חומר רקע

דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב | מאי2022 המשרד להגנת הסביבה מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי | 1679 | ה תקציר | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי בטבע קיים מגוון עצום של אורגניזמים צמחיים ואנימליים וכן מיקרואורגניזמים1 המהווים את המגוון הביולוגי. יחסי הגומלין בין מרכיבי המגוון הביולוגי ותנאי הסביבה השונים יוצרים מערכות ,אקולוגיות המספקות מוצרים, שירותים ותועלות לקיום האדם ולרווחתו בתחומים של בריאות חברה וכלכלה. עם גידול האוכלוסייה והתעצמות מגמות הסחר והפיתוח מואץ אובדן המגוון הביולוגי ומשפיע על מבנה המערכות האקולוגיות ועל שירותיהן ותרומתן לאדם. פעילות האדם מגבירה את מחוללי השחיקה של המגוון הביולוגי, ובהם מינים פולשים ומינים מתפרצים הפוגעים במרקם החיים ובתחומים החיוניים לקיום האדם וכן גורמים לנזקים כלכליים. מניעת הסיכונים וצמצום הנזקים הנובעים מהתפשטותם ומהתבססותם של המינים הפולשים מצריכים פעולות של מניעה, ביעור, בקרה ותחזוקה הכרוכות בעלויות גבוהות. נכון לאוגוסט2021 יש בישראל בין עשרות למאות מינים פולשים, ובהם נמלת האש הקטנה וטרמיט העל הפורמו סי; על פי הערכות עלות הנזק שגורמים המינים הפולשים נעה בין473 מיליון ש"ח לכ- 1.5 .מיליארד ש"ח לשנה כדוגמה למינים המתפרצים ניתן לציין את חזירי הבר, שכניסתם אל תוך המרחב העירוני בעיר חיפה התגברה בשנים האחרונות; חזירים אלו גורמים לנזקים רבים ולפגיעה בתושבים וב איכות החיים שלהם. מחודש יוני2021 ועד ינואר2022 התקבלו במוקד עיריית חיפה3,586 דיווחים על חזירי בר המשוטטים ברחבי העיר. 1 אורגניזמים הם .יצורים חיים המורכבים מתא אחד או יותר ובעלי יכולת רבייה ושמירה על ויסות סביבה פנימית האורגניזמים יכולים להיות ממקור צמחי או אנימלי (שמקורם מבעלי חיים); מיקרואורגניזמים הם יצורים קטנים שאינם .)נראים לעין ללא אמצעים אופטיים (בגודל של מיקרונים | 1680 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי כ- 452 114 ב- 10 מוקדים מינים של פולשים ימיים אותרו ב- 2018 סמוך לחופי ישראל משתלות נגועות בנמלת האש (נכון לאוגוסט2021 ) התבסס טרמיט- העל הפורמוסי - המין הפולש המסוכן ביותר בעולם והמזיק ביותר מבין הטרמיטים (נכון לאוגוסט 2021 ) ב- 89% 74% 6.35 מיליארד דולר מהמערכות האקולוגיות בישראל חלה הידרדרות במצב המגוון הביולוגי מהיעדים הלאומיים שלהם התחייבה ישראל באמנת המגוון הביולוגי- CBD , נמצאים בסטטוס "ההתקדמות אינה "מספקת העלות השנתית הממוצעת בגין נזקי מינים פולשים בשנים 2010 – 2020 באירופה 30 122 מיליארד ש״ח 1.5-0.5 מיליארד ש״ח מתוך105 החברות הממשלתיות הגישו דוחות אחריות תאגידית לדיווח בר קיימה שווי תועלות המערכות האקולוגיות לקיום האדם ולרווחתו בישראל בשנה ההערכה של עלות הנזק השנתי הנגרם ממינים פולשים לפי המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע פעולות הביקורת בחודשים אפריל- אוגוסט2021 בדק משרד מבקר המדינה את דרכי השמירה על המגוון הביולוגי ואת הטיפול בנזקי המינים הפולשים. הבדיקה נעשתה במשרד להגנת הסביבה (המשרד להג"ס), ברשות הטבע והגנים (רט"ג) ובמשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בדיקות השלמה ובירורים נעשו בחברה להגנת ה טבע, במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, ב"המארג", במרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, בחקר ימים ואגמים לישראל, בחברת מקורות, בנתיבי ישראל, בחברת החשמל לישראל, בקרן קיימת לישראל, ברשות המיסים בישראל, ברשות החברות הממשלתיות, ברשות שו ,ק ההון ,ביטוח וחיסכון, אצל המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ברשות ניירות ערך, במשרד החוץ ,במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה), במינהל המחקר החקלאי | 1681 | ה תקציר | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 .במשרד הבריאות, ברשות מקרקעי ישראל, במועצה האזורית עמק יזרעאל ובצה"ל הבדיקה בעניין הטיפול במינים פולשים עסקה במחויבות המדינה בנוגע לאמנות ונורמות בין- לאומיות ועמידתה בהן; בתוכנית פעולה אסטרטגית לאומית; באסדרה הנורמטיבית בנושא; בטיפול במינים הפולשים; בניטור המגוון הביולוגי ובכלל זה מינים פולשים, במדע אזרחי ובשיתוף הציבור; באחריות תאגידית ; ובהערכת סיכונים, ני הול סיכונים והערכה כלכלית לגבי הנזקים הנגרמים ממינים פולשים. חלק מהממצאים בדוח זה עודכנו עד לפברואר2022 . אמנות בין-לאומיות לשמירה על המגוון הביולוגי - ישראל אינה עומדת ב- 14 מבין19 היעדים הלאומיים (כ- 74% ) שהציבה לעצמה לשמירה על המגוון הביולוגי ובלוחות הזמנים שהתחייבה אליהם במסגרת הדיווח לאמנה לשמירה על המגוון הביולוגי- CBD . כמו כן ישראל לא אשררה כמה אמנות ופרוטוקולים שמטרתם שמירה על הסביבה הימית ועל חופי הים התיכון ובהם האמנה בדבר פיקוח על מֵי נֵטֶל2 וכן כמה פרוטוקולים באמנת ברצלונה. תוכנית פעולה אסטרטגית - לישראל אין תוכנית פעולה אסטרטגית לשמירה על המגוון הביולוגי. אסדרה נורמטיבית - לישראל אין אסדרה נורמטיבית ייעודית מחייבת לצמצום ומניעה של נזקים הנובעים מהתבססות מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח. זאת בניגוד לגישה המרכזית המקובלת בעולם בעניין ניהול בטיחות ביולוגית, למשל בהשוואה לחוק המינים החדשים בניו זילנד, לחקיקה הלאומית להדברת חיר ום של מינים פולשים באוסטרליה ולהוראות הדירקטיבה האירופית לגילוי ודיווח מידע בר קיימה. מסגרת מוסדית - בהיעדר גוף מתכלל עבור מינים פולשים בתחום שאינו קשור לצומח ובהעדר גוף מתאם בין כלל העוסקים במניעת מינים פולשים ובטיפול בהם (כגון: המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות הטבע והגנים), קיים קושי לאגם את כלל הידע הקיים בנושא, לפקח על ביצוע התקנות הקיימות או לבצע הערכת סיכונים ולהוציא לפועל את אפיקי הפעולה. הקושי בא לידי ביטוי בעיקר כאשר נדרשת תגובה מהירה או כאשר נדרשים ממשקי פעולה בין-משרדיים. שח רור לטבע והפצת מינים פולשים - בישראל אין איסור מחייב בעניין שחרור לטבע של אורגניזמים שהם מינים פולשים שיובאו לצורכי נוי ופנאי; למרות האיסור על יבוא צמחי מים שהם מינים פולשים לצורכי נוי, הם מופצים ללא הפרעה באמצעות משתלות, כך לדוגמה 2 מי ים המשמשים לייצוב ספינות בעת הפלגתן ללא מטען או עם מטען חלקי, מוספים ל מכלים ייעודיים באמצעות משאבות לאחר פריקת ה מטענים בנמלים, וכאשר הספינ ה מוסיפה מטען היא נפטרת ממי הנטל העודפים. מאחר שמדובר במים שנאספו באזור אחר בעולם, כשהם נשפכים לים הם עלולים לכלו ל מגוון של אורגניזמים שאזור הריקון אינו בית הגידול הטבעי שלהם, ובהם מינים פולשים. מי נטל .הם ככל הנראה המקור העיקרי של העברת מינים פולשים ימיים במימי העולם תמונת ה מצב העולה מן הביקורת | 1682 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ;יקינטון המים וחסת המים אין אסדרה חוקית של מנגנון לפינוי וגריטה של ציוד הנגוע במינים פולשים, כמו ריהוט הנגוע בטרמיטים. הפיקוח במעברי הגבול - הפתרונות הנוכחיים למניעת חדירה של מינים פולשים שאינם קשורים בצומח במעברי הגבול ובנמלים בכניסות לארץ הם חלקיים, אינם נותנים מענה לכלל אפשרו .יות החדירה ואינם כוללים את הבדיקות הנדרשות למניעת כניסת מינים פולשים ,בישראל אין בעלי תפקידים שתפקידם לבדוק מינים פולשים מזיקים שאינם קשורים לצומח זאת בהשוואה לארצות הברית שם מוצבים במעברים מדי יום ביומו כ- 61,500 עובדים ייעודיים לבדיקת סחורות במעברי הגבול ,הימיים והיבשתיים ובהם מומחי חקלאות וסוכני אכיפה. פלישה, התפשטות והתבססות - המשרד להג"ס לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישת מינים מסוכנים הגורמים לנזקים, לא יצר תוכנית למוכנות מוקדמת להגעתם ולא קבע מערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססותם ואת התפשטותם המהירה. קיים חשש כי גם הפעולות שננקטו לא יצליחו למגר אותם ולמנוע את הנזקים הניכרים שהם :גורמים • טרמיט-העל הפורמוסי - התגלה לראשונה בישראל על ידי מומחה לטרמיטים ומידע בעניין הועבר לידיעת המשרד להג"ס במאי2019 . רק בסוף ספטמבר2020 החל המשרד להג"ס בטיפול בטרמיט. פעולות המשרד להג"ס בעניין זה, לו היו מתבצעות סמוך לקבלת המידע מהמומחה י .כלו לסייע במניעת התפשטות הטרמיט הטרמיט ידוע בעולם כגורם לנזקים ניכרים ונכלל ברשימת100 המינים המסוכנים ביותר. לדוגמה, בלואיזיאנה הוערך הנזק השנתי מטרמיט-העל-הפורמוסי בכ- 500 מיליון דולר ובניו-אורלינס בכ- 300 .מיליון דולר • נמלת האש הקטנה - התגלתה לראשונה בישר אל בשנת2005 , ומאז התפשטה בכל רחבי הארץ. ב- 2013 העריך המשרד להג"ס את נזקיה בכ- 1.22 מיליארד ש"ח לשנה, בהנחה של התפשטות מלאה. ממשקים בין גופים העוסקים בניטור - מספר רב של גורמים עוסקים בפעולות ניטור של המגוון הביולוגי, ולרוב אין תיאום מלא ביניהם (כמו: חקר י מים ואגמים לישראל, משרד החקלאות- אגף הדיג ורשות הטבע והגנים). אומנם יש מידע רב בנושא המגוון הביולוגי והמינים הפולשים, אך הוא מבוזר בין כמה גופי ניטור, אינו מאוגם ואינו משמש לצורך קבלת החלטות. אחריות תאגידית - ( ההנחיות הקיימות בנוגע לדיווח בר קיימהESG ,) גם המחייבות וגם הוולונטריות, מספקות מסגרת דיווח בלבד. ההנחיות אינן מסדירות סטנדרטים מחייבים לניהול סיכונים כלכליים הנובעים מסיכוני סביבה והשמירה על הסביבה ועל המגוון הביולוגי נמצאת בעדיפות נמוכה בקרב התאגידים. לדוגמה, לרשות החברות הממשלתיות דיווחו כ- 30 חבר ות מ- 105 דיווחי בר קיימה, מרבית דיווחי הבנקים על עניניESG אינם דווקא בענייני סביבה, וגם אלה שבענייני סביבה הם כלליים ביותר. הערכת סיכונים - המשרד להג"ס לא מבצע תהליכים מובנים של הערכת סיכונים, ניהול סיכונים והערכות כלכליות לגבי מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח, באופן שניתן להטמיעם בנהלים ובמערכת השיקולים לאפיקי פעולה. | 1683 | ה תקציר | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הערכה כלכלית - בשנת2013 העריך המשרד להג"ס את עלות הנזקים הנגרמים כתוצאה מחדירה, התבססות והתפשטות מלאה של חמישה מינים פולשים שנבדקו בכ- 1,306 מיליון ש"ח בשנה; בשנת2020 העריך המשרד להג"ס בעבודה משותפת עם משרד החקלאות ועם רשות הטבע והגנים, את עלות ה התפשטות של כ- 70 מינים פולשים בכ- 473 מיליון ש"ח לשנה; בשנת2021 בדק משרד מבקר המדינ ה את עלות הטיפול בחמישה מינים שכבר פלשו .לישראל, ולפי בדיקתו עלות הנזקים גבוהה במאות אחוזים לעומת ההערכות הקודמות פערים אלה מעלים ספק אם אומדן הנזק המתקבל מעבודות המשרד להג"ס תואם את חומרת הנזקים הפוטנציאליים ואת המשמעויות הכלכליות הנגזרות מחדירה של מינים פולשים לישראל ומהתפשטותם. מתחילת2020 המשרד להג"ס עושה מאמצים להעלאת המודעות הציבורית בנושא מינים פולשים, ובמיוחד לגבי מיני חרקים. קריאתו לציבור להשתתף בניטור שמתבצע באזור מגוריו מצביעה על כך שהמשרד מכיר בחשיבות המדע האזרחי באיסוף תצפיות ובחשיבות שיתוף ה ציבור במידע. המאסדרים האחראים למערכת הפיננסית- עסקית מגלים הבנה גוברת להשקעות אחראיות כגורם מפחית סיכון, ומיזם העסקיםTEVA-BIZ , שיזמה החברה להגנת הטבע ומתבצע בשיתוף המשרד להג"ס, מקדם תהליכים ארגוניים להטמעת השמירה על המגוון הביולוגי כחלק מהתרבות הארגונית של חברות. ניכר שהחברות המשתתפות במיזם זה מייחסות חשיבות גבוהה לשיקולי המגוון הביולוגי, לרבות בעניין מינים פולשים מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם המשרד להג"ס ומשרד התחבורה יפעלו לקידום אשרור האמנות והפרוטוקולים הקשורים למגוון הביולוגי ולמינים פולשים. מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל לאורן של התחייבויות בין- לאומיות ושל החלטות ממשלה וישלים גיבוש תוכנית אסטרטגית יישומית לשמירה על המגוון הביולוגי ולמניעת התבססות של מינים פולשים שתכלול יעדים ומדדים להצלחה. מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל לאס דרת נורמות מחייבות למניעת כניסה של מינים פולשים שאינם מזיקים חקלאיים וכן לאסדרת נורמות מחייבות בנושא הטיפול והביעור של מינים פולשים מזיקים. מומלץ כי המשרד להג"ס, ורט"ג, המשמשים מוקד לאומי למימוש היעדים הבין- לאומיים של מדינת ישראל בנושא השמירה על המגוון הב יולוגי וצמצום נזקי מינים פולשים, יוביל לקביעת מנגנון תיאום בין כלל המשרדים והגורמים הרלוונטיים המעורבים וליצירת מסגרת מחייבת לשיתוף פעולה עבור כלל התחומים העלולים להינזק. עיקרי המלצות הביקורת | 1684 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מומלץ כי המשרד להג"ס ירכז וינהל את הידע הקיים בארץ בנושא המגוון הביולוגי ויבצע התאמו ת על פי הידע הקיים בעולם כבסיס לקבלת החלטות. כמו כן מומלץ כי המשרד ,להג"ס יפעל לקביעת סדרי עדיפויות בנוגע לטיפול במינים פולשים הנסמכים על ניטור הערכות כלכליות והערכות סיכונים. מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל בשיתוף המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות החברות הממשלתיות, רשות ניירות ערך והממשלה ליצירת כלים אסדרתיים מחייבים לדיווח ולשיתוף תאגידים ציבוריים, ממשלתיים או פרטיים בכל הקשור לשמירה על המגוון הביולוגי. ריבוי הגופים העוסקים בהיבטים השונים של נושא המינים הפולשים | 1685 | ה תקציר | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ,צולם על ידי תומר לו, מומחה לטרמיטים2020 . קן של טרמיט-העל הפורמ וסי והנזק שהסבו טרמיטים אלה למשקוף דלת | 1686 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי סיכום לאור חשיבות הנושא והשפעותיו, לרבות ההשפעות הכלכליות, על המשרד להג"ס לבחון את ממצאי דוח זה ואת המלצותיו ולפעול לתיקון הליקויים. כמו כן מומלץ להעלות את נושא המגוון הביולוגי על סדר היום הציבורי באמצעות ייזום פרסומים תקשורתיים שוטפים לציבור, לרבות בעניין מינים פולשים חדשים ובעניין הכללים, ההוראות, הסיכונים והפעולות הנדרשים בעניין. המערכות האקולוגיות, המבוססות על מרכיבי המגוון הביולוגי, מספקות מוצרים, שירותים ותועלות לקיום האדם ולרווחתו המשוקללים במדד איכות החיים ובמדד החוסן הלאומי, והשווי שלהן בישראל הוערך בכ- 122 מיליארד ש"ח בשנה. בשל מרכזיותם וחשיבותם של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בתחומי הבריאות, הסביבה, התשתיות, החקלאות, החברה והכלכלה, נדרש להגן עליהם ולצמצם את ההשפעות השליליות המהותיות של כלל מחוללי .הנזק ובכלל זה מינים פולשים במשך שנים ארוכות התבססו בישראל מאות ואף יותר מינים פולשים הגורמים נזקים לאדם ולסביבה לרבות נזקי ם כלכליים, ומשרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים לכך ואינם מנהלים את הסיכונים ואת אפיקי הפעולה הנדרשים למניעת הנזקים ולצמצומם. כמו ,כן גופים רבים עוסקים בהיבטים שונים של השמירה על המגוון הביולוגי והטיפול במינים פולשים ויש א-סימטריה בין האחריות בפועל הנגזרת מהכלים הנורמטיביים העומדים לרשות הגופים לבין הצרכים בשטח. בהיעדר גוף מתכלל שתפקידו לנהל ולתעדף את הפעולות לשמירה על המגוון הביולוגי ולמניעה וצמצום של נזקי מינים פולשים, קיים קושי בתיאום ממשקי הפעולה בין הגופים הרבים, דבר שמעכב את הטיפול בבעיה ; הקושי ניכר בעיקר במקרים שבהם נדרשת תגובה .מהירה | 1687 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מבוא בטבע קיים מגוון עצום של אורגניזמים צמחיים ואנימליים וכן מיקרואורגניזמים3 (להלן- המגוון .)הביולוגי למגוון הביולוגי :שלושה מרכיבים מרכזיים התלויים זה בזה באופן הדוק (א) מגוון בתי גידול ליצורים החיים, המכתיב את תנאי הסביבה הגיאוגרפיים, הפיזיים והכימיים של בעלי החיים והצמחים; (ב) מגוון אוכלוסיות ומינים של צמחים ובעלי חיים בעלי תכונות מבניות ותפקודיות המאפשרות להם להתקיים בסביבת בית הגידול; (ג) מגוון גנטי המבדיל בין תתי- מינים שונים של אותו סוג בעל חיים או צמח, שנוצר במסגרת הסלקציה הטבעית כדי לעמוד בפני שינויים סביבתיים, מחלות, טפילים ואיומים אחרים, ושמאפשר הישרדות לטווח הארוך ותגובה לשינויים ולאיומים4. יחסי ה גומלין בין מרכיבי המגוון הביולוגי ותנאי הסביבה השונים יוצרים מער .כת אקולוגית .מערכות אקולוגיות שונות זו מזו בהרכב המינים, במבנה ובתפקוד קיומה של מערכת אקולוגית מותנה ביציבות התנאים המקיימים אותה , וכל שינוי במרכיב אחד בה יכול להשפיע על הרכב המערכת כולה5 ,. אורגניזמים זרים שפולשים למערכת אקולוגית, מתפשטים ומתבססים בה עלול ים לגרום לנזקים הן למערכת והן לתחומי חיים נוספים, כמו איכות חיים, בריאות, רכוש ותשתיות (להלן- .)מינים פולשים במקרים קיצוניים הם אף עלולים להביא לקריסה ולאובדן של המערכת האקולוגית, ללא יכולת שיקום6. השונות ה אקולוגי ת ו המבנית בין המינים בכל המערכות האקולוגיות היא אבן יסוד של מערכות בריאות ויציבות7 , 8. החשיבות שבשמירה על מערכות אקולוגיות נובעת מכך שהן מספקות מוצרים, שירותים ותועלות לקיום האדם ולרווחתו בתחומים של אספקה, ויסות ותרבות (להלן- )שירותי המערכת האקולוגית, או שירותי המערכת9. בדרך כלל מערכת אק ולוגית מספקת שירותים רב ים בו-זמנית . את התועלות לאדם המופקות משירותי המערכות האקולוגיות השונות :ניתן לשייך לשלושה תחומי חיים עיקריים בריאות, חבר ה וכלכל.ה 3 אורגניזמים הינם יצורים חיים המורכבים מתא אחד או יותר ובעלי יכולת רבייה ושמירה על וויסות סביבה פני .מית האורגניזמים יכולים להיות ממקור צמחי או אנימלי (שמקורם מבעלי חיים). מיקרואורגניזמים הינם יצורים קטנים .)שאינם נראים לעין ללא אמצעים אופטיים (בגודל של מיקרונים 4 ,המשרד להגנת הסביבה התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל ( 2010 '), עמ69 . 5 רשות הטבע וה ,גנים מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים: כלי לשמירת טבע (יולי2000 .) 6 ,החברה להגנת הטבע מגוון ביולוגי, העסק של כולנו, שיתוף פעולה בין עסקים לארגוני שמירת טבע לעתיד פורה בישראל ( 2011 '), עמ11 , content/uploads/2018/02/Biodiversity_Business_Israel.pdf - https://tevabiz.org.il/wp 7 ,המארג דוח מצב הטבע בישראל ( 2018 '), עמ17 . 8 World Resources Institute, Ecosystems and Human Well-being: Biodiversity Synthesis (2005) , https://www.millenniumassessment.org/documents/document.354.aspx.pdf 9 Ecosystem Services . | 1688 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי שטחה של ישראל מחולק לשישה סוגים עיקריים של מערכות אקולוגיות: החבל הים- ;תיכוני מדבריות; ימיות; מקווי מי ם פנים-ארציים; שטחי חקלאות; וערים ו י .ישובים85.6% משטח ה מדינ ה הם שטחים פתוחים, המ ם66.9% טבעיים או מיוערים ו- 18.7% חקלאיים10 . ישראל התברכה ב מגוון רחב של ,מאפייני אקלים, גיאולוגיה, טופוגרפיה ונוף והיא נמצאת ב צומת בין יבשות אירופה, אפריקה ואסיה ועל נתיב נדידת ציפורים . כל אלה מביאים לכך שהאקולוגיה בה ייחודית ב מגוון בתי גידול - חולות, כורכר, בריכות חורף, מעיינות, מלחות ושטחים עשבוניים11 , ועשירה במגוון רב של מיני צומח ובעלי חיים . מקורם של המינים בה מגוון: מערכות אקולוגיות ב דרום אירופה, ערבות במרכז אסיה ו ב מערב ה, מדבריות בצפון אפריקה ואזורים טרופיים .יובשניים במזרח אפריקה לאור נתונים אלה, ישראל נכללת במפת האזורים החשובים ביותר לשמירת המגוון הביולוגי העולמי ומשתייכת ל- 36 האזורים"ה חמים " ( Biodiversity Hotspots) ה ייחודיים בעולם12 (להלן- )נקודות חמות . אזורים אלה מי יצגים2.4% משטח האדמה הכולל של כדור הארץ ו תומכים ביותר ממחצית ממיני הצמחים ה אנדמ ים י (מינים המוגבלים בתפוצתם לאזור ג י )אוגרפי מצומצם וייחודי בו כמעט43% ממיני הציפורים, היונקים, הזוחלים והדו- חיים ה אנדמ ים י13 . להלן ב תרשים 1 פירוט שירותי המערכות האקולוגיות בישראל והתועלות הנגזרות מהן, בחלוקה ;לפי סוגי מערכות: אספקת מוצרים בסיסיים לאדם; ויסות תהליכים לייצוב המערכת האקולוגית .ואספקה של שירותים תומכים ותועלות מופשטות כמו תרבות הפנאי והתיירות 10 ,המארג דוח מצב הטבע בישראל ( 2018 '), עמ10 . 11 https://www.teva.org.il/?CategoryID=1486 12 858 – 853 pp. 403 (2000), Nature et al., "Biodiversity hotspots for conservation priorities", Norman Myers . 13 hotspots - biodiversity https://www.conservation.org/priorities/ | 1689 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים1 : פירוט שירותי המערכות האקולוגיות בישראל, לפי סוגי המערכות :המקור המארג, אוקטובר2021 14 . מהתרשים עולה כי ישנה תלות של הכלכלה במשאבי הטבע: על פי הערכות כ- 40% מהכלכלה העולמית מבוססת ישירות על שירותי מערכות אקולוגיות15 . אומדן הערך של המערכות האקולוגיות נעשה על פי שירותים שיש להם ערך שוק , באמצעות אומדן ערכם הכלכלי השנתי בישראל כמפורט להלן: ערכו של שלל הדיג נאמד בכ- 120 מיליון ש"ח; ערכו של הצומח הטבעי המשמש מזון לעדרי צאן ובקר הוערך בכ- 267 מיליון ש"ח; אספקת מים של מערכות טבעיות כמו הכינרת, נחלים ומעיינות הוערכה בכ- 663 מיליון ש"ח; הערך של אספקת גידולים חקלאיים נאמד בכ- 3.3 מי ליארד ש"ח; לכידת פחמן במערכת האקולוגית של הים התיכון באזור המים הכלכליים16 הוערכה בכ- 90 מיליון ש"ח; ושירותי התרבות נאמדו בכ- 3.5 .מיליון ש"ח לפחות לקבוצת שירותי הוויסות בנושאים של אקלים, מחלות, סחיפת קרקע, שיטפונות, שריפות, אויר ומים, אין ערך שוק (פרט לחישוב לכידת פחמן בים התיכון) ובשל הקושי לאמוד אותם, פיתחו כלכלני סביבה בעולם מגוון שיטות הערכה . 14 ,המארג מערכות אקולוגיות ורווחת האדם: הערכה לאומית, דוח ממצאי מפתח2019 ( 2021 '), עמ12 . 15 ,החברה להגנת הטבע והמכון לאחריות תאגידית פרוטוקול הדיווח בישראל: מגוון ביולוגי בעסקים ( 2017 ,) - Business - for - Protocol - Reporting - Biodiversity - content/uploads/2018/02/Israeli - https://tevabiz.org.il/wp march2017.pdf 16 אזור שיכול שישתרע עד300 - 400 קילומטרים מהחוף (אם אין מדינות שכנות באזור), ובו למדינה זכות לנצל את .משאבי הטבע | 1690 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי בהתאם לשיטות אלה ביצע צוות מחקר ישראלי אומדן שהסתמך על ערכים גלובליים שיושמו במערכות האקולוגיות בישראל, ולפיו, הוערכו שירותי המערכ ו ת האקולוגי ו ת בישראל ב כ- 122 מיליאר ד ש"ח בשנה17 . בתקופה לש זו עלייה חסרת תקדים בגידול האוכלוסייה בעולם, בת ביעת הרגל האקולוגית של האדם ו ב דרישותיו ממשאבי הטבע, מואץ אובדן המגוון הביולוגי ומשפיע על מבנה של מערכות אקולוגיות18 . פרויקט בין- ( לאומי2017 ) אשר חקר את מצבן של מערכות אקולוגיות בעולם הראה כי קצב הכחדת מיני המגוון הביולוגי גבוה כיום פי 1,000 מהקצב הטבעי, ו כי ישנה שחיקה משמעותית במערכות אקולוגיות בעולם .כ- 60% מהשירותים החיוניים המסופקים לאדם מהטבע נשחקו ב- 50 השנים האחרונות19 . דוח מצב הטבע העולמי שפורסם בשנת2019 מציג את ההשפעה השלילית של האדם על המערכות האקולוגיות ביבשה, בים ובבתי גידול אקווטי ם שהם אזורים לחים (כמו נחלים ואגני )ניקוז ומביא את הנתונים ה אלה20 : • 4 3/ .מהשטח הקרקעי בעולם עברו שינויים משמעותיים ממצבם הטבעי • 2/3 משטחי האוקיינוסים חשופים.להשפעות מתגברות של האדם • נותרה רק1/6 .משטח בתי הגידול הלחים • נותר רק1/2 .משטח כיסוי האלמוגים יוצרי השוניות • .ישנה פגיעה משמעותית בנקודות החמות של מינים מקומיים • .קצב ההידרדרות של מצב מערכות אקולוגיות הוא מהיר • .מיליון מינים של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה 17 ,המארג, מערכות אקולוגיות ורווחת האדם: הערכה לאומית, דוח ממצאי מפתח 2019 ( 2021 '), עמ131 . מבוסס על 'הערכה כלכלית של כלל שירותי המערכת האקולוגית בישראל בשיטת העברת תועלות. בקר נ2014 , שהוגש למשרד להג"ס. שנת המחקר היא2014 , והערך השנתי הוא8% מהתוצר הלאומי המקומי, כפי שהיה נכון לשנת2014 . 18 Gretta T. Pecl, et al., "Biodiversity redistribution under climate change: Impacts on ecosystems and human well- being", Science 31, Vol. 355, Issue 6332, eaai9214 (Mar. 2017) . 19 MILLENNIUM BEING - AND HUMAN WELL Ecosystems Steve Percy, Jane Lubchenco et al, NGO community, ECOSYSTEM ASSESSMENT, Opportunities and Challenges for Business and Industry, https://www.millenniumassessment.org/documents/document.353.aspx.pdf 20 המשרד להגנת הסביבה, סיכום ועדת היגוי המגוון הביולוגי שנת2020 ( 20.2.21 .) | 1691 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מצ ב זה מאיים על יכולתו של הטבע לספק את שירותי המערכות האקולוגיות לרווחתו של האדם21 , 22 . גם בישראל נוצרה .שחיקה של המערכות האקולוגיות המקיימות את המשק להלן פירוט גורמי השחיקה העיקריים המאיימים על המגוון הביולוגי בישראל23 : 1 . התמרת שטחים פתוחים והרס בתי גידול : שימור השטחים הפתוחים הוא אמצעי מרכזי בשמירת המגוון הביולוגי24 . ואולם קצב התמרת שטחים פתוחים טבעיים בישראל לשטחים בנויים למגורים, לפיתוח תשתיות ולחקלאות (להלן - )שטחים מופרים או הפרת קרקע הולך ועולה .בתי גידול נהרסים עקב שינויים הנובעים משימוש באמצעים טכנולוגיים ה עומדים ,לרשות האדם, כמו כרייה, חציבה, הורדה של מפלסי מים והסרה של שכבת קרקע עליונה ולא ניתן לשקמם גם אחרי תקופות ממושכות . ב שנים2015 - 2019 נגרעו בישראל כ- 145 קמ"ר של שטחים פתוחים לצור כי בינוי ,תשתיות וחקלאות25 . 2 . קיטועי ה מערכ ו ת ה אקולוגי ות: הדרך לשמירה על המ גוון הביולוגי היא באמצעות .שמירה על שטח רחב ורציף של אזורים ונופים המייצגים מגוון זה רצף שטחים טבעיים מאפשר לבעלי החיים והצומח לחיות בשטח שיספיק לצורכיהם השונים, ,כמו הפצת זרעים אכילה, שתייה, רבייה , שמירה .