פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 138 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ו (04 בפברואר 2026), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> 1. סקירת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן << נושא >> << נושא >> 2. חיבור גז טבעי באיו"ש – עדכון סטטוס << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר ירון לוי מוזמנים: אלי כהן שר האנרגיה והתשתיות יוסי דיין – מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יריב גסר – משנה למנכ״ל, משרד האנרגיה והתשתיות משה גראזי – מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות רון אייפר – ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות חן בר יוסף – משרד האנרגיה והתשתיות שירה סיידלר עמנואל – עו"ד המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים יובל שמחיס – ע' ליועמ"ש וחקיקה איו"ש, משרד הביטחון אלעד רחמים – ס. רע"ן תשתית, משרד הביטחון נופר טולדנו – מנהלת תחום רגולציה גז טבעי איו"ש, המינהל האזרחי ביו"ש נעם בוטוש – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע, הכנסת נתנאל יהושע קופראק – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע, הכנסת סילבי רון – משנה לסמנכ"ל מסחר, לקוחות ורגולציה, נתיבי הגז הטבעי לישראל ערן כהן – נתג"ז דורון ארבלי – יו"ר דירקטוריון, חברת החשמל לישראל שרון בניסתה – עו"ד, עוזרת יו"ר דירקטוריון, חברת החשמל לישראל יוסי רופא – סמנכ"ל יצור ואנרגיה, חברת החשמל לישראל דנה גרוסמן – עו"ד, אחראית קשרי ממשל, חברת החשמל אורית שקד – אחראית תחום קשרי ממשל, חברת החשמל אמיר פוסטר – מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי קרן ברק – יו״ר, פורום יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל סשה יצחק רינגלהיים – סמנכ"ל תפעול ואסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל אריאל פז סוויצקי – מנהל מחקר, לובי 99 מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סקירת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן << נושא >> << נושא >> חיבור גז טבעי באיו"ש – עדכון סטטוס << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. קודם כול, נמצא כאן שר האנרגיה המכובד והפעלתן שעושה רבות. כלומר, אין משרד שבו הוא נמצא, ואתה לא מרגיש שאליו הגיע השר אלי כהן. אני אומר את זה לא רק בגלל שאנחנו חברים אלא בגלל שאני יודע שזו עובדה. אדוני, זה גם הרפורמות שעשית גם במשרדים קודמים. אני חושב שמרגישים אותך היום גם במשרד האנרגיה בכל דבר, וגם כל אזרח, עם הרפורמה בחשמל ובחיבור הגז שהתחלת להוביל. אכן, בהתחלה הובלת אותי, ואני נכנסתי לזה בכל הכוח. נמצאים פה גם נציגי המשרדים השונים, ולאחר מכן נשמע עדכונים לגבי חיבור הגז, שהוא מאוד חשוב לנו והגדרנו אותו מלכתחילה. גם אתה, כשר האנרגיה, הגדרת את זה. קיבלתי פה את הגאנט. בישיבה הקודמת ביקשתי דיוקים ממשרד המשפטים, ואני מקווה שהוא בא עם דיוקים. נכסנו לסדר מסוים ואמרתי: אתם תמיד אומרים חודשיים-שלושה-ארבעה, ואני אמרתי שאני רוצה גאנט כדי לראות איך הדברים מתקדמים. אנחנו מקבלים יותר סדר בדברים ורואים את ההתקדמות. אני יודעים מתי צינור הגז יחובר פחות או יותר לפי חודשים. גם אם יש סטיות, נוכל לקבל אותן. אבל לא שיש לנו דברים שהם באמת תלויים באוויר ולא מחוברים לשום דבר. ובכן, הזמנו את שר האנרגיה. הוא מאוד מחובר אלינו לוועדה, ואני גאה על החיבור שיצרנו בקדנציה הזו, ובקדנציה שלי גם כיושב-ראש הוועדה. נעשה פה דברים יפים. אנחנו עושים ונמשיך גם לעשות. ניתן את רשות הדיבור לכבוד השר. אני יודע שזמנו קצר. אדוני, בבקשה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ניסים ואטורי, בפתח דבריי אני רוצה, קודם כול, להודות לך בתור יושב-ראש הוועדה, וגם במסגרת האחריות שלך בנושא קרן העושר. במסגרת הקצאת התקציבים שהועברה למשרד האנרגיה, פעלנו לקדם מגוון גדול מאוד של פעילויות לטובת אזרחי ישראל. בהתאם לאותה תוכנית ולתקציבים שהגיעו כאן מהוועדה, בראשותך, יוקמו במהלך השנה הקרובה 77 מגרשים לטובת בני ובנות הנוער במדינת ישראל. מצד אחד, הם יקבלו קירוי, אבל גם מתוך ייצור אנרגיה ירוקה, מהצד השני. בנוסף, גם פעלנו לקדם תוכנית של עוני באנרגיה מהתקציבים שהגיעו אלינו מהקרן. כלומר, לתת אפשרות לאוכלוסיות מעוטות יכולות נגישות למוצרי חשמל יעילים יותר, כך שהם, מצד אחד, יוכלו לרכוש, אבל שהם גם יוכלו להיות בהחלט טובים טובים בנושא האנרגיה. יש אלינו פניות מרשויות ומגורמים נוספים כתוצאה מאותם פרויקטים, והם מאוד רוצים להיכנס לאותה פעילות. בשם אזרחי ישראל ובשם אותם ראשי רשויות, אני אומר לך יישר כוח. הדבר הזה יביא ברכה להרבה מאוד אנשים. אדוני, המשך בהחלט בדבר הזה. אני קורא לך באמת לקבל בהקדם את ההחלטות לגבי התקציב לטובת השנה הנוכחית כי אנשים מחכים לזה ויודעים על הפעילות. כמובן שסדר העדיפות שלנו הוא, קודם כול, לתת לפריפריה החברתית והגיאוגרפית. יישר כוח, ותודה על הפעילות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הגשתם הצעה מאוד יפה לתקציב 2006. ראינו אתמול גם את הסקירה של שרון ממשרדך. אני חושב שהאוצר אישר מעט מאוד. אמרתי שאני, לפחות, רוצה להכפיל ולשלש את התקציב שאושר לכם. אנחנו נעשה את זה. אני חושב ש-15 מיליון זה בדיחה וזה לעשות צחוק מהעבודה. ולכן, האוצר צריך לקחת בחשבון שאני הולך להכפיל ולשלש את התקציב שהוא אישר לעומת בקשתכם. