חומר רקע
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-154421
סיכום דיון
מיום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה ,
13.5.2025
:, בנושא
ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו-
היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין, דוח מיוחד2025
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - דוח הביקורת שפורסם לאחרונה
נועד לבדוק את האופן שבו התבצע
ניהול זיכי
ון ים המלח והפיקוח עליו בהיבטי סביבה ו מקרקעין. כמו כן הביקורת בדקה את פעילות
המאסדרים וסמכויותיהם ביחס לשמירה על האינטרסים של המדינה והמשאב היקר והייחודי-
ים
.המלח
הצטערתי לקרוא כי הדוח חושף כשלים חמורים בפיקוח על זיכיון ים המלח, נזקים סביבתיי ,ם
אובדן הכנסות של מאות מיליוני ש"ח
למדינה
ו אוזלת יד של/המדינה .הממשלה עוד נמצאו
בביקורת:
דליפות מזהמות, אי שיקום אתרי כרייה ודמי חכירה .לא עדכניים ביחס למספר הדונמים
אין מעקב סדור של משרדי הממשלה הרלוונטיים, למשל המשרד להגנת הסביבה לא
כן דע
את
התנאים הסביבתיים ברישיון העסק של מפעל ברום במשך25
שנה כו-
15
שנה את תנאי מפעל
האשלג. אין התייחסות לטיפול בשפכים ובמפגעים אחרים,
.כגון אסבסט
משרד האנרגיה אשר גם מבוקר בדוח ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו מהחברות לשלם בגין
החומרים שהחברה כורה בשטח הזיכיון. כמו כן נמצא שהמשרד להגנת הסביבה נמנע מלגבות בין
90-135
מיליון ש
"ח בגין היטלי הטמנה .מדובר ב.סכומים ששייכים לציבור
מדוע בשנה של קיצוץ
תקציבי המשרדים
לא פועלים לגבות את הסכומים הללו?
בנוסף המפעלים
ייצרו פסולת תעשייתית נרחבת, הדוח מצא כי שנים לא נקבעו ה נחיות או דרישות
בטיפול בפסולת. לו הרגולטור ו
המדינה היו מבצעים את עב
תדו ם באופן יסודי בראיית פני
העתיד – היה ניתן למנוע באופן חלקי
את
נזקי הסביבה במשאב הטבע הייחודי בעולם.
חשוב לזכור
שים המלח והמשאבים שייכים לציבור הישראלי כולו,
.ולא לחברה כזאת או אחרת
אנחנו עומדי
ם בפני זיכיו ן חדש
בעוד כ- 5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחז
רו נה על
עצמן וכי הלקחים הופקו,
ועל כך
הוועדה מבקשת
.לשמוע כאן היום
משרד מבקר
המדינה –
עו"ד מאיה
מינס-מנהלת אגף י"ב –
המשרד בדק את האופן בו הפעילו
מאסדרים שונים במהלך עשרות שנים את סמכויותיהם על מנת להבטיח כי הפגיעה במקרקעין
ובסביבה הנובעת מהפעילות של מי"ה
בים המלח ובסביבתו יהיה מצומצם ויתנהל בהתאם
.לדרישות הדין
:מטרת הביקורת
,מתן המלצות אופרטיביות
מתוך ראייה רב-
מערכתית וארוכת טווח, שמטרתן
להביא את הגופים המבוקרים
להפעיל את מלוא סמכויותיהם לשם צמצום הפגיעה בסביבה
;ובמקרקעין בתקופת הזיכיון הנוכחי
וגיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת סיום הזיכי ון בשנת2030
,
באופן שיוודא כי
.הליקויים שהועלו בדוח הנוכחי לא יישנו
:תקופת הביקורת
ינואר עד יוני2024
:הנושאים העיקריים שנבדקו תנאים סביבתיים ברישיונות עסק
הפיקוח על כרייה וחציבה
פיקוח רמ"י על שימושי קרקע בתחום הזיכיון
הטיפול במפגעי פסולת
:נתוני מפתח
652
קמ"ר
שטח הזיכיון הנוכחי שמצוי בידי מי"ה. מדובר בתא שטח שגודלו
יותר מפי
11
משטחה המוניציפלי של עיריית תל אביב-יפו.