על מגוון גנטי ובריחה מסכנה בישראל יותר מ- 300 שמורו ת טבע, אך במרביתן אין די בשמירה על המגוון הביולוגי מאחר ששטחן קטן ומאפשר קיומן של אוכלוסיות קטנות בלבד26 . עבודות פיתוח הקרקע וניצולה לצורכי האדם פגעו ברציפות אזורי המערכות האקולוגיות וקיטעו אותן, כך שהן מנותקות זו מזו על ידי כבישים ואזורים בנויים. בכל קטע מתקיימות אוכלוסיות קטנות, נמנע מעבר של חומר גנטי ביניהן וכך גדל הסיכוי של כל אוכלוסייה .מבודדת להיכחד 3 . ניצ ול יתר של משאבי טבע : פוגע במגוון הביולוגי גם ללא פגיעה ישירה; לדוגמה, ניצול .מים וייבוש בתי גידול לחים פגעו באוכלוסיות של מינים החיים בבתי גידול אלה מחקרים העלו כי הרס של בתי גידול וקיטוע מערכת אקולוגית המשפיע על המגוון הביולוגי27 נגרם ,לדוגמה מ הקמת טורבינ ות רוח לייצור חשמל, ה מתבססות על טכנולוגיות המנצלות את הרוח כדי לסייע ביצירת אנרגיות מתחדשות28 .ה טורבינות ממוקמות על צירי 21 החברה להגנת הטבע, מגוון ביולוגי, העסק של כולנו: שיתוף פעולה בין עסקים לארגוני שמירת טבע לעתיד פורה ( בישראל2011 '), עמ15 . content/uploads/2018/02/Biodiversity_Business_Israel.pdf - https://tevabiz.org.il/wp 22 being millennium ecosystem - ecosystems and human well NGO community, ., et al Lubchenco Steve Percy, Jane assessment, opportunities and challenges for business and industry , cument.353.aspx.pdf https://www.millenniumassessment.org/documents/do 23 ,המארג ,מערכות אקולוגיות ורווחת האדם: הערכה לאומית, דוח ממצאי מפתח2019 ( 2021 '), עמ13 . 24 ,רשות הטבע והגנים מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים: כלי לשמירת טבע (יולי2000 .) 25 ,המשרד להגנת הסביבה)דוברות (מדד המגוון הביולוגי , מ- 5.10.21 . 26 בישראל שמורות טבע הן בגודל שבין מספר דונמים בודדים לבין מאות דונמים. שמורות קטנות מוגדרות כשמורות הממוקדות במספר קטן של ערכי טבע. דוגמה לשמורה יוצאת מן הכלל היא שמורת תל- .דן, המגנה על טווח רחב של בתי גדול 27 ,המשרד להגנת הסביבה התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל ( 2010 '), עמ80 . 28 "רעש וריצוד מטורבינות רוח- ,דרכי התמודדות בעולם והמלצות לישראל", ארז פרי, אלון טל ודפנה דיסני אקולוגיה וסביבה 9 ( 3 ( ) 2018 ,) l/?p=16500 https://www.magazine.isees.org.i | 1692 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי נדידה עולמיים ו גורמות לקיטוע נתיב הנדידה ולתמותה של עופות נודדים בעת המעבר באזור הטורבינות. קווי ההולכה של האנרגיה מה ן עשויים לגרום להתנ גשות ותמות ה של עופות. הרס בית הגידול עצמו עקב הצבת תשתיות הטורבינות ו גידור חוות טורבינות ומניעת כניסת טורפים לשטח, בשילוב עם תמותת היתר של העופות- כל אלה גורמים לפגיעה מתמשכת במינים מקומיים ו בעקבות זאת ב מגוון הביולוגי29 . ,כאמור ישראל נמצאת על ציר נדידה עולמי30 ; בסקר מ- 2019 בנושא פגיעה בבעלי כנף בחוות הטורבינות שברמת סירין31 נצפתה חריגה מערך הסף לפגיעה משמעותית בבעלי כנף. לפי נתוני האומדן בסקר, נפגעו כ- 609 פריטים של עופות וכ- 271 פריטים של עטלפים - חריג ות של435% )(עופות ו- 271% )(עטלפים בהשוואה לער כי הסף המותר ים לפגיעה ( 140 עופות ו- 100 )עטלפים32 . 4 . אסונות וזיהום: בפגיעה של בתי גידול ומערכות אקולוגיות מאסון טבעי, כמו שיטפון או שריפה, מרבית האורגניזמים מותאמים מבחינה אבולוציונית לבית הגידול ושיקומם מהיר יחסית. אולם באסונות שאינם טבעיי ם, כמו אלה הנגרמים מסמיכות תשתיות לשטחים פתוחים, שיקום המערכות האקולוגיות איטי ועשוי להימשך שנים רבות, ולעיתים הנזק אינו הפיך. כך לדוגמה בזיהום ערוצי נחלים עקב כשלים ובעבודות תחזוקה ושדרוג של צינורות נפט33 . 5 . שינויי אקלים: שינויי אקלים גלובליים גורמים לשינוי ים משמעותיים במבנה ובתפקוד של מערכות אקולוגיות, בהרכב ובשוויוניות של רכיבי המגוון הביולוגי, ביחסי הגומלין שבין המינים ובתפוצה הגיאוגרפית שלהם34 . יוצא אפוא שהתגובה העיקרית של המערכות האקולוגיות לשינויי האקלים היא תוצאות שליליות, הן עבור המגוון הביולוגי והן ע בור אספקת שירותי המערכות האקולוגיות35 . 6 . מינים מתפרצים: שינויים שהאדם עושה בסביבתו למשל צמצום שטחים פתוחים לצורך ,בינוי תשתיות מפירים את המאזן האקולוגי הטבעי ומאפשרים למינים בעלי כושר הסתגלות גבוה להרחיב את טווח בית הגידול הטבעי שלהם לאזורים המופרים. כושר הסת גלות 29 ,הנזק הכלכלי מפגיעה של טורבינות רוח בצפון ארה"ב בעטלפי חרקים, שהם מדבירים טבעיים של חרקים בחקלאות הוערך בממוצע ב- 22.9 מיליארד דולר בשנה (לא כולל השפעות נלוות של היעדר השימוש בחומרי .)הדברהכימיים332 (2011) Science agriculture", Boyles et al., "Economic importance of bats in , nose_syndrome/pdfs/Boyles2011Economics%20of%20Bats.pdf - https://www.biologicaldiversity.org/campaigns/bat_crisis_white 30 )בשל כך, תוכנית מתאר ארצית (תמ"א41 ,מגדירה הנחיות לגבי בניית מתקנים חדשים של טורבינות רוח. אולם הנחי.ות אלה אינן תקפות לטורבינות רוח קיימות 31 .נקראת גם רמת יבנאל, רכס בדרום מזרח הגליל התחתון 32 רט"ג, ממצאי פגיעה בבעלי כנף בחוות הטורבינות בסירין בשנת2019 , במהלך19 שבועות של ניטור, מ- 28.10.19 , טבלה1 'בעמ4-3 , ולפי אומדן המבוסס על פי כמות הפגיעות שאותרו בניטור ומסתמך על עקרונות חישוב של Zimmerling & Francis . 33 ביוני2011 פגע מחפרון בצינור של קו צינור אילת-אשקלון וגרם לדליפה של יותר מ- 1.5 מיליון ליטר דלק סילוני לאפיק נחל צין; בדצמבר2014 פגעו בשמורת ערבת עברונה כ- 5 מיליון ליטר נפט גולמי שדלפו מקו צינור אילת- אשקלון; ביוני2017 נשפכו100,000 .קוב שפכי חומצה לאפיק נחל אשלים 34 ,על השפעות שינויי האקלים ראו בהרחבה: מבקר המדינה פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים , דוח מיוחד (אוקטובר2021 .) 35 ,המשרד להגנת הסביבה התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי ( 2010 '), עמ121 - 124 . | 1693 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מתבטא בין היתר בהישענות על מגוון רחב של מקורות מזון, שיעורי רבייה גדולים ועל מיעוט טורפים. יכולתם של המינים המתפרצים להסתגל לתנאים חדשים, ובכלל זה לסביבת האדם, מתבטאת גם בהתאמת פעילותם לתנאי הסביבה החדשים. לדוגמה המין המתפרץ חזיר הבר, אחד היונקים הליל יים בעל התפוצה הגבוהה ביותר בעולם הנפוץ בכל היבשות למעט אנטרקטיק ה , מסגל את דפוס התנהגותו לסביבת האדם ולכמות המזון הזמין בפחי אשפה במהלך היום והופך מיונק לילה ליונק הפעיל במהלך שעות האור36 ומטורף לאוכל זבל. פעילות מוגברת של חזירי הבר במהלך שעות היום סביב פחי אשפה ושכונות .מגורים מתרחשת למשל באזור חיפה מ נתוני סקר שערכו רשות הטבע והגנים (להלן- רט"ג) ועיריית חיפה37 עולה כי למוקד עיריית חיפה מגיעים דיווחים מתושבים על חזירי בר שנצפו בשכונות העיר . מחודש יוני2021 ועד ינואר2022 התקבלו במוקד העירייה3,586 דיווחים על חזירי בר. פריסת הדיווחים מלמדת על ממוצע חודשי של כ- 450 תצפיות בחודש, כאשר מחודשי הקיץ עד לראשית .הסתיו נצפתה ירידה, בעוד שבשלהי הסתיו וראשית החורף תועדה עליה בדיווחים במסגרת פרויקט המש ותף לעיריית חיפה ולרט"ג ננקטו בעניין חזירי הבר פעולות לפי ;העקרונות הבאים: צמצום מקורות זמינים למזון ומים ובכלל זה ריקון פחים בשעות הערב חסימת נתיבי חדירה לשכונות באמצעות גידור וחסימה של נתיבי הכניסה; טיפול והוצאה של חזירי בר שאיבדו חשש מבני אדם ועלולים לה .יות מסוכנים בפרט כשיצומצם המזון .פעולות אלה נעשו בשיתוף הציבור ובאמצעות פעולות הסברה למינים מתפרצים כגון חזירי הבר בחיפה ושפני הסלע באזור ירושלים, יכולה להיות השפעה סביבתית ניכרת על רכיבים אקולוגים כמו עושר המינים המקומיים וזמינות המזון בבית הגידול אליו הם מתפרצים38 וכן השפעה על החקלאות, הכלכלה ובריאות האדם, כאשר מתקיימת אינטראקציה בין מינים אלה לאדם39 . 7 . מינים פולשים: פעילות האדם מאיצה את הנדידה הטבעית של אורגניזמים שונים. העלייה בתעבורת סחורות ובני אדם מאפשרת מעבר מינים זרים לבתי גידול חדשים ש מעבר לטווח הת .פוצה הטבעי שלהם שינויים בתפוצת מינים מתרחשים גם באופן טבעי, אך שינויי התפוצה בעקבות פעילות האדם מתרחשים בקצב העולה עשרות מונים על קצבי התפוצה הטבעית40 . מינים פולשים המ צליחים להתבסס, להתרבות, להגדיל תחום תפוצה ולגרום לנזקים ב אתר תפוצתם החדש41 יכולים להיות כ ל סוג של אורגניזם חי- צמחים, פטריות, חרקים, בעלי 36 et al, Franz Johann , dominated landscape, BMC Ecology - Adaptation of wild boar (Sus scrofa) activity in a human January 2020. 37 צמצום קונפליקט עם חזירי הבר בחיפה, פרויקט משותף של עיריית חיפה ורט"ג, החל במהלך חודש נובמבר2021 , סיכום דו חודשי מ- 3.2.22 . 38 8700 - SSN: 1137 145, 2004, - 35 , Galemys, Massei et al, The Environmental Impact Of Wild Boar Giovanna 39 ) in its introduced and native range: a review. Sus scrofa Garcia, M.N., Ballari, S.A. Impact of wild boar ( - Barrios Biol Invasions 6 - 0229 - 012 - i.org/10.1007/s10530 https://do 2300 (2012). – 14, 2283 40 ,החברה להגנת הטבע מינים פולשים בישראל: תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת (אפריל2012 .) 41 ,המשרד להגנת הסביבה התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל ( 2010 '), עמ80 . | 1694 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי חוליות, חסרי חוליות, חיידקים וכן זרעים וגופי רבייה (ביצים) של אורגניזמים- שאינם ילידים .טבעיים של המערכת האקולוגית מין פולש מגיע לבית גידול חדש ללא המערכת האקולוגית המאזנת והבולמת את גידול .האוכלוסייה שלו בהיעדר אויבים טבעיים כגון טורפים וטפילים, מינים פולשים מתרבים .ומתפשטים באופן אגרסיבי, בקצב גבוה וכמעט ללא הגבלה באזורים שהם פולשים אליהם "בשל פוטנציאל הנזק שהם גורמים הם מוגדרים "פולשים42. מ ינים פולשים מעורבים בכשליש מה הי כחדות של בעלי החיים בכ ו רבע מהיכחדו ת מיני הצמחים43, ו נחשבים גורם משמעותי ,(לאחר הרס ופיצול של בתי גידול) בהרס מערכות אקולוגיות ב הכחדת אורגניזמים ו ב פגיעה במגוון הביולוגי בקנה מידה מקומי, אזורי ועולמי44 . התבססותם של "מינים פולשים בבית גידול חדש "לא מפצה תפקודית45 על אובדן המינים המקומיים; פוגעת במארג האקולוגי46 .; ועלולה לפגוע בכלכלה, בבריאות האדם ובאיכות החיים מינים פולשים הם בעיה עולמי,ת ו מעבר לפגיעתם במגוון הביולוגי הם פוגעים במרקם החיים ובתחומים חיוניים לקיום . מניעת הסיכונים הנובעים מהתפשטותם והתבססותם מצריכה פעולות של מניעה, ביעור, בקרה ותחזוקה הכרוכות בעלויות גבוהות. כך לדוגמה בארה"ב הוערכה עלות פעולות אלה לשנת2017 בכ- 156 מיליארד דולר. להלן בלוח1 עלות ה טיפול בנזקי מינים פולשים בשנת2017 ,בכמה מדינות בעולם ,ובכלל זה: מניעה ביעור, ניהול, מעקב וניטור בתחומי ם חקלאות, בריאות, סביבה ו רווחה ציבורית וחברתית . 42 - Guide/Threats - Resources/Wildlife - https://www.nwf.org/Educational , , Invasive species National Wildlife Federation The Species - Wildlife/Invasive - to 43 ,ד"ר יונת אשחר, מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון ס כנה: מינים פולשים ( 2019 ,) - D7%94 https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%A1%D7%9B%D7%A0% %D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D - %D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D 44 ,רט"ג טיפול במינים פולשים ומתפרצים בעבודות תשתית בדגש תשתיות אורכיות ( 2012 ,) polshim.pdf - bezmachim - content/uploads/2017/08/tipul - ps://static.parks.org.il/wp htt 45 לא מפצה תפקודית: לכל אורגניזם יש תפקיד במארג האקולוגי. מינים שפולשים לבית הגידול ובעלי תכונות אחרות מהמינים המקומיים אינם משתלבים במערכת בהיררכיה ובתפקידים הביולוגיים של המי נים המקומיים שנכחדו אלא .מייצרים סדר והיררכיה חדשים במערכת האקולוגית 46 Steger J, Bošnjak M, Belmaker J, Galil BS, Zuschin M, Albano PG (2021) Non-indigenous molluscs in the Eastern Mediterranean have distinct traits and cannot replace historic ecosystem functioning. Global Ecology and Biogeography 31 :89-102. | 1695 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לוח 1 : עלות הטיפול בנזקי המינים הפולשים במדינות בעולם, בשנת2017 )(במיליוני דולרים )עלות הנזקים ועלות הטיפול (במיליוני דולר המדינה 155,990 ארה"ב 22,032 ניו זילנד 8,240 סין 2,542 אוסטרליה 1,151 מקסיקו 514 ברזיל 60 צרפת 34 יפן 24 ספרד 10 דרום אפריקה 9 הודו 6 קנדה 4 הולנד 0.56 אוקראינה על פי נתוני Nature 47 ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. בישראל קיימים בין עשרות למאות מינים פולשים . על פי הערכות, עלות הנזק שהם גורמים ה נע בין 473 מיליון ש"ח לשנה48 לכ- 1.5 מיליארד ש"ח לשנה49 - תלו י באגרסיביות המינים, בגודל .השטח הנגוע ובפעולות הטיפול שנעשות כדי להתמודד איתם 47 Diagne, C., Leroy, B., Vaissière, A.C. et al., "High and rising economic costs of biological invasionns worldwide". Nature 592 (2021), 571–576. https://doi.org/10.1038/s41586-021-03405-6 48 ,המשרד להג"ס, משרד החקלאות ורט"ג הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים (נובמבר2020 .) 49 ,החברה להגנת הטבע מינים פולשים בישראל: תיאור הסיכונים והמלצו ת למדיניות מונעת (אפריל2012 .) | 1696 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי פעולות הביקורת מבין מחוללי השחיקה המאיימים על המגוון הביולוגי בישראל, משרד מבקר המדינה בדק את דרכי הטיפול במינים פולשים. הבדיקה נעשתה בחודשים אפריל- אוגוסט2021 ב משרד להגנת הסביבה (להלן- )המשרד להג"ס ,ברט"ג וב משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן- משרד .)החקלאות בדיקות השלמה נעשו בחברה להגנת הטבע (להלן- חל"ט), במינהל המחקר החקלאי ,במ שרד הבריאות, במוזיאון הטבע על שם שטיינהר ד ,ט שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב (להלן- )מוזיאון הטבע50 , "ב המארג" 51 ,ב מרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית52 בו חברה הממשלתית חקר ימים ואגמים לישראל (להלן- )חיא"ל . בירורים נוספים ואיסוף נתונים נעשו במשרד החוץ, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן- )משרד התחבורה , רשות מקרקעי ,ישראל בחברת ,מקורות ב ,נתיבי ישראל ב חברת ה חשמל לישראל (להלן- )חברת החשמל , בקרן קיימת לישראל (להלן- ,)קק"ל ברשות המיסים- מינהל ה מכס (להלן- ,)מינהל המכס ברשות החברות הממשלתיות, ברשות שוק ההון, ביטוח וחי סכון, אצל המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ברשות ניירות ערך (להלן- .רשות ני"ע), במועצה האזורית עמק יזרעאל ובצה"ל הבדיקה בעניין הטיפול במינים פולשים התייחסה:לנושאים אלה מחויבות המדינה ביחס לאמנות ונורמות ן בי-לאומי ות ו עמידתה בה ;ות ן כנית פעולה אסטרטגית לאומית ;ה אסדרה הנורמטיבית בנושא ; הטיפול במינים הפולשים; ניטור המגוון הביולוגי ובכלל זה מינים פולשים, מדע אזרחי ושיתוף הציבור; אחריות תאגידית; והערכת סיכונים והערכה כלכלית לגבי הנזקים ממינים פולשים. חלק מהממצאים בדוח זה עודכנו עד לפברואר2022 . 50 מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט הוא ארכיון המגוון הביולוגי בישראל המכיל כ- 6 מיליון פרטי אוסף לפיכך הינו מקור להיכרות טקסונומית עם מגוון רחב של אורגניזמים מקומיים ופולשים. המוזיאון הינו תשתית מחקר לאומית. כחלק :מהמוזיאון פועלים .המעבדה האנטומולוגית, המארג, המלא"ק ומכון דש"א 51 המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל. זוהי שותפות של ארגונים האמונים על ניהול משאבי ,סביבה בישראל ומדענים עצמאיים שפועלת כחלק ממוזיאון הטבע-. המארג החל את פעילותו ב- 2006 ופועל במתכונתו הנוכחית מ- 2011 לצורך ניהול מבוסס ידע של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי. במארג שותפים המשרד להג"ס, רט"ג, מוזיאון הטבע וקק"ל, עד שנת2020 .תמכה בו קרן פרטית 52 המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק) הוקם ב- 2015 על ידי המשרד להג"ס, רט"ג ומוזיאון הטבע, שבו הוא .פועל משנת2021 .גם הקק"ל שותפה למלא"ק | 1697 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 אמנות ונורמות בין- לאומיות פגיעה במגוון הביולוגי ובמערכות אקולוגיות הנגרמת, בין היתר, מהתפשטות של מינים פולשים היא תופעה בין-לאומי ת המושפעת מתהליכים גלובליי ם, ובהם תעבורה מסיבית בין מדינות, מסחר53, הרחבת אוכלוסייה ושינויי אקלים54. עם זאת, הנזקים הנגרמים מתהליכים אלה בתחומ י ה אקולוגי ה, הבריאות הו כלכל ה דורשים מניעה וטיפול ברמה ה מקומית-מדינתית . קיימות מסגרות ן בי-לאומיות, כמו אמנות לשמירה על ה מגוון ה ביולוגי ומניעת נזקי מינים פולשים, הנשענות על מנגנוני יישו ם נפרד ים בכל.אחת מהמדינות המחויבת למסגרות אלה מדינת ישראל חתומה על אמנות בי ן- לאומיות שונות . הליך קליטת ן ואישור ן של אלה במשפט הישראלי הוא רב-שלבי: חתימ ה על .האמנה ואשרור שלה במקרים מסוימים נדרש שינוי חקיקה .בטרם אשרור אמנה באשרור האמנה מסכימה למעשה המדינה לקבל עליה את הוראות י ה. גם אם לא חוקקו חוקים מקומיים בעקבות אישור האמ נה , השפעתה ניכרת באופן שבו מפרשים את החיקוקים המקומיים55 . ,על פי הפסיקה ,גם אם האמנה לא נקלטה כחוק בדין הפנימי הישראלי היא מהווה התחייבות של מדינת ישראל במישור הבינלאומי ההסכמי. המשמעות היא כי חלה עליה ,החזקה הפרשנית המכונה חזקת ההתאמה ו לפיה"קיימת התאמה בי ן חוקי המדינה לבין נורמות של המשפט הבינלאומי המחייבות את מדינת ישראל. דהיינו, יש לפרש את החוק הישראלי ככל הניתן באופן העולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי" 56 . אמנות בין-לאומי ות מאפשר ות שיתופי פעולה, סיוע הדדי ושימוש בכלים בין-לאומי ים, ובכלל זה תקציביים, להשגת מטרות גלובליות באמצעות ביצוע מקומי. משרד מבקר המדינה סקר את האמנות הבין- לאומיות העיקריות בנושא שמירת המגוון הביולוגי ומניעת נזקי מינים פולשים, ובדק .את המחויבות של מדינת ישראל אליהן ( אמנת האו"ם לשמירה על המגוון הביולוגיCBD ) 1 . השמירה על המגוון הביולוגי הוכרה לראשונה כמטרה בין- לאומית באמנת האו"ם לשמירה ( על המגוון הביולוגיConvention on Biological Diversity), שנחתמה ב- 1992 בוועידת האו"ם בריו דה- ז'נרו (להלן- אמנתCBD ) 57. ב- 1995 .ישראל אשררה אותה האמנה היא מסגרת בין- לאומית של קווים מנחים המטילה את האחריות לשימור המגוון הביולוגי על המדינות58 . 53 Jennifer L. Funk, "Invasive species: A global problem in need of a global solution", BioScience 65, Issue 6 (June 2015), pp. 623–624 . 54 Gretta T. Pecl, et al., "Biodiversity redistribution under climate change: Impacts on ecosystems and human well- being", Science 31, Vol. 355, Issue 6332, eaai9214 (Mar. 2017) . 55 ,ראו בעניין זה: ורד דשא מערכת המשפט בישראל ( 2019 '), עמ147 - 149 . 56 ראו בעניין זה: בג"ץ7146/12 אדם נ' הכנסת ,(פורסם במאגר ממוחשב19.6.13 ;) ע"א9656/08 'מדינת ישראל נ סעידי ,(פורסם במאגר ממוחשב15.12.11 ); דנ"פ7048/97 פלונים נ' שר הביטחון(, פ"ד נד1 ,) 721 ( 2000 .) 57 , Secretariat of the Convention on Biological Diversity, p. 9 UNEP, CBD . 58 ,החל"ט מגוון ביולוגי: העסק של כולנו, שיתוף פעולה בין עסקים לארגוני שמירת טבע לעתיד פורה בישראל ( 2011 '), עמ13 . | 1698 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי 196 מדינות אשררו את האמנה ונדרשו לשלב את שיקולי המגוון הביולוגי בקבלת ההחלטות הלאומית59 . בשנת2010 אימצו המדינות החתומות על אמנתCBD תוכנית יעדים אסטרטגית לשנים 2011 - 2020 ( ליישום האמנהAichi ) 60 (להלן- )יעדי אייצ'י61, ש הינם יעדים שאפתניים המהווים .מסגרת פעולה שממנה כל מדינה גוזרת את היעדים הלאומיים שלה על מנת לעמוד ביעדי אייצ'י הציבה כל אחת מהמדינות יעדים לאומיים בהתאמה ל סדרי העדיפויות הלאומיים ובהתייחס ליעדי אייצ'י כמסגרת גמישה. לדוגמה, לפי יעד9 בנושא ההתמודדות עם מינים פולשים62 נדרשו המדינות החתומות על אמנתCBD לאפיין את המינים הפולשים ומסלולי הפלישה ולתעדף אפיקי טיפול בהתחשב במשאבים המוגבלים, על פי רשימה המגלמת הערכת סיכונים. הכוונה לביצוע פעולות של צמצום התפשטות המינים הפולשים ובמקביל שימוש בא .מצעי שליטה וניהול אסטרטגי למניעת פלישה וצמצום הסיכון של מינים פולשים יעד זה הוגדר למימוש עד שנת2020 . דוח המעקב של האו"ם63 לבחינת התקדמות במימוש יעדי אייצ' י ודוח ניתוח העמידה ביעדי אייצ'י64 של גוף היישום של אמנתCBD (להלן- דוח היישום הבין-לאומי), שניהם מ- 2020 , מתבססים על נתונים שהתקבלו מהמדינות השותפות לאמנה ומפרטים את מידת יישום .יעדיה ,לפי דוחות אלה כלל הפעולות של המדינות שאשררו את האמנה, ובהן ישראל הציגו התקדמות לא- מספיקה ברמה הלאומית ביישום הנחיות לניהול ובקרה של ,המגוון הביולוגי ולמניעת מינים פולשים ולא נצפתה האטה בהתפשטות מינים .פולשים בעולם ( המשרד להג"ס משמש מוקד לאומיfocal point ) ליישום אמנתCBD לצד רט"ג. ממסמכי האמנה עולה כי תפקידו של מוקד לאומי הוא בין היתר קידום ויישום של יעדי האמנה65 . לפיכך, תפקידו של המשרד להג"ס הוא להוביל את מדיניות השמירה על המגוון הביולוגי בישראל. מתוקף תפקידו הגיש המשרד להג"ס לאו"ם בנובמבר2020 דוח התקדמות של ישראל ליישום היעדים הלאומיים לעמידה ב יעדי אייצ'י , ועדכון שלו הוגש בינואר2021 59 CBD list of parties, https://www.cbd.int/information/parties.shtml .רט"ג מיישמת עקרונות באמנה באמצעות החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955, וחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 , .והתקנות מכוחו 60 2020, including Aichi Biodiversity Targets - Plan for Biodiversity 2011 Strategic CBD, . 61 CBD, Aichi Biodiversity Targets , targets/target/1 - https://www.cbd.int/aichi 62 CBD, Aichi Target 9 . 63 Secretariat of the Convention on Biological Diversity (2020) Global Biodiversity Outlook 5, Montreal, p. 74 . 64 parties and Analysis of the contribution of targets established by body on implementation, subsidiary CBD 16.3.20, cbd/sbi/3/2/add.2, , progress towards the Aichi biodiversity targets en.pdf - add2 - 02 - 03 - https://www.iucn.org/sites/dev/files/content/documents/2020/sbi 65 Role of the CBD National Focal Point , 2 - Module A , February 2009 – Version 2 , - Terms of Reference 3: - Page National Focal Points of the C :ראו en.pdf - 02 - 2009 - v2 - nfp - role - train - https://www.cbd.int/doc/training/nbsap/a2 , BD | 1699 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 (להלן- )דוח ההתקדמות66 . להלן בלוח2 יישום היעדים הלאומיים, יעדי אייצ'י שמהם נגזרו היעדים הלאומיים, המועד שנקבע ליישומם וסטטוס ההתקדמות ביישומם בישראל לפי דוח ההתקדמות, ובהשוואה לשאר המדינות לפי דוח היישום הבין- לאומי (המסומן באדום מציין :)את סטטוס ההתקדמות שבו נמצאת ישראל לוח2 : יישום היעדים הלאומיים הנגזרים מיעדי אייצ'י של אמנתCBD בישראל ובעולם יעד אייצ'י מתוקף אמנת CBD היעד הלאומי ליישום יעדי ( האמנה לפי דוח ההתקדמות) שנת היעד ל יישום (לפי דוח ההתקדמות) ה התקדמות ביישום בישראל (לפי דוח ההתקדמות) יישום היעדים בעולם (לפי דוח היישום הבין- )לאומי* 1 הגדלת המודעות הציבורית לערכי קיום המגוון הביולוגי 2020 התקדמות לא מספקת 125 מדינות דיווחו על התקדמות. % 49 ,בדרך להשגת היעד1% ,בדרך לעבור את היעד46% התקדמות לא מספקת, 4% ללא התקדמות 2 יישום מדיניות התוכנית האסטרטגית למגוון ה ביולוגי במדיניות משרדי ממשלה וגופי שלטון 5 202 התקדמות לא מספקת 124 .מדינות דיווחו על התקדמות % 35 ,בדרך להשגת היעד2% ,בדרך לעבור את היעד55% התקדמות לא מספקת , 6% ללא התקדמות , 2% מתרחקים מהיעד 3 תמריצים כלכליים לשימוש בר קיימה במגוון הביולוגי והפחתת פגיעה בו 5 202 התקדמות לא מספקת 108 .מדינות דיווחו על התקדמות % 31 ,בדרך להשגת היעד1% ,בדרך לעבור את היעד54% התקדמות לא מספקת, 13% ללא התקדמות , 1% מתרחקים מהיעד 4 צמיחה ירוקה ויישומה במגזר העסקי ,כלכלה מעגלית 2020 התקדמות לא מספקת 119 .מדינות דיווחו על התקדמות % 34 ,בדרך להשגת היעד2% ,בדרך לעבור את היעד51% התקדמות לא מספקת, 11% ללא ,התקדמות2% מתרחקים מהיעד 66 127, - 4 Sixth National Report, submitted on 02 NOV 2020, last updated 03 JAN 2021, pp. Israel https://chm.cbd.int/pdf/documents/nationalReport6/252812/2 | 1700 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי יעד אייצ'י מתוקף אמנת CBD היעד הלאומי ליישום יעדי ( האמנה לפי דוח ההתקדמות) שנת היעד ל יישום (לפי דוח ההתקדמות) ה התקדמות ביישום בישראל (לפי דוח ההתקדמות) יישום היעדים בעולם (לפי דוח היישום הבין- )לאומי* 5 צמצום ה שימוש ב שטחים פתוחים 5 202 מתרחקים מהשגת היעד 127 .מדינות דיווחו על התקדמות % 28 ,בדרך להשגת היעד1% ,בדרך לעבור את היעד56% ,התקדמות לא מספקת13% ללא ,התקדמות2% מתרחקים מהיעד 6 דיג בר קיימ ה בים התיכון ובכינרת 2020 התקדמות לא מספקת 113 .מדינות דיווחו על התקדמות % 35 ,בדרך להשגת היעד2% ,בדרך לעבור את היעד47% התקדמות לא מספקת , 15% ללא ,התקדמות1% מתרחקים מהיעד 7 ניהול יערות 0 202 התקדמות לא מספקת 125 .מדינות דיווחו על התקדמות % 36 ,בדרך להשגת היעד1% ,בדרך לעבור את היעד55% התקדמות לא מספקת, 6% ללא התקדמות , 2% מתרחקים מהיעד 8 הפחתת זיהום הים ואדמות לחות 5 202 התקדמות לא מספקת 112 מדינות דיווחו על התקדמות . % 1 2 ,בדרך להשגת היעד1% ,בדרך לעבור את היעד62% התקדמות לא מספקת, 14% ללא התקדמות , 3% מתרחקים מהיעד 9 פיתוח אמצעי חקיקה למינים פולשים ,רשימת סדרי עדיפויות 0 202 התקדמות לא מספקת 128 .