פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 183
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום ראשון, כ"ב בטבת התשפ"ו (11 בינואר 2026), שעה 10:30
סדר היום:
<< נושא >> סיור ועדה במועצה האזורית רמת הנגב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
עודד פורר – היו"ר
מוזמנים:
טל רדלר
–
פרויקטורית, פתחת ניצנה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
ערן דורון
–
ראש מועצה, רמת הנגב
סוניה רביבו
–
עוזרת ראש המועצה
ד"ר נגה ויסמן
–
חוקרת תחום ביוטכנולוגיה, מנהלת פרויקט "חממת העתיד"
שגית ביתן
–
יועצת לחבר הכנסת עודד פורר
מנהל הוועדה:
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור ועדה במועצה האזורית רמת הנגב << נושא >>
(מועצה אזורית רמת הנגב)
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
משרד ההתיישבות ונגב גליל מקדמים החלטת ממשלה, נקרא גבול מזרחי, מעמק הירדן בצפון כמעט עד חבל אילות. החלטה שאתה העברת.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אילות ואילות.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
(הצגת מצגת)
על חקלאות ימית וכל זה. מאחר ואנחנו עבדנו על החלטה רק ליישוב פתחת ניצנה, חיברו את שתי ההחלטות. מחר אנחנו אצל דרורית במשרד רוה"מ, לראות שזה מתכנס. האירוע שהיה שבוע שעבר ביום רביעי נבע משני דברים – הצורך שלהם לעשות סיבוב על הנושא הפוליטי, הבדואי. רוה"מ הגיע למצפה רביבים והשר לביטחון הלאומי ושר הביטחון. אמרו זהו, מעכשיו הכול יהיה בסדר. אחרי כן דילגנו לפתחת ניצנה, שם הצגנו בפני רוה"מ את מה שאנחנו רוצים לעשות, מה שאנחנו נציג גם לך.
הם באו עם גישה מאוד אפקטיבית בגבול המזרחי באזור הבקעה, כל מיני חוות ששולטות על שטח ודוחקות את מי שמשתלט על השטח. בגבול המערבי אין את הבעיה הזו, אין שם אנשים. זו לא הבעיה. הבעיה שאין תושבים. ייאמר לזכותו של רוה"מ בניגוד לשר הביטחון, היה שם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה. רומן בחור רציני. היו השומר החדש, הם דחפו את זה, הם היו המחוללים, משהו בין יואל זילברמן לרומן, הם סידרו את זה.
הם רצו שבהחלטה יהיה הצבא של חוות בודדים לאורך הגבול. אמרנו להם, עם כל הכבוד, אנחנו רוצים משפחות שייכנסו לגנים, יקנו במכולת, ילכו לחוגים ויתלוננו על צואה של כלבים. קהילה. לשמחתי רוה"מ הבין את זה. מצד המשרדים נגב גליל וההתיישבות, הם בצד שלנו במובן הזה שהם מבינים שצריך להביא תושבים רבים לפתחת ניצנה. צריך לחזק את הישובים הקיימים.
אנחנו לא מתנגדים, תשים בהר חריף או הר חורשה. חברים צעירים שרוצים לעשות שם פודטראק ולהחזיק שטח. אין בעיה עם זה, זו לא התיישבות, זה נחמד, רומנטי ולא ממש. תפתח את הכביש לתיירות, לתנועת חקלאים, תכשיר עוד קרקע, תעשה דברים משמעותיים, זה יהיה יותר. אני מציע, נקדיש פה רבע שעה, 20 דקות. עודד, את רוב הדברים אתה מכיר. כל פעם חוזרים לאירוע הזה, לחלק המערבי.
בכל פעם חוזרים לחלק המערבי, הוא לא היה חלק מתוכנית החלוקה, בתוכנית טראמפ אחת הוא עלה ואחרי כן בתוכנית טראפ שנייה, למרות שעכשיו זה פחות לעניין. צריך לעדכן את המצגת, עברנו 10,000 תושבים. כל תושב נספר שש פעמים.
הדבר הכי משמעותי זה האירוע. כששר הביטחון אומר אין בעיית שטחי אש - - אמרנו ששטחי אש ובסיסים נטושים הם החסם לפיתוח. אם אנחנו צריכים עוד 20,000 דונם לממש את הנחלות החקלאיות ביישובים הקיימים – 20,000 דונם אלה יכולים לבוא רק משטחי אש או שמורות טבע. שמורות טבע יותר קשה משטחי אש, בייחוד אם שטחי האש לא מנוצלים.