2
מרץ2023
המועד שבו יסתיים הזיכיון הנוכחי שמצוי בידי מי"ה, שעליו אחראים לפי חוק הזיכיון
.שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה
:ליקויים *
תנאים סביבתיים ייעודים ברישיון עסק- במשך עשרות שנים המשרד להג"ס לא הקפי ד
להפעיל את סמכותו להכללת תנאים סביבתיים ברישיונות העסק של מי"ה לגבי תשתיות
.תעשייתיות רבות, שלהן פוטנציאל לזיהום סביבתי ניכר
משנת1995
ועד למועד סיום הביקורת, התשתיות התעשייתיות של מי"ה שנמצאות בתחום הזיכיון
מחוץ לשטח המפעלים בסדום (היינו, בכ-
99%
משטח הז יכיון), פעלו ללא תנאים סביבתיים ייעודים
.ברישיון עסק מאחר והמשרד להג"ס לא הפעיל סמכותו זו בעניינן
תשתיות של מי"ה, שלגביהן המשרד להג"ס לא קבע תנאים ברישיון העסק, גרמו לאורך השנים
.למפגעים סביבתיים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית וסביבתית
רק בשנת2023
מיפה המשרד להג"ס את כל התשתיות התעשייתיות של מי"ה, מצא כי קיימות230
תשתיות וכי חלקן פועלות ללא אסדרה סביבתית ברישיון העסק או במסגרת רגולטורית אחרת
.ההולמת את מאפייניהן, והודיע כי בכוונתו לפעול לאסדרה הנדרשת
*
אסדרת פעילות הכרייה והחציבה- במ
שך עשרות שנים חצבה מי"ה
מאות אלפי מ"ק, בלא שמשרד
האנרג.יה ביצע פיקוח ומעקב בנוגע לכמויות וסוגי החומרים שנחצבו
משרד האנרגי ה לא עמד על כך שפעילות החציבה של מי"ה תוסדר ברישיון חציבה, וזאת בניגוד
לדרישתו משאר המחצבות ברחבי הארץ, ועל א
ף שהוא לא בחן לעומק את ההצ דקות להחרגתה של
.מי"ה מהדרישה
למעלה מ-
120
מיליו ן ש"ח- אומדן הסכום שמשרד האנרג יה ורמ"י לא גבו ממי"ה בגין פעילות
הכרייה שהיא ביצעה בעשור האחרון, בלא שהם בחנו את ההצדקה להיעדר הגבייה (מתוכם כ-
112
מיליון ש"ח לרמ"י וכ-
8.5
.)מיליון ש"ח לקרן לשיקום מחצבות
משרד האנרגי ה והמשרד להג"ס לא דרשו ממי"ה לבצע שיקום מלא של אתרי הכרייה שבהם היא
סיימה לבצע כרייה, ועל כן אלה נותרו כמפגע נופי וסביבתי בלב שטחים פתוחים וטבעיים בנוף
.הייחודי של אזור ים המלח
*
אסדרת השימושים בתחום הזיכיון והפיקוח עליהם– תחום הזיכיון מחולק ל-3
:סוגי שטחים
.קרקעות חכורות, קרקעות שמורות ושטח ים המלח
אף שבמהלך השנים מי"ה הקימה מתקנים
בשטחי קרקעות שמורות (למשל, תעלת ההזנה), רמ"י לא פעלה לשנות את מעמדם של שטחים אלה
לקרקעות חכורות כמתחייב בחוק, ולא דרשה ממי"ה תשלום בגין השימוש בהם. יתרה מזו, רמ"י
לא קיימה סיורי פיקוח בקרקעות השמורות ששטחן כ-
240,000
דונם והיא אינה מכירה את
.השימושים של מי"ה בהן
250
קמ"ר-
שטח ים המלח שהתייבש מאז חוקק חוק הזיכיון ועל חלקים ממנו הקימה מי"ה
.מתקנים, שרמ"י לא בחנה את האפשרות וההצדקה לגביית תשלום בגינם
לפי הערכות משרד ,מבקר המדינה, רק בגין שתי תחנות שאיבה והר המלח הנמנים על מתקנים אלה
מי"ה הייתה עשויה להידרש לשלם למעלה מ-
10
מיליון ש"ח דמי חכירה במצטבר עבור העשור
.האחרון
על אף שחלק משטח הזיכיון אינו נדרש לפעילותה של מי"ה, פרט לניסיון אחד בשנות השבעים של
"המאה העשרים, רמ .י לא בחנה את האפשרות לפעול לצמצום שטח הזיכיון
* טיפול במפגעי פסולת– במשך עשרות שנים, המשרד להג"ס לא קבע תנאים סביבת יים ברישיון
העסק של מי"ה לטיפול
.במערומי פסולת תעשייתית בהיקף כולל נרחב של עשרות מיליוני טונות
מערומים אלה מהווים מפגע נופי הנצפה למרחוק עם השפעות סביבתיות בהן נזקים אקולוגיים
.וזיהום קרקע נרחב
בין90
ל-
135
מיליון ש"ח-
אומדן היטל ההטמנה לשנת2023
בגין שניים מזרמי הפסולת
התעשייתית של מי"ה, שהמשרד להג"ס לא גבה משנת2007
(השנה שבה נכנס לתוקף התיקון לחוק
)שמירת הניקיון המחייב בהיטל הטמנה,
.ולא בחן את האפשרות לגבות
הדוח כולל המלצות אופרטיביות ביחס לפעילות האסדרה והפיקוח ביחס לכל אחד מהמאסדרים
בתחום פעילותו. ההמלצות בנוגע לתקופת הזיכיון ה נוכחית הן בידי הגופים המבוקרים. במסגרת
.הסמכויות הקיימות שלהם לא נדרש לבצע שינוי בחוק הקיים, אלא רק להפעיל את הסמכויות
י הל קויים שעלו בביקורת והצטברותם מלמדים שישראל נכשלה בפעילותה הרגולטורית בכל הנוגע
לפיקוח על זיכיון ים המלח בהיבטי שמירה על הסביבה והמקרקע ין. המדינה שאמורה להגן על
:הנכס הייחודי של ים המלח הפקירה אותו פעמיים1. אפשרה
לפגוע בו שלא לצורך2.