מדינות דיווחו על התקדמות % 24 ,בדרך להשגת היעד2% ,בדרך לעבור את היעד55% התקדמות לא מספקת, 18% ללא התקדמות , 1% מתרחקים מהיעד 0 1 הפחתת השפעת האדם על ריף אלמוגים )(אילת 2020 בדרך להשגת היעד 100 מדינות דיווחו על התקדמות . % 26 בדרך להשגת היעד , 3% בדרך לעבור את היעד , 56% התקדמות לא מספקת , 13% ללא התקדמות , 2% מתרחקים מהיעד | 1701 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 יעד אייצ'י מתוקף אמנת CBD היעד הלאומי ליישום יעדי ( האמנה לפי דוח ההתקדמות) שנת היעד ל יישום (לפי דוח ההתקדמות) ה התקדמות ביישום בישראל (לפי דוח ההתקדמות) יישום היעדים בעולם (לפי דוח היישום הבין- )לאומי* 11 ייצוג המגוון האקולוגי באזורים המוגנים בישראל 2025 התקדמות לא מספקת 134 מדינות .דיווחו על התקדמות % 43 ,בדרך להשגת היעד9% ,בדרך לעבור את היעד41% התקדמות לא מספקת , 6% ללא התקדמות , 1% מתרחקים מהיעד יצירת מסדרונות אקולוגי םי בין אזורים מוגנים 2020 התקדמות לא מספקת ניהול אזורים מוגנים 2020 התקדמות לא מספקת 12 ניהול מינים בסכנת הכחדה , מינים אנדמיים , מינים מאוימים 2020 התקדמות לא מספקת 126 מדינות דיווחו על התקדמות. % 36 ,בדרך להשגת היעד2% ,בדרך לעבור את היעד% 2 5 התקדמות לא מספקת , 10% ללא התקדמות , 1% מתרחקים מהיעד 13 שימור גנטי של כל מיני הבר ,מיני תרבות ,מינים מעובדים ומינים בעלי ערך כלכלי וחברתי 2025 בדרך לעבור את היעד 121 .מדינות דיווחו על התקדמות % 30 ,בדרך להשגת היעד5% בדרך לעבור את היעד , 49% התקדמות לא מספקת , 17% ללא התקדמות 14 שחזור מערכות אקולוגיות לחות ואזורי שיטפונות 2025 התקדמות לא מספקת 118 מדינות דיווחו על התקדמות. % 27 ,בדרך להשגת היעד3% ,בדרך לעבור את היעד61% התקדמות לא מספקת , % 6 ללא התקדמות , 3% מתרחקים מהיעד 15 חוסן המערכת האקולוגית ושיקום מערכות אקולוגיות לא הוצב יעד לאומי 116 מדינות דיווחו על התקדמות. % 3 3 בדרך להשגת היעד , 3% בדרך לעבור את היעד , 55% התקדמות לא מספקת , 9% ללא התקדמות | 1702 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי יעד אייצ'י מתוקף אמנת CBD היעד הלאומי ליישום יעדי ( האמנה לפי דוח ההתקדמות) שנת היעד ל יישום (לפי דוח ההתקדמות) ה התקדמות ביישום בישראל (לפי דוח ההתקדמות) יישום היעדים בעולם (לפי דוח היישום הבין- )לאומי* 16 הטמעת עקרונות פרוטוקול נגויה בחקיקה הלאומית לא הוצב יעד לאומי 116 .מדינות דיווחו על התקדמות % 8 3 בדרך להשגת היעד , % 8 בדרך לעבור את היעד , % 44 התקדמות לא מספקת , 9% ללא התקדמות 17 עדכון תוכנית פעולה אסטרטגית ל שמירה על ה מגוון ה ביולוגי 2021 ללא התקדמות 96 .מדינות דיווחו על התקדמות % 42 בדרך להשגת היעד , 13% בדרך לעבור את היעד , 36% התקדמות לא מספקת , 9% ללא התקדמות 18 פעולות ציבוריות לשימור המגוון הביולוגי 2020 התקדמות לא מספקת 105 מדינות דיווחו על התקדמות . % 35 בדרך להשגת היעד , 5% בדרך לעבור את היעד , 52% התקדמות לא מספקת , 8% ללא התקדמות 19 הרחבת הידע המדעי בנושא ה מגוון ה ביולוגי ומערכות אקולוגיות 2020 בדרך להשגת היעד 120 .מדינות דיווחו על התקדמות % 47 בדרך להשגת היע ד , 1% בדרך לעבור את היעד , 46% התקדמות לא מספקת , 6% ללא התקדמות 20 גיוס משאבים כלכליים ליישום אפקטיבי של יעדי אייצ'י ברמה הלאומית לא הוצב יעד לאומי 119 .מדינות דיווחו על התקדמות % 30 ,בדרך להשגת היעד3% ,בדרך לעבור את היעד50% ,התקדמות לא מספקת17% ללא התקדמות, על פי נתוני דוח ההתקדמות ודוח היישום הבין- .לאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה * ישנם סעיפים בהם סכום האחוזים הינו101% ., כך במקור | 1703 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ,מהנתונים שבלוח עולה כי לפי דוח ההתקדמות שהגיש המשרד להג"ס לאו"ם ישראל לא עמדה במרבית היעדים הלאומיים לשמירה על המגוון הביולוגי :שהתחייבה אליהם14 מבין19 היעד ים הלא ומיים (כ- 74% ) הוגדרו בסטטוס התקדמות שאינה מספקת. ישראל היא בין המדינות המציגות סטטוס התקדמות לא- ,מספקת במרבית היעדים הלאומיים שהיא עצמה קבעה כדי לעמוד ביעדי אייצ'י ואינה עומדת בלוחות הזמנים שהתחייבה אליהם במסגרת הדיווח לאמנה. עוד עולה כי בשני נושאים מהותיי ם- גיוס משאבים כלכליים לצורך יישום היעדים, וחוסן ושיקום המערכות האקולוגיות- ישראל לא הציבה יעדים לאומיים ליישום67 . היעד לכינון תוכנית פעולה אסטרטגית נמצא בסטטוס "ללא התקדמות", והיעד לשמירה על שטחים פתוחים- בסטטוס "מתרחק מהיעד"; שני יעדים אלה הם ציר מרכזי בשמירה על המגוון הביולוגי ובהתמודדות עם מינים פולשים, הם בבחינת בלמים ואיזונים בממשק השמירה על המגוון הביולוגי עם פיתוח הארץ, ושניהם .באחריות המשרד להג"ס ,"יצוין כי שניים מהיעדים בדוח ההתקדמות הוגדרו בסטטוס "בדרך להשגת היעד ,למרות שבעת הגשת דוח ההתקדמות.מועד יישומם חלף יצוין לחיוב שהיעד לשימור גנטי, אשר באחריות משרד החקלאות, הוגדר בסטטוס ""בדרך לעבור את היעד- .והוא היעד היחיד בדוח ההתקדמות שנמצא בסטטוס זה המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר2022 (להלן- תשובת )המשרד להג"ס ,, כי יעדי אייצ'י הינם יעדים קשים להשגה והדבר "יילקח בחשבון בקביעת ."היעדים החדשים בסבב הבא ב- 2020 פרסמה אמנת CBD טיוטה של מסגרת כללים ויעדים למימוש השמירה על המגוון הביולוגי שיועלו לאישור במאי2022. היעדים שהוצעו בנושא מינים פולשים68 כוונו לשינוי אסטרטגי, מתוך הבנה כי ביעור איננו יעד מספיק. החזון העתידי נקבע לשנת2050 כולל יעדי ביניים לשנת2030 : הפחתת התפשטות מינים פולשים עד עצירת הפגיעה במגוון הביולוגי, בעיקר באזורים פגיעים69; וויסות המינים הפולשים וניהולם כך שב- 2050 תופחת השפעתם עד כ .די שחזורו ושיקומו של המגוון הביולוגי 67 קיימת הבחנה בין יעדי אייצ'י ליעדים הלאומיים: הטבלה מפרטת א ת19 היעדים הלאומיים שביניהם14 יעדים בסטטוס התקדמות שאינה מספקת, אחד בסטטוס ללא התקדמות, אחד מתרחק מהיעד ושלושה בדרך להשיג את היעד- סה"כ ישנם19 יעדים לאומיים. כמו כן הטבלה מפרטת את20 יעדי אייצ'י מהם נגזרו היעדים הלאומיים ובהם .שלושה יעדי אייצ'י שישראל לא הציבה לגביהם יעד לאומי כמו כ( ן מיעד אייצ'י17 .) גזרה ישראל יותר מיעד אחד יודגש, כי המספר20 מתייחס ליעדי אייצ'י ולא ליעדים הלאומיים .שנגזרים מהם 68 target for invasive alien species (IAS) Post 2020 SSC Invasive Species Specialist Group, IUCN , 3.pdf - 253A39115EB6/attachments/IUCN - 50EA - F1DA - F2ED - https://www.cbd.int/api/v2013/documents/DC0BFA71 69 Key Biodiversity Areas - אזורי מפתח שה וגדרו ביעדי אייצ'י- 11 . אלה אזורי שמורות טבע או אזורים בעלי חשיבות .מיוחדת למגוון הביולוגי הייחודי בסביבהIUCN, Key biodiversity areas: Identifying areas of particular importance for biodiversity in support of the Aichi targets (2013) , - https://www.cbd.int/doc/meetings/sbstta/sbstta en.pdf - 10 - inf - 17 - 17/information/sbstta | 1704 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי יצוין כי יעד אייצ'י11 בנושא שטח יבשתי מוגן הציב יעד של17% . בישראל השטח היבשתי המוגן מגיע לכ- 20%, ובכך המצב בישראל עובר את היעד המוצע70 . המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי "יתרה מכך, המשרד אף הציב יעד שאפתני יותר מזה של האמנה– וקבע יעד של30% שטחים מוגנים לשנת2030 וזאת בכדי להתמודד עם בעיית אבדן השטחים הפתוחים בישראל ולעמוד בחזית אחת עם המדינות המתקדמות כגון בריטניה, האיחוד האירופי". כמו כן מסר ה משרד כי "כבר היום אנחנו יודעים שמטרה זו תהיה קשה ליישום ללא פעולות שיקום נרחבות, במיוחד במרכז הארץ שבהם לחצי הפיתוח ."והשימושים החקלאיים מאוד גדולים עלה כי בדוח ההתקדמות ציין המשרד להג"ס כי לא קיים איזון בייצוג המערכות האקולוגיות בשטחים המוגנים71 , וכי ניהול אזורים מוגנים ו יצירת מסדרונות אקולוגי ים בין ה אזורים ה מוגנים בישראל נמ .צאים בסטטוס של התקדמות לא מספקת נוסף על כך ,מעיון בעדכון היעדים הלאומיים כפי שהגיש המשרד להג"ס לאו"ם ב- 2019 עולה כי30% מ- 23 המערכות האקולוגיות בישראל לא נכללות באזורים המוגנים72 . כמו כן, על פי מסגרת הכללים והיעדים אמנת ה- CBD תגיש לאישור במאי2022 יעד ולפיו השטחים המנוהלים והמוגנים באמצעי שימור אפקטיביים עומד להתרחב ל- 30% ., וכן יידרש לייצר רצף אקולוגי בין השטחים השמורים דרישה זו עלולה להקשות על ישראל לעמוד ביעד החדש אשר יוגש לאישור בשנת 2022 . 2 . מטרות גלובליות של האו:"ם ב- 2015 הגדיר האו"ם מטרות גלובליות לאיזון קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית - Sustainable Development Goals 73 (להלן- SDGs ). המטרות מיועדות למימוש עד2030, והן עולות בקנה אחד עם יעדי אייצ' י. מטרה15 מתייחסת לצורך לצמצם את הידרדר .ות המגוון הביולוגי ולקדם שימוש בר קיימה של מערכות אקולוגיות בנושא מינים פולשים נקבע כי נדרשים צעדים להפחתה משמעותית של השפעת מינים אלה על מערכות אקולוגיות74 . 3 . דוח ה מגוון ה ביולוגי של מדינות ה- OECD 75 : דוח זה מ- 2020 קובע כי לפגיעה בשירותי הטבע יהיו השלכות על החיים בכדור הארץ. הדוח מצדד במימוש יעדיCBD , ובהתאם מנחה 70 National Review, Israel, The goal is to reach 30% protected areas by 2030, Page 264, 2019 https://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2019/Documents/Israel%20SDG%20national%20review.pdf 71 , National target 14, Page 117, sity National Report for the Convention on Biological Diver th The 6 https://chm.cbd.int/pdf/documents/nationalReport6/252812/2 72 National Review, Israel, The goal is to reach 30% protected areas by 2030, Page 264, 2019 https://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2019/Documents/Israel%20SDG%20national%20review.pdf 73 Sustainable Development Goals (SDG's), Goal 15. " .: להגן, לשחזר ולקדם שימוש בר קיימא של המערכות האקולוגיות 74 Launching a data : Indicators and a Monitoring Framework SDSN), Solutions Network ( Sustainable Development revolution for the Sustainable Development Goals (SDG's), Goal 15.8 by 2020, "Introduce measures to prevent the introduction and significantly reduce the impact of invasive alien species on land and water ecosystems, and control or eradicate the priority species" . 75 במאי2010 הצטרפה ישראל רשמית ל- OECD , ארגון שחברות בו המדינות המפותחות. הארגון קובע סטנדרטים גבוהים במגוון תחומי.רגולציה, ובכלל זה בנושאי סביבה | 1705 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 למסד תשתית נורמטיבית מחייבת בכל מדינה לשימור המגוון הביולוגי, וכן למניעה וניהול של מינים פולשים76 ,. הדוח קובע יעדים ,מטרות אינדיקטורים והשלכות מדידות ברמה הגלובלית ו ה לאומית כמסגרת יעדים למגוון הביולוגי שלאחר יעדי אייצ'י . הוא מציב יעדים לשליטה בהתפשטות מינים פולשים ב- 80% מהאזורים החשובים לצומח, וירידה של50% באיום על המגוון הביולוגי עד שנת2030 77 . לפי נתוני דוח ה- OECD האמור, ישראל מדורגת במקומות נמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון בכל הקשור לשמירה על שטחים פתוחים ולהקצאת שטח ימי מתוך שטח המים הכלכליים לשמורות ימיות- פרמטרים המשפיעים על המגוון הביולוגי. להלן בתרשים 2 שיעור איבוד השטחים הטבעיים והסבתם לשטחים מופרים ב- 2019 בהשוואה ל- 2004 , ובתרשים3 נתונים על שיעור שטח השמורות הימיות מסך שטח המים (מקו החוף ובכלל זה המים הכלכליים) ב- 2021 :, בישראל ובהשוואה לעולם תרשים 2 : שיעור ,איבוד השטחים הטבעיים והסבתם לשטחים מופרים בישראל ובעולם ב- 2019 בהשוואה ל- 2004 על פי נתוני ה- OECD, בעיבוד משרד מבקר המדינה78 . 76 OECD, The Post-2020 Biodiversity Framework: Targets, indicators and measurability implications at global and national level, interim report, Annex -C, p. 49, Targets and Indicators for SDG 15 (November 2019) . - targets - framework - biodiversity - 2020 - post - the - http://www.oecd.org/environment/resources/biodiversity/report level.pdf - national - and - global - at - implications - measurability - and - indicators 77 'שם, עמ54 . 78 OECD (2022), Land cover change, Vegetation Loss since 2004, (indicator). doi: 10.1787/3dee7330-en (Accessed on 12 January 2022), https://data.oecd.org/biodiver/land-cover-change.htm#indicator-chart | 1706 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים3 : שיעור שטח השמורות הימיות מסך שטח המים (מקו החוף ובכלל זה המים הכלכליים) ב- 2021, בישראל ובעולם על פי נתוני ה- OECD, בעיבוד משרד מבקר המדינה79 . מנתוני התרשימים עולה כי שיעור איבוד השטחים הטבעיים בישראל ביחס לשטח הכולל של המדינה גבוה פי4.8 עד5.5 בה שוואה למדינות האיחוד האירופי ולמדינות ה- OECD וביחס לממוצע העולמי. עוד עולה כי שיעור שטח השמורות הימיות מכלל השטח של המים (מקו החוף ובכלל זה המים הכלכליים) בישראל הוא0.07% למול הממוצע העולמי שהוא17.38% . 79 OECD (2022), Marine Protected areas (indicator). doi: 10.1787/112995ca-en (Accessed on 12 January 2022), https://data.oecd.org/biodiver/protected-areas.htm#indicator-chart, https://stats.oecd.org/index.aspx?r=193142# | 1707 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 נוכח תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, מוצע כי המשרד לה ג"ס, רט"ג ומינהל התכנון האחראים לממשק בין תהליכי הפיתוח לשטחים הטבעיים ולשימוש הנעשה בהם, יפעלו למניעת אובדן השטחים הטבעיים באמצעות יצירת מנגנון איזון בין פיתוח לשימור קרקע הכולל מערכת כללים ואסדרה בין היתר להגבלת פיתוח בשולי שטחים טבעיים; לעדכון ההגדרות מ חייבות של גודל השטח המשמש מסדרון אקולוגי בין שטח טבעי אחד למשנהו, וליצירת מערכת ניהול השטחים הפתוחים ויצירת חלופות לפיתוח על פי הגדרות .סיכון כתוצאה מפגיעה אקולוגית בתא שטח מסוים אמנ ות והסכמים לשמירה על הסביבה הימית הים מכסה כ- 70% מפני כדור הארץ. הוא מגיע לתהומות בעומק של יותר מ- 10 קילומטרים והוא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בכדור הארץ80 . מדינת ישראל שוכנת לאורך ציר ים ארוך ומשמעותי : רצועת ה חוף של הים התיכון ( 196 ק"מ), סובב כ י נרת ( 56 ק"מ) ו חוף מפרץ אילת ( 12 ק"מ) 81 . הים התיכון הוא השטח הפתוח הטבעי הגדול ביותר בתחומי האחריות של ישראל, וכולל כ- 4,000 קמ"ר במים הטריטוריאליים82 ועוד כ- 22,000 קמ"ר במים הכלכליים- שטח המים הכולל ( גדול משטחה היבשתי של המדינה22,072 קמ"ר83 .) בים התיכון מול חופי ישראל ישנם בתי גידול ייחודיים, כמו טבלאות גידוד84 באזורים הרדודים ומושבות של ספוגי ים85 ושוניות אלמוגים באזורים העמוקים. סביבה ימית מעניקה לתושבים תועלות רבות, ובהן מים נקיים המשמשים להתפלה; מוקד פנאי, נופש ותיירות; אספקת חמצן וספיחת גזי חממה (ויסות); דגה (מזון); חומרי טבע לתרופות חדשניות; והגנה על החוף באמצעות שוברי גלים טבעיים86 . מזרח הי ם ה תיכון, ,שלאורכו שוכנת ישראל ,הוא סביבה מאתגרת במיוחד ובה שיעורים קיצוניים של התחממות (על י יה של3 )מעלות צלסיוס במשך שלושה עשורים; פלישות ביולוגיות (מאות )מינים פולשים; ( דיג יתר40% )דעיכה בדגה בישראל בעשורים האחרונים; וסביבה מדברית הענייה בחומרי הזנה. זאת נוסף לע ה שימוש המוגבר בים התיכון להפקת אנרג י ה (אסדות גז )ותחנות כוח . כל אלה הם בבחינת לחץ על המערכת האקולוגית הימית87 . 80 ,רט"ג וחל"ט שמורות טבע ימיות- תיבות האוצר של הים התיכון ( 2018 '), עמ6 . 81 ,ים וחופים עיריית אילתeilat.muni.il https://www. 82 אזור המשתרע כלפי חוץ מחופה של מדינה לכל היותר12 מייל ימי (כ- 22 .ק"מ), ונחשב כשטח בריבונותה 83 .כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן 84 משטח סלעי, שעבר שחיקה על ידי תהליכים פיזיקליים, ביניהם גלי הים ששחקו אותו עד לגובה פני הים וכן תהליכי המסה.כימיים, בארץ לאורך חופי הים התיכון 85 ספוגי ים- בעלי חיים נקבוביים רב- תאיים ירודים, חסרי החוליות, שוכני מים נייחים צמודי מצע, ניזונים ממזון העובר .במים והמסונן בגופם באמצעות מערכת סינון ביולוגית 86 ,חל"ט הפסקת דיג המכמורת בישראל- צעד חיוני לתכנון ימי מ ושכל ( 2019 '), עמ8 . 87 ,מנהל התכנון מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל- ים תיכון, מצע לגיבוש מדיניות -רקע ותהליך ( 2018 ,) 'עמ11 . | 1708 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי בים התיכון סמוך לחופי ישראל יש כ- 452 מינים המוגדרים פולשים, ובהם דגים, סרטנים ומדוזות, ובשנים האחרונות גם מינים של אצות; בעקבות פלישה זו נעלמו חלק מהמינים המקומיים, בעיקר רכיכות88 ,. מול חופי הארץ ישנו ריכוז של מינים בסכנת הכחדה עולמית כגון כרישים ובטאים89 , ואזור רבייה של טונה כחולת סנפיר וצַבי ים. אחד הסימנים לחולי של הים התיכון הוא התפרצויות גוברות והולכות במשך השנים של נחילי מדוזו ,ת המשגשגות בים פגוע ומתחמם90. כ- 90% ,מהפולשים הגיעו מים סוף, דרך תעלת סואץ שהו רחב.ה לפני שנים אחדות ומיועדת להרחבה נוספת מי נהל התכנון התווה קווי פעולה לניהול המרחב הימי במסמך מדיניות ממאי2020 , ולפיו חזון ניהול ותכנון המרחב הימי של ישראל ואסדרת יחסי הגומלין בין הגופים השונים הפועלים בים לבין הסביבה הימית ומרכיביה ייעשה תוך מיצוי הפוטנציאל הכלכלי- חברתי ובאופן שיבטיח שימור ערכי הטבע, הנוף והמורשת והגנה עליהם תוך יצירת שיתופי פעולה בי ן- לאומיים במרחב הימי ל קידו ם אינטרסים אזוריים משותפים91 . לחזון זה שותפים משרדי ממשלה וגופים סטטוטוריים רלוונטיים92 . אמנות בין- לאומיות העוסקות במניעת זיהום בים נועדו למנוע בין היתר פגיעה ישירה ועקיפה במגוון הביולוגי והתבססות של מינים פולשים בים. להלן יפורטו האמנות :העיקריות בנושא הסביבה הימית ומחויבות מדינת ישראל למימושן אמנת ברצ לונה האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום - Barcelona Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean - נחתמה ב- 1976 (להלן- אמנת ברצלונה). ב- 1978 אשררה אותה מדינת ישראל והיא נכנסה לתוקף. ב- 1995 אומצו תיקונים לאמנה זו, ומאז היא נקראת האמנה לשמירה על הסביבה הימית וחופי הים התיכון. על האמנה חתומות21 מדינות השוכנות לאורך חופי הים התיכון וכן האיחוד האירופי93 . האמנה היא המסגרת המשפטית והחוקית הבין- לאומית לשמירה על הסביבה הימית ולביצוע תוכנית פעולה אופרטיבית למעקב, לפיקוח שוטף ולניהול בר קיימה של הסביבה הימית והחופית ולזיהוי בעיות סביבתיות קיימות ומקורן94. היא מחייבת את המדינות שאישררו אותה לנקוט את כל האמצעים הדרושים לצמצ ו ם זיהום הים התיכון ולהג נה על הסביבה הימי.ת שבו 88 רכיכות הינן אורגניזמים חסרי חוליות וחסרי שלד פנימי ומוגנות לעיתים על ידי שלד חיצוני. רוב הרכיכות חיות בים :ובנחלים. לדוגמה.חלזונות, צדפות, דיונונים, תמנונים 89 Batoidea - .סדרה במחלקת דגי הסחוס המאופיינים בגוף שטוח 90 ,רט"ג וחל"ט שמורות טבע ימיות- תיבות האוצר של הים התיכון ( 2018 '), עמ6 . 91 ,מינהל התכנון מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל-ים תיכון, מאי 2020 ', עמ2 , 19 . https://www.gov.il/BlobFolder/guide/policy_suggest/he/maritime_space_policy-doc.pdf https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/policy_maritime/he/Water_Energy_Communication_merhav_yami_he_v5.pdf 92 משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הביטחון, המשרד להג"ס, משרד החקל אות, חקר ימים ואגמים לישראל, מרכז מיפוי ישראל, משרד המשפטים, רט"ג ומשרד התחבורה- .רשות הספנות והנמלים 93 United Nation Environment Program, Barcelona Convention for the Protection of the Mediterrenean Sea Agains Polution, 1976 . 94 Barcelona Convention and Protocols, The Mediterranean Action Plan – MAP . | 1709 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ישראל אישררה את אמנת ברצלונה ובכך זכה משא :ב הים להגנה במסגרת החקיקה המקומית פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם- 1980 ; חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג- 1983; וחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 95 . ב- 2005 אשררה ישראל את האמנה המעודכנת ועוד שלושה פרוטוקולים שלה. להלן בלוח3 :פירוט הפרוטוקולים שישראל אשררה ומספר המדינות שחתמו על כל אחד מהם ואשררו אותם לוח3 : פרוטוקולים של אמנת ברצלונה שישראל אשררה נושא הפרוטוקול מדינות נוספות ש אשררו את הפרוטוקול 1 מניעת זיהום ים מא ו ניות ותגובה במקרי חירום* (פרוטוקול מקורי ומעודכן) 21 חתמו על הפרוטוקול המקורי ואשררו אותו 17 אשררו ותיקפו את הפרוטוקול המעודכן 2 הגנ ה מפ ני זיהום הנובע ממקורות קרקע** 17 מדינות אשררו את הפרוטוקול 3 ניהול אינטגרטיבי של אזורי חוף*** 12 מדינות אשררו את הפרוטוקול**** * פרוטוקולים4,3 לאמנת ברצלונה- Preventing Pollution from Ships and, in Cases of Emergency, Combating Pollution of the Mediterranean . ** פרוטוקול5 , LBS של אמנת ברצלונהProtection of the Mediterranean Sea against Pollution from Land-Based Sources and Activities - LBS *** Protocol on Integrated Coastal Zone Management in the Mediterranean – ICZM **** ICZM Protocol Parties :להלן פירוט הפרוטוקולים באמנת ברצלונה שישראל לא אשררה 1 . הפרוטוקול המעודכן לאזורים מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי בים התיכו ן96 : הפרוטוקול המקורי אושרר בישראל ב- 1995 ועסק בעניין שטחים מוגנים רק במים הטריטוריאליים של המדינות שהן צד לפרוטוקול. הוא ,קרא לצדדים להקים, ככל הניתן אזורים ימיים מוגנים ב ים כדי ,לשמר אתרים בעלי ערך אקולוגי, ביולוגי, היסטורי ארכיאולוגי, חינוכי או תרבותי . ב- 1999 נכנס לתוקף פרוטוקול חדש שהרחיב את התחולה הגיאוגרפית כך שתכלול גם את הים הפתוח, וכן הרחיב את הנושאים והדגיש את שימור המגוון הביולוגי בים התיכון ובאזור חופי הים באמצעות הגנה על מיני חי וצומח על בסיס אזורי . הו עלה כי17 מדינות אשררו את הפרוטוקול המעודכן ,וכי ישראל .טרם אשררה אותו אשרור הפרוטוקול מחייב הגנה בחקיקה על חלק מהמינים הרשומים ב"רשימת מינים שנשקפים להם סכנת הכחדה או איום בהכחדה", והם אינם מוגנים במסגרת החקיקה 95 חוק זה מעגן בחקיקה הישראלית את הפרוטוקול הבין- לאומי למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים .של אמנת ברצלונה 96 Protocol concerning Specially Protected Areas and Biological Diversity in the Mediterranean (SPA/BD . | 1710 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי .הישראלית המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה כי בכפוף לאכרזה בחקיקה על אותם מינים כעל ערכי טבע מוגנים, ניתן יהיה לאשרר את הפרוטוקול. עוד ציין כי הוראות הפרוטוקול מנוסחות באופן המאפשר שיקול דעת רחב בקביעת דרכי יישומו , ו מרבית תוכנו כבר בא לידי ביטוי בחקיקה הקיימת בישראל. רט"ג מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 (להלן- תשובת רט"ג) כי הסיבה העיקרית לכך שישראל לא אישרה את הפרוטוקול המעודכן היא "העדר חוק מינים ."פולשים 2 . הפרוטוקול המעודכן למניעת זיהום הים התיכון בפסולת המוטלת ו מא ניות ומכלי ס טי97 : הועלה כי 15 מבין 21 מדינות אגן הים התיכון98 אשררו את הפרוטוקול המתוקן ,בעניין זה אך ישראל לא עשתה .זאת המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה ביולי2021 כי לפי התיקון קיים איסור על הטלת פסולת לים למעט חריגים מעטים; כדי שישראל תוכל לאשרר את הפרוטוקול עליה לתקן את התקנות למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד- 1984 , המסדירות הטלת פסולת לים. עוד ציין המשרד להג "ס כי בפברואר2018 ,הופצה הצעה לתיקון התקנות ולפיה נדרש בין היתר אישור ועדת האגרות הבין- משרדית לצורך קביעת אופן ההצמדה של .סכומי האגרות, ולשם כך נדרש אישור אגף התקציבים במשרד האוצר המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי משרד האוצר טרם הגיב לפנייתו לעניין אישור סכום ה.אגרה אגף התקציבים במשרד האוצר מסר בתשובתו מינואר2022 למשרד מבקר המדינה כי לאחרונה פנה אליו המשרד להג"ס בנוגע לעדכון אופן ההצמדה של סכומי האגרות ."בבקשות להיתר הטלת פסולת לים; וכי הוא בוחן "את הנושא ברמה המקצועית משרד התחבורה מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מינואר2022 (להלן- תשובת )משרד התחבורה כי הוא רואה חשיבות גדולה בשמירה על הסביבה, לרבות קידום הליכי חקיקה ש מטרתם אימו ץ אמנות בין-לאומיות בחקיקה הישראלית ל צורך נושא זה ; וכי ב- 9.1.22 אי ה שר ו עדת הכלכלה של הכנסת את ה תיקון לתקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"א- 2021 אשר נועדו להחליף את תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התש"ע- 2010 , וזאת על מנת להתאימן לאמנה. בהודעת הוועדה נמסר כי התקנות ייכנסו לתוקף45 ימים לאחר פרסומן ברשומות. עוד מסר משרד התחבורה כי התקנות יפורסמו ברשומות.לאחר חתימת שרת התחבורה 97 פרוטוקול2 של אמנת ברצלונה- Protocol for the Prevention and Elimination of Pollution in the Mediterranean Sea by Dumping from Ships and Aircraft . 98 environment - coastal - and - marine - https://www.medqsr.org/mediterranean | 1711 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מתשובות המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד התחבורה עולה כי קיימות מספר מסגרות נורמטיביות המסדירות השלכת פסולת מכלי שיט לים. עדכון התקנות למניעת זיהום הים (הטלת פסולת) טרם הושלם ונכון לסוף ינואר2022 טרם אושרר .