פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 198 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"ז בטבת התשפ"ו (06 בינואר 2026), שעה 14:24 סדר היום: << נושא >> עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: תמר ברדה – רכזת עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה דורון חמו – מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה תאיר פרי – מתמחה ייעוץ וחקיקה חוקתי, משרד המשפטים דינה דומיניץ – עו"ד, מנהלת יחידת תיאום המאבק בסחר וזנות, חטיבה חברתית, משרד המשפטים אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רום בר אב – רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר רפ"ק מירב כהן – ר' חו' סחר בבני אדם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שרון טובול אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה צבי קן תור – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ליאת שטיינברג – עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין, מחוז חיפה אילן זגדון – מייסד פורום המסעדות שי תירם – מסעדן משתתפים באמצעים מקוונים: יקיר ליסיצקי – יו"ר איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עובדים זרים בענף המסעדות - ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צוהריים טובים, שלום לכולם. היום יום שלישי בשבוע, י"ז בטבת תשפ"ו, 6 בינואר 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא תמונת המצב של העובדים הזרים בענף המסעדות. לאחר מספר ישיבות שהתקיימו בוועדה ולאחר שהוועדה השתכנעה בצורך להביא לראשונה עובדים זרים לענף המסעדות שהעסיק כ-2,000 עובדים פלסטינים ברישיון לפני המלחמה. ב-9 ביוני 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה בהיקף של 2,000 עובדים זרים לענף המסעדות. מאז להבנתי הגיעו למעלה מ-1,000 עובדים זרים מסרילנקה שאיתם נחתם הסכם לענף. משרד הכלכלה פרסם למסעדנים הגשת בקשות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים על פי קריטריונים שונים, כשהעדיפות היא למסעדות שהעסיקו עובדים פלסטינאים לפני המלחמה. אבקש לשמוע היום על ההקצאות שחולקו, מיהם המסעדנים שקיבלו את העובדים הזרים שכבר בישראל, יתרת המכסה הפנויה, ביקושים מצד המסעדנים, האתגרים שיש למסעדנים שכבר מעסיקים עובדים זרים. שרה, בבקשה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אז ככה, ענף המסעדות הוא אחד מענפי השירות המשמעותיים במשק הישראלי. הוא משמש מרכיב מרכזי בתרבות הצריכה, בתעשיית התיירות, בילוי, פנאי, שירותי מזון בסיסיים לציבור הרחב. הענף כולל אלפי מסעדות, בתי קפה, עסקי מזון, רשתות מזון מהיר ועסקים קטנים ובינוניים הפועלים מידי יום ומתבססים על עבודה פיזית אינטנסיבית ורציפה. הענף מאופיין בתחלופת עובדים גבוהה במשרות הכרוכות בעבודה פיזית מאומצת ובשעות עבודה נרחבות. תפקידים שקיים בהם קושי מובנה בגיוס עובדים ישראלים, בעיקר בתקופה שבה המשק מצוי בתעסוקה מלאה. המחסור המעשי בעובדים משפיע באופן ישיר על זמינות שירותי המזון, על פתיחה ותפעול של סניפים ועל היכולת של העסקים להמשיך לפעול. היעדר כוח אדם בענף משליך על מגוון רחב של תחומים: תיירות, תרבות, פנאי, רשתות קמעונאיות הנשענות על מתחמי מזון, שרשרת אספקת מזון, תפעול מרכזי ערים, שירותים קהילתיים ועוד. מאז ההכרה בענף המסעדות כענף זכאי למכסה במסגרת החלטת ממשלה 1752 פורסמו עד כה שתי הקצאות מרכזיות. בנובמבר 2024 פורסמה הקצאה בהיקף של 2,000 היתרים. הביקוש שהוצג היה ל-449 סניפים. הביקוש של אותם סניפים נאמד בלמעלה מ-3,400 עובדים. כלל ההיתרים חולקו בהיקף של 2,000 היתרים להבאה במסגרת הבאה בילטרלית מול מדינת סרילנקה. שיעור מימוש ההמלצות של משרד הכלכלה על 67.5% בלבד. וזה על רקע העלויות הגבוהות של האגרות וחוסר היכולת הכלכלית של חלק מהמסעדנים. בנובמבר 2025 פורסמה הקצאה נוספת בהיקף של 650 היתרים בלבד. ובעצם זה ההמלצות שלא מומשו וחזרו אל המכסה של ה-2,000. פרסמנו הקצאה נוספת. הוגשו למעלה מ-540 סניפים הגישו לנו בקשות עם ביקוש למעלה מ-3,000 עובדים. כרגע יש בקשה רשמית להגדלת המכסה והיא ממתינה לכינוס ועדת המנכ"לים. גם כאן אני אציין שמעסיקים רבים לא הספיקו להגיש את הבקשה בשל זמני ההקצאה הקצרים. היו כאלה שנמצאים בשירות מילואים והם יצטרכו להמתין לפתיחת הקצאה נוספת במידה וזו תהיה. גם כאן אנחנו מבקשים מרשות האוכלוסין לציין לנו את המספרים המדויקים של מספר העובדים שכבר נכנסו לארץ במסגרת ההסכם הבילטרלי עם סרילנקה. אני רוצה לציין שמלחמת ה-7 באוקטובר הובילה גם לטלטלה רחבה בענף המסעדות. טרם המלחמה הועסקו בענף המסעדות 2,000 עובדים פלסטינים, מתוכם בעצם המכסה הזאת נבנתה. סגירת המעברים גרמה להפסקה מיידית של מקור כוח האדם המרכזי לענף המסעדות. ההשלכות הישירות של המסעדות הם על מחסור חמור בטבחים ובעוזרי מטבח, תפקידים שמורכבותם ותנאיהם מרחיקים עובדים ישראלים. אין ביקוש לעובדים ישראלים במקצועות. סגירת מסעדות או צמצום פעילות בשל היעדר כוח אדם מינימלי לתפעול. פגיעה ברמת השירות, הורדת סטנדרטים, הארכת זמני הכנה, לחץ על העובדים הקיימים באותן מסעדות. ירידה בהכנסות ופגיעה כלכלית רחבה במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. וכמובן פגיעה בשרשרת האספקה של ענף המזון כולו. עוד טרם אישור המכסה הציג משרד הכלכלה נתון ברור שקיים צורך מיידי ב-8,000 עובדים זרים לפחות לענף. נתוני השוק מבחינת שיעור המשרות הפנויות בענף שירותי המזון והמשקאות, הענף נמצא בעלייה עקבית לאורך השנים. מסעדות רבות פועלות במתכונת מצומצמת, חלקן נסגרו וכאלה שעובדות בשעות לא כלכליות. בעלי מסעדות ועובדים בכירים מבצעים עבודות מטבח בסיסיות במקום להתמקד בניהול העסק. היום מנהל המסעדה הוא גם שוטף הכלים, גם המלצר, גם מנקה השולחנות. עוזרי מטבח, מה שאנחנו מדברים עליהם במכסה שנמצאת בסמכותנו, עוזרי מטבח הם עובדים שהם דואגים לניקוי, שטיפה, קילוף, חיתוך, ערבוב, הדחת כלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם האריתראים והסודנים שבאים לעבוד במסעדות? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נקש יתייחס לזה. האתגר המאוד גדול במסעדות זה תשלומי האגרות. זהו חסם משמעותי למימוש המכסות. ההקצאה הראשונה כמעט שלא מומשה בגלל העלות הגבוהה של האגרות. הזכרנו את זה, 67. זה בגלל העלות הגבוהה של האגרות. אנחנו דורשים בכל מקום אפשרי לבטל את האגרות או לכל הפחות להפחית אותן. ההתנגדות של משרד האוצר לכך גורם לעסקים לוותר על המימוש של ההמלצות, למרות הצורך האמיתי בכוח אדם. מסעדות הן עסקים לרוב עסקים קטנים. תשלום שנתי גבוה לעובד אחד קשה עליהם במיוחד ביחס לענפים אחרים, שאם דיברנו קודם על מסחר ושירותים. העובדים הזרים הם לא תחליף לעובדים ישראלים, הם הפתרון היחיד. הם לא מחליפים את העובדים הישראלים בתפקידים שהמסעדות מציעים. וזהו. אנחנו מצפים שככה גם עכשיו שנגיע עם זה לוועדת המנכ"לים ששוב הבעיה שכרגע אנחנו רוצים לראות אם מגדילים את המכסה הכללית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה ביקשתם? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> ביקשנו להגדיל את ההקצאה ב-2,500. צריך להבין שבעצם פתחנו עכשיו את ההקצאה על 650 כי זה מה שנשאר לנו במכסה של ה-2,000. ומבקשים שם מעל 3,000 שהם זכאים. ואני אגיד יותר מזה, נתנו איזה שהוא תעדוף למסעדות חדשות שלא הגישו בהקצאה הראשונה. אבל רוב ההקצאה היא מסעדות חדשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לשאול אותך ואחר כך נעבור. מיהם המסעדנים שביקשתם להעסיק עובדים זרים, שבקשתם להעסיק עובדים זרים נדחתה ולמה? הגדולים. קטנים. את יכולה להתייחס? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> כן, בהחלט. יש תנאי סף. אנחנו עובדים בכפוף לתנאי הסף שמוכתבים לנו על ידי נוהל של רשות האוכלוסין והגירה. תנאי הסף מחייבים שיהיה מינימום ארבעה עובדים. זה התנאי הראשון על כמות העובדים. תנאי שני, שהוא פה החסם שהוא בעיקר מגביל, חייב שיהיה רישיון עסק או היתר זמני על סיווג 4.2א או 4.2ב או 4.8. להשיג רישיון עסק או היתר זמני זה הליך בירוקרטי ארוך ביותר. יש פה את האנשים מהתחום שהם יוכלו לתת על זה יותר אור, המסעדנים, ויסבירו את זה. להשיג אישור כזה זה הליך של 10 שנים יכול להיות, בתהליך מאוד ארוך. וכל עוד אין לך את רישיון העסק הזה אנחנו לא יכולים לאשר אותו. למרות שבירוקרטית תכלס יש לו את כל התנאים. אין לו מפגעים תברואתיים, אין לו מפגעים בטיחותיים. אבל יכול להיות שיש לו חריגה של הסגירה של החורף או שהוא לא יכול שתהיה רק מדרגה אחת ממקום של הנגשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי החליט על הנוהל הזה? משרד הכלכלה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, לא. זה הרשויות המקומיות. בשביל להשיג רישיון עסק אתה מחויב לעמוד בדברים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> למה זה מותנה בבקשה להקצאה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שוב, הנוהל הוא שייך לרשות האוכלוסין וההגירה. אנחנו מכבדים אותו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הוא נקבע בשיתוף אתכם, כן? אנחנו לא לבד. אתם בעל הבית המקצועי, מן הסתם. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את אמרת שרשות, לא? הרשויות המקומיות. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> הרשויות המקומיות בשביל להשיג רישיון עסק, מי שנותן אותו זה הרשויות המקומיות. ההליך בשביל להשיג רישיון עסק הוא הליך ארוך, מפרך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה אתם עושים בזה? זה כמו משרד התחבורה עם המרב"ד. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> בגלל זה אנחנו מכירים, למרות שזה לא כתוב בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו מכירים בהיתר זמני שגם זה. אבל שוב, היתר זמני ניתן לפרק זמן קצר של שלושה חודשים, של שנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז אתם נותנים הסדר זמני. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון. אז בעיקר זה החסם המרכזי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משה, אתה יכול להגיד למה דרקוני כזה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> מן הסתם רישיון עסק זה אחד מהתנאים נראה לנו הבסיסיים בשביל לאשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה 10 שנים היא טוענת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אין אישור יותר, שאפשר להשיג יותר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לאורך 10 שנים? זה המון זמן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע. זה היא אומרת מול הרשויות המקומיות. אני לא יודע כמה זמן זה לוקח. אבל מן הסתם רישיון עסק זה נשמע לי כמו איזה דרישה בסיסית. לפעמים רישיון עסק יכול לא להתקבל בגלל לא יודע מה, עניינים של כיבוי אש ודברים כאלה חס וחלילה. אז מה, נכניס לשם עובדים וחס וחלילה יהיה איזה אירוע והם ייפגעו והמעסיקים ייפגעו והאורחים ייפגעו? רישיון עסק זה אחד הדברים הבסיסיים מבחינתנו. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון. אבל הרבה פעמים יש תנאים שלא נותנים את רישיון העסק מדברים מאוד שוליים. כמו שאמרתי, יש איזה שהיא חריגה על המדרכה של 10 ס"מ. זה מספיק בשביל לשלול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניהלתם ישיבות מול השלטון המקומי? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הדברים הקטנים האלה. אולי כדאי? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא. עכשיו, גם יכול להיות עסק שכבר היה לו רישיון עסק, אבל הוא עשה איזה שהוא שינוי, שיפוץ, הוא מצריך עוד פעם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, זה בינו לבין הרשות. הנהלים של הרשויות המקומיות. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לכן אי אפשר להכיר ברישיון עסק שהוא לא היה בתוקף. זה בעיקר חסם מאוד רציני לכל העסקים, להרבה מהעסקים. מרבית העסקים שנדחו, המסעדנים, הם בגלל זה שלא היה להם את רישיון העסק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר לקדם את זה? מול השלטון המקומי. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו מנסים להרחיב את זה. אנחנו מנסים להרחיב ולהכיר בהיתר זמני. אני אשמח שנשב ביחד עם נציג מהמסעדות ועם רשות האוכלוסין, שנבין באמת מהם האישורים הנדרשים, גם בלי שנצטרך את רישיון העסק. מהם האישורים הנדרשים שצריכים להציג לנו. אם זה כיבוי אש או דברים שהם משרד הבריאות. דברים שהם הכרחיים בשביל שבאמת לא יציגו לנו את רישיון העסק, אבל יציגו לנו את האישורים האלה ונסתמך על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשוב. שאלה נוספת. רשת מקדונלד'ס לישראל פנתה לוועדה בבקשה לקבל מכסות להעסקת עובדים זרים. האם אישרתם? ואם כן, כמה הקצתם? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> ככה, רשת מקדונלד'ס באמת הגישה בקשה בהקצאה האחרונה, כשעדיין ההמלצות בגינן לא יצאו בגלל הביקוש הגבוה וההיצע המאוד נמוך של 650. אנחנו לא יכולים לחלק 650 כשהביקוש הוא מעל 3,000. ושם באמת הבקשה שלהם נתונה. והלוואי שנצליח להגדיל את המכסה הזאת ולתת לעסקים הקטנים האלה שהם בעינינו, ואני מדברת פה כאזרחים, הם טיפת השפיות שלנו במדינה הזאת. לצאת, לשבת ולשתות היום קפה ולנקות את הראש 10 דקות מכל מה שאנחנו עוברים, זה בריאות הנפש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זגדון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שלום לכולם, פורום המסעדות. קודם כל תודה רבה לכולם, וגם לך על המשפטים המדהימים. אני רוצה קודם כל להגיד דברים טובים. אני מדבר עם מסעדנים לגבי העובדים הסרילנקים, חשוב גם להגיד, שהבחירה בסרילנקה הייתה בחירה טובה. רובם, 98% מהאנשים שדיברתי איתם מרוצים, מרוצים מאוד. לצורך העניין, אדם שקיבל 30 עובדים זרים לא מרוצה מאחד כי הוא איטי. ממש, הם אוהבים. הבחירה במדינת סרילנקה הייתה מצוינת. אני רוצה לעבור, להתייחס שנייה לנושא של הרישיון. אז קיימנו כבר כמה דיונים, גם עם רשות האוכלוסין וגם עם משרד הכלכלה לגבי הרישיון. חלה רפורמה עוד בממשלה הקודמת בכל מה שקשור לרישיון עסק. פעם אתה מקבל רישיון עסק לשנה-שנתיים, היום ל-10 שנים. לזה אני חושב שהתכוון המשורר. רישיון עסק מתחלק לנושא של אישור של משרד הבריאות, תברואה, משטרה, כיבוי אש, הנדסה. לפאבים זה גם נושא של מצלמות. אז לקבל רישיון עסק מלא בשנתיים-שלוש הראשונות של עסק זה כמעט בלתי אפשרי. ישנם עסקים שהעסיקו פלסטינים, זכאים לעובדים זרים ולא מקבלים בגלל שהפרגולה שלהם בולטת באיזה מטר-מטר וחצי. אני חושב שצריך להחליט שכל מי שיש לו, כבר דיברתי על זה עם משרד הכלכלה לא פעם ולא פעמיים. מי שמקבל אישור של משרד הבריאות, שזה מאוד חשוב, מי שמקבל אישור של כיבוי אש, שזה מאוד חשוב, כי זה בטיחות, יכול לקבל עובדים זרים. הנדסה לא מעניין. יתרה מכך, חברות הביטוח היום לא מבקשות רישיון עסק. הן מבקשות כיבוי אש, שזה החשוב להם מכל ומשרד הבריאות כי זה מסעדה, בנושא של הרעלות. כל השאר לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי התחלת לדבר על הנושא? העלית לפני? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מזמן כבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה זה מזמן? כמה זמן? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> דיברתי על זה עוד בהקצאה הראשונה, עם תמר, עם נעמי היימן. דיברתי על זה וביקשתי לקיים דיונים על זה. אני מכיר את הנושא. אני חושב שמשרד הבריאות וכיבוי אש מספיקים כדי לקבל עובדים זרים. לא צריך יותר מזה. הבנתי שגם מעניין אותם הנושא של יכולת הכלכלית של בעל עסק להחזיק עובד זר ולשלם. מבקשים כל מיני דברים. אני חושב שאלה שני הקריטריונים לקבל עובדים זרים. אבל כרגע אין עובדים זרים, אז זה לא משנה אם יש לך או אין לך רישיון. אנחנו מדברים כרגע על הבעיה, על ההקצאה. כפי שנאמר פה על ידי שרה, יש 650. הביקוש הוא גבוה יותר. אז זה כבר יעמוד בפני ועדת מנכ"לים להחליט אם להגדיל או לא להגדיל. לדעתי יגדילו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איך החסם של האגרות היקרות משפיע? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה הנושא. כל השאר זה רעשי רקע. עכשיו אני מדבר אליך, רום, ולמשרד האוצר. נורא חשוב לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא צריך לצאת לישיבה נוספת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, כן. אחרי מה שאני אגיד מבחינתי לפחות אתה משוחרר. אני מגיע מדיון עכשיו על המע"מ, על ה-150 דולר. אני רואה מה עושים לעסקים קטנים. סמוטריץ' ממשיך במסע שלו להחריב את העסקים הקטנים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> איזה החלטה קיבלתם? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ישבו שם בעלי עסקים שממש בכו והסבירו שמאז שיש את ההחלטה של ה-150 דולר להזמין מאלי אקספרס לא קונים אצלם צעצועים ובגדים. ואלה העסקים הקטנים שמתפרנסים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז מה הוחלט? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא הוחלט. כי שר האוצר החליט, כרגיל, לחתום על הצו. במקום לקיים דיונים בוועדת הכספים לפני חתימה על הצו הוא קודם כל חתם על הצו, בניגוד לעמדת רשות המיסים ולצוות המקצועי שלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה יובא למליאה גם לדיון? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עכשיו רוצים להביא את זה למליאה, רטרואקטיבית. אבל כמובן ששר האוצר לא יוותר על זה, כי הוא קונה פה בוחרים בכסף. והוא יודע שזמנו שאול בכנסת. אבל בואו נדבר שנייה אחת על נושא האגרות. שר האוצר, שוב, אני אומר לטעמי, לדעתי, ולדעת הרוב שר האוצר הכושל ביותר מקום המדינה למדינת ישראל, מבין שמצבו חמור. הוא עושה כל דבר. קם בבוקר וחושב איך הוא יכול לפגוע בעסקים במדינת ישראל. אחת מהשיטות שלו זה האגרות שהוא השית עלינו. אגרות של בין 10,000 ל-20,000 שקלים, 8,500, שהוא לא מוותר עליהם, במיוחד לענף המסעדות. שר האוצר, הפרזנטור של יוקר המחיה, הביא לעלייה מטורפת במסעדות, בסופרים, בכל מקום שמעסיקים עובדים זרים, עם אגרה של 10,000 שקלים. היו לי דיונים עם רום בעניין הזה. אני קצת מאוכזב מזה שרום לא נלחם איתי במלחמה הזאת כדי לבטל את האגרות. אני אמשיך להילחם על הדבר הזה, כי זה מביא ליוקר מחיה. במצב שלאנשים אין כסף לקנות בסופר, אנשים מתחלקים במנות במסעדה. לא משאירים טיפים כי אין להם כסף. בעל המסעדה צריך לשלם 10,000 שקלים על שוטף כלים. שוטף כלים שהשכר שלו, ועשיתי חישוב, אני שילמתי, הוצאתי תלוש לשני העובדים הראשונים הסרילנקים שלי. בפועל יצא לי לשלם 5% לפה, אני לא רואה חשבון, אבל ישבתי ככה עם מנהלת החשבונות שלי. משרה מלאה, פלוס 45 או 50 שעות נוספות, מה שמותר על פי החוק, יצא לי לשלם לו בסופו של דבר 15,000 שקלים. זה מה שמקבל שוטף כלים במסעדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם היה עובד ישראלי שוטף כלים, מה הוא היה מקבל? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עובד סרילנקי שמגיע מקבל - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היו פלסטינאים. כמה, תעשה השוואה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> פלסטינאים לא הייתי צריך לממן להם דירה. לא הייתי צריך לממן להם ביגוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, את זה אנחנו יודעים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> פחות, משמעותית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה עם העובד הישראלי? כמה היה צריך לקבל? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> העובד הישראלי, כפי שאמרה כאן שרה, לא מוכן לעבוד בענף הזה בכל מחיר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, נניח שהוא עובד ישראלי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא עובד. תני לו 200,000 שקלים. לא עובד בשטיפת כלים. זה לא מעניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מלפני המלחמה לא היו שוטפי כלים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא. אנחנו שטפנו כלים. הידיים האלה שטפו כלים בלילות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מדברת לפני. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני הייתי פה עם שף רותי ברודו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני המלחמה אני מתכוונת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> גם לפני המלחמה זה היה. היו את האריתראים, היו את העובדים הזרים האלה שעבדו ולקחו סכומים של 20,000 שקלים לחודש, לא הייתה ברירה. אבל הם נעלמו ובסוף אנחנו שטפנו כלים. מה שקורה היום יש לך שוטף כלים שנלחמתי שהשכר שלו יהיה שכר מינימום. אתם זוכרים את הדיונים. בא שר האוצר, גזר עלינו גזרה של 10,000 אגרה. הוא סוחט אותנו. אגרה שלא הייתה על הפלסטינים. לפלסטינים לא הייתה אגרה, הם עבדו רק בשכר מינימום. הוא ידע שאנחנו צריכים את העובדים האלה וגזר עלינו את הגזרה הזאת. מלבד זאת, הפנסיה הכפולה שהם מקבלים. הילדים שלך מקבלים פנסיה מהחודש השביעי, והילדים שלנו. הם מקבלים מהיום הראשון ואוי ואבוי אם אתה לא תפקיד להם. חופשה, הבראה, כל התנאים הסוציאליים. אתה צריך להשכיר להם בית, עם מים חמים, כל התנאים, הכול בסדר. אבל אתה משלם על הכול. מותר לך להוריד 300 שקלים. שורה תחתונה, העובדים שלי שהם לא סרילנקים, אני מוכן להעלות אותם על הקו עכשיו כל עובד שלי. אומר לי אילן, למה לי אין משכורת כזאת? למה? רק שוטפי כלים מקבלים כל כך הרבה כסף? אני רוצה גם דירה. אין להם כסף להשכיר. הם לא מאמינים לי שאני משלם את שכר הדירה. הם לא מאמינים. אז זו משנתו של שר האוצר סמוטריץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם לא יעבדו גם בהתנדבות, אתה מסכים איתי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני רק אומר שכולכם פה, כל אדם ואדם שיושב בוועדה הזאת משלם את המחיר. גם אתה, רום, אוכל במסעדות. ואתה תאכל במסעדות ואתה תראה שהמחירים עוד יעלו ויעלו. ותזכור עוד את הדיונים הראשונים שהיו לנו כאן. עוד בהתחלה, שחשבת שאני סתם נכנס בך. זה לא. זה כי הכול מתייקר פה. והנה התוצאות הולכות, גם אני הולך להעלות את התפריט שלי עכשיו, כי אין לי אפשרות אחרת. אני לא מייצר שורת רווח כבר מעל שנתיים, ואני מוכן לשלוח לך את הדוחות שלי. ואני עסק שקיים 25 שנה. זה מה שהיה לי להגיד על הדבר הזה. אני רוצה לעבור במעבר חד לנושא השני והחשוב לא פחות, שקשור גם לעניין הזה, למכה נוספת, זה הנושא שלשמו התכנסנו, הנושא של האכיפה והנושא של הברחנים. יש חיסרון בהעסקה של העובדים הזרים האלה וזה נושא של ברחנות. אני לא חושב שזו תופעה מטורפת וכל כך רחבה בענף המסעדות, אבל היא הולכת ומתרחבת. לפני חודש ומשהו נעצרה קבוצת מסעדנים שאחרון העבריינים, כמו שעצרו את אסקובר, את נשיא ונצואלה עכשיו. נכנסו פשוט, באמת, כשראיתי שעצרו את נשיא ונצואלה נזכרתי איך עצרו את המסעדן הזה ואת חברה שלו. הוציאו אותם עם תחתונים מהבית. אתם הואשמתם בעבדות. כלום, לא מואשמים בכלום. אחרי הכתבה שהתראיינתי בחדשות, עשינו קצת רעש. שחררו אותם. אין עבדות ואין כלום. כך אני מבין מהם, כך אני מבין מאנשים אחרים. מהמשטרה ניסיתי לקבל תשובות. עכשיו אני רוצה לשאול שאלה, את המשטרה אם אפשר. אתם נציגי המשטרה? נציגת המשטרה, שמך? << אורח >> מירב כהן: << אורח >> מירב. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מירב. נעים מאוד, אני אילן. באיזה עולם זה הגיוני שיעצרו מסעדן ואת המשפחה שלו באמצע הלילה, כבר יקריאו בפניו את כתב האישום כאילו הוא, למרות שהוא לא היה בכלל, על עבדות ועל נושאים הזויים שבסופו של דבר אף אחד לא יורשע בהם. מאיזה מקום בכלל כל הנושא הזה של עובדים זרים הוא פלילי בכלל? אני לא מצליח להבין. למה כאשר מתייחסים רע לעובד לישראלי זה לא פלילי ולעובד זר זה פלילי? למה לא לעשות שוויון? למה לעובדים זרים בפני החוק יש תנאים טובים יותר בפני עובד ישראלי, יהודי מן השורה או לא יהודי. זה מה שאני רוצה להבין. אני פשוט לא מבין את זה. ואני רוצה להגיע בוועדה הזאת לאיזה שהוא כיוון שבואו נבטל את כל ההיבטים הפליליים האלה. הלנת שכר לכל דבר. מי שמלין שכר, רשאי העובד הזר הזה לפנות לעורך דין ולתבוע את המעסיק. למה המעסיק צריך להיכנס לכלא על כל דבר קטן? כאילו על כל הלנה. אתה לוקח לו במגורים שקל יותר זה פלילי, זה נחשב פלילי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מינהלי, זה לא פלילי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה פלילי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מינהלי, לא? << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> פלילי. אני עורכת דין פרטית שמייצגת מסעדות, מעסיקים למיניהם. פלילי לכל דבר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חה"כ אתי עטייה, הבן שלך יעבוד, ילינו לו שכר. לא ישלמו לו יום הבראה או יום חופשה או יורידו לו שקל יותר, הוא יצטרך לפנות לבית המשפט לתבוע את המעסיק. העובד לא צריך. הוא יתקשר לחברים שלו ברשות האכיפה, הם יגיעו לבד, יעצרו את המעסיק. יחקרו אותו, ייפתח לו תיק פלילי על הלנת שכר, על עבדות, על כל מיני סעיפים. יהיה לו רישום פלילי. על עובד זר. העובד הזר שלי לקחתי אותו באוטו הביתה, דיברנו קצת. אז המשכורת הקודמת שלו הייתה 450 שקלים. בחודש שעבר. זה היה לפני כמה ימים. על שלושה ימים, הוא רק הגיע. אז אמרתי לו, התחלתי לדבר איתו. הוא אומר לי Yes, yes, boss. You give me big money. אמרתי לו איזה big money? הוא אומר לי 400 shekels is like 150 dollars. עצרתי בצד, אמרתי לו מה? הוא אומר לי כן, That's a lot of money in my country.. אמרתי לו מה אתה קונה ב-150 דולר? הוא אומר לי אני לא יודע מה אני קונה ב-150. אני אומר לך שדולר אחד אני קונה ארוכה. קארי, אורז וזה. בדולר אחד. הוא עכשיו מקבל 2,000 דולר משכורת בלי הפנסיה שלו. הוא יראה את ההפקדה מחר, לדעתי הוא מקבל שוק. הוא לא יוכל לתפקד מהסכום הזה. וכל זה על חשבונכם. מהחשבון שלך, נקש, שלך שרה, של כולכם. שלך, רום. אתם מממנים את ההזיה הזאת. ואנחנו פה במלחמה להוריד את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, רגע. אתה רוצה לשמוע את ההתייחסות של המשטרה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עכשיו אני רוצה לשמוע, כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> או שקודם כל רום יתייחס. רום, אתה צריך ללכת לישיבה נוספת. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תודה. כפי שהסברתי גם בדיונים קודמים וגם בדיון הקודם שערכנו פה לא מזמן אני חושב בנושא הזה, הסוגייה של האגרות נבחנה במהלך ליל הממשלה, בעת גיבוש תקציב המדינה, ששם קובעים בעצם את כל המקורות וכל השימושים של תקציב המדינה. והממשלה בכללותה החליטה שלא להחיל הפחתה באגרות, לאור סדרי עדיפויות התקציב שנקבעו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהתחלה שר האוצר הוא כן אמר שיש איזה נוסחה והם בוחנים לכיוון חיובי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הוא אמר שהנושא ייבחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז עכשיו הכול התהפך? פתאום אין? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הוא אמר שהנושא ייבחן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני חושבת שבכלל לא דנתם על האגרות בתקציב. יש לכם פרוטוקול שכן דנתם? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז אני אגיד רגע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להעביר לוועדה שדנתם באמת בהפחתת האגרות? אני רוצה לראות פרוטוקול. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מגיעים לליל הממשלה צרכים תקציביים ממגוון סוגים. ובאמת, הכול נדון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא חשוב. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לאור ההתפתחויות שחלו במהלך ליל הממשלה בתקציב הביטחון ותקציבים נוספים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, זה התשובה. כל סוגיה אומרים הכול הלך למלחמה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> נדרשו לעשות ויתורים מסוימים. אני כן אשמח להתייחס לדברים נוספים שנאמרו פה. גם מנתוני משרד הכלכלה שהוצגו פה על ידי שרה, גם הנתונים האלה נראה שהאגרות הם לא חסם. היא אומרת שיש ביקושים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא אמרה. לא שמעת אותה? שכן זה חסם? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, היא אמרה שיש חסם ולאחר מכן היא הסבירה שהמכסה עוד רגע ממוצת והיא רוצה להכפיל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל על האגרות היא כן אמרה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לא, רגע. היא אמרה את זה אבל אז היא הסבירה שהיא רוצה גם להגדיל את המכסה פי 2.5 לאור הביקושים. עכשיו, שני הדברים האלה חיים בהלימה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כי אין להם ברירה. מה, העסק שלהם ישבות? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אבל או שהאגרה היא חסם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא צריך לנשום ולעבוד. מה הוא יעשה? מה, הם יקרסו? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אין בעיה. אני רק אומר ששני הדברים האלה לא חיים בכפיפה אחת. אם האגרה היא חסם ואין מימוש מכסה זה דבר אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מכירים את זה. אני שנה בתפקיד ושמעתי כבר שנה שלמה את אותו המסר. אתם מדקלמים את אותו מסר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני רק אומר, אם רוצים להגדיל את המכסה פי 2.5 לאור עודף ביקושים, אז אי אפשר לטעון שיש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין לו ברירה, הוא רוצה שהעסק שלו יעבוד. מה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה רגע נקודה אחת שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הפרנסה שלו. איך הוא יחיה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אם אי אפשר, אם האגרה היא חסם, אז אי אפשר. ואם האגרה היא לא חסם, וצריך לתעדף את הקצאת המשאבים בעסק - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני שומעת את הסיסמאות האלה ואת המסרים האלה כבר שנה. כבר משעמם. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> דבר נוסף שרציתי להגיד שבהקשר של ענף המסעדות מדובר במכסה לפחות לפני הגדלה של 2,000 עובדים, מתוך עשרות אלפי אם לא מאות אלפי עובדים בענף המסעדות שמהווים אחוז בודד מתוך כלל העובדים. אז אי אפשר לטעון שבגלל 2,000 עובדים שיכול להיות שהעלות שלהם הייתה יותר נמוכה והיום היא יותר גבוהה. וגם אם היא עלתה, אני רגע אקצין, גם אם עבור 2,000 עובדים מתוך 200,000 עובדים העלות עלתה פי 100 לא מדובר על השפעה על יוקר המחיה בכל הענף, השפעה מקרו כלכלית שמשפיע על המחירים בענף המסעדות. בוודאי שעבור המעסיק הבודד, כפי שאמרתי פעמים קודמות, יש השפעה. אבל לא מדובר על - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה המחירים במסעדות מגיעים, מוכפלים. למה? להיכנס למסעדה עממית וזה, אתה לא מודע. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> למה שווארמה עולה 70 שקלים היום? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אפשר לבדוק את הדבר הזה. אבל בוודאי ששינוי בעלויות העבודה של אחוז אחד מכלל העובדים הוא לא הגורם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לי הרבה אמרו שבגלל עלויות ההעסקה הגבוהות של העובדים הזרים זה משפיע. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שוב אני אומר, אחוז אחד מכל העובדים המועסקים בענף לא משפיעים על המחירים של כל המסעדות בארץ. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עבדו 8,000 עובדים לפני כן. רום, אתה יודע את זה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כמה עובדים חוקיים הועסקו? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עזוב חוקיים. שב"חים, ערבים, כולם עבדו, 8,500. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז לצערי לעובדים לא חוקיים אני לא חושב שאנחנו צריכים לתת מענה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בגללם נכנסו עובדים יקרים יותר שסחטו את המסעדנים, הודות לך ולשר האוצר שלך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה. אתה יודע את זה, אני לא מחדשת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כמה אפשר לשקר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא התייחסתם בדיוני התקציב שהם מכניסים כל הענפים 1.5 מיליארד שקלים למשק והפלסטינאים לא הכניסו כלום? יש הכנסה. אז מה איתה? לא צריך לפצות אותם? יש הכנסה של 1.5. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> כל הנתונים נלקחו בחשבון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לאן ה-1.5 הולך? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> להכנסת המדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא לתקציב הביטחון? הרי אתם מעבירים תקציבים. יש העברות תקציביות, לא? את זה לא התייחסתם בדיוני תקציב 2026 בממשלה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מה שנלקח בחשבון לדיוני התקציב זה סך ההכנסות הצפויות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתם לא מדברים על ה-1.5 מיליארד שקלים? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> זה נלקח בחשבון בסך תחזית ההכנסות שהובאה על ידי - - - הכנסות המדינה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אשמח לקבל את הפרוטוקול שדנתם על הפחתת האגרות בדיוני התקציב. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אעביר לך את הפרוטוקול של ליל הממשלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לשמוע. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ראש הממשלה ביקש להפחית את האגרות. הם פועלים נגד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא ביקש. אבל השר, לא יודעת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כולם אומרים לי פה שרום בעד להוריד את האגרות. איפה בעד? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היינו אצל רה"מ, אבל לא התקדם כלום. היית שותף לישיבות. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> רום, אני רוצה לענות לך. בעצם עכשיו תסתכל על המסעדן שהגיש לנו בקשה. לא מימש את ההמלצה שלנו כי הוא לא יכול לשלם את האגרות. עכשיו הוא עומד בצומת דרכים: או שאתה משלם על העובד היחיד הזה שאתה מבקש 10,000 שקלים או שאתה סוגר את הדלת ואת המסעדה שלך. מפעל חיים שלך אתה מוריד לטמיון. אז הם עכשיו קושרים את הידיים שלהם, נכנסים למקום כזה והם מחייבים את עצמם ואומרים אנחנו נשלם את זה, רק תביאו לנו את העובד הזה. אבל זה לא מרצון, זה לא מבחירה. העסקים האלה ברובם הם עסקים קטנים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אף מעסיק לא מעוניין להגדיל את הוצאותיו מרצון. בוודאי המצב. את צודקת, זה לא מרצון. שום הוצאה עודפת לעסק, הוצאה נוספת לעסק, היא לא מרצון. את צודקת. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אבל זה עסקים קטנים. תסתכל על העסקים האלה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מקדונלד'ס הוא לא עסק קטן, שהזכרת קודם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ואותו אתה משרת, כי האגרה לא מזיזה לו בכלל. אתה בדיוק משרת את מקדונלד'ס, את הטייקונים. ככה חושב השר שלך. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מי שקובע את ההקצאה משרד הכלכלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מקדונלד'ס פנו לקבל? מיהם מקדונלד'ס בכלל? תסתכל, יש פה מסעדנים שמעסיקים שלושה עובדים. מי זה מקדונלד'ס בכלל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מדברים על העסקים הקטנים, לא על הגדולים. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> הם מאוד חריגים בנוף של הביקוש של המכסה בענף המסעדות. רוב הביקוש הוא לעובד אחד, לשני עובדים. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ההגדלה של המכסה פי 2.5 לא מעידה על חסם כלשהו. נהפוך הוא, מעידה על ביקוש גדול. בסוף, יש מונח כזה בכלכלה שנקרא העדפה נגלת. בסוף כשאנשים באים ומבצעים פעולה כלכלית מסוימת אתה מבין שזאת ההעדפה שלהם. ואם משרד הכלכלה מציג שיש צורך להגדיל את המכסה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא רוצה עובדים, מה הוא יעשה? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> לתפיסתו יש ביקושים פי 2.5. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שהעסק שלו ייסגר? זה דמי המחיה שלו, זה הפרנסה שלו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אז אלה העדפות המעסיקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא חידשת דבר. זה אותו דף המסרים הקבוע. סליחה, אני לא פוגעת בך, אבל זו המסקנה. בבקשה. << אורח >> מירב כהן: << אורח >> צוהריים טובים, מירב כהן, ראש מניעת סחר בבני אדם. אני אתייחס באון כללי לכל פעילות משטרת ישראל בנושא עובדים זרים, לאו דווקא בתחום המסעדנות. אני אגיד שכן אנחנו רואים את החשיבות באכיפה בעבירות של סחר בבני אדם, בעבירות של עבדות, עבודות כפייה. הוקמו לצורך כל הטיפול הזה ושמירה גם על זכויות העובדים, אנחנו הקמנו שני מחלקי סחר, גם במחוז חוף וגם במחוז מרכז יש לנו יעדי ראש אח"מ בכל מה שקשור לעובדים זרים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות האוכלוסין ועם משרד העבודה. מבצעים שולחנות עגולים, גם שכולל את הפרקליטות ועוד. כן קיימים שני אפיקים שאנחנו מטפלים בהם מבחינת הנושא הזה. יש אפיק פלילי, שזה כל מה שקורה על איסוף הראיות לצורך טיפול ולצורך הגשת כתבי אישום. ויש גם את האפיק המינהלי שכן כולל את סגירת העסקים או במידה ואין מספיק ראיות אז להפנות את זה חזרה לרשות האוכלוסין או למשרד העבודה. זה באופן כללי. לגבי הטענות ששמענו פה, אני לא אגיב, אני לא יכולה גם להגיב לא לגבי התיק הזה ולא לגבי שום תיק שמתנהל. אנחנו כרגע בהליך של חקירה ולכן כרגע אני לא אתייחס. מה שאני כן אגיד שכן משטרת ישראל מבצעת פעילות וכן מטפלת. יש עבירות לפי החוק שקשורות לעובדים זרים ומחובתנו כמשטרה לטפל בנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. רום, אני רוצה, כידוע לך, אמור להגיע תקציב לאישור ועדת הכספים. אני לא יודעת מתי, באמצע ינואר, סוף ינואר. אז בכוונתי, גם אני אומרת פה לפרוטוקול, יש לי כבר את הצעת החוק בעניין הפחתת האגרות ליישם את ההמלצות של ועדת המנכ"לים. בכוונתי להחתים את כל חברי ועדת הכספים שיהיו שותפים על הצעת החוק. אני גם אתנה. אם לא יהיה, תדבר עם הממונים שלך. אם לא תהיה התקדמות בעניין האגרות אז שלא יהיה 50%, שיהיה 30%, 20%. לא משנה, אני סתם זורקת. שיהיה איזה משהו. תבואו לקראת הענפים. אז בכוונתי לקדם את הצעת החוק. אולי גם שלא נאשר את התקציב בוועדת הכספים. גם יהיו התאמות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה דיבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יהיה התניות, או זה או זה. אנחנו לא חותמת גומי, רק להרים את הידיים ולהוריד אותם. אם לא תבואו לקראתנו, לקראת הענפים, אז אנחנו גם לא נבוא לדיונים של ועדת הכספים. זה חבל מאוד. אוקיי, תודה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אני צבי קן תור, לשכת עורכי הדין. אני רק מבקש להעיר שהשימוש במילה אגרה הוא שימוש מטעה ביודעין. אגרה היא תמורת שירות. לכן האגרה בכל הענפים, כולל בענף הזה, אבל גם בכל יתר הענפים הייתה אמורה להיות כמה מאות שקלים. האוצר מה שעשה כאן הוא הטיל מס, מה שנקרא בעזרת השם. הוא שינה את השם של המס לאגרה ובעזרת שינוי השם הוא מטיל מס של בין 10,000 ל-20,000, תלוי באגרה. לכן כל המיליארד וחצי שקלים האלה, זה מס לא חוקי. ובדיון שיהיה כאן אנחנו נוכל להשתמש גם בטיעון הזה. אתם יכולים להטיל אגרה ואז אתם צריכים לבוא ולהראות מה עלות השירות, כמו שהיה אגרת הרדיו בזמנו. מה עלות השירות ומה האגרה. כרגע אתם הטלתם מס שלפני כמה שנים עבר מתחת לרדאר ואז וישמן ישורון ויבעט. הרחבתם אותו לכל הכיוונים. גם האגרה צריכה להיות שוויונית. היא לא יכולה להיות בחקלאות סכום פעוט ובבניין סכום עתק. אלה היו שתי ההערות שלי בתמצית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יש לי שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה ואחר כך נעבור ליקיר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> משרד המשפטים פה? אני רוצה לשאול, הגיע אליי איזה שהוא מידע, אני רוצה לקשור את זה או לא לקשור את זה. לך אסור להגיב, אני מבין גם למה. אני מכבד את זה. אני אהיה לך לקול בעניין הזה. בספטמבר, סוף ספטמבר 2025 משרד המשפטים האמריקאי שלח המלצה למשרד המשפטים במדינת ישראל ובהמלצות המרכזיות יותר בדוח בנושא עובדים זרים הדוח ממליץ על שורה של צעדים כדי לשפר את הטיפול של המדינה בסחר בבני אדם במהלך השנה הקרובה, לפי סדר עדיפויות. שוב אני חוזר, סוף ספטמבר הזה. חודש וחצי לפני המעצר של פאבלו אסקובר. להגביר באופן משמעותי את החקירות והעמדה לדין של עבריינים בתחום העבדות ועבודות הכפייה, לרבות במקרים פוטנציאליים המופנים על ידי ארגונים לא ממשלתיים ולפעול להטלת ענישה כבדה, מספקת, על סוחרים שיורשעו שתכלול תקופות מאסר משמעותיות. האם את מכירה את הסעיף הזה בדוח של משרד המשפטים האמריקאי? אם את לא מכירה אני אעביר לך אותו. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> קודם כל, זה לא משרד המשפטים האמריקאי, זה מחלקת המדינה האמריקאית. חבל שלא הגעת לדיון בכנסת בשבוע שעבר, נתתי סקירה על הדוח הזה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני רק מזכיר לך שאני מסעדן, לא עורך דין. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני רק אומרת שחבל שלא הגעת, כי נתתי סקירה מקיפה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיון מעניין היה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> בוועדה הזאת, לפני כשבוע, בפרט על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יצפה בדיון, אני ממליצה לך לצפות בדיון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני בשמחה אצפה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אז תוכל לראות שם את כל הדברים. בהחלט יש ביקורת על ישראל והסברנו את זה גם שם, ספציפית על הנושא של האכיפה וגם המניעה בתחום של סחר למטרות עבודה, מה שנקרא עבודות כפייה ועבודה בתנאי עבדות. אני אפתיע אותך, כי אמרת קודם שזה שטויות ואין דברים כאלה בישראל ולא ייצא מזה כלום. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני מדבר על מסעדות. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אז שתדע שיש דברים כאלה בישראל ובהחלט היו כתבי אישום ויהיו כתבי אישום ולצערנו, הייתי רוצה לחשוב כמוך שאין דברים כאלה בישראל. אבל לצערי, מניסיוני, שאני בתפקיד הזה כבר תשע שנים, אני רואה דברים חמורים ביותר שנעשים. אגב, גם עובד ישראלי יכול להיות כמובן סחר. החוק איננו מבחין, לכן כל מה שאמרת קודם על האפליה לטובת עובדים זרים היא ממש לא במקום. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני חושב אחרת. על זה אני יכול להתווכח איתך. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אני רוצה להצטרף רגע. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> עוד משהו שלא עניתי? אז בהחלט כן, יש ביקורת. ונעשו מאמצים מאוד גדולים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה ה-"פאשן" הזה? מה הדחף הזה? מאיפה הגיע הדחף הזה? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> זה עבירות הכי חמורות, מהעבירות החמורות שיש בחוק העונשין. אני לא מבינה, אתה מבקש לא לאכוף אותן? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, אני מבקש שיהיה היגיון בדברים. למה בדובאי זה לא קורה? מה רע בכלכלה של דובאי? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיפה אתה יודע מה קורה בדובאי? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אתה רוצה שנהיה כמו דובאי? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני יודע מה קורה בדובאי. אני מדבר עם חברים שלי בדובאי, הם לא מאמינים לי גם כשאני מספר. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו רחוקים שנות אור מדובאי. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס לדובאי. אני יכולה לדבר על מה שקורה בישראל. אנחנו חתומים על אמנות בין לאומיות ואנחנו מחויבים לערכים ולשלטון החוק. אנחנו מחויבים לערכים של הגנה על אוכלוסיות פגיעות לניצול. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ומה עם הגנה עלינו, בעלי העסקים? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> התפקיד שלי ספציפית, יש פה הרבה אנשים סביב השולחן שדואגים לזכויות המעסיקים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> איפה הם? תראי לי אחד שמגן עלינו פה. חוץ משרה. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> יש פה אנשים רבים, כן, שזה תפקידם, לדאוג לזכויות המעסיקים. אני כמובן לא שוללת את זה, אני רק אומרת שזה לא יכול לבוא על חשבון העובדים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> איזה זכויות יש למעסיקים? תני לי אחת. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> באמת, אני בחקירה נגדית, כבוד יושבת-הראש? אני לא מבינה. הוא מנהל את הדיון? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, שנייה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חברים שלי בחקירות, אכפת לי, מה זה? << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> לא, יש הרגשה פה שהאדון מנהל את הדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא תסיים, אחר כך נשמע את משרד העבודה לגבי זכויות מעסיקים. יש לנו זמן עד לדיון הבא. סיימת? עדיין לא. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אני לא יודעת אם הוא סיים לחקור אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, קדימה, תמשיכי. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אז רק רציתי להגיד שאני חושבת שכל מי שנמצא כאן מבין את החשיבות של מניעת ניצול ופגיעה באוכלוסייה מאוד פגיעה של עובדים זרים. אני חייבת לציין שדווקא ענף המסעדות, קודם כל זה לא רק בענף המסעדות. הצגתי את זה בכנסת, אני שוב ממליצה לך לצפות, שבשנה האחרונה ב-2025 אותרו למעלה מ-30 עובדים זרים כקורבנות סחר בבני אדם, במגוון ענפים. אבל אני כן חייבת להגיד שבאופן היסטורי גם לפני המלחמה הענף הזה היה מועד לפורענות בתחום הזה של סחר ועבדות. היו לנו מספר תיקים שהיו מומחים שהגיעו, לא היו עובדים זרים בתחום הזה. אבל היו מומחים שהובאו והיו מספר תיקים לא פשוטים. אנחנו יודעים שזה ענף שהוא פגיע. אני כמובן לא רוצה להכתים את כל המסעדנים המצוינים וההוגנים שמתייחסים אני בטוחה בצורה מצוינת לעובדים. אבל צריך לזכור שגם זה ענף חדש, כמו ענפים של מסחר ותעשייה שדנו בהם קודם, מסחר ושירותים. שזה ענף שאיננו מורגל בהעסקה של עובדים זרים ואיננו מכיר בהכרח בגלל המהירות והלחץ להביא מהר מהר ויכול להיות שלא בהכרח כולם הבינו את כל מה איך צריך להתנהג ואיך צריך לשמור על הזכויות. אז יש גם מעסיקים שצריך היה לאכוף נגדם. ואני חושבת שרשויות האכיפה עושות את העבודה שלהם בצורה מצוינת, בשילוב ידיים ועושות מאמצים מאוד גדולים וזה ראוי להערכה ולא לגנאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. את רוצה, משרד העבודה? להתייחס למה שהוא העלה, זכויות מעסיקים? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. לגבי זכויות מעסיקים אני לא מכירה שמשרד העבודה אחראי על זכויות מעסיקים. אחראי על זכויות עובדים במשק באופן כללי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, את זה אנחנו יודעים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא רק זרים, גם ישראלים כמובן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. אבל מה קורה לגבי מעסיקים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> נגיד אם מישהו מלין אותי, למי אני הולך, למי אני פונה? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> מלין אותך על מה? על מה? אם מישהו מעסיק אותך ומפר נגדך - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, הוא מדבר על מעסיק. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> את הזכויות, מלין את השכר שלך אתה פועל למינהל הסדרה ואכיפה ואנחנו אוכפים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אין זכויות למעסיקים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין חיה כזאת. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא קשור אלינו, אני לא יודעת אם יש מישהו אחראי. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אני יודע, יקירתי. אני אומר את זה בציניות, זאת לא באמת שאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ליאת, בבקשה. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> צוהריים טובים, אני עורכת דין בתחום העובדים הזרים וכל הנושא של עבודה מול רשות האוכלוסין מזה 25 שנה ואני גם כן יושב-ראש ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין, מחוז חיפה. היות והאדון הנכבד כאן נציג המסעדות אינו משפטן ואני כן עורכת דין, אז אני יכולה רק לחזק את דבריו מהצד המשפטי. אני אפנה כאן לחברתי ואגיד שאני חושבת שאין אף אחד ממי שיושב כאן מהמכובדים שיושבים כאן בחדר, מישהו שמעודד או מתכוון לעודד בדרך כלשהי סחר בבני אדם, סחר או פגיעה בבני אדם. יחד עם זאת, כאשר מגישים כתב אישום נגד מסעדן, נגד מעסיק שמעסיק עובדים זרים בגלל שלא היה ביטוח רפואי בחודש מסוים או בגלל אי הפרשה לפנסיה, שהיה פספוס בגלל אי דיוק האם היה לו את ההיתר, האם הוא התחיל לעבוד. ברמה של מספר חודשים. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> זה לא התיקים שאני מדברת עליהם. זה לא כתבי האישום שאני מדברת עליהם. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אבל אני לצערי כן מרשה לעצמי לייצג את אילן ולהגיד יש, אצלי במשרדי, תיקים שהרשות לא מוכנה לרדת מהרשעה פלילית. אני מדברת איתך לא על סחר בבני אדם. אני מדברת איתך על סעיפים ביטוח, על סעיפי אי הבנה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> טעויות טכניות. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> טעויות טכניות. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> אם הם לא יעמדו על זה אז אנחנו נגיע לסיטואציות - - - << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אני ביום חמישי סיימתי דיון הוכחות והשופטת שאלה אותי ושאלה גם כן את עורך הדין של הרשות, למה אתם לא מגיעים להבנה? התיק מנוהל מ-2017, אנחנו ב-2026. מה קרה? אמרתי לשופטת, אמרתי לה גברתי, האדון הזה שנמצא פה הוא פה בנס. כי נכנס לו כדור מפה ויצא מהצד השני. הוא נכה צה"ל והוא עצמאי. לפני שבע שנים הוא העסיק מומחה, שהייתה איזה אי הבנה לגבי הביטוח הרפואי שלו. ואני לא מצליחה להגיע להסדר עם הרשות כדי לא להגיע להרשעה. כי אם תהיה לו הרשעה הוא בעצם לא יוכל לעבוד עם כל המכרזים שהוא עובד בתחום שלו. אני לא אכנס כמובן למקרה הספציפי הזה. אבל הנוקשות שהרשות מגלה כאן על סעיפים שהם מינהליים גרידא. כאן, לעניות דעתי, זה הדבר שצריך לעודד שינוי. ברור לי שסחר בבני אדם זה דבר פלילי לחלוטין וצריך לעמוד על זה ולהעניש בחומרה. יחד עם זאת, כן צריך לבוא לאותם מסעדנים, לאותם מעסיקים, ולהבין אותם שגם ככה יש להם כל כך הרבה על הראש. לקחו להם את הפלסטינאים, הם נאלצים לשלם פי שתיים, כמו שהוא אמר כאן, על העובדים הזרים. אף אחד לא מבין את המשמעות הזאת. יש כל כך הרבה ולפעמים יש טעויות. אז אפשר לתקן את זה במישור המינהלי, אבל אל תחנקו את המסעדנות. כל מעסיק שמעסיק עובדים זרים תבינו את המצוקה שלהם ותגלו טיפה גמישות. בעניין הרשעה, כל הנושא הפלילי חייב לעבור שינוי. חייבת להיות פתיחות מסוימת. עכשיו אני גם כן רוצה להתייחס לדברים שהגברת שרית אמרה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אם תרשי לי, גברתי, להפריע לך במשפט אחד. בתור נציג לשכת עורכי הדין אני רוצה להצטרף למה שנאמר כאן, שצריך להגביר את כמות העבירות שיוגדרו מינהלתיות ולא יהוו עילה לתביעה פלילית. להרשעה פלילית, על כל התוצאות שחברתי כאן ציינה בצדק, וזה רוחבי לגבי כולם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הצעת חוק מושלמת. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> סליחה אדוני, אל תפריע בבקשה. כשאתה מקבל את רשות הדיבור לא מפריעים לך. תודה. אני אומר, יש כאן, צריך להגן על המעסיקים ולעשות הבחנה ברורה יותר בין עבירות שהן פליליות במהותן ובין עבירות שהן מינהלתיות במהותן. וכאשר אין שום הצדקה מצד אחד לנסות לעזור למעסיקים הישראלים במתן אפשרות להעסיק עובדים זרים וביד השנייה להכות אותם בעבירות פליליות שהן לא פליליות במהותן. הן עבירות מינהלתית. עכשיו משפט אחרון. << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> נכנסת לדבריי, אני רוצה את המשפט האחרון, ברשותך, כי זה בדיוק מה שרציתי להגיד. מצד אחד, הוועדה המבורכת הזאת באה ובאמת מגלה רצון לעזור למעסיקים. אבל יחד עם זאת, זה כאלו מביאים להם עוד מכשולים. אומרים להם הנה, אנחנו מכניסים לכם עוד עובדים, אבל אנחנו מחכים לכם בפינה. בוא נראה האם היה לך ביטוח כזה. כאילו פשוט מחכים להם בפינה. מחפשים אותם על שטויות, סליחה. אני מתפרנסת מזה, אבל זו לא הדרך. יש הרבה דרכים לעזור להם, לגלות אמפתיה. עברנו שנים קשות. יש כאן שנים, יש מעסיקים שעברו שנים, המסעדות בעיקר, שאני לא יודעת, יש הרבה עסקים ששרדו ואני לא יודעת איך הם הצליחו לשרוד. תגלו טיפה אמפתיה וטיפה גמישות. לכן אני חוזרת רגע למה שכאן נאמרו גם לגבי תנאי הסף וגם לגבי מי מכם שהעלה כאן רעיון אולי לעשות שולחן משותף עם נציגי הרשות, לחשיבה משותפת, נציג מטעם הרשות, מטעם משרד הכלכלה, מטעם המשטרה, מטעם לשכת עורכי הדין. מטעם עורכי הדין הפרטיים. אני כמובן שאשמח להצטרף לוועדה כזאת ולעשות חישוב מסלול מחדש גם לגבי ההליכים המינהליים, גם לגבי דרישות הסף. ולתת שיקול דעת לאנשים. כי בסופו של דבר יש אנשים מקצועיים ברשות. כמו שאמרתי, אני עובדת 25 מול האנשים הנכבדים פה. הם אנשים מאוד מקצועיים. אבל הם סגורים בהוראות כל כך נוקשות שצריך לפתוח אותם טיפה ולתת שיקול דעת. אחד כמו נקש יכול לאשר דברים באישור חריג. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גברתי יושבת-הראש, אני חושב שהדיון גלש למקום שהוא לא מה שתוכנן מלכתחילה, כך להבנתי. הדיון, שוב, לסבוב פה סביב האכיפה. אכיפה אנחנו עושים גם בהיבט אכיפה מינהלית שאנחנו עושים וגם האכיפה הפלילית של המשטרה וגם שמינהל אכיפה ברשות האוכלוסין עושה. אכיפה צריכה להיעשות. מי שמפר תנאי רישיון, תנאי היתר. אגב, גם העובדים הזרים שמפרים, גם עליהם צריך לעשות אכיפה ועושים אכיפה. וזכויות אדם וזכויות עובדים, חד משמעית צריך להיאכף. האנשים שבאים לעבוד פה הם עובדים והם בני אדם. צריך להתייחס אליהם בכל הכבוד הראוי. אני לא חושב שמישהו פה חושב אחרת, אבל זה קצת מרגיש שהדיון - - - << אורח >> ליאת שטיינברג: << אורח >> אבל הם לא יותר מהעובדים הישראלים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> סליחה, אני לא הפרעתי. אני קצת חושב שזה אולי הלך למקום אחר. אם רוצים לעשות, כמו שאמר עו"ד קן תור, לעשות איזה שהיא חשיבה על האם סעיף מסוים הוא רלוונטי לאכיפה פלילית, מינהלית, יכול להיות שזה דיון. אבל זה לא הדיון היום. נראה לי שקצת גלשנו. אכיפה חשוב שתהיה וצריכה להיעשות, ועושים אותה אנשים מקצועיים ואנשים ישרים. גם במשטרה, גם ברשות האוכלוסין, גם משרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רשמנו. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> נקש, אתה יודע שאני מאוד בעד אכיפה ואני מסכים איתך במאה אחוז שהיא צריכה להיעשות. וחייבים לשמור על זכויות האדם של העובדים. אבל בתור מי שעוסק מול האמריקאים בטרפיקינג שזה סחר בבני אדם כבר מעל 20 שנה, חלק גדול מהעבירות שמוגדרות בארץ כפליליות, לא מוגדרות - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה דיון שלכם, המשפטנים. אתם אולי צריכים לעשות אותו. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל נראה לי שהדיון הזה גלש. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> הדיון אכן גלש, זה סיפור בנפרד. << אורח >> דינה דומיניץ: << אורח >> זה לא נכון אבל מה שכבודו אומר, זה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יקיר, בבקשה נעלה אותו בזום. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא שאלתם אותנו, יש 1,006 עובדים זרים בארץ. לא נתנו נתונים מספריים, לא פניתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סליחה, סליחה. בגלל שלא נגלוש לדיון הבא. אתה צודק. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כי את הפנית אלינו ולא שמעתי שפנו אלינו, חיכינו בסבלנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא, חשוב לי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז אני רק אעדכן במספרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני אוהבת להיות שותפה למספרים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו נעדכן במספרים, כי שרון טרחה והכינה אותם אז צריך להגיד אותם. היא הרשתה לי להגיד במקומה. יש לנו, נתנו עד כה היתרים ל-1,335 עובדים יש בהיתרים. נכנסו לארץ כבר 1,006 עובדים, שזה גם הספק יפה מאוד לענף יחסית חדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכל המכסה הייתה 2,000? יפה. איזה יעילות. עכשיו שי. << אורח >> שי תירם: << אורח >> אני שי, אני בן 35, יש לי מסעדה כבר שבע שנים. אני גם עושה מילואים במלחמה הזאת כבר 400 יום. רציתי להתייחס לנושא שאמר פה נציג רשות המיסים לגבי העלייה ביוקר המחיה. האגרות האלה וכל התוספות שהם מעבר לעובד רגיל הם מכבידות עלינו לאין שיעור. גם ככה אנחנו בהלוואות. אני באופן אישי העליתי מחירים במסעדה שלי כדי לפצות על זה. אין לי ברירה. אני יודע שזה תהליך שהולך לקרות גם לכל מי שיבוא אחרינו ויביא את העובדים הזרים. מסעדות בארץ הן במצב הרבה יותר גרוע משזה נראה. אנחנו על כספים שהם לא שלנו, אנחנו על הכספים שחסכנו בשנים הטובות וזה מתחיל להיגמר. זה המצב. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אגב, כשמעלים מחירים אז בדרך כלל גם החברים מעלים, גם אם אין להם עובדים זרים. אומרים יאללה, בואו נעלה. אז כולם מעלים, זה חגיגה, בזכות שר האוצר סמוטריץ'. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אנחנו נסכם את הדיון. הדיון סייע לי לקבל תמונת מצב רחבה ומעמיקה על מציאות העובדים הזרים בענף המסעדות. אני קשובה מאוד לאתגרים ולצרכים של המסעדנים ומודה לכל הגורמים שהגיעו ולקחו חלק בדיון החשוב הזה. בכוונתי לטפל בנושא האגרות כפי שהצהרתי היום. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה ומרשות האוכלוסין ונציגי המסעדנים להיפגש ולבחון דרכים לפתור את בעיית הוצאת רישיון עסק והזמן הארוך שלוקח למסעדנים להשיג אותו. לבחון מהם האישורים הנדרשים ההכרחיים ופתרונות בנושא ולדווח לוועדה בהקדם. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:18. << סיום >>