פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 400
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ה בטבת התשפ"ו (14 בינואר 2026), שעה 10:04
סדר היום:
<< נושא >> 1. הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>
<< נושא >> 2. הונאת עולים חדשים במכירת רכבים << נושא >>
ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-14.5.2025, ב-30.6.2025, ב-15.7.2025 וב-28.10.2025
נכחו:
חברי הוועדה:
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
שיר גלילי
–
מנהלת אגף א' מידע, פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה
רפ"ק רויטל חיים יהושוע
–
ק' הונאה ארצית, משטרת ישראל
עודדה פרץ
–
מנהלת יחידת בנק לקוח, הפיקוח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
הילה דניאלי נחמה
–
מנהלת מדור תלונות הציבור, בנק ישראל
טיבי רבינוביץ'
–
מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל
אלכסנדר זרנופולסקי
–
יו"ר משותף, ועדת העלייה, לשכת עורכי הדין
אליסה יפימוב
–
מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון
דב ליפמן
–
חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים
ד"ר לב חלמסקי
–
נפל קורבן להונאת קשישים
משתתפים באמצעים מקוונים:
לילך ויינשטוק
–
משנה למנכ"ל, משרד התקשורת
אתי שמואלי
–
מנהלת אגף הנדסת תקשורת, משרד התקשורת
ורד רוקח
–
מנהלת שירות מסגרות בקהילה, במינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
אורן כהן
–
נפל קורבן להונאת מכירת רכבים
מאיר ולדנברג
–
נפל קורבן להונאת מכירת רכבים
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>
<< נושא >> הונאת עולים חדשים במכירת רכבים << נושא >>
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו בכ"ה בטבת, 14 בינואר 2026, 830 ימים מאז 7 באוקטובר. החייל החטוף רן גואילי, זיכרונו לברכה, עדיין נמצא ברצועת עזה. אנחנו מחכים ומצפים לחזרתו הביתה, ונזכיר את זה כל פעם עד שרן יחזור.
אנחנו בדיון על הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי קהילת דוברי הרוסית בישראל, ואנחנו ניגע היום בעוד נושא, בהונאת עולים חדשים במכירת רכבים, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן שנמצא כאן. הישיבות הקודמות בנושא הזה התקיימו ב-14 במאי 2025, 30 ביוני 2025, 15 ביולי 2025 ו-28 באוקטובר 2025. הוועדה רואה חשיבות רבה בעיסוק בנושא זה, שכפי שציינתי גם בדיונים הקודמים, מדובר בתופעה רחבה, תופעה חברתית, ברמה של מגפה, שבמסגרת התופעה הזאת נפגעים אלפי אנשים, שאת חלק מהמקרים אנחנו שמענו כאן. ואנחנו כנבחרי ציבור, כוועדה בכנסת, במסגרת הפיקוח הפרלמנטרי שלנו, מנסים לעשות כמיטב יכולתנו, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, כדי לצמצם את היקף התופעה, וכמובן לסייע לאותם אזרחים שנפגעו בצורה מאוד מאוד משמעותית.
אני מאוד מעריך את כל הגורמים שמגיעים פעם אחר פעם לדיונים. כדרכה של הוועדה, אנחנו מקפידים לנהל דיוני מעקב. אני חושב שזה נושא מאוד מאוד מהותי, אנחנו לא נעזוב את הנושא הזה עד שנגיע גם לתוצאות ממשיות.
אני חייב לציין שלדיון הזה כמובן הוזמנו כל הגורמים שלדעתנו יש להם חלק או נגיעה בנושא זה. בין היתר הזמנו את חברות הסלולר, שכמובן יש להן חלק, ללא כל ספק. לצערי, כל החברות בחרו לא להגיע עם אותו נימוק או תירוץ, שהנושא לא קשור אליהן. אני רוצה לומר להן, הנושא הזה כן קשור אליכן, וחבל מאוד שזה היחס לוועדה המפקחת בכנסת. אנחנו נזמין אתכם גם לדיון הבא, ואנחנו מצפים שתגיעו, כי יש לנו הרבה מאוד שאלות.
אני תכף אקריא איזושהי פסקה מנייר עמדה שהוגש לנו על ידי איגוד הבנקים בנושא הזה, אבל אני גם רוצה להגיד לכל נציגי חברות הסלולר, חברות התקשורת שבטח שומעים אותי עכשיו. אם תבחרו לא להגיע גם לישיבה הבאה, זה בסדר, אבל אנחנו ניפגש עוד מעט בדיוני התקציב וחוק ההסדרים בוועדת הכספים, ויש לנו הרבה מאוד אינטראקציות והרבה מאוד נושאים לדבר עליהם. אני רק אומר שתרשמו את זה בפניכן. ושוב, אני מאוד אשמח אם תגיעו לדיון הבא, כי יש לנו הרבה מאוד שאלות להעלות מולכם.
אני רק אקריא כמה משפטים מחוות דעת, מנייר עמדה שהגיע אלינו מאיגוד הבנקים לפני כמה שבועות, ואיגוד הבנקים אומר את הדברים הבאים: "אנו סבורים כי לחברות התקשורת ולמשרד התקשורת המפקח עליהן יש תפקיד מרכזי בהתמודדות עם תופעת ההונאות הפיננסיות. לאור חשיבות הנושא לציבור הרחב והפגיעה באמון הציבור במוסדות השלטון ובמערכת הפיננסית, על משרד התקשורת לממש את אחריותו הרגולטורית באופן יזום ומשמעותי יותר, ולהוביל מהלכים שיבטיחו מעורבות פעילה של חברות התקשורת במניעת ההונאות כבר בשלבים הראשונים".
"לצד זה, יש להגביר את הפיקוח על עמידת חברות התקשורת בדרישות הקיימות היום, ובמידת הצורך, לנקוט בהליכי אכיפה. פעולה עקבית ונחושה מצד משרד התקשורת וחברות התקשורת יכולה לחולל שינוי של ממש במאבק הלאומי בתופעות ההונאות הפיננסיות ולהגביר את ההגנה על הציבור".
אני חותם על כל מילה, ושוב, אני פונה לכל נציגי חברות התקשורת להפסיק להתעלם מהדיונים שלנו, להגיע לכאן לדיון הבא, ואני מאוד מקווה, ואני אומר את זה שוב, גם כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, שכך זה יהיה.
