חומר רקע - גורמים חיצוניים
כ"א שבט תשפ"ו08/02/2026
לכבוד חה"כ אוהד טל
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים
כנסת ישראל, ירושלים
[email protected]
,שלום רב
הנדון: רפורמת החלב – כשלים וסיכון ל"ביטחון התזונתי" ו"הביטחון הכשרותי" בישראל
תקציר
מסמך זה מציג שורה ארוכה של נושאים מקצועיים ועובדתיים שלא נשקלו טרם הכנסת הרפורמה
בענף החלב )להלן: "הרפורמה"( לחוק ההסדרים. הרפורמה בענף החלב תקרוס, לא תשיג את
מטרתה, תביא להרס תשתית חיונית ותפגע בחקלאים והצרכנים כאחד. מודל הרפורמה הוא
"מודל יתום" שאינו קיים באף מדינה בעולם. הנחות היסוד שלו מבוססות על מידע לא עדכני
)דבר חמור כשלעצמו( והן קורסות לנגד עינינו בעידן הנכחי.
,בדיקה מעמיקה של הנושא חושפת תמונה מדאיגה: בעוד ישראל מחסלת בפועל את עצמאותה
המערב ובפרט מדינות/ישויות במעגל הקרוב לישראל כמו הרשות הפלסטינית, ירדן וטורקיה, בונות
תעשיית חלב מתקדמת במימון זר. בנוסף, הסתמכות על ייבוא במציאות בה מדינות אירופאיות
לרבות טורקיה מטילות אמברגו על ישראל היא הפקרות ביטחונית שתהפוך את ישראל ללקוח שבוי.
במקביל, "המחיר הזול" של מוצרי החלב באירופה מתגלה כאשליה מסוכנת. לא זו בלבד שהוא נובע
מסבסוד ממשלתי עמוק שמכסה הפסדים כרוניים של החקלאים, בעת הזו אירופה עוברת שינוי
צפויים לייקר את החלב Farm To Fork - והGreen Deal -מדיניות דרמטי והיסטורי: חקיקת ה
ומוצריו בשיעורים ניכרים. זו לא מחשבה או הערכה, זו מציאות המתרחשת לנגד עינינו.
.אירופה עוברת "שינוי מבני", לא שינוי "מחזורי", הכרוך בעליית מחיר ייצור החלב באופן קבוע
לכן, במקום "ייבוא יציבות", הרפורמה הנוכחית מייבאת "סערת חלב" אירופאית יקרה, תוך פירוק
התשתית החקלאית הישראלית באופן בלתי הפיך, לרבות מנגנוני השליטה של ישראל לצורך ניהול
משברים ותנודות המחירים המאפיינים את הענף בעולם.
הסתמכות ישראל על שרשראות אספקה חיצוניות במציאות זו אינה אלא הפקרות, בשעה שמדינות
", just in case" -" ועוברות לדוקטרינת הjust in time" -העולם זונחות לאחר שנים את דוקטרינת ה
באוצר מתבססים על הנחות מיושנות ומחזירים את ישראל אחורה, כל זאת עוד לפני שעסקנו
בכשלים הבסיסיים ברפורמה המצביעים על כך שהיא לא תשיג את מטרתה, תקרוס ותגרום לנזק
בלתי הפיך ועליית מחירים.
יודגש, העובדה שהרפורמה מפרקת את מועצת החלב ומונעת והתאגדות רפתנים, מבהירה את חוסר
ההפנמה של מנסחיה כי מדובר ב"תשתית לאומית" לניהול תשתית מזון ברמה השוטפת ובחירום.
פירוקם ללא חלופה מוגדרת אינו אלא "מיזם ציבורי כושל" שישאיר את המדינה ללא יכולת שליטה
באספקת חלב.
" "ביטחון כשרותי- חופש דת ופולחן- פגיעה בזכות יסוד
בנוסף, הרפורמה מפרה את חובתה של המדינה היהודית למתן "ביטחון כשרותי" לאזרחיה שומרי
המצוות והמסורת תוך הבטחת אספקה רציפה של מזון כשר ללא תלות בגורמים חיצוניים.
הרפורמה לוקה ב"עיוורון מערכתי" בכך שהיא מעמידה את הייצור המקומי הכשר בסכנה קיומית
בלתי הפיכה. הצרכנים הופכים ל"בני ערובה" של שרשראות אספקה זרות המסתמכות על יבוא
מאירופה שבעת הזו עקב שינויים רגולטוריים צפויה לייקר את החלב ולהערים קשיים דרמטיים על
מערך הכשרות. חיסול התשתית המקומית לטובת יבוא הוא מהלך חסר אחריות כלפי ציבור צרכני
הכשרות. המדינה מפרה את חובתה לספק מזון כשר )שירותי דת בסיסיים( על ידי יצירת תלות
במדינות שבהן כשרות המהדרין הופכת לנגד עינינו לבלתי אפשרית.
תוכן עניינים
חלק א': התמונה האסטרטגית והביטחונית
. תיכונית והלקח של קטאר- המציאות הגיאופוליטית: "מלכודת החלב" המזרח
(1
."שינוי הפרדיגמה העולמי: המעבר לדוקטרינת "התשתית הקריטית
(2
חלק ב': קריסת האלטרנטיבה האירופית
."הכשל בתשתית המידע והנחת היסוד: "אירופה הזולה
(3
חלק ג': הכשלים המבניים ברפורמה הישראלית
(Farm to Fork) כשל "הביטחון הכשרותי": ההתנגשות והאיום של הרגולציה האירופית
(4
.על ענף הכשרות
."הכשל המבני: רפורמה של חיסול ייצור במקום "קונסולידציה
(5
."הכשל המקצועי: ייבוא רשלני של מודל "המחיר הכפול
(6
.הכשל האופרטיבי: פירוק מערכת השליטה והבקרה במשבר וחירום
(7
הוואקום התפעולי: ניתוח כשלים מערכתיים וסיכונים לאומיים ביום שאחרי ביטול
(8
.מועצת החלב
.הכשל הלוגיסטי: רגולציה ישראלית מקבעת ריכוזיות
(9
.( הכשל הסביבתי: אובדן יתרון טכנולוגי10
.( הלקח הבריטי: נתונים על קריסת ענף החלב11
. מקור למחדל האסטרטגי- ( כשל הערכת הרפורמה12
:'חלק ד
.( ניהול סיכונים לאומי בעיתוי קריטי ללא תשתית עובדתית ומקצועית13
.( המלצות14
תיכונית- . המציאות הגיאופוליטית: "מלכודת החלב" המזרח1
הנחת האוצר כי ניתן לייבא חלב טרי מאירופה אינה אלא עיוורון בפני מכשול לוגיסטי. חלב
ניגר הוא מוצר בעל חיי מדף קצרים, המחייב ייבוא טווח קצר מהמעגל הקרוב. חיסול הייצור
הישראלי לא יוביל לייבוא מצרפת או גרמניה, אלא ליצירת תלות מסוכנת בגורמים אזוריים:
,. איום ה"לקוח השבוי" )ירדן והרשות הפלסטינית(: בעוד ישראל דנה בצמצום החקלאות1.1
. תשלובת מחלבות בעלות מערכי1שכנותינו בונות תעשיית חלב אדירה במימון בינלאומי
( המוכנות לייצוא ISO 22000) ייצור בטכנולוגיה מתקדמת ובתקני איכות בינלאומיים
מיידי. בשל יתרון מובהק להובלה יבשתית, ישראל עשויה להפוך עצמה במו ידיה ממעצמה
עצמאית ללקוח שבוי של הרשות הפלסטינית וירדן. העברת התלות התזונתית לידי
הגורמים שלעיל, היא סיכון ביטחוני מובהק ולא רק כשל כלכלי.
