פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 837
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו (02 בפברואר 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: הפסקת תשלום ארנונה, מים וחשמל לתושבי יישובי העוטף שעדיין מפונים << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חנוך דב מלביצקי – היו"ר
ולדימיר בליאק
אכרם חסון
משה סולומון
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה
איימן עודה
מוזמנים:
אלקנה אהרן ריקלין
–
רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר
גליה כהן
–
מנהלת תחום בקרה וכלכלה, משרד הפנים
יהונתן דעאל
–
מנהל תחום בכיר חיזוק רשויות, מנהלת תקומה
מיכל פלג עוזיהו
–
ראש המועצה, מועצה אזורית אשכול
דקלה קצוני אזרד
–
מנהל אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול
גלעד פרננדס
–
סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים
מאיר שפיגלר
–
מנכ"ל חברת החשמל, חברת החשמל לישראל
אדם עזרן
–
סגן ראש המועצה, מועצה אזורית שער הנגב
שמעון אור
–
ייעוץ משפטי:
שלומית ארליך
אמיתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: הפסקת תשלום ארנונה, מים וחשמל לתושבי יישובי העוטף שעדיין מפונים (מס' 6423). << נושא >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו, 2.2.26. על סדר-היום: הצעה לדיון מהיר בנושא: הפסקת תשלום ארנונה, מים וחשמל לתושבי יישובי העוטף שעדיין מפונים, של חברי הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי כנסת. רק לפני שנתחיל, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> שמעון אור: << דובר >>
תודה רבה. שמעון אור. אני דוד של אבינתן. למעשה זה יצא כך שמגיעים ביום חגה של הכנסת לומר תודה. באנו להגיד תודה, באתי להגיד תודה. אנחנו כבר שנתיים וחצי בערך, משהו כזה, שנתיים וחצי מאז מעשה החטיפה והפגיעה בנו. אנחנו נמצאים פה בכנסת במשך תקופה ארוכה, ואתם יושבי-הראש וחברי הכנסת והוועדות נותנים לנו מקום, פותחים לב רחב בסבלנות לשמוע אותנו במשך כל שבוע שאנחנו מגיעים לפה. לא תמיד המפגשים היו פשוטים. לפעמים האמירות היו קשות, לפעמים המצבים היו קשים, ובכל אופן אתם פתחתם לב רחב כדי לשמוע אותנו, ואחרי שנסגר המעגל עם חזרתו של רן אלינו, נכון שלא כולם חזרו כמו שרצינו - חלקם היו בשבי חיים וחזרו לא חיים, חזרו אחרי שפגעו בהם ורצחו אותם, אבל בסוף כל סוף המעגל נסגר, ואנחנו רוצים להגיד תודה גם לכם, היושבי-ראש, גם לכנסת הזאת, גם לממשלה, גם לראש הממשלה, גם לגל הירש, גם לחיילי צה"ל, שב"כ וכל מי שלמעשה היה מעורב בעניין הזה.
אני הגעתי מטעם פורום תקווה. ליוו אותי בנאמנות מתנדבים לאורך כל השנתיים וחצי - גם תודה להם, וגם תודה למטה שכל אחד הלך בדרכו, וכל אחד ניסה להביא להחזרת החטופים ולמעשה להביא חוסן למדינת ישראל.
אני ערכתי מחקר בקרב משפחות החטופים מטעם האוניברסיטה העברית. 22 משפחות ראיינתי בין שעתיים לארבע שעות כל אחת, ומתברר במחקר שלמעשה כל משפחה פעלה על פי היסוד הקיומי שהיא הייתי אומר הייתה נאמנה לה, אם זה יסוד הלאום או יסוד האדם. שני היסודות האלה למעשה הם חשובים להמשך של מדינת ישראל. אי אפשר בלעדיהם, והייתי רוצה שגם אנחנו וגם הכנסת נשיל את כל המחלוקות, את כל הדברים שלמעשה פילגו בינינו אולי בצורה מוצדקת או לא מוצדקת, זה לא משנה, וניקח את שני היסודות הללו, גם של הלאום וגם של האדם, ונתקדם איתם קדימה.
יש עוד הרבה מה לעשות. בוא נאמר, החמאס עוד לא פורק מנשק, יש עוד הרבה דברים שצריך לדבר עליהם, אבל אני ראיתי לנכון להגיד תודה בסגירת המעגל הזה. אני לא רואה את עצמי במאפיין הזה מגיע לכנסת. אני סוגר גם אני אישית מעגל בעניין הזה, ואני רוצה שוב פעם להגיד לכם תודה ובזה למעשה לסגור את המעגל.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
תודה רבה לכם, ונקווה באמת לימים שמחים ומאחדים ומאוחדים יותר. תודה רבה. חבר הכנסת שירי, בבקשה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
קודם כל תודה רבה לקיום הדיון. אתמול במקרה לגמרי ראיתי ריאיון עם תושבת שחזרה לניר עוז. הרבה הרים של הבטחות היו. היה איזה קטע בריאיון מאוד שמתחבר גם לדיון היום, אבל גם מתחבר לאיזה סטייט אוף מיינד שלדעתי כולנו נמצאים בו. היא אמרה שהיא נכנסה לבית, והממ"ד נראה בדיוק אותו דבר עם אותה דלת שכידוע דרך הדלת הזו נהרגו, נרצחו וטבחו תושבים גם בניר עוז אבל בכל רוחבי העוטף, בטח במקומות שהיו חדירה, והיית מצפה מממשלה או כל מהנדס, עזוב ברמת ממשלה, אפילו ברמת הזה, לשנות את התקן ואז היא באה ואמרה למה הדלת של הממ"ד, אותה דלת שאובייסלי התברר שהיא לא ענתה על האיום מהעוטף, אז נאמר לה על ידי הגורמים הביטחוניים במובן הזה שאליהם היא פנתה שתרחיש האיום לא השתנה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
באמת?