אני אעבור על כמה מהמסקנות שהיו לנו בדיון הקודם. קיבלנו רושם שלמשרדי הממשלה אין באמת את תחושת הדחיפות והפעילות בטיפול האפקטיבי בנושא זה. אין עדיין גוף מתכלל, למרות הפניות שלנו.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
משרד המשפטים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
למשרד המשפטים. משרד המשפטים לא כאן? זה אומר דרשני. אני פניתי לשר המשפטים עוד לפני מספר חודשים בקריאה להקים גוף מתכלל, אני חושב שזה חלק קריטי בהתמודדות שלנו מול התופעה הזאת. לצערי, זה עדיין לא קרה.
אנחנו מדברים על תופעה שיש לנו עלייה של 500% במספר התלונות בשנים האחרונות, לעומת שנת 2024. אנחנו דיברנו על תהליך של ערעור על סגירת התיק, שההודעה תינתן גם בשפה הרוסית. דיברנו על מספר נושאים שקשורים למשרד התקשורת והטכנולוגיה. אני יודע שגם איגוד הבנקים וגם הפיקוח על הבנקים העליתם קמפיין הסברה ביחד לפני מספר שבועות, נכון? ראיתי את הסרטונים, ואני מקווה שיהיה לזה אימפקט. דיברנו על העברת מידע בין הבנקים, דיברנו על הצורך לחייב את הבנקים להעביר את כל התלונות בנושא בנוהל חובה.
לקראת הדיון הזה קיבלנו התייחסות מסגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ. העברת תלונות לבנק ישראל כחובה, ההערכה היא כי ההוראה תפורסם עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2026. אני מאוד אשמח אם תוכלו להקדים את זה. הקמת מוקד 24/7 גם בשפות זרות – זמן הערכה, חצי שנה, וייכנס לתוקף ב-31 במאי 2026. לגבי הטיפול הפרטני בתלונה של ד"ר לב שהיה פה גם בדיונים הקודמים. על הקמפיין דיברתי.
ובהמשך אנחנו גם ניגע בנושא של הרכבים. יש לנו שני מתלוננים בזום, ואני מבין שיש עשרות מתלוננים כבר בנושא זה, וכל הנפגעים הם עולים חדשים, כך שמן הראוי שאנחנו נטפל בנושא זה. אנחנו נתחיל ממשטרת ישראל. רויטל, יש לך מה לעדכן? אני אשאל אותך גם לגבי הרכבים, אני רק אגיד במה מדובר. אתה רוצה לומר כמה דברים כדי קצת לתאר את התופעה?
<< אורח >> דב ליפמן: << אורח >>
חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, מנכ"ל יד לעולים. קיבלנו גל של פניות מעולים בנושא שהם רוצים לקנות רכב ואיזו חברה שמציעה לעזור להם. כיוון שאני יכול להגיד שכעולה חדש לא יודעים בדיוק איך דברים קורים ואיך זה הולך, סומכים על מישהו לעזור. ולפי מה שאנחנו מבינים, גונבים להם את הכסף. כמובן מייד שאלנו אותם אם הם פנו למשטרת ישראל, זה לא התפקיד שלנו, ומה שאנחנו הבנו, ואם זה היה אחד-שניים, לא הייתי מביא את זה לוועדה, אבל בגלל הכמות, שהם לא מרגישים שקיבלו מענה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בחודשים האחרונים זה קרה?
<< אורח >> דב ליפמן: << אורח >>
זה במשך זמן רב. הם יספרו את הסיפור, אבל זה במשך זמן. וגם כמה תיקים שנסגרו ולא מבינים למה, כי רואים שזה ממשיך, ועדיין מפרסמים לציבור העולים. ולכן מאוד חשוב לנו כמובן שנבין מה בדיוק קורה לגבי המשטרה והתלונות, ושנעבוד ביחד, שזה לא ימשיך לקרות לציבור העולים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו ניתן זכות דיבור למתלוננים בזום, אורן כהן.
<< אורח >> אורן כהן: << אורח >>
בוקר טוב, כבוד הוועדה. שמי אורן כהן, אני עליתי מבריטניה בשנת 2000. אני קיבלתי המלצות חמות על בן אדם מסוים שהוא סוכן רכבים לעולים חדשים, דובר אנגלית, ומכיר את השוק, גם מכנה את עצמו מכונאי שמכיר רכבים. התקשרתי איתו, עשינו הסדר של קניית רכב, העברתי לו כספים, הוא אמר שאני יכול לדלג על בדיקה רשמית.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מה הסכום שהעברת לו, אורן?
<< אורח >> אורן כהן: << אורח >>
132,000 שקל. זה קרה בסוף אוגוסט. אחרי שהעברתי לו את הכסף, הוא נתן לי כל מיני סיפורים על למה הוא עוד לא הגיע, למה הוא לא העביר את הרישום אליי, טען שהוא גם קורבן, שהמוכר ברח ושנינו קורבנות. כשפתחתי תיק במשטרה במודיעין באינטרנט, הם התקשרו אליי באותו ערב ואמרו שזה סכסוך בין אנשים, כלומר, משהו מסחרי, חוזי, ושהם לא יכולים לעזור, כעבור כמה זמן הם סגרו את התיק.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
קיבלת הודעה על סגירת תיק?
<< אורח >> אורן כהן: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי, תודה. אנחנו תכף נמשיך. המתלונן השני, מאיר ולדנברג. שלום, בוקר טוב.
<< אורח >> מאיר ולדנברג: << אורח >>
בוקר טוב, וממש תודה רבה. עליתי בשנת 1980, אבל רוב חיי הייתי בחוץ לארץ כרב קהילה וחזרתי רק לפני שבע שנים. רציתי לקנות רכב יותר מתאים לאשתי, שהיא סיעודית. התקשרתי לאדם, והוא הציג את עצמו כמומחה בקניית רכבים. זה היה ממש לפני יום כיפור. הוא הביא את הרכב אליי הביתה, והסכמתי לקנות את הרכב, העברתי לו את סכום הכסף, 58,000 שקל. העברתי את זה דרך העברה בנקאית.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
העברה בנקאית ופייבוקס, נכון?
<< אורח >> מאיר ולדנברג: << אורח >>
ופייבוקס, כן. אחרי זה הוא בא עם כל מיני תירוצים למה הוא לא יכול להעביר לי את הרכב. בסוף אני הלכתי לעורך הדין שלי, ודרך עורך הדין שלי האדם הודה שהוא לקח את הכסף. עם זה אני הלכתי למשטרה בתחנת בית שמש ופתחתי תיק. אחרי שבוע חזרתי לתחנה עם יותר מידע על הבן אדם, והם הודיעו לי שהם סגרו את התיק ולא הודיעו לי.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אמרו לך מה הסיבה לסגירת התיק?