. הלקח הטורקי: הסתמכות על "רצון טוב" התנפצה בשנתיים האחרונות מול טורקיה1.2
.ומדינות אירופאיות נוספות. לא ניתן לבסס ביטחון תזונתי על גחמות של מדינות עוינות
, המהלך הראשון שלה היה להקים2017-. המודל הקטארי: כשהוטל המצור על קטאר ב1.3
תעשיית חלב עצמאית. הקטארים הבינו: במזרח התיכון, אין עצמאות מדינית בלי
.2עצמאות תזונתית
.https://www.ebrd.com/home.html ; /https://disclosures.ifc.org 1
; https://baladna.com/en/about ; https://did.li/surmC ; https://did.li/mLCOf 2
./https://debbiederry.com/the-flying-cow-story-of-qatar
". שינוי הפרדיגמה: בניגוד לישראל העולם מאמץ את "דוקטרינת התשתית הקריטית2
:בעוד ישראל דנה בפירוק תשתיות ייצור המזון שלה, המערב מבצר את החקלאות בחקיקה
(: הבית הלבן הגדירPRESIDENTIAL POLICY DIRECTIVE/PPD-21) . ארה"ב2.1
מגזרי תשתית קריטית. הצו מגדיר16-בצו נשיאותי את "מגזר המזון והחקלאות" כאחד מ
( שהמדינה מחויבת להגן Critical Infrastructure Sectors) מגזרי תשתית קריטיים16
( מופיעFood and Agriculture Sector) עליהם בכל מחיר. המגזר החקלאי והמזון
ברשימה זו כשווה ערך למגזרים כמו: מגזר האנרגיה, הביטחון )תעשיות צבאיות(, המים,
התחבורה ועוד. ארה"ב הגדירה את החקלאות כתשתית קריטית שוות ערך לכורים
גרעיניים ולמערכות בנקים, מתוך הבנה שפגיעה בייצור המזון היא פגיעה בביטחון
.3הלאומי
מגדירה את ייצור המזון2022-(: דירקטיבה מCER Directive) . האיחוד האירופי2.2
כ"יישות קריטית" לביטחון היבשת. בעבר אירופה התמקדה בעיקר בהגנה על תשתיות
ייצור "מזון" הוגדר כ כשרשרת קריטית שיש להגן עליה ברמה 2022 - אנרגיה ותחבורה. ב
הלאומית. זו לא "המלצה". בזמן שאירופה מחוקקת חוקים כדי להגן על יצרני המזון
. 4שלה ולהגדיר אותם כנכס אסטרטגי, ישראל מפקירה אותם ברפורמה
(: עוסקת עתה בחקיקה המגנה על כושר הייצור העצמי כאינטרסBill C-282) . קנדה2.3
.5לאומי עליון ואוסרת ויתור על מכסות חלב בהסכמי סחר
"(: החוק תוקן לאחרונה לכלול את ענף "המזון והמצרכיםSOCI Act) . אוסטרליה2.4
Australian Govt - Security of Critical :. )מקור רשמי6כתשתית לאומית חיונית
(. Infrastructure Act (Food)
". הכשל בתשתית המידע לביסוס הרפורמה על ייבוא מ"אירופה הזולה3
התבססות על ייבוא מאירופה בעת הזו היא כשל מודיעיני אסטרטגי. בחינה מעמיקה חושפת
כי השוק האירופי עובר טלטלה רגולטורית העתידה לייקר את החלב באופן קבוע. לא מדובר
ב"שינוי מחזורי" אלא ב"שינוי מבנה". אנחנו רודפים אחרי מודל אירופי שכבר לא קיים.
אירופה מחסלת את החלב הזול לטובת חלב "ירוק" ויקר. אם נפגע בייצור המקומי )הפגיעה
בלתי הפיכה(, נקבל מוצרי חלב מיובא במחירי "בוטיק" אירופאים, ולא את ההוזלה
שמבטיחים לנו:
" הוא המהלך הדרמטי ביותר שביצע האיחוד האירופי בהיסטוריה שלGreen Deal" - . ה3.1
החקלאות. מדובר בשינוי טקטוני שמוביל לירידה בייצור ולהתייקרות מחירים. על פי
, 2030 )"מהחווה למזלג"( הוצבו יעדים אגרסיביים לשנתFarm to Fork - אסטרטגית ה
בשימוש בחומרי הדברה, 50% שמשמעותם היא פגיעה בתפוקה החקלאית: קיצוץ של
בשימוש באנטיביוטיקה לבעלי חיים. 50% בשימוש בדשנים, קיצוץ של20% קיצוץ של
המשמעות? פחות יבול, פחות פרות ועלויות ייצור גבוהות יותר. דנמרק כבר מטילה "מס
. במקביל, 7, חקלאים ישלמו מס על פליטות הבקר2030 פחמן" על החקלאות והחל משנת
. התמונה ברורה: 8"משבר החנקן" בהולנד מביא לצמצום עדר החלב וסגירת משקים
אירופה הופכת ליבשת של "פרימיום" ירוקה ויקרה. לבנות את הביטחון התזונתי של
ישראל על עודפים אירופיים שתיכף לא יהיו קיימים זו לא מדיניות אחראית בלשון
המעטה.
.https://did.li/qLCOf ;https://did.li/4QlDN 3
.https://eur-lex.europa.eu/eli/dir/2022/2557/oj 4
.https://www.parl.ca/DocumentViewer/en/44-1/bill/C-282/third-reading 5
.https://did.li/KdgUY 6
. יורו לפרה בשנה הראשונה, סכום שצפוי לעלות בהמשך100- ההערכה היא שמדובר בעלות של כ7
. תוכניות לצמצום עדרים בהולנד וחובת יציאה למרעה מורידים את התפוקה ומייקרים את העלויות8
, הסתמכות על ייבוא9(USDA) בהתאם לדו"ח משרד החקלאות של ארצות הברית
מאירופה צפויה להפוך ליקרה ומסוכנת. צפי לזינוק דרמטי במחירי הייבוא: הגבלת
בייצור החקלאי המקומי, מה שיגרור עליית 12% התשומות באירופה תוביל לירידה של עד
, ויהפוך את המזון האירופי ליקר 60% עד17% מחירים פנימית בתוך האיחוד של
משמעותית עבור הצרכן הישראלי. טלטלה בשווקים העולמיים: המדיניות האירופית
תערער את התחרותיות של היצוא מהאיחוד ותחולל עליית מחירים גלובלית של סחורות
, בהתאם להיקף אימוץ הסטנדרטים בעולם. פגיעה 89% עד9% חקלאיות בשיעור של
אנושה ברווחה ובתוצר: יישום האסטרטגיות ללא חלופות טכנולוגיות הולמות צפוי
טריליון דולר ולירידה משמעותית בתוצר 1.1 להוביל לאובדן רווחה כלכלית עולמית של עד
המקומי הגולמי העולמי. איום על הביטחון התזונתי: עליית המחירים והירידה בהיצע
מיליון בני אדם למעגל חוסר הביטחון התזונתי, מה שיערער 185- ל22 עלולות להוסיף בין
את היציבות בשווקי המזון הבינלאומיים מהם ישראל מייבאת. מילים אחרות, המדיניות
האירופית הנוכחית עלולה להפוך את היבשת ממקור של מזון זמין וזול למוקד של
התייקרות שתקרין על השוק הישראלי כולו.
, המצביע על כך שהסיכוי לירידת2025 -( מEDA) ראה אף דו"ח של איגוד החלב האירופי
מחירים נמוך, והנטייה היא להמשך מחירים גבוהים ואף עליות נקודתיות. זאת לאו
דווקא בגלל זינוק בביקוש, אלא בעיקר בגלל מגבלות על ההיצע )מחלות ורגולציה( ושינוי
. 10מבני שהופך את הייצור באירופה ליקר יותר
, אומר במפורש: הרגולציה הסביבתית1116.9.25 דו"ח משרד החקלאות האמריקאי מיום
באירופה כופה סגירת משקים וצמצום עדרים. בהולנד, האיסור לפיזור זבל מפחית את
מספר הפרות. באירלנד, ישנה ירידה במספר הפרות מאותה סיבה. בבלגיה המגזר נמצא
ממשקי הבקר 25%-(. כEU Habitats Directive) תחת לחץ כבד בשל תקנות שמירת טבע
. בגרמניה חקלאים רבים יצאו 2030 בבלגיה מתכננים להפסיק את פעילותם עד שנת
מהענף בעשור האחרון בגלל רגולציות סביבתיות מחמירות. המסמך מראה בבירור כי
הרגולציה גורמת לצמצום אקטיבי של הייצור, מובילה לסגירת משקים ומונעת השקעות
עתידיות בגלל חוסר ודאות כלכלית.
מועצת החלב האירופית מוכיחים12EMB -. מלכודת הסבסוד )"פער הכיסוי"(: נתוני ה3.2
כי המחיר הזול באירופה הוא פיקציה, כאשר רפתנים בגרמניה ובצרפת מוכרים חלב
סנט(. 50- מעלות הייצור הריאלית )כ20%- סנט לליטר( הנמוכים ב40-במחירי הפסד )כ
הפער הזה מכוסה על ידי שחיקת ההון העצמי של החקלאים ועבודה ללא שכר, מה שמוביל
לסגירת רפתות המונית באירופה. הרפורמה מציעה כעת להחליף את היציבות המקומית
בייבוא המבוסס על שוק גרעוני ומתכווץ. ברגע שהרפת הישראלית תיסגר, נהיה חשופים
למחיר הריאלי היקר ונהפוך למדינה סחיטה. ומה כאשר המשק האירופאי ייסגר?