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
נשבע. תרחיש האיום לא השתנה. אחרי כל מה שעברנו, האיום הוא אותו איום. הים אותו ים, הקרבה אותה קרבה, הגדר אותה גדר, והאיום אותו איום. אז למה לשנות את הדלתות של הממ?"ד?
אני חושב שיש הרבה, וגם אנחנו דיברנו במהלך המלחמה על מספר קיבוצים שונים שהוחרגו. אפילו נתנו ודיברנו על צאלים רבות, על צאלים שהוכרז כשטח שצו אלוף פינה אותו, אבל המועצה לא יכלה לקבל כספים בגין הפינוי כי ממשלת ישראל אמרה: אתה מחוץ לטווח. אז אני חושב שהרבה מהנושא הדיון היום שנוגע לאומנם לכיסופים, שזה אירוע נקודתי, אבל זה מעיד על מחשבה, ובעיניי זה סטייט או מיינד שפשוט לא השתנה. מי שדיברה אגב הייתה נועם פרי, בתו של חיים פרי, זיכרונו לברכה, שנרצח.
האירוע שקורה היום בכיסופים ואני גם אתן, אני מניח, לנציגים שהגיעו לפה בראשות ששון ששי גואטה - אני הייתי מאוד שמח לרתום את חברי, חבר הכנסת, חברי כבר, ידידי ורעי, חבר הכנסת ששון גואטה לסיוע לכיסופים.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
חתמתי לך. באמת הוא הביא את הרעיון, אמרתי לו: אני איתך, רעיון טוב.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
תודה רבה. אני הייתי שמח גם לשמוע את התשובות מתקומה ומשרד האוצר, שהגיע לפה ושלח את הנציג המצטיין שלו, אז אני בטוח שהתשובות יהיו לעילא ולעילא, וכולנו נוכל - צחוק בצד - לייצר מציאות שונה בישוב. בסופו של דבר אם התושבים לא מרגישים בטוחים ומתחילים להיגרר בין שיקום שלא קיים לשינוי תקן בדלתות שלא קיים, למציאות ביטחונית שהיא- -
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני חייב לספר לך על חלון ממ"ד. אימא שלי בת 82 העברתי אותה לגור בבניין שאני מתגורר, ויש שם ממ"ד, והיה לפני שבועיים או שלושה רוחות די חזקות. חלון של הממ"ד אתה מצפה, אתה יודע – זכוכית - נעקר מהצירים מהרוחות. פשוט אתה רואה קרע בציר במתכת ונפל כך חלון לרצפה. הזוי לגמרי. קומה 9. אני לא יודע איזה תקן זה.
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז מה שנקרא, אני משווה ומעלה בישובי העוטף, שדלת הממ"ד היא בעיניי תמונת מראה - אני אפסיק עם כל האלגוריות והמשל של החפצים בבית, אבל היא תמונת מראה לאיך המדינה מסתכלת בסוף על חיי הפרט. זה נחמד מאוד שדורשים מהם לחזור. צריך לדעת לאן מחזירים אותם, איך מחזירים אותם ומה המצב היישובים ובטח תרחישי האיומים המשתנים אל מול המציאות. אני ארחיב אחרי זה, אני אשמע גם את התושבים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
גלעד פרננדס ואני גדלנו ביחד באותה שכונה בירושלים. בבקשה.
<< אורח >> גלעד פרננדס: << אורח >>
בנושא המים כמובן, במה שראינו בהצעת החוק, צריך להגיד שכשאין צריכה של מים אז גם אין תשלום, אז מי שמפונה הוא לא אמור לשלם, לכן אנחנו לא כל כך רואים את הבעייתיות. אם תמקדו אותנו אז נוכל גם להתייחס לזה בצורה יותר ספציפית, אם זה נושא מסוים, דיירים מסוימים שצריכים לקבל מענה.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
בעקבות עבודות השיקום שנעשות במרחב יש צריכת מים. צריך לדבר על זה. היא לא נעשית על ידי התושבים - נעשית על מספרי הבתים של התושבים, כי בסוף משקמים להם את הבית וצריך את זה- -
<< אורח >> אדם עזרן: << אורח >>
אגב זה נכון גם למים וגם לחשמל.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, יש לנו פה שני נושאים נפרדים, גם כבוד הח"כ שוחח אתנו על זה אתמול. יש לנו שני נושאים נפרדים. בעצם יישוב שמוגדר מפונה בהגדרה של מדינת ישראל, זה יישוב שעליו כל תושב מקבל גם מגורי זמן ביניים, גם כלכלה וגם החזר על הארנונה במקום שהוא נמצא בו, כי קיימת מניעה שיקומית ומניעה ביטחונית לחזור לביתו. במועצה האזורית אשכול יש ארבעה יישובים כאלה. בשער הנגב יש אחד. לצערנו מדינת ישראל מ-7.7.25 הפסיקה לשפות את המועצות האזוריות על תושבים מפונים. בעצם אומרים לנו: אסור לכם לא לגבות. זה באופן כללי על הסיטואציה שאנחנו נמצאים.
