוודאי ילווה אותנו. מלאי דגנים – בעוד חודשיים, הוועדה מבקשת דיווח, על סיום ההתקשרות עם החברה שזכתה בנושא השמנים, חברת סולבר, שמטופלת על ידי מנכ"ל משרד החקלאות. אנחנו מבקשים בזמן הקצר ביותר, עד שבועיים, לעדכן אותנו איפה הדברים עומדים. הוועדה מעודדת את משרד החקלאות בחקיקה לטיוב הדיווח על מלאי מזון שקיים בארץ, ומבקשת ממשרד הכלכלה לקדם חקיקה מגבילה עבור המלאים שבאחריותו. מפעלים חיוניים – הוועדה מבקשת דיווח ממשרד החקלאות בתוך חודשיים על התקדמות הבקרה שדובר בה. החקיקה בנושא גנרציה, מלאי מים וכו' – הבקשה ממל"ל ומרח"ל לבדוק האם יש אפשרות קידום חקיקה עצמאית. למרות שההיגיון לכלול את הכול בחוק העורף ברור. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לפרסם את המלצות ההתנהגות לציבור בנוגע לאחסון מזון בשעת חירום ולהודיע על כך לוועדה. אנחנו רושמים לעצמנו שהמדור לניהול סיכונים לביטחון מזון ישולב בתוך המינהל החדש והחשוב שהוקם. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>