חומר רקע - גורמים חיצוניים
12/02/2026
הערות ההסתדרות לתזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית
לשנת התקציב2025
:'__ ), פרק
רפורמה מבנית במשק החלב
להלן יפורטו הערות הסתדרות העובדים הכללית לתזכיר החוק שבנדון. יובהר כי העמדה גובשה
.בסד זמנים קצר ביותר וההסתדרות שומרת על זכותה לשנות או להוסיף עליה
ההסתדרות
מתנגדת בתוקף
:להצעה שבנדון, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן
פגיעה בביטחון המזון בישראל
1.
ההצדקה למעורבות הממשלתית הנרחבת בחקלאות במדינות רבות בעולם מבוססת על
,העמדה שלחקלאות חשיבות מרובה לביטחון המזון ושהיא מייצרת תועלות חיצוניות
ומכאן שיש אינטרס ציבורי לקיימה באופן יציב ובר-קיימא.
2.
הבטחת בטחון מזון היא לא רק אינטרס ציבורי מובהק אלא גם צורך אסטרטגי מובהק
במיוחד עבור מדינת ישראל. מוצרי החלב הם רכיבים בסל המזון הבריא הבסיסי, ובשל
כך, אספקתם הסדירה, באיכות גבוהה ובמחיר בר-
השגה, מהווה גם היא אינטרס
.ציבורי
3.
ישראל היא מדינת אי שנדרשת ליתירות ולהמשך ייצור מקומי הואיל ואין לנו גבולות
.טבעיים או יכולת לייצר סחר קבוע ורציף עם שכנותינו
4.
,הטיעונים בעד שמירה על ייצור מקומי בהיקף המאפשר מענה מלא, או כמעט מלא
לביקוש המקומי נוגעים לסבירות של התממשות תרחישי משבר. בין התרחישים שניתן
למנות: משבר מזון עולמי, תחלואת פרות הפוגעת בתנובה ובאספקה אצל המגדלים
.במקורות היבוא, מגפה עולמית או אמברגו מדיני
5.
הצעת הרפורמה מגלמת בתוכה הגדלת היקף היבוא עד לרמה המהווה סיכון ממשי
י לב .טחון המזון של ישראל בתחום החלב
התעלמות מיתרונות התכנון בענף החלב
6.
התכנון בענף החלב (באמצעות מכסות, פיקוח מחירים וייחוד שיווק) הוא רכיב מבני
.ויסודי בהתנהלות הענף, שמאפשר התאמה בין הייצור החקלאי לעיבוד התעשייתי
ביטול התכנון הפרטני (מכסות) אינו צפוי להביא לקריסת הענף מיידית, אך הסרת כל
המגבלות על היבוא תיצור סיכון ממשי להמ ,שך קיומו של ענף חלב משמעותי בישראל
.עד כדי קריסתו
7.
מחיר המטרה
נועד להבטיח פרנסה הוגנת לחקלאי ולהתגבר על כשל השוק הנובע מכוחן
.העודף של המחלבות
ביטול מחיר המטרה יחייב את המגדלים לנהל משא ומתן מתמיד
עם המחלבות, כאשר הם -
המגדלים-
בעמדת נחיתות מאחר שהלקוח היחיד לחלב
.גולמי הוא המחלבות, וזהו מוצר בעל חיי מדף קצרים מאוד
מחיר המטרה מונע הפקעת
מחירים ומבטיח זמינות מוצרים גם למעוטי הכנסה. הסרת הפיקוח עלולה להוביל
.לעליית מחירים בשל ריכוזיות גבוהה במקטע העיבוד
8.
בניגוד לטענות האוצר כי משטר התכנון כושל -
המציאות היא שרפתני ישראל מייצרים
ביעילות חלב איכותי והבעיה המרכזית בפערי המחירים לצרכן נובעת כאמור בעיקר
ממקטע העיבוד והשיווק וכן מהמע"מ שהוא באחריות הממשלה -
נושאים שאינם
.מטופלים ברפורמה
דה רגולציה בענף לא הוכיחה את עצמה בעולם
9.
,ביטול מכסות והגנות במדינות אחרות (כמו באירופה ובאוסטרליה): ברוב המקרים
,ביטול ההגבלות על היבוא במדינות שאינן מייצאות מוביל לירידת המחיר לחקלאים
.לקיפאון ואף לצמצום משמעותי בהיקף הענף, ולהגדלת רווחי היבואנים והקמעונאים
ההשפעה על המחיר לצרכן אינה חד -
,משמעית
ובכל מקרה לא ניתן לצפות שביטול
.המכסים יוביל אוטומטית לירידת המחיר לצרכנים
10
.