"(: רשתות השיווקGreenflation") . "המדף הירוק" ועליית מחירי המזון באירופה3.3
,הגדולות באירופה מנצלות את הריכוזיות שלהן כדי להכתיב "רגולציה פרטית" מחמירה
" מוביל Farm to Fork" - המחייבת עמידה בתקני קיימות. מהלך זה הנובע ממדיניות ה
לצמצום ההיצע ולעלייה דרמטית בעלויות הייצור והמחיר לצרכן. המשמעות עבור
ישראל: פתיחת המשק לייבוא לא תביא את "המחיר הישן והזול", אלא תייבא לישראל
(, בה המוצר הזול נכחד מהמדף והצרכן Greenflation) "את "האינפלציה הירוקה
הישראלי הופך ללקוח שבוי של תקינה אירופית יקרה.
.https://www.ers.usda.gov/publications/pub-details?pubid=99740 9
/https://eda.euromilk.org/resources/annual-reports 10
USDA FAS, "Livestock and Products Annual - European Union" Report No. E42025-0004, Sept 16, 11
.2025
.https://www.europeanmilkboard.org/home.html 12
(Farm to Fork) ההתנגשות והאיום של הרגולציה האירופית- "כשל "הביטחון הכשרותי
.4
.על ענף הכשרות
,"העיוורון של משרד האוצר הביא להתמקדות הרפורמה במונחים כלכליים יבשים של "מכסות
"מחירים" ו"תחרות". נעדר מהתהליך באופן מוחלט נושא הכשרות ולא בוצע כל תסקיר
השפעה על צרכני הכשרות. הנחת האוצר כי ניתן להסתמך על ייבוא מסיבי מאירופה מתעלמת
דרישות הכשרות - . החשש13מנתוני המהפכה הווטרינרית והרגולטורית שאירופה נכנסה אליה
הבסיסיות )הפרדה, מים טריים, ניקוי בחום( הולכות להיות מוגדרות באירופה כ"חוסר יעילות
Best ) 14BAT-סביבתית". כתוצאה מכך, ייצור כשר למהדרין כרוך בהפרה של עקרונות ה
"( מה שעשוי להפוך Green Premium") (, מה שיגרור קנסות ועלויותAvailable Techniques
.את היבוא ללא כדאי ולעיתים לבלתי אפשרי
( סעיףEU) 2019/4 תקנה-( ו3)107 (, סעיףEU) 2019/6 תקנה16'15. רגולציית האנטיביוטיקה4.1
", הכופה הפחתה דרסטיתFarm to Fork" : האיחוד האירופי מיישם את אסטרטגיית17
.18. ההפחתה אכן מתבצעת בפועל172030 בשימוש באנטיביוטיקה עד שנת50% -של עד כ
(. BRD) המשמעות – הפחתת טיפול תרופתי מונע מובילה לזינוק בתחלואת ריאות
צעד שנועד לשיפור בריאות הציבור, יוצר עכשיו באירופה "תופעת לוואי" הלכתית- החשש
"התחלואה השקטה": זינוק בתחלואה סמויה בעדרים, צפוי לערער את חזקת - חמורה
הרגולציה החדשה יוצרת מומים שקופים )סירכות - הכשרות של הבקר האירופי. הסכנה
בריאה, מומים או נקבי וושט( שאינם ניתנים לזיהוי בבדיקה חיצונית רגילה. המשמעות
היא שהסתמכות על "רוב בהמות כשרות" עלולה לקרוס ולהוות מכשול בפני הציבור
החרדי. היעדר הטיפול המונע הוביל לעלייה בדלקות ריאה המותירות צלקות העשויות
לפסול את הפרות כ"טריפה". מחקר מקיף בבתי מטבחיים שבחן בקר צרפתי מצא כי ל
. 19" מהבקר היו נגעים והידבקויות בריאות בעת השחיטה, עדות ל"תחלואה השקטה64%
מהעגלים סובלים מדלקת29% נתון זה מקבל חיזוק על ידי מחקר עדכני נוסף שמצא כי
. בנוסף דוחות סוכנות התרופות 21'20קלינית שאינה מאובחנת חיצונית-ריאות תת
האירופאית מצביעים כי כתוצאה מהאיסור על טיפול האנטיביוטי דרך המזון,
הווטרינרים עברו לטיפול ב"כיבוי שריפות" באמצעות הזרקות או טיפול פולשני המעלה
. המסקנה: פוטנציאל הצניחה באחוז 22דרמטית את הסיכון לפגיעה באיברים פנימיים
"הפרות הכשרות" ומחסור מובנה בפרות חולבות באירופה צפוי לעלות מחירים בתחום
הכשרות ומוצרי החלב המיובאים.
.24 )בכפוף לעדכוני דחייה(, להיכנס לתוקף2026 : החל משנת23(EUDR) . רגולציית היערות4.2
הרגולציה מחייבת עקיבות גיאוגרפית מלאה לכל גרגר סויה המיובא לאירופה למניעת
כשרות לפסח מחייבת הפרדה מוחלטת בקווי הייצור - שריפה והשמדת יערות. האתגר
יוצרות "צוואר בקבוק" EUDR-והאספקה. הדרישות הלוגיסטיות הנוקשות של ה
.https://food.ec.europa.eu/horizontal-topics/farm-fork-strategy_en 13
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32019D2031 14
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32019R0006 15
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32019R0004 16
.https://food.ec.europa.eu/system/files/2020-05/f2f_action-plan_2020_strategy-info_en.pdf 17
https://www.ema.europa.eu/en/veterinary-regulatory-overview/antimicrobial-resistance-veterinary- 18
.medicine/european-surveillance-veterinary-antimicrobial-consumption-esvac-2009-2023
.https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/1828051X.2018.1426395 19
https://www.rvc.ac.uk/research/programmes/livestock-production-and-health/news/new-rvc- 20
research-reveals-extent-and-progression-of-bovine-respiratory-disease-in-uk-dairy-calves
.https://www.mdpi.com/2076-2615/15/3/360 21
https://www.ema.europa.eu/en/documents/report/sales-veterinary-antimicrobial-agents-31- 22
.european-countries-2022-trends-2010-2022-thirteenth-esvac-report_en.pdf
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:32023R1115 23
.https://www.wri.org/insights/explain-eu-deforestation-regulation 24
בשרשרת האספקה, שכן תשתיות האחסון והשינוע יוקדשו לעמידה בתקני העקיבות, מה
שעשוי להפוך את ההפרדה הנדרשת לפסח לכמעט בלתי אפשרית או ליקרה מאוד.
( והפירוטIED) 25 לפליטות תעשייתיותEU/2010/75 . אנרגיה במעגל סגור: דירקטיבה4.3
מחייבים מפעלים26BAT 6a (, סעיףEU) 2019/2031 הטכני המופיע בהחלטת הביצוע
ומחלבות לפעול לפי היתרים סביבתיים מחמירים. כבר עתה ה"התנגשות ההלכתית" של
גובה מחיר ועלויות, אולם אלו צפויים להתייקר ולעלות שכן הייצור 27הליכי הכשרות
הכשר לא עולה בהכרח בקנה אחד עם כיוון הרגולציה שמבקשת למנוע מהמחלבות
. 28 אנרגיה20%-להזרים מים רותחים לביוב ולאבד כ
. משבר המים: הליך ההכשרה )הגעלה( המבוסס על כמויות גדולות של מים נקיים, מתחיל4.4
דורש למזער29(EU) 2019/2031 בהחלטת הביצועBAT 7 להתנגש עם הרגולציה: סעיף
( ומיחזור מים Reuse) את צריכת המים והזרמת השפכים באמצעות שימוש חוזר
(. להגעלה נדרשים "מים שאין בהם תערובת" )מים טריים( לא מים Recycling)
ממוחזרים. החשש: מחלבות ומפעלים יחוו הגבלות במכסות מים נוקשות מה שייקר את
ביצוע הליכי הכשרות עקב תשלום על חריגה ממכסת המים המותרת. המחלבות באירופה
( כחלק BAT Assessment) כבר החלו ליישר קו עם הרגולציה. הן מגישות דוחות הערכה
מרישיון הפליטות של מתקני המחלבה, שתפקידו להוכיח עמידה בסטנדרטים הסביבתיים
(. הן מפרטות כיצד EU) 2019/2031 המחמירים של האיחוד האירופי המפורטים בהחלטה
( לניהול צריכת Best Available Techniques) המחלבה מיישמת טכניקות מיטביות
אנרגיה, מים, פליטות וטיפול בשפכים, דרישות אשר יעמידו חסמים רגולטוריים וכלכליים
משמעותיים בפני הליכי כשרות המהדרין. המחלבות מחויבות למזער את צריכת המים
(, דרישה המתנגשת ישירות עם הליכי הכשרת קווים )הגעלה( BAT 7) והזרמת השפכים
המחייבים שימוש בכמויות גדולות של מים טריים ולא ממוחזרים. עמידה קפדנית זו
ברגולציה האירופית הופכת את הייצור הכשר ל"עתר פחמן" ויקר יותר, מה שיוביל ל"מס
כשרות ירוק" שיגולגל לצרכן הישראלי.