זה מיני ויכוח שהיה שם בין השר לביטחון לביננו. היום דיברתי עם קןבי בליטשטיין המשנה של המנכ"ל, הוא קיבל את המפה. הם לא הכירו את הנתונים, הם לא מספיק בקיאים בחומר. יש ריבוי שטחי אש לא מנוצלים. שמורות טבע רבות מאוד ולנו אין שטח לעשות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה זה ריבוי שטחי אש, כמה כאלה שאתה יודע שהם לא מנוצלים?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש 3 מיליון דונם שטחי אש ברמת נגב, מתוכם 10% לא מנוצלים, אלה 300,000 דונם, זה בערך נס ציונה, רחובות רבתית. זה מנס ציונה לאשדוד. זה מטורף, כל תל אביב זה 50,000 דונם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הם בטח מפוזרים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הם מפוזרים, נכון. יש כל מיני דברים שקורים היום, אנחנו בונים ומפתחים ורוצים לגדול. אם אני אכנס לאירוע של פתחת ניצנה, הגדרנו יעד ברור. היום יש בכל האירוע של פתחת ניצנה, 1,000 תושבים, אנחנו רוצים להביא את זה ל-1,000 משפחות. כדי להביא את זה ל-1,000 משפחות צריך בעיקר תעסוקה. בלי תעסוקה, למה לגור במקום הזה? יש פוטנציאל לעוד 300 משפחות לחקלאות. אני בכוונה לוקח אותך לראות את חממת העתיד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה הרבה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
זה הרבה, לא מעט. העצירה הראשונה או השנייה שלנו תהיה בחממת העתיד, כי זה היה חלק מהחזון שלך. אתה תראה אותו מתממש אחד לאחד. לא פעמים רבות זה יוצא. תראה את זה עכשיו קורה, זה חוב שלי אליך. בתוך זה יש פה לפחות חמישה בסיסים נטושים שלא בשימוש ועוד שטחי אש רבים מאוד. את המפה של ברני, אשמח את ההדפסה, שאוכל להראות את זה אחד לאחד. יש את מתקן חולות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כאן חולות יושב איפה?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הוא יושב 1.5 קילומטרים קו אווירי מניצנה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה התוכנית שלכם על מתקן חולות?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אנחנו רוצים שזה יהיה עוגן תעסוקתי, אני לא יודע להגיע מהו. זה מתקן חולות. זה ניצנה, כמהין, קדש ברנע וזה הגבול. לא הצלחנו בשנים האחרונות להגיד בינגו, זה אנבידיה. יש פה כל מיני דברים שקורים – מסוף הגבול שמאוד מתפתח. היום יש כמה יזמים שמתעניינים בעורף לוגיסטי למקום הזה. מג"ב חרדים לקחו פה שתי חתיכות. אותנו לא מעניין, זה קורה. מדברים על כל מיני דברים, שזה יכול להיות מעורף לוגיסטי ועד דברים שאולי מתכתבים עם עולמות תוכן מחוות שרתים שאולי יעשו כל מיני דברים.
<< דובר >> טל רדלר: << דובר >>
אגיד על המהלך עם נגב גליל.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
ויש RFI של נגב גליל.
<< דובר >> טל רדלר: << דובר >>
נגב גליל לקחו את זה ברגע שקיבלנו אישור על שחרור של חמישה מתוך שמונה משולשים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש עוד אחד נכון? של הבסיסים.
<< דובר >> טל רדלר: << דובר >>
אמרנו שנצא ל-RFI, קול קורא ליזמים. אנחנו רוצים לעשות אותו בעברית וגם באנגלית. להגיד השכל לא אצלנו. לראות מה צרכי השוק. עכשיו זה על 200 דונם. לפי מה שנקבל, נבנה פרוגרמה לצאת למקבץ. זה מהלך משותף של נגב גליל, רמ"י בפנים ואנחנו. המטרה לכתוב את הפרוגרמה כמה שיותר מדויק למי שצריך אותה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
עשינו מספר קטונים, כל מיני אנשים באו, דיברו. הגענו למסקנה שצריך לתת את זה לשוק. יש שם פוטנציאל של 600 דונם. מפת הדרכים של כל השטחים, עשינו תיעדוף, מספור, פוליגונים. זה בדרך כלל יהיה בשולי השטח אש. לב ליבו המרכזי של השטח אש. פה יש רצועה, זה לחקלאות וגם זה לחקלאות. כל דבר כזה, יש דברים שהם על טיילות. לא לכלום, רק לטיילות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הייתה תוכנית על גולף.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
של רביבים. זה יזם שהוא לא מצליח.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה התקדם? זה לא מצליח למה?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש בדיפ סטייט האמיתי שזו לשכת התכנון, הוא בא עם רעיון של 1,200 יחידות קיסריה. גולף, קיסריה, בתים גדולים, מדשאות, דברים יפים. לשכת התכנון התחילה לצופף אותו, הוא עבר ל-2,000. עכשיו הם מדברים על 4,800 יחידות. 4,800 יחידות זה יותר מירוחם. 17,000-16,000 תושבים, לא מתכתב עם הרעיון המקורי של היזם, לא מתכתב עם כלום. זה רעיון מצוין אבל לא בדרך שהם רוצים לעשות את זה.