איפשרה
לעשות זאת ללא תג מחיר. עפ"י הערכות זהירות-
הפוטנציאל יכול להגיע למאות מיליוני .₪
בעל
הזיכיון אינו גוף מבוקר והאצבע המאשימה אינה כלפיו, אלא למדינה
ולרגולטורים ובראשם שרי
הגנת הסביבה, האנרגיה והאוצר בנוגע לפעילות הממשלתית שיש לבצע בתקופת הזיכיון הנוכחי
.וגם לגבי גיבוש הזיכיון העתידי
3
החוק מדבר על שימוש בקרקעות שמורות
ש
מחייב א
סדרה ע"י רמ"י היות ו יש שימושים נרחבים
בקר
קעות שמורות שרמ"י לא יודעת עליהן ולא הופכת אותן
לקרקעות חכורות שמאפשרות לה
.לגבות דמי חכירה
יובל חיו-מנהל חטיבה – ניתן לראות מהדוח
כי קיים
יכ שלון
ו רג
לטור
י, עב ,יית משילות של המדינה
אוזלת יד ועוד. השימוש במילים אלה נעשה לאחר התעמקות במשך זמן, העוצמה והצטברות
.הדברים שמועלים באמצעי הביקורת יש מחיר כבד מאוד לכ
י
שלון הר
ולט ג
רי ו
בהיבט של הממון
(בפר)ט שבימים אלה תקציב המדינה מוגבל
ובהיבט של הנזק הסביבתי–
התכליות הן לשמור על
הסביבה. משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטור
י
כזה מורכב ולראות איך יתר המשרדים
מקיימים כל אחד בתחומו את האחריות. אנו מבקשים
מעורבות אישית של השרים בתיקון הפעולות
ובהמשך הדרך. לא ניתן
להישא
ר עם פערים בתחום
.אם נגלה תמונה דומה בעוד שנתיים
יש כאן
דגל אזהרה. נקודת הזמן הנוכחית היא קריטית לצורך תיקון הדברים ולקראת המכרז העתידי
שהשרים הרלוונט
י .ים אחראים על כך
יש תופעה של סוג של
קרב מאסף שצריך לדעת לנהל אות,ו. יש פיזור פסולת בשטח הזיכיון
וגם
פיזור כזה מחייב א סדרה. המשרד להגנת הסביבה לא ידע על הפיזור. הדבר הזה חייב התבוננות
.מקצועית ואסדרה משפטית וכרגע זה לא קיים
החוק לא מאפשר להגיע למס קנה שעל כל הקרקעות
השמורות שאינן
"שטח המפעלים, רמ י לא תמלא את תפקידה עפ"י חוק (סיורים, פיקוח, מעקב
אחר שינויים ועוד). למועצה אזורית תמר יש יחידת פיקוח שעושה את עבודתה בצורה טובה וציינו
.זאת לחיוב בדוח
יש מפעל שמקים תחנת כוח, הוא מוכר אנרגיה מתחנת כוח ונכנסת כאן שאלה האם חוק הזיכיון
?מאפשר את הפעולה הזו על המערכת לתקוף את הנושא ולתת מענה. אם אין מערכת חזקה, זה
.יתמוטט מהר מאוד מול המפעל עצמו
הדו
ח נכתב על אותם מקומות שהרשות המ
בצ
עת לא קיבלה הכרעה בהרבה סוגיות ב
משך
5-20
.שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליך בחינה והציגה עמדה משפטית
יש
תס לה
כל על תקופת התפר כתקופה בפני
עצמה, ויש לטפל בה. על משרד האוצר להיות בהפעלה
מול הרגולטורים האחרים ולשמור על כל האינטרסים של אזרחי המדינה. המבקר החליט להיכנ
ס
.לביקורת חדשה על ירידת מפלס ים המלח
חה"כ יוראי להב הרצנו–
יש כאן הפרת אמונים
של
המשרדים הואיל והם
קיבלו ליד
יהם אחרי ות
על נכס עולמי–
,ים המלח
וא
פש
רו להרוס אותו בחינם. מאות מיל
י וני ₪ש היו אמורים לעבור לקופת
המדינה–
לא נגבו,
?ואבקש לדעת מדוע לא נעשתה העבודה מדובר במחדל לדורות שהוא בלתי
.נסלח .אין צורך בשום חקיקת חוק כדי ליישם את דברים
מהדיווחים ב
תקשורת עולה שמ
ש רד
האוצר
מעוניין להמשיך לעשות הנחות לחברה שפועלת בים המלח. יש לעמוד על כך
שהזיכיון החדש
ילך אחורה ויגבה
מאות מיל
י וני ₪
?שהמדינה ראויה לקבל. מדוע לא נגבו דמי הטמנה ודמי חכירה
שאיבת המים גורמת לנזק גדול, הרווח ליזם צפוי להיות300
מיליון ₪
.בשנה
המשרד להגנת הסביבה הו א הרגולטור והיה לו פרק זמן של18
שנה להנחות את בעלי הזיכיון כיצד
לתפעל את הפסולת. במידה והיטלי ההטמנה מגיעים לסכומים של מאות מיל
י וני ₪
בכל שנה, ברור
