חומר רקע - גורמים חיצוניים
1
ו' אדר תשפ"ו
23
פברואר2026
,]התייחסות ההסתדרות הכללית להצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב
תשנ"ה-
1995
במסגרת שפוצלה מתוך מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני
חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2026), התשפ"ו-
2026
להלן תפ
ו
רט עמ
ד ת ההסתדרות להצעת החוק שבנדון הו יא
שומ
ר ת על זכותה לשנות
.מעמדתה זו
1.
במסגרת הצעת החוק מוצע להסמיך את ה מוסד לביטוח לאומי לקבל ממעסיקים
דיווח ב"
טופס100
"
על עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל
של הל מ"ס ועל יישוב עבודתו
של ה .עובד
2.
,לפי הצעת החוק נתונים אלה יאפשרו קבלת תמונת מצב מפורטת של ביקוש והיצע
ברמה הלאומית והמקומית וכפועל יוצא
יאפשר
ו
,תכנון מוקדם של הכשרות
תמיכות ומענים שונים בתחום ה"הון האנושי ,)" (כוח אדם מענים ייעודיים בעיתות
משבר ו יצירת מדיניות תעסוקתית דיפרנציאלית לעובדים שונים בהתבסס על
מיקום ועיסוק .
3.
לפי הצעת החוק תיקון זה
צפוי לתרום להגדלת התעסוקה והפריון במשק ,
לתרום
לצמצום פערים חברתיים ואי שוויון כלכלי , וכן
לתרום לייעול המגזר הציבורי .
" בהקשר זה צויין כי ככל שהפעילות הממשלתית תוכל להתבסס על נתוני אמת
מפורטים יותר על מצב העובדים והמעסיקים במשק כך תוכל הממשלה למפות
צרכים בצורה מהימנה ולהציע מענים מותאמים וממוקדים ."
4.
ההסתדרות לא מתנגדת להצעת החוק.
עם זאת היא מציעה לתקנה כך שהיא
תכלול בין יתר פרטי המידע גם את
שעות העבודה של העובד.
5.
יצויין כי
נתון זה נכלל הצעה המקורית שאישרה ממשלת ישראל
(ראו התכנית
הכלכלית לשנת2026
–
'שינויים מבניים, עמ197
.)למיטב הידיעה,
בהמשך הפרט
של שעות העבודה של העובד הוסר, ככל הנראה בשל טענה ל פגיעה בפרטיות
.העובדים
6.
ההסתדרות סבורה כי יש להחזיר לנוסח החוק את הפרט של שעות העבודה של
העובד
והיא סבורה כי התועלת בסוגיה זו עולה משמעותית על הפגיעה בזכות
.לפרטיות של העובדים
7.
נבקש להזכיר כי מלכתחילה המוסד לביטוח לאומי פוגש כל אזרח ותושב במדינת
ישראל בצמתים חשובים של חייו ונותן לו מענה בצרותיו, כאשר לשם ביצוע
,תפקידיו החשובים המוסד לביטוח לאומי מחזיק במידע אישי, לרבות במידע רגיש
,על כל תושב ותושב, לרבות מצב בריאותי, מצב משפחתי .מצב כלכלי ועוד
8.
עוד נבקש להזכיר כי המידע שמעסיקים נדרשים כבר עתה במסגרת "טופס100
,"
לפי סעיף355(א1
()
1
()א)(א2
)
כולל מידע אישי ופרטי, ובהם שכר עבודה, נתוני שכר
נוספים והיקף המשרה .
9.
על רקע הדברים הללו הטענה שדווקא הנתון בדבר שעות העבודה של העובד הוא
2
בגדר "מידע עודף" הפוגע בפרטיות היא מתמיהה. בהקשר זה ייאמר כי הנתון
בדבר שעות עבודה
דומה בטיבו לפרט המידע בדבר המשרה ובכל אופן יקשה לטעון
.שהאחד "פוגעני" מן האחר
10
. ההסתדרות סבורה כי הנתונים בדבר שעות העבודה יוכל ו לאפשר זיהוי ומת
ן
מענה
לעובדים שעתיים בישראל, ו
הוא יוכל לשפ ר החלטות מדיניות בנוגע לעובדים
שעתיים, בדגש על רשת ביטחון אפקטיבית עבורם בשעת חירום (לאור חוסר
האפקטיביות של מודל החל"ת עבורם .)
11
.
נבקש להזכיר כי מדינת ישראל, כמו כן העולם המערבי, מתמודד עם מגמות
חדשות ביחסי העבודה
שמתבטאות בין היתר בתבניות העסקה גמישות, במשרות
חלקיות
.ובהיקפי העסקה משתנים
12
. שיטת המשפט הישראלית מכירה בעובדה שהגנ ה על זכויות עובדים עשויה לגרור
פגיעה מסויימת בזכותם לפרטיות
. ואולם חשוב להדגיש בהקשר זה
שהתכלית של
קידום זכויות עובדים היא נגזרת של הזכות לכבוד האדם ושל חופש העיסוק (ראו
אך למשל )עס"ק (ארצי5448-04-25
כוח לעובדים-
ארגון עובדים דמוקרטי -
מדינת ישראל (
11.12.2025
)
(פסקאות43-45
)), ובמובן הזה
מדובר באיזון בין
זכויות.באותו מידרג נורמטיבי
אין מדובר בפגיעה בזכויות אך ורק לשם קידום
:אינטרס ציבורי חשוב, אלא לשם קיבול זכויות יסוד אחרות (השוו בג"
ץ7245/10
עדאלה- המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה , פ''ד
(סו2
)
442
,
518
.)
13
.
שיטת המשפט הישראלית גם
מ כירה
בפגיעה מסויימת ב זכות לפרטיות של
האזרחים והתושבים למען עבודת מחקר של הרשות שאמורה להוות תשתית
ראויה ל .מדיניות ממשלתית שמיטיבה עם האזרחים ונותנת מענה לצרכיהם ראו
למשל סעיפים11-13
לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], תשל"ב-
1972
. כמו כן
ראו .הוראות חוק הביטוח הלאומי שמבוקש לתקן במסגרת זו
14
.
בכל הכבוד, בשים לב לפרטי המידע שכבר עתה נמסרים על פי חוק למוסד לביטוח
לאומי, איננו רואים קושי מיוחד בדיווח על שעות העבודה. מובן כי מדובר פוגעני
פחות
מפרטי מידע אחרים דוגמת שכרם של העובדים
ולא פוגעני יותר מפרטים
.נוספים כמו מקום עבודתם או סיווג עבודתם של העובדים
ל ,אור כל האמור לעיל ההסתדרות מציעה לתקן את הצעת חוק כך שהיא תכלול בין
יתר פרטי המידע שמעסיקים נדרשים להעביר למוסד לביטוח לאומי גם את שעות
העבודה של העובד.