הניסיון הבינלאומי מלמד שביטול מכסות הייצור והגנה על המחיר לחקלאי במשקים
.שבהם התוצרת מיועדת לשוק המקומי בלבד, מביאים לקיפאון ואף לצמצום הענף
במדינות שבהן ענף החלב פועל בשווקים גלובליים, דה-
רגולציה הביאה לירידת מחירים
למגדל ולהרחבת הייצור, אך תוך שחיקת רווח יות המשקים הקטנים והגברת התלות
.בתמיכות ממשלתיות
פגיעה בתחרות הוגנת
11
.
במדינות רבות, החקלאים נהנים מתמיכה ממשלתית משמעותית (עד40%
מהכנסותיהם). הרחבת היבוא לישראל צריכה להיעשות תוך יצירת תנאי תחרות הוגנים
לחקלאים הישראלים, שישקפו את התמיכה הניתנת לחקלאים במדינות המקור ליבוא
ואת רכיבי התקינה הנדרשים בארץ. החקלאים הישראלים כפופ ים לרגולציות רבות
(איכות, סביבה, רווחת בעלי חיים), בעוד שהיבוא אינו מוגבל באותם סטנדרטים–
מה
.שמוביל ליתרון לא הוגן ליבואנים
תרומת הענף לפריפריה
12
.
הפריסה הגיאוגרפית של ענף הרפת מוגדרת על ידי הממשלה באמצעות חלוקת מכסות
הייצור. הממשלה משתמשת במכסות ככלי לעודד תעסוקה ופרנסה באזורים מרוחקים
ולתמוך בפיזור האוכלוסייה. הקשר בין המגדל לרפת, המחייבת טיפול תמידי לאורך כל
שעות היממה, ימות השבוע וחודשי השנה, מהו
וה נדבך חשוב במימוש החיים בפריפריה.
13
.
מתוך כלל החלב המיוצר כיום בישראל כ75%
מיוצר ע"י חקלאים בפריפריה כאשר
חלק לא מועט .מהיצרנים הם בישובים בסמיכות לגבול ולעיתים גם צמודי גדר
14
. ענף החלב מהווה עוגן תעסוקתי משמעותי בפריפריה (כ-
9,000
משרות ישירות
ועקיפות), ותורם לפיזור האוכלוסייה ולחיזוק המרחב הכפרי. ביטול המכסות והגנות
,עלול להביא לאובדן משרות בפריפריה, לפגיעה ביישובים שבהם החלב הוא ענף מרכזי
.ולהשלכות חברתיות וכלכליות רחבות
15
. ה הצעה
תוביל בוודאות לאבדן משלח היד של יצרנים ועובדים רבים,
ולצבירת חובות
גדולים לאור ההשקעות הגדולות שכרוכות בבנייה ואחזקת רפתות . מצב זה צפוי
להותיר משקי בית שלמים
ללא מקור פרנסה ., ולעתים אף בחובות כבדים
פגיעה ביכולת לנהל את ענף החלב
16
.
מועצת החלב פועלת להסדרת הענף, קידום מטרות החוק, ויסות כמויות, פיקוח על
איכות, תמיכה במחקר ופיתוח, והבטחת יציבות הענף. פירוק המועצה יפגע ביכולת
לנהל את הענף באופן מקצועי, לשמור על בריאות הציבור, לאזן בין אינטרסים, ולהגיב
.למשברים
השפעה מוגבלת על יוקר המחיה
17
. חלקו של החלב הגולמי במחיר הסופי לצרכן קטן (כ -
10-15%
). עיקר פער המחירים בין
ישראל לאירופה/ארה"ב נובע ממרווחי עיבוד ושיווק, כשרות, שיעור מע"מ ומבנה שוק
ריכוזי. שינוי במדיניות המכסות או הפיקוח
, וככל הנראה לא
יביא להוזלה משמעותית
.לצרכן
סיכום
18
.
ההסתדרות מתנגדת למוצע שכן אינה מגובה בניתוח כלכלי מספק, היא צפויה להביא
לפגיעה בביטחון המזון במדינת ישראל, להעלאת מחירים לצרכנים, ולהרס של עוגן
תעסוקתי משמעותי בפריפריה(בדגש על היצרנים בגבולות המדינה) .