(: האיחוד האירופי קבע רמות שאריות אפסיות לכלוראטChlorates) . סוף עידן הכלור4.5
איסור על שימוש במינון גבוה של כלור לשטיפה וחיטוי. המעבר- . המשמעות30במזון
הכפוי מחיטוי כימי לחיטוי מים תרמי מייקר דרמטית את עלות ההכשרה בשל הארכת
זמן הניקוי וזינוק בצריכת האנרגיה לחימום המים.
(: הצעת הרגולציה לאריזות ופסולת אריזותPPWR) . אתגר אריזות הפלסטיק ממוחזר4.6
מחייבת יעדים אגרסיביים של שילוב פלסטיק ממוחזר31(PPWR - COM/2022/677)
. פלסטיק ממוחזר מגיע מהשוק הכללי וחשוד ששימש2030 ( באריזות מזון עד שנתPCR)
קודם לאחסון בשר חזיר או שומן אסור. השימוש בו במוצרי מהדרין עשוי להיות בעייתי
בשל חשש לבליעות בדפנות האריזה, מנגד, הצורך בייצור אריזות ייעודיות מ"פלסטיק
בתולי" עבור השוק החרדי ייצור עלות נוספת ליבואנים.
. בשורה התחתונה, כל החריגות המתוארות לעיל )בזבוז קיטור, שימוש במים חמים, ניקוי4.7
תרמי וכד' מתורגמות לקנס כספי ישיר תחת מנגנון הסחר בפליטות. )משלמים על כל טון
. המסקנה: ייצור כשר באירופה הולך להיות בהגדרה "עתיר פחמן" יותר 32(פחמן שנפלט
מייצור רגיל. לכן, הצרכן הישראלי ישלם "מס כשרות ירוק" שאינו קיים בייצור המקומי
)שאינו כפוף לרגולציה הזו(, מה שהופך את הבטחת "היבוא הזול" לאחיזת עיניים. מילים
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=celex%3A32010L0075 25
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32019D2031 26
. איסור להחזיר מים שהיו במגע עם מוצר לא כשר27
אנרגיה. פעולה זו20%- ייצור כשר מחייב את המחלבה לנתק את המערכת, להזרים מים רותחים לביוב ולאבד כ28
. ועשויה לחשוף את המחלבה לסנקציותBAT 6-עומדת בניגוד ישיר ל
https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32019D2031&qid=1770294628585 29
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A32020R0749 - (EU) 2020/749 תקנה30
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX%3A52022PC0677 31
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=celex%3A32003L0087 32
(. הציבורGreenflation ) "אחרות, במקום הוזלה, אנו מייבאים את "האינפלציה הירוקה
החרדי, כצרכן כבד של מוצרי יסוד, ישלם את המחיר הגבוה ביותר.
כאמור הרפורמה התעלמה- ". הצרכן החרדי כ"בן ערובה" של קריסת "הסבסוד הצולב4.8
לחלוטין מצרכי הכשרות של המגזר החרדי והיא חושפת אותו באופן בלתי הפיך וללא דרך
חזרה לסכנה דרמטית ואסימטרית הנובעת מפתיחת הסכרים ליבוא. לפי תכנית האוצר,
היבוא והסרת המכסים יציפו את השוק במוצרים לא כשרים או בכשרות בסיסית, הצרכן
החרדי יישאר מחוץ למשחק בשל חסמי כשרות מהדרין, אך יספוג את מלוא ההדף של
הרס התעשייה המקומית. ההישענות על יבוא היא הימור מסוכן, שכן נתוני שוק החלב
שתהפוך את 33( מצביעים על מגמת התייקרותEU Milk Market Observatory) האירופי
התלות בזרים לחרב פיפיות. האיום המיידי הוא קריסת מודל "הסבסוד הצולב": כניסת
היבוא תפגע ברווחיות מוצרי הפרימיום המקומיים, ותגרור לחץ של המחלבות להפסיק
לייצר את המוצרים המפוקחים שעוד טרם הרפורמה היו הפסדיים לפי דברי מנכ"ל
. דו"ח מרכז 35(. )ראה גם קריסת מחלבת רמת הגולן34מחלבת טרה בוועדת הכלכלה
בנושא הפיקוח על המזון מאשש חשש זה, בקובעו כי דווקא 36המחקר והמידע של הכנסת
במוצרים המפוקחים נרשמו עליות מחירים בשיעור גבוהה יותר מהמוצרים שאינם
הציבור החרדי הנשען יותר - . המשמעות37(בפיקוח. )דו"ח מבקר המדינה מאשש טענה זו
מאוכלוסיות אחרות על מוצרים אלו, יהיה החשוף ביותר לפירוק מודל "הסבסוד הצולב"
. 38וכשל הרפורמה שאין ממנה דרך חזרה
. הרפת המקומית כעוגן אסטרטגי ל"ביטחון הכשרותי": יש להבחין בין הסיכונים4.9
הכלכליים אליהם חשוף השוק הכללי, לבין הסיכון הקיומי והמבני המאיים על עולם
הכשרות. בעוד שיש קושי וספק אם אפשרי לייבא חלב רגיל בזמן קצר מכל מקור גלובלי
- שהוא, ייצור חלב בכשרות מהדרין נשען על "חזקת כשרות" ואופרציה לוגיסטית
הלכתית מורכבת שאינה ניתנת להקמה מידית בשעת מחסור. הרפורמה המוצעת הפוגעת
אנושות ברפת המקומית, יוצרת כשל שוק כשרותי חמור: היא מעבירה את הצרכן שומר
מקור שאינו יכול לספק - הכשרות מתלות בייצור מקומי מפוקח לתלות בייבוא מאירופה
ביטחון בשוטף ובחירום גם בשל זמני ההיערכות הארוכים וגם בשל החסמים
הרגולטוריים המחמירים. במציאות זו, שימור הרפת הישראלית הופך מאינטרס כלכלי
לנכס אסטרטגי ראשון במעלה, המשנה את מעמד הרפתן המקומי מ"יצרן מזון" ל"ערב
לכשרות" שבלעדיו ייוותר הציבור הדתי והחרדי בפני שוקת שבורה וללא יכולת לשקם
את התשתית שחוסלה.
יודגש, הרפורמה עלולה ליצור אפליה במדפי הרשתות, שפע של מוצרי חלב מיובא
.4.10
בכשרות רגילה, ומחסור כרוני או מחיר מופקע למוצרי "מהדרין". זו כפגיעה בשירות
הציבורי הבסיסי למיליוני אזרחים.
. בנושא2.2.2026 *רצ"ב מכתבו של הרב זאב וייטמן )רב תנובה( לרבנות הראשית מיום
https://agriculture.ec.europa.eu/data-and-analysis/markets/price-data/price-monitoring-sector/milk- 33
.and-dairy-products_en
( בנושא "יוקר המחייה2023 בינואר30) מישיבת ועדת הכלכלה, יום שני, ח' בשבט התשפ"ג11 ' פרוטוקול מס34
.בישראל – מצב ענף החלב ועליות המחירים
(, בנושא2022 בדצמבר12) מישיבת הוועדה הזמנית לענייני כספים, יום שני, י"ח בכסלו התשפ"ג10 ' פרוטוקול מס35
. סכנת סגירת מחלבת רמת הגולן-
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ae0410e3-3da2-ed11-8152-005056aac6c3/2_ae0410e3-3da2- 36
.ed11-8152-005056aac6c3_11_20293.pdf
.https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7692-2.aspx 37
. ראה משבר החמאה והקוטג' אשר הוסרו מפיקוח והמחירים עלו38
"הכשל המבני: רפורמה של "השמדה" במקום "קונסולידציה
.5
, זהו הכשל החמור39לאור הצהרות משרד האוצר בדבר הרצון להתחקות אחר מודלים מערביים
(: Consolidation) ביותר בתכנון הרפורמה, המנוגד לכל היגיון כלכלי מערבי. המודל המערבי
ברפורמות בעולם, המטרה הייתה התייעלות. משקים קטנים נסגרו, אך המכסות שלהם עברו
למשקים היעילים שנשארו, כך שהתפוקה הלאומית נשמרה והענף התחזק. המודל הישראלי:
מנגנון "פדיון המכסות" שמציע האוצר אינו מעביר את כושר הייצור לרפתן היעיל, אלא משמיד
אותו. המדינה קונה את המכסה כדי לגרוע אותה מהשוק. במקום ליצור יתרון לגודל, המדינה
מקטינה אקטיבית את הייצור המקומי. ביטול הרזרבות והעודפים הללו ייצרו בוודאות
מוחלטת מחסור חלב ומוצרי חלב בסיסיים בעת ביקוש – ערבי שבת וחגים.