הפרוטוקול 3 . הפרוטוקול למניעת זיהום ממדף היבשת: מדף יבשת הוא המדרון בשולי היבשת )הנמשך אל מתחת לפני הים בשיפוע מתון (בדרך כלל בזווית של פחות ממעלה, ועד ה מקום שבו חל שינוי חד בזווית השיפוע. בים התיכון מדף היבשת משתרע למרחק של140 ק"מ מהחוף בממוצע ועומקו אינו עולה על200 מטר99 , ואז מתחיל מדרון תלול לעומק כ- 5,000 מטר. גידול דגים במדף היבשת קל יותר עקב חדירה טובה של קרני השמש .וטמפרטורה נוחה במרבית המדינות הניצול המסחרי, כגון קידוחי גז או נפט, מתבצע .מהמדף היבשתי .לכל מדינה יש זכות למשאבי המדף היבשתי שלחופיה שמונה מדינות אשררו את הפרוטוקול ל הגנ ה מפני זיהום הנובע ממדף היבשת בהיבטים של זיהום ממקורות אנרג י)ה (נפט וגז100 . פרוטוקול זה עוסק בפעילות הקידוחים, החיפושים וההפקות על גבי מדף היבשת. ישראל משתמשת באופן מוגבר באזורי מדף היבשת, בין היתר להפקת אנרג י ה (גז), אולם היא לא אשררה פרוטוקול זה101 . לדבר י המשרד להג"ס, כדי לאשרר את הפרוטוקול הופצו ב- 2017 דברי הסבר מסודרים לגביו לכלל משרדי הממשלה. בעקבות זאת הועלו בפניו כמה סוגיות, ובהן סוגיית החבות והפיצוי, ובספטמבר2020 .העביר את חוות דעתו בעניין למשרד המשפטים הועלה כי עד אוגוסט2021 לא התקבלה התייחסות מ ,שרד המשפטים לחוות הדעת .וטרם אושרר הפרוטוקול משרד המשפטים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי ב דצמבר2018 התקיימה ישיבה עם נציגי המשרדים הרלוונטיים, לרבות המשרד להג "ס ,כדי להבין את הקשיים העולים ממנגנון החבות ו ה פיצוי שקיים בפרוטוקול ולבחון את התאמתו לדין הישראלי. סמוך לאחר הישיבה סוכם שהמשרד להג "ס יבצע סקירה מקיפה של החקיקה בנושא כדי לבחון את עניין ה חבות ו ה .פיצוי בפרוטוקול 99 ,גיל זיידנר ורני עמיר, אקולוגיה וסביבה ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל, נובמבר2011י , ג ליון4 ', (עמ251 - 252 ). http://old.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=216 . 100 Protocol for the Protection of the Mediterranean Sea against Pollution Resulting from Exploration and Exploitation of the Continental Shelf and the Seabed and its Subsoil . 101 European Environment Agency, Offshore Protocol . Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean: Protocol for the Protection of the Mediterranean Sea against Pollution Resulting from Exploration and Exploitation of the Continental Shelf and the Seabed and its Subsoil (Offshore Protocol) . | 1712 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי עוד ציין משרד המשפטים כי ב ספטמבר2020 המשרד להג "ס העביר לו ח וות דעת ראשונית מטעמו, ש הייתה טעונה השלמות, ו מאז ועד לאחרונה ה תקיימו בנושא שיחות, תכתובות ובקשות להשלמת מידע ; ו כי כדי לקדם הליכי אשרור של אמנה בין- לאומית נהוג לקבל את עמדות כלל המשרדים הרלוונטיים לנושא, ו לא ידוע ל ו .שעמדות כאלו ניתנו עד היום 4 . הפרוטוקול למ ניעת זיהום הים עקב שינוע )פסולת מסוכנת (חומרים מסוכנים102 : 11 מדינ ות חתמו על פרוטוקול זה ורק7 מדינות אשררו אותו103 .ישראל לא חתמה עליו ולא אשררה אותו. המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר המדינה כי הסיבה נעוצה בכך שישראל אשררה את אמנת ב א זל לפיקוח על תנועות בין-גבוליות של פסולות מסוכנות וסילוקן104 - אמנה ש נועדה להפחית תנועת פסולת מסוכנת בין מדינות, ובאופן מיוחד למנוע משלוח של .פסולת מסוכנת ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות יצוין כי אמנ ת באזל נועדה למזער את כמות הפסולות ואת רעילות ן , כדי להבטיח ניהול פסולת המתחשב באיכות הסביבה באתר הקרוב ביותר למקום יצירת ה, ולא .בהקשר השינוע כדי לקדם את יישום ה אחריות ה בין-לאומית לשימור ה אזורים ה מוגנים והמגוון הביולוגי בים התיכון ולמניעת ה זיהום הנובע מהשימוש המוגבר בים של מדינת ישראל, מומלץ כי המשרד להג"ס ירכז את הפעולות הנדרשות ואת הגורמים הרלוונטיים לאמנה, בהם: משרד החקלאות, ר ט"ג, ומשרד המשפטים, על מנת .לאשרר את הפרוטוקולים שישראל לא חתמה עליהם באמנת ברצלונה במיוחד נדרש הדבר עקב נתוני דוח ה- OECD שלפיהם מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון .מבחינת שיעור שטח השמורות הימיות משטח המים הכלכליים שלה המשרד להג "ס מסר בתשובתו כי אשרור האמנה נכלל בתוכנית העבודה שלו לשנת2022 . האמנה בדבר פיקוח על מי נטל ומשקעים של כלי שיט וניהולם מֵי ֶל נֵט הם מי ים המשמשים לייצוב ספינה בעת הפלגת ה .ללא מטען או עם מטען חלקי מי נטל מ וספים ל ספינה במכלים ייעודיים באמצעות משאבות גדולות לאחר פריקת מטענים בנמלים , וכ אשר ה יא מוסיפה מטען היא נפטרת ממי הנטל העודפים. מאחר ש מדובר במים שנאספו באזור ,אחר בעולם כשהם נשפכים לים הם ,עלולים לכלול מגוון של אורגניזמים ביולוגיים לרבות צמחים, בעלי חיים ומיקרואורגניזמים, שאזור הריקון של מכלי המים אינו בית הגידול הטבעי שלהם, ובין אלה גם .מינים העלולים לגרום נזק אקולוגי רב למערכות אקולוגיות ימיות מי נטל הם ככל הנראה המקור העיקרי של העברת .מינים פולשים ימיים במימי העולם קיומם של מינים 102 Protocol of the Prevention of Pollution of the Mediterranean Sea by Transboundary Movements of Hazardous Wastes and their Disposal . 103 UNEP Mediterranean Action Plan (MAP) Barcelona Convention, Hazardous Wastes Protocol Parties . 104 Basel Convention on the Control of Transboundary Movements of Hazardous Wastes and Their Disposal . | 1713 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 פולשים זרים במי נטל זוהה כאחד מארבעת האיומים הגדולים ביותר על האוקי י נוסים וה סביבה .הימית ארגון הימאות ה בין-לאומי ( International Maritime Organization - IMO) הו א .זרוע של האו"ם אחת מאמנות הארגון היא אמנה בין-לאומי ת שלפיה ספינות יידרשו להתקין מערכות לטיפול מי ב נטל וסינונם. אמנה זו אושרה ב- 2004 ונכנסה לתוקף ב- 2017 (להלן- )אמנת מי הנטל105 . בסוף יולי2021 פרסם משרד התחבורה את טיוטת תקנות הנמלים (ניהול מי נטל), התשפ"א- 2021 , (להלן- )התקנות להערות הציבור .התקנת התקנות היא תנאי לאשרור אמנ ,ת מי הנטל ו מטרתן לאמץ בחקיקה את הוראות האמנה ,ו לקבוע הוראות שימנעו (או למצער יצמצמו) את הסיכונים לסביבה, לבריאות האדם, לרכוש ולמשאבים בעקבות העברת אורגניזמים ופתוגנים ימיים מזיקים. לאחר השלמת תהליך זה תוכל ישראל להצטרף ל מדינות ש אשררו א ת האמנה106 . ,בדברי ההסבר לטיוטת התקנות נכתב כי נוסף על הערך הסביבתי שהתקנות נועדו להבטיח אשרור אמנה חשובה זו וההצטרפות אליה יתרמו למעמדה של ישראל בקהילת הספנות הבין- .לאומית הועלה כי נכון לינואר2022 .ישראל טרם אשררה אותה משרד התחבורה מסר בתשובתו כי ביולי2021 פורסמו התקנות להערות הציבור. הן הועברו במסגרת עבודת מטה ממשלתית להערות המשרדים הרלוונטיים, ועם השלמת המהלך יושלם ,הליך החקיקה. לדבריו הליך התקנת התקנות כולל שלבים רבים של עבודה בין-משרדית ומשרד התחבורה ממתין לקבלת כלל .ההערות לנוסח התקנות לאור החשיבות של שמירה על מרחב הים וניהולו באופן מקיים, תוך יצירת שיתופי פעולה בין- לאומיים ל קידו ם אינטרסים אזוריים משותפים , מומלץ כי משרד התחבורה יפעל ל השלמת הליך התקנת התקנות כדי לאפשר אשרור אמנת מי הנטל. אמנות נוספות לשימור ה מגוון בה יולוגי אמנ תCBD ,אמ נת ברצלונה ואמנת המס גרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים107 הן הציר המרכזי של האמנות בתחום השמירה על ה מגוון ה.ביולוגי ואולם אמנות נוספות עוסקות בנושא, והן :מתמקדות במערכות אקולוגיות מסוימות או בסוגי אורגניזמים מסוימים, כמפורט להלן 105 International Convention for the Control and Management of Ships Ballast Water and Sediments, 2004 . 106 IMO , https://www.imo.org/en/About/Conventions/Pages/StatusOfConventions.aspx 107 United Nations Framework Convention on Climate Change ,. האמנה נדונה בדוח מיוחד של מבקר המדינה פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים (אוקטובר2021 ,) https://unfccc.int/resource/docs/convkp/conveng.pdf | 1714 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי 1 . אמנת האו "ם למאבק במדבור108 : ישראל אשררה אמנה זו, לניהול בר קיימה של קרקעות והתמודדות עם בצורת ומניעת מדבור, ב- 1996 109 . אף שלישראל אין תוכנית :לאומית למלחמה במדבור, היא נחשבת כדוגמה למאבק במדבר, שהוא תופעת טבע אזורים שהיו מדבריים הפכו לאזורים פוריים ובהם החקלאות משגשגת. ל אור הישגיה היא נכללת בין המדינות התורמות למאבק במדבור, לצד ארה"ב, יפן, קנדה, אוסטרליה, ניו .זילנד ושוויץ 2 . האמנה על סחר בין-לאומי במינים של בעלי-חיים וצומח בסכנת הכחדה110 ( (CITES : אמנה זו מגדירה קווים מנחים לסחר במינים שנשקפת להם סכנת הכחדה או שמסחר בהם עלול לסכן אותם. ישראל היא אחת מ- 183 מדינות אשר אשררו את האמנה111, והיא מנוהלת על ידי רט"ג בשיתוף עם גורמים נוספים112 . לרט"ג מערכת הנפקת היתרים ופיקוח על יצוא ויבוא של ערכי הטבע הרשומים.בנספחי האמנה 3 . אמנת בון לשימור מינים נודדים של חיות בר113 ( CMS ): ישראל היא אחת מ- 130 מדינות שאשררו את האמנה114 ., המיושמת גם היא באמצעות רט"ג 4 . הסכם AEWA לשימור עופות מים נודדים: ההסכם פותח במסגרת האמנה על מינים ( נודדיםCMS ( ) ומנוהל על ידי תוכנית הסביבה של האו"םUNEP ). נכון ל- 2021 , ההסכם מכסה256 מינים וכולל82 מדינות שאשררו את האמנה115 ., ובהן ישראל 5 . הסכם ACCOBAMS 116 לשימור יונקים ימיים בים התיכון ובים השחור117 מתוקף אמנתCMS : עלה כי ישראל לא נמני ת עם24 המדינות שאשררו הסכם זה118 . 108 United Nations Convention to Combat Desertification (UNCCD), 1995 . 109 https://knowledge.unccd.int/countries/israel 110 Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora (CITES) , EN.pdf - Convention - https://cites.org/sites/default/files/eng/disc/CITES 111 Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora (CITES) Parties , https://cites.org/eng/disc/parties/chronolo.php 112 המשטרה, השירות הווטרינרי, מינהל המכס וכן גופים בין- .לאומיים 113 UNEP, Convention on the Conservation of Migratory Species of Wild Animals (CMS) . 114 https://www.gov.il/he/departments/guides/biodiversity_international_arena?chapterIndex=3 115 ), Parties and Range (AEWA Eurasian Migratory Waterbirds - on the Conservation of African Agreement UNEP, States . 116 The Agreement on the Conservation of Cetaceans of the Black Sea, Mediterranean Sea and contiguous Atlantic area (ACCOBAMS) . 117 UNEP, Convention on the Conservation of Migratory Species of Wild Animals (CMS) contributions 2020 . 118 ervation of Cetaceans of the Black Sea, Mediterranean Sea and contiguous Atlantic The Agreement on the Cons area (ACCOBAMS) Updated: 2018 . | 1715 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ביולי2021 מסרה רט"ג למשרד מבקר המדינה כי מתקיים תהליך גיבוש חוות דעת משפטית וחוות דעת מדעית כדי לקדם חתימה על ההסכם; וכי לאחר הכנת חוות הדעת בכוונת רט"ג להגישן ללשכה המשפטית של המשרד ל הג"ס, והיא ת פיץ אותן לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים לבחינת התנגד ות וי ; אם ל א יהיו התנגדויות, הנושא יועבר להחלטת ממשלה ולאחריה יגיש משרד החוץ למזכירות האמנה הודעה רשמית ש ישראל מוכנ ה להצטרף .להסכם משרד החוץ מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי "לא ידועה התפתחות בשנים האחרונות לקידום חתימה על הסכם"ACCOBAMS . מומלץ כי המשרד להג"ס יהיה מעורב בקידום התהליכים המשפטיים והמדעיים .שמבצעת רט"ג כדי לאפשר את החתימה על ההסכם ולקדם אותה 6 . אמנת Ramsar : אמנה לשימור מקווי מים ובתי גידול לחים. נכון לנובמבר2019 ישראל היא אחת מ- 171 המדינות החתומות שאשררו אמנה זו119 , והיא מיושמת באחריות רט"ג והמ שרד להג"ס בעזרת מערכת חוקים ותקנות120 . שמורת החולה ושמורת עין אפק הוכרו על ידי האמנה כמקווי מים בעלי חשיבות בין- .לאומית, במיוחד כבתי גידול לעופות מים אמנות והסכמים בנושאי סחר במשאבים גנטיים צמחיים אחד משלושת הרבדים העיקריים של שימור המגוון הביולוגי הוא מגוון גנטי. על מנת להבטיח שימור, שחזור ושימוש בר קיימה במגוון ה ביולוגי, קיימות מסגרות בין-לאומי ות לשיתוף משאבים .גנטיים אלה פועלות לקביעת סטנדרטים בנושא משאבים גנטיים צמחיים, בעיקר למזון ולחקלאות , והן מתואמות עם מטרות ה- SDGs בעניין גישה ושוויון בשימוש במשא בים גנטיים . :להלן הפרטים 1 . האמנה הבין- :לאומית לסחר במשאבים גנטיים צמחיים למזון ולחקלאות International Treaty on Plant Genetic Resources for Food and Agriculture (להלן- אמנת ITPGRFA ) נוצרה מתוך הכרה בתלות המשותפת העולמית במשאבים גנטיים צמחיים ובצורך המשותף ב תוכנית כוללת לפיתוח חקלאי בר קיימה עבור הדורות הבאים, שיכלול פעולות של שימור, מחקר, איסוף, אפיון, הערכה ותיעוד של .משאבים גנטיים צמחיים הסכם העברת חומר צמחי בין מדינות , Standard Material Transfer Agreements (להלן- SMTA ,) ש תחת אמנתITPGRFA , מסדיר שיתוף תועלות ב חומרי גלם צמחיים למזון וחקלאות עבור המדינות המתקשרות ומסדיר את זכויות החקלאים. 119 , 4.11.19 Contracting Parties to the Ramsar Convention . 120 החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955; חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998, והתקנות מכוחו; חוק המים, התשי"ט- 1959 . | 1716 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי פרוטוקול נגויה באמנתCBD מ- 2010 בנושא גישה למשאבים גנטיים של ה מגוון ה ביולוגי מבסס כללים ונהלים להדדיות בין- לאומית בניצול תועלות משאבים גנטיים לצורך קיום וקי ימות, .וקובע ודאות משפטית לריבונות מדינה על משאביה הגנטיים נכון לסוף2020 היו 148 מדינות, כולל האיחוד האירופי, חתומות על אמנתITPGRFA ועל הסכםSMTA . 131 מדינות והאיחוד האירופי אשררו את פרוטוקול נגויה . נכון לאוגוסט2021 ישראל לא חתמה ולא אשררה את שלוש המס גרות הבין- ל אומיות לשימור גנטי ושיתוף משאבים גנטיים. יצוין כי בדוח ההתקדמות שהוגש לאו" ,ם הציבה ישראל יעד לשימור גנטי של כל מיני הבר מיני ה ,תרבות ה מינים ה מעובדים ומינים בעלי חשיבות כלכלית וחברתית, עד2025 . הצטרפות למסגרות הבין-לאומיות מבטאת מחויבות בעניין ש ,ימור המגוון הגנטי מסדיר ה את ריבונות המדינה על משאביה הגנטיים, נות נת יד למאמץ העולמי ל שימוש חומר גנטי לטיפוח זני חקלאות ש עמידים בין היתר לשינויי אקלים , ומאפשר יצירת מערכת מנגנונים של נורמות ותקציבים לאומיים ובין-לאומיים. ,מאחר שישראל לא הצטרפה לאותן מסגרות אין היא חלק ממנגנונים אל.ה הועלה כי המרכז למשאבים גנטיים שבמינהל המחקר החקלאי- הגוף העוסק בשימור גנטי צמחי בישראל המתבסס על מקורות מימון ממשלתיים(כשני שליש ממקורותיו ) וקרנות מחקר (כשליש ממקורותיו) - נתקל לעיתים בקושי בקבלת תמיכה תקציבית מ קרנות מחקר ו גופים בין- לאומיים הפועלים במסגרת ה הסכ ם מי שאליהם ישראל .לא הצטרפה נוסף על כך , כיוון שאין א סדרה של ה שימוש בישראל של חומרים גנטיים שמקורם בשטחה121 ,אין מניעה להוציא מישראל חומרים גנטיים, שאינם מוגנים מתוקף אמנתCITES ושאינם נמצאים ב רשימת ערכי הטבע המוגנים בישרא ל. 2 . זנים מהונדסים: עם התקדמות תעשיית הביוטכנולוגיה גובר הסיכון למגוון הגנטי גם מפני מינים פולשים שהם זנים מהונדסים. פרוטוקול(Cartagena) קרטחנה בנושא בטיחות ביולוגית של אמנתCBD קובע קווים מנחים לבטיחות ביולוגית והגנה על מגוון גנטי, הנוגעים לסחר ב מינים מהונדסים חיים ,ושינועם עבור מאכל ועיבוד. טיוטת היעדים החדשים של ה פרוטוקו ל קבעה כי עד2030 תופחת ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של ביוטכנולוגיה על המגוון הביולוגי ובריאות האדם, וי י.נקטו צעדים משפטים וטכניים לשיקום ופיצויים 173 מדינות חתומות על הפרוטוקול, מהן103 אשררו אותו. הפרוטוקול המשלים , פרוטוקול נגויה - קואלה לומפור- Nagoya - Kuala Lumpur באמנתCBD, מגדיר כללים ונהלים בין- לאומיים המתייחסים לאורגניזמים חיים מהונדסים, ומספק אינדיקציות לקביעת הגדרת הנזק והסיכון למגוון הביולוגי ולבריאות האדם. הפרוטוקול דורש נקי טת אמצעים לתגובה מהירה במקרה של נזק והתחייבות לפ ותי.ח מערכת נורמות וחקיקה לשיקום הנזקים 51 מדינות חתומות עליו. 121 תיקון תוספת תקנה- 2 לחוק אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, (ערכי טבע ,)מוגנים) (תיקון התש"ף - 2019 content/uploads/2019/09/5e031f8cefbd2.pdf - https://static.parks.org.il/wp | 1717 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 משרד החקלאות מסר בתשובתיו למשרד מבקר המדינה מינואר ומפברואר2022 (להלן- "תשובת משרד החקלאות), כי תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים), התשס ה- 2005 , שהותקנו בשנת2005 מתייחסות לעריכת ניסויים, לסחר והחזקה של צמחים ואמצעי ליווי122 .מהונדסים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי המשרד להג"ס לא הציב יעדים להתמודדות עם מינים חיים מהונדסים, וב דוח ההתקדמות שהגיש המשרד להג"ס ל- CBD אין התייחסות לנושא זה. ישראל לא חתמה על פרוטוקול קרטחנה ולא אשררה אותו, ולא חתמה על פרוטוקול נגויה - קואלה לומפור. ✰ אמנות והסכמים ן בי-לאומי ים מאפשרים שיתופי פעולה , סיוע הדדי ושימוש בכלים בין-לאומיים., ובכלל זה תקציביים, להשגת מטרות גלובליות באמצעות ביצוע מקומי אמנת CBD ו אמנת ברצלונה ,כאמור הן הציר המרכזי של האמנות בתחום השמירה על ה מגוון ה ביולוגי , ואליהן נוספו במהלך השנים אמנות אחרות כמפורט לעיל. מוצע כי ממשלת ישראל, ובפרט המשרדים הרלוונטיים- ובהם המשרד להג"ס , משרד התחבורה ומשרד החקלאות- יפעלו, כל משרד בתחומו הוא, ל קידו ם אשרור ם של פרוטוקולים הקשורים במגוון הביולוגי ובמינים פולשים, ובפרט אלה הנוגעים לסביבה הימית, למגוון הגנטי ולמינים מהונדסים. מומלץ כי המשרד להג" י ס גדיר אבני דרך מעוגנ ות בלוחות זמנים לביצוע היעדים שהמדינה התחייבה אליהם מתוקף אמנות מאושררות, וימשיך לפעול לק ידום ה אסדרה הנורמטיבית הנדרשת כתנאי לאשרור ה אמנות. 122 :אמצעי ליווי כל כלי קיבול או חומר אריזה לצמחים או למוצרי צמחים, וכן מבנה, כלי רכב, מכשיר, אדמה, זבל, חומר כימי או חומר אחר שנועדו לשמש או ששימשו לגידול צמחים, לאיסופם, לקטיפתם, להחסנתם, להובלתם או לטיפול אחר בהם , חוק הגנת הצומח תשט"ז- 1956 . | 1718 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי התוכנית האסטרטגית הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי תוכנית פעולה אסטרטגית לאומית השמירה על המגוון הביולוגי היא כאמור מטרה בין-לאומי ת המנוהלת מ- 1992 באמצעות אמנת CBD ויעדי אייצ'י , שנועדו ליישום עד שנת2020 . יעד אייצ'י 17 קובע123 כי היה על המדינות המחויבות לאמנה לפתח ולאמץ תוכנית פעולה אסטרטגית למגוון הביולוגי עד שנת2015 - National Biodiversity Strategies and Action Plans (NBSAPs) . 1 . בהתאם למהלך הבין- ,לאומי במאי2003 קיבלה ממשלת ישראל החלטה124 בנושא תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימ ה125 , המשלבת שימוש מושכל במשאבי הטבע, הגנה על המערכת האקולוגית ומתן שוויון הזדמנויות לכ ו .ל בפתח ההחלטה נקבע כי כל משרד יכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימה שתכלול בין היתר תוכנית פעולה, דרכי יישום, יעדים בני מדידה, תאריכי יעד להשגתם ומקורות מימון מתקציב המשרד. הודגש כי מקורות התקציב למימון התוכנית יהיו מהתקציבים העומדים לרשות המשרד בתקציב המדינה , תוך בחינה כלכלית של התועלת הנובעת מהתוכנית למשק המדינה . עוד הוחלט כי התוכנית תתייחס לתקופה שעד שנת2020 . בהחלטה פורטו המטלות שבאחריות ביצוע כל אחד .מהמשרדים על השרה להגנת הסביבה126 הוטלה בהחלטה, בין היתר, האחריות להכין תוכנית אסטרטגית כאמור שתכלול צעדים לע צירת הידרדרות המגוון הביולוגי, לשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו על ידי פעילות אדם ולקיום תנאים סביבתיים נאותים לכלל התושבים .ולהתפתחות של בעלי חיים וצומח בהמשך להחלטת הממשלה האמורה ולאור ההתחייבויות הבין- לאומיות של ישראל, פרסם המשרד להג"ס בינואר2010 , כשבע שנים לאחר ההחלטה, מסמך שכותרתו "התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי בישראל" (להלן- התוכנית הלאומית2010 ). הכינו את המסמך עשרות אנשי מקצוע ממגזרים שונים- הממשלה, האקדמיה, מוסדות מחקר וארגונים לא-ממשלתיים. הוא כולל מסגרת יסוד מדעית ומפרט את הרקע לכינון התוכני ת .האסטרטגית ואת הצורך בה, וכן סוקר היבטים שונים של שמירה על המגוון הביולוגי 123 NBSAPs, Aichi Biodiversity Target 17 . 124 החלטת הממשלה246 " ,תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קי ימא בישראל( " 14.5.03 .) 125 Sustainable Development - פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי להתפשר על יכולתם של דורות העתיד לענות על צורכיהם, בשונה מפיתוח קונוונציונלי, שלרוב פוגע ביכולת משאבי הטבע להתחדש ומסכן את איכות החיים של הדורות הנוכחיים והדורות הבאים. שלושת .עמודי התווך של פיתוח בר קיימה הם: הגנת הסביבה, החברה והכלכלה 126 .אז השרה לאיכות הסביבה | 1719 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בדיקת התוכנית הלאומית2010 העלתה כי היא חסרה ממד אופרטיבי-ביצועי127 ; לא הוצגו בה דרכי יישום, יעדים בני מדידה ותאריכי יעד להשגתם , ואין בה פירוט מקורות המימון למימושה. הועלה כי המשרד להג"ס לא הגיש את התוכנית, לפני פרסומה, לאישור הממשלה כדי לחייב את ביצועה128 . ,כאמור196 מדינות אשררו את אמנתCBD, ו- 193 מהן פיתחו תוכנית פעולה אסטרטגית לאומית129 .בדוח היישום הבין- לאומי דיווחו91% מהמדינות על התקדמות בכינון ויישום של תוכנית אסטרטגית, ו- 9% מהמ דינות, בהן ישראל, דיווחו על היעדר התקדמות130 . להלן :דוגמאות בריטניה: הייתה ראשונה ביצירת תוכני ת פעולה אסטרטגית לשימור ה מגוון ה ביולוגי (כבר ב- 1992). התוכנית כללה סקירה של המגוון הביולוגי ויעדי פעולה, והייתה בסיס ליישום אסטרטגיות לשינוי סדרי עדיפויות בניהול הסביבה ולהטמעת שיקולי המגוון הביולוגי בקבלת ההחלטות ב אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד וויילס. התוכנית עסקה בין היתר בבתי ,גידול באזורי נחלים ונהרות, אגנים לחים חקלאות, יערות, שטחים פתוחים, איים ואזורי ההר131 . אוסטרליה: גיבשה תוכנית פעולה אסטרטגית הכוללת פרקי מבוא וסקירה בנושאים של מגוון אקולוגי, מגוון מינים ומגוון גנטי, וכן פירוט של שירותי המערכת האקולוגית ושל האיומים עליהם; ופרקים אופרטיביים המפרטים סדרי עדיפויו ת לפעולות, ובהן יישום על פי יעדים ויעדי משנה להשגת שימור המגוון הביולוגי, התמודדות עם האיומים על המגוון הביולוגי ושיתוף הציבור. היעדים בתוכנית כללו מדדי הצלחה מתוארכים עם ראייה לעתיד לשנים2010 - 2030 ומנגנון שמתכלל גם את מערך הניטור האקולוגי הלאומי, את שמ ורות הטבע, את חוקי הזרעים ואת האסטרטגיה לביעור מזיקים ומינים פולשים132 . האיחוד האירופי: הכין תוכנית פעולה ארוכת טווח המתמקדת באתגר שילוב ו של שימור המגוון הביולוגי בכל מדינות האיחוד .ה תוכנית מקיפה פעולות אופרטיביות שיש לנקוט על פי סדר עדיפויות והתוויית האחריות המוסדית והקהילתית במדינות האיחוד. היא מכילה 127 ,המשרד להג"ס התוכנית הלאומית2010 ', עמ273 , online.info/pdf/sv10.pdf - https://din 128 ,הכנסת, מרכז המידע והמחקר סקירת דוחות ותוכניות בנושא שימור המגוון הביולוגי בישראל (יוני2011 .) 129 17, National Biodiversity Strategies and Action Plans (NBSAPS) - Aichi Targert , https://www.cbd.int/nbsap/ 130 CBD Subsidiary Body On Implementation Analysis of the Contribution of Targets established by Parties and Progress towards the Aichi Biodiversity Targets, Cbd/Sbi/3/2/Add.2, 16.3.20 , shorturl.at/oGILS 131 UK Biodiversity Action Plan , framework - biodiversity - 2010 - post - uk - bap/#the - work/uk - ://jncc.gov.uk/our https ; UK 2010 Biodiversity Framework - Post , framework/ - biodiversity - 2010 - post - work/uk - https://jncc.gov.uk/our 132 Natural Resource Management Ministerial Council 2010, Australia's Biodiversity Conservation Strategy 2010-2030, Australian Government, Department of Sustainability, Environment, Water, Population and Communities, Canberra. ISBN 978-0-9807427-2-5 . | 1720 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אינדיקטורים לפיקוח על התקדמות יישומה ולוח זמנים של הערכות, ומנגנון פיקוח הכולל דיווח שנתי133 . יפן: גיבשה תוכנית פעולה אסטרטגית הכוללת פרקי סקירה מקיפה של המגוון הביולוגי ,והאקולוגיה ביפן וחשיבותם הלאומית וכן יעדי פעולה אופרטיביים במגוון בתי גידול, ובהם .הרים, אזורים עירוניים, חופים ואיים מהדוגמאות שהובאו לעיל עולה כי תוכנית אסטרטגית למגוון הביולוגי בעולם מורכבת :בדרך כלל משני יסודות מרכזיים ובלתי נפרדים ההופכים אותה לתוכנית פעולה מעשית (א) רקע מדעי על המער כות האקולוגיות ופירוט האורגניזמים. סקירת האיומים על המגוון ,הביולוגי והערכת המצב של שימור המינים כתשתית למתווה פעולה; (ב) פירוט המטרות היעדים ודרכי יישומם, לרבות לוחות זמנים לביצוע, וכן תקציבים ותחומי אחריות מוסדית ליישום.