פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 396 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, י"ח בטבת התשפ"ו (07 בינואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> נהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות << נושא >> ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-12 בנובמבר 2025 נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי מוזמנים: יפעת שריקי – מנהלת תחום קונסולרי מרחבי, משרד החוץ ד"ר נתי קנטורוביץ' – ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, משרד ראש הממשלה רמי בן דוד – מנהל תחום נתונים סטטיסטיים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים פאני מורן בן אור – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים חדווה זאדה – מנהלת תחום איחוד משפחות, אגף אשרות ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים עילי וגשל – מנהל תחום זכאות ומידע, הסוכנות היהודית אלכס זרנופולסקי – עו"ד, חבר ועדת העלייה, לשכת עורכי הדין ליאור ברס – עו"ד, יו"ר, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים ג'רארד בלנקו קאפיי – חבר ועד, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים עופר קובץ – עו"ד, מנהל המחלקה המשפטית, האגודה לזכויות הפרט איציק סלמה – מנהל קשרי ממשל של ארגוני הקהילה הגאה, האגודה לשמירת זכויות הפרט מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> נהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שטרחו ובאו; תודה לנציגי המשרדים השונים; תודה לנציגי הארגונים האזרחיים ולשכת עורכי הדין. אנחנו נמצאים בדיון מעקב על נושא נוהלי רשויות המדינה בהסדרת מעמד מכוח זוגיות. זו ישיבת מעקב שקיימנו בראשית חודש נובמבר. אני כבר אומר שאנחנו נמשיך לעסוק בנושא הזה, ואני מניח שבמהלך פברואר, בחצי השני של פברואר, נקבע ישיבת מעקב נוספת. אין לרשותנו הרבה זמן. המטרה שלנו זה לסמן במה התקדמנו, במה פחות התקדמנו, ולהציף עוד סוגיות. נציין, כמנהגנו, שאנחנו ביום ה-824 מאז טבח שמחת התורה. אנחנו עדיין ממתינים לשובו של רן גואילי, לחיק משפחתו ולארצו, ונקווה שהמעגל הזה ייסגר במהרה. אנחנו מצויים ביממת דמים כאובה מאוד. אתמול בערב קרה אירוע קשה בירושלים, שבמהלכו נגדעו חייו של בחור בן 14 בהפגנה. אנחנו נמצאים גם ביממה שבה סטודנט לרפואה שחזר לביקור מולדת מערערה בנגב נרצח, והבוקר הזה – רצח משולש בשפרעם. אתמול ביקרתי בסוכת האבלים של משפחת ג'אווי בכפר קרע. בחור בן 23 שנרצח בפתח המספרה שלו. מאז ה-01 בינואר, 12 אנשים נרצחו בחברה הערבית. נתונים בלתי נתפסים. פשוט קריסת מערכות טוטאלית בכל מה שקשור למלחמה בפשיעה. זה לא העניין המרכזי של הוועדה שלנו, כמובן, אבל אנחנו עוסקים פה ברצון של זוגות לבנות את ביתם בישראל. אז נעסוק בהרבה פתרונות ביורוקרטיים ובהקלת התהליך, אבל אז נגיע למצב שבמדינת ישראל הורים מפחדים על ילדיהם מכל הסיבות בעולם. אז מה הועילו חכמים ובעלי רצון טוב בתקנתם? האירוע הזה הוא אירוע נורא. דם זורם ברחובות. אי-אפשר להגדיר את זה אחרת. ובסופו של דבר יש ממשלה בישראל, והיא נושאת באחריות, אז אנחנו רוצים שהאחריות הזאת תוביל לפעולות ולא לנאומים וסרטוני טיקטוק. תודה לחברת הכנסת מזרסקי שהצטרפה אלינו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. נושא מוכר. אני מקבלת פניות ציבור רבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בוודאי. חברים וחברות, ראשית, אני רוצה לומר תודה על המענה שנשלח. נכון, ביני לבין שלומית יש חלוקת עבודה – פעם היא השוטר הרע ואני הטוב, ופעם זה להפך. אז הבוקר כובע השוטר הנוזף הוא אצלה. אני עכשיו אצטרך לומר דברים טובים. אני רוצה לומר, תראו, אין ספק שהיינו שמחים לקבל את המידע יותר זמן מראש, כי גם לריב עם שמחה רוטמן וגם לקרוא את המכתב סימולטנית – אפילו לי זה קשה. אבל אני כן רוצה לומר, בצד הבקשה שבפעמים הבאות באמת נצליח לקבל את זה יום לפני: אני יודע שתמיד יהיה קשה להעביר את המידע הרבה זמן מראש, אבל לפחות יממה מראש, כדי שנוכל ללמוד יותר לעומק, ואולי גם נוכל לחזור אליכם עם שאלות כדי לטייב את השיחה. אני כן רוצה לומר, מכיוון שאנחנו רגילים שיש לא מעט גורמים שאתה מקבל מהם משפט וחצי, אז גם אם אנחנו לא סומכים ידינו על כל התשובות – יש תשובות, יש עם מה לעבוד, וניכר שבחלק מהדברים אמירה, יש התקדמות, ובחלק מהדברים אנחנו נמצה את הדיון ונברר. אז תודה על התשובות. אני באמת חושב שכולנו נצטרך לעבור עליהן ולקרוא אותן יותר לעומק. אני שם רגע בצד את המקרים הפרטניים – אנחנו נעבור עליהם ביחד עם שלומית. אני רוצה רגע לומר, אחרי שקראתי את התשובה, איפה בעיניי אנחנו נמצאים כן עם אתגר, בסדר? אנחנו עדיין נמצאים עם אתגר גדול מאוד בלג הראשון של האירוע, כשבעיניי פה לא ניכרת שום התקדמות. ואני מבין את הקושי שלכם בשליפת הנתונים, אבל במידה רבה מאוד – זה האירוע. יש הרבה מאוד בעיות מרגע שנכנסים להליך, בסדר – גם ביורוקרטיה, וגם התפקיד שלכם הוא למנוע ניצול לרעה, הכול בסדר. אבל אני חושב שברגע שנכנסים לאירוע – נכנסים לאירוע. יש נוהל והדברים ברורים. גם אם יש חריגה מהנוהל, אפשר לבוא ולומר: "הנה, אנחנו לא עומדים". עד הכניסה לנוהל, אנחנו נמצאים בטריטוריה שהיא מערב פרוע. זאת אומרת, מערב פרוע מבחינת הסדרת האירוע. שום דבר לא מושל שם בכיפה. מגיעים אנשים, מגיעים לכאן, לארץ, או ממתינים בחו״ל – כי דרך אגב, זה לא משנה. משפחה לא יכולה לחיות על מזוודות מבלי לדעת מתי. זאת אומרת, האמירה "אז שהם לא יבואו לארץ וימתינו בחו״ל עד שאומרים להם" – היא בעייתית. לפעמים אנשים מגיעים לארץ ב-01 באוגוסט, כי ב-01 בספטמבר מתחילים לימודים. אז מה רוצים? שירשמו את הילדים שם ושיגיעו באמצע שנת לימודים? לפעמים הבן זוג הישראלי חוזר לכאן כדי להתחיל תואר שלישי, או הוא התקבל כאן לעבודה שמחזירה אותו. אז האמירה, "אל תגיעו לארץ, שבו בחו״ל עד שהדברים יהיו יותר" – זו אמירה שאנחנו לא יכולים לקבל. ופה עולה השאלה: איך אנחנו ניגשים גם בהיעדר נתונים סטטיסטיים? כשלדעתי אפשר לפתור את זה. אפשר להחליט שעכשיו עושים פיילוט של בדיקה. יש 5,000 בקשות בשנה? אנחנו מחליטים עכשיו לקחת לשכה אחת בפריפריה ולשכה אחת בעיר גדולה במרכז, ממנים חברת ייעוץ חיצונית ועושים סקר, עושים בדיקה. פונים עכשיו ל-1,000 זוגות שנכנסו בשנה האחרונה לתהליך המדורג, מרימים אליהם טלפון מחברת הייעוץ, ושואלים אותם: "כמה זמן המתנתם? מהרגע שהתחלתם, כמה זמן עבר עד שקיבלתם את הזימון לתור? כמה זמן עבר עד שקיבלתם ב(1)?". אפשר לעשות פתרונות אם אין את הנתונים המחשוביים. זה תלוי בשאלה: האם משרד הפנים מבין שהאירוע הזה הוא אירוע דרמטי? עכשיו, אם אתם תבואו ותאמרו: "פרק הזמן הזה בממוצע הוא שלושה חודשים", אדם מגיע לארץ, תוך שלושה חודשים הוא יכול לקבל ב(1) ולהתחיל לעבוד, ותוך חצי שנה הוא בריאיון – אני לא הולך על פי התחנות. אני זוכר שיש פה תחנות אחרות – אם תראו שזה עניין באמת של כמה חודשים – ניחא. אבל אם אנחנו נגיע למצב שבו יש פה בני זוג שלא יכולים לעבוד, שאין להם ביטוח רפואי, שהכניסה להליך מתעכבת בתשעה חודשים, בשנה, ואז זה משפיע על מתי אתה מגיע ל-א(5) ויש לך ביטוח בריאות – אז יש בעיה. אז צריך להסדיר איזה שהם נהלים פנימיים שאומרים תוך כמה זמן הבן-אדם מגיע לריאיון, ואם אתה חורג – מה המשמעות? אז איך אתה נותן לבן אדם ב(1) בלי ריאיון, כי אתם לא עומדים בזמנים? אז אני אומר, זאת נקודה אחת. מבחינתנו זו נקודה קריטית, בסדר? הדבר השני הוא אירוע קונסוליות. יש פה איתנו את החברים במשרד החוץ, נכון? אני מבין את הקושי. עוד פעם, אנחנו נוטים לזלזל בענייני מחשוב – אין מה לזלזל בענייני מחשוב. בעידן הזה של אבטחת מידע, של פריצות למידע – תהליכים לוקחים זמן. אבל אחת משתיים: אם אנחנו רוצים לעודד אנשים להסדיר את הדברים בשבתם בחו״ל, כדי שהם לא יגיעו לכאן, לישראל, ויהיו מתוסכלים, חסרי מעש, לא יעבדו, ויפחדו לצאת לחו״ל לבקר את המשפחה – בואו נשאל איך אנחנו משפרים את האירוע הקונסולרי ואת התיאום איתכם. כדי שאדם יבוא, יעשו לו ריאיון בקונסוליה, הקונסוליה תתרשם שיש פה קשר זוגי אמיתי, ואז לפחות הבן-אדם, בן הזוג הזר, יגיע לארץ, ומשהו מהבדיקה הקונסולרית תעזור לנו עם לתת לו פה ב(1). בסדר? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> אפשר להגיב? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, שנייה, אני מיד מסיים ואז נעבור לסבב שלכם. אז האירוע השני מבחינתי הוא להבין האם יש מה לשדרג באירוע הקונסולרי. אפשר לחשוב על הרבה פתרונות. האם אפשר באמצעות האירוע הקונסולרי לזרז משהו שקורה כאן? לא על חשבון הבדיקה המעמיקה שלכם של ה-א(5), אבל לפחות בלבוא ולומר, למשל: "הבן-אדם יכול לבוא לפה ולהתחיל לעבוד מהר", בסדר? זה הדבר השני שאני מזהה כאירוע גדול. יש לנו אירוע נקודתי עם נתיב. לא פיצחנו אותו. אין מצב שבו אנשים שהם לא דוברי רוסית יצטרכו למלא טפסים שהם רק ברוסית ואין להם מהדורה באנגלית, ושיצטרכו להיגרר לירושלים בעידן שבו אפשר לקיים ראיונות בזום, ושנתיים בקורונה המערכות עבדו כך. זה אירוע נקודתי שפה נצטרך לעבוד מול נתיב ומול משרד הפנים כדי לראות איך אנחנו פותרים אותו. אבל אני רוצה היום להתמקד בשני האירועים האלה שדיברתי עליהם. יש עוד דברים שאנחנו נעסוק בהם. גם ציינתי, יש דברים שאתם אומרים לנו שיתקדמו בקרוב, אז אנחנו נראה, כולל הסיפור הזה של היציאה לחו״ל של בני הזוג. בסדר? בואו נתחיל כאן. נשמע את משרד הפנים, נשמע את משרד החוץ, נשמע כמובן את הארגונים, ונראה איך אנחנו ממשיכים. חברותיי, בבקשה. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> קודם כול, לגבי האירוע של הקונסוליות, צריך להבין שהבדיקה שנעשית בקונסוליה והבדיקה שנעשית בישראל היא בדיקה שונה. למעשה, בקונסוליה, הבדיקה שנעשית היא לצורך אשרת כניסה לישראל להשתקעות – לראות שאין איזו מניעה ביטחונית או הגבלה כלשהי שמונעת את הכניסה שלו לישראל.  משרד החוץ למעשה עושה בדיקה ראשונית, לבדוק שכל הדברים האלה בסדר, והבדיקה בישראל, אחרי שהוא מגיש את הבקשה, היא בדיקה מעמיקה יותר. הריאיון הוא מעמיק יותר, כל הבדיקות, המסמכים. יכול להיות שגם המסמכים שהגישו בקונסוליה – נכון שהגישו הרבה מאוד מסמכים בישראל – כאשר אנחנו נבדוק את מכלול הבקשה, אנחנו נראה שיש מסמכים שעדיין חסרים, ואנחנו, כרשות שמקבלת את ההחלטה בבקשות האלה, נדרשים לדרוש את המסמכים האלה. זה נראה שזה כפילות, אבל למעשה זה נדרש, ואנחנו חייבים לעשות את הבדיקות האלה גם בקונסוליה וגם בישראל. כמו בדיקות ביטחוניות, למשל. אם בא זוג שנדרש בדיקות שב״כ – אני לא יכולה מיד לתת לו את אשרת העבודה מסוג ב(1), כי אני חייבת קודם כול לקבל בדיקת שב״כ. זה משהו שלא תמיד עושים בקונסוליה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> למה אי-אפשר להגיע למצב שאת כל המסמכים מגישים כבר בקונסוליה וכבר מעבירים לבדיקה בשב״כ? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אין לנו מערכת מחשובית שיכולה להעביר ממשרד החוץ למערכת המקוונת של רשות האוכלוסין, אז בשלב הזה - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז צריך לפתח. כמו שעשו מערכת עם נתיב – אפשר לעשות כאן. מה הבעיה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין שכרגע אין, אבל האם בכלל יש תוכנית עבודה ממשלתית שתהיה? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אני אבדוק את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, כמו שעשו בנתיב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני מבין שכרגע אין, ושזמן פיתוח של מערכת כזאת אולי לוקח שנה, אבל יש הבדל בין לומר: "זה רעיון טוב אבל אין לנו מערכת, אז בואו נראה איך עושים", לבין לומר: "אנחנו מתנגדים עקרונית שהקונסוליות יהיו חלק מהתהליך. הקונסוליות זה טריטוריה של - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לא, ממש לא. זה לא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לפעם הבאה את עמדת המנכ״ל לעניין הזה. את עמדת שני המנכ״לים. האם אפשר להכניס - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הם ענו לך שלא, הם לא מוותרים על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור שצריכה להיות בדיקה בקונסוליה, וזה ברור שהם מעוניינים בהליכים. הם חייבים לעשות הליכי בדיקה פה. השאלה של חברת הכנסת מזרסקי היא האם יכול להיות שחלק מהעבודה שנעשית בקונסוליה תחסוך עבודה כאן, ואז, מבלי להזמין לריאיון, אפשר על בסיס המידע בקונסוליה לומר לאדם הזה, חודש אחרי שהוא מגיע לישראל, שהוא מקבל אוטומטית ב(1), למעט מקרים חריגים שאנחנו אומרים שצריך פה בדיקת שב"כ? << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר עוד פעם: הוועדה תתמקד בעיסוק שלה בנושא הזה בלג הזה. מבחינתי, כל האירוע הזה הוא שזוג רוצה לחזור לארץ עד שהוא נכנס למשפך של ההליך המדורג. אז פה אני רוצה לראות מה העמדה שלכם לגבי שיפור ההליך. אני רוצה לקבל ניתוח שמשרד החוץ ומשרד הפנים – האם יש בכלל דרך להשתמש באירוע הקונסולרי כדי לטייב משהו בתהליכי קבלת ההחלטות של משרד הפנים, לעשות סוג של אטומיזציה, למעט המקרים החריגים, ואז להבין מה זה דורש? מערכת מחשב? בסדר, אז בואו נבין מה זה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני יכולה להסביר משהו טכני? אני אציג את עצמי. אני ליאור ברס, אני יושבת-ראש האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים, שזו עמותה שמסייעת לזוגות שעוברים את ההליך המדורג. למעשה, העניין הטכני פה הוא שזוגות ניגשים לשגרירות בהליך שהוא די ידני, ממה שאני מבינה. כלומר, הם מגישים להם הרבה מאוד מסמכים, והם גם עוברים שם ריאיון בשביל לאמת את הזוגיות – באיזושהי צורה ראשונית, אומנם, אבל זה כן קורה. אבל ההליך הזה הוא ידני, ואז ברגע שהם מגיעים לארץ, הם נדרשים להליך המקוון למערכת החדשה של רשות האוכלוסין. ופה קבור הכלב, מה שנקרא, כי הכניסה למערכת המקוונת – זה מה שלוקח זמן. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> מה הכוונה? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> יש התמשכות של תורים, עד שמקבלים מענה לבקשה המקוונת, אבל כל הזוגות שמגיעים לישראל חייבים לעבור את הבקשה המקוונת הזאת. זאת הבעיה, בעיניי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, תראי, זה טוב מאוד שבקשה מקוונת. אני רק שואל האם אנחנו יכולים להתחיל את האירוע של הבקשה המקוונת באופן שמקדים את האירוע הקונסולרי, ושהקונסוליה היא חלק מאותה פנייה מקוונת. זאת אומרת, שבעצם אנחנו אומרים לזוג: אם אתם יכולים, תעלו את המסמכים בשבתכם בחו״ל. אותם מסמכים גם יופיעו לפני הקונסול הרלוונטי, ואולי הם כבר יעברו בדיקה ראשונית אצלכם. זאת אומרת, כל הממשק הזה, האם אפשר לוותר פה על הלג הזה, שבעצם יש פה שני אירועים נפרדים שלא מתקשרים ביניהם? אז לגבי זה אנחנו נבקש בדיקה לפעם הבאה. הפתיחה של הבקשה במערכת המקוונת היא בהגדרה רק כאן בישראל? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ממה שאני יודעת, זוגות שגרו בחו״ל, שניסו לקצר את ההליך שלהם בזמן שהם בחו״ל והגישו את הבקשה המקוונת – הלשכות או משהות בקשות או סוגרות אותן כאשר הן רואות שהישראלי לא שוהה בארץ. כי זה הליך, למעשה, של הזמנה לישראל על ידי בן זוג ישראלי, וברגע שהם רואים שהישראלי לא גר בארץ - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כן, כיום לא ניתן להגיש בקשה מקוונת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אז זה גם דבר. עוד פעם, אני בכוונה לא רוצה לפתוח דיונים ארוכים, אז זה גם דבר שאני מבקש שייבדק. יושב זוג, זוג מסודר, בפריז. עכשיו יוני, וב-01 בספטמבר הילדים רשומים כבר לבתי ספר ישראליים. למה למנוע מהם לפתוח פנייה אם זה אזרח ישראלי? למה שהם לא ייכנסו למערכת המקוונת שלכם, ואתם תודיעו להם: "חברים, יש לנו תור ב-01 באוגוסט. אתם רוצים להגיע עד אז? תגיעו. יש לכם כבר תור ב-01 באוגוסט. לא תהיו בארץ – אז לא יהיה לכם תור". << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כן, יש קשיים בנושא הזה, והייתה חשיבה על זה. יש פה עניין של עומסים רבים בלשכות ברחבי הארץ, ולקבוע תור מראש, כאשר משפחות לא תמיד מגיעות ישר אחרי שהן מקבלות אישור להיכנס לארץ – זאת אומרת, גם אם הן מקבלות, יש איזשהו תהליך שקורה בתוך מדינת המוצא, ולוקח להן זמן להגיע - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, הכול ברור לי. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> - - ואם בכלל הן מגיעות, אז צריך לעשות חשיבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צריך לעשות חשיבה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> זה לא דבר שלא נעשה ולא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני רק בא ואומר, עוד פעם, הכול תלוי בשאלה כמה זמן עובר בממוצע מרגע פתיחת הבקשה המקוונת של הזוג בארץ עד שבן הזוג הזר מקבל ב(1). זה הסיפור. בסוף, יש פה 40 אירועים, וצריך לשאול מה הלו״ז. הלו"ז זה זה, כי זה הרגע שבו אנשים יושבים בבית ואומרים: "הגעתי למדינה, אני לא יכול לעשות כלום עם החיים שלי, ואני צריך לקנות ביטוח בריאות פרטי". בסדר? עוד התייחסויות שלכם לשתי הסוגיות? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לגבי נתיב - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם אתם מוכנים לבצע את ההצעה שלי לסקר? אנחנו לא נוכל להתקדם בלי הנתונים האלה. אם אין לכם את הנתונים בשליפה, אני מבקש – ואני מבקש שהמנכ״ל יקבל את הבקשה – סקר שירות. נורא קל לעשות אותו. מביאים חברה, שבודקת כמה זמן בממוצע עובר מהגשת הפנייה המקוונת ועד ההזמנה לריאיון. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני גם הבאתי נתונים שאני אשמח להציג. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אבל אין אפשרות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לכן ביקשתי סקר שירות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לא, אבל רגע, שנייה. אין אפשרות לבקשה מקוונת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש. לא מחו״ל – בארץ. הזוג מגיע לארץ ועושה בקשה מקוונת. הפנייה היא בקשה מקוונת בארץ. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בארץ? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. זה שכרגע המסלול חסום למי שיושב בחו״ל – שמענו, וביקשנו שתבדקו ותחשבו על העניין עוד פעם. על השאלה שהיא שאלת המפתח בכל האירוע, אם יש אירוע או אין אירוע – הצעתי לכם איך לעשות את זה. עשו סקר שירות על 1,000 זוגות. קחו כמה לשכות, תבנו תמהיל מייצג – פריפריה, עיר גדולה, עיר קטנה, צפון, דרום, מרכז – ותעשו טלפונים. תשכרו חברת ייעוץ. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. יכול להיות שזה ידוע, אבל אני רציתי לדייק. ישראלי שהתחתן בחו״ל, הוא הראשון שחזר לארץ, ובת הזוג שלו נמצאת בחו״ל והוא רוצה להזמין אותה – הוא כבר הגיע לקונסוליה הישראלית בחו״ל, הם נרשמו כבני זוג והוא חזר לפה – הוא צריך למלא ETA והיא צריכה למלא ETA? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> ETA זה לא קשור. ETA זה בכל מקרה, לכולם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, כולם צריכים. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אבל הוא צריך להגיש בקשה מקוונת להזמין אותה, את אותה בת זוג. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> להסדרת מעמד, עם הכול. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> להסדרת מעמד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> להסדרת מעמד יש בקשה מיוחדת, כן? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> ה-ETA זה משהו אחר. זה לצורך כניסה. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> את זה היא ממלאת, לא הוא. הזר ממלא את זה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> הזר ממלא את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. נתיב, רציתם להתייחס? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן. רציתי להגיד שהנתיב מסייע לרשות האוכלוסין לבדוק את המהימנות של המסמכים האלה. יש להם את הבדיקות הספציפיות המיוחדות, זה עוזר לרשות האוכלוסין באמת לקבל החלטה מושכלת יותר, וזה עוזר לנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא כופר בזה, בסדר? אני לא חושב שאתם עסוקים בלהעמיס עומס על נתיב. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל כרגע יש לנו אירוע בנתיב שהוא לא מטופל טוב. א', זה לא יכול להיות שהטפסים הם רק ברוסית. אם אתם שולחים לשם רק בני זוג ששפת אימם רוסית – תפאדלו. אבל אם נשלחים לנתיב בני זוג נוספים, אז בבקשה, שיהיו מגוון של טפסים. ו-ב', אני באמת לא מבין למה להטריח אנשים לעוד ריאיון פנים אל פנים. בעצם, הוא עבר בקונסוליה ריאיון פנים אל פנים, עכשיו הוא נוסע לירושלים לריאיון פנים אל פנים, ואחרי זה הוא יגיע לסדרה של ראיונות חמש שנים בלשכה, אז השאלה היא אם אפשר לעבור למקוון. אני לא כופר בצורך שלכם בעזרת נתיב. אני מבקש שגם משרד הפנים וגם נתיב – תכף נשמע את נתיב – א', שיטפלו בנושא טפסים במגוון שפות, ו-ב', איפה שאפשר – שיהיה ריאיון מקוון, בסדר? טוב, בואו נשמע רגע את משרד החוץ. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> בוקר טוב. אני אציג את עצמי. יפעת שריקי, אני מנהלת המחלקה המרחבית במטה הקונסולרי במשרד החוץ, ובעצם אחראית על קונסולים בעבודתם בחו״ל. אני רק אדגיש שיש לנו שני סוגים של ראיונות: יש לנו את ראיון הפשוט יותר, של חוות דעת קונסול לזוגות, כמו שהוצגו על ידי חברת הכנסת, של ישראלי-ישראלית שיש להם בן זוג בחו״ל, שהם נמצאים בחו״ל ושניהם ניגשים לנציגות. זו אחת הפעולות הארוכות שאנחנו צריכים לבצע בשגרירויות. יש לנו פעולות פשוטות, וזו אחת הפעולות המורכבות. יש רשימה ארוכה של מסמכים שאותו זוג צריך להביא, שאנחנו בודקים שהם מתורגמים, מאומתים כמו שנדרש והכול, ויש ריאיון של חוות דעת של הקונסול, התרשמות שלו, מהקשר הזוגי של אותו הזוג. ויש לנו ריאיון אחר של הזוגות, כשהישראלי או הישראלית נמצאים בארץ ובן הזוג בחו״ל. ולזה אנחנו קוראים "ריאיון סימולטני". אנחנו מקבלים את ההנחיה מרשות האוכלוסין, משתפים איתם פעולה, כשלנו יש הפרשי שעות. הריאיון צריך להתבצע בו-זמנית עם הישראלי בארץ, כשבו-זמנית, באחת הנציגויות בחו״ל – אם זה אפריקה, דרום אמריקה וכאלה – יושב בן הזוג הזר ומראיינים אותם בו-זמנית. זה משהו שלוגיסטית, מבחינת שעות וכו' – לפעמים אנחנו עמוסים, עובדים – הוא קצת קשה לביצוע, ואנחנו עושים את זה, ואנחנו עושים את זה הרבה מאוד. לגבי הדברים שנאמרו, אני אומרת שמבחינתנו, ככל שיש לנו את הכלים, אנחנו נשמח לסייע. מבחינת מסמכים, אנחנו בעלי ידע. כל קונסול בחו״ל צריך להכיר את התעודות הציבוריות של אותו מקום: איך הן נראות? איך הן נראות כשהן מזויפות? איך נראה התרגום עליהן? איך נראה האימות? אם זה אפוסטיל או שרשרת חתימות עליהן, ולהעביר אותן בצורה מדויקת לרשות האוכלוסין. יש לנו ממשק של מערכת שקד, שבה אם אתם צריכים, אנחנו כבר מעבירים אליכם את המסמכים של פעולת האחמ״ש שאנחנו עושים. בדרך כלל כשאנחנו עושים פעולה בשגרירות וצריכים להעביר נתונים לרשות האוכלוסין, אנחנו עושים את זה בתכתובת אחת עם צרופה. בגלל שהפעולה של האחמ״ש בחו״ל דורשת הרבה מסמכים, אנחנו מעבירים את זה בארבע תכתובות שונות, אבל אנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מעבירים את זה במייל או שזה במערכת? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> זה לא מייל. זו מערכת של קבצים, ואנחנו צריכים לחלק אותם לארבע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל זו מערכת שלכם? זו מערכת ממשלתית? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> זו מערכת שלנו, שאנחנו בקשר איתם ומעבירים, אז מבחינת המסמכים אנחנו מעבירים את הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לשאול אותך שאלה, בסדר? כי אני לא גס ליבי בחשש של רשות ההגירה והאוכלוסין מניצול לרעה של הליכי נישואין וזוגיות לצורך הגעה לישראל, בסדר? זה תפקידם. עד כמה, להערכתך, הראיונות הלא-סימולטניים, הראיונות שבהם קונסול מיומן יושב למול זוג של אזרח ישראלי ואזרח זר, מעניקים לקונסול באמת אפשרות לעמוד על טיב הקשר, כשהם מצרפים את המסמכים על הנישואין, או על חיים משותפים, אם זה ידועים בציבור? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> אני אענה בכנות: זה תלוי אדם. בסופו של דבר חייבים להבין שגם קונסולים הם בני אדם. יש לנו קונסולים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד 10 שנים, קונסולי AI יעשו את הכול. אנחנו כולנו נהיה מיותרים. יש כמה ועדות בכנסת שכבר עכשיו הייתי שם בהן יושב-ראש AI. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> יש לנו קונסולים שהם כבר הם מנוסים. זו שליחות חמישית שלהם. הם יודעים בדיוק מה החששות שלנו, כשומרי הסף של המדינה, ומה הם צריכים לשאול ומה הם צריכים לבדוק. ויש לי היום קונסולים וקונסוליות שסיימו קורס צוערים באוגוסט, הם יושבים עכשיו באיזושהי מדינה - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בפעם הראשונה? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> כן, ולא תמיד הם יודעים. אני ישבתי בפיליפינים וקיבלתי דרישה מהסוכנות היהודית לבצע ריאיון למישהו. זו פעם ראשונה שלי בפיליפינים, ואין - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> אמרתי להם: "חבר'ה, תסבירו לי מה אתם רוצים שאני אשאל, מה אתם רוצים שאני אעשה". אז אני כן יכולה להגיד שיש קונסולים שיעבירו ריאיון מסודר מאוד, שאתה רואה בו שהשאלות מניבות גם תוכן שהוא נדרש והוא נכון, ויש קונסולים שפחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש פה נוהל מסודר שלכם? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> לא. אני חושבת שבאמת אולי אנחנו כן צריכים לבנות. בסימולטני, נשלחות לקונסול כ-80 שאלות. קונסול שצריך לשאול בן אדם 80 שאלות – ריאיון בשפה זרה שלוקח לנו איזה שלוש שעות. זה תופס לנו חלון קבלת קהל של איזה שלוש שעות. פה אין, ואני חושבת שאולי אפשר באמת, בינינו, לייצר איזשהו פורמט של שאלות שהן מובילות, שהן לא תשובות של כן ולא, של משהו שיסייע לקונסול ויהיה לכם יותר מדויק. כי הקונסול בסוף עושה את זה, הוא עושה את מה שהוא צריך. אם אנחנו נבנה פורמט יותר מנחה, של הקונסול, ושאלות שהן לא תשובות של כן ולא למרואיין, יכול להיות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> איך הזוג מעלה לכם את הנתונים? זאת אומרת, הזוג בא עם כל המסמכים Hard copy? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> מקורי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מקורי, ואתם לוקחים את זה וסורקים? << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> אנחנו עושים העתק נאמן למקור, מחזירים לו את המקורי שלו, ואת כל זה אנחנו סורקים למערכת שלנו, שמתממשקת איתם, ושולחים להם את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, יש איזשהו היגיון בלחשוב האם בעצם אפשר – לא שזה האירוע, אבל שהמסמכים שאתם מקבלים בסוף מהקונסוליות כבר ייכנסו לתיק של הזוג אצלכם, ואז הפנייה המקוונת רק אומרת מה הזוג צריך להשלים. תראו, עוד פעם, אני באמת חושב שהתפקיד שלנו הוא לבור את המוץ מן התבן. הכול מעצבן כשאתה מחכה למעמד. אבל האירוע הגדול שאני עומד עליו, עוד פעם, הוא איך אנחנו מקצרים את הזמן שבו בן הזוג הזר יושב כאן בארץ בחוסר מעש? אם נבקיע פה – עשינו דבר גדול, בסדר? כן. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> עוד משהו נוסף, מבחינת בדיקת האבחון של שב״כ – מדינות אבחון, סיכון, אויב – יש לנו ממשק איתם. זאת אומרת, יש לנו ממשק עם גורמי השירות והאבחון. כל זר שהוא ממדינות אבחון סיכון או אויב – אנחנו מעבירים את הנתונים שלו לבדיקת השירות טרם ההחלטה על מתן אשרה. אז גם בסיטואציה שבה בן הזוג צריך לעבור אבחון, קודם כול, בסופו של התהליך, הרי, אתם מאשרים לי לתת את ה-ב(2) כדי שהזר את - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> נכון. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> בנוסף לזה שאתן מאשרות לי לתת את ה-ב(2), אני מעבירה את הבקשה לגורמי האבחון. כבר יש לי תשובה של גורמי האבחון. אם אתן אומרות שבסופו של דבר, כשהוא מגיע לארץ, יש עוד כמה בדיקות של גורמי האבחון שאתן צריכות – אתן יכולות לבקש מגורמי האבחון שכבר כשהוא בחו״ל ואני ממתינה – כי המתנה לתשובת גורמי האבחון היא עד 45 ימים. לרוב הם עושים את זה הרבה יותר מהר - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן, הם עושים את זה מהר יותר. << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> הם עושים את זה הרבה יותר מהר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדרך אגב, גם יש לנו אינטרס לא לתת לבן אדם שיש עליו סימן שאלה ב(2). << אורח >> יפעת שריקי: << אורח >> לגמרי. אז אני אומרת שאם בסך הבדיקות שגורמי האבחון עושים עבורי, אתם צריכים עוד כמה בדיקות שהם עושים לכם בארץ – אפשר ליידע אותם על זה, לשים סימון על אותה בקשת אבחון שהיא לא רק ב(2), אלא ב(2) אחמ"ש, ותעשו את 10 הבדיקות נוספות שלכם כשהוא עוד בחו״ל וממתין ממילא, ולהשלים את התהליך של האבחון. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אני רציתי להגיד שזה חיוני לעשות את הבדיקות האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לנו. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> הבדיקות האלה נדרשות בגלל המקרים האלה, גם של בדיקות שב״כ וכל זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור, אבל אני חושב שהאמירה היא שלפחות אולי חלק מהבדיקות האלה יכולות להיעשות עוד לפני שהבן אדם יקבל ב(2), וזה יותר נכון ביטחונית. אני רוצה רגע לומר שיכול להיות שבדיון הבא או בדיון אחרי זה אנחנו נזמין את גורמי הביטחון לחלק חסוי, בסדר? כדי להבין איך סוגרים. << אורח >> טוב, לחברותיי ממשרד הפנים, רק כדי להבין כרגע – בגדול, תחושת בטן: זוג הגיע לארץ. בן הזוג הזר יושב כאן על ב(2), נכון? עכשיו הם פה, בארץ, פותחים את הפנייה המקוונת. בפנייה המקוונת הם מגישים את כל הטפסים. אתם צריכים לחזור אליהם כדי שהם יוכלו לקבוע תור, או שהם בפנייה המקוונת הראשונה כבר מבקשים לקבוע תור? איזו מהאופציות? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> מחכים שהם יענו. הרשות חוזרת. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> בודקים את המסמכים, לראות שלא חסר כל מסמך כלשהו, בודקים שהכול בסדר. אם הכול בסדר, קובעים להם תור לקבלת הארכת אשרת התייר וזימון לריאיון. ככל וחסר מסמך כלשהו, יוצא מכתב שהם יכולים להשלים את המסמכים תוך 45 יום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, עד ראיון הראשון, בן הזוג הזר הוא ב-ב(2). << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כן. אלא אם כן - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אחרי ראיון הראשון הוא - - - << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> לא בהכרח. בפתיחת התיק, נשואים מקבלים ב(1). זה הנוהל. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בעצם בפתיחת התיק מקבלים ב(1) על פי הנוהל? << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> נשואים. לא ידועים בציבור. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> בפתיחת התיק והגשת כל המסמכים באופן מקוון. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אחרי שהם הגישו את כל המסמכים, נותנים להם ב(1), לחצי שנה. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> זה לא תור להזמנת הגשת הבקשה. אחרי זה. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> במעמד, בדרך כלל במעמד - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן, במעמד שהוא מגיע ללשכה – הוא מקבל. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> להציג את המקור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני בכוונה רוצה רגע לשאול את זה. ב(1) לא ניתן כששלחת את הכול. ב(1) ניתן כשמגיעים לריאיון ראשון. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> לא. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> זה לא ריאיון, זו פגישה. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> פגישה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ריאיון זה משהו אחר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. הוא מגיע לפגישה, מקבלים ב(1). << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> מזמנים אותו. אם יש את כל המסמכים, ומדובר בנשואים - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מזמנים אותו ומקבל ב(1). << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> - - והכול תקין, מזמנים אותו ונותנים לו את ה-ב(1) עד ראיון העדכני. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ואם שני הצדדים כבר בארץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. והריאיון מתקיים כעבור כמה חודשים? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> זה תלוי לשכה, תלוי עומס, תלוי - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תלוי לשכה. בסדר גמור. ואז בריאיון הראשון הוא נשאר - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אם הכול בסדר, אמורים כבר לתת לו את המעמד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את א(5). << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אם הוא נשוי, א(5). אם הוא לא נשוי, כל ה-ב(1) הזה לא קרה – הוא נשאר ב(2), ורק אחרי הריאיון הוא יקבל ב(1). << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לכמה זמן? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כלומר, אחרי ריאיון, נשואים מקבלים א(5), ולא נשואים מקבלים ב(1). << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אבל הנוהל - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואת ה-ב(1) לידועים בציבור – זה שנה וחצי? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> שלוש שנים. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> ידועים בציבור זה שלוש שנים ב(1), וארבע שנים. זה גם תלוי אם הוא מקיים חיים משותפים עם אזרח ישראלי, או מקיים חיים משותפים עם תושב קבע, או בני אותו מין. הכול מוגדר בנוהל. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >>   האם הם נשואים. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> ההליך משתנה, תלוי במבקש המעמד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, על זה אנחנו נסתכל בהקשר אחר. אני בכוונה מתעקש להישאר על הלג הראשון בשלב הזה. זה מחדד שבעצם בהקשר הזה, שאלת השאלות, עוד פעם, שאנחנו לא מוציאים ממנה כרגע תשובה לאור הקושי הסטטיסטי, זה כמה זמן לוקח עד שהם מגיעים לפגישה הראשונה ומקבלים ב(1). אחרי זה נצטרך לראות שבאמת המעבר מ-ב(1) ל-א(5) בנשואים קורה תוך כמה חודשים ולא תוך תשעה חודשים או שנה. כי להשאיר פה אדם שנשוי לאזרח ישראלי על ב(1) - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא, נשוי מקבל חצי שנה לצורך הבדיקות. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אם הכול בסדר. אם יש חריגים - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אם הכול בסדר – הוא מקבל א(5) ישר. זה ההליך המדורג שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הוא מקבל א(5) אוטומטית בלי עוד ריאיון, אם אין בעיות? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> כן. הוא מקבל א(5). << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> עושים ריאיון אחרי שהוא מגיש את הבקשה המקוונת. אני אחזור שוב: הוא הגיע על אשרת תייר כלשהי. מזמנים אותו ללשכה, נותנים לו את ה-ב(1) עד הבדיקות וקובעים לו תור לריאיון. ברגע שעושים את ראיון והכול בסדר, משדרגים אותו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וזה בהגדרה פחות מחצי שנה? << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> זה אחרי שבדקו שכל המסמכים בסדר. זה אמור להיות חצי שנה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> עד חצי שנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> אמור, אבל אפילו לפי התשובה שלכם, זה שנה נקודה שלוש, שזה - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לא, זה ממוצע בשנים. לא מדובר על זה. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> זה ממוצע שאתם סיפקתם. אנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון, באמת ראיתי את זה. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> זה ממוצע בשנים, מיום הגשת הבקשה ועד קבלת רישיון ארעי א(5), אבל זה כולל בתוכו גם את הריאיון, הרבה בדיקות. זה יכול להיות גם דברים שמתעכבים לא רק בנו, אלא במבקש עצמו. לא תמיד הם מגישים את הכול כמו שצריך. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> אנחנו מדברים על ממוצע, בסך הכול על מנת להבין את התמונה הכללית. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> בממוצע. לדעתי זה כן סביר, הזמן הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בסדר, אבל - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא, זה כולל ב(2) ו-ב(1). זה כל התקופה, הממוצע הזה. לכן, יש פה איזשהו קושי באמת לקבל את הנתון הזה שמתבקש פה. זה בגלל המערכות הישנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. האם באמת, בראייה שלכם, בזוג שהוא זוג נורמטיבי – זאת אומרת, הוא לא נדרש לעוד בדיקת ביטחון, ואין לכם לגביו סימני שאלה מובהקים מאוד על טיב הקשר. זוג נורמטיבי, שהתאהבו בלימודים בחו״ל, התחתנו, החליטו את ההחלטה שכולנו רוצים שהם יחליטו ובאו לחיות בישראל – האם זה הגיוני שאנחנו נהיה במצב שבמשך שנה נקודה שלוש, בממוצע, אחד מבני הזוג יהיה בלי ביטוח רפואי ממלכתי? לעבוד הוא יכול, בחלק מהתקופה, כשהוא קיבל את - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> מהרגע שקיבל ב(1). << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   כן. אבל אני אומר עוד פעם, תראי, בשביל זה אנחנו צריכים את הזמנים. אם יוצא כאן שתוך שלושה-ארבעה חודשים - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> נראה לי יש משהו שאני יכולה לעזור פה אולי כדי לקדם את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, כן, ליאור. אני רוצה להתמקד בעניין הזה, בסדר? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן, גם אני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עכשיו, אני רוצה רגע לומר לכם עוד פעם, ה-1.3 עוד איכשהו מתכתב עם הסביר. אני חייב לומר לכם שהנתונים לגבי ידועים בציבור - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא, כי בידועים בציבור - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנוהל שונה, אני יודע. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> - - הנוהל שונה, ונותן ב(1) לתקופת זמן יותר ארוכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אנחנו לא מדברים פה על חריגה מהנוהל. אנחנו מדברים האם הנוהל הגיוני. זאת אומרת, האם הגיוני מצב שבו אדם מקיים חיים משותפים, כולל נישואים של בני אותו מין, שזה בכלל עוד סוגיית צד שאנחנו נצטרך לשנות אותה - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> שם זה לא שלוש - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא, שם זה לא אותו דבר. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> שם זה שונה. מקבלים ארבע שנים א(5) בנישואים של בני אותו מין, בהתאם לנוהל. זה דומה מאוד לנישואים רגילים, אז אין פה. אנחנו מדברים על חיים משותפים, רגילים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. על ה-1.3 תכף נדבר. האירוע הגדול פה זה ביטוח בריאות. אין מה לעשות, זה היכולת ליהנות ממערכת הבריאות הממלכתית של מדינת ישראל. ה-3.19 לידועים בציבור, אני מבין שזו פונקציה של הנוהל, אבל אני רק שם סימן שאלה על הנוהל. אם בסוף - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> הנוהל קובע שלוש שנים ב(1) לידועים בציבור, אבל יש כל מיני סוגים של - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> הוא שואל אם זה הגיוני. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני, כדרך אגב, חושב שידועים בציבור – בחרתם לא להתחתן? אז ההליך המדורג לוקח יותר זמן. לגבי ההגעה ל-א(5), אין למדינת ישראל אינטרס שאדם ישהה בגבולות המדינה עם רמה נמוכה של ביטוח בריאות. תעזבו רגע את זכויותיו של אותו אדם, שאינשאללה, בעתיד יהיה אזרח ישראלי. מבחינת בריאות הציבור, אין לנו שום אינטרס שאדם יחשוב שלוש פעמים האם הוא הולך לקבל טיפול רפואי כשהוא חי פה, בינינו. אנחנו אולי נזמין לפה את משרד הבריאות. שרון אלרעי פרייס פורשת, אבל עדיין יש אגף לבריאות הציבור. באמת אני אומר. מה האינטרס שלנו שאדם לא יקבל? מה הדלתא הגדולה בין ב(1) ל-א(5)? אתם יכולים לקחת מהבן-אדם את א(5), אתם יכולים להסיג אותו אחורה ל-ב(1). << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> ב(1) יכול לרכוש ביטוח בריאות פרטי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע, ומכיוון שאני עוסק הרבה בעניינם של - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> הוא חייב לרכוש ביטוח בריאות פרטי. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> נכון. בתקופה הזאת זה לא אומר שהוא צריך - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לומר, אני, מכיוון שאני עוסק הרבה בעניינם של מהגרי עבודה – אני מהבודדים שטורחים להגיע לוועדה הזאת – את צודקת, הפער הוא דרמטי. לא יעזור. ביטוח בריאות פרטי במדינת ישראל, בייחוד בנושא של בריאות בקהילה, שאני דיברתי עליו – נכון, כשיש לך פוליסת ביטוח, כשאתה נפצע, יש לך אשפוז. דווקא הנגישות שלך, הפשוטה, לחיסון נגד שפעת - - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> היריון זו סוגיה גדולה מאוד לזוגות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> למשל. אני לא רוצה להרחיב בזה. סימנו עוד סוגיה – האם צריך לשנות את הנוהל? כנראה נצטרך לחכות שחברת הכנסת מזרסקי תהיה שרת הפנים, אבל גם זה יקרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> שרת הבריאות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבריאות. עוד יותר טוב. טוב, ליאור, כן, לנקודה הזאת. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן. אני רואה שאנחנו קצת קצרים בזמן, אז אני אקצר. דבר ראשון, אני רוצה להודות - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל להתמקד בלג שאנחנו מדברים בו היום, בסדר? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לחלוטין. שוב, אני רוצה להודות על קיום ישיבת המעקב, ובכלל, העיסוק בנושא הזה הוא לא מובן מאליו. לגבי הנתונים, אני ראיתי הבוקר באוטו, במסך הקטן של הטלפון, את התשובה של רשות האוכלוסין. הופתעתי מאוד שאמרו שאי-אפשר לקבל נתונים על הדבר הזה, מהסיבה הפשוטה שגם בדוח המבקר המדינה ב-2016, וגם בדוח הקודם של הממ״מ, היו נתונים לגבי הזמן שחלף מהגשת הבקשה עד קבלת ב(1). למה היום, כמה שנים אחרי, בתקווה בהתקדמות טכנולוגית, לא מצליחים? זה מעלה תהיות. התכוננתי למצב הזה, איכשהו הכינותי מראש, כי ציפיתי שזה מה שיקרה, וערכנו, מטעם העמותה, סקר בקהילה, שהשיבו עליו בערך 60 זוגות. הנתונים הם כאלה: לגבי זמן לקבלת מעמד ראשוני ב(1), מהזוגות הלא-נשואים, 83% מהזוגות המתינו יותר מארבעה חודשים, ו-60% מהזוגות המתינו יותר משישה חודשים. 0% מהזוגות הלא-נשואים קיבלו השרה תוך פחות מחודשיים-שלושה. לגבי הזוגות הנשואים יש לנו נתון מעניין: 50% מהזוגות הנשואים המתינו יותר משישה חודשים לקבלת מעמד ב(1), ו-43% מהזוגות הנשואים המתינו פחות מחודשיים לקבלת מעמד ב(1). << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ו-40% פחות מחודשיים? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> 43%, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> להערכתך, זו פונקציה של הלשכה? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לדעתי, זו פונקציה של איפה שהה הזר בזמן הגשת הבקשה. אם הזר שוהה פה, לדוגמה, כסטודנט, נישא לישראלי ומגיש בקשה להסדרת מעמד – מכיוון שזוגות נשואים לא דרושים בריאיון, הם מגיעים ללשכה, מגישים את המסמכים, וכך יכולים לקבל אשרת ב(1) בצורה די מהירה. אם הזר לא שוהה בישראל, או שהם חיים בשתי מדינות נפרדות, צריך לבצע את כל ההליך של הזמנה, וזה מה שגורם למעבר לשישה חודשים. זה, לדעתי, הניתוח שלי, איך שאני מבינה את הנתון. זה לגבי זמני ההמתנה. אני חושבת שזמני המתנה של מעל לשישה חודשים לקבלת מעמד ראשוני ב(1), שבקושי לא נותן יותר מדי חוץ מהזכות לעבוד, זה קשה. ופה באמת גם המיקוד שלי, כי זו ה-Pain point. זו הנקודה הכי כואבת של הקהילה. המצב הזה שבו אתה לא יודע מה קורה איתך, אתה נמצא באיזשהו מעמד בין לבין, אולי הבן-זוג שלך בכלל תקוע בחו״ל, אתה פה עם תינוק קטן, אתה לא יודע מתי אבא שלו יראה אותו – אלה פשוט מקרים שמגיעים אלינו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כשהבן-זוג נמצא בחו״ל אז יש את ראיון הסימולטני בקונסוליה. זה קצת יותר קשה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לא תמיד. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לא בכל מקרה. לא תמיד. אם יש לנו ספק - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בכנות הקשר, בסדר גמור. שפה אני מבין, כדרך אגב, את הקושי היותר גדול. אתם בקשר זוגי – למה הוא בחו״ל והם פה בישראל? זה מעלה יותר חשד. אבל אתן גם תסכמנה איתנו שזאת סיטואציה קצת יותר מורכבת מבחינת הכאב הזוגי והמשפחתי והאתגר. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אלה פשוט בדיקות יותר מעמיקות שצריך לעשות. בגלל זה זה לוקח קצת יותר זמן. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני חושבת שחשוב לציין שזה הנוהל. כלומר, שבן זוג הזר ממתין בחו״ל. הם לא רוצים, ואגב, יש מצב שבצדק, שבן הזוג יבוא לפה כתייר, בעיקר ממדינות פטור, יבוא ואז בזמן שהוא פה יגיש בקשה, מה שנקרא, "יקבע עובדות בשטח". ובנוהל רשום שאם בן הזוג שוהה דרך קבע וחי בחו״ל – שימתין בחו״ל. שיגיש בקשה מראש וימתין בחו״ל. זה שונה ממצב שיש פה מישהו שנמצא פה כסטודנט, כעובד זר, כפליט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז את מדייקת אותנו בתוך הלג שבאמת יש קבוצה אחת כאובה מאוד כתוצאה מהתמשכות ההליכים - - << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני חושבת שזה הרוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - ואלה בני הזוג שחיים בנפרד, ובעצם זה ממקד אותנו יותר לחשוב איך בקבוצה הזאת אנחנו מצמצמים את לוחות הזמנים. קבוצה שברור לנו שאתם רוצים לבדוק אותה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> מטבע הדברים, מה שנקרא, צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, אבל אני רק בא ואומר - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> לקצר זמן בדיקה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בואו נתחיל עם הצבת יעד מינהלי. אני בכוונה אומר לא לקבוע בנוהל, בסדר? לקבוע בנוהל זו חובה מינהלית. אני אומר, מה היעד המנהלי? לאן אתם שואפים להגיע? בזוגות נורמטיביים – כאלה שלא צריך בדיקה ביטחונית, כאלה שאין סימני שאלה, זוג שעל פניו נראה שאם אתם תבדקו, אתם תאשרו – מה היעד שלכם? שתוך שלושה חודשים הזוג הזה יוכל לבוא לפה? או שתוך 45 יום? בואו נתחיל עם זה. לאן אתם מכוונים? ואז אפשר גם להבין. ואז זה גם לא תלוי לשכה בארץ, נכון? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כרגע זה כן תלוי לשכה. אחת מההצעות שאנחנו הגשנו לדיון המקורי היא שיהיה אפשר להגיש בקשה בכל לשכה, או שיהיה איזשהו ניתוב פנימי של רשות האוכלוסין, כך שאולי דברים יגיעו אל לשכות פחות עמוסות. יש לנו כל מיני פתרונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בן הזוג הישראלי צריך להתייצב בלשכה כשהוא מזמין את בן הזוג הזר? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>  לפתוח את האירוע, תעזבו רגע ראיונות. לי יש בת זוג כרגע שחיה במדינה זרה, ואתם לא רוצים שהיא תבוא לפה כתיירת. מקובל. אני עכשיו רוצה להזמין אותה. אני עובר דרך לשכת האוכלוסין במקום מגוריי, או שאני מגיש בקשה מקוונת? << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> גם וגם. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> בקשה מקוונת, ולרוב, יכול להיות שיזמנו אותך לפגישה. יכול להיות. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> כן, בקשה מקוונת. אם יש את כל המסמכים, הוא מוזמן לפגישה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> יזמנו אותך לפגישה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בכל מקרה יש פגישה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אני שאלתי את השאלה כי לא הבנתי למה בשלב הזה, של לתת לבן הזוג הזר את היכולת לבוא לארץ ולקבל מהר ב(1), זה תלוי לשכה גיאוגרפית ולא החלטה של יחידת מטה? זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לקצר את התהליך, אז גם היינו יכולים לחשוב שמכיוון שהבקשות מוגשות מקוון, יש גוף מטה ברשות האוכלוסין שבזה הוא מטפל, והוא בודק. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> או שכל הבקשות יגיעו לאיזשהו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל הבקשות מגיעו את אליו. מקום שצריך להזמין את בן הזוג הישראלי לפני הבאת בן הזוג הזר לריאיון, כי יש שאלות – בסדר. אבל אם לא, והכול נראה נורמטיבי, אז למה צריך להצמיד את זה ללשכה? תנו אישור מיחידת מטה שלכם להגעת בן הזוג הזר לפה, שיקבל ב(1) ושיתחילו את התהליכים. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> צריך כוח אדם בשביל זה, לבנות מטה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה ברור לי. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> לא, זה לא רק זה. יש עניין שאותה לשכה מקבלת את הבקשה. בעצם הלשכה הזאת הולכת לטפל לאורך כל חיי הבקשה בבקשה הזאת. הם יכירו את הזוג הזה מההתחלה עד הסוף, אלא אם כן, הם יעברו דירה, אבל בעיקרון זה הסיפור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עו"ד בן אור, הכול בסדר. מקובל עליי, כל עוד אנחנו מצליחים לפתור את הסיפור הזה שבן זוג ממתין לבן הזוג הזר שלו חצי שנה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> שוב, גם הנתון הזה, זה 60 מתוך 5,000 בקשות בשנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין בעיה, תביאו לי את זה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אז צריך לשים את זה גם בפרופורציות הנכונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >>   מורן, אין לי בעיה. רק תביאו לי נתונים. יכול להיות שאין בעיה. בסדר, אז מטפלים ב-60 מקרים פרטניים. בסדר. כן. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> כן. הנקודה הבאה שדיברנו עליה זה העניין של המעורבות של הקונסוליות. אני חושבת שגם התשובה שהגיש מר יואל ליפוביצקי וגם הדברים פה של יפעת, זה פשוט מאלף, ממש, כי אנחנו ממש מבינים שיש פה כפל של בדיקות. המסמכים הם אותם מסמכים, אוקיי? חשוב לעמוד על זה, כי זה עשרות מסמכים. זה לבא שלקונסוליה מגישים איזה חמישה דפים ואומרים יאללה. זה עשרות מסמכים, זה הוכחות זוגיות, זה בדיקה של התעודות, ובנוסף זה הבדיקה הביטחונית והריאיון של הזוגיות. אני חושבת, ותקנו אותי אם אני טועה, שההון האנושי בקונסוליות זה אנשים שהם אנשים עם ראש על הכתפיים, ולא עכשיו איזה ילד שנתתי לו, אתם יודעים, לאשר כניסה כך וכו'. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ולכן, הטענה שלי מהדיון הקודם, שאני רואה גם שלשכת עורכי הדין הצטרפה אליה, בגדול, זה שצריך שתהיה לקונסוליות סמכות לאשר ב(1) לכל הפחות. כלומר, זה לא הגיוני שאתה עושה הליך שלוקח כל כך הרבה משאבים מהקונסוליה, כמו שיפעת אמרה, ובסוף נותנים אשרת כניסה. אתם מבינים? אנשים שרוצים לעקוב אחרי הנוהל, ניגשים לקונסוליה, עוברים את כל ההליך הזה, שלוקח חודשים, ולוקח כל כך הרבה משאבים ממשרד החוץ - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ליאור, שנייה, בסדר. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> שנייה, אני רק רוצה להשלים את המשפט. והם "נדפקים", לכאורה, כי אנשים, בעיקר ממדינות פטור, פשוט הם יכולים לבוא לנתב״ג, כך בשקט, ב-"שושו", נגד הנוהל, להיכנס, ובכלל לא היו צריכים לעבור את כל השלב הזה בקונסוליה. זה מטורף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואז להגיש את הבקשות כשהם פה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> ולהגיש את הבקשה מהארץ, שזה מה שצריך לעשות נכון. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> יש לזה השלכות להיכנס כך, להגיד שאתה תייר ואתה בא לתור. יש לזה השלכות. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני מסכימה איתך שזה אסור. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> רגע, הנוהל מאפשר הסדרת מעמד של בן הזוג הזר בעודו שוהה בישראל, נכון? << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> נכון. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> אז יש פה אפליה, ואני כן אתייחס לזה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> למה זו אפליה? << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> כי לדעתי, צריך באמת לעשות חשיבה מחדש על עצם המדיניות של סירוב הכניסה של בני הזוג הזרים שנכנסים לכאן, שמבחינתכם נכנסים שלא למטרות התיירות. לדעתי, ואני מדבר על זה כבר עשרות שנים עם הגורמים במשרד הפנים, פה הנקודה הכואבת, כי אנחנו מתייחסים לבני זוג הזרים של ישראלים הרבה יותר גרוע מאשר לתיירים, ואנחנו תופסים אותם וממש מעלים חזקה לגביהם שמדובר בזוגות פיקטיביים. אני חושב שהגיע הזמן - - - << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> היא ממש חולקת עליך. הדברים האלה לא מדויקים בכלל. זה ממש לא מדויק בלשון המעטה. וחוץ מזה, אדוני גם עורך דין ומכיר את הפסיקה שקיבלה את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רגע, מורן, אנחנו לא בדיון משפטי. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> צריך להבהיר את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, רגע. יש לנו עוד חמש דקות. אלכס, הדברים שלך חשובים. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> כן. אני רוצה להתייחס למה שנאמר על ידי יפעת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רק במהירות, כי אני רוצה לשמוע את נתיב ולסכם. יוצאים למשימות עבודה מפה, בסדר? << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> קודם כול, אני גם מצטרף. אנחנו גם העלינו בכמה פסקאות את הסוגיה הזאת של כפילות, והכפילות הזאת לדעתי מיותרת. היא גובה משאבים יקרים מאוד. אם ההליך הזה מתנהל כבר בקונסוליה, אז ראוי שהקונסוליה כן תאפשר כניסה כבר לוודאות מסוימת מבחינת ההליך, ושהזמן של בני הזוג לא יתבזבז לשווא. עכשיו, שמענו שיש מערכת מסוימת של הקשר ביניכם, בין משרד החוץ למשרד הפנים. אפשר לעשות את זה באמצעות הקשר הזה, הממשק הזה, מערכת שק"ד, איך ששמעתי, או באמצעות דואר דיפלומטי, או באמצעות מתן גישה למערכת מקוונת של רשות האוכלוסין למשרד החוץ, ואז האנשים יוכלו – אני חושב שזה פתרון מצוין – להגיש בקשה מקוונת מחו״ל. ואז משרד החוץ, ככל שהוא חולייה בכל השרשרת הזאת, הוא ניגש למערכת הזאת ועושה את הבדיקה הראשונית, אם אתם מסמיכים אותם. אז לפחות זה לא ירד לטמיון, כל הסיפור הזה. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> בסדר, אבל צריך להבין גם משהו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מורן, העט נופל בעוד שלוש דקות. תעזבו רגע, תהיה עוד פגישה בקרוב. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> דבר נוסף שאני רוצה גם להפנות את תשומת ליבך - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלכס. זמן קצר כאן, כי אני צריך תשובה מנתיב. << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >> המסמכים, מסמכי מקור, מסמכי בסיס, שמוגשים לקונסוליה, הרבה פעמים בני הזוג נאלצים להזמין את המסמכים האלה מחדש. למה? כי פג תוקפם בינתיים, ויש מסמכים, כמו תעודת יושר, כמו תעודת מצב אישי, שהתוקף שלהם הוא חצי שנה. בינתיים, כל עוד הבדיקה מתבצעת בקונסוליה ועד שהם מגיעים לישראל, פג התוקף של המסמכים, והם נאלצים להזמין אותם מחדש, עם תרגום וכדומה. אלה עוד עלויות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. התייחסות של נתיב לשתי הסוגיות – ריאיון מקוון וטפסים בשפות. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> אוקיי, קודם כול אני אקדים ואומר שנתיב, במקרה הזה, הוא גורם מקצועי שמסייע למשרד הפנים, מתוקף היותנו מוקד ידע ממשלתי בכל מה שקשור למרחב ברית המועצות לשעבר. בין היתר יש לנו עכשיו גם מעבדת מז״פ מקצועית בתוך נתיב, אז זה, מה שנקרא, מרחיב לנו את - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עכשיו אני מבין לאן הלכו כל ערכות המז״פ של משטרת ישראל שלא מפענחת שום רצח ביישוב הערבי. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> זהו, מתוך אותו מצב אנחנו תרמנו להחלטה להקים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד שנייה מבקשים מנתיב לעזור בפענוח מקרי רצח בנגב ובגליל. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> ואז נקבל תלונה שיש לנו זמני המתנה ארוכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> אוקיי, אז לגבי הטפסים באנגלית, הבעיה מוכרת. בעבר, הטפסים באנגלית לא נדרשו, לכן זה ירד. ברגע שקיבלנו פנייה – וגם התכתבתי פה, אני חושב, איתך, ליאור – אנחנו מחזירים את זה. יש איזו בעיה טכנית קטנה, ואני מאמין שתוך 10 ימים הכול יעלה בשפה האנגלית, לדעתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> לגבי ההגעה, בכל זאת זה משהו שקשור לתהליך עבודה, שיטות עבודה והריאיון הפיזי, כולל בדיקות מסמכים, או משהו שנדרש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שהכרחי. דרך אגב, בסדרי גודל, כמה בקשות אתם בודקים בשנה? אנחנו מסיימים, אני רואה את המבט המודאג של משמר הכנסת. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> כמה אלפים. משהו כמו 2,000-2,500. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, אבל זה הרבה. 2,500 בשנה? << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> אחמ״שים, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה חצי מהאחמ״שים. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> בערך 33% זה יוצאי ברית המועצות. אפילו יותר, 40%. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, אנחנו נמצאים היום במצב בעצם שכל בקשה שלישית כמעט מגיעה אליכם, או אפילו יותר. << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> כשההמתנה היא בין יומיים לשבועיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, מהניסיון שלכם, אתם לא מהווים גורם מעכב? << אורח >> נתי קנטורוביץ': << אורח >> ממש לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול: אני לא מסכימה עם זה, ואני עדיין לא מבינה את הצורך בפגישה פיזית. לרשות האוכלוסין בהחלט מותר להתייעץ, כמו שמתייעצים עם משרד החוץ. בן הזוג שלי ספרדי, והתייעצו לגבי המסמכים שלו עם משרד החוץ. אני לא מבינה את האפליה כלפי יוצאי ברית המועצות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. זה נכון כהצהרה כללית. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> לצערנו הרב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, בסדר, בואו נסכם, כדי שנתכונן לפעם הבאה. א', תודה לכל מי שהגיעו. אני חושב שהדיאלוג הזה הוא חשוב מאוד, אז תודה. תודה, אלכס; תודה, ליאור. בהרבה מאוד מהדברים, מהמידע, אנחנו ניזונים גם מכם. תודה לשלושת המשרדים שטרחו ובאו. זה חשוב מאוד. תראו, אנחנו נמשיך להתמקד בסיטואציה הזו, בשלב הראשון של כל האירוע. ואני חושב שגם היום אנחנו מבינים יותר שתשומת הלב היא בעיקר לבני הזוג שנמצאים מעבר לים, לזוגות שבעצם נכפה עליהם, או מבקשים מהם, לחיות בנפרד לתקופה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> זה, הייתי אומרת, במקום הראשון של הקושי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אני מבקש את הדברים הבאים: אני מבקש בדיקה של משרד הפנים על כן חילוץ הנתונים. א', לבדוק למה באמת בדוח המבקר היו נתונים, בממ"מ היו – האם כן ניתן לשלוף את הנתונים האלה? כדרך אגב, אפשר פשוט לעשות פה הצלבה של נתונים בין משרד החוץ לבין משרד הפנים. יש את התאריך של הריאיון בקונסוליות, ויש את התאריך של מתי קיבלת את ההיתר לבוא לארץ. נכון? לפחות את זה. אם הבקשה של הקונסוליה מתועדת במערכות משרד החוץ – מה שכן, כי מעבירים בשק"ד – אז אתם גם רואים מתי הקונסוליה העבירה לכם את הבקשות. זאת אומרת, אני מבקש בדיקה של חילוץ הנתונים, ואם אי-אפשר אז סקר שירות, אבל נראה לי שיש פה כן דרך לעשות - - - << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> סליחה שאני אומרת, אבל פה זה לא ממש קשור, כי רק כשהוא מגיש את הבקשה המקוונת בארץ, הוא יכול להיכנס, לאשר לו כניסה, והוא לא יגיש את הבקשה, אז לא בדיוק אפשר לבדוק את זה. << אורח >> ליאור ברס: << אורח >> אני חושבת שכדאי בדיקה מדגמית, כמו שאתה הצעת. << אורח >> חדווה זאדה: << אורח >> אתה מבין מה אני אומרת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חברים. זה ברור לי. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> זו יכולה להיות תקופה ארוכה מאוד מאז שהוא קיבל את האישור הראשוני לבין הזמן שבו הם יגיעו לארץ. משפחות בוחנות את ההיתכנות להגיע לישראל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין לי בעיה, אז תנו לי את הזמן בין מתי היה ראיון בקונסוליה למתי הם קיבלו. אם הם בחרו להישאר שם – שיישארו שם. אבל אם אתם, אחרי שעברו חודשיים בממוצע מהריאיון הקונסולרי ועד להודעה שלכם שהוא יכול לבוא – אתם את שלכם עשיתם. הוא לא רוצה לבוא? שלא יבוא, אבל אתם לפחות הראיתם שפה אין בעיית עיכוב אצלכם. << אורח >> פאני מורן בן אור: << אורח >> אז עד ההחלטה של הרשות, זו השאלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, בדיוק, שהוא יכול לבוא. זו בקשה אחת. הבקשה השנייה שלי היא לבחינה מחודשת של המדיניות בין השירות הקונסולרי לבין משרד הפנים, ולראות האם משרד הפנים מוכן לשקול ולבחון – יכול להיות שצריך להקים צוות מקצועי שיבחן את זה – שינוי מדיניות לפיה לקונסול, למעט במקרים חריגים, מותר להעניק ב(1) במקום ב(2). עכשיו אני אומר, אם החומר עובר אליכם בשק"ד, אתם סורקים אותו, ויש מקרה עם דגל אדום – אל תיתנו. תודיעו שאתם לא מאשרים. אבל אם אתם כבר ממילא מאשרים את ה-ב(2), זאת לא החלטה קונסולרית. זו החלטה שלכם. אני מבקש בחינה שלכם, לפחות בבני זוג נשואים, שתתנו ב(1). אני אפילו אומר את הדבר הבא: יש מדינות שיש בהן חשש מוגבר לניצול לרעה של הליכי הגירה, ויש מדינות שהחשש הוא יותר נמוך, נכון? ה-Profiling הזה הוא לגיטימי. בואו. הוא לגיטימי במובן שאתם מעמיקים. איכות המסמכים, איכות התיעוד. עזבו. כל מה שאני אומר זה שאני מבקש עמדה שלכם, האם אתם מוכנים לשקול, עוד לא שינוי מדיניות, מהלך שבו במקרים מסוימים, בתנאים מסוימים, קונסול יכול לתת ב(1) במקום ב(2). בסדר? זו הבקשה. אני מבקש התייחסות שלכם לנכונות לשקול את משכי הזמן שמצוינים בנוהל הידועים בציבור, את קיצור התקופה של השלוש שנים. בסדר? ומשם אנחנו נמשיך בפעם הבאה. אלה הבקשות גדולות. גם יהיו עוד בקשות נקודתיות שהעלינו פה, אבל הן יצאו בסיכום של שלומית. רק עוד דבר אחד זה האם העלאת המסמכים באמצעות מערכת שק"ד יכולה, דרך פיתוח טכנולוגי, לחסוך את הצורך בהעלאת המסמכים הנוספת, כך שבעצם כשזוג פותח פנייה מקוונת בישראל, יש Attachment אוטומטי של כל המסמכים שרשומים על שם בני הזוג האלה אל הפנייה המקוונת, ואז זה יחסוך את ההוצאה מחדש. בסדר? אלה הנקודות שנדבר עליהן בפעם הבאה. תודה לכולם. בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>