"הכשל המקצועי: ייבוא רשלני של מודל "המחיר הכפול
.6
הרפורמה למעשה מאמצת את מנגנון "המחיר הכפול" )מחיר מוגן ומחיר שוק( מנגנון המכונה
. מדובר במהלך רשלני המתעלם מכך שהמודל הונדס עבור מדינות שהן A/B-בעולם מודל ה
" משמש אפיק B משמש אותן ככלי התקפי לצמיחה. "מחירA/B יצואניות חלב אדירות שמודל
רווח חיוני לייצוא עודפים לשוק העולמי. ישראל היא "כלכלת אי" סגורה הנעדרת יכולת ייצוא
. OECD-( הקיימות בCAP) עקב עלויות אובייקטיביות וללא רשתות הביטחון ותמיכה ישירה
, בישראל כיוון שאין יצוא, האוצר מבקשExport Parity " נקבע לפיB במודל העולמי, "מחיר
)בכמה המחלבה יכולה לקנות אבקה מפולין(. מכיוון Import Parity " לפיB לקבוע את "מחיר
, המשמעות 40שעלות הייצור של הרפתן הישראלי גבוהה ממחיר הייבוא המסובסד מאירופה
היא שכל ליטר שולי ייוצר בהפסד וודאי. זהו מנגנון שנועד לחסל ייצור לא לנהל אותו! הניסיון
ליישם מודל זה ב"משק אי" סגור שאינו מייצא חלב הוא עיוות כלכלי המתעלם ממטרת המודל
, 41ותנאי היסוד לקיומו. בנוסף, התעלמות האוצר מהבעיות שייצר מודל זה למשל באוסטרליה
(: הקואופרטיב הגדול B/A , או ממה שקרה בצרפת )מדינת המקור של מודל42כישלונו בקנדה
על נטישת המודל וחזרה למחיר אחיד בשל כשליו, וענקית 2023- הודיע ב43(Sodiaal) במדינה
מיליון ליטר באיסוף החלב שכן 450 על קיצוץ דרמטי של2024- הודיעה ב44Lactalis החלב
( הפך ללא כלכלי, פשוט אינה מתקבלת על הדעת.B ייצוא עודפים )במחיר
תגובת השרשרת תהיה ברורה: ברגע שהרפתן יפסיד על ליטר חלב לא מוגן שייצר בעודף )מחיר
( הוא יפסיק לייצר אותו. התופעה הזו נקראת "התכנסות למטה". הרפתות יצמצמו את B
(התפוקה למינימום ההכרחי, ו"כרית הביטחון" של ישראל )עודפי החלב שנועדו לוויסות
תתאדה. כאן בדיוק יקרוס המודל. צריכת החלב אינה קבועה היא עולה ויורדת. בסופי שבוע
וערבי חגים הביקוש לחלב מזנק. עד היום, המערכת ידעה לספק זאת בזכות אותם עודפים.
ברגע שהרפורמה תחסל את העודפים )כי הם לא כלכליים( ברגעי השיא הללו לא יהיה חלב.
היבואנים לא יוכלו להושיע בשעת דחק ובהתרעה כה קצרה מעכשיו לעכשיו ובוודאי לא
מאירופה. )זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הבעיות בייבוא חלב טרי ומוצרים לבנים(.
הכשל האופרטיבי: פירוק מערכת השליטה והבקרה
.7
בניגוד מוחלט למגמה העולמית של חיזוק התשתיות, הרפורמה הישראלית מפרקת את יכולת
המשילות והבקרה בעת משבר וחירום.
(. פירוק החמ"ל הלאומי ואובדן המשילות: ביטול יכולת ההתאגדות )הפטור מהסדר כובל7.1
הוא הלכה למעשה הלאמת יכולת הניהול של הענף והפקרתו לכאוס. מעבר לפגיעה
האנושה בכוח המיקוח של החקלאי הבודד מול הריכוזיות הדורסנית של המחלבות
.( יודגש כי לרפורמה הנוכחית אין אח ורע במדינות המערב )תמיכות, ביטחונות, הגנות וכד' לחקלאות39
.https://did.li/NwZIw 2023 חקלאות ישראלOECD- ; דוח הhttps://did.li/ea6rl ראה דו"ח מבקר המדינה40
.https://did.li/Qkx6q ( )הועדה האוסטרלית לתחרות והגנת הצרכןACCC ראה דו"ח41
.https://did.li/y05rl 42
./https://www.grands-troupeaux-mag.fr/sodiaal-renonce-au-prix-b 43
.https://did.li/vTTZH 44
ורשתות השיווק, המהלך מותיר את המדינה ללא זרוע ביצועית מתכללת. ללא גוף מרכזי
המאגד את היצרנים, המדינה מאבדת את היכולת לווסת כמויות, לנייד חלב בין אזורים
בעת משבר, ולנהל מדיניות אחידה. במקום לעבוד מול "צבא" מאורגן בעל אינטרס לאומי,
המדינה תמצא את עצמה מול מאות יצרנים מפוצלים ומחוסרי יכולת פעולה מערכתית.
. המגמה העולמית: בעוד ישראל מונעת את המגן המשפטי של החקלאים, הכלכלות7.2
מעגנות בחקיקה את46 והאיחוד האירופאי45 ארה"ב- הקפיטליסטיות המובהקות ביותר
זכותם של החקלאים להתאגד מתוך הבנה שזו הדרך היחידה למנוע את קריסת הייצור
מול הדורסנות הריכוזית של המחלבות, רשתות השיווק והמונופולים.
הוואקום התפעולי: ניתוח כשלים מערכתיים ישירים וסיכונים לאומיים ביום שאחרי ביטול
.8
""מועצת החלב
:הערכה ראשונית לגבי הכשלים והכאוס שיתעוררו עם הנעת הרפורמה וביטול מועצת החלב
. כשל בניהול משברים ביולוגיים )מגפות(: ללא מועצת החלב, אין גוף בעל סמכות חוקית8.1
,לכפות שיתוף פעולה בין מחלבות מתחרות בזמן התפרצות מחלה )למשל: פה וטלפיים
ברוצלה, שחפת(, אם מחלבה אחת )למשל שטראוס( מושבתת או מנועה מלקלוט חלב בשל
מחלה, למתחרה שלה )תנובה( אין שום אינטרס עסקי להציל אותה ולקלוט את החלב
במקומה. התוצאה: קריסה של שרשרת האספקה בזמן מגפה, השמדת חלב המונית
ומחסור על המדפים, מכיוון שאין "מפקד אירוע" שיכול להסיט חלב וליצור איזונים בין
המחלבות. בשלב הבא המועצה היא שיוצרת איזוני תמחור בין המחלבות על מרחקי
הובלה והתחשבנות לרפתות.
. כשל "החלב הירוק" )קריסת רפתות יו"ש ורמה"ג(: ללא מועצת החלב, הטיפול בחלב8.2
.המיוצר מעבר לקו הירוק עשוי להפוך ללא כדאי כלכלית ופוליטית למחלבות הפרטיות
העולם )בדגש על האיחוד האירופי( אוסר יבוא מוצרים המכילים "חלב ירוק". כיום
מיליון ליטר( במחלבות 150-המועצה מחייבת ומסדירה את קליטת החלב הזה )כ
ספציפיות המייצרות לשוק המקומי בלבד )כמו מחלבת רחובות ומחלבת הגולן(. גוף פרטי
המעוניין לייצא יעדיף לא להסתכן בקליטת חלב זה. התוצאה: בהעדר המועצה שתחתום
על הסכמים ייעודיים, המחלבות יסרבו לקלוט חלב זה כדי לא לפגוע ביכולת היצוא.