<< אורח >> מאיר ולדנברג: << אורח >>
לא. ואפילו אני רציתי לדבר עם קצין התחנה, הוא סירב לדבר איתי, אמר שהוא יטלפן אליי. עד היום אני מחכה לטלפון. אבל חזרתי הביתה ופתחתי עוד תיק דרך האתר, ועד כמה שאני מבין, התיק הזה עדיין פתוח. לפני שבועיים הוזמנתי למשרד ההונאות והסברתי להם בדיוק מה קרה, ועד עכשיו אני מחכה. מה שמאוד חשוב, מה שאני מבין, שהוא ממשיך במיוחד לטפל ולנסות עם אנשים חלשים בחברה הישראלית, שבכללם עולים חדשים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. דב, אני מבין שיש עוד עשרות תלונות.
<< אורח >> דב ליפמן: << אורח >>
כן, יש רשימות של עשרות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי. רויטל, אנחנו נתחיל מעושק קשישים ואז נעבור.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בוקר טוב. לוועדה היום התבקשתי לתת נתונים על מספר התיקים שנפתחו במהלך כל שנת 2025. אני רוצה רק לחדד שבהמשך לדיון שקיימנו, הדיון החסוי, ב-15 ביולי, קבענו שהפרמטרים שכן ביכולתנו לכמת במערכות המשטרתיות זה קשיש ויוצא חבר העמים לעבירות המרמה. יצא שבשנת 2025 נפתחו 2,655 תיקים בסל העבירות של מרמה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לפי הקטגוריה הזאת.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לפי הקטגוריות שבחרנו, קשיש, שכן יכולנו לכמת. כמו שהסברתי לאורך כל הדיונים, אין לנו יכולת לכמת עבירות עוקץ, אבל יש לנו יכולת לפלח קשיש ממוצא חבר העמים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני מניח שהרוב המוחלט מ-2,655 זה עוקץ.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אני לא יכולה להגיד את זה, זה הנתון היחיד שאני אוכל לתת.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כמה כתבי אישום הוגשו?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לא עשיתי את הפילוח הזה, לא ביקשתם, לכן באתי אך ורק עם מספר התיקים. אני יכולה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
לדיון הבא.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, לדיון הבא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סליחה שאני מתפרץ. ביחס לשנים קודמות?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
היה לנו את זה, כן. זה היה 1,412 ב-2024. כלומר, אנחנו מדברים על עלייה של כמעט 100%.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אני רוצה לציין שבשנה האחרונה - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה הנתון הסופי של 2025?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זה הנתון הסופי. אני רוצה לציין שבשנה האחרונה, כל העניין של המודעות ושיתופי הפעולה שאנחנו עושים, עם הרבה גופים, כמו שאמרתי את זה לאורך כל הדיונים, והפצה של סרטונים, והפצה של הסברה, וכנסים, ועבודה עם משרד העלייה והקליטה, ועם חברות התקשורת, ועם איגוד הבנקים, ועם הפורום לחינוך פיננסי, והמשרד לשוויון חברתי, גם המודעות כלפי התופעה עלתה, גם בשפה הרוסית, כמו שביקשתם, אנחנו נותנים לזה דגש, וגם בעברית, גם עם פליירים, וגם עם הודעות, וגם עם מגנטים שאנחנו מכינים ביחד עם חטיבת הקהילות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, את מניחה שחלק מהעלייה במספר התלונות נובעת גם מהעלאת מודעות.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
נכון. ואנחנו גם שומעים את זה ואנחנו מקבלים ריקושט חוזר מהאוכלוסיות שבאות לכנסים, מהאוכלוסייה שמגיעה ושומעת אותנו בכנסים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כמה כנסים נערכו ככל שאת יודעת?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
נכון לדיון הקודם שקיימנו פה, היו שישה כנסים ארציים, ועוד, אני לא זוכרת, אני מתנצלת, פשוט לא ביקשתם ממני, לכן לא באתי עם נתונים מעודכנים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו נשמח לדיון הבא לקבל את הפילוח המלא של התיקים. כלומר, כמה תלונות נסגרו, כמה הגיעו לכתבי אישום, כל מה שאת יכולה להוציא. כלומר, כמה שיותר לפלח את המספר הזה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בנושא של הרכבים? האם אתם מכירים את התופעה? האם אתם מכירים את היקף התופעה?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אנחנו מכירים את השיטה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
האם אתם מזהים שזה מופנה בעיקר כלפי עולים חדשים?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
האם הוגשו כתבי אישום כנגד הנוכלים שעסקו בתחום הזה?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לגבי כתבי אישום, אני לא יכולה לתת את המדד הזה, כי לא בדקתי. אחד מהדברים שביקשתם מאיתנו לבוא איתם זה לתת נתונים על פילוח של עבירות שנעשות בשיטת מכירת רכבים. לנו יכולת לפלח את זה, אין דרך לבוא ולתת לכם נתון מדויק על מכירת רכבים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בסדר, גם בעושק קשישים התחלנו מהתשובה הזאת ואז התקדמנו.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
כן, אבל עושק קשישים, יש את היכולת של סימון אם מדובר, לפי חתך של גיל ומוצא. פה זה ממש לרדת לרזולוציות. זה כמו שאני לא יכולה להגיד על זיוף תעודות זהות. העבירה בספר החוקים היא זיוף, כך שכשאני נכנסת וצוללת בתוך התיקים עצמם, אני יכולה - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, לצורך העניין, סתם אני מגזים, אין יכולת לפלח אם זה רכב או כיסא, לצורך העניין, או טלוויזיה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
נכון, אבל כן אני יכולה לבוא ולהגיד שהשיטה הזאת של ההונאה מוכרת, היא מוכרת בכל יחידות המשטרה, ואנחנו מטפלים בזה.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
תופעה מוכרת.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בכמות שכרגע ידועה לנו זה עדיין מוגדר כשיטה, אני מאוד מקווה שזה לא יתפתח לתופעה, אבל כרגע זה לא מוגדר כתופעה. זה לא כמו תופעת עוקץ הקשישים, שזה משהו ממש רחב, חוצה מחוזות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני כמובן לא רוצה להיכנס למקרים הספציפיים, אני גם מבין שאת לא יכולה להשיב, אבל אנחנו נשמח שתבדקי ותחזירי לנו תשובה.
<< אורח >> דב ליפמן: << אורח >>
אנחנו העברנו רשימה של תיקים לוועדה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו לא נפתח את התיקים כאן בוועדה, אבל אנחנו נשמח לקבל התייחסות מכם בדרך כזו או אחרת.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בסדר גמור. הרשימה אצלי, אני אטפל בה, אני אתייחס אליה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה. משרד העלייה והקליטה.