תוכנית הפעולה בהשוואה לתוכניות בי ן- לאומיות אלה, התוכנית הלאומית2010 אינה בהלימה ל תוכני ו ת פעולה אסטרטגי ו ת שאומצו בעולם לשימור המגוון הביולוגי. התוכנית אינה נוקטת גישה אינטגרטיבית של ניהול המגוון הביולוגי ובעיקר אינה כוללת פירוט של סדרי עדיפויות ליישום אפיקי פעולה, על פי הערכות סיכונים, וק ביעת ;יעדים ויעדי משנה אינה כוללת אמצעי מדיניות לרבות כלים נורמטיביים ורגולטורים הדרושים להשגת המטרות; ואינה מקדמת עמידה ב יעד לפיתוח ואימוץ תוכנית פעולה אסטרטגית ככלי מדיניות; כפי שישראל התחייבה במסגרת אמנתCBD . 2 . כדי לייצר תוכנית פעולה אסטרטגית למימוש פרסם המשרד להג"ס ב- 2018 מכרז לבחירת יועצים חיצוניים לכתיבת תוכנית אחרת לשמירה על המגוון הביולוגי. נבחרו שני צוותים- האחד עבור פרק השטחים הפתוחים והאחר עבור פרק המגוון הביולוגי- והוקמה ועדת היגוי בראשות המשרד להג"ס, שבין מטרותיה הכנת התוכנית הלאומית. הוועדה קיי מה שלושה דיונים בשנת2020 :, כלהלן בדיון ועדת ההיגוי בפברואר2020 תיאר נציג רט"ג התמשכות בת17 שנה בניהול תוכנית אסטרטגית לנושא שימור המגוון הביולוגי. בעניין המינים הפולשים הדגיש נציג זה כי נדרשים שיתוף פעולה בין- משרדי וטיפול משמעותי בנושא. נציג החל"ט ציין בדיון כי השנים 2011 - 2020 הן "עש .ור מפוספס" בעניין השמירה על המגוון הביולוגי עלה כי ביוני2020 הדיונים בוועדת ההיגוי עסקו בשלב התיאוריה בסוגיות שנדרשה לעסוק בהן. כל גוף הציג את ה"אני מאמין" שלו בנפרד, האמירות המבוזרות לא אוגמו לכדי יעדים או אבני דרך בכתיבת התוכנית האסטרטגית או בפעולות ה נדרשות ליישומה, ולא נקבעו משימות המשך לקראת המפגש הבא. גם הדיון שקיימה הוועדה בספטמבר2020 התנהל .ברובד התיאורטי ובסופו לא נקבעו יעדים, מתווה התקדמות או אבני דרך 133 Europan Commision, Biodiversity strategy for 2030 , - .eu/environment/strategy/biodiversity https://ec.europa 2030_en - strategy | 1721 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 למרות חשיבות גיבושה של תוכנית פעולה אסטרטגית לאומית לשימור המגוון הביולוגי, שעלתה גם בדבריהם של חברי ועדת ההיגוי, מספטמבר2020 ועד אוגוסט 2021 לא התכנסה הוועדה ולא הושלמו הפעולות לגיבוש תוכנית פעולה אסטרטגית שהחלו ב- 2018 . החל"ט מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי ועדת ההיגוי לא התכנסה, ו גם השותפים הבכירים לקידום הת ו ,כנית ובהם החל"ט , לא שותפו במהלך כל תקופה זו ,בהתייעצות ב טיוטה או ב מהלך אחר שנקט המשרד להג "ס בעניין. עלה כי פעולות הממשלה בהובלת המשרד להג"ס להכנת תוכנית אסטרטגית לאומית למגוון הביולוגי נמשכות למעשה כ- 20 שנה וכי בפועל לא גובשה תוכנית אסטרטגית הכוללת את הנדבכים ההכרחיים לתוכנית ממשית ובת יישום. היעדר תוכנית כזו מאפשר את המשך הידרדרות המגוון הביולוגי, ובכלל זה פלישת מינים .מזיקים בדוח ההתקדמות לאו "ם134 ציין המשרד להג"ס כי אילוצי תקציב עצרו את פיתוח התוכנית האסטרטגית, וכי פיתוחה צפוי להסתיים ב- 2021 .למשרד מבקר המדינה מסר המשרד להג "ס באוגוסט 2021 כי צמצום במצבת כוח האדם וריבוי מטלות אחרות מקשים על ההתקדמות בפיתוח התוכנית . על המשרד להג "ס ו פע ל ל לאור ן של ההתחייבויות הבין- לאומיות ושל החלט ו ת ממשלה קודמות, ולהשלים גיבוש תוכנית אסטרטגית יישומית לשמירה על ה מגוון ה ביולוגי ומניעת התבססות של מינים פולש ים עם יעדים ומדדים להצלחה. מומלץ כי עם השלמת גיבושה תובא התוכנית לאישור הממשלה עם מסגרת תקציב ית, אבני דרך ומסגרת זמנים לביצוע וכי כלל משרדי הממשלה יפעלו לגיבוש דרכי פעולה ליישום התוכנית האסטרטגית. בתשובתו מסר המשרד להג"ס כי הוא מקבל את ביקורת משרד מבקר המד ינה בעניין ומגבש בימים אלה תוכנית פעולה לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי שתתייח ס בין היתר .גם לצורך במניעת התבססות של מינים פולשים, ותכלול קביעת יעדים ומדדים להצלחה לדבריו, הצפי לסיום התוכנית- דצמבר2022 . 134 Israel Sixth National Report for the convention, National Target 02. Action plan, p. 24, Submitted on: 02 NOV 2020, Updated: 03 JAN 2021 . | 1722 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ה מסגרת ה נורמטיבית למניעת חדירה והתפשטות של מינים פולשים ולביעורם לצורך מימוש יעדיCBD המליץ ה- OECD למסד בכל מדינה תשתית נורמטיבית מחייבת, ובכלל זה כלים ממשלתיים ומערכת נורמות מחייבות לשימור המגוון הביולוגי, וכן למניעה וניהול של מינים פולשים135 . התשתית הנורמטיבית נועדה להבטיח צמצום ומניע ה של נזקים הנו בעים מהתבססות מינים פולשים , באמצעות כללים מחייבים המאפשרים פעולות הן לטווח הקצר והן .לטווח הארוך ,כאמור דוח ההתקדמות של המשרד להג"ס קבע את2020 כ שנת יעד לפיתוח אמצעי חקיקה למניעת פלישת מינים ויצירת רשימת סדרי עדיפויות לטיפול במאות ה מינים ה פולשים שכבר התבססו וקיימים בישראל (יעד 12 ) 136 , יצוין כי במהלך שנתיים בין אפריל2019 לבין מרץ2021 נערכו בישראל ארבע מערכות בחירות137 . הועלה כי עד אוגוסט2021 לא הושלם פיתוח של אמצעי חקיקה ייעודיים למניעת מינים .פולשים בישראל לפי דוח ההתקדמות, סחר בין-לאומי הוא נתיב הפלי שה העיקרי ל ישראל : כניסה מכוונת של מוצרי גינון אחראי ת ל- 70% מ- 50 המינים הפולשים הצמחיים המזיקים ביותר בישראל; וכניסה אקראית, ,שאינה מכוונת מתרחשת בעיקר דרך יבוא מוצרי עץ וחקלאות138 . האיגוד העולמי לשימור טבע139 גיבש באמצעות קבוצת מומחים למינים פולשים140 רשימה של 100 משפחות ה מינים ה פולשים הגרועים ביותר, כלומר בעלי ההשפעה ה הרסנית ביותר על המערכת האקולוגית (להלן- רשימת ה- 100 ) 141 . 135 OECD, The Post-2020 Biodiversity Framework: Targets, indicators and measurability implications at global and national level, interim report, Annex -C, p. 49, Targets and Indicators for SDG 15, November 2019 , - targets - framework - biodiversity - 2020 - post - the - http://www.oecd.org/environment/resources/biodiversity/report level.pdf - national - and - global - at - implications - measurability - and - indicators 136 House Mechanism of the - 6th National Report for the Convention on Biological Diversity, The Clearing The Convention on Biological Diversity, National Target 12 – Invasive species, P66 , https://chm.cbd.int/pdf/documents/nationalReport6/252812/2 137 9.4.19 ; 17.9.19 ; 2.3.20; ו- 23.3.21 . 138 היעד ה- 12 בדוח של ישראל לאמנתCBD : Invasive species, Israel Sixth National Report, - National target 12 submitted on: 02 NOV 2020, last updated:03 JAN 2021 , https://chm.cbd.int/pdf/documents/nationalReport6/252812/2 139 International Union for Conservation of Nature (IUCN) . 140 Invasive Species Specialist Group . 141 אוניברסיטת תל אביב, מוזיאון הטבע- ,שטיינהרדט, קמפוס טבע, שער לביולוגיה http://campusteva.tau.ac.il/content/rshymt-h-100 | 1723 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 משרד מבקר המדינה בדק את העקרונות המנחים הקיימים להתמודדות עם פלישה והתפשטות של מינים זרים מחוללי נזק . כמו כן נבדק אם הנורמות הקיי מו ת נותנ ו ת מענה לדרכי הפלישה שאפיי ן המשרד להג ."ס הבדיקה נעשתה לגבי קבוצות טקסונומיות שונות ולגבי מערכות אקולוגיות שונות:. כמו כן נעשתה השוואה עם הנהוג במדינות מפותחות. להלן עיקרי הממצאים אסדרה באמצעות חוקים, פקודות, תקנות וצווים 1 . להלן פירוט החוקים והתקנות העיקריים לאסדרה של מניעת חדירה והתפשטות של מינים פולשים שב אחריות ם של כמה גופים, ובהם משרד החקלאות, המשרד להג "ס , ר ט"ג , ,קק"ל רשות המיסים ו רשויות מקומיות . א. חוק הגנת הצומח הו תקנות :שהותקנו מכוחו חוק הגנת הצומח, התשט"ז- 1956 (להלן- )חוק הגנת הצומח ותקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים142 ואמצעי לוואי), התשס"ט- 2009 (להלן- תקנות הגנת הצומח), מטרתם הגנה על בריאות הצומח ומוצרים מהצומח מפני נגעים143 . החוק והתקנות שהותקנו מכוחו אוסרים, מגבילים או מסדירים יבוא, יצוא, ושינוע של מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי144 וכן ייצור של צמחים לריבוי ואת מכירתם, כל זאת כדי למנוע נגעים ואת התפשטותם. בנוסף החוק מאסדר את הסמכות לביעור נגעים לצומח והסמכת מדבירים לצורך זה. השירותים להגנת הצומח ולביקורת שבמשרד החקלאות (להלן- השירותים להגנת הצומח) הם זרוע של המדינה לאכיפת חוקים ותק נות ולמתן שירותים מקצועיים בנושאי הגנת הצומח, ניטור ומניעה של נגעי צמחים ליבוא ויצוא של צמחים ומוצריהם. השירותים אחראים לפי החוק למניעת הפצת עשבי בר, זרעים, מחלות .ומזיקים בצמחים ואמצעי ליווי בשלב היבוא ובשלבים מאוחרים יותר של גידולם חוק הגנת הצומח מטיל מגבלות יבוא, סחר וגידול של צומח, חסרי חוליות ופתוגנים עם פוטנציאל סיכון לחולל נזקים לצומח. החוק כולל גם הוראות לניטור, פיקוח וסניטציה של נגעים ונגעי הסגר145 ומאפשר פעולות חירום עבור נגעים שיוצרים נזק או מחלה לצומח ומקנה סמכויות למשרד החקלאות ולשירותים להגנת הצומח, למניעת התבססות נגעים אלה ול ביעור .ם. כמו כן הוא מסדיר את הסמכות לביצוע פעולות הדברה ב. חוק הזרעים :והתקנות שהותקנו מכוחו חוק הזרעים , התשט"ז- 1956 (להלן- חוק )הזרעים ותקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה ,)התש "ם- 1980 (להלן- ,תקנות הזרעים) מסדירים ביצוע פעולות המונעות חדירה והתבססות, פעולות חירום ביעור באמצעות נוהלי סניטציה ורישוי עבור יבוא זרעים וסחר בהם. כלי הסניטציה .והרישוי נועדו למנוע חדירה והתפשטות נגעים משרד החקלאות מנפיק רישיונות 142 נגע– .גוף חי או צומח, לרבות חיידק, נגיף, פטריה ועשב בר שטבעם לחולל מחלות בצמחים או לגרום להם נזק אחר 143 צמח– לרבות פריו וכל חלק של צמח. 144 אמצעי לוואי – .כלי קיבול, אריזה ואדמה לצמחים 145 נגע הסגר– נגע מן הנגעים המפורטים בתוספת השנייה לתקנות הגנת הצומח וכל נגע אחר שאינו קיים בישראל או לא התבסס בה; מצא מפקח שבמשלוח שבדק כי המשלוח אינו חופשי מנגעים, או היה לדעתו חשד סביר כי המשלוח נגוע בנגעים רשאי הוא, להורות ליבואן או לבצע בעצמו בהתאם לתקנות: להשמידו; לחטאו; לבדוק את המשלוח .במעבדה רשמית; להעבירו להסגר עד שימצא חופשי מנגעים; להוציאו אל מחוץ לגבולות המדינה | 1724 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ל יבוא זרעים146 בכפוף לדרגות נ קי י ון מעשבים שוטים המזיקים לחקלאות147 . ג. :תקנות הזרעים בתקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים) התשס"ה- 2005 נקבע כי שר החקלאות ימנה ועדה לעניין עריכת ניסויים בצמחים ובאורגניזמים מהונדסים ומכירתם, שתהיה בת שלושה עשר חברים, בראשות משרד החקלאות ובהשתתפות המשרד לה ג"ס, משרד הבריאות ומשרד המדע. עוד נקבע בתקנות כי תפקידי הוועדה יהיו לייעץ למנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות בהתאם להוראות התקנות וכן לקבוע אם אין בעריכת ניסוי בצמח או באורגניזם המהונדס או במכירתו משום סכנה לבני אדם או לבעלי חיים או השפעה של .ילית בלתי סבירה על הסביבה ד. :חוק מועצת הצמחים חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק ,)התשל "ג- 1973 מאסדר "מניעת חדירה והתבססות, באמצעות היותו מנגנון פיקוח על סחר ב וח מרים וציוד הדרושים לייצור הצמחים ולשיווקם, לרבות רכישה ויבוא של ח ו ,מרי השבחה, זרעים ,שתילים, דשנים חו מרי ריסוס וח ו מרי אריזה" 148 . החוק מאפשר ביצוע פעולות הדברה יזומות למניעת התפשטות מחלות ומזיקים המאיימים על יבול הצמחים או על מקום גידולם149 .. שר החקלאות הוא הממונה על ביצוע החוק יודגש כי חוק הגנת הצומח, חוק הזרעים וחוק מועצת הצמחים מ תייחסים ל מינים, מזיקים ופולשים העלולים לחולל נזק לצומח ול חקלאות .בלבד ה. פקודת היערות: הפקודה מסדירה את סוגיית הפיקוח והרישוי של כריתת עצים בוגרים, ובכלל זה עצים מהמגוון הביולוגי המקומי ועצים שהם מינים פולשים. הפקודה .באחריות משרד החקלאות ו. :חוק גנים לאומיים מכוחו של חוק ם גני לאומיים ,שמורות טבע ,אתרים לאומיים ואתרי הנצחה ,התשנ "ח- 1998 (להלן- חוק גנים לאומיים) הוקמה הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג), המופקדת ע ל הטיפול בכל ענייני שמורות הטבע והגנים הלאומיים וקידומם , וכן על הגנת ערכי הטבע והמורשת, טיפוחם והפיקוח על שמירת ם . כל35,000 המינים המוגנים מטעם אמנתCITES שאושררה בישראל הוכרזו כערכי טבע מוגנים ב אמצעות חוק זה, ומתוקפו גם מפוקחים המינים בשמורות הטבע ומינים שהוגדרו כערך טבע מוגן מחוץ לשמורות טבע150 . ז. פקודת הדיג ותקנות הדיג, 1937 : אלה הן ההוראות המרכזיות הקובעות את דרך אסדרת ענף הדיג. הן מקנות לשר החקלאות ולפקידים שהוסמכו על ידו סמכויות ,אסדרה לעניין דיג, חקלאות ימית יבוא דגים חיים ותוצרי חקלאות ימית: מתן רישיונות והיתרים בהקשרים אלה; פיקוח על הפעילות המורשית והלא- ;מורשית בענף הדיג 146 .רישיונות ליבוא צמחים ומוצרי צמחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר 147 ראו: תוספת רביעית לתקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה- 1964 - תקן מינימלי לזרעים של גידולי שדה, ותוספת חמישית- .תקן מינימלי לזרעים של ירקות 148 סעיף12 ()(ב1 ) .לחוק 149 סעיף13 .(א) לחוק 150 סעיף41 .לחוק | 1725 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ואכיפתם של הכללים השונים. זאת על מנת ב לה טיח כי משאבי הדגה של ישראל- שהם משאב מתכלה- מתחדש שזמינותו תלויה, בין השאר, בדרכי השימוש וברמת הפעילות הננקטת- י נוהלו בצורה מיטבית בת ו קיימ ה. התקנות מסדירות מנגנון של הגבלת יבוא שבאמצעותו ניתן לפקח על חדירה מכוונת של מינים ימיים בעלי פוטנציאל פלישה והתבס .סות ח. חוק להגנת חיית הבר ,התשט "ו- 1955 , ותקנות להגנת חיית הבר ,התשל "ו- 1976 : ,החוק מאסדר מניעת התבססות של מינים מארבע קבוצות: עופות, יונקים זוחלים ודו- חיים, באמצעות נוהלי רישוי ציד, היתרי סחר ואחזקה או העברה של חיות בר שאינן מזיק והוראות סדרי ציד והשמדת מיני בעלי חיים מזיקים. הוא גם מסדיר את הפיקוח על תנאי ההחזקה של חיות שבי (גן חיות) באמצעות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות (להלן- )השו"ט151 . ט. פקודת מחלות בעלי חיים :פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש ,]התשמ "ה- 1985 (להלן- ,)פקודת מחלות בע"ח עוסקת באמצעים לבלימת מחלות ולמניעת .התפשטותן בבעלי חיים נגועים או שיש חשש שהם נגועים הפקודה מסדירה תנאים לסחר (יבוא, יצוא ומכירה למאכל) בכפוף לכללי סניטציה ובריאותם של בעלי החיים כאשר הם חיים או מתים וכן תנאים לגבי סחר של מספוא ומצע. הפקודה מגדירה את סמכות השו"ט לביעור, לפיקוח ולמניעת התפשטות מחלות על ידי בידוד אזורים נגועים ומנגנון סילוק והשמדה של פרטים חולים ומצעי גידול נגועים. היא מטילה את האחריות לבלימת מחלות בבעלי חיים על השו"ט בתיאום עם רשויות מקומיות ומשרד הבריאות. יישום הפקודה דורש שיתוף פעולה בין ה משרד להג"ס, רט"ג, משרד .החקלאות, צה"ל, פיקוד העורף, משרד הבריאות ורשויות מקומיות י. פקודת מחלות בע "ח ותקנות מחלות בעלי- ,חיים (מיקרואורגניזמים תרכיבים ומעבירים ,)התשל "ה- 1975 : הפקודה ותקנות אלה שהותקנו מכוחה מסדירות מניעת חדירה מכוונת של מיקרואורגניזמים באמצעו ת דרישה לרישוי יבוא מיקרואורגניזמים לכל מטרה. השו"ט אמונים על מניעת הפצת מחלות בעלי חיים לאדם ולחי ו על שמירה על בריאות הציבור, בין היתר באמצעות פיקוח על ייצור מוצרים .מן החי ועל רישום תרכיבים ותכשירים וטרינריים יא. תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי ו ,)הדברה ה תשמ"ב- 1982 : התקנות שהוצאו מכוח פקודת מחלות בע"ח , מסדירות את התחום של ייצור, יבוא ו רישום של תכשירי חיטוי ושימוש בהם , וכן ניקוי והדברה בבעלי חיים, לשם מניעת הפצה של מחלות בעלי חיים והגנה על בריאות הציבור . יב. פקודת בריאות העם , 1940 : פקודה זו (להלן- פק ודת בריאות העם) מסדירה את ,מערכת הבריאות ומחלקת את תחומי האחריות בנושא זה בעיקר בין משרד הבריאות המשרד להג"ס ורשויות מקומיות. באחריות משרד הבריאות בין היתר כל הנוגע לחיטוי, טיפול, ניטור, וחקירה אפדימיולוגית של מחלות מידבקות ומגפות לאדם וכן שמירה על איכות מ י השתייה, במטרה להבטיח את בריאות הציבור. המשרד להג"ס בשיתוף רשויות מקומיות אחראי למניעת יתושים במקורות מים ומניעת מפגעים 151 .יחידת סמך של משרד החקלאות | 1726 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי .תברואיים באתרי ביוב ואשפה יג. פקודת המכס [נוסח חדש] : פקודה זו מ- 1957 (להלן- פקודת המכס) מאפשרת שליטה בחדירה מכוונת של מינים ביבוא, ומסדי ,רה את פעולות הפיקוח, הבדיקות הדיווח, האריזה והאחסון של יבוא עבור מינהל המכס. מתוקף פקודת המכס המדינה רשאית לאסור, להגביל או להסדיר את יבואם של טובין .מסוגים שונים יד. צו יבוא חופשי ,התשע "ד- 2014 : צו זה (להלן- צו יבוא חופשי), שהוציא שר הכלכלה והתעשייה, מגדיר את התנאים הכלליים ליבוא של טובין שונים לישראל , בין .היתר במטרה למנוע חדירה של נגעים חקלאיים טו. צו המכס (איסור יבוא ,)התשס "ה- 2005 : צו זה (להלן- צו המכס) מגדיר טובין .האסורים ביבוא. הטובין האסורים ביבוא לפי הצו אינם כוללים מינים מזיקים טז. צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי ,)התשע "ג- 2013 : (להלן- )צו רישוי עסקים מגדיר מטרות רישוי עבור ענפי משק הטעונים רישוי, ובהן מטרות מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים, מניעת זיהום מקורות מים על ידי חומרי הדברה והבטחת איכות נאותה של הסביבה152 . יז. תקנות רישוי עסקים (הדברת מזיקים), התשל"ה- 1975 : (להלן- תקנות )ההדברה מגבילות את העיסוק בהדברה לבעלי היתר הדברה מהמשרד להג."ס יח. חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו- 2016 : מאסדר את העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, שאינה לצרכים חקלאיים. מטרת החוק בין היתר לקבוע הוראות לעניין הכשרתם ואופן פעולתם של העוסקים בהדברה כאמור, לקבוע את הליכי הרישוי לעיסוק בהדברה והפיקוח על העיסוק כאמור, והכול לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם, מניעת מפגעים תברואיים וסביבתיים, והגנה על הסביבה לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם. החוק מגדיר עכבישים ועקרבים כמזיקים בתנאים מיוחדים, כאשר אלה נמצאים בבית מגורים ובחצרים הצמודים לו או כשהם מופיעים במופע חריג והמוני בשטחים פתוחים בתחום יישוב, וכללים למניעה וטיפול בהדברה, וקובע את רשימת המזיקים ש.באחריות המשרד להג"ס יט. מפרט ירוק לקבלת היתר ולפיקוח תו ירוק - משתלות: של מכון התקנים הישראלי מ- 9.1.19 (להלן- התקן הירוק) אוסר על נותן השירות (משתלה) לסחור במינים זרים בעלי פוטנציאל פלישה. לפי התקן על נותן השירות גם לבצע פיטוסניטציה (השמדת מוקדי נגיעות של מזיקים) של החומר הצמחי במשתלה מפני מינים פולשים שכבר פלשו לישראל ומחו ללים נזק153 . עמידה במפרט התקן הירוק 152 טור ג' לתוספת צו רישוי עס קים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג- 2013 . 153 ,מכון התקנים לישראל מפרט ירוק לקבלת היתר ולפיקוח תו ירוק משתלות , IGTD 16 , סעיף4.3.1.4 - רכש ומאפייני צמחייה: נותן השירות לא ירכוש ולא ימכור מינים זרים של צמחים שהם בעלי פוטנציאל פלישה גבוה, כמפורט בנספח א, סעיף4.3.1.5 ,. יש לוודא כי החומר הצמחי נקי מהצמחים ברשימה: אמברוסיה מכונפת, טיונית החולות, כנפון זהוב .חמציץ נטוי, צחר כחלחל, פרתניון אפיל, קרדמין ואצבען ריסני | 1727 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 .היא וולונטרית ואינה מחייבת את המשתלות מהסקירה לעיל עולה, כי החוקים, התקנות, הצווים, הפקודות וכד' שעניינם, בין היתר, מניעת חדירה, התבססות והתפשטות של מינים פולשים מבוזרים במספר רב של מקורות אסדרה נורמטיבית. עוד עולה מהסקיר ה שהאחריות ליישומם מבוזרת ומוטלת על מספר רב של גופים מאסדרים שמטרותיהם שונות ואינן ממוקדות להגנה .על המגוון הביולוגי ולשמירה על הסביבה הטבעית 2 . משרד מבקר המדינה בדק את האסדרה הקיימת (ראו לוח4 להלן- בכחול) ואת זו החסרה (ראו לוח4 - באדום) לפי מיני אורגניזמ ים ובהתייחס לאפיקי הפעולה הנדרשים למניעת חדירה והתבססות וכן לביעור של מינים פולשים מזיקים. להלן בלוח פירוט הממצאים :שהעלו חוסרים בנתיבי האסדרה לוח4 : אסדרה קיימת ואסדרה חסרה למניעת חדירה והתבססות של מינים פולשים ולביעורם מיון :אסדרה קיימת עבור אסדרה חסרה:עבור מיקרואורגניזמים ,יבוא, גידול, ניטור, מחקר ,חקירה אפידמיולוגית, חיטוי טיפול וביעור של נגעים הקשורים לצומח ופתוגניים ויראליים וחיידקים המזיקים .לבריאות האדם חקירה אפידמיולוגית, חיטוי טיפול וביעור מיקרואורגניזמים שהם פתוגנים זואונוטים בחיות בר ובחיות נודדות העלולים לסכן .את האדם ואת החי בישראל חסרי חוליות שאינם פרוקי :רגליים כמו תולעים, חלזונות ורכיכות יבוא, גידול וסניטציה של נגעים הקשורים לצומח ניטור וביעו ר של מינים בעלי פוטנציאל .נזק שאינו קשור לצומח מנגנון אסדרה של שחרור חיות שבי .בטבע חסרי חוליות שהם פרוקי :רגליים כמו עכבישים, חרקים ועקרבים יבוא, גידול וסניטציה של נגעים .הקשורים לצומח ניטור וביעור יתושים במוקדי .מים ביעור והדברה בבתים .ובחצרות ניטור וביעור נגעים שאינם קשורים .לצומח או ליתושים במוקדי מים ביעור והדברה שאינה בבתי מגורים או .בחצרות חסרה אסדרה למניעת פגיעה בבריאות האדם והחי הנגרמת מפרוקי רגליים .)עוקצים (למשל: נמלי אש חסרה אסדרה עבור פרוקי רגליים .הפוגעים בתשתיות מנגנון אסדרה של שחרור חיות שבי בטבע. | 1728 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מיון :אסדרה קיימת עבור אסדרה חסרה:עבור בעלי חוליות ,כמו: בהמות ,עופות, יונקים זוחלים, ודו-חיים יבוא וסניטציה למניעת כניסה .והתפשטות תחלואה סחר בערכי טבע מוגנים ובסכנת הכחדה יבשתיים וימיים בשמורות ובשטחים פתוחים סחר והחזקה של ערכי טבע שאינם .מוגנים בשטחים פתוחים מנגנון אסדרה של שחרור חיות שבי .בטבע דגים ,חסרי חוליות ימיים , אלמוגים יבוא, פיקוח על אינטרודוקציה מכוונת סחר ב דגי מים מלוחים ,אלמוגי אבן וחסרי חוליות שהם ערכי טבע מוגנים. מניעת התבססות או ביעור לניהול פלישת מינים ימיים שפלשו באופן .אקראי מנגנון אסדרה של שחרור חיות שבי .בטבע פטריות יבוא נגעים הקשורים לצומח .וכן פטריות כובע .פטריות שאינן נגעים הקשורים לצומח צומח איסור, הגבלה ואסדרה של ,יבוא, יצוא, יצור לשם ריבוי גידול, מכירה ושינוע של מוצרי צמחים, חלקי צומח, אמצעי .לוואי ונגעי צמחים ביעור והדברת נגעים הקשורים לצומח הגבלות ופיקוח על אורגניזמים .מהונדסים הקשורים לצומח מסמך וולונטרי המפרט את צמחי הנוי הזרים הלא- רצויים .בישראל .תקן ירוק וולונטרי למשתלות נורמה מחייבת עבור גידול וסחר של .צמחים פולשים נורמה מחייבת המפרטת את צמחי הנוי האסו.רים בשתילה נורמה מחייבת המגבילה שתילת צמחים .אלרגנים באזורים מבונים .תקן ירוק מחייב למשתלות הגבלות ופיקוח על אורגניזמים מהונדסים העלולים לחולל נזק ושאינם קשורים לזרעים ולצומח. אילנות .החזקה, פיקוח וכריתה נורמה לאסדרה של כריתת אילנות .בוגרים שהם מינים פולשים חומרי ריבוי ואמצעי לוואי מגבלות על יבוא חומרי ריבוי ,מהצומח למטרות חקלאיות .גינון, ייעור ומחקר איסור יבוא חומר ריבוי של צמחים מסוימים ("רשימה שחורה") מחשש לחדירת נורמות לשיווק והפצת חומרי ריבוי ואמצעי לוואי (למשל אדמה) עם .פוטנציאל נגיעות גבוה | 1729 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מיון :אסדרה קיימת עבור אסדרה חסרה:עבור נגעים שיפגעו במיני מפתח .סביבתיים זרעים ,הגבלות יבוא עבור זריעה גידול, מספוא ושמן וזרעים המורשים להחזקה ומכירה, וכן נורמות לאסדרה של יבוא זרעים לשם יצוא re-export . .נורמות פיקוח על שינוע זרעים * דרישות רגולטוריות בתחום הזרעים, לשכת המסחר, יולי2018 . מנתוני הלוח עולים פערים בין התשתית הנורמטיבית המאסדרת את אפיקי הפעולה להתמודדות עם מינים מחוללי נזק בתחום הצומח לעומת התשתית הנורמטיבית לגבי מינים מחוללי נזק ב תחומים אחרים כמו: פגיעה במגוון הביולוגי ובמרקם המערכות האקולוגיות, נזק לתשתיות, נזק לבריאות האדם ולבעלי החיים. משמעות הדבר היא כי בתחומים שאינם הגנה על הצומח או הגנה על בריאות האדם והחי (במקרים של פתוגן ויראלי או חיידקי), התשתית הנורמטיבית הקיימת חלקית או חסרה ובכלל ז ,ה היא אינה נותנת מענה לאפיקי הפעולה הנדרשים למניעה, ניטור .פיקוח וביעור של המינים מחוללי הנזק 3 . בשנים2017 - 2021 הונחו על שולחן הכנסת חמש הצעות חוק פרטיות בתחום של מניעת מינים פולשים שאינם נגעי חקלאות , לרבות בנושאים של דיווח שנתי על מצב הטבע ושימור המגוון הביולוגי. כל חמש ההצעות הונחו על שולחן הכנסת לדיון מוקדם אך לא קודמו מעבר לכך154 . בעקבות ניסיונות החקיקה הראשונים ב- 2017 ולאחר כמה דיונים בנושא החליט מנכ"ל משרד החקלאות דאז לבחון קידום של תיקון חקיקה של חוק הגנת הצומח; זאת במקום הניסיונות לקדם חקיקת חוק חדש המיועד לשמירה על המגוון הביולוגי תוך טיפול במינים .הפולשים בישיבה בראשותו של המנכ"ל בנובמבר2018 הבהירו גורמי מקצוע כי בהצעת החוק האמורה (שלא קודמה) ניתן משקל רב, באופן יחסי, לשמירה על הסביבה, באופן שעשוי לפגוע באינטרס השמירה על החקלאות. עוד הובהר בישיבה כי מאחר שבמשרד החקלאות נצברו ידע וניסיון רב לגבי מינים פולשים "בכל הנוגע להיבטי שמירה על החקלאות, והם מהווים בסיס משמעותי להפעלת סמכויות בנושא", וכי "משרד החקלאות נמצא בנקודות 154 /הצעת חוק פ4574/20 ,: חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל התשע"ז- 2017 ; , הצעת חוק /פ4858/20 :מניעת פלישות ביולוגיות מזיקות ולטיפול בהן, התשע"ח– 2017 ; הצעת חוק/פ405/22 : חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התש"ף- 2019 ; , /הצעת חוק פ105/23 : חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התש"ף- 2020 ; ,הצעת חוק /פ1492/24 : חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"א- 2021 . | 1730 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הכניסה למדינה ומבצעים ניטור של חדירת מינים פולשים, כאמור בהיבטי חקלאות" ואין צור ך בכפל פיקוח בנקודות אלה. המנכ"ל ציין כי הוספת נטל ביצוע פעולות למניעת ,התפשטותם של מינים פולשים צפויה להוסיף על הנטל הקיים ותחייב הגדלת תקציבים .