הסיטואציה שכבוד חבר הכנסת מעלה ביחס לכיסופים, כיסופים החל מ-1.1.26, למעשה שינו סטטוס, עברו מיישוב מפונה למתווה משתהים. זה מתווה שכל יישוב בעצם עבר אותו בשלב החזרה. בשלב הזה למעשה מצופה מהתושבים - יורדת להם הכלכלה, יורד להם ההשתתפות בארנונה, ובעצם חיים על אף העובדה שהם יכולים לחיות בבית, זאת האמירה, אני לא נכנסת אם אני מסכימה איתה או לא, אבל יכולים לחיות בבית - בעצם אם הם החליטו לחיות במקום אחר, המדינה עוזרת להם בשכר דירה לבין חצי שנה לשנה, תלוי מתי זה מתחיל ומתי זה מסתיים. יש פה שתי סוגיות נפרדות. זה ממש בגדול. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.
<< אורח >> אדם עזרן: << אורח >>
אני רוצה להוסיף בעצם בהקשר של דקלה, להוסיף גם את המשמעויות. בסוף צריך להבין שהחל מ-7.7, זאת אומרת ההתחייבות האחרונה של משרד הפנים הייתה עד 7.7.25, והחל מאז אין שיפוי ארנונה עבור יישובים מפונים. צריך להבין את המשמעות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אין שיפוי ממי?
<< דובר_המשך >> אדם עזרן: << דובר_המשך >>
ממשרד הפנים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
איפה תקומה פה?
<< דובר_המשך >> אדם עזרן: << דובר_המשך >>
אני לא נכנס מאיפה מגיע הכסף.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני אגיד לך למה אני שואל, מכיוון שבסוף - לך זה לא משנה, אבל בהתחשבנות ביניהם זה כן משנה מכיוון שתקומה, חלק מהתקציב שהיא קיבלה עד כמה שאני מבין, זה בדיוק בשביל הדבר הזה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
תקומה יכול להגיד אני משפה את משרד הפנים.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
אנחנו נגיד רגע שהלימבו שאנחנו נמצאים בו הוא מפאת העובדה שתוקפה של החלטת הממשלה פקעה, היא לא הוארכה, ולכן אנחנו נמצאים בלימבו הזה שאנחנו מבקשים להאריך, אז אומרים לנו: אוקיי תקומה במשרד הפנים, אין שר פנים כרגע, ואנחנו נמצאים בלימבו שמ-7.7 אנחנו לא מצליחים להאריך את תוקפה של החלטת הממשלה שמאפשרת שיפוי ארנונה לרשויות בעקבות יישובים בסטטוס מפונה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא בטוח שזה רק בגלל שאין שר פנים.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
התשובות שאנחנו מקבלים מתקומה וממשרד הפנים בעקבות פניות רשמיות, זה היעדר היכולת לייצר חתימה עכשיו על הארכה של החלטה.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אז יש הסכמה? רק עניין טכני?
<< אורח >> אדם עזרן: << אורח >>
כן. עכשיו עוד פעם, תקומה לא אמרו שהם לא ייתנו את הכסף, אבל הם צריכים אישור, בעצם כאילו משרד הפנים צריך בסוף להוציא אישור שאנחנו זכאים לשיפוי. זה השלב הראשון. אחר כך מחליטים מאיפה מגיע הכסף.
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, זה לא ראש הממשלה שחותם על זה?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
כל שבוע אנחנו מעבירים עוד סמכויות לראש הממשלה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בעיקרון ראש הממשלה יכול לקחת את הסמכות אם הוא רוצה. זה לא עניין.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
לא, ראש ממשלה זה לא יכול. אנחנו כל שבוע ביום שני מעבירים עוד שטח סמכויות לראש הממשלה בגלל שהוא לא יכול להיות שר. הוא לא יכול להיות שר. אנחנו בישראבלוף, כאילו מערבבים את עצמנו, כי אנחנו ממש טובים בזה, ואז מעבירים שטחי סמכויות, אבל פה לא העבירו לו את היכולת הזו.
<< אורח >> אדם עזרן: << אורח >>
ברמת המשמעויות בסוף אנחנו כרשות נותנים שירותים. אני אתן דוגמא את כפר עזה, יישוב אצלנו שהחזרה שלו כרגע מתוכנת לסוף הקיץ. עד סוף אוגוסט, יש לו מניעה שיקומית, וכרגע כרשות אנחנו מייצרים שם את כל השירותים. אנחנו מפנים שם זבל, יש שם עבודות, יש שם כן אנשים שגרים שם, אנחנו מפנים אשפה, אנחנו מייצרים שם גינון. אנחנו בעצם מוציאים הרבה מאוד הוצאות שבסוף כיום מוטלות עלינו בלי שום שיפוי.