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה רבה. יישר כוח. אפשר גם לראות לאן הכספים הולכים. הם הולכים למטרות ראויות וטובות לטובת אזרחי ישראל ולטובת אותם מקומות. היו אתמול דיונים בוועדת הכנסת בסוגיית חוק ההסדרים. אני רוצה גם להודות למנכ"ל משרדי, שהיה נוכח שם. אני חושב שהצלחנו אתמול להסיר את הגזרה של דמי התשתית מעל משק האנרגיה. היה מדובר במס מיותר, שאינו נדרש. אנחנו רואים שקמים כיום מתקני האנרגיה במדינת ישראל. אין לנו שום בעיה תקציבית. כל חברות האנרגיה הן חברות רווחיות. חלק ניכר מחברות האנרגיה מחזיקות בבעלותן נכסי מקרקעין בשווי של מיליארדי שקלים, ולכן היה מדובר במס מיותר שהיה מעלה את יוקר המחיה. כי, בסוף, ברגע שאתה גוזר על חברות האנרגיה דמי תשתית, הן חייבות לגלגל זאת על האזרחים עצמם, וזה היה מעלה את המחירים. וגם כך אנחנו מכירים את מס הבלו ואת המע"מ ודברים נוספים, וגם כך יוקר המחיה הוא גבוה וצריך לפעול להפחתתו. ולכן, הדבר הזה הוסר. אני מודה כאן גם על הסיכום שהיה לנו עם שר האוצר, וגם לך, מנכ"ל המשרד, על המעורבות בנושא הזה. גם סוגיית התערבות במדיניות השר ירדה מסדר-היום. ולכן, אני חושב שהדברים בהחלט נוהלו בצורה טובה ונכונה, ובהחלט תודה רבה לכל הנוגעים בדבר. נמצאים איתנו גם מנכ"ל המשרד, כפי שציינתי, מר יוסי דיין, המשנה למנכ"ל מר יריב גסר. אני רואה את יושב-ראש דירקטוריון חברת החשמל, דורון ארבלי, יוסי משנה למנכ"ל, משה גראזי, יושב-ראש רשות הגז, שבהחלט היה גם מעורב בקידום השקעה חסרת תקדים של ניצנה, שהסתיימה. כמו כן, אני רואה את ערן מנתג"ז. אני בלי משקפיים ויכול להיות שאני מפספס גורמים נוספים. חבר הכנסת ירון הוא שכן אליי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תדע לך שהוא גורם חיובי בוועדה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אם הוא לא היה חיובי, הייתי עושה לו הפסקת חשמל. אני גם רוצה לציין את השותפות המלאה שיש לנו עם היצרנים הפרטיים, עם קרן ברק, עם איתן פרנס, ואני חושב שרואים את הפעילות שאנחנו עשינו, ועם אמיר מהגז, ותיכף ניגע בדברים. יש כאן גם סוגיות שקשורות למינהל, ותכף נדבר עליהן. ברשותכם, אעבור בתמצית של לא יותר מרבע שעה על הדברים המרכזיים שעשינו במהלך השנה הקרובה, ולא בהכרח לפי סדר הדברים. שלושת הדברים העיקריים שעמדו לפתחנו בשנת 2025: הראשון הוא נושא מוכנות משק האנרגיה לשעת חירום. בשנת 2025 היה מבצע עם כלביא. היו רבים ששאלו האם משק האנרגיה במדינת ישראל מוכן. צריך לדעת ששני הדברים שנוהגים לתקוף בעיתות מלחמה הם: בסיסים צבאיים ומתקני אנרגיה. ואכן, הייתה תקיפה של מתקני אנרגיה, של תשתיות, פגיעה בבז"ן, שלצערנו, גם גבתה את חייהם של שלושה עובדים. כולנו זוכרים את השאלה, שאני הייתי נשען עליה וגם גורמים אחרים במשרד, האם אנחנו ערוכים לתרחיש של עלטה והאם לרכוש גנרטורים. אמרנו שלא צריך לרכוש ושנדע לתת מענה לאזרחי ישראל, ואכן כך היה. ראינו שלמרות הפגיעות הייתה אספקת חשמל, מים, דלק וגז ללא דופי. לא היה חסר אפילו לא לשנייה אחת. זה היה תוך עבודה בהחלט מרובה, גם שלך, המנכ"ל, וגם של גורמים נוספים במשק האנרגיה, של חברת החשמל, של יח"פים, של חברות פרטיות. ולכן, הדבר העיקרי זה המוכנות לשעת חירום. צריך לזכור ששום דבר לא זז בלי אנרגיה, וששום דבר לא זז בלי חשמל. תעשו ניסוי בבית. תהיו 12 חשמל בלי חשמל ותראו אם משהו עובד. ואגב, גם אם מישהו יקנה גנרטור ויטען את מכשיר הטלפון, אז לא בטוח שתחנות הממסר יעבדו. אחרי שעתיים הן יקרסו. הוא מקסימום יוכל אולי לשחק קצת במשחקים בפלאפון, אבל הוא לא יוכל לדבר והוא לא יוכל להתכתב בנושא הזה עם אף אחד. הוכחנו את חוסנו של משק האנרגיה. הדבר השני, אנחנו במשרד האנרגיה עושים. לא מדברים. עשינו את הרפורמה בחשמל, פתחנו את השוק לתחרות. אגב, צר לי לראות את כל מה שקורה במשק החלב. הרבה דיבורים, הרבה כותרות, הרבה סיסמאות, אבל בלי מעשים. אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שמיליון וחצי מאזרחי ישראל עברו לחברות פרטיות. אנחנו מודדים תחרות. חברת חשמל לא חוששת מתחרות. היושב-ראש, המנכ"ל שפיגלר ואני, אפילו אמורים להיות במהלך החודשיים הקרובים בהתקנת המונה הדיגיטלי ה-2 מיליון בבתים עצמם. ולכן, אנחנו מעודדים תחרות. כל אחד מהיושבים כאן וכל אחד מאלה שצופה בנו בבית, יכול בשיחת טלפון לעבור לספק חשמל אחר. גם הודענו השבוע על קיצור זמן ניוד מעבר החשמל מ-14 יום לשבעה ימים. כלומר, אנחנו גם כל הזמן זורקים זריקות עידוד ומרץ לטובת התחרות. אני שמח משרד האנרגיה חתום על הרפורמה הצרכנית הכי גדולה, שהייתה בכנסת העשרים-וחמש, והרפורמה השנייה בחשיבותה אחרי רפורמת הסלולר. הדבר השלישי והמהותי, שאני רוצה לציין, הוא נושא הסכם הגז עם מצרים. ניהלנו כאן משא-ומתן אינטנסיבי מאוד בתקופה של ארבעה חודשים. אני רוצה לציין גם את המנכ"ל, גם את משה גראזי, גם את חן בר יוסף, גם את דלית מהייעוץ המשפטי אצלנו במשרד. הבאנו הסכם מצוין לעם ישראל. הוא, קודם כול, הסכם שמחזק אותנו בצד הביטחוני, בצד המדיני. השלום עם מצרים חשוב. דאגנו לבסס את השלום הזה במסגרת אותו הסכם. וטוב שהשכנים שלנו יהיו תלויים בנו ולא שאנחנו נהיה תלויים בהם. כשאנחנו מדברים על הצד הכלכלי, אנחנו לא מדברים עסקת ייצוא הגז הגדולה, אלא על עסקת הייצוא הגדולה ביותר במדינת ישראל מאז ומעולם, של מעל 100 מיליארד שקל, קרי, 112 מיליארד שקל, כשמתוכם 58 מיליארד שקל הכנסות במיסים, השקעות בתשתיות של 16 מיליארד שקל, ייצור של אלפי מקומות עבודה. כשאנחנו רואים, בין היתר, את התחזקות השקל, וזה טוב לכלכלה ולהורדת האינפלציה, אז זה בהחלט דבר שהוא חשוב ויש לנו תרומה משמעותית. רואים מדי יום את התרומה של משק האנרגיה לכלכלה הישראלית, ולכן זה בהחלט דבר משמעותי. אני יודע שהיו שמחים אולי, בחלק מהערוצים השונים, שהעסקה לא תיחתם, ואז היו כותרות שנפתחות: הסכם השלום עם מצרים מתערער, קטאר תספק גז במקום מדינת ישראל, הבורסה צוללת, השקל עולה, אובדן הכנסות ממיסים, איך נסגור את הגירעון. ברוך השם, הכול הפוך, וכל המשימות האלה היו והוצגו וטופלו. אם כן, אלו שלושת הדברים העיקריים. ברשותכם, נעבור על עוד שבעה נושאים בצורה תמציתית. הדבר הבא הוא נושא הסבות הפחם. אנחנו ממשיכים בהסבות הפחם, כפי שהתחייבנו. אנחנו מחויבים לבריאותם של תושבי חדרה ואשקלון. המהלך הזה עולה למדינה 1.7 מיליארד שקלים. אנחנו נמצאים בהסבה הרביעית. יש כאן את יוסי, משנה למנכ"ל, ממלא מקום מנכ"ל חברת החשמל, להמשיך בתוכנית ולעמוד בקצב. השנה הזאת תהיה השנה האחרונה בפחם עבור אותם תושבים. אנחנו משאירים את הפחם רק לשעת חירום ולמזג אוויר קיצוני ולא מתוך מטרה לעשות בו שימוש בשוטף. ולכן, הדברים האלה נמצאים וקורים באופן רציף בצורה משמעותית ביותר. אנחנו ממשיכים לקדם את נושא האנרגיה הסולארית ממיקרו מתקנים למקרו מתקנים, מפרויקט של 100,00 גגות, שהוביל אותו רון אייפר, שנמצא איתנו כאן. ורון כבר מדווח שיש עלייה של 80% בהתקנה, אם אני לא טועה? << דובר >> רון אייפר: << דובר >> 40%. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> 40% בהתקנה ביחס לשנים קודמות. דאגנו גם ליצור מסלולים חדשים יחד עם חברת חשמל למי שירצה מסלול צמוד מדד או למי שירצה החזר השקעה קצר יותר. כלומר, עשינו בהחלט את הדבר הזה. השאיפה שלנו היא לראות גגות סולאריים שנמצאים מעל מבית הבתים במדינת ישראל. צריך לזכור, ריבוי מתקנים סולאריים, זה פיזור אנרגטי, זה טוב לביטחון האנרגטי. זו אנרגיה שהיא לא מזהמת והיא גם יוצרת הכנסה לאלה שמחזיקים בהם. בד בבד, אנחנו מקדמים מגה פרויקטים. ואני רוצה לחזור ולומר כאן, בשנת 2030 נגיע ליעד של ה-30%. חברת חשמל, נגה, בונות את התשתיות, שיתמכו ב-30% אנרגיה מתחדשת. סיום בניית התשתיות צפוי בשנת 2028. אנחנו נעמוד בזה. זה יהיה. לדעתי, אפילו נעבור את ה-30%. זה בהחלט דבר שאנחנו גם עומדים בו. אנחנו עומדים בכל נושא החדשנות, מחקר ופיתוח. המנכ"ל, חשוב שאנחנו פועלים בנושא. אנחנו רוצים לקדם אפילו פרויקטים של גיאותרמי – דברים שעוד לא היו בישראל. אומנם, יש את אחת החברות המובילות בעולם בסוגיית גיאותרמי, וזו חברת אורמת. אבל אין פרויקטים גיאותרמיים בישראל. אנחנו רוצים לבדוק. הטכנולוגיות השתנו – יכולת ירידה לעומקים. אנחנו רוצים פיזור אנרגטי בנושא זה, ואנחנו בוחנים את זה. לגבי נושא אנרגיה גרעינית – אני חושב שמדינת ישראל תצטרך בסוף היום להקים מתקן אנרגיה גרעיני. יש מורכבויות כאלה ואחרות ולא נוכל לפרט אותן. אבל אנחנו רואים את הביקוש לאנרגיה. יכול להיות שהתחזיות של 3.7% יתבררו כתחזיות שמרניות מכיוון שאנחנו שמחים לראות את הכניסה המסיבית של הרצון להקים בישראל מרכזי נתונים, מה שקרוי בשם "דאטה סנטר", מהפכת ה-AI. מדינת ישראל נמצאת בציר של אנשים מאוד טובים ומובילות בתחום ההייטק. היא נמצאת בנקודה מאוד חשובה, בציר התקשורת העולמי, וזה גורם לחברות בין-לאומיות להגיע לכאן. ולכן, אנחנו בוחנים את הדבר הזה, ואנחנו נניח על שולחן הממשלה את ההצעה להחלטה בנושא. אני חושב שאנחנו נתמוך בזה. קלטנו גם מדען ראשי, פרופ' בריאן רוזן, כשבאנו ועשינו את הדבר הזה. נושא הגז הטבעי. אני חושב שבעבר הייתה טעות במדינת ישראל כשרשת החלוקה הועברה לגורמים פרטיים. ככלל, המדיניות של מדינת ישראל היא מאוד פשוטה. מונופולים של תשתיות נשארים בידי המדינה. במקומות שבהם יש תחרות, זה עובר לשוק הפרטי. לכן, המוביל הארצי של המים תמיד יישאר בבעלות המדינה, ומתקני התפלה – שוק פרטי. רשת ההולכה והחלוקה של החשמל תהיה תמיד בבעלות המדינה. כבר היום 70% מהייצוא הוא פרטי. ברשת הגז נעשתה בעבר טעות. רשת ההולכה בידי המדינה, רשת החלוקה, שזה מונופול, עברה לידיים פרטיות, בשונה ממדיניות הממשלה. זה אפילו יוצר דיפרנציאליות במחירים, וזה דבר לא נכון. אני תמיד בעד שוק פרטי. לכן, היום אנחנו עושים ריברס אינג'ינרינג. רישיון ירושלים כבר עבר לידיים של נתג"ז, והמשמעות היא שאנחנו נראה את ירושלים מתחברת לגז בצורה הרבה יותר משמעותית. הרישיון הבא שיהיה לכם, לנתג"ז, זה נושא יהודה ושומרון. ובכל רישיון אחר שבו תהיה אי-עמידה בלוחות זמנים או פיגור בחיבור לקוחות, נלאים אותו ונחזיר אותו למדינה. בנושא הגז הטבעי, אני שמח שאנחנו מיישמים מדיניות הפוכה מכפי שהיא הייתה בחלק מהזמן במשרד האנרגיה, כשהיו רעיונות חסרי אחריות להשאיר את הגז במים, לא לקדם חיפושי גז. ראשית, אנחנו מקדמים חיפושי גז. הכנסנו השנה את בריטיש פטרוליום ו- SOCAR. ברבעון הראשון של השנה אנחנו נוציא עוד חמש רישיונות, ואנחנו נקרא לחברות בין-לאומיות ומקומיות לבוא ולהתמודד. הגז הוא ברכה למדינת ישראל. הדבר הכי מצחיק הוא שאני רואה את כל אותם ארגוני שמאל פרוגרסיביים וקיצוניים, שקראו לא לעשות חיפושי גז, ואחרי שמוצאים גז: למה אתה מייצא את הגז? למה אתה משתמש בגז? אנחנו נמשיך לחפש את הגז, הגז הוא מקור חשוב. כהערת ביניים, אני לא גיאולוג. אני רואה חשבון. אבל אני מאמין גם על בסיס נתונים כאלה ואחרים, בהתייעצות עם גורמי מקצוע, שיש גם נפט בישראל בשכבות שמתחת לשכבות הגז, ואנחנו נקדם, בסיוע לחברות עצמן, גם את נושא חיפוש נפט. שואלים: האם יש לנו עתודות גז מספיקות? התשובה היא: כן. יש לנו תקופה ל-25 שנה פלוס פלוס פלוס. למה "פלוס פלוס פלוס"? פלוס אחד נובע מכיוון שאנחנו מוציאים עוד מאגרים לחיפוש. הפלוס השני נובע מזה שאנחנו לא לוקחים בחשבון ייצוא מאגרים קטנים. הפלוס השלישי נובע מזה שההערכות שלנו נמוכות בין 10% ל-15% מהרזרבות, כפי שמעריכות החברות, וכאן אנחנו נוקטים בשמרנות, וצריך לומר את הדבר הזה. ולכן, יש לנו בנושא הזה עודף. ועצם זה שאנחנו גם מאפשרים תמהיל נכון של שוק מקומי ושמירת עתודות גז לעשרות שנים רבות, עם ייצוא, מעודד כניסת חברות. וכאן, יישר כוח לך, המנכ"ל. לצערי, ראיתי גם גורמים פופוליסטיים באוצר שניסו לבוא ולפעול נגד האינטרסים בשביל לקבל איזה כתבה באיזה עיתון שמאל פרוגרסיבי. אנחנו לא מתרגשים, אנחנו עושים את מה שנכון. יש עלינו את האחריות לקדם את משק הגז, לפתח אותו, ויש לנו רזרבות של עשרות שנים קדימה. ההכנסות מתמלוגים עצמם צפויות להיות 74 מיליארד שקלים, ואנחנו עכשיו רואים הכנסות בהיקפים מאוד משמעותיים. אבל זה לא ההכנסות היחידות. יש לנו גם הכנסות ממיסים, ממיסי חברות, יש לנו הכנסות ממקומות נוספים, ממס הכנסה של העובדים שקיימים, מששינסקי, וכן הלאה. ולכן, בהחלט תרומה מאוד משמעותית. אגב, נציין גם שבזכות מאגרי הגז מחירי החשמל בישראל הם בין שלושת הנמוכים ביותר ב-OECD. אנחנו כמובן תמיד חותרים שזה יהיה נמוך. נציין שבמסגרת ההסכם עם מצרים, דאגנו להבטיח מחיר גז אטרקטיבי לשוק המקומי. קבענו קאפ של 4.7 דולר צמוד תעו"ז, כשתעו"ז ב-20 שנה האחרונות עלה בפחות מ-1% בשנה. הוא עלה ב-0.83%. לכן, הבטחנו כאן שגם מחירי הגז, וכנגזרת מכך, מחירי החשמל, ימשיכו להיות נמוכים ואטרקטיביים בישראל גם לשנים רבות אחרינו. אנחנו רואים כאן את התקציבים לרשויות המקומיות. וכאן צריך שוב לומר תודה לוועדה, חבר הכנסת ואטורי, שאתה עומד בראשותה, תוך המדיניות שלך, שבה אנחנו רואים ש-28 רשויות זכו במענקים, ואנחנו עם חמישה מיליון לעוני באנרגיה, ואנחנו עם מרכזי יישום של אנרגיה מתחדשת. אנחנו רואים ש-77 רשויות, כפי שציינתי, זכו למענק של בין 300,000 ל-450,000 שקלים. אנחנו רואים שגם הזוכים מגיעים בעיקר מעשירונים 1 עד 5, גם בממד הפריפריאלי וגם באשכול כלכלי-חברתי. שם אנחנו נמצאים על המוקד. נמצא כאן יריב. למעשה, קיבלנו פניות מעשרות רשויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 140 רשויות הגישו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> כן. למה לא אנחנו? יש לנו כאן יושב-ראש ועדה, שבהחלט הביא בנושא הזה הרבה ברכה, ובהחלט תודה גם לכם. סיימתי כאן את התמצית. יחד עם זאת, אני רוצה לציין שלצד הדברים הטובים, אנחנו צריכים את העזרה של המינהל האזרחי והנציגים שיושבים כאן, שלא עומדים בלוחות