המשמעות: סגירה של רפתות מעבר לקו הירוק.
. כשל הטיפול בעודפים )שבתות וחגים(: ללא מועצת החלב, אין מי שיממן ויתפעל את8.3
,הטיפול בעודפי החלב המצטברים בימי ראשון ואחרי חגים. כידוע, אין איסוף חלב בשבת
מה שיוצר "פקק" ביום ראשון. כיום המועצה דואגת לייבוש החלב הזה לאבקה. תהליך
אגורות לליטר )הפסדי(. שום גוף פרטי לא יתנדב לבצע תהליך הפסדי זה. 60 שעולה
התוצאה: ללא הגוף המתכלל שדואג לייבוש או לוויסות לשפד"ן בצורה מסודרת,
המחלבות לא יאספו את החלב מהרפתנים בימי ראשון, או שישפכו אותו בצורה פיראטית
הגורמת נזק סביבתי. מי שמנהל את כל האירוע עם כל המחלבות זוהי מועצת החלב. כמו
גם עמידה ביעדי גודל המלאי לחירום או מלאי עודף ההולך למכירה.
. כשל הגנת היצרן )רשת ביטחון(: ללא מועצת החלב, חקלאי שרפת שלו נפגעה ממחלה8.4
נשאר ללא מקור הכנסה וקורס מיידית. כיום, במקרה של השמדת בקר עקב מחלות
זאונוטיות, המועצה מפעילה מנגנון סולידריות: היא מסיטה מכסות ייצור לרפתות
מהפדיון לרפת החולה כדי שתשרוד. התוצאה: בשוק חופשי ללא 10% בריאות, ומעבירה
מהכנסתה ופושטת רגל. כיום המועצה 100% המועצה, רפת שנפגעה ממחלה מאבדת
מההכנסות עוברות לרפת החולה(. ביטול 10%) מנהלת סיכון ביולוגי באמצעות פיזור הנזק
U.S. Code § 291 - Authorization of associations; 7 ; https://www.law.cornell.edu/uscode/text/7/291 45
.powers
.https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=celex%3A32013R1308 46
,המנגנון הזה אומר שכל התפרצות מחלה תהפוך ל"רולטה רוסית" עבור החקלאים
ותשאיר את הציבור עם ענף לא יציב, יקר יותר ופגיע יותר.
. כשל האיכות: ללא מועצת החלב, החקלאי מאבד את הגורם האובייקטיבי שקובע כמה8.5
כסף הוא יקבל. התשלום לחקלאי נקבע לפי אחוזי שומן וחלבון. כיום, מעבדה
אובייקטיבית בפיקוח המועצה מבצעת את הבדיקות. ללא המועצה, המחלבה )הקונה(
המחלבות - היא זו שתבדוק את החלב ותקבע את מחירו. התוצאה: ניגוד עניינים מובנה
"יורידו" את איכות החלב בבדיקות כדי לשלם פחות, והחקלאי יוותר שבוי.
. כשל המחלבות הקטנות )ריכוזיות(: ללא מועצת החלב, המחלבות הקטנות יידחקו החוצה8.6
משרשרת האספקה. כיום המועצה אחראית אדמיניסטרטיבית לוודא שגם המחלבות
- " הגדולות. ללא המועצה, "החזק לוקח הכל4 הקטנות יקבלו חלב גולמי, ולא רק
המחלבות הגדולות ירכשו את כל החלב הזמין, יחסלו את המחלבות הקטנות )התחרות(
וישלטו בשוק באופן מוחלט.
.. כשל המחקר והפיתוח: ללא מועצת החלב, נעצרת ההשקעה בתשתיות ידע לטווח ארוך8.7
המועצה היא האחראית על "קול קורא", וועדות מחקר ותכנון עונתי )קיץ/חורף( שאינם
. מניבים רווח מידי. התוצאה: גופים אחרים לא ישקיעו במחקר לטובת הענף. על כן, הענף8.8
.יקפא טכנולוגית, והתכנון העונתי ייעלם לטובת ראייה רבעונית קצרת טווח
. כשל התכנון והסטנדרטיזציה: בהעדר מועצת החלב, ייווצר ואקום בניהול האסטרטגי8.9
של הענף, המחייב תיאום מדויק בין האילוצים הביולוגיים לביקושי השוק. כיום, המועצה
היא הגורם המתכלל הקובע מדיניות ייצור שנתית להתאמת עונות הקיץ והחורף, מעדכנת
מכסות ומווסתת את מחירי החלב העודף. במקביל, היא זו שמכתיבה אמות מידה אחידות
וקפדניות לאיכות החלב )חיידקים ותאים סומטיים( ומפעילה מנגנון כלכלי של "קנס
ופרס" לשיפור האיכות. ביטול המנגנון המרכזי הזה יותיר את הענף בכאוס תכנוני, ללא
יכולת לווסת את הייצור העונתי וללא סרגל איכות אחיד ומחייב, מה שעלול להוביל
לירידה בסטנדרט החלב ולחוסר יציבות באספקה.
סיכום: המשמעות של ביטול המועצה
כל הנושאים המתוארים לעיל, על אף מורכבותם האדירה מהווים שיגרה ניהולית יומיומית של
המועצה, המבטיחה שנים ארוכות יציבות באספקת חלב לאזרחי ישראל. באוצר פשוט לא לקחו
בחשבון כי ביטול מועצת החלב אינו רק "הסרת רגולציה" או מחיקה של שורה בטבלת האקסל,
אלא פירוק מערך התפעול של הענף שמשמעותו קריסה וכאוס באופן וודאי. המועצה מתפקדת
כיום כקבלן ביצוע לכל הנושאים שאין בהם רווח עסקי ישיר )טיפול במחלות, עודפים, יו"ש,
מחקר(. בהעדר גוף זה, ובהעדר טיפול מקצועי בנושאים שנסקרו לעיל, יגרם נזק בלתי הפיך
למדינת ישראל ואזרחיה.
הכשל הלוגיסטי: רגולציה ישראלית חוסמת תחרות
.9
בניגוד לטענת האוצר, הרגולציה הישראלית הפנימית יצרה חסמי כניסה שרק מונופולים
)להלן: "חוק המזון"(, 2015-. חוק הגנה על בריאות הציבור )מזון(, תשע"ו47יכולים לעבור
שאמור היה להתמודד עם הריכוזיות במשק, לא זו בלבד שנכשל, אלא שבמקום זאת הוא ייצר
ריכוזיות חדשה שהרפורמה בענף החלב לא לקחה בחשבון: ריכוזיות הקירור וההובלה של
בינוני - המזון הרגיש. החוק ייצר סטנדרטים ודרישות שהפרישו מהשוק הישראלי כל גורם קטן
שעסק בתחום ועתה הם מנועים להיכנס.
. בעיקר רשתות השיווק, היבואנים הגדולים, המחלבות והיצרנים הגדולים47
כדי להיכנס ל"מסלול האירופי" בחוק המזון, היבואן החדש עליו בנויה הרפורמה, חייב ליישם
מערך שלם של ניתוח סיכונים הדורש מערכת - 48(HACCP) מערכת ניהול בטיחות מזון
טכנולוגית שלמה, לרבות ייעוץ, פיקוח ותחזוקה. ליבואן קטן אין לו סיכוי לממן את זה.
זה לא מספיק להוביל בקירור. החוק דורש מערכות ניטור טכנולוגיות שמשדרות נתונים בזמן
. כל חריגה במעלה מחייבת דיווח וטיפול מיידי. דרושים מחסנים סטריליים עם 24/7 אמת
הפרדות ונהלי עבודה שדורשים צבא של עובדים רק כדי לתעד אותם.
( )איסוף מוצריםRecall אחריות של "הכל או כלום": הטלתם על היבואן אחריות מלאה לביצוע
בינוני יחשוש מכניסה -על חשבונו, כולל השמדה ואחסון, על כל חשד קטן לפגם. יבואן קטן
לסיכון כזה.
עקיבות ובירוקרטיה אין סופית: חובת הדיווח והמעקב אחרי כל פריט מזון מרגע יציאתו
מהמפעל בחו"ל ועד הצלחת של הצרכן דורשת מערכות מחשוב מתקדמות וכוח אדם שתפקידו
לייצר ניירת למשרד הבריאות. ליבואן קטן – בינוני אין יכולת כזאת.
