חומר רקע
כ "ט טבת תשפ"ה
29
ינואר2025
לכבוד
ח"כ
י
שראל אייכלר
יו"ר
ועדת העבודה והרווחה
כנסת ישראל
,שלום רב
הערות אקים לטיוטות
ה תקנות לחוק ,שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות התשפ"ב-
2022
אקים ישראל -
הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית,ולמשפחותיהם
פועלת מיום היווסדה
בשנת1951, לקידום שיפור איכות חייהם ורווחתם של כ-
35,000
אנשים עם מוגבלות שכלית
ומשפחותיהם, באמצעות סנגור משפטי וסנגור קהילתי
ובכלל זה הנהגות הורים הנבחרות באופן
דמוקרטי מדי4 שנים ב68
סניפים ו-ועד הורים ארצי נבחר למסגרות הדיור . העמותה פועלת, להכללה
(
Inclusion
) של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, להעצמה של האנשים, לסנגור עצמי ולשילובם
,כחלק מהחברה. לצד היותה גוף מסנגר, מפעילה אקים בשיתוף משרד הרווחה והרשויות המקומיות
למעלה מ-
140
מסגרות ברחבי הארץ, בתחומי חינוך, דיור בקהילה, תעסוקה, תרבות ופנאי, גיוס
.לצה"ל ורפואת שיניים
אקים ישראל מברכת
על הגשתן לכנסת של
ה ,תקנות ליישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות
התשפ"ב-
2022
(להלן–
,)''החוק שנועדו לאפשר את יישומו של החוק המעגן
באופן מקיף את
זכותם
של אנשים עם מוגבלות
לשירותי
רווחה ו
לחיים עצמאיים ואוטונ ו.מיים בקהילה
כמו כן אנו מברכים
את מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה על הליך שיתוף הציבור שקיימו–
הליך שסייע רבות, אך עדיין
.נותרו הערות חשובות ביותר העולות מן המשפחות ומהשטח שאותן נציג בפניכם
בפתח הדברים נבקש להדגיש כי חלק מזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עוגנו
כבר בעבר בחוק הסעד
(טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-
1969
(להלן–
חוק
)הסעד ", לרבות הזכות למה שכונה "סידור חוץ ביתי –
מסגרת דיור המותאמת לצרכיו של האדם
"ו"סידור יומי–
מסגרת יומית של מרכז יום טיפולי, תעסוקה מוגנת או מסגרת אחר ת, בהתאם
לקביעתה של ועדת איבחון. ואכן, עשרות אלפי אנשים עם
מוגבלות נהנים כיום ממסגרות אלה וכעת
.מצטרפים לכך אנשים עם מוגבלות אחרת
במהלך
הדיונים בכנסת ל חקיקת החוק, אשר חלק ממטרותיו המבורכות היו לבצע מעבר מעולם
ה"סעד" לעולם ה"זכויו ,"ת .הודגש כי זכויותיהם הקיימות של אנשים עם מוגבלות שכלית לא ייפגעו
הערותינו המרכזיות כפי שיוצגו להלן נועדו לשמור
על זכויות קיימות
כפי שהיו ערב חקיקת החוק לצד
הטמעת עקרונות מרכזיים ב
תהליך קביעת הזכאות לשירותי רווחה ,
כמו זכות ההשתתפות ו
הבחירה
של האדם
, שקיפות,
מקצועיות
ובהירות :
1.
הגדרת "מוגבלות שכלית התפתחותית " אל מול הגדרות אחרות -
החוק והתקנות שומרים על הגדרת
מוגבלות שכלית התפתחותית כפי שהיתה קיימת בחוק הסעד1
ואולם ההגדרות החדשות שנוספו של
"מוגבלות קוגניטיבית-
נוירופסיכולוגית" ושל "עיכוב התפתחותי" נכנסות לתחומים שנחשבו עד עתה בגדר
מוגבלות שכלית
ו עשויים ליצור
חפיפה
או לפחות אי בהירות שחשוב למנעה2. לפיכך, נבקש ל תקן את
ההגדרות האמורות באופן שבו יאמר בהן "ולמעט מוגבלות שכלית –
התפתחותית", כמו כן יש מקום
להסתמך על מדריך ה -
AAIDD
(
American Association of People with Intellectual
Developmental Disabilities
)
בלבד, מדריך
המקובל יותר בתחומנו והשומר על המצב הקיים
ולמחוק
.את המילה "לפחות" בשתי ההגדרות האמורות
2.
מתן זכות
בחירה בתה
ליך אבחון והכרה של אנשים עם מוגבלות שכלית
על בסיס זכות קיימת ע"פ
ה חוק
ה )קודם (חוק הסעד -
בהתאם ל
הוראות חוק הסעד התק ,פות גם היום
ההכרה ב אנשים עם מוגבלות
שכלית מתבצע ת ע"י ועדות האבחון
על פי פניית האדם, נציגו או הגורם המטפל3
כאשר בפועל ועדות
האבחון נעזרות במרכזי א
בחון בקהילה כגורמים מאבחנים והו
ו עדות עצמן הן אלה המכירות באדם כאדם
.עם מוגבלות שכלית וקובעות את הסיוע שיינתן לו אנו מבקשים כי יישמר המצב הקיים (המתחייב גם
משפטית
מהוראות חוק הסעד (
ויובהר בתקנות כי לצד האפשרות לפנות לאבחון פרטי (בין אם באמצעות
קופות החולים ובין אם בתשלום), תשמר ל
אנשים ולנציגיהם
הזכות לבחור לפנות לאבחון במרכזי האבחון
ע"י צוות רב מקצועי
ללא עלו
ת
, כמו גם הזכות לבחור ב
וועדת האבחון כגורם מכיר
–
בהתאם לזכות
הקיימת להם היום, כאמור .