כוח אדם ושיתוף פעולה מצד גופים נוספים בתום הישיבה סיכם המנכ"ל כי אין ביכולתו של משרד החקלאות לעמוד בהיקפי העבו דה הנדרשים לביצוע המניעה והניטור. הוא הורה להכין תוך שלושה חודשים תוכנית פעולה ,שתכלול את כל הסוגיות העומדות על הפרק ותוצג לאגף התקציבים במשרד האוצר .ולאחר מכן לקבוע ישיבה בנושא עם המשרד להג"ס בהמשך לדברי המנכ"ל, ובעקבות הניסיונות הנוספים לקדם חקיקה שלא הב שילו, החלו נציגי משרד החקלאות, המשרד להג"ס והרט"ג בשיתוף פעולה לבחינת חלופות אסדרה לעניין השמירה על המגוון הביולוגי והטיפול במינים הפולשים. במהלך2021 התכנסו הנציגים לקביעת נוהלי עבודה משותפים וקיימו סיורים בנתיבי הכניסה לארץ. כמו כן נקבעו צוותים להמשך עבו:דה, בחלוקה לפי נושאים, ובהם עדכון רשימת צמחים מיובאים ; מיפוי צרכים להרחבת מערך הבדיקות בכניסה לארץ; הוספת טקסונומים המומחים לקבוצות ;טקסונים שאינן מטופלות ו ניטור וביעור. עלה כי ב- 2021 החלו נציגי משרד החקלאות, המשרד להג"ס והרט"ג בשיתוף פעולה לבחינת חלופות אסדרה לעניין השמירה על המגוון הביולוגי והטיפול במינים הפולשים . עם זאת, עד אוגוסט2021 , לא קודם תיקון חקיקה של חוק הגנת הצומח לטיפול במינים פולשים הגורמים לנזקים אקולוגיים נוסף על נזקים לצומח; ונכון ,למועד זה ,אין בישראל אסדרה כוללת של תחום המינים הפולשים ל מרות שבספרות המקצועית מצוין כי בארץ נמצאים " מאות מינים פולשים אם לא אלפים" 155 . משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט2021 כי תוכנ נה התקד מות מהירה הרבה יותר ב נושא זה , אך היא נמשכת יותר זמן מהמצופה ל נוכח ,מורכבות התהליך החלפת הממשלה פעמיים מאז ו ה צורך בעבודה מקצועית רחבה עם השירותים ל הגנת .הצומח המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי "מנגנון חקיקתי לטיפול בהיבטים הסביבתיים מחויב לקום על מנת לטפל באופן הוליסטי בסוגיית המינים הפולשים ובמניעת חדירת מינים הפוגעים בסביבה". לדבריו, "בשנת2020 נבחנה אפשרות רגולטורית נוספת על ידי המשרד בשיתוף רט"ג ומשרד החקלאות שמאפשרת הרחבת המנגנון הרגולטורי הקיים ועיבויו במשרד החקלאות וזה יהיה אפשרי במידה ותורחבנה הסמכויות ויינתן מענה גם להיבטי ."סביבה לרבות סמכויות למשרד להגנת הסביבה בתחום זה עוד מסר המשרד להג"ס כי כתוצאה משינויים רגולטורים של החודשים האחרונים ובמיוחד תיקון תקנות הגנת הצומח במסגרת יישום החלטת הממשלה לרפורמה בייבוא הפירות .והירקות, קיים "סיכון הולך וגובר לחדירת מינים פולשים", ותימשך הפגיעה במגוון הביולוגי 155 ,המארג דוח מצב הטבע ישראל2018 , עמ' 10 . יצוין כי המארג אינו מציין בדוח זה את מספר המינים הפולשים .בישראל | 1731 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 " לדברי המשרד להג"ס לא נעשה ניתוח ממצה של הגורמים לבעיה איתה הר פורמה מבקשת להתמודד, לא נבחנו חלופות שונות להתמודדות עם הגורמים לבעיה כאמור ולא נעשתה בחינה כלכלית של השינויים המוצעים וניתוח העלויות החיצוניות הצפויים להיגרם כתוצאה מנזקים לסביבה ולמערכות האקולוגיות, מנזקים בריאותיים כולל התפשטות של וקטורים הנושאים מחלות חדשות ומהשפעות אחרות כגון פגיעה ברכוש ובתשתיות" . כמו " כן הרפורמה כלל לא מתייחסת לסוגיית המניעה של כניסה וחדירת מינים פולשים ," ה"עדיפה עשרות מונים על טיפול ."בבעיה שנוצרה " משרד החקלאות מסר בתשובתו כי המשרד מאמין ביצירת איזון בין החקלאות ובטחון המזון לסביבה בריאה והרמונית. חזון זה נמצא בהלימה לאמנת מגוון המינים ואמנת הגנת הצומח שאנחנו חתומים עליהן (באמצעות משרדי החקלאות והגנת הסביבה). כמו כן חזון זה מוטמע במטרות משרד החקלאות והוא מבוצע הלכה למעשה. שיתוף פעולה הדדי ומתן מענה לצרכי כלל המשתמשים בסביבה: חקלאות ו טבע, ייתן מענה מדויק, מיטבי וארוך טווח לשימור סביבתי" . עוד הוסיף משרד החקלאות בתשובתו כי הוא אינו יכול " להתייחס לרפורמה שהפרמטרים שלה טרם נקבעו. לכשיקבעו התקנות ונדע מה קבעה הרפורמה נוכל לתת הערכה גם לכלל הסיכונים. באופן עקרוני אפשר לומר כי הרחבת היבוא מג בירה את הסיכונים... ניתוח הסיכונים יעשה כאשר נדע יותר על היקף הרפורמה". מומלץ כי המשרד להג "ס יפעל בשיתוף משרד החקלאות ורט"ג לקידום אסדרת נורמות בעניין מינים פולשים שתכלית ן מניעה של חדירת מינים פולשים, ניטור .כניסתם ומזעור נזקי התפשטותם מוצע כי נורמות אלה יכללו את הגדרת התכלית ,של מניעת נזקים לסביבה ל בריאות ו ל כלכלה הנגרמים מחדירה והתבססות של מינים פולשים; את המבנה המ י נהלי ש במסגרתו יטופלו הסוגיות הסביבתיות; הגוף המבצע ; והקמת ועדה מקצועית שתקבע את מנגנון ניהול הסיכונים ואת רשימות ,המינים האסורים ה מותרים או מה ותרים בתנאים– ליבוא ו לה חזקה, הגדרת איסור .שחרור חיות וצמחי בר זרים אל הטבע וסמכויות ביעור וטיפול אסדרה לפי שלבי הטיפול במינים פולשים מניעת חדירה חדירת מינים פולשים תיתכן במסגרת סחר בין- לאומי בשני אופנים עיקריים: חדירה מכוונת באמצעות יבוא ישיר של אותם מיני ם, וחדירה אקראית שאינה מכוונת. פעולות מניעה של כניסת ,המינים כגון פיקוח ומגבלות על יבוא וסחר, הוכחו לפי מחקרים כעדיפות על פני פעולות ביעור בדיעבד156 , בין היתר, כיוון שלרוב לאחר הפלישה ו ההתבססות.הביעור בלתי אפשרי 156 רונית ג'וסטו- ,חנני מינים זרים פולשים בישראל :הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה ( 2011 '), עמ14 . | 1732 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הפיקוח על יבוא טובין בפקודת המכס, בצו המכס, בצו יבוא אישי, התשע"ט- 2019 ובצו ,יבוא חופשי .הוא פועל יוצא של החקיקה אולם י בה עדר אסדרה כאמור של תחום ה מינים ה פולשים שאינם נגע הקשור לצומח, בנהלי ה אכיפה של מינהל המכס, מתקיים פיקוח חלקי בלבד על חדירה מכוונת או אקראית של מינים כאלה באמ צעות יבוא וסחר רגיל או אלקטרוני במיני צומח ובעלי חיים. מומלץ כי המשרד להג"ס ומשרד החקלאות יפעלו בשיתוף מינהל המכס לאסדרת מנגנון ,הסגר ונוהלי פיקוח על יבוא ומעבר של סחורות ומוצרים העלולים להכיל מיני פולשים ובכללם מוצרי עץ, צמחי נוי וחיות מחמד. במסגרת זו מומ לץ לבחון ולהטמיע בנהלי מינהל המכס והבידוק את המינים מרשימת ה- 100 שהם בעלי פוטנציאל התבססות כפולשים מזיקים בישראל. בהתאם יש לאסדר מנגנון להגבלה ופיקוח על יבוא אישי של מינים .המוגדרים נגעים או פולשים רשות המיסים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 (להלן- תשובת רשות המיסים) כי "מינהל המכס קיים מספר ישיבות עם המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור להערות המבקר על הסדרת הנושא בחקיקה בהן הומלץ לעגן את כלל דרישותיהם באופן מסודר בצו יבוא חופשי או בחקיקה אשר בת ."חום אחריות המשרד להגנת הסביבה ושל משרד החקלאות להלן פירוט ליקויים שהעלתה הביקורת באסדרה של מניעת חדירה, לפי סוגי סחורות: זרעים וחומרי ריבוי: חוק הזרעים עוסק בפיקוח על הרכב גרעינים ותקנות הזרעים מסדירות את הפיקוח בנוגע לנגעים הקשורים לצומח בלבד. חומרי רי בוי צמחיים ,אחרים (למשל בצלים פקעות וקני שורש) נדרשים לתעודות מתוקף תקנות הגנת הצומח157 , ולמגבלות סניטציה עבור .נגעים חקלאיים בלבד הועלה כי מצבי חדירה אפשרית של עשבים או מיני זרעים פולשים שאינם מזיקים לצומח אינם מוסדרים, ותקנות הזרעים אינן מתייחסות לחומרי רי בוי העלולים להכיל מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח. יוצא אפוא שבמסגרת יבוא חקלאי מתאפשרת חדירה של זרעים ממינים פולשים שאינם מוגדרים נגעי ם .חקלאיים שינוע משלוחי גרעינים או שימוש ב מספוא מאפשר ים חדירה ו התבססות של זרעים ועשבים בעל י פוטנציאל נזק לאורך צירי הדרכים ובשטחי מרעה . לדוגמה, צמח הכנפון הזהוב158 שלפי השערה חדר לישראל בשנות השבעים של המאה הקודמת, בתערובת זרעים לחקלאות והתפשט במהירות. בשל תכונות יו159 הוא מאיים על הצמחייה הטבעית באזורים ש פלש אליהם160 . 157 .תוספת שנייה לתקנות: רשימת נגעי הסגר; תוספת רביעית: טובין הפטורים מרישיון יבוא והחייבים בתעודת בריאות 158 erbesina encelioides V . 159 אללופתיה- תכונתו של צמח המשחרר רעלים שמעכבים נביטה וגדילה של צמחים אחרים .בסביבה 160 ז'אן-מארק דופור- ,דרור הצמחים הפולשים בישראל ( 2019 '), עמ146 - 147 . | 1733 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מומלץ כי משרד החקלאות, בשיתוף המשרד להג"ס ורט"ג, יפעלו למת ן מענה לאסדרה החלקית בתחום הזרעים וחומרי הריבוי, ולהטמעת נהלים למנגנון פיקוח הכולל הגבלות .סניטציה עבור זרעים וחומרי ריבוי, ובכלל זה פיקוח על שינוע זרעים צמחים: יבוא צמחים ו מוצרי צומח לישראל מותנה בקבלת אישורים מהשירותים להגנת הצומח, אם היבוא הוא מסחרי או פרטי במטען נלווה של נוסעים; אישורים אלה נדרשים עבור צמחים ומוצרי צמחים, חלקי צמחים, אילנות וצמחים אחרים מתוקף צו יבוא חופשי ותעריף המכס161 . כמו כן, פירות, ירקות, פרחים, ענפים וצמחי עציץ מותרים ביבוא תחת מגבלות מתוקף תקנות הגנת הצומח, ומחויבים באישורים המעידים על ניקיון ממחלות, מזיקים וחומר זר שעלולים לפגוע .בצומח הועלה כי אין אסדרה מחייבת לגידול וסחר של צמחים פולשים ,שאינם מזיקים לצומח כמו כן לא קיימות נורמות המגבילות שתילת צמחים אלרגני ים או צמחי נוי האסורים בשתילה . חסרי חוליות: אסורים ביבוא מתוקף תקנו ת הגנת הצומח, .מאחר שהם נחשבים מזיק לצומח התקנות מגדירות כללים לסניטציה עבור יבוא וסחר בהימצא חסרי חוליות שהם מזיק לצומח .שהגיע באינטרודוקציה מכוונת או אקראית הועלה כי אין אסדרה של ניטור וביעור עבור חסרי חוליות שהם מין פולש שאינו מזיק לצומח, ואין כללים מח ייבים לביצוע סניטציה כאשר במכולת יבוא נמצא חסר חוליות שאינו מזיק לצומח .כך מתאפשרת פליש ה והתפשטות של מיני פרוקי רגליים מזיקים .העלולים לחולל נזק בריאותי, אקולוגי או תשתיתי :מחוללי מחלות עבור מחוללי מחלות162 קיימים חוקים נפרדים לניהול פעולות למניעה ולסניטציה בהתאם לסקטור הפגיעה: בתחום החקלאות- חוק הגנת הצומח אוסר לייבא לישראל מחוללי מחלות בעלי פוטנציאל סיכון לצומח163 . בנוסף פקודת מחלות בעלי חיים עוסקת באמצעים לבלימת המחלות ולמניעת התפשטותן לאחר שאלה התגלו בבעל י חיים מסוימים נגועים או שיש חשש שהם נגועים; פקודת בריאות העם קובעת את השליטה והסניטציה על .תחלואה אפשרית בבני אדם הועלה כי אין א סדרה של נושא ה פגיעה בבריאות האדם והחי הנגרמת על ידי פרוקי רגליים עוקצים (למשל: נמלת ה)אש. 161 תעריף המכס חלק2 - .מוצרי צמחים 162 פתוגנים- .חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים 163 ,רישיונות יבוא לצמחים ומוצרי צמחים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר6.5.21 . | 1734 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מומלץ כי המשרד להג"ס ומשרד החקלאות, בשיתוף מינהל המכס ורט"ג, יפעלו להרחבת הנורמות הקיימות בכל הקשור ליבוא, סחר וגידול של צמחים,וחסרי חוליות כדי לתת מענה לאסדרה החלקית בתחום המינים ה פולשים ; לגבי מחוללי מחלות מומלץ לשתף בתהליך זה .גם את משרד הבריאות מניעת התבססות והתפשטות 1 . פיקוח על שחרור מיני ם לטבע: ענף הסחר בחיות מחמד בעולם מגלגל כל שנה מי ליארדי דולרים164 ונמצא בעלייה מתמדת. ,לדוגמה בארצות הברית ,אוסטרליה ו,בריטניה ביותר ממחצית משקי הבית יש לפחות חיית מחמד אחת ; ו בארצות הברית כ- 50% מחיות המחמד הן "חיות אקזוטיות " - בעיקר זוחלים ,דו- חיים וציפורים. בעלי חוליות165 פולשים,לא אחת באמצעות סחר מכוון למטרות נוי וגידול: דגים לענף האקווריומים, זוחלים, מיני ציפורים ויונקים, שמיובאים לגידול בשבי אך עלולים לברוח או .להיות משוחררים לטבע ללא פיקוח מינים אלה מתחרים על מזון וטריטוריות עם מינים מקומיים ,בשל מיקומם ב מערכת האקולוגית לרוב כטורפים, ו בשל יכולת רבייה מינית בין אורגניזמים מאוכלוסיות השונות זו מזו גנטית; הם עלולים גם להעביר מחלות ו להזיק למערכות אקולוגיות166 . ב בריטניה מוטמע בחקיקה מנגנון ליבוא בעלי חיים לגידול בשבי, הכולל הגבלות וכללים לשחרור לטבע של מינים זרים ופולשים בתום הגידול בשבי, לרבות רישיון לשחרור בעל החיים ודרישות ספציפיות לשחרור בכלובים מפוקחים בלבד167 . באיטליה יש איסור גורף לע שחרור כל מין זר ופולש לטבע168 . בישראל מיני פולשים שהובאו לגידול ברחו מהשבי, התבססו ונפוצו בטבע; לדוגמה הנוטרייה, שיובאה לתעשיית הפרוות, ו הדררה המצויה ו המיינה המצויה, שיובאו כציפור י נוי169 . מינים נוספים שוחררו לטבע "שחרור חמלה", התבססו והפכו למינים פולשים מחוללי .נזק בישראל ידועים25 מינים של פולשים בבתי גידול לחים שבחלקם הגדול שוחררו לטבע . למשל אקווריום שרוקן לירקון הוביל להת בססות אזולה שרכנית170 - צמח נוי 164 he role of the exotic pet trade in producing invasive T When pets become pests: " ,. Lockwood et al . Julie L doi:10.1002/fee.2059 (2019), 17(6) Front Ecol Environ , " vertebrate animals . 165 .עופות, דגים, זוחלים ויונקים 166 Ester Polaina et al., "The future of invasive terrestrial vertebrates in Europe under climate and land-use change",Environ. Res. Lett. 16 (2021) 044004 . 167 Non-native (alien) species: Apply for a licence to release them (A03 and LR03), last updated: 2021 . 168 A comparative assessment of existing policies on invasive species in the EU member states and in selected OECD countries, Decree of the President n.120/ 2003, prohibits any release of alien species into the wild, 2011, p. 173 . 169 " ,קובי בן שמחון הרשימה של הזנים הפולשים בישראל מונה בין השאר תוכי, יקינטון ונמלה עוק צנית במיוח ד ,"הארץ (אפריל 2009 .) 170 Azolla filiculoides . | 1735 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לאקווריומים המתרבה באופן וגטטבי171 , חוסם את החמצן ודוחק מינים מקומיים; ואקווריום שרוקן לכינרת גרם להתבססות חילזון מגדלי172 באזור הכינרת, בשמורת עין אפק ובעמק המעיינות שדחק מינים מקומיים173 .מינים אלה ואחרים אשר שוחררו לטבע מחוללים נזקים במערכות אקולו גי.ות הועלה כי בישראל לא נקבע איסור מחייב בדין בעניין שחרור לטבע של אורגניזמים שיובאו לצרכי נוי ופנאי, ולא נקבעו הסדרים עבור אלה המעוניינים לשחרר .אורגניזמים משבי מוצע כי המשרד להג"ס יפעל להסדרת מנגנון לשחרור לטבע של מינים זרים או פולשי ,ם ."ויעגן את הנושא בנהלים מחייבים ובפיקוח מצידו, מתוך גישה של "המזהם משלם 2 . :פינוי ציוד נגוע במינים פולשים מוצרי עץ וריהוט הנגועים במינים פולשים- נמלים או טרמיטים174 - מושלכים לפח ככל פסולת אחרת, דבר המאפשר למינים אלה להמשיך לפלוש ולהתבסס באתר חדש. להלן בתמ ונה1 .מוצרי עץ נגועים בטרמיטים שהושלכו לפח רגיל 171 רבייה וגטטיבית- היא רבייה א- מינית של צמח על ידי התפתחות וחלוקת תאים או חלקי צמח עצמו שאינם פועל יוצא של התמזגות תאי מין. דוגמה לרבייה א- .מינית: ייחורים ופקעות בצמחים 172 Thiara scabra . 173 ,אורית סקוטלסקי ומשה פרלמוטר ,אגף שמירת טבע, חל"ט געגועים לנחל - הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל: מצב קיים, ומתווה לשיקום הידרולוגי ואקולוגי (מרץ2012 '), עמ25 - 26 . 174 טרמיט- .סוג של חרק הניזון מעץ ומעכל תאית ולכן גורם נזק למוצרי עץ ולחומרים נוספים | 1736 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תמונה1 : מוצרי עץ נגועים בטרמיטים שהושלכו לפח בפתח תקווה צולם על ידי תומר לו, מומחה ל טרמיטים , 2020 . הועלה כי בישראל אין אסדרה חוקית של מנגנון לפינוי ו גריט ה של ציוד ה נגוע במינים פולשים . היעדר קיומו של מנגנון לפינוי אורגניזמים לא- רצויים בולט במיוחד .כאשר מדובר בצורך להיפטר ממינים פולשים מחוללי נזק | 1737 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ,מוצע כי המשרד להג"ס יפעל בשיתוף משרד החקלאות ונציגי השלטון המקומי , ליצירה ולקידום של מנגנון סילוק מחייב לסילוק חפצים הנגועים במינים מזיקים מקומיים ופולשים ולע יגון מנגנון זה בנהלים מחייבים. מומלץ כי המשרד להג"ס יבצע ,הסברה ופיקוח בנושא אופן פינוי מוצרים הנגועים במינים פולשים בקרב הציבור .הרשויות המקומיות וגורמים רלוונטיים נוספים 3 . :שיווק והפצה בצו רישוי עסקים לא נקבעו הגבלות על פעילות עסקית מטעמים אקולוגיים, וכך למעשה יכולה פעילות כזו לאפשר חדירה, התבססות והתפשטות של מינים .פולשים צו רישוי עסקים (משרד הפנים הוא המשרד הממונה על תחום רישוי העסקים) אינו כולל הגדרות וכללים לשימור המגוון הביולוגי ומניעת פלישת מינים בעקבות הפרת ,הקרקע. המשמעות היא כי עסק אשר בבעלותו בשימושו או בפיקוחו שטח תשתית .אינו מחויב מתוקף החוק לקבל אחריות אקולוגית לשטח זה זאת ועוד, לפי התקן הירוק חל איסור על משתלות לסחור במינים זרים בעלי פוטנציאל פלישה, ועליהן למנוע התבססות של מינים פולשים. כמו כן, עליהן לפעול להשמדה של מוקדי נגיעות של מחוללי מ חלות או מזיקים שכבר פלשו לישראל ומחוללים נזק. התקן .הירוק נועד לעודד משתלות לאמץ סטנדרטים סביבתיים השומרים על המגוון הביולוגי התקן, שנכנס לתוקף בינואר2019, הוא וולונטר י - .המלצה בלבד יוצא אפוא כי אין בישראל כללים נורמטיביים מחייבים המגבילים סחר במינים פול .שים כפועל יוצא מכך מתקיים בישראל ,הלכה למעשה, סחר בצמחים פולשים מחוללי נזק. דוגמה לכך הוא ,המין הפולש יקינטון המים שמשתלות מגדלות אותו חר ו וס .ות בו המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי בנובמבר2021 נכנס לתוקף שינוי בתוספת לצו רישוי עסקים שהפך משתלות ועסקים לממכר צמחי נוי ופרחים לעסקים שאינם טעוני רישוי וכי לאור זאת, אין למשרד להג"ס יכולת לפקח על משתלות ולפעול למניעת חדירה והפצה של מינים פולשים בעסקים מסוג זה וכ תוצאה מכך עשויה להתעצם החדירה וההפצה של .המינים הפולשים והפגיעה במגוון הביולוגי יצוין כי עקב השינוי שחל בתוספת לצו רישוי עסקים ולפיו משתלות ועסקים לממכר ,צמחים אינם טעוני רישוי, מוצע כי המשרד להג"ס, שהיה שותף להכנת התקן הירוק .יבחן את מיסודו כנורמה מחייבת 4 . :בעלי חיים ימיים ב תקנות הדיג ,אין אסדרה של פעולות מניעת חדירה של מינים ימיים מניעת התבססותם, ביעורם וניהול אירוע פלישה אקראית שלהם, למשל דרך תעלת סואץ. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה רט"ג כי עיקר בעיית המינים הפולשים בים התיכון ;""היא תעלת סואץ " הטיפול בבעיה אינ ו יכול להיות רק על ידי טיפול ב-' אירוע פלישה | 1738 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אקראית' כי אין כזה דבר. מדובר בצינור פתוח שכל הזמן'דולף' מינים פולשים לים התיכון," "ו בעיית המינים הפולשים בים הוא לא רק בגלל חקיקה אלא בגלל החוסר][ב טיפול בינלאומי בתעלת סואץ," וכי קיימות הצעות שונות של מדענים על דרכים לבנות מלכודת אקולוגית למניעת חדירה אך נדרש טיפול גם במישור הבינלאומי לצורך בדיקת ה יתכנות ומימון של דברים כאלה. ללא התקדמות במניעת פלישה דרך התעלה- לא נוכל לעשות כלום למנוע את הנזקים העתידיים. לאחר שמין מתבסס זה בלתי אפשרי לבער אותו" . המש רד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר2022 " , כי הוא העלה את הנושא בפורומים בין-לאומיים שונים כגון אמנת ברצלונה" אך הטיפול בו צריך להיעשות " ,בשיתוף פעולה בינלאומי מתאים. לדבריו במצב הנתון אין ביכולת המשרד להגנת הסביבה לעשות דבר בנושא ואין באפשרותו לצמצם תופעה בינלאומית זו " והוא מטופל על .ידי גורמים ממשלתיים בכירים מומלץ כי המשרד להג"ס ימשיך בטיפולו בנושא ובמעקב הנדרש אחר התקדמותו .במטרה לצמצם את הפלישה של המינים הימיים הזרים דרך תעלת סואץ 5 . :מחוללי מחלות אדם המשרד להג"ס בשילוב הרשויות המקומיות מנהל את השליטה והסניטציה על תחלואה אפשרית בבני אדם באמצעות פקודת בריאות העם. הפקודה מחייבת פעולות סניטציה ומניעת התפשטות בין היתר עבור מזיקים בריאותיים נשאי וקטור תחלואי (למשל יתוש הטיגריס האסיאתי, שהוא נשא של קדחת הניל)וס המערבית175 . הפקודה מטילה את האחריות על פעולות ניטור וסניטציה על הג"ס, ופעולות ההדברה .בעניין זה הן באחריות הרשויות המקומיות הועלה כי אין א סדרה של התחום של מניעת מחלות הנגרמות מאלרגנים176 , ובכלל .זה מחלות אשר נגרמות מאלרגנים פולשים מוצע כי המשרד להג"ס יפע ל בשיתוף משרד החקלאות ובהתייעצות עם משרד הבריאות לקידום הגבלת נטיעתם, זריעתם וטיפוחם של צמחים אלרגנים במרחב .הציבורי בישראל, ובכלל זה איתור וביעור של צמחים אלה שהם מינים פולשים 175 ,מבקר המדינה דוח מיוחד : טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות וחדשות (מרץ2020 '), עמ497 . הדוח העיר על ביצוע חלקי ולא-מספיק של ניטור יתושי טיגריס אסייתי. 176 חומר שעלול לגרום לתגובת רגישות יתר של המערכת החיסונית של הגוף)(אלרגיה., כדוגמת עיטוש וגרד | 1739 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ביעור 1 . אילנות בוגרים: פקודת היערות א ינה מבחינה בין הגנה על עץ בוגר177 ממין מקומי לבין עץ פולש ,ו עצים בוגרים שהם מינים פולשים א ינם מוחרגים מהאיסור הקיים על כריתת .עצים אי- החרגתם של עצים בוגרים שהם מינים פולשים מעכבת את התגובה המהירה הנדרשת לביעור ומניעת התבססות של עצים כאלה שהם מינים פולשים. התוצאה .היא התבססות והפצה שלהם באוגוסט 2021 הגיש שר החקלאות ,)את "טיוטה לתיקון תקנות צו היערות (פטור מרישיון התשפ"א- 2021 ". בדברי ההסבר לתיקון נכתב כי יינתן פטור מדרישת רישיון לכריתה או להעתקה של עצים בוגרים, לרבות מיני עצים פולשים, הגורמים לפגיעה במערכות אקולוגיות טבעיות ובתפקודיהן. רשימה מפור טת של העצים ממין זה צורפה להצעה. עד סוף אוקטובר2021 .לא אושר התיקון משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת משרד החקלאות וממליץ לפעול לקידום .התיקון המאסדר מנגנון מהיר לביעור אילנות פולשים שהם עצים בוגרים 2 . מזיקי עץ: השוואה בין- ,לאומית העלתה כי בארצות הברית שם נפוץ במיוחד הטיפול בטרמיטים- למשל בטקסס178, בפלורידה179, בג'ורג'יה180 ובאינדיאנה181 - קיים רישוי מיוחד ( להדברות טרמיטים ומזיקי עץWDO - Wood Destroying Organisms .) בניו זילנד182 יש ,הסמכה ספציפית להדברת טרמיטים ובאוסטרליה183 - לפיקוח על טרמיטים במבני .מגורים 177 עץ בוגר מוגדר בפקודת היערות כ"עץ שגובהו שני מטרים לפחות מעל פני הקרקע, וקוטר גזעו, הנמדד בגובה130 סנטימטרים מעל פני הקרקע, הוא10 סנטימטרים לפחות, ולעניין עץ במגרש שייעודו בתוכנית בת- תוקף הוא מגורים - קוטר גזעו הוא20 ."סנטימטרים לפחות 178 culture Structural Pest Control Applicator Texas Department of Agri . 179 Pest Control Licensing and Certification , Certification - and - Control/Licensing - Services/Pest - https://www.fdacs.gov/Business 180 Registration, Category 30, WDO Employee Georgia Department of Agriculture, Licensing, Certification and . 181 Destroying Insect) Business Licence - (Wood , Obtaining a WDI chemist Office of Indiana state . 182 : Pest Controller, Specializations, Termite Technician Zealand New , controller - https://skillshortages.immigration.govt.nz/pest 183 Queensland building and construction commission , inspections - termite - building - purchase - home/pre - existing - https://www.qbcc.qld.gov.au/buying | 1740 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הועל ה כי ב תקנות ה הדבר ה בישראל אין אסדר ה ל רישוי י יעודי להדברות טרמיטים ומזיקי עץ , ואין אסדרה להכשרה ייחודית למדבירי טרמיטים. עוד הועלה כי מדבירים עצמאים המקבלים רישיון מהמשרד להג"ס לעסוק בהדברה אינם מוכשר ים לפעולות ביעור אפקטיבי בתחום הטרמיטים . חשיבות ההכשרה מתחדדת על רקע הפלישה וההתפשטות בשנים האחרונות של טרמיטים, שהם פולשים מסוכנים . מוצע כי ה משרד להג"ס יבחן מתן רישיון ייחודי להתמחות בטיפול ב טרמיטים והדברת ם , בהתאם למדינות מתקדמות בעולם, דבר שעשוי לתרום למניעת התפשטותם והתבססותם של טרמיטים ולמנ י .עת הנזקים ההרסניים שהם גורמים רשימות כבסיס לניהול מניעת חדירה הגישה המרכזית המקובלת בעולם בעניין ניהול בטיחות ביולוגית ומניעת חדירה של מינים פולשים היא שימוש ב רשימות כמנגנון למניעת חדירה דרך אפיקי היבוא . רשימות אלה משרטטות קו ברור בין המינים המקומיים למי נים הזרים, כוללות ממד של סיכון ומאפשרות תשתית לפעולות הנדרשות להתמודדות עם מינים פולשים בעלי פוטנציאל נזק ואפיון אפיקי פעולה. קיימים :שלושה סוגי רשימות )(א רשימה שחורה : כוללת מינים שהוכחו כגורמי נזק והם אסורים ביבוא184 ; )(ב רשימה לבנה : כוללת מינים מותרים ביבוא שלא צפוי שיגרמו לנזק185 ; )(ג רשימה אפורה : כוללת מינים המסווגים לפי דרגות סיכון באמצעות הערכת סיכונים186 . :להלן דוגמאות אוסטרליה: הי בוא מנוהל על ידי רשימת שחורות, לבנות ואפורות לפי סוגי אורגניזמים (מיקרואורגניזמים, צומח, )בעלי חיים. ניו זילנד: חוק המינים החדשים187 כולל רשימות שחורות של מינים חדשים אסורים188 , ו כאשר מין צמחי אינו נכלל ברשימת הבטיחות הביולוגית, נדרש ל בצע הערכת סיכונים .לגביו גרמניה ואוסטר יה: המדינות פיתחו כלי להערכת סיכונים גנריים המבוסס על ניהול רשימות המתי י חסות ל כל הקבוצות הטקסונומיות ה צמחיות וה אנימליות ו למחוללי מחלות189 . לטב הי: הפעולות למניעת התבססות של מיני פולשים מנוהלות על ידי רשימה שחורה של מיני צומח פולשים ומינים האסורים ב שחרור לטבע190 . 