שורה התחתונה: תנאי חוק המזון תפורים למידותיהם של המונופולים, הרשתות והיבואנים
-ששולטים בשוק. הם היחידים שיש להם את המשאיות, המרלו"גים, עורכי הדין ומערכות ה
בינוני שינסה להיכנס להרפתקה הזו יקרוס תחת נטל הרגולציה עוד- . יבואן קטןHACCP
."לפני שמכר גבינה אחת. הרפורמה לא נגעה בתחום הזה ויצרה במקום זאת "יבואני – על
. הכשל הסביבתי ואובדן היתרון הטכנולוגי10
הרפורמה מאיימת להפוך את ישראל )בענף החלב( ממדינה ירוקה ל"יבואנית זיהום". הרפת
הישראלית היא היעילה בעולם בניצול משאבים. בזכות שיא עולמי בתנובת חלב לפרה, ישראל
מפיקה את המקסימום מכל ק"ג מספוא, ובכך ממזערת את פליטת גזי החממה לליטר חלב
ביחס לממוצע האירופי. יתרה מכך, החלפת הייצור המקומי בייבוא היא איוולת סביבתית:
מים( 87% במקום לייבא גרעינים יבשים ולייצר חלב טרי בישראל, המדינה תייבא חלב )שהוא
באוניות קירור מזהמות. מהלך זה של "השטת מים" יגדיל דרמטית את טביעת הרגל הפחמנית
( של האיחוד האירופי.CBAM) "של ישראל ויחשוף אותה בעתיד לקנסות "מס גבולות פחמן
. הלקח הבריטי11
קריסת "חומת המגן" של הייצור המקומי בבריטניה מספקת תמרור אזהרה בוהק למחיר הכבד
חושפים כי 49(AHDB) 2024 של הפקרת ענף החלב לכוחות השוק. נתונים עדכניים מאפריל
85%- מחיקה של כ- יצרנים בלבד7,100-מצבת הרפתות בבריטניה צנחה לשפל היסטורי של כ
מכוח הייצור בתוך שלושה עשורים. קריסה זו, שגררה סגירה של מאות רפתות נוספות בשנה
( להכריז על משבר ביטחון תזונתי NFU) החולפת בלבד, הובילה את איגוד החקלאים הבריטי
. בריטניה בבעיה של עצמאות יצרנית. היא מוצאת עצמה כעת עם גירעון סחר הולך 50לאומי
"( ותלויה בשרשראות אספקה חיצוניות המתייקרות Dairy Trade Deficit") וגדל במוצרי חלב
ללא שליטה.
עקיפת הסטנדרט המקצועי- . כשל הערכת הרפורמה כמקור למחדל האסטרטגי12
הבעיה ברפורמה לא מתחילה בתוכנה, אלא בדרך שבה גובשה. קידומה כ"מחטף" ללא עבודת
מטה סדורה וללא הערכת השפעותיה מהווה סטייה חמורה מהסטנדרט המקצועי שהממשלה
. לא בכדי חתמו כל שרי החקלאות 52OECD - כחלק מהמלצות ה51עצמה אימצה בהחלטותיה
Declaration on Better Policies to ) על הצהרה7.4.2016 ביוםOECD -של מדינות ה
( כי הם Achieve a Productive, Sustainable and Resilient Global Food System
.( עוסק ברכב להובלת מזון בטמפרטורה מבוקרת )משאיות קירור והובלה בקירור- 1291 ראה גם תקן ישראלי ת"י48
.https://did.li/wkZIw - 2024 / אפריל2023 )מועצת החקלאות והגננות הבריטית( אוקטוברAHDB- נתוני ה49
.https://did.li/IMCOf 50
.https://www.gov.il/he/pages/dec2118 ; https://www.gov.il/he/pages/dec4398_2018 51
.https://legalinstruments.oecd.org/en/instruments/OECD-LEGAL-0390 52
. הרפורמה מפרה הצהרה זו שישראל53מתחייבים לבסס את המדיניות שלהם על ראיות והערכה
חתומה עליה. העדר הערכת השפעת רגולציה בתחום החקלאות אינה עולה בקנה אחד אף עם
, שמודעות היטב לנזקים האסטרטגים שעלולים 55 וארה"ב54הסטנדרטים של האיחוד האירופאי
להיגרם מרגולציות שונות כדוגמת הרפורמה בענף החלב.
- לרפורמה אינה משנה את המהותRIA טענת האוצר כי המדינה אינה מחויבת לבצע הליך
במערכות מורכבות כמו מזון וחקלאות, כל שינוי מייצר אדוות רוחב. דילוג על שלב הניתוח
המקדים אינו "התייעלות", אלא רשלנות בניהול סיכונים. הוויתור על המתודולוגיה המקצועית
( אצל מקבלי ההחלטות. כיוון שלא בוצע הניתוח המתחייב, Blind Spot) "יצר "עיוורון מערכתי
הרפורמה מנותקת ממציאות חיצונית לישראל: כלכלית, בינלאומית, גיאופוליטית
ואסטרטגית, אך חמור לא פחות גם ממשמעויות אסטרטגיות פנימיות קריטיות שלא נלקחו
. 56בחשבון
. ניהול סיכונים לאומי בעיתוי קריטי ללא תשתית עובדתית ומקצועית13
. הרפורמה מהווה כשל ניהולי חמור בשל הסתמכות על תשתית מקצועית ועובדתית13.1
. ההחלטה להתבסס על ייבוא מאירופה2026 חסרה והנחות יסוד שאינן תקפות עוד בשנת
מתעלמת מחוסר היציבות המבני ומהטלטלות הרגולטוריות באירופה )"סערת החלב"(,
המובילות לבלימת השקעות ולפגיעה בביטחון התזונתי ביבשת עצמה. החלת רפורמה כזו
בעיצומה של מלחמה, מבלי לבחון את הסיכונים הכרוכים בחיסול מערכת ביולוגית
מקומית שאין ממנה דרך חזרה, מעידה על היעדר בסיס מקצועי הולם ועל ניהול סיכונים
לקוי של משרד האוצר.
Agricultural Outlook-יכולת לחזות את השוק נמצאת בדוח ה-. ההודאה הרשמית באי13.2
, הנציבות האירופית מדגישה באופן חריג כי אין לראות572035–2025 הרשמי לשנים
וודאות בלתי -(. זאת בשל "איBaseline) "( אלא רק "קו בסיסForecast) "במסמך "תחזית
( הנובעת מהקשרים גיאופוליטיים, מלחמות ושינויי Inevitable uncertainties) "נמנעת
אקלים המערערים את היכולת לגבש מדיניות ארוכת טווח. במסמך האסטרטגיה הרשמי
, מודים מקבלי ההחלטות בבריסל כי המגזר נמצא 2025 של הנציבות האירופית מפברואר
.58במשבר עמוק של חוסר ביטחון
(: נתונים רשמיים של סוכנותEurostat 2025 . תנודתיות מחירים קיצונית )נתוני13.3
מדגימים את חוסר היכולת של המדיניות2025 הסטטיסטיקה של האיחוד מדצמבר
, במדינות 10%-. בעוד הממוצע האירופי עלה ב59המרכזית לשמור על יציבות מחירים
( 20%+) (, אסטוניה21%+) מסוימות נרשמה תנודתיות קיצונית בתוך שנה אחת: דנמרק
(. במציאות הזו מודל רפורמת החלב עשוי להתרסק עוד לפני תחילתו. 17%+) וליטא
. הנתק בין התקציב למציאות הכלכלית: ארגון הגג של החקלאים באירופה קבע בסוף13.4
כי הצעות התקציב של האיחוד מנותקות לחלוטין מהמציאות הכלכלית2025
.https://legalinstruments.oecd.org/en/instruments/OECD-LEGAL-0423 53
.https://agriculture.ec.europa.eu/cap-my-country/rural-development_en 54
; https://did.li/BxrmC ; https://did.li/MZ5rl ; https://did.li/eDaba ; https://did.li/p6NgT 55
.https://did.li/HggUY
למשל: אובדן מאגר גנטי נדיר של פרות עמידות לאקלים קיצון המהווה נכס אסטרטגי עולמי בעידן של התחממות56
גלובלית ; הפגיעה במרחב הכפרי והעלות הביטחונית של החזרת המשילות בשטחים שיינטשו ; השפעות המעבר מייצור
מבוזר לייבוא ריכוזי בהיבט ובחינת סיכוני צוואר הבקבוק בנמלי הים ושיתוקם בעידן מתקפות סייבר משתקות )ראה
טק - טק והפוד-( ; השפעות הפגיעה בענף על משק המים המושבים ; פגיעה בפיתוח ובתעשיית האגריENISA דוח
( לחו"ל.IP) הישראלית ובריחת קניין רוחני
https://agriculture.ec.europa.eu/media/news/eu-agricultural-outlook-2025-35-eu-agriculture- 57
navigates-challenges-while-embracing-opportunities-2025-12-16_en
https://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=CELEX:52025DC0075 58
.https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-eurostat-news/w/ddn-20251218-1 59
-והגיאופוליטית. הארגון מזהיר כי חוסר היציבות התקציבי מעמיד בסיכון את ה
. 60" )העצמאות האסטרטגית( של אירופה בתחום המזוןStrategic Autonomy"
הכיר רשמית ב"ירידה61(EDA) . צמצום פיזי של "מאגר החלב": איגוד החלב האירופי13.5
(. עדר הפרותExpected decline of our EU milk pool) "צפויה במאגר החלב שלנו
, עדות לחוסר הביטחון של 2025- מיליון בלבד ב19- ל2020- מיליון ב20.5-הצטמצם מ
היצרנים האירופיים עצמם במדיניות האיחוד. חוסר היציבות הזה מתהווה עתה ממש
לנגד עינינו ומשמעותו עשויה להיות קריטית למחיר החלב.