הבעיה היא בעיה שהופכת להיות בעיה שוטפת, בעיה תזרימית, כי בסוף זה הוצאות שוטפות. ארנונה זה צריך להיות הכנסה שנכנסת למועצה מדי חודש, ואנחנו כבר בפער של חצי שנה, זאת אומרת הפער פה הולך וגדל. במקרה שלנו מדובר על כמעט 4 מיליון שקלים בשנה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש פה עוד מישהו לפני שאני מגיע לתקומה ולאוצר?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
לפי מה שאני מבין כרגע, הרי כולנו פה נמצאים כדי לתת פתרון לסוגיה הזאת, ונראה שכולם תמימי דעים שיש כאן בעיה, יש לה פתרון. יש כאן בעיה טכנית שחוסמת את הפתרון להגיע.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא בטוח שזה בעיה טכנית בכלל. מהיכרותי עם המשרד של השר שלך אני לא בטוח בכלל שזה בעיה טכנית.
<< דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >>
אם אני מבין, יש כאן סמכות של שר הפנים שצריך לחתום מ-7.7. אין שר הפנים כרגע עם יכולת סמכות לחתום על הדבר הזה. אם הדבר שאומרים כאן כל הגופים, זה נכון, אז הבעיה היא כרגע עניין טכני של חתימה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני רוצה לגמור, לשאול את כולם. זה שאתה הגעת למסקנה הזו בסדר.
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, אני רק אומר שהתשובה הרשמית שקיבלנו ממשרד הפנים זה אין החלטת ממשלה בתוקף לגביכם. זאת התשובה הרשמית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש פה עוד מישהו שרוצה? יש פה מישהו מתקומה? מה תקציבכם? 17 מיליארד?
<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>
ואותו אני מכיר גם כן.
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
מנהלת תקומה כמובן מסכימה לגבי מה שנאמר פה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה שאתם מסכימים זה נהדר. מה אתם עושים?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
מי שהיה מממן עד עכשיו בעצם את השיפוי של הארנונה ברשויות היה משרד הפנים. זה לא הגיע מתקציב תקומה. זה נגמר ביולי ולדעתנו זה צריך להמשיך.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני לא מבין. מה תפקידכם? אתם לא אמורים להקים את היישובים מחדש, להיות המנהלת שעוסקת בהקמת היישובים מחדש? זה תקומה, לא?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
המנהלת מקימה את היישובים מחדש.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נהדר, אז פה מדברים איתך על פערים בארנונה, מדברים איתך על עוד כל מיני דברים ואתם בעד. זה נהדר שאתם בעד, אבל יש לכם תקציב מגה תקציב. איפה אתם?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
אני מניח שהרשויות גם כן לא מעוניינות שניקח מסעיף אחד שנותן להם כסף וניתן להם את הכסף בסעיף אחר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה קצת מכיר את השלטון המקומי?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
אני כרגע מתעסק בשלטון המקומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אתה מתעסק אבל היית פעם מתוך השלטון המקומי?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אז בוא אני אספר לך כחבר מועצה של עיר איתנה אומנם - פתח תקווה, אבל רשות מקומית כשהיא מדממת, היא צריכה כסף עכשיו. בטח כשזה מקומות כאלה, שמבחינת ההיקפים של ההכנסות שלהם, עוסקים פה בהוצאות שהן מגה הוצאות מבחינת הפעילות שלהם. מה תעשו אחר כך ואיך תסתדרו אחר כך עוד חצי שנה, זה נהדר, אבל עכשיו הם מדממים. עכשיו הם כבר לפי מה שאני מבין, למעלה מחצי שנה נושאים פער של כל מיני תשלומים שוטפים שהם לא משופים, נושאים פער של ארנונה, ועוד לא הגעתי לחשמל וכל האירועים האלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
זה בנוסף לפערים של כמעט 30 מיליון הוצאות שהיו צריכים לקבל עוד מתחילת הלחימה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בלי קשר לטיפול שהם צריכים לעשות עם האוכלוסייה. האנשים האלה לא פשוט חוזרים, טוב יאללה, הגענו. זה לא עובד ככה. אני בטח לא צריך להסביר לך. אז איפה האקטיביות? אני לא מבין, זה שאתם בעד זה נהדר, אבל יש לכם תקציבים מטורפים, אתם רואים שיש פה בעיה חצי שנה, איפה אתם? כינסתם איזה ישיבה עם משרד הפנים? ישבתם, בדקתם? השר שלכם הלך, העלה את זה בממשלה, משהו נעשה? זאת אומרת היום זה פעם ראשונה שאתה שומע שיש בעיה עם החלטת ממשלה בתוקף? אני באמת מנסה להבין.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
לפי הדיון לא נעשה שום דבר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בוא נשמע.
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
התקיים שיח עם משרד הפנים בנושא הזה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה זה אומר שיח? תסביר לי, אני מת להבין, כי אני שומע הרבה פעמים את המונח הזה שיח. מה זה אומר שיח? כמה פגישות?
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
אני לא הייתי בחדר.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
פגישה אחת, כמה פגישות? באיזה דרג, אתה יכול להגיד לי, או גם לא יודע? לא יודע, הבנתי. אוצר, מה העניינים, אלקנה?