184 , Invasive Species: Control Options and Issues for Congress, April 2015 Service Congressional Research . 185 .שם 186 רונית ג'וסטו- ( חנני, מינים זרים פולשים בישראל: הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה2011 '), עמ50 . 187 ’10), (BLRB Biosecurity Law Reform Bill 2010 , content/uploads/2019/05/PUB_minim.pdf - https://jerusaleminstitute.org.il/wp 188 Hazardous Substances and New Organisms Act 1996, Schedule-2, Prohibited new organisms, 189 German-Austrian Black List Information System (GABLIS), The new ‘German-Austrian Black List Information System’ for assessing the environmental risks of invasive alien species, EPPO Reporting Service 190 ). Regulation by the Cabinet of Ministers No. 468 (30.06.2008 List of invasive plant species, | 1741 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הולנד: ,בדומה לישראל אין חקיקה י י עודית למינים פולשים . אולם ה מדיניות המוטמעת בחקיקה הכללית191 מושתתת על רשימות שחורות האוסרות על סחר או על שחרור לטבע של המינים הרשומים, וה מעוגנ ות במסד נתונים ממשלתי מקוון כדי לאפשר תגובה מהירה192 . תמונת המצב בישראל- רשימות שחורות הועלה כי בישראל הרשימות השחורות הקיימות מנוהלות באופן חלקי, וכי הן מתייחסות לניהול נגעי הסגר הקשורים לצומח ולניהול ערכי טבע מוגנים, וכי אין רשימות מחייבות לניהול מינים פולשים לצורך שימור אקולוגי, ובכלל זה רשימות שחורות עבור מינים מרשימת ה- 100 אשר בעלי פוטנציאל התבססות כפולשים .מזיקים 1 . באפריל 2021 פרסמה רט "ג באתר האינטר נט שלה כי בכוונתה להפסיק לאשר יבוא מינים בעלי פוטנציאל נזק אקולוגי ואחר, וכי רשימת המינים האסורים תעבור בחינה מדעית .והערכת סיכונים מדיניות זו לא גובשה עד אוקטובר 2021 במערכת הנורמות המחייבות . המדיניות- אם תגובש- תהווה צעד חיובי למניעת מינים פולשים193 . 2 . חדירה מכוונת שאינה אקראית של צמחי נוי היא גורם משמעותי ל הפצת צמחים פולשים .בעולם לדוגמה, באוסטרליה צמחי נוי הם 94% ממיני הצמחים הזרים שהוכנסו ל,מדינה ש הם כ שני שלישים .ממיני הצמחים הזרים שהתפשטו במדינה בפברואר2013 ,פרסם המשרד להג"ס בשיתוף עם משרד החקלאות רט"ג ומומחים אקדמיים194 מסמך המלצות וולונטריות לגינון ותכנון נופי, הכולל רשימ ה של142 מיני צמחים זרים בעלי פוטנציאל פלישה גבוה אשר הו מלץ להימנע משתילתם195 . נקבע כי קבוצת המומחים ת תכנס מדי שנה לעדכן רשימה .זו הועלה כי מפברואר2013 ועד אוגוסט2021 לא התכנסו המשרד להג"ס, משרד החקלאות ורט"ג עם קבוצת המומחים האמורה על מנת לעדכ ן את המסמך ; ו על אף פוטנציאל הפלישה הגבוה, ה רשימה של צמחי נוי וגינון נופי האסורים לשימוש בישראל לא עוגנה בדין . 3 . בפקודת בריאות העם מוטמעות רשימ ות שחורות של מחלות עם פוטנציאל הדבקה .המחייבות פעולות אגרסיביות של סניטציה ומניעת התפשטות 191 Netherlands Food and Consumer product safety authority, Ministary of agriculture, Nature and food quality, National Plant Protection Organization of the Netherlands, 192 National Plant Protection Organization of the Netherlands, (NPPO) 193 אתר רט"ג, ד"ר נעם לידר ויתיר שמיר ,שונית באקווריום ( 4.4.21 .) 194 ז'אן-מארק דופור- ,דרור הגנה על מורשת הנוף בישראל: בניית מסמך מדיניות למתכננים ולרשויות המקומיות בדבר שימוש בצמחים זרים, מחקר61-810 , 2008 195 ז'אן-מארק דופור-דרור ,)(עורך צמחי הנוי הזרים הלא רצויים בישראל: מסמך המלצות (פברואר2013 ) . | 1742 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הועלה כי בפקודת בריאות העם אין רשימה שחורה של גורמים אלרגנים הקיימים הן בצמחים מקומיים והן בצמחים פולשים, ואשר יש להימנע מנטיעתם ושתילתם במרחב ציבורי. הפקודה גם אינה מסדירה רשימת אורגניזמים שמזיקים לבריאות באופן שאינו מחלה, למשל על ידי עקיצה, נשיכה או הכשה. רשימה כאמור לא קיימת גם בחוקים אחרים. רשימות מעין אלה נדרשות כדי לשמש תשתית מחייבת .למניעת חדירה והתפשטות של מינים פולשים אלרגנים מומלץ כי המשרד להג"ס ורט"ג בשיתו ף משרד הבריאות יסדירו הכללה של רשימות .אלה בפקודת בריאות העם תמונת המצב בישראל- רשימות לבנות תקנות הגנת הצומח כוללות רשימות של מיני צמחים המותרים ביבוא בכפוף ;לתנאים מגבילים ב תקנות הדיג ישנה רשימה של מינ י דגים ,חסרי חוליות ימיים ואלמוגים המותרים ביבוא ;ב תקנות הזרעים מוגדרת רשימה לבנה של זנים המורשים ל ,החזקה מכירה, ריבוי וגידול ,לרבות תנאי סניטציה ומגבלות; ב חוק הגנת חיית הבר בו אמנתCITES ישנן רשימות מינים המותרים בסחר, ובהם מיני עופות ו זוחלים ב ; ו צו יבוא חופשי ישנן רשימ ות של טובין המותרים ביבוא, ה מתמקד ות במניעת נגעי חקלאות .בלבד הועלה כי ב רשימות הלבנות של מיני צמחים או זרעים אין התייחסות למיני צמחים .העלולים להיות מינים פולשים ✰ רשימות הן בסיס הכרחי לביצוע פעולות בקרה ושליטה במיני אורגניזמים. רשימות חלקיות ,וסקטוריאליות, שאינן כוללות ממד של הערכת סיכונים אינן מהוות אמצעי לפיקוח יעיל על כניסת מינים פולשים ואורגניזמים העלולים לגרום לנזקים אקולוגיים ונזקי רכוש ותשתיות. יצירת רשימות היא תנאי בסיסי וחשוב בפיקוח ובקרה על חדירת מינים פולשים. בהתאם למקובל בעולם, מומלץ לבצע הערכת סיכונים, ובהתאמה למיין את כלל האור גניזמים (ובמיוחד אלה שאינם ברשימות הקיימות) לרשימות לפי דרגות סיכון, ולעגן רשימות אלה .בנורמות מחייבות | 1743 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 אסדרה מוסדית להתמודדות עם מינים פולשים התמודדות עם מינים פולשים ונזקיהם רש וד ת ניהו ל מערכת פעולות , חלקן ארוכת טווח, הכוללת התייחסות לסיכונים פוטנציאליים ולנזק. בשל מורכבות הטיפול, הכולל תחומי אחריות של כמה משרדי ממשלה וגופים רלוונטיים אחרים, לפי התחום הניזוק196 , ישנה חשיבות גדולה לעבודה בין- .משרדית מתוכללת ומתואמת בנושא בעולם קיימים כמה פתרונות מוסדיים לתיאום בין כלל הגורמים בהקשר זה, כתלות במבנה השלטוני וב סדרי העדיפויות, ובהם גופים פדרליים ,מתכללים משרד ממשלתי מוביל, גופים בין-משרדי ים ושילובם של גורמים אלה. :להלן דוגמאות ניו זילנד: ה- Ministry for Primary Industries (MPI) מנהל את חוק הבטיחות הביולוגית למניעת נזקים וסיכונים מאורגניזמים פולשים, על מנת להגן על,הכלכלה ,הסביבה בריאות האדם ו .ערכים חברתיים ותרבותיים ה- MPI מספק פקחים לניהול סיכונים ב מעברי הגבול - מעבר אנושי ומעבר כלי טיס ושיט, סחר ויבוא- ויש לו מנגנון תגובה מהירה לזיהוי של מזיקים ומחלות חדשות , וכן יכולת תגובה ארוכת טווח לביעור בשילוב פעולות מקומיות197 . אוסטרליה: ,האחריות להתמודדות עם מינים פולשים מוטלת על שלוש רמות השלטון (לאומי )מחוזי, מקומי198, לרבות הסכמים בין- לאומיים, מדיניות פדרלית בחקיקה לאומית ותקנות אזוריות ועירוניות. לדוגמה, קיים הסכם מחייב משפטית199 ,בין הממשלה הפדרלית, הממשלות האזוריות השלטונו ת המקומיים והתעשיות המחזיקות בשטחים, לביצוע פעולות חירום להדברת מינים פולשים. מימון הפעולות הוא ממשלתי, ציבורי או פרטי- .תלוי במאפייני הפולש ארצות הברית: נושא המינים הפולשים מוסדר בחקיקה פדרלית ובחקיקה ספציפית במדינות השונות. המועצה הלאומית למינים פולשים מנהלת את פעולות המניעה, הביעור והבקרה של מינים פולשים, השחזור של מערכות אקולוגיות והתיאום והבקרה בין גופי שלטון ברמה הפדרלית, וזאת באמצעות תוכנית אב לאומית שגובשה עם בעלי עניין, יועצים מקצועיים והציבור200. הרגולציה הפדרלית מיושמת בדרכים משתנות בכל מדינה; למש ל בווירג'יניה קיימת תוכנית ניהול מינים פולשים המנוהלת על ידי מועצה למינים פולשים201 . 196 .נזק פוטנציאלי למגוון תחומי חיים: בריאות, חקלאות, סביבה, תשתיות, איכות חיים, תיירות, כלכלה 197 - to - legislation/introduction - reviews/biosecurity - and - standards - https://www.mpi.govt.nz/legal/legislation legislation - ty biosecuri / 198 ,פדרלי, שש מדינות אזוריות ושתי טריטוריות500 ,מועצות מקומיות- our - https://peo.gov.au/understand australia - governing - government - of - levels - government/three - of - levels - works/three - parliament - parliament/how / 199 ,אוסטרליה, הסכם מחייב להדברת חירוםThe Emergency Plant Pest Response Deed (EPPRD) , - Pest - Plant - Emergency - sheet - content/uploads/2012/12/Fact - https://www.planthealthaustralia.com.au/wp Deed.pdf - Response 200 National Invasive Species Information Center Councils, , and Committees rces, Federal Invasive Species Task Fo U.S.Department of Agriculture , species - invasive - response - governments - https://www.invasivespeciesinfo.gov/federal 201 Virginia Invasive Species Council 2005. Virginia Invasive Species Management Plan. Virginia Department of Conservation and Recreation Division of Natural Heritage, Richmond, p.84 , final.pdf - https://www.fws.gov/anstaskforce/State%20Plans/VISMP | 1744 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי קנדה: ניהול נושא המינים הפולשים מוסדר בחקיקה פדרלית ומחוזית, מנוהל בממשלה ומיושם במחוזות202 . המועצה הקנדית למינים פולשים מיישמת את פעולותיה על ידי רשת אזורית של שלוחות במחוזות203 , 204 , 205 . תמונת המצב בישראל 1 . הועלה כי הטיפול במינים פולשים בישראל מבוזר בין גופים אשר כל אחד מהם בעל סמכות צרה על חוקים ותקנות סקטוריאליות הקשורים בנושא ובתחומו. להלן ובתרשים4 מפורטים עיקרי הגופים: השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות: בעלי הסמכות על יישום חוק הגנת הצומח ותקנות הצומח, המגדירים את האחריות להגבלת חדירה והתבססות וכן לביעור של צומח, חסרי חוליות ובכלל זה רכיכות, תולעים חרקים ואקריות206 , ומיקרואורגניזמים שהם נגעים;לצומח ללא סמכות למניעה וביעור של אורגניזמים פולשים המסבים נזק א קולוגי שאינו לצומח . השו "ט במשרד החקלאות: אמונים יישום על תקנות להגנת תי חי הבר התשל"ו- 1976 , ו פקודת מחלות בע,"ח ה מגדירים את סמכות השו"ט להגבלת חדירה והתבססות וכן לביעור של מחלות וטפילים של בעלי חיים ,חול י יתני יבשה, חסרי חוליות ומיקרואורגניזמים. כמו כן מגדי רות התקנות את סמכות השו"ט למניעת חדירה של חרקים , דגים ורכיכות, אך לא את הסמכויות ל מניעת התבססותם או ל ביעורם. מינהל :)המחקר החקלאי במשרד החקלאות (מכון וולקני אחראי להדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות ומיישם את בדיקות הסניטציה של חוק הזרעים ותקנות הזרעים עבור מז יקים לצומח207 . אגף הדיג במשרד החקלאות: אחראי לתקנות הדיג, המגדיר ות את סמכותו להגביל יבוא של .דגים, אלמוגים וחסרי חוליות ימיים אגף מזיקים והדברה במשרד להגנ"ס: האגף מטפל במזיקים תברואיים המעבירים מחלות, כנגזרת מפקודת בריאות העם שעניינ ה תחלואה ותברואה. כמו כן האגף ממונה על 202 Who regulates invasive species? The Constitution Acts, 1867 to 1982, policies - and - https://www.invasivespeciescentre.ca/learn/legislation / 203 Canadian Council on Invasive Species , ves.ca/about/chapters https://canadainvasi 204 Alberta Invasive Species Council , https://abinvasives.ca 205 Invasive Species Council of British Columbia , https://www.bcinvasives.ca 206 אקריות הינן חסרי חוליות ממחלקת העכבישים וייחודן הוא בגודלן הזעיר (פחות ממילימטר). הן מהוות לרוב פתוגן .צמחי ולעיתים גם טפיל לאורגניזמים נוספים לרבות האדם 207 "בבדיקות שנעשות לבחינת הזרעים ונקיונם מנוכחות מינים זרים, מתבצעת אבחנה בין הזרעים שהם "מין המטרה לבין זרעים שהם "מינים זרים". לא מתבצעת אבחנה האם המינים הזרים הינם צמחים פולשים. ממצא של זרעים זרים .שאינם קיימים בארץ מועברים לברור מקצועי הכולל גם אספקטים של פלישה | 1745 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תקנות הדברה ואחראי לרישוי ופיקוח על חומרי הדברה ומדבירים ומנחים ומפקחים רשויות מקומיות בנושאי מפגעים תברואיים208 . :אגף תעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנ"ס ממונה על צו רישוי עסקים ומתוקף כך על קביעת דרישות ותנאים סביבתיים ב רישוי עסקים ומתן תקן ירוק לעסקים209 . :אגף מים, שפכים ונחלים, במשרד להג"ס פועל בין היתר לביעור המין הפולש .אמברוסיה באזורי אגנים לחים בשיתוף רט"ג והשירותים להגנת הצומח :אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, במשרד להג"ס בין היתר פועל לגיבוש מדיניות לשמירה על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי והטמעת פעולות למניעת חדירת מינים .פולשים :משרד הבריאות ממונ ה על טיפול בתחלואה מאורגניזמים מחוללי מחלות שעלולים להיות גם מינים פולשים. כמו כן משרד הבריאות מספק את בדיקות המעבדה הנדרשות בנושא מינים פולשים, שותף לעיתים בוועדות .בנושא מינים פולשים ומשמש גם גורם מייעץ :רשות הטבע והגנים אחראי ת לפיקוח על ערכי טבע מוגנים בכל מקום שבו הם נמצאים וכן על היבוא והיצוא שלהם. בתחום שמורות ה טבע והגנים הלאומיים אחראית רט"ג לכל ערכי הטבע- .גם לאלה שאינם מוגנים :פקידי יערות פקידי היערות של קק "ל , רט"ג, משרד החקלאות ושל הרשויות המקומיות אחראים ל אסדרת היתרי כריתת אילנות, תחת סמכותו של משרד החקלאות בעניין זה . :רשות המיסים ממונה על תקנות יבוא אישי, צו מכס (איסור יבוא), פקודת מכס וצו יבוא .חופשי ולכן מהווה גורם מפקח על ייבוא טובין שעלולים להיות או להכיל מינים פולשים :רשויות מקומיות .אחראיות ליישום הדין הנוגע לתחום התברואתי במרחב המוניציפלי בנוסף, אחראים על רישוי לעסקים בשטח .הרשות 208 ,המשרד להגנת הסביבה אגף מזיקים והדברהhttps://www.gov.il/he/departments/Units/pest-control-department 209 ,המשרד להגנת הסביבה, אגף תעשיות ורישוי עסקים https://www.gov.il/he/departments/Units/industries_licensing_department | 1746 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים4 : הגופים העיקריים העוסקים בהיבטים השונים של נושא המינים הפולשים משרד מבקר המדינה בדק ממשקי פעולה בין הגופים המעורבים במניעת פלישת מינים ;זרים ובטיפול בה להלן עיקרי הממצאים שהועלו בעניין זה : כפילות בסמכויות בחינת בקשות יבוא של מינים מוגני ם לפי אמנתCITES א הי בסמכות רט"ג, ואילו בחינת בקשות לגבי מינים העלולים להזיק ל צומח ול חקלאות היא בסמכות משרד החקלאות210 . עיכוב במניעה חוקרי מכס הבודקים מכולה ומגלים באקראי אורגניזם, כדוגמת חרק, שלדעת השירותים להגנת הצומח אינו מזיק לצומח, נדרשים לפנות למשרד להג"ס בבקשה שיפעל לאיסוף .האורגניזמים (לרוב באמצעות רט"ג) לשם העברתם לבדיקות מעבדה במשרד הבריאות אלא שבדרך כלל חוקרי מינהל המכס נדרשי ם לשחרר את המכולה במהירות, עוד לפני 210 רט"ג, חל"ט, הדרך לביטחון אקולוגי לאומי: מניעת חדירה, הפצה והתבססות מינים פולשים בישראל (ספטמבר 2016 '), עמ21 . | 1747 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 שתוצאות הבדיקה מתקבלות, וכך המכולה משוחררת עם החרק ואולי אף עם פריטים פולשים נוספים בתוכה211 . באירוע זה היו מעורבים למעשה חמישה גופים ,: מינהל המכס השירותים להגנת הצומח, המשרד להג"ס, רט"ג ומשרד הבריאות, שלא הצליחו למנוע את .החדירה עיכוב באסדרה נורמטיבית ובקביעת תוכנית עבודה ,כאמור לעיל, בהיעדר גוף מוביל הועלו כמה יוזמות לשיתוף פעולה בין המשרד להג"ס משרד החקלאות וגורמים נוספים בנושאים כמו הרחבת תקנות הגנת הצומח וכינון תוכנית פעולה אסטרטגית; אך שיתופי פעולה אלה טרם העלו תוצאות. משרד החקלאות מסר בתשובתו כי "כאמור, בכל הנוגע לצומח, ישנו גורם אחד מתכלל וזהו משרד החקלאות האמון על מניעת חדירת נגעים לצומח באשר הם, ולאו דווקא חקלאיים". עוד מסר המשרד כי "במסגרת פעולות משרד החקלאות: השירותים להגנת הצומח הובילו ועדה מייעצת הכוללת גם נציג ים של גופי סביבה ,[בין היתר המשרד להג"ס רט"ג, קק"ל ויועץ מומחה]", שקידמה ביצוע הערכות סיכונים ליבוא צמחים יבשתיים וצמחי מים, על פי מתודולוגיות בין- לאומיות; הוועדה המייעצת התמקדה במינים אשר טרם פלשו לישראל אך בשל תכונותיהם מותאמים למערכות האקולוגיות בישראל ובעלי פוטנציאל נזק וסבירות להפוך למינים פולשים; צמחים אלה נמצאים בתהליך הטמעה שמבצע הצוות .לעדכון רשימות הצמחים האסורים ליבוא בתקנות הגנת הצומח משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת משרד החקלאות לעבודה משותפת במסגרת הוועדה המייעצת לעדכון תקנות הנוגעות ליב וא צומח ו מדגיש כי שינוי הרשימות נוגע לנהלי יבוא בלבד ואינו כולל כללים מחייבים לסחר וגידול של צמחים אלה; נושא אשר כאמור אינו מטופל במסגרת הנורמות המחייבות, ולכן מתאפשרת .התבססות והתפשטות של מינים אלה אשר כבר חדרו לישראל מומלץ כי משרד החקלאות ישלים את התהלי ך המתמשך של עדכון תקנות הצמחים האסורים ביבוא וכן יעדכן נורמות מחייבות עבור גידול וסחר. 2 . מדי פעם בפעם הועלו הצעות על ידי חוקרים, רט"ג וחל"ט להקמת חלופות למסגרת מוסדית- בדומה למסגרות הקיימות בעולם- לתיאום בין כלל הגורמים הממשלתיים להתמודדות עם פלישות ביולוגיות בישראל: (א) מסגרת ייעודית, משפטית וניהולית, שתרכז את כלל הקבוצות הטקסונומיות ואת סמ )כויות הפיקוח וההיבטים המקצועיים והטכניים; (ב הרמוניזציה של החקיקה הסקטוריאלית הקיימת עבור נגעי הסגר והרחבתה עבור מינים פולשים, באמצעות מנגנון תיאום בין- )משרדי וביצוע התאמות על ידי תיקוני חקיקה; (ג אסדרת חקיקת ליבה ייעודית הכוללת רק היבטים מסוימים של מינים פולשים בעלי קדימות 211 ב- 13.12.18 )'(יום ה התגלה על ידי בודקי מינהל המכס חרק לא- מזוהה במכולה שהובילה כלים סניטריים. מכיוון שהפולש לא היה נגע חקלאי, לא היה גוף בעל אחריות עליו. כעבור שלושה ימים (יום א') העבירו פקחי רט"ג את החרק למעבדה לאנטומולוגיה במשרד הבריאות למטרות זיהוי. החרק זוהה כמין פולש (פש ,)פש המזיק לעצי אורן .אך עד אז המכולה כבר שוחררה וייתכן שפריטים פולשים נוספים היו בתוכה | 1748 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי גבוהה212; (ד) מבנה מינהלי הכולל זרוע מנהלית; גוף בין- משרדי מתאם; זרוע ביצוע לגוף המתאם עבור פעולות תגובה, אכיפה, חירום וניטור; וחטיבה מדעית מייעצת213 . הצעות אלה .לא קודמו לידי מימוש עלה כי בהיעדר גוף מתכלל עבור מינים פולשים בתחום שאינו קשור לצומח ובהיעדר גוף מתאם בין כלל הגופים הקשורים למניעה וטיפול בכלל המינים הפולשים מינים פולשים, קיים קושי לאגם את כלל הידע הקיים בנושא, לפקח על ביצוע התקנות הקיימות או לבצע הערכת סיכונים ולהוציא לפועל א ת אפיקי הפעולה. הקושי בא לכדי ביטוי בעיקר כאשר נדרשת תגובה מהירה או נדרשים ממשקי פעולה בין- משרדיים. עוד עלה כי המסגרת המוסדית הקיימת כיום אינה נותנת מענה יעיל לצורך לתאם בין הגופים ולתכלל את אפיקי הפעולה למניעת סיכונים ונזקים של מינים פולשים214 . מומלץ כי המ שרד להג"ס ורט"ג, המשמשים מוקד למימוש יעדי מדינת ישראל במסגרת התחייבויות בין-לאומיות, יקדמו מהלך לתיאום רב- מוסדי לשיתוף פעולה עבור כלל התחומים שעלולים להינזק: חקלאות, בריאות, תשתיות, איכות חיים והמגוון הביולוגי, כך שתתאפשר פעילות יעילה למניעת נזקי מינים פול ,שים שבאמצעותה ניתן יהיה לעגן נורמות עבודה בנושאים כמו פעולות חירום, מניע ת סיכונים , פעולות ,סניטציה הטמעת נהלים והסברה; זאת בהתאם לניהול סיכונים והעדפה של אפיקי הפעולה על פי פוטנציאל נזק, בדומה לקיים בעולם215 . המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי אינ נו סבור שעצם ביזור הסמכויות בנושאים אלה היא סוגיה בעייתית אך הוא ,רואה את תפקידו כגוף קובע מדיניות ומתכלל .תוך קידום מהלכים רגולטוריים ככל שנדרש לדבריו, התוכנית הלאומית המתגבשת אמורה לתת מענה הולם ומגוון כלים ופעולות הנדרשות לביצוע וליישום בקרב משרדי הממשל ה השונים ובהתאם לאחריותם, וכי תפקידו לעקוב אחר ביצוע פעולות ולדווח לממשלה ולגופים הבין- .לאומיים שאליהם מחויבת ישראל בחובת דיווח " עוד ציין המשרד להג"ס בתשובתו כי לדעתו עליו לפעול לקידום חקיקת מינים פולשים ,שתכליתו מניעה של חדירת מינים פולשים, ניטור כניסתם ומזעור נזקי התפשטותם. בכל אופן, על החקיקה החדשה לכלול את הגדרת התכלית של מניעת נזקים לסביבה, בריאות וכלכלה הנגרמים מחדירה והתבססות של מינים פולשים, את המבנה המנהלי במסגרתו יטופלו הסוגיות הסביבתיות, הגוף המבצע, וועדה מקצועית שתקבע את מנגנון ניהול 212 רונית ג'וסטו- ,חנני מינים זרים פולשים בישראל: הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה( 2011 '), עמ 10 - 13 , content/uploads/2019/05/PUB_minim.pdf - https://jerusaleminstitute.org.il/wp 213 ,רט"ג, חל"ט הדרך לביטחון אקולוגי לאומי : מניעת חדירה, הפצה והתבססות מינים פולשים בישראל (ספטמבר2016 '), עמ34 - 35 . 214 רונית ג'וסטו- ,חנני מינים זרים פולשים בישראל: הערכת מצב וחלופות למדיניות ורגולציה( 2011 '), עמ 10 - 13 , content/uploads/2019/05/PUB_minim.pdf - https://jerusaleminstitute.org.il/wp 215 EC - 29 - 2000 Directive security Act New Zealand, Biosecurity Act Australia, Council Bio . | 1749 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הסיכונים ו את רשימות המינים האסורים, מותרים או מותרים בתנאים- ,ליבוא ואחזקה הגדרת איסור שחרור חיות וצמחי בר זרים אל הטבע, וסמכויות ביעור וטיפול". ✰ אסדרה נורמטיבית מחייבת היא הבסיס לביצוע הפעולות הנדרשות לשם השמירה על המגוון הביולוגי ומניעת החדירה והנזקים של מינים פ ולשים. מסגרת נורמטיבית לשיתוף .פעולה לכלל הגופים העוסקים בנושא תוכל לתכלל, לקדם ולייעל את הטיפול בנושא מומלץ כי המשרד להג"ס יקדם את כלל נושאי האסדרה שהועלו בפרק זה, בשיתוף .פעולה עם שאר הגופים הרלוונטיים לעניין | 1750 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הטיפול במינים פולשים בישראל הגלובליזציה, התגברות הסחר העולמי, הגידול בתנועת התיירות ותופעת שינויי האקלים הביאו לגידול ניכר בהתפשטותם של המינים הפולשים וב השלכותיה ם המזיקות. במטרה להקטין את היקף הנזקים ולבלום אותם יש לפעול למניעת כניסת המינים הפולשים והתבססותם, לצמצום התפשטותם ולביעורם . מניעת חדירה קו ההגנה הראשון כנגד תופעת המינים הפולשים הוא מניעת חדירתם לשטח המדינה216 .חלק מ כניס ו ה ת מינים ה פולשים מכוונות ולא אקראיות, ואחרות מתרחשות כאשר הם מגיעים כ"נוסעים סמויים" על סחורות ומטענים הנכנסים למדינה באופן חוקי, למשל בתוך מטען אישי של נוסעי ם, בסחורות חקלאיות, על חיות מחמד ו ב צמוד לכל סחורה אחרת, כמו רהיטים ו חומרי גלם217 . לישראל רציפות יבשתית עם מדינות שכנות, אך הכניסה אליה אפשרית רק דרך מעברי גבול המאפשר ים ביצוע בקרת גבולות- בכך היא דומה למדינות איים כמו אוסטרליה, הוואי וניו זילנד . להלן בתרשים5 מיפוי נתיבי הכניסה לישראל (ללא המעברים לאזוריA ו- B שבשטחי הרשות )הפלשתינית: 216 למעט התפשטות מאזור ג י אוגרפי שכן. 217 חל"ט ורט"ג ,הדרך לביטחון אקולוגי לאומי: מניעת חדירה, הפצה והתבססות מינים פולשים בישראל ( ספטמבר2016 '), עמ17 . | 1751 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים5 : נתיבי הכניסה לישראל התרשים בעיבוד משרד מבקר המדינה218 . 218 :)נמלי תעופה (בסגול בן- ,גוריון, אילן רמון, חיפה; נמלי ים (בכחול כהה): חיפה, אשדוד, עכו, אשקלון, תל אביב הרצליה; מעברים יבשתיים (בחום; לא כולם פעילים במועד הביקורת): חוסיין, רבין/כביש90 ,, ארז, קרני, סופה כיסופים, אדם, כרם שלום, רפיח, קונטרה, נטפים, לובה אליאב, מנחם בגין, נהר.הירדן | 1752 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי איתור חדירה בכניסה לארץ משרד מבקר המדינה בדק את התהליכים הקיימים בנתיבי הכניסה לישראל בעניין איתור חדירה :של מינים פולשים; להלן עיקרי הממצאים 1 . נמלים ומעברי גבול: בנמלים ובמעברי הגבול נמצאים מפקחים של השירותים להגנת הצומח , של השירותים הווטרינרים ושל מינהל המכס, ו כל גוף אחראי מ ה בחינה ה מקצועית .לתחומי טיפולו ה משרד להג"ס נעזר במפקחים אלה ככל שניתן, שכן אין לו מפקחים משלו בתחנות הכניסה לארץ . לדוגמה, אם מאותר אורגניזם חי שאינו מזיק לצומח ,הוא מועבר לאנשי קשר ב משרד להג"ס לו רט"ג, ובהתייעצות איתם מתקבלת החלטה כיצד לנהוג .במשלוח מינהל המכס מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט2021 "כי בכל "קורס בודקים בסיסי שמקיימת רשות המיסים שומעים המשתתפים הרצאות של רשויות שונות בעניינים הרלוונטיים להן ,ו בהן הרצאה של המשרד להג"ס , ו משנת2016 ועד אוגוסט2021 התקיימו חמישה קורסים כאלה בהשתתפות כ- 30 איש בכל אחד מהם . עוד נמסר כי בשנים2016 - 2017 עברו כלל הבודקים בכל בתי המכס ומעברי הגבול השתלמויות ספציפיות של המשרד להג"ס בנושא אכיפת כניסת מינים פולשים. מטרת השתלמויות אלה היא להפנות את תשומת ליבם של מפקחי מינהל המכס לאורגניזמים המגיעים כ"נוסעים סמויים" עם .משלוחים בהיעדר סטנדרטים מחייבים להכשרה והדרכה מובנות ומקצועיות של בודקי מינהל המכס ב נושא מינים פולשים, ובכלל זה גיבוש רשימה שחורה מוסדרת של סוגי מינים פולשים המוטמעת בנוהלי מינהל המכס כבסיס לקבלת החלטות- אין ,להדרכות המבוצעות בסיס יישומי מחייב הלכה למעשה , ונראה כי מטרתן להפנות .