ספציפית לפתחת ניצנה, מבחינת שטחי אש, יש פה דוגמאות לכל מיני בסיסים נטושים וגם שטחים. כל מיני דברים קטנים. זה יכול להיות בסיס קטן פה, כל הבסיס הזה, אלה רק הבסיסים. אנחנו הצענו לצבא, למשל השטח הזה הוא שטח שהוקם לפני שמתקן חולות הוקם כי חשבו בהתחלה שהם יגורו באוהלים.
בג"ץ אמר, הם לא יכולים לגור באוהלים, הם צריכים מבנים. בנו להם את מתקן חולות והמקום הזה נשאר כמו שהוא. יש פה הרבה בטונדות, חשמל, מים, ביוב. אנחנו הצענו לצבא, תנו לנו את זה, נעשה חקלאות במצב מנותק. לא צריך עוד שטחים, לא צריך להכשיר אותם, יש פה הכול. פה אתה רואה את החלק שאנחנו אומרים. זה מ-2,000 דונם, אלה 25 משפחות שעושות. שטחים אלה, פה יש מטווחים.
אם הם ישחררו את המטווחים האלה זה יפנה את כל השטח הזה, ועוד. יש פה שטחים רבים שהם צריכים לעשות את זה, זה באזור המועצה. אנחנו יושבים פה, כאן שולי השטח הזה, הם לא מתאמנים שם ואפשר לגרוע את זה, זה לא יפגע בשטחים האחרים שלהם. כמעט כל דבר כזה אנחנו יודעים להסביר אותו או להתווכח עליו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה בעניין של הרחפנים?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אנחנו נגיע לפה. נעמוד פה בפינה הזו ואתם תראו את זה ממקור ראשון.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
כמה זה רחוק מהגבול, כמה זה קרוב לגבול?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
המרחק מהגבול הוא עשרות מטרים בודדים.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
אנחנו לא חשופים שם נכון?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
תלוי למה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לפי התאור, עלות, מה שסגרתי אתך, הכול מסודר.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
אני חייב לשאול את השאלות, אני נשאלתי.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
מכאן לגבול זה 0.5 קילומטר. צלף יכול להוריד פה מישהו.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הם יכוונו עליך, אתה כהה.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
אני כהה, אבלוט.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אין פה בעיה. אגיד משהו על אסטרטגיה, אמרתי את זה גם לישראל כץ. היינו קצת סלחניים מדי לדבר הלא הגיוני. אלה בני נצרים, רצועת עזה, רפיח, כרם שלום, זו הפינה. השיקום של עזה, פתאום פנו אלינו כל מיני גורמים שרוצים את מתקן חולות כמקום שממנו ייסעו לעשות מחנה יציאה.
כל הכביש הזה היה סגור, החלק מפתחת שלום לפתחת ניצן היה סגור, עכשיו פתחנו אותו לתנועת אזרחים. הוא היה סגור כל השנים האלה. החלק מאזור פתחת ניצנה עד אילת היה עד כביש 12, היה סגור עד לאזור הזה. לכאורה גבול של שלום, לא לכאורה אלא גבול של שלום, אמנם לא עם קנדה, שלום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זמן רב הוא סגור.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הוא היה סגור זמן רב, מ-2012. ישראל כץ בא, שמע רחפנים ואמר, אני מעכשיו סוגר את זה. זה היה סגור. מה זה עשה? זה מתקשר למפקד האוגדה, לישראל. אני שואל אותו, שיניתם משהו בהוראות? אסור עכשיו. הוא אומר לי, לא שינינו כלום. הם לא שינו כלום. שר הביטחון כדי להגיד שהוא אמר, סגר את זה. הוא לא שינה שום דבר, יצר ביטולים ואתה שואל, למה לסגור?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אם יש שם תנועה, תהיה פחות.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
דה-פקטו בסוכות וחנוכה כשפתחו את הכביש הזה – אפס הברחות. זו הטענה שלנו, תפתחו את זה לתיירות. הציר הזה בין ניצנה להר חריף ולמצפה רמון עושה שכל רב מבחינה תיירותית. האירופאים באים לפה ונדהמים ממזג האוויר. אם פה תפתח את זה לתנועת חקלאים ומשאיות וכל אלה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה טוב פה מבחינת חקלאות לגדל?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הכול. מגדלים פה הכול מירקות אקזוטיים, עגבניות שרי, 80% ומשהו מעגבניות שרי מגיעות מהאזור הזה. היום עושים פה גפנים. ירקות אסייתיים וירקות טרופיים, אננס, אוכמניות. אם לא היית פותח את המכס של האוכמניות אולי היה פה משק. אני אומר לך באחריות, משק של אוכמניות, סגר את המשק. הם לא עמדו מול הייבוא. זה בנוגע לנושא הזה.