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
בוקר טוב, אדוני היושב ראש. משרד העלייה והקליטה, בהקשר של עוקץ קשישים - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
האם קיבלתם תלונות חדשות בנושא של עושק קשישים, וגם בנושא של הרכבים?
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
אני אחלק את זה לשניים. בנושא של עוקץ קשישים, אחרי הרבה דיונים בוועדה, הנחינו את העובדות הסוציאליות שלנו לפנות ולעשות ריצ'ינג אאוט כדי להבין מה גודל התופעה. אני אגיד שלצערנו, אנחנו מגלים את זה בדיעבד, אנחנו מלווים את הקשישים שכן דיווחו על פגיעה יחד עם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים, ומלווים אותם את כל הדרך, הגשת תלונה במשטרה. מדובר בעשרות בודדות, אבל אני אגיד שבסוף אנחנו מדברים עם אוכלוסיות רווחה, זאת אומרת, עובדות סוציאליות מדברות עם אוכלוסייה מאוד מאוד ספציפית.
אנחנו כן הרחבנו את נושא ההסברה. בנוסף לכנסים שאנחנו נעשה עם המשטרה, אנחנו עושים גם כנסים יחד עם הרשויות המקומיות. בחיפה היה לנו רק לפני חודש, ובחודש הבא הולך להיות בתל אביב, בחולון, בראשון לציון, כנסי הסברה יחד עם הרשויות המקומיות. אנחנו לוקחים את זה מאוד מאוד ברצינות. אנחנו נצלם גם סרטון הסברה בשפה הרוסית עם דוברי רוסית כדי שנוכל להגיע, אנחנו נשלח את זה דרך האזור האישי ודרך הטלפונים של האנשים, שיראו את זה, שזה משרד העלייה והקליטה, ניתן חמישה הכללים למה עושים ואיך נערכים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אבל השאלה כמה אנשים נכנסים לאזור האישי. לדעתי, אני נכנסתי פעם אחת בחמש השנים האחרונות.
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
אני אומרת, אנחנו נשלח גם באזור האישי כדי שיהיה למי שמגיע. יש הרבה כניסות באזור האישי לעולים חדשים טריים. וגם SMS-ים. SMS-ים זה עד שיהיה לנו וואטסאפ שנוכל להגיע, כרגע המדינה עובדת עם SMS-ים, גם את זה אנחנו נערכים לבצע, כי אנחנו יודעים שאחרי השנתיים הראשונות, עשיתם אולפן, קיבלתם סל קליטה, הרבה לא ממשיכים להיכנס לאזור האישי.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
נכון.
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
זה משהו שאנחנו מכירים אותו, וזה בסדר ולגיטימי, ולכן אנחנו נערכים לזה. מבחינת גניבת רכבים, אנחנו לא מכירים, לא הגיע למוקד שלנו. בסוף, משרד העלייה והקליטה, אנשים פונים אליו בשביל דברים של משרד העלייה והקליטה, ומשרד השיכון, וכל מיני דברים שקשורים בקליטה שלהם, אנחנו מבינים למה אולי לדבר הזה הם לא פונים אלינו. אבל ראינו את הנושאים בוועדה, ואנחנו גם לזה נעשה איזושהי הסברה, על איך עושים מכר במדינת ישראל. כי אני אגיד, בהמשך למה שנאמר פה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יכול להיות ששווה להכין איזשהו פלייר לפחות, פלייר ממוקד בנושא הזה, כי כנראה יש פה איזושהי תופעה חדשה.
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
אנחנו ממש עכשיו, הבוקר, אישרתי איזשהו פלייר שיישלח לעולים רק בהגעתם לישראל, המייל הראשון ממשרד העלייה והקליטה, אנחנו נוסיף את זה גם לשם. ולמי שכבר הגיע, אנחנו נייצר איזשהו משהו שהוא בנפרד, ממש כדי לבוא ולהסביר איך זה פועל במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי, תודה. בנק ישראל, אני רק אעלה שוב את הסוגיות שהיו לנו בעקבות הדיונים הקודמים. הוועדה ביקשה לקצר לוחות זמנים לדיווח חובה, העברת מידע בין הבנקים, האם זה התקדם? הנגשת הודעות ברוסית, האם בוצע? מוקד 24/7, האם קיים? טיפול בפניות פרטניות, לקצר את משך הזמן לטיפול. ואני אוסיף, לפני כמה ימים ראיתי עוד כתבה בוואלה על הונאה בתחום הקריפטו, ולתחושתי לפחות זה הולך ומתרחב שם, יותר ויותר ניסיונות לעשוק אנשים דרך הקריפטו. האם אתם מכירים את זה, ומה דעתכם?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני אתייחס לכל הנקודות. לגבי הוראת הדיווח, אנחנו לא נוכל לקצר את לוחות הזמנים להוצאה שלה, היא תצא עד מחצית 2026, ואז גם נצטרך לתת - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
למה זה לוקח? כלומר, אני לא אומר שלא, אני רוצה להבין למה זה לוקח שישה חודשים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא, אני אומרת עד סוף המחצית.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
שישה חודשים?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לא, אני אומרת עד, זה אומר שאני מקווה שלפני, אבל זה תהליך מורכב.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני קצת מכיר את משרדי הממשלה, אם אומרים לי עד, בדרך כלל זה מגיע 48 שעות לפני המועד הסופי.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני לא מתחייבת שזה יהיה קודם, בכל זאת זה עד, אני מקווה שכן. זה גם מורכב לדייק בדיוק את הדברים שאנחנו רוצים שידווחו, וגם זה תהליך, כל הוצאה של הוראה אצלנו זה תהליך. אני רוצה לחדד. בפתח הדברים שלך דיברת על זה שיהיו פניות ישירות לפיקוח על הבנקים בנושא הונאות, והמענה שלנו היה הוראת הדיווח.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
נכון.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