כי הם ירצו להתחמק מתשלום. הרגולטור צריך לחייב אותם לשלם או להס דיר את הטיפול בפסולת
בצורה אחרת, אם לא - כל ה
שטח יהפוך להיות מזבלה גדולה, ו החומרים יכולים
לזהם
את
.הבולענים
אם המשרד להג"ס חושב שהוא פועל באופן מיטבי–
אז מדובר בפשיטת רגל של המשרד. לא ניתן
.להמשיך עם המצב הקיים בים המלח
.רמ"י אינה מסוגלת לנהל שחקנים חזקים
חה"כ אלי דלאל–
.אני בהלם מהנתונים שעולים מהדוח
מדובר בנכס לאומי ועולמי
, ו בכספים
א
סטרונומיים שמונחים על הרצפה ו .לא נלקחים650
אלף דונם הם שטח הפקר שאף אחד לא מכיר
בו, כולל רמ"י. אבקש להציע לקדם רשות לנכסי ים המלח שעלותה5-10
ימ ליון
ש"ח למען ק ידום
העניינים . לא ניתן לבוא
בטענות לזכיין כי האחריות מסתכמ.ת בחוזה
האחריות היא של המדינה
.ויש ליצור משילות
חה"כ יסמין פרידמן – יש ע וד5
שנים עד לקול קורא הבא ויש .לחשוב איך מתקנים את ההזנחה
המפעל יושב בנגב, ובמקום שהכספים יחזרו לתושבי הנגב, מאות מיל
י וני ₪
.לא נגבים גם לזכיין יש
אחרי ות, הוא קיבל מהמדינה משאב טבע והוא ניצל ועשה לרווחים לעצמו. יש לו אחריות לפנות את
הר ים המלח המזהם. לצד העשייה שלנו עד לזיכיון הבא, יש להבין איך עושים ומשפרים ודיווח
מצד כל המשרדים הרלוונטיים בכל3
.חודשים .המפעל לא רוצה להטמין כדי לא לשלם
4
משרד האוצר – תמ
ר פרחי-מנהלת תחום זיכיון ים המלח באגף החשכ"ל –
.קראנו ולמדנו את הדוח
בספטמבר2024
פרסמנו דוח הערות לציבור שהוא הבסיס לחוק החדש לקראת הזיכיון הבא ,ו יש
הלימה יחסית רחבה בין הערות בדוח שלנו לדוח מב .קר המדינה מדובר בסמכויות של משרדי
הממשלה וכגורם מתכלל
אנו מקיימים סטטוסים שוטפים. חוק הזיכיון מתייחס לתמלוגים שנגבים
מהזכיין. איננו מכירים את מנגנוני ה גבייה של רמ"י. רמ"י שותפים לדרך, כולל העבודה על
,החקיקה
.אך הם לא היו חברים בצוות הוועדה הסביבתית תכנונית ולא בצוות הכלכלי
החוק
החדש צופה פני עתיד, אך יש התי יחסות גם לעבר בהיבט של מי שמזהם–
.משלם יש התייחסות
בדוח להיטל מים - שת היה שאיבה פחות החזר לים המלח, כי חלק מהמים שנשאבים חוזרים בסופו
של דבר .אנו בדיונים עם רשות המים והמשרד להגנ"ס כדי לבנות מתווה הכי טוב . יש2
מטרות
עיקריות בדוח
שהמנגנון עתיד להבטיח: חלק ה הראוי של המדינה מהפקת משאבים ושמירה על
ערכי .הסביבה
עו"ד
איתי כהן-לשכה משפטית –
האינטרס שלנו הוא
לאפשר לזכיין חדש, ככל שיבחר
,במכרז
להיכנס לזיכיון בדף חדש מבחינת החובות שיש עליו למלא כדי לאפשר תחרות בריאה וטובה . איננו
.יכולים להיכנס להוראות בחוק הזיכיון הבא .התזכיר יפורסם להערות הציבור בשבועות הקרובים
אנו בוחנים מה הצרכים על מנת למקסם ולהסדיר את כל הדברים במסגרת הוראות מעבר בחוק
.הזיכיון בתזכיר שפורסם
המשרד להגנת הסביבה– אוהד קרני-
מנהל אגף
טיפול סביבתי משולב –
בדוח דובר על3
:זרמים
מגנזיה, הר המלח והמלח הקצור. כיום אין הטמנה של המלח הקצור
וכך היא עמדתנו. הוא אמור
להיות ב .הטבעה באגם הצפוני
בדוח שגובש על ידינו יחד עם החשכ"ל בחודש אוקטובר הצענו ל
קבוע
תמריץ היטל על המלח כדי לתמרץ מניעת הטמנה. בימים אלה אנו בדיונים עם החשכ"ל כדי
.להחליט על ההתייחסות בחוק העתידי בהסכם הקציר נכתב שאסור לעבור מפלס מקסימלי
בבריכה, ואין תאריך
.בהסכם הקציר להעברת המלח להטבעה הציפייה שלנו שכלל המלח יעבור
.להטבעה, עמידה בהסכם והמפלס של הבריכות לא יעלה מעבר למפלס שהוסכם עליו
מגנזיה– הנושא נמצא בתהליך א
סדרה דרך ר
י
שיון עסק. אין הטמ
נ
ה במגנזיה ואנו בו
ח נים בדיאלוג
עם המפעלים אפשרות לא
סדרה כולל פינוי ושיקום של האתר.
