חומר רקע - גורמים חיצוניים
18.2.26
הערות על הצעת חוק שמירת הניקיון (פסולת בניין), התשפ"ו- 2026
ד"ר נעמה אברהמוב
נציגת איגודי הערים לאיכות סביבה בישראל לנושא פסולת
הגדרות
1. בהגדרת "רשות מקומית" נכללים איגודי ערים. נוכח תפקידם הסטטוטורי של איגודי הערים לשמירה על הסביבה בהובלת מדיניות פיקוח, ניטור ואכיפה אזורית, אנו מבקשים להרחיב את ההגדרה כל שתכלול איגודי ערים לשמירה על הסביבה ולא רק פינוי ואיסוף פסולת כפי שכתוב כעת.
2. מבקשים להוסיף לסעיף העברות, את סעיף 13(ב)(3א) לחוק שמירת הניקיון ("מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי סעיף 2א").
מבנה משק הטיפול בפסולת בניין
3. עודפי עפר-היעדר הסדרה חלופית. הגדרת "פסולת בניין" בחוק מחריגה ערימות אדמה שאינן מעורבות בפסולת אחרת, ובכך מוציאה את עודפי העפר מתחולה חלקית של החוק. משאיות ומכולות עודפי עפר כן יצטרכו להיות מאוכנות אך לא הוגדר עבורם מנגנון קצה כלשהוא. להבנתנו, מדובר בזרם מהותי בשטח, שיוצר מפגעים משמעותיים. בהיעדר מנגנון ייעודי, נוצר חוסר הלימה בין חובת האיכון לבין היעדר מנגנון טיפול ייעודי. במסגרת תמ״א 14ד' נעשתה בעבר עבודה לאיתור אתרי ויסות, אך המהלך נעצר בשל היעדר גורם ניהולי (רמ"י לא הסכימה לנהל).
אנו מציעים לבחון חיבור בין אתרי כריה וחציבה בישראל וביו"ש הנדרשים לשיקום, לבין עודפי עפר במנגנון של רישום ארצי ופיקוח איכות החומר הקרקע.
4. בהקשר זה יצוין כי איגודי הערים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, גיבשו טיוטת נוהל מקיף לניהול, שינוע והשבה של עודפי עפר, הכוללת מנגנוני הצהרה הנדסית על כמויות, סיווג איכות הקרקע, זיהוי אתר יעד קולט ומעקב תיעודי אחר הניוד (מצ"ב למייל זה).
מוצע לבחון עיגון מתווה עקרוני מסוג זה במסגרת הסדרה ארצית, בין אם בתקנות מכוח החוק ובין אם בהנחיה מחייבת, זאת על מנת ליצור מנגנון קצה מוסדר התואם את חובת האיכון המוצעת בחוק.
5. היררכית הטיפול בפסולת- החוק מסדיר כמה רבדים, אחד מהם הוא הגדרת תנאים מהותיים לאתרי טיפול (כולל תוצרי טיפול). למשל סעיף 7י מאפשר קביעת יעדים איכותיים וכמותיים לטיפול, סעיף 7יא מאפשר תנאים ברישיון אתר טיפול, כולל מניעת זיהום וניטור. הטיוטה המוצעת אמנם כוללת העדפה להפרדה במקור, אולם אינה מעגנת את עקרון היררכיית הטיפול כעקרון מנחה כולל למשק.
לפיכך, מוצע להוסיף בסעיף 7י(5): בקביעת התקנות יונחה השר בעקרון היררכיית הטיפול בפסולת, שלפיו יש להעדיף מניעה, שימוש חוזר והשבה על פני סילוק והטמנה, ככל שהדבר אפשרי מבחינה סביבתית, טכנולוגית וכלכלית.
6. שבירת אינטגרציה אנכית- אנו מבקשים לחזק את ידי כותבי החוק בצורך זה ומדגישים כי שבירת הקשר הכלכלי בין מוביל הפסולת לבין אתר הטיפול היא תנאי יסוד להצלחת החוק. כל אפשרות של חיבור מבני או שליטה עקיפה בין מוביל לבין תחנת מעבר או אתר טיפול עלולה לרוקן את המנגנון מתוכן.
7. צד הביקושים ויעדי מיחזור- החוק מסדיר את אופן הזרימה והפיקוח אך אינו קובע יעדי מיחזור מדידים. אנו מבקשים כי החוק יקבע יעדי מיחזור מדידים, ולכל הפחות החלה מדורגת על גופי ממשלה וחברות ממשלתיות כצעד מדורג ליצירת מנוף שוק.
שרשרת פיקוח ובקרה
8. תחנות מעבר- קיטוע רצף השקיפות. בהגדרת "אתר מורשה" מוחרגות תחנות מעבר. המשמעות היא שהן אינן חלק מלא מהמנגנון השקיפות הייעודי לפסולת בניין, אף שהן חוליה קריטית בשרשרת. הדבר עלול ליצור פער בדיווח, שקילה ובקרה על זרם הפסולת. אנו מבקשים שתחנות המעבר יחויבו בדיווח ואינטגרציה למערכת האיכון.
9. סעיף 17יז(ג) – אפשרות הפסקת האיכון. האפשרות להפסיק איכון בנסיבות מסוימות עלולה להוות נקודת תורפה טכנולוגית. יש להבהיר כי הפסקת איכון תותר רק במקרים טכניים חריגים ומדווחים מראש, ובכפוף לתיעוד מלא, כך שלא תיווצר פרצה שתאפשר עקיפה בפועל של מנגנון המעקב.
10. מערכת איכון- יש לקבוע: רמת דיוק GPS, תדירות דיווח, פורמט נתונים. לבחון דרישת מנגנון גיבוי (האם נדרש שהעלאת הנתונים מתבצעת למערכת מקוונת?). עקרונות אלו יכולים להיקבע בתקנות מכוח החוק.
11. ביטוח מקצועי- לאור היקף הסיכון הסביבתי והכלכלי בהובלת פסולת בניין, מוצע לחשוב על חובת ביטוח מקצועי למובילים. כדי להבטיח יכולת תשלום במקרה של הפרה.
היבטים תכנוניים וטריטוריאלים
12. נקודת המנוף- היתר בניה וטופס 4. ככלל מענה סביבתי בשלבים תכנון/ביצוע מוקדמים קלים יותר לפיתוח בהשוואה לאכיפת קצה. הן מבחינת מס' הממשקים הנדרש (יזם אחד מול מס' משאיות) והן מבחינת מנוף הלחץ המופעל להסדרה (ליזם יש יותר מה להפסיד). בהתאם לאמור, אנו מבקשים שתיקון החוק יתייחס לתקנות התכנון והבניה שדורשות אישורים הן לשלב ההיתר והן לשלב האכלוס (טופס 4).
13. תחולה ביהודה ושומרון. מאחר והחוק הינו פרק בתוך חוק שמירת הניקיון, תחולתו חלה גם ביו"ש. מצד שני, תחולת החוק מוגבלת לקווים הכחולים. ע"מ להתגבר על בעיה זו נדרשת חתימת צו אלוף. בנוסף, הוצאת עודפי עפר וחומרי חציבה מיו"ש לישראל מוגבלת היום בצו הוצאת טובין. יש לוודא אינטגרציה בין החוק המוצע לצו על מנת לאפשר זרימת חומרים מוסדרת ומפוקחת בין אם למילוי ובין אם למחזור.