לגבי העברת מידע בין בנקים, אנחנו פרסמנו הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא הזה ביולי, שמחייבת את התאגידים הבנקאיים להעביר מידע ביניהם, כל מידע בכל סוגי ההונאות. אבל מה הקאץ' פה? זה בכפוף לכל דין. יש חוקי הגנת פרטיות וחוקים שקשורים לתחרות. עשינו מה שאנחנו יכולים במישור שלנו באמצעות - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, את אומרת שאם וכאשר, נדרש כאן תיקון חקיקה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן, נדרש תיקון חקיקה, ואנחנו מלווים אותו, אבל זו הובלה של משרד המשפטים. מה שיכולנו עשינו, וזה מוכן כבר, ברגע שיהיה חוק.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, כדי להגיע להעברת מידע בין הבנקים באופן מלא בנושא הזה נדרש תיקון חקיקה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן, כי יש פה היבטים של פרטיות. לבנק יש לקוח, הוא לא יכול להעביר. מבחינת הבנקים זה נושא מאוד - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אתם מכירים את עמדת משרד המשפטים בנושא הזה?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
יש קשר עם מי שעוסק בהגנת הפרטיות במשרד המשפטים, לירון מאוטנר. זה מובל על ידי אגף אחר בפיקוח על הבנקים, אבל עובדים על זה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
טוב, אנחנו נפנה למשרד המשפטים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן, צריך לפנות אליהם בעניין הזה. אבל מבחינתנו, זה מוכן. לגבי הנגשת הודעות ברוסית ללקוחות, זה עדיין בבירור מול הבנקים, זה משהו שעוד לא.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
טוב, אנחנו תכף נפנה לאיגוד הבנקים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אנחנו בקשר עם טיבי בעניין הזה. אבל באמת כל הפעילות ההסברה שנעשתה במסגרת פורום חינוך פיננסי נעשתה במשותף.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש לכם נתונים לגבי החשיפה, לכמה אנשים הסרטונים האלה הגיעו?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
הנתון היחיד שאני אוכל לתת לך הוא כמה אנשים השתתפו בוובינר שקיימנו בשפה הרוסית. לא הרבה, לצערנו. עלו כ-200 נדמה לי, נכון, רויטל? משהו כזה. בסביבות 200 איש, לא הרבה לצערי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בעברית עלו יותר.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
נכון. טוב, אבל בעברית יש יותר. אבל כן, לא מספיק.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני חושב שצריך להמשיך עם הוובינרים האלה, בשיתוף פעולה עם משרד העלייה והקליטה, להגיע לכמה שיותר אנשים.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
מוקד 24/7, ההוראה פורסמה, והיא תיכנס לתוקף ב-31 במאי 2026, שזה מאוד מאוד משמעותי. אנשים יוכלו להתקשר בכל שעה ולקבל מענה בנושא ההונאות. לגבי קיצור משך הטיפול בפניות פרטניות, אני אגיד.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
נמצא פה ד"ר לב.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
כן, ד"ר לב קיבל מאיתנו מענה והוא ערער, אנחנו עכשיו בבירור.
<< אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>
אני אגיד.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
בסדר גמור. אבל אני אגיד באופן כללי שאנחנו פועלים לטיפול הכי מהיר.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בסדר, אנחנו כוועדה עקרונית לא מטפלים בפניות פרטניות, אנחנו מטפלים בתופעה רוחבית, אבל - - -
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
אני מדברת רוחבית. ככלל, אנחנו כמובן עושים כל מאמץ לתת טיפול הכי מהיר לפניות, אבל כמובן שמשך הטיפול בפניות תלוי במורכבות שלהן, ותלונות בנושא הזה הן בדרך כלל יותר מורכבות. וגם אני אגיד שבנושא הזה בפרט, זה נכון גם כן באופן כללי, אבל בנושא הזה בפרט, השאיפה שלנו היא למצות באופן הכי מיטבי את היכולת שלנו לעזור ללקוחות, וגם אם זה מתארך קצת יותר.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בנושא של הקריפטו?
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
הפנייה הזאת גם הגיעה אלינו, והיא בבירור, היא הגיעה אלינו לאחרונה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
פנייה אחת? אני מניח שיש יותר.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
על קריפטו?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
על קריפטו יש לנו עוד תלונות?
<< אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>
כן, אנחנו מכירים. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כי אני חושב שגם הטיפול פה בקריפטו מבחינה רגולטורית צריך להיות שונה.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
להונאות בקריפטו אתה מתכוון.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, הונאות בקריפטו.
<< אורח >> עודדה פרץ: << אורח >>
בסדר גמור, אנחנו על זה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי. איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ', בבקשה. קודם כול, תודה על הנייר המאוד מאוד מפורט, אנחנו לומדים אותו.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
תודה, אדוני, בשמחה. אנחנו שלחנו את הנייר הזה למשרד התקשורת לפני חודש בערך.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
ב-2 בדצמבר.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
כן, עד עכשיו לא קיבלנו שום התייחסות. רק כדי שתבינו את המורכבות, אני אתחיל בסוגיית שיתוף המידע. שתבינו, שיתוף מידע בין בנקים זה דבר אפשרי, יש כרגע מנגנון. אנחנו פעלנו כדי להקים מנגנון לשיתוף מידע כבר לפני שנתיים. הלכנו למערך הסייבר הלאומי וניסינו להקים תשתית לשיתוף מידע באמצעותם כדי שיהיה בחסות המדינה, ניסינו ביחד עם משטרת ישראל וה-CERT, שזה גוף במשרד האוצר, לא הצלחנו. לכן החלטנו להקים מנגנון פרטי בשיתוף של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, והמנגנון הזה מוקם בימים אלה ומושלם בימים אלה.