המגנזיה מועברת כיום
לשימוש
של
.מילוי בולענים להגנה על תשתיות של המפעלים
הר המלח– נמצא בתהליכי א
סדרה תכנונית
ואנו בוחנים את נושא ההיטל והמעמד המשפטי בימים
אלה, וזה יושפע מ
העתיד התכנוני
.של ההר
כאשר יש א
תר עם פסולת מסוכנת ו
קרקע מזוהמת
, ה
וא מטופל ונעשה בו שימוש מועיל מאשר ה וא
י ועבר להטמנה. כל החומר
ש יש במגנזיה לא צפוי להשאר. ככל שאין הטמנה לא ניתן לגבות דמי
.הטמנה
צפרירה בן שאול פסמן-
ראש תחום תעשיות
ב
מחוז דרום –
המפעל מפנה ומשלם פסולות רגילות
כמו כל עסק אחר. הפסולות האמורות הן ייחודיות
(תמלחת שיצאה מהים, הפיקו ממנה מינרלים
ומה שנותר ממנה היא פסולת ייחודית). לא ניתן היה לפנות את המלח, ולכן הוא נערם
לאורך
השנים. יש מפ על למגנזיום
ת וה וצר של המגנזיה הוא היערמות במשך הזמן עד למציאת פתרון בשטח
.המפעל לפני כמה שנים התחלנו להסדיר את הנושא, והיום הוא מוגדר ברישיון עסק. מתחילת2024
הופסקה ההיערמות ונמצאו לו שימושים שונים (שמגובים באנליזות
), כמו: חיזוק תשתיות
ותמיכה
בתזוזות קרקע שיש בים המלח . עד שנת2028
המפעל צריך להוציא את כל ההיערמות שנוצרה
במשך השנים .
בולענים אינם זקוקים להטמנה, אלא
ל .חיזוק תשתיות
רגולציה סביבתית- למשרד יש כלים רבים ומשמעותיים מול המפעלים:
היתר הפליטה מתוקף
חוק אוויר נקי והיתר
הרעלים מתוקף חוק החומרים המסו .כנים המפעלים מפוקחים מאוד ויש לנו
ניטור אונליין. תנאים בר
י
שיון עסק הם מתוקף חוק רישוי עסקים ויש לנו חוקים
נוספים רבים
בתנאי סביבה
שבאמצעותם אנו יכולים לפקח בצורה מיטבית על המפעלים למניעת מפגעים
סביבתיים ולהט
לת עיצומים כספיים
. למפעל הברום
.אין אסבסט, ולכן אין טעם לתת תנאים בנושא
אנו מעדכנים את תנאי רישיון ה
עסק לקראת תום תקופת הזיכיון, והם נועדו
להסדיר כל מיני
מפגעים (כגון-
.)תחנות שאיבה ישנות
במשך השנים ה
ה שפעה
ה
סביבתית היא מה
מ ,פעלים בסדום
.והם קיבלו את כל ההיתרים הנדרשים
עו"ד
אור אללו פוק
ס-יועצת משפטית מחוז דרום –
הפעולות שנעשו בשנת2023
בנוגע לפסולת
.המגנזיה אינן הטמנה אלא שימוש אחר שנעשה בחומר כדי לחזק תשתיות
היטל ה
ה
טמנה בהר המלח היא סוגיה מורכבת מבחינה משפטית שדורשת עדיין בחינה . כדי שנוכל
לגבות
אותה
, צריך להטמין פסולת באתר סילוק פסולת כפי ש
מורה
.החוק האתר לא סווג ולא הוגדר
.כאתר פסולת בהליכי תכנון
כרגע אנו עושים ס
קי
רה משווה בעולם כדי לראות איך ההטמנה נעשת
5
במקומות שונים בעולם .יש לעשות ה בחנה בהיבטים של אסדרה סביבתית והיא שאלה נפרדת
מהיטל ההטמנה. חוק שמירת הניקיון והיטל
ההטמנה נכנס לתוק
ף
משנת2007
.
