חומר רקע - גורמים חיצוניים
כ
"ט שבט תשפ"ו
16
פברואר2026
:סימוכין360693
לכבוד
ח"כ יצחק קרויזר, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
,שלום רב
:הנדון התנגדות השלטון המקומי לנטילת סמכות מוסדות התכנון
המקומיים במקרה של תכנית-בינוי כתנאי להגשת בקשה להיתר
:סימוכין
טיוטת ההצעה מתוך פרק ב 'ייעול הליכי התכנון והב
ניה ,חוק התכנון והבניה סעיף 2(
15
)
(הרחבת סמכות למתן היתר לרשות רישוי ארצית )מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה
ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב
2026
,)התשפ"ו-
2026
ביום10.2.2026
נדונה בועדה בראשותך טיוטת ההצעה שבסימוכין, א
שר נועד ה–
בהתאם לנוסחה המקורי –
להוות תיקון
מבהיר
לנוסח הקבוע בסעיף158
סא לחוק
התכנון והבניה, התשכ"ה-
1965
,, ולפיו
במקרה שבו מוסד תכנון מקומי לא עומד בסד
הזמנים הקבוע בחוק למתן החלטה בבקשה להיתר בנייה
הכוללת80
יח"ד לפחות ,רשאי
מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית.
לעמדת
נו ,התיקון המבהיר כשלעצמו אינו משנה את המצב הנורמטיבי באופן מהותי ,ועל
כן לא התנגדנו לו ,אף כי בעבר הבענו הסתייגות עקרונית ממנגנון נטילת הסמכות
ממוסדות התכנון המקומיים.
,ואולם במהלך הדיון התבקשה הועדה
ע"י מינהל התכנון
לאשר הרחבה מהותית שלא
נכללה בנוסח ההצעה
המקורי– ולפיה תתאפשר נטילת
סמכות ממוסד תכנון מקומי ע"י
,רשות הרישוי הארצית גם במצב שבו התכנית החלה קובעת כי תנאי להגשת בקשה
להיתר הוא אישור תכנית בינוי ,והמוסד המקומי טרם אישר תכנית בינוי כאמור.
מדובר בשינוי
מהותי– שאין לו עיגון בהצעת החוק שהובאה
לדיון– אשר מעלה
קשיים
מהותיים ועקרוניים ואנו מתנגדים לו מכל וכל:, מהסיבות שנפרט להלן
1.
החשיבות שבאישור תכנית בינוי כתנאי להגשת בקשה להיתר בניה –
התיקון המקורי ,המבהיר
, שבהצעת החוק הממשלתית (הנוסח הכחול), עוסק במצב
שבו הוגשה בקשה להיתר, והחל מניין הימים הקבוע בחוק .
בסיטואציה האמורה
הנ"ל ,שיקול הדעת של הוועדה המקומית /
רשות הרישוי המקומית
תחום יחסית
לגדרי התכנית התקפה ,ואקט מתן ההיתר הוא במידה רבה יישומי-ביצועי.
לעומת זאת ,כאשר התכנית עצמה קובעת כי תנאי ל עצם
הגשת בקשה להיתר
למוסד
התכנון הוא אישור תכנית-בינוי,
הרי
שאין מדובר ב
תנאי "טכני "או
מצומצם בהיקף
שיקול הדעת הניתן בו לנותן ההיתר ,אלא כזה ש
מבטא קביעה תכנונית מודעת של
מוסד התכנון המאשר (לא אחת ועדה מחוזית ,)שלפיה רמת הפירוט בתכנית אינה
מספקת, ועל כן נדרש שלב תכנוני נוסף ,לוקאלי ,טרם מימוש הזכויות
בדמות מתן
ההיתר.
אישור תכנית-הבינוי, אפוא, מהווה שלב תכנוני-מהותי הכרוך בהפעלת שיקול דעת
תכנוני רחב ,ולא באקט מנהלי-טכני של הוצאת היתר.
הניסיון להשוות בין שני
המצבים מתעלם מהבדל נורמטיבי ותכנוני יסודי .
2.
פגיעה בליבת הסמכות התכנונית המקומית –
רשות הרישוי הארצית היא אמנם מוסד תכנון, ו
אולם היא אינה הועדה המקומית
ו היא
אינה מחזיקה בראיה הלוקאלית ,בהיכרות עם המרחב ,עם צרכי היישוב ,עם
ההשלכות התחבורתיות ,הקהילתיות והסביבתיות הספציפיות של כל רשות מקומית.
,כאמור לעיל
כאשר תכנית-בינוי נקבעת כתנאי מוקדם להגשת היתר ,הרי ש
מוסד
התכנון המאשר הכיר בכך שנדרש שיקול דעת תכנוני מקומי נוסף
בטרם יוצא היתר
בניה .