לא רק זה, אלא שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי מתחילים לשלם כסף על מנגנון שעומד ואי אפשר להשתמש בו. ולמה אי אפשר להשתמש בו? ולמרות זאת הוא עומד, כלומר, אנחנו כבר משלמים כסף על המנגנון הזה שהוקם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני חושב שדיברת על זה גם בדיונים קודמים.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
למה אי אפשר להשתמש בו? בגלל הבעיה שעודדה דיברה עליה, והיא הבעיה המשפטית. אנחנו בקשר עם משרד המשפטים, רק לפני שבועיים לבקשתנו התקיימה פגישה עם שתי המשנות ליועצת המשפטית לממשלה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מי?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
אביטל סומפולנסקי וכרמית יוליס, וכל הצוות שלהן, יחד עם הפיקוח על הבנקים כמובן, במטרה לזרז. אין מה לעשות, זה כמובן עניין מורכב, צריך לעשות את כל המאמצים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני מבין שחקיקה ממשלתית זה תהליך, השאלה היא האם יש הבנה.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
קודם כול, הבנה יש, הרבה רצון טוב יש, והרבה מאמץ כדי לזרז את זה וכדי להביא חקיקה ממשלתית כמה שיותר מהר. מה אנחנו ביקשנו, ולדעתי לשם צריך לכוון? אנחנו ביקשנו לאפשר לנו במהלך תקופת הביניים שאין חקיקה לפעול ולהתחיל לשתף מידע על מסגרת חוות דעת משפטית שאנחנו הכנו, ולאפשר לנו לעבוד עד שתושלם חקיקה. כי מי כמוך יודע, החקיקה יכולה לקחת עכשיו שלוש שנים, ואז נעמוד עם הכול ולא יזוז כלום. שם זה עומד.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה תיקון לחוק הגנת הפרטיות?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
לא, זה תיקון לחוק שירותי תשלום. אני יודע שזה לא פשוט משפטית, אבל אנחנו ביקשנו שתינתן לנו תקופת ביניים שבמסגרתה - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
למה זה שירותי תשלום?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
כל מיני עניינים משפטיים של תיקון לחוק מסוים שדרכו צריך להיכנס.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תסביר לי אחר כך, אוקיי.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
בקיצור, אנחנו חושבים שצריך להימצא פתרון ביניים משפטי, שאני מודע לזה שהוא לא פשוט, אבל לתת לנו לעבוד ולשתף מידע, עם מגבלות מסוימות, אבל לצאת לדרך. זהו, לשם צריך לכוון את המאמץ. המשנות מנסות, הנושא נבחן, אבל - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, איפה זה יושב? בייעוץ המשפטי לממשלה או במשרד המשפטים?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים. והם מנסים, באמת הם עובדים הרבה והם עובדים קשה ומהר, אבל שוב, בינתיים אנחנו עומדים במקום.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני חייב לקצר. מה אתם מצפים ממשרד התקשורת?
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
אנחנו מצפים ממשרד התקשורת שיופיע לאירוע וייקח את חברות התקשורת. לא צריך ברע ולא צריך באיומים. מדובר בתופעה לאומית שצריך להתייחס אליה וצריך לפעול. שיפעל לפחות כמו הפיקוח על הבנקים, לא פחות. היה רצוי יותר, אבל לא בטוח שאפשר, כי הפיקוח על הבנקים בתוך האירוע הזה כבר מזמן. משרד התקשורת צריך לעבוד, לקחת את חברות התקשורת ולחשוב איזה פתרונות הם יכולים להביא.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
מה אתם מצפים? מה הייתם רוצים?
מה שכתבתם במסמך, אבל תגיד לפרוטוקול.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
אני אגיד לפרוטוקול את הדבר הכי חשוב. כשבן אדם מנייד את המספר שלו, חברות התקשורת צריכות לשלוח לאדם קוד אימות. הן לא שולחות, ולכן אתה יכול לנייד את המספר שלי מחר בבוקר אם אתה רוצה. מאוד פשוט. יש את זה בהרבה מקומות בעולם. הן צריכות לעשות את הפעולה הזאת, ואז הן מונעות את הניוד עניות במרמה. זה דבר אחד.
דבר נוסף, אנחנו מנסים לקיים גם כאן תשתית לשיתוף מידע רק לגבי המספרים המנוידים. גם פה יש בעיה משפטית, ואם משרד התקשורת היה מסדיר את העניין הזה מול חברות התקשורת באסדרה, אנחנו היינו מצליחים. במקום להקים תשתית פרטית שמגובה בחוות דעת משפטיות שלא קל לתת אותן, משרד התקשורת היה נכנס, היה מגיע ומתייחס לאירוע הזה ופועל. צריך להבין שמדובר בתופעה שבלי שיתוף פעולה של משרד התקשורת, כי הוא הכניסה לתוך הצינור הזה, לא יקרה כלום.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. משרד התקשורת.
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
אני אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת במשרד, ואני אתייחס לדברים. משרד התקשורת קידם בשנים האחרונות שורה של מהלכים מול מגזר התקשורת במטרה לצמצם שימוש לרעה בתשתיות התקשורת לצורכי הונאה. אני אסקור באמת על קצה המזלג, עשינו הרבה יותר. באוקטובר 2022 קיבלנו החלטה לעניין חובת זיהוי ואימות מחמיר של כל מי שמפיץ SMS במדינת ישראל, כולל צורך במפגש חזותי, בווידאו, שימוש במערכת סליקה בטוחה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא, זה פחות קשור לנושא שלנו.
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
קשור, זו שליחת ה-SMS-ים. וגם הפצנו בשנת 2024 הסדרה למניעת שיחות זדוניות שאוסרות על כל ספק בין-לאומי להעביר שיחות לישראל אם מספר הטלפון של המנוי הוא מספר טלפון של מספר ישראלי נייח, כך שאי אפשר לחייג מחוץ למדינה ולעשות זיהוי במספר לדוגמה של בנק בישראל. ביצענו עוד הרבה מהלכים, גם בתחום זיהוי בתהליך ניידות מספרים, לא כמו שנאמר פה על ידי מר טיבי, שתהליך הניידות עובר ללא זיהוי. יש הליך זיהוי ואימות של לקוח. ורק שיובן שהתהליך - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש או אין?
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
יש, ברור, והמשרד משתתף גם בכל הפורומים למניעת הונאות. לגבי המסמך - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
רגע, אני רוצה להתעכב על ניוד במרמה. כלומר, בניוד עצמו הלקוח מקבל קוד? כלומר, מה תהליך הזיהוי? איך הוא מתבצע?
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
בתהליך הזיהוי הלקוח מתבקש להעביר את תעודת הזהות שלו, ארבע ספרות, אמצעים נוספים, והוא גם מקבל קוד OTP ב-SMS שהוא צריך לזהות.
<< אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>
אתי, אתם יודעים שהוא מקבל בכל רגע נתון קוד? כי ב-2,000 מקרים בחודש שעבר לקוחות לא קיבלו קוד. 2,000, בדוק.
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
בוודאי שכל לקוח מקבל קוד, זה תנאי בל יעבור. ואני רוצה לציין שאפילו בדקנו לקוחות שטענו שהם לא קיבלו את הקוד, ואמרו פעם אחרי פעם שהם לא קיבלו את הקוד, ביקשנו מהם לעשות צילום מסך של המכשיר הנייד שלהם, ומה הפלא, שבמכשיר הנייד שלהם הופיע הקוד, רק הם לא זכרו - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, אתם כמשרד התקשורת לא מכירים מקרים שהלקוח לא קיבל קוד בתהליך הניוד.
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
כל התהליך של הניוד, הלקוח מקבל קוד, אפילו עשינו שינוי בהודעה שהוא מקבל. הוא לא רק מקבל קוד, בקוד כתוב שהקוד הזה נועד לצורכי ניוד. זאת אומרת שהלקוח לא מתבלבל, הוא רואה שהקוד שהוא מוסר הוא לצורכי ניוד.