3.
הכרה על בסיס החלטה קודמת
- ב התאם
ל תקנה19
המוצעת ולתוספת הראשונה , במקרים בהם ניתנה
הכרה קודמת
לאדם עם מוגבלות
על ידי גורם מוסמך כדין(כדוגמת המוסד לביטוח לאומי)
, הגורם המכיר
מטעם משרד הרווחה יוכל להסתמך על הכרה זו חלף התבססות על דוח אבחו
ן .
מהתוספת הראשונה
לתקנות הוחרגו אנשים עם מוגבלות שכלית –
.ילדים ובוגרים
נבקש
.להוסיף אפשרות זו גם עבורם
4.
קביעת
רמת התמיכה – הח לוקה ל8
תחומי חיים נועדה לשקף תחומים שונים בחייהם של אנשים. לעומת
זאת, הקיבוץ של תחומים אלה בתקנות לתוך שלושה אשכולות ,
בצירוף קביעת רמת התמיכה על פי כללים
,נוקשים
אינה משקפת לטעמנו די הצורך את הקשיים של אנשים עם מוגבלות שכלית קלה4. .
יש חשש
שחלקם (ולאו דווקא מיעוטם) יכללו ברמות תמיכה1-2, וכפועל יוצא,
השירותים שלהם יהיו זכאים, לא
1 "אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכ
ו
לתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול";
2 הפרשנות המקובלת כיום לאנשים עם מוגבלות שכלית כוללת גם אנשים אשר ה-
IQ
שלהם נע בין70-75
בהתאם למדריך ה
–
AAIDD
.המתקדם בתחום ההגדרות
החדשות שהוכנסו מתייחסות למנת משכל
הנמוכה ב"סטיית תקן אחת לפחות"
או"ל
שתי סטיות תקן
לפחות" מ"הנורמה המקובלת
ללא קביעת גבול עליון, ועל כן עשויות ליצור חפיפה עם מוגבלות שכלית. כמו כן הן
מפנות ל"מדריך ה-
DSM
,
למדריך ה-
AAIDD
או למדריך ה-
"ICD
.מ תן מספר מדריכים שונים בהגדרותיהם עשוי ליצור אי בהירות וחוסר אחידות
ואנו סבורים שיש
להיצמד למדריך ה-
AAIDD
.המתקדם יותר
3
ר' סעיף4
א לחוק הסעד
4
:לדוגמא אשכול1
(תנועה וניידות) מתמקד במידה רבה במוגבלות פיזית
לעומת זאת, אשכול3
מקבץ בתוכו בסל אחד מספר תחומי
חיים העומדים בפני עצמם כמו ל משל תחום החיים "למידה ושימוש בידע קיים" המהווה חלק ארי בהגדרת המוגבלות השכלית.
בנוסף –
.תחומי החיים 'עיסוקים' ו'חיי קהילה' אוחדו
יהיו תואמים את הצרכים שלהם בפועל (
בייחוד בנוגע לדיור
ולמסגרות יום אשר היו מובטח
ים להם
קודם
בחוק הסעד , כאמור במבוא).
לדעתנו יש לתת לכל תחום חיים משקל שווה ובהתאם לקבוע את רמת
,התמיכה. לחלופין
יש
ל
שזור את ה
היבט
של מוגבלות ב
יכולת להתנהגות מסתגלת
או למידה מסתגלת
(המופיע כיסוד )בהגדרת המוגבלות השכלית בחוק הסעד בכל אחד מהאשכולות
כדי ללמוד על הצורך
.האמיתי בסיוע מוגבר
5.
קביעת רמות התמיכה בבגירים ורמות התמיכה לילדים –
תקנה23
(ו) משתמשת במונחים מעורפלים של
"צורך מתון", "משמעותי" ו"מוגבר" שעשויים לקבל פרשנויות שונות ובהתאם–
קביעת רמות תמיכה
שונות. כך גם לגבי אופן קביעת רמות התמיכה לילדים (תקנה24
) אשר נקבעת על פי מונחים מעורפלים
.שעשויים ליצור חוסר שוויון בין גורמי אבחון והכרה שונים
6.
ניידות–
אנו מבקשים שהגדרת ניידות תכלול גם צרכי ניידות הנובעים מקשיים מנטאליים להתנייד ולא
רק פיזיים, כך שרמת התמיכה הנכונה תיקבע לאדם עם מוגבלות שכלית
(למשל אדם עם מוגבלות שכלית
שלא יכול לקבל ר
י שיון נהיגה או אפילו)לחצות כביש ללא ליווי .
7.
בחינת רמת התמיכה
של אדם בזקנתו - א נו מבקשים להוסיף נקודת זמן קבועה אחת נוספת לבחינת רמת
התמיכה וזאת סביב גיל45-55
. בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית יש תהליכי הזדקנות מוקדמים וככלל
.ישנו שינוי מהותי בהיקף רמת התמיכה הדרושה ובצרכי האדם סביב גיל זה
ידוע לנו כי טיוטת התקנות
כוללת אפשרות לבצע אבחון ע"פ דרישה מצד האדם או ה
אפוטרופוס , אך לנו חשוב שזו תהיה דרישת החוק
על מנת למנוע מצב בו האדם זקוק לתמיכה משתנה בשל הזדקנותו,
.אך איש לא דרש זאת עבורו
8.
תוכנית מענים אישית - מאחר ותקנות אלה עודן בתהליכי עבודה נעביר מסמך המ
ש.ך לגביהן לכשיתקבלו
,בברכה
סיגל פרץ יהלומי מוריה כהן (בקשי), עו"ד
מנכ"לית אקים ישראל מנהלת המחלקה המשפטית, סינגור
וקידום זכויות