יש פה חלב כמובן, רפת גדולה של באר מילכה. אפשר לעשות פה הכול וזה המקום הנכון לעשות את זה. פה יש לנו שטח של 10,000 דונם. כאן כל זה יכול להיות חקלאות. אפשר לעשות אנרגיה מתחדשת. אפשר לעשות פה דברים שיהיו טובים גם למדינה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה שאתה צריך לבקש מהם מהחקלאות פה ספציפית בגלל הקושי והמרחק, השטח, מראש שיהפכו לך את זה לחקלאות, שהיא חקלאות דו-שימושית, הייתי אומר תלת שימושית. חקלאות תיירות וסולרי.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
נכון.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אם אתה עושה שם כרם ומציב בה פנלים סולריים, אתה מרוויח בכרם וגם בחשמל. אני לא יודע אם יש לך אפשרות להתחבר למערכות.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש תמיד בעיית הולכה, אמור לקום פה תחמ"ש.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
היום יש גם אגירה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש תחמ"ש ותהיה גם אגירה. טל, את רוצה להוסיף משהו?
<< דובר >> טל רדלר: << דובר >>
לא. כתבנו בהחלטה את כל מה שהוא תומך התיישבות, כולל מתקן חולות שמחולל תעסוקה, כולל כל ההטבות שאנחנו רוצים לחקלאים באזור. הלוואי שזה יעבור ונצליח לקדם את זה. ניסע לראות חלק.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
ניסע לראות את מתקן חולות, ניכנס לראות את מתקן חולות. הבעיה עם מתקן חולות שבהתחלה היו מחשבות, אולי תיירות. שני המתקנים האלה אלה שני בתי כלא לאסירים ביטחוניים, קציעות וסהרונים, נקרא קצירונים. זה מהווה היום הזדמנות להתיישבות.
בתי הכלא, הרחיבו אותם בעקבות המלחמה והגדילו אותם, יש היום עוד 1,000 לוחמי כליאה בנוסף ל-1,500 הקיימים. היום יש פה פוטנציאל של 2,500 משפחות שמספיק ש-5% מהן ירצו לגור בקרבת התעסוקה שלהם בניגוד למישהו שאולי יש לו משרה באוניברסיטה והוא שואל, למה לחיות פה? אם אין לך תעסוקה. זה נכון שבמרכז אנשים נוסעים שעה לעבודה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה חייב פה עוגן תעסוקתי.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
צריך עוגן תעסוקתי. פה יכול להיות שאנחנו פותרים חלק מעוגן תעסוקתי בזה שהתעסוקה נמצאת פה והשכונה שלו תהיה פה בניצנה. ברור שהמתקן הזה, צריך לעשות לו מודיפיקציה למשהו שיהיה הגיוני, אולי תעשיות ביטחוניות. פנתה אלינו יזמת שרוצה להקים מכללה לביטחון. הטענה, אני לא יודע אם זה נכון או לא, שאין היום בארץ במסגרת שהיא לא צבאית, כמו מב"ל, אין לך דרך ללמוד את זה.
יש עניין רב בעולם לסוג כזה של דברים ולעשות שם משהו כי הקרבה למתקנים ביטחוניים, לשטחי אש, לגבול, יכול להיות שנותן ערך. אנחנו לא יודעים. זה לא פשוט, זה רחוק. אין יתרון יחסי לתעשייה. מי שרוצה לעבור עם תעשייה, יש לו את קריית גת ואחרי כן את עידן הנגב, את ירוחם ובאר שבע.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
תיירות וחקלאות.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
נכון. תיירות חקלאות זו הנתינה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה היי-טק שאתה יכול באותו רגע בשידור חי.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
פרונטיר, תכיר. גם את זה עשינו בעידוד חממה טכנולוגית בקול קורא שיצא בתקופה שלך, היא הייתה חלק מפלטפורמה שהקמנו אותה שנקראת פרונטיר. הקמנו חברה, חטיבה טכנולוגית במו"פ, היא פרטית. אני לא יודע אם משרד הפנים היה מאשר את זה. עשינו את זה.