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
כמו שציינו פה, יש פה בעצם שתי סוגיות, את הסוגיה של היישובים ומניעה שיקומית ואת כיסופים. כיסופים זה - יש מבחן תמיכה של משפחות של אוכלוסייה משתהה, שבעצם מקבלים איזשהו סיוע ולכן הסיוע הזה הוא יותר נמוך ממה שהיה לפני שנגמר המניעה הביטחונית והמניעה שיקומית. לגבי היישובים, ככל והם עברו ממניעה ביטחונית למניע שיקומית, שזה המצב, האחריות עליהם היא של מנהלת תקומה. היא מתעסקת בהם, היא אחראית על כלל ההיבטים שנוגעים אליהם, ולכן זה הגוף שאמון על המדיניות של הסיוע לרשויות.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש עדיין יישובים שיש להם מניעה ביטחונית?
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
מבחינת הממשלה לא.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת אומרת הכול שיקומי, זאת אומרת אתם מבחינתכם סיימתם את האירוע, וזה הכול בתקומה?
<< אורח >> דקלה קצוני אזרד: << אורח >>
יש עוד שלושה יישובים אצלנו ואחד אצלם, עדיין במניעה שיקומית.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
עכשיו מבחינת ממשלת ישראל כולם שיקומי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זאת אומרת שמניעה שיקומית זה אחריות תקומה, כן?
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
ומענק מופחת בצורה משמעותית, כשאתה עובר לשיקומי.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
אני שם בצד שנייה שיקומי. אם בן אדם עכשיו הוא יכול לחזור לבית שלו גם- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
השיהוי והמפונה, סליחה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
נכון, אז בן אדם לצורך העניין, כיסופים כשם קוד אבל יכול לחזור לבית שלו גם מבחינה שיקומית, גם מבחינה ביטחונית- -
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
קיצור אלקנה, מה שאתה אומר – אנא פנו לתקומה.
<< אורח >> אלקנה אהרן ריקלין: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
פניתם למשרד הפנים בבקשה לחתום על האירוע הזה?
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
פנינו. הם אמרו שצריך החלטת ממשלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
למה החלטת ממשלה?
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
כדי להאריך את ההחלטה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מתי הם אמרו את זה?
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
ביום חמישי האחרון.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
רק בגלל הדיון.
<< אורח >> יהונתן דעאל: << אורח >>
זה לא בגלל הדיון. זה בגלל פניות שקיבלנו מהמועצות ופנינו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אבל הם אומרים לך שזה מיולי. הם מתעסקים בזה מיולי.
<< דובר_המשך >> יהונתן דעאל: << דובר_המשך >>
אני פניתי ביום חמישי, כי ביום חמישי קיבלתי.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יש פה מישהו ממשרד הפנים?
<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>
ביקשו ממני רגע לצאת כדי לקבל עמדה סופית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נהדר, אז אנחנו נתכנס ב-11:30 עם עמדה סופית, ותשתדלי שהיא תהיה מעודדת קצת, כי אנחנו מאוד לא מעודדים בינתיים. הפסקה עד 11:30.
<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:24 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >>
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אני מחדש את הישיבה. משרד הפנים.
<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>
מ-7.10 הייתה החלטת ממשלה שהגדירה מהו יישוב מפונה, וחייבה את התושבים להיות מפונים. כרגע המצב השתנה, ולכן ההצעה היא גם להגדיר מהו יישוב מפונה או תושב מפונה, ובאופן כללי, לאחר ההגדרה אנחנו בעד שיפוי לתושבים, כשנדרשת כמובן החלטת ממשלה בעניין, כי כמו שחבריי אמרו, החלטת הממשלה כבר לא בתוקף החל מ-7.7.25. החלטת ממשלה צריכה לכלול הגדרה ושיפוי, כדי שזה יימשך כל עוד יש סטטוס שכזה ביישובים האלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אתם בתור משרד הפנים ממליצים על החלטת ממשלה כזו?
<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>
ממליצים.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
ומה עשיתם על מנת לקדם החלטה ממשלה?
<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>
לא ידוע לי שעשינו.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
אני מניח אבל שבתפקידך, את באינטראקציה מסוימת עם השלטון המקומי, אפילו אינטראקציה גבוהה. אבל כשאנחנו מגיעים לדדליין, הרי תאריך הפג תוקף של החלטת הממשלה היה ידוע. היינו צריכים להגיע לפני ולהגיד: אוקיי, התקבלה החלטה לפני שנה או שנתיים, עכשיו צריך לעשות אדפטציה ולראות איפה אנחנו כן צריכים לעשות, נכון? כיסופים לעשות תיקונים, סתם אני אומר - הדלתות בניר עוז לעשות, סתם דברים מאוד מינוריים והגיוניים. הרי זה משהו שממשלה אמורה לייצר, או משרד אמור לייצר.
<< דובר_המשך >> גליה כהן: << דובר_המשך >>
אני חושבת שזו אחריות של תקומה, אבל זו אחריות משותפת. משרד ממשלתי כמשרד ממשלתי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
משרד האוצר בעד. רגע, הוא יתקן אותי כי חס וחלילה שתהיו בעד, אתם רואים שזה לא לפתחכם. זה תקומה ומשרד הפנים שכולם ממליצים על האדפטציות שצריך לעשות ולהאריך את תוקף החלטת הממשלה, רק אין החלטת ממשלה. מה אתם רוצים שאנחנו נעשה? נחליט בשם הממשלה?