ומשנה זו לא נגבים
היטלים. אנחנו לא בהכרח משוכנ,עים שהכלי המתאים הוא היטל הטמנה ו במסגרת חוק הזיכיון
.החדש אנו בוחנים את הסוגיה
משרד מבקר המדינה–
זהר שפר-סגנית מנהלת אגף –
הגשנו כמויות פסולת
וקיבלנו חלק מהן
שמי"ה
מוסרת בדיעבד רק אחרי שנעשה הפיזור. ביקשנו חוו"ד הנדסית, והיא הועברה לגורמי
המקצוע במשרד שקבעו שלא מדובר בחוו"ד הנדסית. התרשמנו שאין הסדרה בנוגע לפסולת
.שהוגדרה זה עתה ע"י המשרד, ובמקום להעבירה לאתר, מי"ה החלה לפזר אותה ברחבי הזיכיון
תחנת כוח שעובדת בשטח המפעלים-
השומה הראשונית שרמ"י הוציאה בזמנו דיברה על אומדן
של כמיליארד₪
.
כיום תחנת
ה
כוח עובדת ופועלת, ומעול
ם
.לא נגבה כסף עבור פעולתה ביררנו מול
משרד האוצר והם נתלים בחוו"ד משפטית של משרד המשפטים. משרד המשפטים טען שלא פנו
אליו ממשרד האוצר אך הגיעה אליו פנ
יה מרמ"י בנושא. חוו"ד של
ו
בנוגע למים לא בהכרח חלה על
הסוגיה הזו ולכן הוא
.לא הבין את הקשר בעצמו
רשות מקרקעי ישראל – רונית שרון-סגנית מנהל מרחב דרום –
הרשות נמצאת בקשר עם משרד
האוצר ולוקחת
.בכובד ראש את הדברים שנרשמו בדוח
נפיק לקחים
בתקווה
שהזיכיון הבא יהיה
נכון
.יותר הזיכיון הנוכחי הוא בהתאם לשטר זיכיון שנכתב בשנת1961
, ולמעשה הוא קבע את
המנגנון.של דרכי ההפעלה של בעל הזיכיון
לאחר10
שנים
מיום שניתן הזיכיון- ייחת
ם
הסכם
חכירה מול רשות מקרקעי ישראל. הקרקעות עוגנו בזיכיון ונקבעו קרקעות שמורו ת וקרקעות
חכורות ה
נוגעות לשטח המפעלים בלבד, ו
מנגנון תשלום דמי החכירה.
אנו גובים רק דמי חכירה
.שמשולמים עבור המפעלים מדובר בשטחים עצומים:
הקרקעות השמורות הן בגודל של240
אלף
דונם וקרקעות חכורות בגודל של30
.אלף דונם המפעלים יושבים על
1,400
דונם ו
לימים השטח
התרחב ל–
1,800
.דונם
בהתאם ל זיכרון הדברים שנחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין מפעלי
ים המלח,
אנו גובים רק את דמי החכירה עבור
1,800
מפעלים
ו .פועלים עפ"י חוזה החוזה לא נפתח
.והכיל מנגנון לעדכון דמי החכירה
לכי"ל אין חוב דמי חכירה עבור שטחי המפעל והיא משלמת ע פ"י
החוזה .
על
קרק
עות שמורות היא לא משלמת ועל שאר הק
קר עות החכורות–
.במידה ויעלה הצורך
.כרגע אנו מצויים בהתקשרות חוזית עם מפעלי ים המלח והם עומדים בתנאי החוזה אנו עורכים
סיורי פיקוח באזור המפעלים ובאזור שאנו נמצאים איתו בהתקשרות חוזית. חלק ניכר
מהקרקעות
השמורות הן באזור שמורת טבע מדבר יהודה
ויש קושי לשלוח לשם מפקחים. אנו עושים כיום
פיקוח
.מהאוויר ככל שמבקר המדינה מצא שיש מתקן בקרקעות השמורות ושהמפעלים היו צריכים
להגיש על כך היתר, היינו יודעים על כך. אך אם היתה בניה ללא היתר, אנו נבחן זאת. ה
מפעלי
ם
לא
.אמורים לבנות מתקנים על הקרקעות השמורות במידה ובונים מתקנים-
יש להכנס לשטח
.החכירה
תחנת הכוח - מדובר ב
עניין של 5
שנים
ה
אחרונות, ו הנושא
נמצאת בבדיקה מול משרד האוצר .