זמנים. בכל מה שקשור למינהל האזרחי ובכל מה שקשור ליהודה ושומרון, למרות שנושא יהודה ושומרון והאחריות על המינהל האזרחי זה כובע של שר האוצר, בשום דבר אתם לא עומדים בלוחות זמנים. אתם צריכים להשתפר בקטע הזה. אחד, הייתה מחויבות שלכם שברבעון הרביעי של שנת 2025 תסיימו את תקנות הגז, וזה לא קרה. זה מחדל גדול מאוד. וגם זה לקח זמן ארוך מאוד. המחדל השני שלכם הוא בזה שכל דבר שקשור לנושא אנרגיה מתחדשת ויישום ההחלטות, מה שנקרא, מבקשים היום, מקבלים עוד שלוש שנים. פשוט חוסר יעילות מאוד לא טוב של המינהל האזרחי. שימו לב לנושא מתקני האגירה. מתקני האגירה הם חלק מאינטרס לאומי, אבל זה חלק מצורך ביטחוני ביהודה ושומרון. אף אחד לא יכול להבטיח לנו שמה שקרה ב-7 באוקטובר לא יקרה, ושמחבלים לא ינסו לבוא ולהיכנס ליישוב כזה או אחר. נושא החשמל ביישובים כאלו ונושא האנרגיה, הוא לא רק לטובת להקטין את נושא הפסקות חשמל, אלא מדבר בצורך ביטחוני. לצערי, המינהל האזרחי לא מקיים את תכליתו כאן, ולא עומד בזמנים של נושא קיום צו הגז, למרות התחייבות מפורשת שלכם, ולא עומד בכל נושא יישום ההוראות. כל הוראה שאנחנו מוציאים בנושא הסולארי, בנושא מתקני אגירה, מן הראוי, שתוך 30 יהיה העתק-הדבק. לקחת את זה ולהגיד שזה קיים גם שם, על מנת להקל על האנשים, כי הדבר הזה גם פוגע ביעדים של המדינה בכלל, וגם פוגע בנושא המתיישבים ושל ההשקעות ושל הביטחון האנרגטי ביהודה ושומרון. לסיכום דבריי, אני רוצה להודות לך, מנכ"ל המשרד, על פעילות משובחת מאוד במשרד. אני חושב שמשרד האנרגיה מוכיח את עמידתו, גם בשגרה, גם בחירום, גם ביוקר המחיה, גם בהשקעה בתשתיות וגם בשמירה על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל, תוך שימוש במשאבי הטבע לטובת האזרחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. תמיד מעניין ומדויק. עשייה באמת ענפה שלך גם בנושא האנרגיה, ובפרט הגז. דרך אגב, השקענו הרבה כספים בשנה שעברה, כמו שאמרת, גם בנושא הקירוי ובתחומים נוספים, ואנחנו נמשיך גם השנה לעשות יחד פרויקטים ולחלק לרשויות. אנחנו רוצים יותר אנרגיה מתחדשת. כמו שאמרת, אנחנו גם נגדיל ונכפיל את הכמויות, ואנחנו נשים על זה דגש. זאת אומרת, מה שקיבלנו מהאוצר, ואמרתי גם לגבי התקציב, וחברי הוועדה איתי יחד בדעה הזאת, אנחנו לא רואים את זה כראה וקדש. לא מקבלים את זה כמו שזה. אנחנו נביא לשינויים בהצעת הממשלה. זאת החובה שלנו כוועדה. זו גם הסמכות שלי כיושב-ראש הוועדה. אנחנו נשתמש בה הפעם כדי לעשות חלוקה יותר הגיונית, מבחינתנו. אנחנו נשקיע באנרגיה מתחדשת יחד עם המשרד שלך. דיברתי עם שרון. התפלאתי בהתחלה. אמרתי לה: מה, ביקשת רק 15 מיליון? התרעמתי. נטלי עדה פה לדבר הזה. היא באה לוועדה אתמול. זימנו אותה במיוחד. היא הציגה את הפרויקטים. הצגתם פרויקטים נפלאים לממשלה, ואני באמת מתפלא שמשרד האוצר לא קיבל את רוב הפרויקטים שלכם. נכון, לא נקבל הכול, אבל אפשר לקבל חלק יותר רציני. ויש פרויקטים מאוד יפים, שעליהם עבדתם. כוועדה אנחנו מאוד רוצים לבצע אותם. גם מניסיון העבר. אמרתי שיש שרים שאתה עושה איתם שיתוף פעולה, אבל בסוף זה לא הולך בדיוק כמו שצריך, או שלא מנהלים את זה כמו שצריך, ואז הכסף הולך לנו ומבקשים הסטות תקציב. אצלכם היה מיצוי באמת מלא, קודם כול. הוא הגיע למקומות שרצינו, כמו שביקשנו גם בוועדה. באמת בשיתוף פעולה אמרנו שניתן את זה גם לפריפריה ויותר לתת לאזורים שקשה להם להקים מערכות כאלה. עזרנו באמת לרשויות, וכך קידמנו, בין היתר, את נושא האנרגיה המתחדשת. אני רוצה לשמוע את משרד הביטחון לגבי חיבור הגז ליו"ש, ולאחר מכן את משרד המשפטים. בדיון הקודם דיברנו על זה, וקיבלנו את הגאנט על הנושא הזה. אני רוצה שתדייקו אותו. אני מקווה שמי שנכנס לתפקיד בהתחלה ורק ראה את החומר, כבר מספיק ותיק כדי לתת תשובות. << אורח >> יובל שמחיס: << אורח >> יובל שמחיס, משרד הביטחון. כמו שנמסר בוועדות קודמות, גם לפני כשנה בערך, משרד הביטחון הציב יעד של עמידה תוך כשנה וחצי עד שנתיים בכל הצווים. הצלחנו לקצר את לוחות הזמנים, ולמעשה בתוך פחות משנה, כבר ברבעון ד' 2025, סיימנו לעבוד על הטיוטות, בשיתוף עם משרד האנרגיה, ולגבש את ההסדרה הנדרשת לעניין הגז הטבעי. מאז זה נמצא בדיונים וישיבות אינטנסיביות עם משרד המשפטים ויועמ"ש איו"ש לעניין קידום הדברים. מקיימים מדי שבוע ישיבות, ומנסים ככה לסגור את כל ההיבטים השונים והמורכבויות שנמצאות שם כדי לקבל את האור הירוק ולקדם אותם לחתימת האלוף. נמצאת גם נציגה ממשרד המשפטים והיא תוכל להתייחס על העבודה שנעשית מולנו מבחינתם. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> שירה עמנואל, משרד המשפטים. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמר יובל. אבל באמת העברנו לוועדה, אחרי הדיון הקודם, גאנט של בערך כשישה חודשים לסגירת הצו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> עוד שישה חודשים לסגירת הצו? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> הטיוטות הועברו אלינו בנובמבר. דיברנו על חודשיים-שלושה קבלת ה - - - << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> פשוט חלמאות של המינהל האזרחי ומשרד המשפטים. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני לא אחראית על המינהל האזרחי. קיבלתי טיוטות בנובמבר - - - << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> שנה וחצי לקדם צו פשוט, שצריך לעשות לו העתק-הדבק. פשוט חלמאות וחוסר רצינות על צו פשוט. נזכיר לכם שאנחנו מתכוונים להקים חמש תחנות כוח ואתם מעכבים את הנושא הזה. פשוט חלמאות. שנה וחצי על צווים, שמלכתחילה, כשאתם ביקשתם רבעון רביעי של 2025, זה היה נראה רחוק מאוד. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אני אגיד שלמשרד המשפטים הטיוטות הועברו ב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מצטרף לשר. בנוסף, לגבי הגאנט שאת מדברת עליו – אנחנו כבר נמצאים ישיבה שנייה אחרי הגאנט. קיבלנו את זה בתחילת הישיבה הקודמת. דנו על זה. הבטחתם להביא יותר דיוקים מבחינת הלו"ז. הלו"ז ארוך מדי, ואמרתי את זה גם בישיבה קודמת. איך אנחנו מקצרים את זה? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> שלחתי לוועדה את הפירוט. זה היה ישר אחרי הישיבה הקודמת. דיברנו על חודשיים-שלושה הערות פנימיות. נתייחס פה למה שהשר אמר. החלת הצו ביהודה ושומרון מעלה שאלות ספציפיות ליהודה ושומרון בהיבטי מקרקעין, בהיבטים של עיצומים כספיים, בהיבטים מינהליים. זה לא העתק-הדבק. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> למה לא העתק-הדבק? במה זה שונה? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> זה שונה כי דיני המקרקעין ביהודה ושומרון שונים. צריך להתאים את זה למה שקורה ביהודה ושומרון, לרבות השינוי שנתג"ז תעשה את ההולכה והחלוקה. בכל מקרה, אלינו, למשרד המשפטים, זה הגיע בנובמבר. אנחנו מקיימים ישיבות פעמיים בשבוע עם משרד הביטחון ועם רשות הגז. משקיעים בזה המון שעות בשביל לקדם את זה, ועובדים על זה – זו ההתייחסות שלנו. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> כמה זמן זה צריך לקחת? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> דיברנו על שישה חודשים. דיברנו על חודשיים עד שלושה קבלת הערות פנימיות. בפועל, אנחנו עובדים כבר עכשיו מול משרד הביטחון. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> שלושה חודשים כבר עברו. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אנחנו עובדים על הדברים. זה הצו שאני הכי - - - << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> אמרתם שלושה חודשים פנימי. האם כבר סיימתם את הפנימי? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> אמרתי. ובמקביל, התחלנו לעבוד מול רשות הגז ומול משרד הביטחון. הם יכולים להעיד על השעות הרבות שאנחנו יושבים על הצו הזה ביחד. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> אבל שלושה חודשים עברו. האם כבר קיבלתם את כל ההערות הפנימיות או שעוד לא? << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> לא עברו שלושה חודשים מהדיון הקודם. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> אמרתם שקיבלתם בנובמבר. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> לא. בדיון הקודם, בו העברנו לנטלי את הגאנט, שלחתי לך אותו במייל בינואר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה זמן זה ייקח? עוד פעם, אמרתם חצי שנה, שישה חודשים. הישיבה הקודמת נערכה ב-30 לדצמבר. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> בחודש, מאז חזרתי לעבודה, אני עובדת רק על הצו הזה. פעמיים ב - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר לך למה. כי עשינו כמה דיונים לפני שחזרת לעבודה. ואז אמרו שאת צריכה לחזור לעבודה, והוא היה בתפקיד חדש והוא רצה ללמוד את החומר. אנחנו כבר ארבעה דיונים מדברים על אותו כיוון, פחות או יותר, ואנחנו רוצים לראות התקדמות. השאלה היא איך אנחנו משיגים את ההתקדמות הזו. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> יש התקדמות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איך אתם מדברים יותר מהר מחצי שנה? כאילו, אני אעביר לו והוא יעביר לי? כי זה מה שאנחנו שומעים בשנה האחרונה, לדעתי. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> השנה האחרונה – אני לא יודעת. הבקשות הועברו אלינו בנובמבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, חצי שנה האחרונה. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> יעידו רשות הגז. צחי ועדי לא פה. אבל אנחנו עובדים איתם באופן צפוף מאוד על הצו הזה – זה מה שיש לנו להגיד לוועדה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מכיוון שכולנו מבינים שבקצב שלכם יכול להיות שאנחנו נהיה בבחירות. וכולנו מבינים ששנת 2026 היא שנת בחירות. ולכן, אני רוצה לבקש מכם שתפעלו להניח את הדברים עד סוף מרץ. ואני מבקש שאם יש עיכוב אצלי במשרד ואין תגובה תוך יותר מ-72 שעות, תפנו אליי אישית, ואני אישית אוודא אצלי. אצלי באף מקרה, לא משנה איזה צו, אצלי יעבדו בלילה, תוך 72 שעות יש מקסימום הערות. לנו זה לא לוקח יותר מזה. תפעלו, בבקשה, לקצר את לוחות הזמנים. << אורח >> שירה סיידלר עמנואל: << אורח >> נשתדל. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נופר, בבקשה. << אורח >> נופר טולדנו: << אורח >> גם אני אחזק את העבודה הרבה שאנחנו עושים לטובת החקיקה. המינהל הוא גם חלק מהישיבות הרבות. מעבר לכך, הייתה לנו פגישה עם נתג"ז בנוגע להיערכות ביטחונית בנושא התשתיות של הגז הטבעי, כך שיש התקדמות בכל מיני חזיתות. אנחנו לא מתעסקים רק בחקיקה. נכתבים נהלי פיקוח ונהלי אישור תשתיות. אני, באופן אישי, נפגשת עם נתג"ז לא מעט, ויושבת עם יובל על כל מיני מסמכים שהם מעבר. אנחנו עורכים ישיבות סטטוס, אנחנו מתקדמים. אנחנו לא עומדים. אנחנו מקדמים את מה שרק אפשר לקדם כדי להיות מוכנים כשהחקיקה תושלם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איתן פרנס, בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה. אדוני השר, בשם תעשיית האנרגיה הירוקה בישראל, ולא כסופרלטיבים, אתה יודע שאנחנו תמיד מרוצים. אנחנו אומרים את זה בכל מקום. אני חושב שהמשרד שלך, ואתה, אדוני, נחושים. עושים עבודה מקצועית, והמנכ"ל פה ורון אייפר פה, מאגף אנרגיה מקיימת. ואנחנו רואים שהדברים נעשים. אלו גם הדברים הנכונים למדינת ישראל, ולעתיד שלנו כאן. אדוני, לגבי הגז הטבעי – הגז הטבעי של ישראל מתישהו ייגמר, וכולנו יודעים את זה היום. השאלה היא לא אם הוא ייגמר, אלא מתי הוא ייגמר. אני חושב שבשנים האלה יש לנו הזדמנות אדירה. נמצאים פה הקולגות שלנו מארגוני הגז. אני חושב שהגז הטבעי הוא האוצר שיאפשר לישראל להגיע לעצמאות אנרגטית. צריך לנצל אותו כדי לעבור לאנרגיה מתחדשת, ואולי גם גרעין. אבל כרגע זה רק אנרגיה מתחדשת – זה מה שיש על הפרק. ובטוח שאנרגיה סולארית תהיה חלק מהעתיד של מדינת ישראל, עם 330 ימי שמש, וטכנולוגיה שרק משתפרת. אבל אנחנו די מודאגים. אנחנו מודאגים מזה שאנחנו רואים את משרד האוצר מתנגד לתהליכים הטבעיים והנדרשים האלה. אנחנו רואים את המאמצים שלך, אדוני. אנחנו מברכים עליהם. צריך בנחישות להגדיל כמה שיותר מהר את יעדי האנרגיה המתחדשת הלאומיים של ישראל. להשוות אותם, לפחות ליעדים מקובלים במדינות שיש בהן פחות שמש. וכמו שאמרתי, יש לנו אפשרויות. גם הטכנולוגיה וגם ההון שיגיע מהגז הטבעי יאפשרו את זה. באותה נשימה, אני אומר לך, אדוני השר, שכמו שיש גורמים פרוגרסיביים שרוצים דברים לא סבירים, אנחנו סובלים בישראל מפעילות של גורמים פרוגרסיביים בעולם התכנון. לתפיסתנו, יש בישראל רשות רביעית לא נבחרת והיא רשות תכנונית. יושבים שם אנשים מעטים עם אג'נדות, שהצליחו, לדוגמה, לחסום הקמת מתקנים קרקעיים בישראל. אין מדינה בעולם שמקדמת אנרגיה סולארית, אולי חוץ מצרפת, שיש לה כן כורים גרעיניים, שהחליטה לעצור יישום של מתקנים קרקעיים סולאריים. ראינו איך הוולקחש"פ בלם את יישובי תקומה מלהקים מתקנים קרקעיים. הייתה פה דרמה. יישובי תקומה שנפגעו קיבלו אפשרות להקים מתקנים סולאריים, וכרגע רק לחלקם מתאפשר להקים מתקנים סולאריים קרקעיים. לקחו להם את ההכנסות ממש מהיד. לקחו להם אחרי שנתנו להם. ומי שעשה את זה זה הוועדה התכנונית – הוולקחש"פ. וכמו שאמרתי, אדוני, אנחנו מבקשים שהמשרד שלך יעזור לנו לפתור את החסם העצום הזה, שכרגע גורם לזה שלא קמים מתקנים סולאריים קרקעיים בישראל. אנחנו מודים על הפעילות הענפה שלכם, וקוראים לך, אדוני השר, לדרוש עכשיו, בעקבות עסקת שברון. אנחנו מברכים על העסקה, אבל בתנאי שיעדי האנרגיות המתחדשות יוגדלו בהתאם, וכמה שיותר מהר. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אריאל מלובי 99, בבקשה. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> שלום רב, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, וכלל המכובדות והמכובדים, אני אריאל פז סוויצקי, מנהל מחקר בלובי 99. אפתח ואומר שאנחנו רואים ומברכים על המאמצים הגדולים לקידום אנרגיות מתחדשות על ידי המשרד. אני מתחבר לדברי איתן פרנס. אנחנו גם מסכימים שהגז הטבעי הוא ברכה לציבור בישראל. איגוד הגז הטבעי, שיושב פה לידי, פרסם שעצמאות מייבוא דלקים, בזכות הגז הטבעי, הביאה ברכה של מאות מיליארדים לציבור בישראל. אנחנו לא מתווכחים איתם, והלוואי שנגלה עוד מאגרים גדולים. אלא שאנחנו מבינים, מתוך השיחות שלנו עם גורמים בממשלה, היינו בהמון שיחות עם חברים בוועדת דיין, שעדיין לא פרסמה את הדוח שלה, שמתישהו בעשור הבא, 15–20 שנה, כן תהיה תחילה של ייבוא גז ברמה היומית, ובהמשך גם ברמה השנתית. רק השבוע הייתה הפעלה משמעותית של שריפת סולר, שזה דלק הרבה יותר מזהם ויקר מהגז הטבעי, כי היה שילוב מאוד בעייתי של תקלות והשבתות במאגרי הגז. וזה בתקופה של שפע, כשיש לנו שלוש אסדות גז, שלושה מאגרים פעילים, ועדיין אנחנו מוצאים את עצמנו בזמנים מסוימים בצירופי מקרים כאלה של שריפת סולר. אנחנו מאוד מקווים שנגיע ליעדי האנרגיות המתחדשות, אבל אנחנו עכשיו מתכוננים לשימוע של רשות החשמל שפרסמו, שהם חושבים שבמצב האופטימי נגיע ל-35% אנרגיות מתחדשות עד 2035, וזה מול אמירות של חברת נגה שהביקוש לחשמל צפוי מאוד לעלות עם חשמול התחבורה, עם הקמה של חוות השרתים לטובת ה-AI. אנחנו רואים שיש עלייה משמעותית בביקוש, ירידה או אי עמידה בהיצע. זה נשמע שאנחנו הולכים למצב מאוד בעייתי. מה אתם מתכננים לגבי תמהיל החשמל של ישראל שיהיה בעוד 15–20 שנים? תודה. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לפני שאני אאלץ לסיים, אתייחס רק לנקודה הזו. איתן, קודם כול, תודה לך. אנחנו נמשיך לעבוד בשותפות. אנחנו מאמינים בנושא אנרגיה מתחדשת. חן, אתה יכול להצטרף לשולחן. הזכרנו אותך. פרגנו לך על הסכם הגז עם מצרים. עשית עבודה טובה. איתן, אחד הדברים שחשוב לומר, וגם לי באופן אישי, שמחיר החשמל והמים חשוב לי. כלומר, שהוא יהיה כמה שיותר נמוך לטובת אזרחי ישראל. כשרצו להעלות את מחיר המים ב-7.7%, המנכ"ל ואני קיימנו דיון בשעה 01:00 עם הנוגעים בדבר כדי להבהיר להם שלא לא תהיה עליית מחירים מיותרת לאזרחי ישראל. אותו דבר גם בנושא החשמל. או שלא עולים, או שעולים פחות מהמדד. נכון שמקפידים על זה – זה חשוב לנו. כל זאת לצד שמירת כל ההשקעות לטובת אזרחי ישראל. אחד הדברים הטובים בנושא אנרגיה מתחדשת זה נושא הפיזור, וזה נושא שזה אנרגיה ירוקה. אבל היום אפשר לקדם אותה במחיר שיהיה גם אטרקטיבי ושלא יוסיף למחיר החשמל. ולכן, אנחנו הולכים לפרויקטים מאוד מאוד גדולים כולנו מכירים את הפרויקט בדימונה של EDF במחיר של כ-8 אגורות לקילוואט, והוא מחיר פנטסטי ומדהים. ואנחנו גם מקדמים את פרויקט אורות צין של 110,000 דונם שם, יחד עם חוות של דאטה סנטר לישראל. ולכן, אנחנו עושים אותו. אמיר, אני קראתי גם את העבודה שלכם בנושא הגז. אני חושב שהעבודה שלנו היא שמרנית, ואני חושב שהעבודה שלכם היא עבודה ריאלית ונכונה. לגבי לובי 99 – אני חושב שהמדיניות שאתם מדברים עליה הייתה מובילה לאסון למדינת ישראל. אתם, בין היתר, הייתם מאותו מחנה שהתנגד לחיפושי גז ולמציאת הגז. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> אף פעם לא התנגדנו לחיפושי גז. אנחנו גם לא התנגדנו בנושא - - - << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> תבדוק. זה בתקדים לנושא הייצוא. אני רוצה לומר לך שאם היינו מקשיבים לכם, אף חברה בין-לאומית לא הייתה מגיעה למדינת ישראל. מי ירצה להגיע כשאתה, לצורך העניין, תשמור לעצמך עתודות של 60 שנה? מי יגיע לכאן? אף אחד לא יגיע לכאן. לכן, אתם רחוקים מלעשות בנושא הזה עבודה מקצועית. אבל איפה ממשיך חוסר המקצועיות בעבודה שלכם? כשאתה מציין עכשיו בדבריך ואתה אומר שעתודות הגז יספיקו ל-15–20 שנה. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> לא בכדי ציינת את השנים 15 ו-20 שנה. לא בכדי. על מנת לבוא ולנסות ליצור הטעיית ציבור או מצג שווא, כשאתה יודע שלפי ההערכות השמרניות, עם כל המקדמים, שלא כוללים מאגרים קטנים, שלא כוללים חיפוש מאגרים חדשים, שלא כוללים את ההערכות השמרניות שלנו, מדברות על 23 שנה פלוס פלוס פלוס פלוס, ולבוא ולהגיד. הדבר השלישי שאתה מנסה לומר – מה הקשר בין תקלה טכנית, שיכולה לקרות, ולא משנה אם אין לך ייבוא או ייצוא, ובעזרת השם, שנמצא עוד מאות BCM לתקלה טכנית, שבנושא הזה בהחלט יכולה לבוא ולקרות. אני יכול לומר לך שלרוב המילה "פופוליסט" משויכת בנושא הזה לפוליטיקאים. אני יכול לומר לכם שבכל נושא הייצוא, אתם הפופוליסטים. אנחנו בנושא הזה נוהגים באחריות על מנת להבטיח את הכנסות המדינה, על מנת להבטיח מחיר גז הוגן, על מנת להבטיח שכן תגענה חברות בין-לאומיות למדינת ישראל. שים לב איך אתם נסוגים בכם: אולי תגיעו בתרחיש האופטימלי בשנת 2035 ל-35% אנרגיה מתחדשת, כשהזמירות שלכם, שהיו עד לפני שנתיים: המדינה לא תעמוד ביעדים של אנרגיה מתחדשת ב-2030. כבר מבינים שברגע שאנחנו מקבלים משימה – אז הנה, ושים לב, כבר אתם מודים שאנחנו נעבור את ה-30% ב-2030. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> מי שאומר שאנחנו לא נעמוד ביעדים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אתה לא מתווכח עם השר. הוא מדבר עכשיו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> למה אני אומר? מכיוון שהיו הרבה סקפטיים שאמרו: האם מדינת ישראל תעמוד ב-30% אנרגיה מתחדשת, וכול כך הייתם שמחים אם לא היינו עומדים, והנה כאן אנחנו אומרים בגאון שאפילו שקיבלנו משק עם פערים, אנחנו מדביקים את הפערים, ואנחנו נעבור את היעדים של מדינת ישראל ב-2030 באנרגיה מתחדשת. צריך לזכור, העמידה ביעדים היא תוך גידול של 3.7% בשנה לפי התחזיות שלנו. כלומר, זה לא שהמשק נמצא בסטגנציה ואנחנו מעלים את היקף האנרגיות המתחדשות. לשמחתנו, המשק נמצא בצמיחה. משק האנרגיה צומח יותר מכפול מהיקף גידול האוכלוסייה במדינת ישראל, ועל אף זאת, אנחנו עומדים באתגר בגאון. ואני רוצה לומר לך שעדיין המדיניות מעבר ל-2030 לא הוכנה. אני פניתי בנושא הזה לרשות החשמל, יחד עם רון אייפר, שעושה עבודה מצוינת. זה המשרד הרביעי שאני מכהן בו כשר, ויש פקידות מקצועית מצוינת במשרד האנרגיה. אני חייב לציין שגם מדינת ישראל זכתה בחברות ממשלתיות מעולות, ואני מדבר על חברת חשמל, ואני מדבר על נגה, ואני מדבר על נתג"ז ואני מדבר על תש"א ומקורות. אלו בהחלט חברות באמת עם אנשים מקצועיים, ראויים, רציניים, שבהחלט עושים עבודה. ולכן, ראשית, נעמוד גם נעמוד ביעד של 2030, ואפילו נעבור אותו. ויגיעו גורמי המקצוע, ואני נותן משקל מאוד משמעותי לגורמי המקצוע, עם המלצות, ואנחנו נדע לעמוד בכל הדברים. איתן, אנחנו נגביר את נושא האנרגיה המתחדשת. נגביר אותו מכיוון שזה אינטרס של מדינת ישראל לפזר את המקורות לאנרגיה ירוקה, לביטחון אנרגטי. בנוסף, אנחנו נדאג לקדם זאת באופן שזה לא יעמיס על הצרכן הישראלי. ולכן, אני אומר גם ללובי 99, מי שעשה בעבר את הרפורמה בבנקים, הייתי אני כשהייתי יושב-ראש ועדת הרפורמות. מי שעשה את רפורמת החשמל, זה אנחנו כשעשינו בנושא הזה. ומי שעשה את הסכם הגז. למי שיודע, היה אמור להגיע לישראל שר האנרגיה האמריקאי. נאמר: תשמע, אם אתם לא חותמים על הסכם הגז, נדחה את הביקור. ואני מאוד מעריך אותו. הוא באמת ידיד גדול של ישראל. אמרתי, עד שההסכם לא יהיה מושלם למדינת ישראל, אנחנו לא חותמים עליו. ואגב, על פניו מכסות הייצוא אושרו על ידי ועדת אדירי ב-2018, ואז החברות חשבו שאנחנו חותמת גומי. אמרנו: לא חותמת ולא גומי. עד שלא נבטיח את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים, לא חתמנו. על זה אנחנו מדברים בקבינט. לא אוכל לפרט כאן. עד שלא נבטיח את נושא מחירי הגז לישראל, שזה לא היה כלול בהסכם, והבטחנו את מחירי הגז בישראל. אף אחד לא האמין שהמנכ"ל וחן ומשה והגורמים הנוספים שהיו מעורבים יצליחו לבוא ולקבוע תקרת מחיר. פעלנו בנושא זה. גם דאגנו להבטיח את הביטחון האנרגטי וגם דאגנו בנושא הזה למחיר טוב ואיכותי. אבל אנחנו תמיד פתוחים לשמוע כל הערה עניינית על מנת ליישם אותה. אדוני היושב-ראש, אני מאוד רוצה להודות לך על הדברים. ברשותך, אני רוצה כבר לבקש, אם יהיה אפשר, לקיים דיון נוסף בסוף מרץ שיתמקד בנושא פריסת התשתיות ביהודה ושומרון. נכון להיום, מדינת ישראל מספקת חשמל ביהודה ושומרון ל-3 מיליון אנשים. כמה תחנות כוח יש ביהודה ושומרון? אפס. זה דבר שהוא לא סביר, והוא לא נכון. זה אינטרס של מדינת ישראל לעשות ולקדם אותו. אני באמת מבקש מהחברים במשרד המשפטים ובמינהל האזרחי: אנא מכם, קדמו את זה. מדובר בצורך. אם הכנסת תפוזר מסיבה כזאת או אחרת ולא נביא את הצו, המשמעות היא דחייה מאוד גבוהה בהשקעות. אני רוצה להודות לנתג"ז על כך שהיא ממשיכה. ואני מבקש מכם להמשיך לקדם את תוכניות הפיתוח והתשתיות, ושכבר נהיה עם תוכניות מפורטות. כלומר, שנוכל לצאת למכרזים ברגע שהצו יאושר על מנת להקים את התשתיות עצמן. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ירון, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לגבי מחירי החשמל והמים – הם כן עלו. חשוב לי להבהיר את הנקודה לגבי הנתון הזה. אמרת שהם לא עלו והם כן עלו. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> מחירי החשמל והמים עלו, אבל פחות מהמדד. כלומר, המדד עלה בשנת 2025 ב-2.45%, אם אינני טועה, כאשר החשמל והמים עלו מתחת ל - - -. נזכיר שהשנה הזו הייתה שנת מלחמה, ושנת מלחמה גררה מאיתנו הוצאות. איזה הוצאות היא גררה מאיתנו? אחד, נאלצנו להשבית את אסדות הגז כתוצאה מאיומים ביטחוניים על פני חלק מהזמן. ברגע שאנחנו משביתים את אסדות הגז על רקע התראות מודיעיניות, אנחנו נאלצים להשתמש בדלקים יקרים יותר. הדבר השני, השקענו הרבה מאוד במיגון. אני חושב ששתי המדינות היחידות בעולם, אולי יש מדינות אחרות שמשקיעות בזה, בדרך כלל כשאתה בונה תחנת כוח, אתה בונה תחנת כוח. אבל השקענו סכומים עצומים במיגון תחנות כוח על מנת להבטיח שנוכל לצמצם את הנזק במידה ותהיה פגיעה. וחרף העלויות האלה, וחרף זה שהמדד עלה ב-2.5%, המחירים האלה עלו פחות. גם מי שעלה לו מחיר החשמל ב-1.5%, כלומר, עלה ב-1% פחות מהמדד, בשיחת טלפון אחת תורידו אותו ב-7% לפחות. אם תעשה שיחת טלפון אחת לאחד משמונה מספקים פרטיים, תוריד אותו ב-7%. כלומר, מי שרוצה, יכול להוזיל 7%. מינוס % 1.5, ביחד זה 5.5%. כלומר, מיידית כל אחד מאזרחי ישראל יכול להוזיל את מחיר החשמל ב-5.5% באמצעות פתיחת הרפורמה שאנחנו עשינו. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו נשאר לעשות תחרות גם עם המים – תאגידים. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> עמדתי ידועה בנושא המים. אני חושב שהתאגידים הם הגולם שקם על יוצרו. אני מוביל את נושא סגירת התאגידים, ואגב, רק אציין, תוך משק כספי סגור. אתה היית סגן ראש עיר וחבר מועצה בעבר. ראשי הרשויות לקחו בעבר את הכסף מהמים ובזבזו אותו בדברים אחרים. אז לא, אנחנו לא מעוניינים לחזור לדבר הזה. אנחנו מעוניינים לבטל את כל אותן משרות ואת כל אותם ג'ובים מיותרים, אבל להבטיח באמצעות חשבון נאמנות סגור, שכספי המים ילכו לדבר הזה. החוק עבר בקריאה טרומית. אגב, זה חוק שאנחנו מאוחדים בו – קואליציה ואופוזיציה. שותף לזה גם חבר הכנסת איתן גינזבורג, שבעברו היה גם יושב-ראש תאגיד מים, ולכן אנחנו משתפים כאן ביחד. בסיכום שלי עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת ביטן, וזו האחריות של המנכ"ל, והמנכ"ל, הנה, זה מוקלט, זו אחריות שלך גם, שבפברואר עובר החוק בקריאה ראשונה. אנחנו גם מתקדמים בנושא הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לשר. אנחנו נקיים דיון מעקב נוסף בעוד חודשיים. לא בסוף מרץ, קצת לפני. אני מקווה שבאמת נתקדם