קרן אריאל היא קפיטל מניו יורק, יחד עם המו"פ שלנו שהוא תחת חברת מפעלי רמת נגב. הקמנו חברה חדשה שנקראת פרונטיר, היא עובדת בשתי תצורות, מזמינה סטארט-אפים לבוא ולעשות את הניסויים במו"פ עצמו. היום זה יום היסטורי, עושים מסיבת פרידה לינקי, כולם באים לראות שזה קורה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה לא יודע מי יבוא אחריו.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
זה נכון. יש לנו חוזה היום על 1,200 דונם במו"פ, שם אנחנו עושים אגרו וולטאי, את כל הניסויים שם אנחנו יכולים, לתת את זה כמעבדה חיה של סטארט-אפים. הקרן יודעת להשקיע באותם סטארט-אפים ולתת כמו סוג של חממה. היא עובדת בשלושת הדברים האלה. בינתיים אנחנו רק משקיעים בזה כסף ועוד לא ראינו כלום.
יש לנו תיק עבודות של חמש חברות. אחת סנסור בקרקל, רטיבות, אחת זה הסולר ווין על אגרו וולטאי. כל מיני פטנטים. מקווה שילך מזה משהו. ככיוון וזה כיוון שאתה שמת אותו ברור, צריך ללכת להיבט הטכנולוגי ואנחנו שם לגמרי.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
טכנולוגי חקלאי. אגטק. בואו ניסע.
(מתקן חולות)
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
מתקן חולות בוועדת הכספים שאישרה את המתקן הזה, 320 מיליון שקלים. עומד מ-2018 לא מאויש. היו פה 3,000 מסתננים שוהים לא חוקיים שיכלו להיכנס ולצאת. אנחנו עכשיו נגשנו לכניסה, הם היו יוצאים מפה. היו פה חמרות רבים, זולות שלהם, בלגאן אחד גדול היה פה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מקום מדהים לעשות איתו. אתם באתם עם רעיון, אני לא זוכר מה זה היה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אני לא יודע להגיד היום מה בדיוק. אני בטוח שיום אחד יימצא.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לזה אתם עושים RFI?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
כן, זה RFI. בוא נראה, ניתן לשוק להגיב לאירוע הזה. שם אתה רואה, מתקני כליאה. כל החומה הזו הוקמה רק אחרי המלחמה.
היו פה כל מיני כיתות. התקציב השנתי השוטף, לא כמה זה עלה, היה בערך 140 מיליון שקלים השוטף. אלה הדמי כיס שהיו נותנים להם וכמה שעלה להפעיל פה את זה. מרפאות, חדרי אוכל, כיתות לימוד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
למה לא להפוך את זה ליישוב, לקיבוץ?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אני לא צריך להקים את זה. יש פה תב"ע של 1,000 יחידות. בוא נעשה עם זה משהו, אזור תעשייה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש לך פה קרוונים, חיבורי מים ותשתית.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
יש פה הכול. השאלה כמה אנשים ירצו לגור ליד כזה מתקן. פה יש לך בצד השני, אתה לא רואה את זה, עוד רגע נראה את זה, נהיה בחממה. בצד השני מרחק 1.5 קילומטר יש 1,000 יחידות מאושרות בתב"ע, אין מה להתחיל ולעשות פה תכנון - - -. צריך לקחת את זה ולראות מה אפשר לעשות בו כתועלת תעסוקתית כדי ש-1,000 משפחות יבואו לגור בתכנון. מג"ב חרדים לקחו שתי חתיכות, יהיו פה חברים חרדים, זה טוב ברמה הלאומית. זה לא נותן לנו ערך גדול.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אם היית הופך את זה לבסיס צבאי זה גם טוב לך.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
מה בסיס צבאי נותן? לא נותן התיישבות, הארנונה שלו 30%. פחות. אנחנו צריכים פה מרלו"גים. ברמת המרלו"גים או דברים שמניבים משהו אחר.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מרלו"ג, אין לך פה גישה תחבורתית.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
המסוף. ברור שאתה פותח.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
רק כשיהיה את המסוף.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
המסוף עובד. במאי 2021 אתם אישרתי הגדלה של המסוף פי שישה. יכול להגיע ל-150,000 מכולות. יש תכנון סטטוטורי בהתקדמות לרכבת שתגיע. אם מדברים על מזרח תיכון חדש. אם אתה שם פה רכבת ומפורט סואץ לכאן, מכאן לבאר שבע, לאשדוד, ויתרת על תעלת סואץ. זו גם אופציה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מי הבעלים של השטח?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
מינהל הדיור הממשלתי, משרד האוצר. הגענו איתם ממשרד האוצר ורמ"י, שאנחנו עושים מנה ראשונה של 200 דונם למקב"ת, נראה מה יהיה. יבואו אלה, יבואו אלה. כבר מתעניינים, לטל מבלבלים את השכל כל הזמן. אמרנו תגישו, בואו נראה מה יהיה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
מה זה מקב"ת?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
מקב"ת זה מכרז לקרקע בלתי מתוכננת. היום השינויים ייעוד של זה, החזיר את זה לקרקע חקלאית. זו עכשיו חקלאות. זה היה מתקן לשהייה, זו הייתה תמ"א מיוחדת למתקן שהייה. כבר בהוראות המעבר כתוב שהדבר הזה ישמש לכל השימושים, אפילו תיירות. הוועדה המחוזית תומכת מראש בזה כמוקד תעסוקה. מבינים שאם רוצים פה תושבים, צריך לעשות את זה מוקד תעסוקה. אף אחד לא חושב שיקימו פה חממות בשלב הזה. אנחנו נצא וניסע לראות את חממת העתיד.