.המפעל הגיש היתר לתחנת כוח
תחנת כוח היא תולדה של חום שיש בתהליך של מפעלי ים המלח
לשימ .וש בו לחשמל יש טיוטת שומה שהועברה לבחינת השמאי של המינהל לפני5
.שנים עפ"י
ה
זיכיון - מפעלי ים המלח
.יכולים להקים כל מתקן שמשרת את מטרת הזיכיון
המפעלים
יודעים
ש הם.ידרשו לשלם בגין הכרעה
מי שאמון על הזיכיון הוא משרד האוצר ואנו נמצאים איתו
.בהידברות
מועצה
אזורית תמר – ניר ונגר-ראש המועצה -
.לא ניתן לתת היתר ללא אישור בעלי הקרקע נושא
המשא
בה עבר את הות
"ל. אחד החסרונות בפרויקטים של ות"ל -
שהם לא עוברים את תעלת הלידה
התכנונית וזה לעיתים
חלק מהמחירים שכולנו משלמים על
שה .יטה הזו
הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של
תשתיות לאומיות –
התחנה הוקמה לפי תכנית מאושרת שעברה
את כל תהליכי התכנון, כולל מעורבות של הוועדה המחוזית והמקומית
. לרמ"י יש נציג בוועדה
ותכניות שמאושרות מגיעות לאחר שעברו את כל תהליכי התכנון.
אנו נבדוק האם זה בשטח החוזי
של המפעלים ונגיע לישיבה הבאה עם תשובו .ת
לובי99
– עו "ד לינור דויטש–מנכ"לית –
ניתן לראות כאן את גודל המחדל. ים המלח נגמר סביבתית
,ולא רואים ממנו כסף. יש משיכת ידיים מוחלטת של כל הרשויות (אוצר, אנרגיה , הגנ"ס, ות"ל
רמ"י וכו'). רשות המים היתה אמורה לגבות חצי מיליארד ₪
מכי"ל
עבור תשלום
מים, ואנו
ממתינים להכרעה של בג"ץ בנושא. עפ"י הדוח רמ"י והמפקח על המכרות ויתרו על120
מיליון ₪
תמלוגים
.ושיקום אתרי חציבה
עבור שטח של652
ק"מ
רמ"י משלמת
2.7
ימ ליון ₪
.בשנה
יש עוד
סכומים רבים שטרם שולמו, כמו- היטל הטמנה ומחצבות, ויחד עם זאת התעלמות מהמזהם-
.משלם לא ניתן להתעלם מכך
שבזמן שהמדינה מטילה גזירות ימ
סים קשות
על הציבור, היא חלשה
6
מול תאגיד חזק–
.כי"ל שנת
2030
היא מעבר לפי
נ
ה וקול קורא עתיד לצאת בחודשים ה.קרובים
יש
שינויים ועדיין צריך.שיפורים
כי"
ל שולטת במשאב טבע נוסף– פוספטים,
.שיש בו הרבה כסף רק בשנת2022
הרווח התפעולי היה
777
מיליון דולר, מתוכם שולם למשרד האוצר5
.מיליון דולר
יש כמויות פסולת רדיו-
אקטיביות
שלא משולם עליהן דבר, ועל האוצר להגיב גם על כך .
החברה להגנת הטבע - ד"ר תמרה לב-מנהלת מדיניות אקלים –
כדאי לבקש לדיון הבא התייחסות
מ– 4 הגופים בנוגע לשינוי
בין העבודה שנעשתה לקראת ההיערכות לסוף הזיכיון לפני כתיבת דוח
המבקר ולאחריו.
האם המשרדים )(אוצר, הגנת הסביבה, רמ"י ואנרגיה מתכוונים להציב כתנאי
.במכרז החדש: *ערבויות *לא ניתן להשתתף במכרז מי שלא תיקן את כל הנזקים שנעשו בעבר
הרצון של הזכי .ין להגיע לזיכיון הבא הוא רצון גדול .יש לתכלל את הסוגיה מחדש
מגמה ירוקה – תומר גרטל-מנהל קשרי ממשל – בזיכיון ה
בא
יהיה מיסוי חדש שהוא היטל שאיבה
על המים. הערך הכלכלי של מי ים המלח עומד על0.92
₪
לקוב. בחישוב מהיר אנו מבינים שמשרד
האוצר מתוך460
מלמ"ק
שנשאבים בכל שנה מים המלח, רוצה
לגבות רק על160
מלמ"ק, כלומר
יש300
מלמ"ק.שהמשרד לא רוצה לגבות עליו כסף
מדובר ברבע מיליארד ₪בשנה. פנינו ב- 3
מכתבים למשרד האוצר ב- 3
חודשים האחרונים כדי להבין מדוע כל הכסף אינו נגבה. הערך של
המים עולה, והכמות שנכנסת לים המל .ח קטנה. אם כי"ל תשלם, הציבור ירוויח מכך
.במשרד האוצר מתנגדים להקצות כספים לשיקום אקולוגי של ים המלח, המפלס חייב להתייצב
.הציבור דורש את זה והסוגיה צריכה להיות חלק מחוק הזיכיון הבא
)מדבר קיימא (התארגנות פעילי סביבה - גילעד סופר –
לא מדובר במחדל שנובע מחוסר התאמה
בין המנגנונים השונים, אלא
היעלמות המדינה כאשר יש עיסוק בכי"ל. יש תחושה שאנשים רבים