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מבחינתם- -
<< דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הם דווקא בעד עכשיו.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
זה שהם בעד זה נהדר. אתה יודע זה כמו שישבנו פה בנמל אילת. כולם היו בעד, אבל אף אחד לא שם שקל. זה נחמד שבעד. הגיעה ראשת המועצה. בבקשה גברתי, את רוצה להגיד כמה מילים?
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
אני מעודכנת בדיון ותודה רבה על הדיון החשוב הזה, חשוב לי להגיד. סוגיה שצריך לפתור. אכן זה נכון, כולם בעד, אז מה אנחנו עושים עם זה? וצריך מישהו לפתור. אנחנו מודעים לעובדה שאין שר פנים, זה ניכר. אנחנו מצפים ומייחלים שיהיה שר פנים. אנחנו הרשויות זקוקות לזה מאוד. אנחנו צריכים לפתור את הסוגיה. אני יודעת גם שהמנכ"ל ישראל אוזן, המנכ"ל הנהדר, אני חייבת להגיד, אתנו. צריך לפתור את הסוגיה הזו. אנחנו צריכים להיות משופים. זה כסף שהוא קריטי.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
בואי נהיה פרקטיים שנייה. בהינתן וזה המצב, מה צריך לעשות? אין שר פנים, יש מנכ"ל שהוא עושה עבודה נהדרת וכולנו נהדרים.
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
החלטת ממשלה, מי לוקח על עצמו לקדם את החלטת הממשלה.
<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>
משרד הפנים, אתם יכולים לכתוב החלטת ממשלה באירוע?
<< אורח >> גליה כהן: << אורח >>
אני יכולה להעביר את זה הלאה. נעשה בדיקה ונחזור.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
אנחנו ניקח על עצמנו לנסות ולקדם החלטת ממשלה. אני מוכרח להגיד, שלא ברור לי, אם עוד במשרד הפנים אפשר לקלוט את זה באיזושהי צורה, למרות שבזה שאין שר, העובדה שבתקומה לא עשיתם כלום עם זה כל כך הרבה זמן, זה- -
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
ואנחנו הרמנו את הדגל, חשוב להגיד, כמה וכמה פעמים, כבר ביולי כשראינו שזה הסתיים ביולי ומין כמו בוואטסאפ, האימוג'י הזה שעושה ככה.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
חברת חשמל, בבקשה, רציתם להגיד כמה מילים לגבי העשייה של חברת החשמל בתקופה האחרונה.
<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>
אנחנו לא מדברים, אנחנו עושים. זה דבר שהוא לא מן המפורסמות במחוזותינו ככלל, ואצל הרגולטור בפרט, אז המלחמה התחילה, והרגולטור נעלם. בלעה אותו האדמה. לא היה ולא נברא. מתי רואים אותו? שהוא בא לשים חסמים, עכבות, מתרסים, כל מה שהוא נגד הציבור הרחב.
אספר לך מה עשתה חברת החשמל עם הדירקטוריון שלה וההנהלה. ברגע שלצערי פרצה המלחמה, מיד חיברנו את כל המקלטים וכל חדרי המדרגות שהיו מנותקים במשך שנים מהחשמל בגלל חובות יחסית לא פחותים שהצטברו לחובתם. לא עשינו חשבון, לא בדקנו במה אמורים דברים. חיברנו מייד מאות, יותר מ-500 מקלטים וחדרי מדרגות לרשת החשמל. מייד פטרנו את כל תושבי הדרום, כולל כל תושבי שדרות, מתשלום חשמל למשך כארבעה חודשים, נכנסנו לתוך כל אותם אתרים שנפגעו ברשתות שלהם כתוצאה מהטילים והמאבק שהיה באזור שלהם. אלה מקומות שאסור לנו להיכנס. הם מוגדרים כמחלקים היסטוריים. לכאורה אזור פרטי של אותם תושבים, בדרך כלל קיבוצים, מושבים, אזורים מסוימים שהוגדרו במתכונת הזאת. לא אמרנו שאנחנו יכולים, צריכים, מותר לנו, אסור לנו – נכנסנו. עובדי חברת החשמל היו בשטח כל הזמן, בלי סוף, תחת אש, עם סכנת נפשות, כשהמחבלים עדיין הסתובבו בשטח. היו שם המחבלים, עובדי חברת החשמל ומדי פעם גם חיילי צה"ל. הינה אני אומר לך שבלילות חיילי צה"ל לא הורשו לצאת מתוך המתחמים שלהם באזור שדרות, אבל עובדי חברת החשמל היו שם, והם פעלו כדי להחזיר את החשמל לכל התושבים ובעיקר באותם האזורים שנהרסו בצורה משמעותית מאוד מבחינת כל התשתיות שלהם. העובדים נכנסו לתוך אותם קיבוצים כמו למשל נתיב העשרה, ופעלו בתוך המתחמים שלהם כדי להחזיר את החשמל לכל התושבים.