(ביקור בחממת העתיד טכנולוגיות)
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עודד פורר היה שר החקלאות והיה לו חלום לשדרג את החקלאות ולהשקיע בטכנולוגיות, בצורה כזו להגדיל את החממות. תיכף תשמעו סקירה מפורטת. משרד החקלאות הוציא מכרז, 2.5 מיליון שקלים לשני פרויקטים כאלה. מי שזכה זה אנחנו ובעוטף עזה מו"פ דרום. כל המלחמה וכל מה שהיה מו"פ דרום לא הקים את הפרויקט.
הפרויקט היחיד בינתיים שקם הוא הפרויקט שלנו, בזכות החזון שאתה הצבת, אתם תשמעו עכשיו. מדובר פה על דבר מטורף לגמרי. חממה שאמורה להוציא 60 טון לדונם. יש לנו כ-5,000 דונם חממות פה באזור שמוציאות בערך 20 טון לדונם. על זה דיברנו כל הזמן.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
נגה ויסמן. כפי שאתם יודעים, החממה הזו נועדה כדי לאפשר צימוח אחיד לאורך כל השנה ללא תלות בתנאים ביוטיים ואביוטיים. יענק'לה כיבד את החקלאים, הוא אמר 20 טון דונם, אם תשאלו עוד חקלאים יכול להיות שזה קצת פחות מזה. אתה צריך להיות חקלאי סופר דופר מוצלח ומנהל מעולה כדי להוציא - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הממוצע בישראל, כעסו עלי שאני אומר את זה, 6,500 טון לדונם.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
בחממות?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
עגבניות. לדונם, במדינת ישראל 6,500. בהולנד 50. זה הסדר גודל.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
הפרויקט הזה נועד לתת מענה לדברים האלה, לעניין של שליטה אקלימית מלאה, להכניס מיכון כמה שאפשר ולצמצם את התלות גם בכוח אדם כפי שראינו בשנים האחרונות, ולייצר ביטחון, הביטחון פה בתוכנו במדינת ישראל, הביטחון הסביבתי שלנו. מה שאנחנו רואים בחממה זו טכנולוגיה רבה שנועדה לייצר איזון אקלימי.
יש פה מזרנים לחים, יש את הווילונות החשמליים. דרייגרים של סופחי לחות. יש מסכים טרמיים, הצללה טרמית, הכול ממוחשב. מערכת פילטור מהתקדמות שיש עכשיו בעולם. ומיכון, אוטומציה. שלושה רובוטים שהם עכשיו עובדים. אחד מהם בצורה מסחרית ושניים עדיין לא מסחרית. הם נועדו להראות איך אפשר לקטוף.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הקטיף הוא באמצעות רובוטים?
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
כן. תיכף נראה אותו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הירוק, הוא מוכן לקטיף.
<< דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>
מה המכונה הזו עושה?
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
המכונה הזו היא של חברת ערוגה. עובדים פה, מפרגנים לישראל. חברת ערוגה, יש לה שני רובוטים קיימים, פולי, פוליניישן ועוד רובוט אחד שמוריד צמחים. עכשיו יש שיקול האם אנחנו נשתמש רק ברובוט הזה להאביק, לצורה המלאה 100% או שאנחנו נייעל באמצעותו גם להכניס את הבומבוסים וגם אותו.
הוא מזהה לפי מדדים שאנחנו נרשום לו. הוא מזהה את הפרח, את רמת הבשלות שלו, הפתיחות, הצבע, הכול. הוא נותן דיזה של אוויר, מנער את הפרח. הוא יכול לעלות ולרדת 5 מטרים. נוסע על המסילה באופן אוטומטי, חוזר כשהוא מסיים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
עושה לכם את האבקה במקום הדבורים?