.אינם מבינים שמדובר במשאב ציבורי
חברת
כי"ל -
עו"ד אסי
קליין בן נעים-מנהלת קשרי ממשל ורגולציה –
מפעלי ים המלח היא אחת
מהחברות המפוקחות ביותר בישראל, כאשר אין היבט סביבתי שאינו מפוקח או לא נדרש
לרישיונות. כל
היתר מ .כיל מאות תנאים
התרומה
של4.4
ימ ליארד ₪
מהווה עוגן תעסוקתי לתושבי
הדרום ופעי
לות
.תומכת בענף התיירות אנו פועלים בהתאם להוראות הדין מכוח החו ק ובשקיפות
מול הגופים המאסדרים אותנו. ככל שמבקשים לתקן את הז
י כיון וההסכמים כיום, יש לעשות זאת
.בתיקון חקיקה תוך התייחסות לזיכיון העתידי
,אין לנו מתקנים ללא היתר. אין שום מתקן בקרקעות השמורות
ו עיקר המתקנים בקרקעות
החכורות. תחנת הכוח משרתת בעיקרה את פעילות .המפעלים
התאחדות התעשיינים –
כרמל פלדמן אביטבול-סגנית מנהלת איגוד הכימיה –
מדובר בזיכיון
משנת1961
וברור שחלו שינויים. חברה שחותמת על זיכיון או כל ארגון שפועל מטעם המדינה–
מחו
יב להסכם. לא ניתן לשנות רטרואקטיבית את ההסכם , היות וזה לא טוב להתנהלות המשק
.והמשקיעים
אקופיס - איתמר שחר-ראש תחום מדיניות ציבורית –
אנו עוסקים בהיבטים האזוריים של ים
.המלח. יש השפעה על הצד הירדני מצד השת"פ נוכח כל האמור בדבר הפערים בין המשרדים וחוסר
התיאום–
.חוק הזיכיון הוא הזדמנות פז היסטורית לתקן דברים רבים
)מדבר קיימא (התארגנות פעילי סביבה - ד"ר עודד קינן –
הנסיגה של ים המלח גורמת לשיפוע
בכבישים הסמוכים. אין אף אחד שמתכלל את אירוע הזיהום הגדול של מדבר יהודה. הסוגיות
נופלות על ת
וש .בי האזור
בתום הדיון:הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה
לחה"כ יוראי להב הרצנו, יום הדיון, ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מודה
למשרד מבקר המדינה
על כתיבת דוח מקיף ויסודי. הוועדה התרשמה
שמדובר באחד מהדוחות המזעזעים שהונחו על שולחן הוועדה. הכשלון הוא כשלון רוחבי
של משרדי הממשלה .
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה
לקבל לידיו את תזכיר הפרסום להערות ציבור
.הואיל והוא מצוי בסוגיה ולהתאים אותו לדברים
7
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה ורמ"י
למצוא תקציב לצורך סריקה אווירית של
.השטח
5.
הוועדה דורשת
מרמ"י
לבחון ולסרוק את הקרקע מן האוויר, ולהגיש לוועדה חוו"ד קצרה
.בעניין
6.
הוועדה מבקשת
מרמ"י
לקבל דיווח בתוך3
חודשים בנוגע
ל גביית כסף מהמפעלים עבור
.הפעלת תחנת כוח בשטחם
7.
הוועדה מתרשמת שמחדל המשרד להגנת הסביבה נמשך כ-
20
.שנה
8.
הוועדה מבקשת מנציג
משרד האוצר להע ביר לידיעת
שר האוצר
את הצורך
ב הקמת רשות
.לנכסי ים המלח
9.
הוועדה מבקשת
מהחשכ"ל במשרד האוצר לדרוש מהזכיין לתקן את כל הנזקים ב- 5
שנים
.הקרובות
10
.
ההזנחה ואי האכפתיות בטיפול בנושא משמעותה אובדן הכנסות לאוצר המדינה במאות
מיליוני .₪
הוועדה מבקשת
מה
יועצי
ם
המשפטיים של
משרדי האנרגיה, הגנ"ס ואוצר
ממשרד האוצר
לבחון מבחינה משפטית גביה
רטרואקטיבית שמגיעה מהסכמי העבר,
הואיל
והכסף שייך
.לציבור
11
.
הוועדה מבקשת
ממגמה ירוקה הל.עביר למשרד מבקר המדינה נייר עמדה
12
. הוועדה ת מתין לפסיקת בימ"ש העליון בדבר החוב של כי"ל
בסך חצי מל יארד₪
.עבור מים
13
. הוועדה סבורה ש תקופת המעבר עד המכרז החדש צריכה לשמש כתקופת לימוד לשיפור
.ותיקון
14
.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד3 חודשים, בהשתתפות:
,מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
מנכ"ל משרד האנרגיה, חשכ"ל במשרד האוצר ,מנכ"ל רמ"י
ומנהלת מחוז דרום ומשרד
המשפטים .