צריך להבין שכל הנושא הזה של חטיפת סים זה לא משהו ככה בשלוף. הנוכל קודם כול צריך ליצור בסיס נתונים על אותו קורבן, מי חברת התקשורת שלו, מה מספר הנייד שלו, מה תעודת הזהות שלו, מה ארבע הספרות האחרונות, הוא אוסף עליו הרבה דברים.
נוסף על זה, אני רוצה לציין שכשגונבים לאדם את הזהות, את מספר הטלפון שלו, הוא מאבד את היכולת של התקשורת. אנחנו לא מכירים פה אלפי לקוחות, ובטח גם אתם, הוועדה הנכבדת, שמתלוננים על זה שפתאום מספר הטלפון שלהם נגנב או נעלם. ולכן אנחנו חושבים שחלק מהתופעות האלה של ההונאות לא רק מבוצעות באמצעות תשתיות התקשורת. ולראיה, שתי הדוגמאות שהבאנו פה בפתיח שהוצגו הן בכלל הונאות פיננסיות שלא בוצעו בכלל בציר התקשורת ובתשתיות התקשורת. חלק מההונאות, אולי אפילו רובן, לא מנוצלות על ידי הנושא הזה של חטיפת סים.
אני רוצה להמשיך ולהתייחס למסמך שהיו"ר פה אמר בתחילת הדיון שהבנקים הביאו בפני המשרד. אני אציין שהמסמך הזה לא מביא בפני המשרד שום מידע חדש. לפני שהמשרד מבצע אסדרה של השיחות הזדוניות, הפעילות הראשונה היא ללמוד מה בוצע בעולם. אני רוצה להזכיר גם לוועדה שכל רגולטור, לפני שהוא קובע אסדרה לחברות, הוא מבצע דוח RIA, ובמסגרת דוח ה-RIA שאנחנו חייבים לבצע, גם אנחנו סקרנו את הפעילות שבוצעה בעולם ולמדנו מה רגולטורים אחרים בתחום התקשורת ביצעו למניעת הונאות. ביצענו השוואה של החלופות והתייעצנו עם כל בעלי העניין, ואנחנו סבורים שהאסדרה שהמשרד ביצע היא האסדרה הנכונה ביותר, והיא אפילו מחמירה ביחס לאסדרה שבוצעה בעולם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
רגע, אבל אני רוצה לשאול אותך. הרי אנחנו עדים לתופעה שהולכת ומתרחבת, וחלק משמעותי מהתופעה הזאת היא באמצעי תקשורת, כלומר, באחריות שלכם. מה עוד אפשר? נניח שעשיתם לא מעט, אני הולך איתך, מה עוד אפשר לעשות כדי לצמצם את היקף התופעה?
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
אני אגיע לזה. אנחנו סבורים שהאסדרה שלנו היא באמת נכונה ומחמירה. המסמך שאיגוד הבנקים הביא בפנינו לא מביא מה האסדרה הזאת שבוצעה בעולם, האם היא מנעה את ההונאות הבנקאיות. ולפי מה שאנחנו מכירים בעולם, זה לא מנע. זאת אומרת שהאסדרה שהוצעה פה אולי ניסתה לפתור איזו בעיה של הונאות בנקאיות, אבל היא לא מנעה. לעומת זאת, האסדרה שאנחנו במשרד התקשורת עשינו למניעת שיחות זדוניות, מאז שקבענו אותה והיא נכנסה לתוקף, לא הובא בפני המשרד אפילו אירוע אחד שהיה מקרה של שיחה זדונית. ככל שיביאו בפנינו - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
איך את מגדירה שיחה זדונית?
<< אורח >> אתי שמואלי: << אורח >>
שיחה זדונית היא כל שיחה שהשתמשו במספר טלפון שהוא לא של הלקוח, שזייפו את מספר הטלפון של הלקוח והשתמשו בו. היו טענות לפני שביצענו את ההסדרה שיש גורמים מחו"ל שמזדהים למשל בשם של בנק לאומי בסניף בפתח תקווה, ואומרים ללקוח: הנה, תראה, אנחנו מדברים מבנק לאומי, סניף פתח תקווה, תראה את המספר שלנו". את זה מנענו. אי אפשר לחייג מחו"ל עם מספר של סניף בנק פתח תקווה.
ומאז שאנחנו עשינו את האסדרה בשנת 2024, לא הובא בפני המשרד אפילו אירוע אחד שהייתה שיחה זדונית. ככל שמישהו יביא בפנינו, אנחנו נבחן את המידע הזה ונראה באמת אם חברת הסלולר התרשלה ולא קיימה את ההנחיות שלנו, או שיש פרצה אחרת שיש לסגור, ונטפל בזה. מכך אנחנו למדים שייתכן שההונאות, או רוב ההונאות, בכלל לא מבוצעות בדרך של התחזות באמצעות מספר טלפון, ומבוצעות באמצעים אחרים, לא דרך תשתיות התקשורת.
<< אורח >> לילך ויינשטוק: << אורח >>
אני כן רוצה להוסיף. אין לי הרבה מה להוסיף על אתי, אבל כן חשוב לי להגיד שהונאות פיננסיות, ובפרט אלה שמנצלות את תשתיות התקשורת, הן באמת תופעה שמתגברת גם בישראל וגם בעולם, היא גם לא פוסחת על אף מגזר. רק אתמול היינו בדיון בוועדה שמתעסקת בשורדי השואה וגם שם הצגנו את הדברים. זה פשוט לובש כל פעם פנים ושיטות אחרות. אנחנו פועלים בעידן של כלי בינה מלאכותית ו-AI שנעשו נגישים. כמו שהם נגישים אלינו ופועלים לטובתנו, ככה הם פועלים גם - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני מסכים, אבל מכיוון שמדובר בתופעה שבאמת מתגלגלת ומתרחבת ומשתכללת, המטרה שלנו היא גם להגיב בזמן ובהתאם להתפתחויות.
<< אורח >> לילך ויינשטוק: << אורח >>
נכון, ובדיוק בגלל העניין הזה, מדובר באיום שהוא דינמי, הוא מתוחכם, הוא מתפתח, הוא לובש פנים. רשתות התקשורת הן צינור, וככל שהגורמים מתפתחים, ככה היכולת לעצור את הדברים בצינור, גם העבריינים לומדים את זה מהר יותר, מוצאים את הדרכים המתוחכמות להעביר את הדברים.