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
כן, במקום בומבוסים. בומבוסים בארץ הוא זן שניתן להכניס. יש מקומות בעולם שהם לא יכולים בגלל הקרנטינה או שהזן הזה לא קיים במדינה וזה יכול להיות מושלם בשבילם. מבחינתנו זה נהדר, הוא יכול לעבוד בהתאם.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הוא עושה עבודה יותר טובה מהבומבוסים?
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
המקום הזה נועד בדיוק בשביל זה, כדי לבדוק את כל הדברים האלה ולהשוות, גם מבחינת מיכון וכל האוטומציה. יש לנו בחוץ חממה פסיבית. לזו אנחנו קוראים אקטיבית וחממה פסיבית שהיא העתק של זאת, כמו חקלאי שמגדל. נוכל להשוות את כל המדדים ולהראות. כאן נכון שזה גן עדן לצמחים. הם לא יחוו עקה. הם לאורך כל השנה יחוו את אותם התנאים.
הרעיון, שמכיוון שטוב להם והם לא יחוו את העקה והשינויים האלה, נוכל לייצר משהו קבוע, גידול קבוע. השתילה בפברואר. בשלוש שנים הקרובות נשתול זני עגבניות אשכול גדולות, עגבניות חממה גדולות, זנים שנמצאים אצל החקלאים וגם זנים שמותאמים לחממה אקטיבית.
יש לנו צוות יועץ מאוד גדול שהביאו את הזנים במיוחד לזה כדי שיותאמו לאקלים, לצימוח. אנחנו צופים שהצימוח יהיה אובייקטטיבי יהיה מאוד אגרסיבי, שהצמח יהיה לו מאוד טוב נצטרך לרסן את הצימוח שלו, נראה איך לעשות את זה. יש פה רגשים, סנסורים לכל דבר, תחנות בדיקה רבות. נקבל הכול במערכת אחת, נוכל לעבוד מולה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
עושים גם את החשבון הכלכלי? מתי זה הופך להיות משתלם לחקלאי? יש פה השקעה מאוד גדולה לעומת חממה רגילה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
ההשקעה פה היא על כמעט 8.5 מיליון שקלים. זה לא בשום קנה מידה. אנחנו מקווים, הסולארי כדוגמה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כשבונים לא בונים כזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אם אנחנו נוציא פה 60 טון לדונם זה יעשה מהפיכה. אנחנו יכולים לקטוף כל השנה, החממה הזו התחילה כחממה מבוקרת אקלים. זה היה הרעיון וזה היה המכרז. מה שקרה במלחמה עם כוח אדם והכול, אמרנו בואו נכניס גם רובוטיקה. מה שבפנים זה מה שהצמח צריך. החממה יודעת לתת לצמח מה שהוא צריך. אנחנו נוציא את ה-60 טון לדונם לאורך כל השנה. גם בחורף כשיש מחסור יהיה - - -
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
גם בא עם מחלות יותר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
יש פה מערכות קירור, מה אין פה? זו המילה האחרונה. החקלאים, כולם אוהבים בשורה התחתונה, כמה מרוויחים מזה. החקלאים אומרים לי, זו חממה של בנק ישראל. אנחנו וגם אתה כשהיית שר החקלאות, אנחנו מסתכלים שנים קדימה. לא יעזור כלום.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה משנה מזג האוויר, עוד מעט לא תוכל לגדל - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בעוד חמש, אולי שש שנים לפי הנתונים שאנחנו רואים, אם הטמפרטורות יעלו בחמש מעלות, אין עגבניות, התפרחות יפלו. החממות שמגדלים היום במדינת ישראל, כל הפרחים יפלו. כולם יצטרכו להיכנס. אנחנו כמו"פ צריכים להיות לפני כולם, להציג את הטכנולוגיות ולהראות להם שזה יהיה כלכלי, זה יהיה התשקיף.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
כמה אתה חוסך עם הרובוט של הקטיף?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה יהיה דרמתי.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
ב-30% לפי התחזיות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה יהיה דרמתי. אלה ההוצאות הכי גבוהות כוח אדם. היום בחממות מעל 50%.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
גם ההוצאות וגם האי ודאות הכי גדולה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון. קודם הרובוט לא בורח כמו התאילנדים. הוא לא דורש פיצויים, לא צריך כלום, לא צריך אף אחד. אין לך תביעות. דבר שני, החלום, החזון, שהחקלאי יישב אצלו במשרד שיהיה צמוד לחממה או שהוא נמצא במקום אחר, נותן הוראות לרובוט, תכין לי 20 משטחים של עגבניות. זו הטכנולוגיה.