:. סיכום והמלצות14
הרפורמה במתכונתה הנוכחית מהווה פגיעה אנושה בעמוד השדרה של ההתיישבות
בפריפריה ובגבולות, ובאחיזתנו באדמות הלאום. מעבר לסיכון הממשי ל"ביטחון התזונתי"
ול"ביטחון הכשרותי" של מיליוני אזרחים, פירוק התשתית המקצועית של ענף החלב הוא
הימור מסוכן על חוסנה האסטרטגי של ישראל. לא יעלה על הדעת כי בשם "יעילות"
לבן ותפקיר את - תיאורטית, תפרק המדינה את המפעל הציוני המפואר של חקלאות כחול
הצרכן הישראלי לתלות במדינות זרות. לאור זאת, אנו ממליצים:
על הוועדה לדרוש בחינה מחודשת של שרשרת הערך, מתוך הבנה כי הרפורמה לוקה14.1
ב"עיוורון" בהתמקדותה ברפתנים בלבד תוך התעלמות מהמקטעים הריכוזיים של המחלבות
ורשתות השיווק. במקום לעודד תחרות, המהלך הנוכחי מחזק את המונופולים, פוגע בכוח
המיקוח של החקלאי הבודד ומוביל להתמוטטות הענף. לכן, יש לאמץ מודל של "נשיאה
משותפת בנטל" המחייב התייעלות בכל שלבי האספקה. פגיעה בייצור המקומי רק תעמיק
העל" על חשבון הציבור הישראלי.-את שליטת "יבואני
(: אנו קוראיםRIA) התניית קידום הרפורמה בביצוע הערכת השפעה על יוקר המחיה14.2
לוועדה לדרוש ממשרד האוצר להציג "הערכת השפעת רגולציה" מפורטת, בדומה למחקר
, הבוחנת את השלכות הרפורמה על מחירי המזון 62(2025 , )מאוקטוברScenar 2040 האירופי
בהכנסות החקלאים ועלייה 11% בטווח הארוך. לאור הנתונים המצביעים על ירידה של
במחירי הייצור באירופה, יש לבחון האם ה"חיסכון" המובטח לצרכן הישראלי אינו אלא מצג
שווא שיסתיים בעליית מחירים.
בחינת הפגיעה ב"ביטחון הכשרותי" ונגישות המוצרים: הוועדה מתבקשת לקיים דיון14.3
בהשתתפות נציגי הרבנות הראשית, כדי לבחון את היתכנות אספקת מוצרי חלב בכשרות
מהדרין תחת הרגולציה האירופית החדשה. יש לעצור את קידום הרפורמה עד לקבלת תסקיר
סיכונים שיוודא כי אזרחי ישראל הצורכים כשרות לא ייפגעו מחוסר במוצרים בסיסיים או
מעליית מחירים דרמטית עקב מחסור בייבוא תואם.
הגדרת ענף החלב כ"תשתית לאומית קריטית" לניהול משברים: מומלץ לבטל את14.4
ההחלטה לאסור על התאגדות הרפתנים ולפרק את מועצת החלב. ניסיון העבר, ובמיוחד
אירועי השנתיים האחרונות, מוכיחים כי היכולת לנהל את משק המזון כ"מיזם ציבורי"
ריכוזי בעת חירום היא נכס אסטרטגי. פירוק הכלים הללו ללא חלופה ניהולית מוכחת הוא
הימור על חוסנה של המדינה. מדובר בלא פחות מאובדן ריבונות בניהול משק המזון בשוטף
ובחירום.
פיצול הרפורמה מחוק ההסדרים לצורך דיון ציבורי מעמיק: לאור חשיבות הנושא לכלל14.5
אזרחי ישראל, אנו סבורים עדיין כי אין מקום להעביר רפורמה כה דרמטית בהליך חקיקה
https://www.socialeconomynews.eu/en/copa-cogeca-sets-out-10-red-lines-against-the-european- 60
/commissions-proposals-on-the-multiannual-financial-framework-and-cap-reform
./https://eda.euromilk.org 61
.https://publications.jrc.ec.europa.eu/repository/handle/JRC142503 62
מואץ. אנו ממליצים לוועדה לדרוש את פיצול הרפורמה או חלקים נרחבים ממנה, כדי לאפשר
בחינה מקצועית של הנחות היסוד שלה, אשר נדמה כי אינן עולות בקנה אחד עם המציאות
הגיאופוליטית והכלכלית הנוכחית.
,בכבוד רב
גיל עוז, עו"ד
ארצי התנועה לחיזוק החקלאות
ערי השדה והמרחב הכפרי
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
.ת.ד300
פתח תקוה
4910201
:טלפון03-6904639
:'פקס03-6993431
ב
ס"ד
, ט"ו בשבט תשפ"ו02
פברואר2026
לכבוד
הרה"ג הרב שמחה וייס שליט"א
מועצת הרבנות הראשית לישראל
,שלום רב
:הנדון
השפעת הרפורמה בענף החלב על כשרות החלב בארץ
אני מצרף לכת"ר מסמך מדאיג מאוד שהגיע לידי-
מסמך הנוגע להשפעת הרפורמה-
שיוזם משרד האוצר בנושא
ענף החלב-
.על הכשרות
המסמך מתייחס בעיקר לאשליה שהיבוא מאירופה יוזיל מחירים ומראה שמי שחושב כך לא מודע לרפורמות
.הרגולטוריות באירופה שאמורות ליקר עד מאוד את ייצור החלב באירופה לעומת מחירו כיום
אבל לענייננו הוא גם מצביע על תקנות רגלוטוריות חדשות שיקשו מאוד להקפיד על הכשרת המפעלים שייצרו
עבור השוק הכשר בישראל. ראו למשל סעיפים3.3
3.4
ו3.5
.
הבעיה הגדולה היא שברגע שהרפורמה תצא לדרך ייסגרו רפתות וייצור החלב בארץ ירד עד מאוד באופן שלא
.יאפשר תיקון וחזרה למצב הנוכחי כיום במקרה והתחזית השחורה שבמסמך המצורף אכן תתממש
אשר על כן אני חושב שהרבנות הראשית לישראל כאחראית לצורכי הציבור שומר הכשרות בארץ צריכה לדאוג
לכך שהרפורמה המוצעת ע"י משרד האוצר לא תסכן את האפשרות לאספקת מוצרי חלב כשרים למהדרין
.למדינת ישראל
כל זאת מעבר לבעיה הגדולה של פרות טריפות הנמצאות ברפתות רבות באירופה באופן שיקשה מאוד לייצר
.חלב כשר למהדרין ללא חשש חלב טריפות
אשמח אם כת"ר יעביר את הדברים לכל הגורמים הרלוונטיים במועצת הרבנות הראשית וכמי שמכיר את כת"ר
שנים רבות אני בטוח שהנושא יטופל בהקדם באופן יסודי כראוי למידת חשיבותו לציבור שומרי הכשרות
.בארה"ק
אשמח שכת"ר ידאג לקיום דיון דחוף בוועדת הכשרות בהשתתפות הרב הראשי ואני מצדי אדאג להביא את
מנסח המסמך וגורמים נוספים שיוכלו להסביר את גודל הבעיה ואת השפעתה הקשה של הרפורמה על אפשרות
.אספקת מוצרי חלב כשרים למהדרין ולפרט את הדברים ולבססם
בב,רכה
זאב וייטמן–
רב תנובה