יותר מאוחר אנחנו טיפלנו באמצעות משרד הביטחון, אבל מי שקידם את זה הוא חברת החשמל בכל אותם מאות אתרים ברחבי הארץ שנתנו מענה לחיילים שהלכו אל החזית וחזרו מהחזית כאתרים של מנוחה והסעדה, והם הוציאו כמויות אדירות של כספים בגין החשמל. טיפלנו עם משרד הביטחון לממן להם את כל עלויות החשמל כדי שלא ייווצר מצב שהם יישאו בהוצאות נוספות מאלה שהם לקחו על עצמם כתוצאה מההזדהות ומהממלכתיות והלאומיות שהייתה מנת חלקם כלפי כל החיילים שבאו והלכו, ולאחר מכן טיפלנו בכל תושבי הצפון. היות ושם רוב הזמן המלחמה נמשכה, אז הלכנו פטרנו אותם. נתנו לכל אחד ואחד מהם 500 שקל, אתה יודע על מה? על זה שפינו אותם משם, לא שאלו אותם, הוציאו אותם, אבל הם נדרשו לשלם עבור אותו קו חשמל שהיה מחובר אליהם. למה? כי זה המחוקק. רשות החשמל לא הייתה בכלל. היא בכלל לא נוגעת בדברים האלה. זה ממנה והלאה, רק דברים אחרים. אז נתנו להם את המענה הזה, טיפלנו בכל אלה שהיו להם חיבורים סולאריים של אנרגיה נקייה לרשת. אנחנו עשינו את הדבר הבא, היות שלא יכולנו להגיע לשטח, לא רצינו לסכן יתר על המידה את העובדים שלנו בנושא של קריאת מונים, אז אנחנו פיצינו אותם, נתנו להם את העלות עבור האנרגיה שהם סיפקו לרשת, ולא חייבנו אותם בזמן אמת עבור צריכת החשמל - רק לאחר מכן, ללא ריבית וללא הצמדה, עם פריסה נוחה כי אנחנו הבנו את גודל השעה ולא המתנו לאיש, אלא עשינו את הכול מתוך הזדהות מוחלטת עם תושבי מדינת ישראל, עם עם ישראל, עם החוסן הלאומי של המדינה.
למה אני אומר את כל הדברים האלה? כי כואב לי. כשבאים ללכת ולהטיל עליך אלף מגבלות, מוצאים את כל הכלים ואת כל הדרכים לעשות את זה. כשהם צריכים לשאת באחריות, לקבל החלטות, בעבור תושבי מדינת ישראל, בשעת מלחמה - לא בשעת שגרה, הם מתנדפים ברוח. הם לא קיימים בכלל. הם דני דין הרואה ואנו נראה. יש גבול לכל דבר, ואני מעלה את זה כאן כי זה נכון גם לגבי הארנונה וגם לגבי המים, למרות שזה לא נוגע אליי, אבל אני תושב במדינת ישראל, וזה כואב לי. זה כואב לחברת החשמל. כך אנחנו פועלים, כך אנחנו נוהגים, ואנחנו בוודאי וודאי, למרות שזה לא בתחום שלנו, חושבים שיפה תעשה הוועדה ואתה בראשה, אם ילכו לקראת כל אותם מקומות, תושבים שנפגעו כתוצאה מאירועי המלחמה הנוראה הזאת.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני חייב לציין, בתור אחד שגר והיה מפונה מהבית וגר על הגבול. מה שחברת חשמל עשתה תחת אש, כשירו טילים ונפלו עמודים ולא היה חשמל ללולים ולא לרפתות ולכל הדירים ולא היה בתים גם לחבר'ה מהכיתות כוננות שנשארו- -
<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>
שלושה בדרום ואחד בצפון. אגב במושב דובב ביום שישי האחרון נטעו עץ זית לזכרו, ואנחנו בונים שם אנדרטה.
<< דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>
אני חייב לציין שהם באו תחת אש, תחת אש אמיתי, שיורים טילים ובודקים, הינה הצבא, כן מאשר להם להיכנס והחבר'ה שמה, והיה אירועים - אירוע בשתולה - לא הגעת מאיר, אירוע בשתולה שמנכ"ל חברת חשמל הגיע פיזית למקום, ששתולה זה שוב גדר, שישבו שם היוצאים והמבצעים וכל הלחימה, והם היו שם וחיברו ועבדו, ובגלל זה חשוב לציין, באמת להודות לחברת חשמל ולשמור עליהם על כל מה שהם עשו, ואני לא מכיר חסמים. אם יש חסמים, נוריד את החסמים.
<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>
ברשותך, כבוד היושב-ראש וחבר הכנסת ששון, זה לא היה מקרה חד פעמי. זה היה כמעט באופן שוטף, מכיוון שאצלנו המנהלים לא נמצאים במשרדים. הם נמצאים בשטח עם העובדים - זה אחת. שתיים, אני חוזר ואומר עוד פעם, לא יעלה על הדעת שהרגולטורים שיש להם את הסמכויות, הם הולכים ומפעילים אותם רק כשנוח להם וכשצריכים לשאת באחריות, הם לא קיימים. יש גבול לכל דבר. בסוף זו מדינה אחת, תושבים שכולנו ערבים זה לזה והם מחויבים כלפיהם, ולא יעלה על הדעת שאלה יהיו פני הדברים.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
מה שאנחנו נעשה, חבר הכנסת גואטה, כי לא היית קודם, צריך לחדש החלטת ממשלה, ואין פה אף אחד מבין כל המשרדים המכובדים שמוכן לקחת את זה על עצמו, לחדש את החלטת הממשלה. אז אמרתי שאם אין אף אחד, אנחנו נעשה את זה. אנחנו נלך ואנחנו בעזרת השם נצליח גם לקדם את החידוש של החלטת הממשלה. אני מקווה מאוד שזה יפתור את האירוע. צר לי שהייתם צריכים להגיע עד לפה. זה לא מקובל, זה לא נכון, זה לא טיפול כמו שצריך. זה הזוי, בטח ובטח אחרי שמוקצה הכסף. הבעיה ברורה לכולם, ולמרות זאת שום משרד ממשלתי ולא בפעם הראשונה, אני מוכרח להודות, זה משהו שאנחנו רואים פה בזמן האחרון יותר מפעם אחת, שהבעיה ידועה לכולם. יש כמה משרדים שחופפים באירוע, ואף אחד לא בא ואומר: אני עושה, אלא מחכים שמשהו יקרה. זה עצוב מאוד. זה בדיוק ההפך, דרך אגב ממה שראינו שחברת חשמל עשתה. צר לי. אנחנו נשתדל לעשות מה שאפשר, ונקווה שבעזרת השם נצליח.