אני אספר לך סיפור עצוב של זה, זו המציאות. העצוב שיש פה פרויקט אדם ואדמה. חברים צעירים שרוצים לעבוד בחקלאות. פרויקט יפה, אתה בטח מכיר את זה. הזמינו אותי ביום שישי אחד לתת להם הרצאה על חקלאות.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
של השומר החדש. אני עושה להם הרצאה על חקלאות ומספר להם על הרובוטים. יש לך כמה מתנדבים, נכון? אומרים לי באנו לפה, רוצים להיות עובדי אדמה, לגעת באדמה. הרסת לנו את החלום. אני מנסה להסביר להם שאין מה לעשות, החקלאות של היום, העולם השתנה. זה לא כשאני התחלתי לגדל עגבניות, עבדתי אני ואשתי לבד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
החקלאות תהיה חייבת לעבור יותר ויותר, וזה גם טוב, מה שדיברנו על החוות מתקני גידול. היא תהיה חייבת בגלל המזג אוויר. אתה היום באזורים מסוימים בעולם, מחסל גידולים בגלל שינויי האקלים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
נגה, את החוטים של ההדליה, אתם צריכים להתחיל להיכנס לעולם הזה. הסיפור של הפסולת החקלאית הוא כרגע דרך ללא מוצא. יש בעיה, אתה מכיר את זה. הם לא יודעים מה לעשות עם הפסולת.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה בכל הענפים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
אנחנו צריכים להיכנס לזה. זה הפך להיות אירוע.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
זה עכשיו מותאם לעבוד בעבודת צמחים. יכול להיות שבהמשך.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הוא מדבר על איכות החוט. הוא רוצה שזה יהיה מתכלה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
באנגליה פיתחו שם רובוט לקטיף של תותים. אני רואה אותו, תוך כדי הקטיף הוא עושה בקרת איכות על התות. למה הם פיתחו אותו? כשעשו את הברקזיט, נעלמו להם כל העובדים. הרומנים וכולי. לא הייתה להם ברירה, פיתחו רובוט.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה מה שקרה פה, כל העובדים ברחו. הוציאו אותם בטיסות חילוץ.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
הצמחים עצמם, הרגישות שלהם, גם הרובוט שיעשה את ההאבקה, עושה את בקרת הגנת הצומח. הוא יבוא ותוך כדי נראה איזה מחלות יש, נוכל לקבל על זה דיווח מראש. כל שורה שהוא מזהה שמשהו שם לא תקין, מקבלים על זה דיווח. לגבי השאלה שלך, האם זה מוריד או מעלה את הרגישות? אם אנחנו שומרים פה על טמפרטורה קבועה כל השנה, על לחות ועל תנאים מאוד טובים – הצמח מרגיש טוב הרבה יותר. הוא לא חווה את כל המתח שצמחים אחרים חווים.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה גם על שרי? עכשיו זה עגבניות גדולות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ניסו על עגבניות גדולות. אין שום בעיה לגדל גם שרי.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
שלוש שנים. אפשר לגדל מה שרוצים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
איפה זה?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
זה באנגליה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
איפה באנגליה?
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
לא זוכר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
תסתכל. קוטף את התות, מכניס אותו פה ל-QA, אורז אותו בקופסאות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה שיפה, הרובוט הזה פותח בארץ.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
הוא מזהה אם התות בשל או לא.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
זה אותו הדבר.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
את זה גם הרובוט שלנו עושה.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
הייתי צריך להכניס את עודד לראות את צימן. חקלאי שעובד היום ואת המיכון שלו.
<< דובר >> נגה ויסמן: << דובר >>
זה דומה למה שיש לנו פה עם המטומושן, רק שזה עם עגבניות שרי. פה זה קוטף ידני, אצלנו זה קוטף את כל האשכול ומסדר אותו יפה בתוך הארגז.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
התותים זה אחד-אחד. זה מדהים.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
זה 22, זה לפני ארבע שנים.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מה שיפה, הרובוט הזה פותח בארץ.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
יש לך הכי הרבה פיתוח. אם אתם תדעו לתת פתרון של חקלאי, לא של דונם. לא יודע כמה היום החקלאים מגדלים פה עגבניות?
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
5,000.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו התשואה, אנחנו גדולים מאוד.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
בהיקפים האלה שווה להשקיע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
1.200 עובדים יש לנו פה היום.
<< דובר >> ערן דורון: << דובר >>
זו הסיבה שעשינו את זה פה, בחצר האחורית של החקלאים, שאנשים יראו את זה.
<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>
אתה תייצא עגבניות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זו הכוונה, להתחיל לבנות מחדש את השוק של הייצור.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>