קודם כול, אני חייבת להגיד על המשפט של טיבי, משרד התקשורת מאוד נוכח, עוסק בזה ממש ברמה היום-יומית, עם כמה וכמה אגפים, ומנסים כל היום למנוע, לפחות שבחלקים שלנו נוכל לתת את המענים הרלוונטיים. אבל ברור לנו שמדובר באתגר לאומי, זה לא נושא שאפשר להתמודד איתו רק באמצעות רגולטור אחד בלבד, ואי אפשר להפיל את הדברים על משרד התקשורת.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא, אנחנו לא מפילים, אנחנו בסופו של דבר מנסים להגיע לפתרונות. אני חייב לסיים, אבל תודה רבה לכן.
אלכס, אליסה וד"ר לב, כל אחד שתי דקות.
<< אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >>
קודם כול, אנחנו רואים שהתופעה באמת מתרחבת. אני שוב מצטרף, כבר דיון שלישי-רביעי.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
חמישי.
<< אורח >> אלכסנדר זרנופולסקי: << אורח >>
לא, החמישי שהוצע הנושא של שולחן העגול. אני חושב שזה כן ייטיב. שמענו פה את משרד התקשורת. אני שמחתי לשמוע שהם כן מבינים שמדובר פה באתגר משמעותי מאוד והם צריכים כן למצוא את הפתרונות. ככל שהם ישמעו סביב שולחן עגול גם את איגוד הבנקים, אותנו ואת כל הגורמים האחרים שנכנסו לתוך האירוע וישמעו את העמדה שלנו, אני חושב שאז יימצאו הפתרונות, אולי מעבר למה שהם דנים במסגרת הפנימית שלהם. זה מה שאני מציע, גם לכל הגורמים האחרים. ושוב, יש פתרונות אחרים שאני מציע, וזה פתרון לטפל מהשורש, והשורש נמצא בחו"ל. זה אחד הדברים שכן צריך להתייחס אליהם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. לובי המיליון.
<< אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>
שלום, תודה. אליס מלובי המיליון. שלושה דברים קצרים. קודם כול, רציתי להגיד שיש עכשיו תופעה חדשה. כלומר, לא חדשה. עוד פעם, אנחנו נמצאים בישראל, עוד פעם יש את האיום האיראני והנוכלים כל פעם משתכללים ומוצאים דרכים חדשות לעקוץ. עכשיו יש את העניין הזה שיש את האיום האיראני, מתקשרים מחברות הביטוח: יש לכם כסף במזומן? אם אתם לא תדווחו על הכסף המזומן שלכם, אם יפגע לכם טיל והכסף יישרף, אף אחד לא יחזיר לכם את הכסף. ואז הם אומרים: תביאו את הכסף, עכשיו יבוא שליח, ייקח ויחזיר לכם.
אני אומרת, כל הוובינרים וזה, זה יפה מאוד, אבל עכשיו צריכה המשטרה לבוא לכל כלי התקשורת ולשבת ולהגיד: אף בן אדם לא יבוא וייקח לכם את הכסף. זה משהו שצריך לעשות אקטיבית עכשיו, בגלל שיש את האיום הזה.
דבר שני, גם פנו אלינו כמה פעמים, איך פותחים חשבון בנק בוואן זירו לצורך העניין, או שלוקחים הלוואות לאנשים שיש להם מיופי כוח בחשבון ולא מדווחים על זה. כי אני עשיתי העברה של שלושה דולר, חסמו אותי. איך קורים דברים אחרים?
והדבר האחרון, לגבי התקשורת וה-SMS-ים. אני עכשיו ניידתי את הטלפון של אבא שלי שגר שלוש שנים בחו"ל, וגם את הטלפון שלי, לחברת תקשורת אחרת, והאמת היא שנראה שלא אני ולא הוא קיבלנו את ה-SMS.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא קיבלתם קוד?
<< אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>
לא יודעת, יש פה איזשהו פער.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו נצטרך לסגור אותו איך שהוא.
<< אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>
התופעה קורית. גם כשיש כבר הבנה שיש עוקץ, עדיין הבעיות קורות, עדיין לא חוסמים את זה. כמה זמן לוקח? כלומר, אם מבינים שזה עוקץ, אם התיק כבר בטיפול, למה חברות האשראי עדיין גובות תשלומים? כלומר, למה זה לא עוצר במקביל? לא יודעת, איזושהי הקפאה, איזה משהו?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה. ד"ר לב.
<< אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>
כעבור שנה, בעקבות ההתערבות של בנק ישראל, אני קיבלתי מכתב מבנק ישראל שהסכימו להחזיר לי, בתיאום עם בנק יהב, חצי מהסכום, שזה 47,000 שקל. עדיין לא קיבלתי אף גרוש. אני לא יודע מאיזו סיבה.
ועוד דבר אחד. אני פניתי לחברת האשראי ביולי השנה, לישראכרט, ולא קיבלתי שום תגובה. זה מה שאני יכול להגיד. ועוד דבר אחרון. ב-18 בפברואר יהיה הסיום של המשפט הפלילי עקב מישהו שהוציא את הכסף מהכספומט.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הבנתי. קודם כול, אני אשמח אם תבדקו לגבי 47,000 שקל. לא כאן. תדברו עם ד"ר לב ותפתרו את זה.
אני רוצה לסכם. אנחנו בדיון חמישי, יהיה דיון שישי ושביעי ושמיני, עד שנסגור את כל הפערים הקיימים, כי המטרה שלו, בסופו של דבר, היא גם לסייע לאנשים וגם להשתדל לצמצם את התופעה ככל שנוכל.
אנחנו נשמח לקבל ממשטרת ישראל את הפילוח של העבירות, וגם להמשיך עם הפילוח בשנת 2026, זה מאוד מהותי. לגבי הנושא של הרכבים, לבדוק את המקרים הפרטניים שעלו כאן במהלך הדיון. העברת מידע בין הבנקים, אני חושב שהבנו פה איפה זה יושב. אנחנו נפנה גם למשרד המשפטים, גם לייעוץ המשפטי לממשלה, וגם אני באופן אישי אדבר עם המשנה וננסה להתקדם. אנחנו צריכים לעודד עולים חדשים להשתתף בוובינרים שיתקיימו, אני מקווה שבחודשים הקרובים, בשבועות הקרובים. אני חושב שזה מאוד משמעותי. ניוד מספרים, אנחנו ננסה להעלות את הנושא גם בדיון הבא.
שוב, אני קורא גם למשרד התקשורת וגם לחברות התקשורת להגיע לכאן לדיון הבא באופן פיזי. זאת הציפייה שלנו, ואני מאוד מקווה שכך זה גם יהיה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:59. << סיום >>