<< אורח >> מיכל פלג עוזיהו: << אורח >>
היושב-ראש, אני יכולה לפני שאתה מסכם לומר - קודם כל להגיד שיש לנו את הביטוי הקבוע, מה שעובד בשגרה - עובד בחירום; מה שלא עובד בשגרה - לא יעבוד בחירום, ובאמת להגיד שחברת חשמל בשגרה, בחירום - תמיד נמצאת, מוקפצת גם כשזה לא תחת אור הזרקורים של האסון הגדול שנפל ביותר על מדינת ישראל, ועל כך תודה ענקית בשם כל תושבי מועצה האזורית אשכול ובכלל המדינה. אתם תמיד שמה ואנחנו באמת מוקירים תודה גדולה לכם ועל העשייה שלכם. אנחנו נגיד את זה תחת כל עץ רענן.
תודה רבה גם לכם, ולך במיוחד חבר הכנסת, יושב-ראש הוועדה שאתם לוקחים את זה. זה לא מובן מאליו. שמעתי את האמירה קודם זה גדול עלינו. זה בדיוק התפקיד שלכם ואתם מקיימים אותו ואנחנו באמת מודים לכם.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נשתדל. חבר הכנסת עודה.
<< דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
כבוד היושב-ראש, חשוב לי לשאול אותך כי אני רוצה לדבר קצת על מה שאמר מאיר, אבל גם אני מעלה נושא של הפשיעה בדקה אחת. האם זה לפני הסיכום או אחרי הסיכום? בקרב האוכלוסייה הערבית.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
הנושא של הדיון הזה זה האירוע של תשלומים של תקומה, ויש דיון נוסף ב-12:30.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אז רק באמירת אגב, אני אגיד לך משהו. קודם כל אני מאוד מעריך את פועלו של מאיר, וגם הוא בן אדם חם, וגם אתה פונה אליו והוא מנסה לעזור. גם כשהיה בביטוח הלאומי, גם לפני וגם עכשיו. מעריך מאוד. גם מעריך את העמדה שלך לגבי חיבורי חשמל במקרה שאין טופס 4, אבל זה מקרה מוצדק, גם העמדה שלכם, עמדה נחרצת וחשובה, הרבה הערכה.
כבוד היושב-ראש, קודם כל, אני מאוד מעריך שקיבלת את ההצעה שלנו בקשר לדיון, בקשר לנצרת. הרבה הערכה. אני מבקש ממך רק באמירת אגב, ואני חושב שזה שווה, כמה הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית עולה לתקציב המדינה? היה בביטוח לאומי, אתה יודע כמה יש יתומים, כמה יש משפחות חד הוריות בגלל הפשיעה, כמה ביטוח לאומי משלם כסף עבור המשפחות הללו? כשיש פשיעה, כמה יש מזומנים לא מדווחים, כמה יש הברחת עסקים, הברחת תיירות? אני מבקש ממך, אני אשלח גם מכתב רשמי, שנקיים דיון פה על הנושא, כמה הפשיעה הזו עולה לתקציב המדינה. אני חושב שזה יהיה דיון מעניין מאוד.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
נשתדל בכפוף לאילוצי תקציב. שבוע הבא אמור להגיע חוק ההסדרים. אנחנו אמורים להתחיל לדון בו, אז בכפוף לזה אין לי בעיה. אני דרך אגב לא חושב שזה נכון לייחד את זה לפשיעה במגזר הערבי. פשיעה היא פשיעה. לגדר את זה באיזשהו מגזר בלי שזה יזלוג החוצה זה הזוי, זה לא נכון. פשיעה היא פשיעה.
<< דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >>
אבל זה נושא שראוי לדיון.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
בסדר גמור, תשלח. תודה רבה, אנחנו נסיים את הדיון הזה.
<< אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, אני בהזדמנות הזאת ברשותך, דווקא רוצה להעלות על נס את עובדי חברת החשמל, שגם אחרי שארבעה מהם כאזרחים מן המניין, שהיו במהלך העבודה וקיפחו את חייהם - אחד לא היסס להמשיך ולצאת לשטחים המסוכנים ולבצע את המוטל עלינו. זו חברה ממשלתית, זו המהות שלה, זו המשמעות שלה, וכדאי שהרגולטורים יבינו את זה היטב.
<< יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >>
יישר כוח, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>