בנושא הזה ובכל ההכנה לקראת החיבור של הגז ליהודה ושומרון. אני מודה לשר האנרגיה ולמנכ"ל משרדו. יוסי דיין, אתה יודע, ביקשו בישיבה הקודמת ואמרו שאלות ואמרתי שאתה תגיע לפה. אני רואה שמי ששאל את השאלות לא הגיע. או שנקיים דיון איתך כדי שאתה תיתן לי את הסקירה שלך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, לפני שאנחנו מסכמים, אשמח שלובי 99 ישלימו את דבריהם כי קטעו אותם באמצע הדברים. השר אומנם הלך, אבל חשוב לקבל הבהרה, אם זה עדיין רלוונטי. << אורח >> אריאל פז סוויצקי: << אורח >> קודם כול, מי שאומר שלא נעמוד ככל הנראה ביעדים של האנרגיות המתחדשות זה רשות החשמל, שפרסמו בשימוע שלהם שהסיכוי שנגיע ל-30%, לדעתם, לא גבוה. זה לא אנחנו אומרים. רשות החשמל אומרים את זה. לגבי הטענה שאנחנו התנגדנו לעסקת הייצוא – העמדה שלנו הייתה שצריך לצמצם את עסקת הייצוא באופן שיבטיח עודף שיאפשר יצירת משק תחרותי בישראל. לא הייתה לנו התנגדות גורפת לייצוא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. הבהרה חשובה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. נתנאל, בבקשה. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> רציתי לשאול לגבי אחסון גז טבעי. מדובר גם בהמלצות ביניים של הוועדה שלכם. איפה זה עומד היום? כי זה גם נושא שהוא מאוד חשוב לביטחון האנרגטי. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> גם קודם תקופתנו נעשו בחינות ובדיקות של משרד האנרגיה לגבי פתרונות לאחסון גז טבעי. פתרונות שהוצעו עד היום, ואני אקרא לזה בלשון עדינה, לא היו אפקטיביים. לכן, גם היום אנחנו שוקדים על רעיונות חדשים ופתרונות חדשים, לאחסון גז טבעי. הדבר הזה ברור לנו, ובנפשנו. אני מניח שבתקופה הקרובה אנחנו נצא עם איזשהו מתווה. אני מסכים איתך לחלוטין. הדבר הזה הכרחי. אבל אנחנו צריכים גם להבין את אילוצי מדינת ישראל. לצערי, היא מדינה מאוד קטנה, שטח מאוד קטן, ויש גם אילוצים נוספים אחרים. אבל אנחנו בהחלט שוקדים על מנת לקדם פתרונות אחסון גז טבעי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> שאלה לגבי התחנות הפחמיות. אנחנו מלווים את הנושא בשנים האחרונות, וגם בוועדה. בין היתר, אחת הסיבות להתייקרות במחירי החשמל זה מחירי הפחם שעלו. וכתוצאה מכך, חילקו את זה על פני כמה שנים על מחירי החשמל. לכאורה, התחנות היו אמורות להפסיק בשנת 2025, לפי החלטת הממשלה. נשמח לקבל, אולי מיוסי, קצת יותר פירוט מה המצב עכשיו. הבנו שיש איזושהי בעיה בהסבה באשקלון. הייתה תקלה. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> אנחנו רק אמרנו, ואנחנו אומרים, שהשנה הזאת צפויה באמת לשים סוף לעידן הפחם בשגרה. אמר את זה השר. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> אני מדבר על שגרה. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> אז אנחנו מדברים על שגרה. סוף עידן הפחם בשגרה, וזה צריך לקרות השנה הזאת. לגבי חירום – היה גם שימוע ציבורי, שאני בטוח שאתה מכיר. אני הייתי שם. הסברנו ונימקנו את עמדתנו, אבל בסופו של יום אנחנו מחויבים לעשות סוף לעידן הפחם בשגרה. אם יוסי רוצה להרחיב לעניין תקלות, בבקשה. << אורח >> יוסי רופא: << אורח >> שלום. יוסי רופא, חברת חשמל. אגיד כמה נקודות, לפחות, מהוועדה הקודמת. אנחנו קיבלנו רישיון ייצור למחז"מ 80 באורות רבין, ונכון לעכשיו, שני המחזמ"ים עובדים באופן תקין ורציף, בהתאם לדרישות של נגה. באזור אשקלון, ברוטנברג, אנחנו לא שורפים יותר פחם בשגרה. << אורח >> נעם בוטוש: << אורח >> כולן מושבתות? << דובר_המשך >> יוסי רופא: << דובר_המשך >> לא, לא מושבתות, שלוש יחידות עברו הסבה לגז. אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של ההסבה של היחידה הרביעית, ולפי התוכנית אנחנו אמורים לסיים את ההסבה בסוף מאי ולהחזיר אותה לעבודה בגז טבעי. ומייד, לאחר מכן, אנחנו אמורים להפסיק את יחידה 5 באורות רבין לצורך ההסבה עד דצמבר. בדצמבר אנחנו מתוכננים להחזיר אותה לעבודה אחרי הסבה. ומייד, לאחר מכן, תופסק יחידה 6, האחרונה בתור, ואז, למעשה, בסוף שנת 2026 אנחנו אמורים להפסיק להשתמש בפחם בשגרה – זאת התוכנית. << אורח >> נתנאל יהושע קופראק: << אורח >> תשתיות הגז כבר מוכנות לתחנות? << אורח >> יוסי רופא: << אורח >> כן, בהחלט. << אורח >> משה גראזי: << אורח >> כן. למעט ב-6, שזה יהיה באוגוסט השנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. ניפגש בישיבה הבאה. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בכל זאת, מילה אחת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוודאי. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> אני באמת חושב שאתם עושים עבודת קודש בתרומתכם, ובניהול של הקרן לטובת משק האנרגיה ואנרגיות מתחדשות. זה לא ברור מאליו. אנחנו באמת מודים לך, לצוות שלך, ומעריכים מאוד את כל פועלכם. אני גם מקדם בברכה את מה שאמרת לגבי תקציב 2026. זה נראה לי מתבקש והגיוני. בסופו של יום, ההשקעות האלה הן לא השקעות שהולכות לאבדון. הן השקעות שתורמות בכל מובן ועניין, לרבות בעניין אנרגיה מתחדשת. אבל יש להן גם תרומה רבה לרשויות המקומיות וליכולת השרידות שלהן, וגם הכלכלית שלהן, וזה דבר חשוב מאוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על המדיניות שלך, ולצוות על העבודה הטובה שאתם עושים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה לכם על זה שאתם באמת עובדים איתנו בשיתוף פעולה. אני יכול לגלות לך שבוועדה, לא בישיבות שאתה נמצא, יש תמימות דעים, גם קואליציה ואופוזיציה, לגבי ההשקעות במשרד האנרגיה. אתם יכולים להוות דוגמה, ומהווים דוגמה, למשרדים אחרים איך מתנהלים עם כסף ומביאים אותו באמת למטרות שייעדנו אותו גם בוועדה. שיתוף הפעולה הזה גם יביא לשיתוף פעולה נוסף בהמשך ובעתיד. << אורח >> יוסי דיין: << אורח >> אני מבטיח לך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נדע למצות עד תום כל סכום שתביא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אולי תקימו את הקואליציה גם בפעם הבאה. << אורח >> יריב גסר: << אורח >> אם יורשה לי להוסיף, זה גם יושב-ראש ועדה שיורד לשטח. הוא היה איתנו בסיור יחד עם השר על תחנות הכוח. אני והוא נכנסנו יחד לממ"ד כי היה בדיוק טילים. יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון. יפה. תודה רבה. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 10:11.