נטילת סמכות מוסד התכנון המקומי בשלב זה, משמעותה העברת ליבת שיקול
הדעת התכנוני מהמישור המקומי למישור ארצי –
וזאת בניגוד למבנה הסמכויות
בדיני התכנון והבנייה, ובניגוד לעקרון ההיררכיה התכנונית.
יש לזכור כי תכנון איכותי
מחייב התאמה
,לצרכים המקומיים
למרקם קיים
וכן
שמירה על אינטרסים ציבוריים וסביבתיים. ה
נסיון לעקוף את שלב אישור תכנית
הבינוי באמצעות מנגנון נטילת סמכות , יביא
בהכרח לתוצרים תכנוניים נחותים ,
ולפגיעה באיכות החיים במרחב המקומי.
3.
היעדר תשתית עובדתית וניסיו
ן ליטול סמכויות בדרך של
''מחטף –
הרחבת הסעיף הועלתה
על ידי נציגי מינהל התכנון
במהלך הדיון בועדה בראשותך ,
מבלי שנכללה בהצעת החוק
)הממשלתית במקור (בנוסח הכחול ,ומבלי שהוצגה
תשתית אמפירית כלשהי להוכחת תופעה שיטתית של עיכובים פסולים.
.נהפוך הוא
דווקא
הדוגמאות
שהובאו בדיון על ידי מינהל התכנון לתכניות 'מעוכבות' בשל אי
אישור תכנית-בינוי (
'מתחם האלף' בראשל"צ, 'מתחם הבננה' בנתניה, 'תכנית רצועת
הנופש' ברמת השרון)
הן
כולן תכניות מחוזיות
משמעותיות בהיקפים נרחבים, אשר
אושרו בשנים האחרונות (מ-
2018
ואילך) ,ותכנית-
הבינוי בהן מתוכננת על ידי ועדות
מקומיות מסודרות–
2
מהן ועדות מקומיות עצמאיות (!). בכל המקרים שהועלו
בועדה
מצא מוסד התכנון המחוזי כי נדרש אישור תכנית-ב
ינוי כתנאי
מוקדם
להוצאת היתרי בניה :, קרי
אין מדובר בדרישה מקומית
''מעכבת ,אלא בהסדר
תכנוני מודע.
לעומת זאת, הצעת התיקון שהועלתה על ידי נציגי מינהל התכנון, באמתלה של
עיכובים בתכניות, נעשתה ללא שהשינוי החדש המבוקש על ידם שוקף מבעוד מועד –
לציבור או לרשויות המקומיות, המושפעות באופן ישיר משינוי שכזה. למותר לציין
כי הוא לא לובן עמנו, כמייצגי הרשויות המקומיות, ואף לא עבר דיון במועצה
.הארצית לתכנון ובניה, בתהליך המקובל
שינוי כה מהותי במאזן הסמכויות בין רמות התכנון מחייב בחינה מסודרת ,שקופה
ומלאה –
ולא תיקון אגבי
)(שלא נאמר מחטף במסגרת
תיקון שנועד להיות
סעיף
מבהיר,
.ובוודאי לא במסגרת חוק ההסדרים
ככל שהמחוקק מבקש להבהיר את מנגנון נטילת הסמכות במקרים שבהם הוגשה בקשה
להיתר והועדה המקומית לא עמדה בסד הזמנים,
כפי שנכלל במסגרת טיוטת הצעת
החוק – הרי שכאמור, מדובר באיזון מורכב, אך ניתן להצדקה במקרים מסוימים.
ואולם ,הרחבת המנגנון לשלב מוקדם מזה ,בו נדרש שיקול דעת תכנוני-מהותי בדמות
אישור תכנית-בינוי כתנאי להגשת הבקשה להיתר –
חורגת מהאיזון הקיים ,פוגעת
בליבת הסמכות המקומית ,ותביא לפגיעה באיכות התכנון.
אנו
מתנגד
ים מכל וכל להרחבה כאמור , וקוראים לך
להימנ
ע
מהוספת התיקון שנתבקש
במחטף, לנוסח הממשלתי שהונח לפתחה של הועדה .
,בברכה
עו"ד איתן אטיה
מנכ"ל
פורום ה-
15
לירון דורון
לוי
מנכ"לית
מרכז השלטון המקומי
העתקים:
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
מ
ר חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-
רעות ויו"ר
מרכז השלטון המקומי
מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר פורום ה-
15
עו"ד יאיר רביבו, ראש עיריית לוד ויו"ר ועדת הפנים ותו"ב במרכז השלטון המקומי
ראשי הרשויות המקומיות
מר ישראל אוזן
, מנכ"ל משרד הפנים
הרב נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה
הארצית לתכנון ובניה
מר רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, משרד הפנים
מר כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי
עו"ד מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
עו"ד שירי גז, מנהלת תחום חקיקה וליטיגציה, מרכז השלטון המקומי
מאיה קר ,בטרי
מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-
15
אדר' גיא דוננפלד, מהנדס עיריית בית שמש ויו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הרשומ"ק