את תשומת ליבם של המפקחים לנושא המינים הפולשים באופן כללי בא וגוסט2021 מסרה מנהלת תחום מזיקים שבמשרד להג"ס למשרד מבקר המדינה נתונים על מספר האירועים של תפיסת מינים פולשים או חשש למינים פולשים שאירעו ל מפקחי השירותים להגנת הצומח ולמפקחי המכס ב שנים2012 - 2021 (ב נתונים אי ן ה בחנ ה בין סוגי המפקחים). להלן בלוח 5 סיכום המקרים בחלוקה לפי שנים, מדינות מוצא ומיני :אורגניזמים | 1753 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לוח5 : ,פירוט אירועי תפיסה או חשש לתפיסה של מינים פולשים 2012 - 2021 ה שנה מספר ה אירועים מדינות/אזורי המוצא מיני ה אורגניזמים שאותרו 2012 4 הודו ,, קניה ארצות הברית עכבישים ,נמלים 2013 6 סין ,, ארצות הברית הודו , וו ש דיה עכבישים ,צרעות ,זבובים 2014 9 אתיופיה ,, צרפת, יוון, הולנד ,ארצות הברית סין ,אירופה מרבה רגליים ,עכבישים ,נמלים ,חיפושית 2015 אין -------------------------------- ---------------------------------------- 2016 4 פולין ,סין ,אוקראינה עכבישים 2017 3 צרפת ,בלג יה י ,בולגריה עכבישים 2018 1 צרפת פשפש 2019 8 ספרד ,טורקי הי ,איטליה ,סין , ני גריה ,מצרים ,פולין עכבישים ,צרעה ,חילזון ,לטאות , טרמיטים ,נמלים 2020 6 איטליה ,סין ,טורקי יה , אוקראינה עכבישים ,נמלים 2021 7 סין ,אינדונזיה ,אוקראינה , הודו ,ירדן )עכבישים, נמלים, קרפדה (מתה על פי נתוני המשרד להג"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה. ,מהנתונים בלוח עולה כי המינים החשודים כפולשים מגיעים ממגוון מדינות באסיה אפריקה, אירופה ואמריקה. עוד עולה כי מספר האירועים מסוג זה שדווח עליהם ,במהלך עשר שנים (כארבעה בשנה בממוצע) הוא מצומצם ביותר בה תחשב בכך שהיקף הסחורות המיובאות לישראל ב- 2019 לבדה הסתכם בכ- 273 מיליארד ש"ח219 . 219 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקף הסחורות המיובאות בשנת2019 הסתכם בכ- 76,582 מיליון דולר לפי שער דולר שנתי ממוצע של3.56 לשנת2019 . | 1754 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי על אף החשיבות הרבה של מניעת כניסה של מינים פולשים, הפיקוח המתקיים במעברי הגבול בתחום זה מצומצם ואין בו כדי לספק את המענה הדרוש לבעיה חשובה זו. בישראל אין בודקים ייעודיים למינים פולשים שאינם מזיקים לצומח. כמו כן הפתרונות המבוססים על רצ ון טוב של המפקחים מטעם משרד החקלאות והמכס, הם חלקיים, אינם נותנים מענה לכלל אפשרויות החדירה ואינם יכולים להכיל את כלל הבדיקות הנדרשות למניעת כניסת מינים פולשים. יצוין כי גם ."המשרד להג"ס סבור כי "נושא הפיקוח בגבולות ידוע כבעייתי בעולם מתבצעות בדיקות מעמיקו ת למעבר סחורות; כך לדוגמה מנתוני סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית עולה כי בשנת2019 (טרום תקופת הקורונה) הוצבו במעברים מדי יום ביומו61,506 עובדים: קצינים וסוכנים ייעודיים לבדיקת סחורות במעברי הגבול הימיים והיבשתיים, מומחי חקלאות וסוכני אכיפה. הנתו נים מציגים ממוצע יומי של 314 מזיקים שנתפסו בבקרת הגבולות ובנוסף עוד4,695 נגעי הסגר: צמחיים, בר, מוצרי בעלי חיים ומצעי גידול, כפועל יוצא של תעבורת1.124 מיליון נוסעים והולכי רגל בנתיבי הים, היבשה והאוויר ו- 97,342 סחורות בהיקף של7.3 מיליארד דולר220 . רשות המ יסים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי "בכלל אתרי הבידוק של המכס - מטענים ונוסעים- קיימת נוכחות חלקית של גורמים מטעם משרד החקלאות". עוד נמסר כי "במעברים היבשתיים כל המטענים נבדקים, ומינהל המכס מבצע פעולות אכיפה רבות בשמירה על המגוון הביולוגי, גם בטובין שע לולים להכיל מינים פולשים ונגעים, הן במכוון והן באופן אקראי. לדוגמה, כאשר יש מוצרי עץ או במבוק, נשלחת מכולה לבדיקה על מנת לבדוק שהמוצרים עברו עיבוד ואינם מכילים מזיקים. מכולה או מטען הנשלח לבדיקה על ידי המכס לא ישתחררו בטרם סיומה ועדכון ממצאיה". עוד מסר מינ הל המכס כי הוא "מטמיע את נושא הבידוק בהרצאות המבוצעות על ידי נציגים ממשרד החקלאות בכל הקורסים שמתקיימים. בנוסף נערכה הדרכה מעודכנת לכלל הבודקים באגף. ככל ."שיידרש, יקצה המכס ימי הדרכה נוספים יצוין כי תשובת רשות המיסים אינה מתייחסת לבידוק במעברים הימיים ובנ מלי האוויר, וכי עיקר ההכשרות לבודקים נעשית על ידי משרד החקלאות ולפיכך נראה .כי הבידוק מתבצע באוריינטציה של מזיקי צומח בלבד משרד החקלאות מסר בתשובתו כי "למפקחים הללו [מינהל המכס] אין סמכות חוקית ."בנושא 220 Customs and Border Protection , fy2019 - day - https://www.cbp.gov/newsroom/stats/typical | 1755 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ניכר שנעשים מאמצים על ידי המשרד להג"ס ועל ידי משרד הח קלאות כדי להכשיר את המפקחים; עם זאת נוכח תגובת משרד החקלאות ב עניין היעדר סמכות ,למפקחים בנושא זה מומלץ שהמשרד להג"ס, בשיתוף משרד החקלאות ומינהל המכס יבחנו את העניין, ובהתאם לצורך, יפעלו להסדיר את סמכותם בנורמות מחייבות ויגבשו מתודה מיטבית ליישום ההכשרות של מפקחי המכס שתכלול גם סטנדרטים בנושא איתור מינים פולשים שאינם מזיקי חקלאות והטיפול בהם שיהיו .מחייבים ויוטמעו בסדר היום של הבודקים 2 . :כבודת יד מידת הפיקוח על יבוא חומר צמחי ב אמצעות ה דואר ובכבודת יד משתנה בין מדינה למדינה . מדינות שיש בהן מודעות לחשיבות ההגנה על הצומח ומניעת חדירתם של מינים פולשים מחזיקות מערך פיקוח ואכיפה באולמות הנוסעים הנכנסים בכל נמלי הים והאוויר. כבודות יד נבדקות, הנוסעים עוברים תשאול ומתבצעת אכיפה קפדנית, תוך הטלת קנסות גבוהים, ו לצד זאת מתקיימת גם הסברה נרחבת. כל אלה מעלים את רמת המודעות הציבורית.לחומרת עבירות אלה אוסטרליה, ניו זילנד וקוסטה ריקה הן דוגמ אות למדינות ש מערכי ה אכיפה ו ה הסברה שלהן בנושא זה קפדניים . לדוגמה, החוק בקוסטה ריקה אוסר להביא בכבודת יד מוצרים צמחיים כגון זרעי ם, ייחורים צמחיים, צמחים שלמים ומוצרי מוצא של( צמחים כמו פירות ו)אגוזים, והכנסתם ביבוא דורשת הליך רישוי. הבידוק בנמל התעופה כולל פתיחה של כבודת היד ותשאול מקיף בעל-פה ובכתב221 . בארצות הברית מכשירים בודקים ייעודיים של מינים פולשים הנדרשים להיות בעלי השכלה ו הכשרה נרחבת במדעי הביולוגיה בו בדיקה חקלאית. ,לדוגמה באפריל2021 מצאו .הבודקים בטרמינל נמל התעופה בניו יורק חילזון אפריקאי בכבודה של אדם שהגיע לעיר החילזון האפריקאי מסוכן מכיוון שהוא מסוגל להתקיים על500 סוגי צמחים וכך להסתגל לבתי גידול מגוונים, והוא גם מסוכן לבריאות מכיוון שהוא נשא של טפילים מחוללי דלקת קרום המוח222 . 221 Article 51 of Costa Rica's Phytosanitary Law (Law #7664), Food and Agricultural Import Regulations and Standards Report FAIRS Export Certificate Report, 12/12/2018 GAIN Report Number:18019 , ionsandSta http://agriexchange.apeda.gov.in/ir_standards/Import_Regulation/FoodandAgriculturalImportRegulat ndardsReportSanJoseCostaRica3212019.pdf 222 JFK Airport CBP Catches Highly Invasive Giant African Snails in Man's Baggage, April 6, 2021 , - snails - african - giant - invasive - highly - catches - cbp - airport - release/jfk - media - https://www.cbp.gov/newsroom/local s - man | 1756 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הועלה כי הפיקוח על יבוא מינים פולשים בכבודת יד בנמלי התעופה בישראל אינו נותן מענה לעומס התעבורה בנמלים אלה: הוא מצומצם, אינו שוטף ו אינו שיטתי . מפ קחי מכס עוברים הכשרות עיתיות לזיהוי חומרים צמחיים תוך כדי בדיקות שגרתיות של מטע ני נוסעים ; אך באולם הנוסעים הנכנסים בנמל התעופה בן- גוריון - השער האווירי הגדול בישראל, הפעיל24 שעות ביממה- במצבת המפקחים של השירותים ל הגנת הצומח מוצבים באולם הנוסעים הנכנסים רק שלושה מפקחי ם , המועסקים במשמרות במהלך כל ימי השבוע בהתאם לתנאי עבודתם והמשמעות .היא שבמרבית המשמרות אין מפקח כלל שבודק את כבודת היד של הנוסעים בשד ות התעופה רמון וחיפה אין כלל מפקח קבוע מטעמם. זאת ועוד, למשרד .להג"ס אין מידע בנוגע למינים פולשים שהתגלו בכבודת יד רשות המי ,סים מסרה בתשובתה כי בכלל אתרי הבידוק של המכס, ובהם אתרי הנוסעים קיימת נוכחות חלקית של גורמים מטעם משרד החקלאות, וכי היא תבחן מהלך של כלל גורמי האכיפה בכל הקשור לפרופיל הנוסעים ולהצבת מצלמות באולמות הנוסעים לאכיפת .השמירה על המגוון הביולוגי 3 . דואר: זיהוי וני הול של סיכונים ופיקוח בכל הקשור ביבוא באמצעות מסחר אלקטרוני וחבילות דואר הם מאתגרים במיוחד. לעיתים המוכרים באמצעות האינטרנט הם אזרחי מדינה אחרת, ולכן נתונים למערכת החוקים של אותה מדינה. המוכרים באמצעות סחר אלקטרוני יכולים למכור מטעם עצמם, ולאו דווקא כעסקים ,רשומים במדינות אלה .ולהשתמש באנונימיות הרשת כדי לבצע עסקאות שקשה לעקוב אחריהן כיום לא קיים מנגנון רישוי בין- לאומי למסחר אינטרנטי. יתר על כן, רשת האספקה וסוכני המשלוח לא בהכרח מודעים לכך שהם מובילים אורגניזמים מזיקים או שהם מובילים אורגניזמים בכלל223. בארצ ות הברית חוקים פדרליים מטילים הגבלות ואיסורים על דיוור דגים, חיות בר וצמחים; יבוא של מוצרים אלה חייב להיות תחת הצהרה וסימון. בבדיקות הפיקוח רשאים המפקחים לפתוח חבילות חשודות ולקנוס את בעליהן אם חרגו מהתקנה224 . בישראל יבוא מוצרי צומח כפוף לחוק הגנת הצומח. את הפיקוח מבצעים מפקחי השירותים ל הגנת הצומח , ה מגיעים אחת ל שבוע לדואר המרכזי(ב ערים מודיעין וחיפה) ו מבצע ים בדיקות ו טיפול במוצרים שהגיעו דרך הדואר עם רישיון ובכפוף .לדרישות היבוא בדומה לנעשה בעולם, באותם מועדים נבחנות כל החבילות שמאתר המכס החשודות כמכילות חומר צמחי או נגעי הסגר חקלאיים שהגיעו ללא רישיון. 223 , Invasive Species Advisory Committee U.S. Department of the Interior, Office of the Secretary (OS/SIO/NISC) (ISAC), Invasive Species and E-commerce Approved by ISAC on May 24, 2012 , Commerce_White_PaperFINAL.pdf - https://www.doi.gov/sites/doi.gov/files/migrated/invasivespecies/isac/upload/E 224 Terminal Inspection Act (7 U.S.C 7760) , pdf https://about.usps.com/publications/pub14. | 1757 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בין האורגניזמים המגיעים לגבולות המדינה, אם במכוון או באופן אקראי, ישנם מינים אשר מזיקים לסביבה אך אינם בבחינת נגעים הקשורים לצומח. חוק הגנת הצומח אינו מטפל במקרים אלה, ובהיעדר נורמות מ חייבות לא מוסדר תהליך בידוק וטיפול עבור אורגניזמים שאינם מזיק לצומח .במסגרת הבידוק של סחורות המגיעות לארץ מומלץ כי המשרד להג"ס ומשרד החקלאות בשיתוף הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים יעקבו אחר השינויים וההתפתחויות ככל שיהיו בתפיסה העולמית לגבי מסחר אלקטרוני במו.צרי צומח ואורגניזמים מזיקים ובהתאם יפעלו לקידום הנחיות מעודכנות בעניין זה ,עוד מומלץ שהמשרד להג"ס יוביל ויפתח, בשיתוף משרד החקלאות ומינהל המכס מתודה מחייבת להכשרת מפקחים לפעולות אופרטיביות ל זיהוי ול מניע ה של חדירת מינים פולשים מזיקים המנויים ברשימת ה- 100 א שר בעלי פוטנציאל התבססות כפולשים מזיקים בישראל גם אם אינם נגעים הקשורים לצומח , ויגבש הוראות מחייבות לבידוק שיטתי .ונוהלי סניטציה עבור מינים אלה מניעת התבססות והתפשטות איתור חדירת מין פולש ד ו רש תגובה מהירה וטיפול מקצועי לגילוי מוקדם וביעור מהיר שלו. התגובה המהירה הכרחית מכיוון שלרוב, התבססות והתפשטות של מין פולש עוברת את נקודת האל- חזור ומחייבת פעולות פיקוח, תחזוקה וספיגת נזקים- פעולות הגוררות עלויות גבוהות יותר .מאלה שהיו כרוכות בביצוע פעולות מניעה בזמן להלן שלוש דוגמאות ל פלישת מינים לישראל שה טיפול בה לא צל ,ח, שכן לא בוצעו פעולות מניעה אפקטיביות מבחינת זמן התגובה ועוצמתה .ונגרמה פגיעה באיכות החיים באזורים הנרחבים שהמינים התפשטו אליהם והתבססו בהם נמלת האש הקטנה: auropunctata Wasmannia (להלן - נמלת האש) הי א חרק בגודל כ- 3 "מ מ בצבע חום אדמדם, והיא אח ד מהמינים הפולשים המסוכנים ה כלול ים ברשימת ה- 100 . מקורה של הנמלה במרכז אמריקה ובדרו מה . היא חיה ב אזורים בעלי טמפרטורות גבוהות, ניזונה ממגוון מזונות ו אינה בררנית בבחירת מקו מות ,קינון כמו בולי עץ, עלים, אבנים או סדקי ם ב .קירות נזקי נמלת האש מתבטאים ב עקיצ תו כוא תוב במיוחד, הגורמות לתחושת צריבה כמו כוו י יה למשך .שעות ואף ימים לפעמים עלולה העקיצה לגרום לתגובה אלרגית ואף להלם אנפילקטי225 שעלול להביא לסכנת חיים. הנמלה עוקצת גם חיות בית, חיות משק וחיות בר ועלולה לגרום לפגיעה בכושר הראי י.ה שלהן ואף לעיוורון מלא היא ניזונה גם מנמלים אחרות, ומשתמשת בעוקץ להרחקת נמלים אחרות ול פלישה לק י נים של הן . הנמלה גם טורפת פרטים צעירים של זוחלים וציפורים. כל אלה מביאים לפגיעה עד כדי ירידה דרמטית במגוון ובשפע של המינים של נמלים וחסרי חוליות אחרים בבתי הגידול שהנמלה פלשה אליהם בתהליך .התפשטותה הימצאותה גורמת ל פגיעה כלכלית בעסקי המסחר בתחום המשתלות, מוצרי העץ והאדמה, ו כן ל פגיעה בתיירות בבתי הארחה ובחופי רחצה. להלן בתמונה2 מלכת נמלת האש בהשוואה ל( נמלי אש רגילות פועלות,) ו בתמונה3 קן נמלת האש בהשוואה ל חוד של עט :לשם אומדן גודל 225 תגובה אלרגית מסכנת חיים המערבת מערכות שונות בגוף, לרבות מערכת הנשימה ודרכי הנשימה ומערכת זרימת ,הדם. אתר מכבי שירותי בריאותhttps://www.maccabi4u.co.il/21971-he/Maccabi.aspx | 1758 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תמונה2 : מ לכה של נמלת האש בהשוואה לפועלות נמלת האש :המקור דוח מחקר19 20 - 20 20 בנושא בחינת תכשירים ופרוטוקולים להדברת נמלת האש ולמיגורה226 . תמונה3 : קן נמלת האש בהשוואה ל חוד של עט :המקור ,חל"ט מינים פולשים בישראל: תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת (אפריל2012 .) מעריכים ש נמלת האש חדרה ל ישראל בין1997 ל- 2000 כ"נוסע ת סמוי ה" על גבי משלוח בולי עץ מברזיל למפעל לעיבוד עץ בעמק הירדן . בנובמבר2005 , בעקבות תלונ ות חוזרות לאורך זמן של תושבים מקיבוץ אפיקים על עקיצות, העב י רו השירותים להגנת הצומח נמלים לזיהוי במוזיאון הטבע, ושם זיהו שמדובר בנמלת האש ויצאה התר ע.ה על מין פולש לנמל ת האש אין בארץ 226 מוזיאון הטבע, המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית, צילום: עוז ריטנר. | 1759 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 אויבים טבעיים, מה שא י.פשר לה התרבות מהירה לפי ההשערה, היא התפשטה באמצעות חומר גזם מרוסק ובאמצעות עציצים ושתילים נגועים ה נמכר ים במשתלות227 . סמוך לגילוי נמלת האש, ועקב הנזקים שגרמה, נדרש טיפול בהתפשטותה. המשרד להג"ס הקים ועדת היגוי בין-משרדית שכללה נציגים גם ממשרד הבריאות, מר ט"ג .וממשרד החקלאות כמו כן הוזמנו לוועדה מומחים חוקרים מאוניברסיטת תל .אביב מעיון ב סיכומי הישיבות של דיוני ועד ת ההיגוי עולה כי בהיעדר תוכנית אסטרטגית המגדירה מסגרת היערכות עבור מינים פולשים, וללא מתווה רב- משרדי לשיתוף פעולה מאוסדר בפעולות חירום, ניסה המשרד להג"ס ליצור מסגרת היוועצות בשיתוף המשרדים הרלוונטיים כדי לקבוע מתודה לפעולות ביעור אפקטיביות בעניין נמלת האש; אך הוא נ:תקל בחסמים, כמפורט להלן עיכוב בטיפול: עלה כי הובן שנמלת האש פלשה לישראל רק בחלוף שש עד שבע שנים שבהן כבר התבססה .בחלק מהי י שובים התבצעו פעולות ההדברה בעניינה .זמן רב לאחר מועד הניטור הערכת החוקרים בפברואר2006 הייתה כי מאחר שתפוצת הנמלה הוגבלה לתחומי י ,ישובים אם תחל הדברה מי ת די י ועקבי ת לאורך זמן "קיים סיכוי טוב (כ- 80% ,) להגיע להשמדה של הנמלים ,"בתוך מספר שנים אולם אם הנמלה כבר חדרה לשטחים פתוחים, הסיכויים להשמדתה עומדים על כ- 20% בלבד . במרץ2006 התברר ש כבר ישנם קיני נמלים גם באזורים שמחוץ ל י.ישובים הי עדר חומר הדברה: עלה כי לא היה בנמצא חומר הדברה מתאים ,להשמדת נמלת האש ולקח זמן עד שחומר הדברה כזה יובא לישראל, וגם אז יעילותו לא הייתה מספקת . הי עדר אסטרטגיית הפעולה: המשרד להג"ס החליט בפברואר2007 כי לא יבוצע ניטור נרחב יזום לבחינת התפשטות נמלת האש, וכי יש לה .תמקד בהדברה ב יולי ב אותה שנה החליטה ועדת ההיגוי על ביצוע ניטור רחב היקף. איחור בפרסום: בפברואר2007 , כשנה לאחר כינוס הוועדה התקבלה החלטה לפרסם את .הנושא לציבור וזאת באיחור של שבע שנים לכל הפחות שיתוף פעולה: עלו פערים בשית וף הפעולה בין משרד החקלאות למשרד להג"ס, ועלה כי פניות של המשרד להג"ס להוצאת צווי הסגר ,למשתלות לביצוע מיידי על ידי משרד החקלאות, נענו רק בחלקן: ה וצא ו צווי הסגר רק אם ניתן היה לאכוף אותם בוודאות, ו משרד החקלאות פ י קח רק על משתלות מייצאות ולא על משתלות לשיווק מקומי . בפברואר2006 העריכו החוקרים בוועדת ההיגוי כי קיים סיכוי טוב (כ- 80% ) להגיע להשמדה של הנמלים בתוך כמה ,שנים ו באפריל באותה שנה קבעה הוועדה כי הנחת העבודה היא ש ניתן לטפל ב הן עד כדי הכחדה . ב מרץ2008 אושרה תוכנית עבודה לשלוש שנים ש מטר ת ה להכחיד .את התפשטות הנמלה בדצמבר2009 , בפגישת מנכ"לים ,של המשרד להג"ס, משרד החקלאות משרד הבריאות ורט"ג , צוין כי מטרת-העל היא הכחדת נמלת האש בישראל. ב אפריל2011 227 צנובר ,מינים פולשים בישראל: עלות-תועלת , מוגש למשרד להג "ס ( אוקטובר2013 ;)לח ,"ט מינים פולשים בישראל: תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת ( אפריל2012 ). | 1760 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי שי נתה הוועדה את הערכת המצב ו החל י טה להגדיר את הפעילות בעניין הנמלה כמכילה, ולא כ הכחדה . ב ינואר2012 החליטה ועדת ההיגוי על סיום הפעילות הממשלתית שנעשתה עד אותו מועד בראייה ארצית בנוגע לטיפול בהתפשטות נמלת האש. הוועדה הבהירה כי נדרשת ;פעילות ממשלתית מאורגנת לעצירת ההתפשטות ולשיפור שיטת ההדברה של הנמלה וכי הפעילות יכולה להיות אפקטיבית, ואולם היא מחייבת .השקעת משאבים המשרד להג"ס מסר ביוני2021 למשרד מבקר המדינה כי הטיפול בהתפשטות נמלת האש הופסק משיקולים של תיעדוף הטיפול במין פולש אחר228 . לפי נתוני ,ועדת ההיגוי מספר היישובים שנמצאו נגועים בנמלת האש עלה באופן חד בתקופה ש בה נערכה פעילות להכחדת הנמלה (בשנים2006 - 2011 ) , כפי שמפורט בתרשים6 :שלהלן תרשים6 : ,מספר היישובים שנמצאו נגועים בנמלת האש2006 - 2011 על פי נתוני המשרד להג"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני התרשים עולה שבשנים2006 - 2008 ,נראה תהליך של התבססות נמלת האש ומספר היישובים הידועים כנגועים בה עלה בקצב איטי באופן יחסי. מיולי2009 נראה גידול אקספוננציאלי (מעריכי) בקצב הגידול של מספר היישובים הנגועים, שהגיע ל- 100 - קצב התפשטות מהיר המעיד על אובד .ן שליטה 228 החלטת ה ממשלה5101 /(חכ296 " ,) תכנית לאומית לבחינת דרכי התמודדות להפחתת מפגעי הלישמניה ('שושנת יריחו') בישראל" ( 6.9.12 .) | 1761 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בהיעדר תגובה מהירה וטיפול מקצועי מתמשך לאורך שנים התבססה נמלת האש , ו המשך ,התפשטותה היה בלתי נמנע. להתבססותה בישראל השלכות על מגוון המינים והיא עלולה להוביל לפגיעה בבריאות האדם ובעלי החיים ולנזק כלכלי. נכון לאוגוסט 2021 מופו648 יישובים ועוד53 את .רי פנאי, נופש ותיירות שנגועים בקינים של נמלת האש המארג מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי יש להעריך שישנם עוד מוקדים רבים שעדיין לא דווחו והוסיף כי נמל ת האש .מצויה גם בשמורות טבע אי-הטיפול הממשלתי בנושא השאיר את ההתמודדות עם נמלת האש בידי ה רשוי ,ות המקומיות האזרחים וה מדבירים , מה ש החר יף את מצב התפשטות נמלה זו והוביל לפגיעה באיכות החיים ובבריאות האדם. לדוגמה, למשרד מבקר המדינה נמסר באוגוסט2021 כי במועצה האזורית עמק יזרעאל, הנגועה בנמלת האש, נפגעת איכות החיים בחודשי הקיץ והתושבים נמנעו מלשהות בחצרו .ת בתיהם ,נוסף על כך, עלות ההדברה של הנמלה בשטחים הפרטיים הוטלה על הציבור ובמרחבים הציבוריים- על ה יישובים שבמועצה . :ניטור במשתלות הדרך העיקרית להפצת נמל ת האש ,בארץ היא משתלות נגועות באמצעות עציצים, אדמה, קומפוסט, גזם וחומרי גינון ה מועברים לרחבי הארץ, למשתלות נוספות, לחנויות .עציצים, לבתים פרטיים ולחצרות ,כאמור המסגרת הנורמטיבית הקיימת לעניין הצומח בישראל נמצאת בסמכות משרד החקלאות, ו אינה מאפשרת למשרד להג"ס ל פעול מול המשתלות בכל ,הנוגע למינים פולשים ובכלל זה הוצאת צווי סגירה ושיפור יע ילות ההדברה. התקן הירוק שפורסם ב- 2019, ה אוסר על משתלות לסחור ב מינים זרים בעלי פוטנציאל פלישה ומנחה ,להשמיד מוקדי נגיעות של מזיקים .הוא וולונטרי משנת2020 מבצע המשרד להג"ס ניטור במשתלות לאיתור ה י מצאות נמלת האש229 ומפרסם לציבור את תוצאות הבדיקות. עד יולי2021 בדק203 משתלות, חלקן יותר מפעם אחת. נכון לאוגוסט2021 היו 114 ( מהמשתלות56%) נגועות בקיני נמלת האש230 . העובדה כי56% מ- 203 משתלות שנבדקו בשנים2020 - 2021 (עד יולי) נמצאו נגועות בנמלת האש מעידה על כישלון בהתמודדות עם התפשטות מין זה בישראל. הועלה כי למשרד להג"ס אין מידע עדכני לגבי התפשטות נמלת האש (נוסף על המשתלות) ברחבי הארץ, ואין הוא מקיים בעניין זה ניטור ייעודי וסדור. זאת ועוד, מאחר שהפיקוח, התחזוקה והביעור בנושא נמלת האש מושתים כאמור על הרשויות המקומיות והציבור, ולא נקבעו נהלים מחייבים על דיווח בעניין. למשרד להג"ס אין תמונה מקיפה לגבי הצלחת הרשויות .המקומיות והציבור בביעור קיני ההתפשטות כאמור, בתשובת המש רד להג"ס לעיל צוין כי השינוי בתוספת לצו רישוי עסקים מסוף שנת2021 הסיר את המשתלות מרשימת העסקים טעוני הרישוי וכך פגע ביכולת של המשרד לפקח על 229 f4c3b7242140 - ae67 - 45a0 - cc03 - https://data.gov.il/dataset/fireant/resource/e32a5b9b 230 :מפת פריסת המשתלות הנגועות בקיני נמלת האש https://www.govmap.gov.il/?c=204000,595000 & z=0 & lay=ANT_NURSERIES | 1762 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי משתלות ועסקים לממכר צמחי נוי ופרחים ולמנוע חדירה והפצה של מינים פולשים כדוגמת נמלת האש הקטנה ומינים פולשים נוספים ה .מופצים על ידי שתילים מומלץ כי המשרד להג"ס יקבע נהלים מחייבים לממשקי עבודה בינו לבין גופי היישום (כמו הרשויות המקומיות, המדבירים והציבור) בנושאי דיווח, בקרה ותחזוקה הקשורים למניעת מינים פולשים; זאת בהמשך להמלצה בפרק בעניין תוכנית פעולה אסטרטגית שבדוח ביקו.רת זה עלות: בסיכום של מנכ"לי משרדי ,הממשלה הקשורים בעניין המתייחס לפעולות שבוצעו בנושא נמלת האש ב שנים2006 - 2009, צוין כי עלות הפעילות להכחדת ה נמל ה עד כה הסתכמה בכ- 1.65 מיליון ש"ח במימון ה משרד ל ,הג"ס משרד החקלאות והרשויות המקומיות הרלוונטיות. מהמסמכים עו לה כי ה עלות למשק במצב התפשטות מלאה של נמלת האש הוערכה בשנת 2013 בכ- 1.22 מיליארד ש"ח לשנה231 . עלות זו כוללת בין היתר הדברת בתים פרטיים , חומרי הדברה ,הפסד ימי עבודה ,פגיעה בחיות קטנות , הדברה וניטור ב ,שטחים ציבוריים פגיעה בתיירות ו פגיעה ביצוא חקלאי למדינות מפותחות. מהנתונים לעיל עולה שכישלון פעולות ההכחדה של נמלת האש בישראל ואי- השלמתן נאמדו בהוצאה של כ- 1.22 מיליארד ש"ח לשנה (לפי מחירי2013 ) על טיפול בנזקים .שגורמת הנמלה, הדברתה וביעורה מחקר: המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע מבצעת זיהוי ט קסונומי של ,מגוון אורגניזמים עבור גופי רגולציה ומחקר. המעבדה בשיתוף המשרד להג"ס, רט"ג, קק"ל וחל"ט ובמימונם, ערכה מחקרים שמטרתם לצמצם את התפשטות נמלת האש ולמצוא דרכים להתמודד ע ימ ה ואף להכחידה. המעבדה בוחנת שיטות ותכשירי הדברה שונים במטרה לייצר פרוטוקול הדבר ה יעיל להכחדת נמלים אלה מעציצים נגועים ובשטחים פתוחים. לדברי מנהל המעבדה חלק מהניסויים כבר הניבו תוצאות, חלקם י ימשכו בשנת2021 ו אחרים- עד2023 . הטרמיט הקאריבי: Cryptotermes brevis (להלן- הטרמיט הקאריבי) הוא דוגמה נוספת למין פולש שנוכח בארץ ולא טופל מבעוד מועד . ב- 16.7.20 זוהה הטרמיט שנמצא במרכז תל אביב בוודאות על ידי מומחה לטרמיטים (להלן- המומחה); ב- 17.8.20 דיווח המומחה ל ראש תחום מזיקים באגף מזיקים והדברה שב משרד להג"ס על דבר זיהויו המוחלט של הטרמיט הקאריבי232 . 231 ,צנובר מינים פולשים בישראל: עלות-תועלת , מוגש למשרד להג( "ס אוקטובר2013 ). 232 ההתכתבות בין המומחה ל בין ה משרד להג "ס מ- 17.8.20 נמסרה למשרד מבקר המדינה ב- 17.8.21 . | 1763 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הועלה כי ביולי2021 , שנה לאחר מועד הזיהוי בתל אביב, פרסם המשרד להג"ס הודעה לציבור שלפיה הטרמיט הקאריבי זוהה לראשונה בהרצליה; המשרד לא ציין בהודעתו זו שהטרמיט התגלה במרכז תל אביב שנה קודם לכן וכי קיבל דיווח על כך. מסירת ההודעה כשנה לאחר זיהוי הטרמיט, ואי-נקיטת פעולות למניעת התפשטותו מאז זוהה, איפשרו את התפשטותו והתבססותו- ,בין היתר בהעברת מוצרי עץ בעת מעבר דירות או לצורכי מסחר .או בעקבות השלכת מוצרי עץ נגועים בטרמיט לפח האשפה מנהלת תחום מזיקים במשרד להג"ס מסרה למשרד מבקר המדינה באוגוסט2021 כי המומחה שזיהה את הטרמיט הק א ריבי ביולי2020 לא מסר למשרד את פ רטי הבית או אפילו את מיקומו המשוער, לעו כן לא היה אפשר לאמת את המידע. הועלה כי אגף מזיקים והדברה במשרד להג"ס לא יזם פעולות לאיתור מיקום הטרמיט הקאריבי, לרבות יצירת קשר עם המומחה. זאת ועוד, ההשתהות בתגובת המשרד בעניין זה נבעה מהיעדר תוכנית פעולה אסטרטגית או נהלים סדורים לביצוע פעולות חירום בעניין מינים פולשים שאותרו. ההשתהות בביצוען של פעולות אלה כדי למנוע התבססות מינים פולשים מחוללי נזק, מאפשרת להם לעבור את נקודת האל- חזור ולהתבסס באופן .שאינו מאפשר ביעור שלהם מניעת חדירה היא הפעולה ההכרחית בתהליך מניעת נזק י מינים פולשים; אולם משחדרו אלה לארץ, נדרשת תגובה מהירה למניעת תפוצתם, התפשטותם והתבססותם. מומלץ שהמשרד להג"ס- האחראי מתוקף אמנתCBD ,למניעת התפשטות מינים פולשים במסגרת אחריותו לנושא המגוון הביולוגי- ייזום פעולות מידיות ואקטיביות לנקיטת צעדי חירום לאחר ש אותרו מזיקים, וזאת כדי לעצור את התפשטותם. מומלץ כי המשרד להג"ס יטמיע נוהלי עבודה סדורים לתגובה מהירה מול גורמי מקצוע מומחים, כל זאת בכפוף .להערכת סיכונים ולרשימות מחייבות לניהול מינים פולשים טרמיט- העל הפורמוסי: Coptotermes formosanus (להלן- הטרמיט הפורמו)סי. מקורו בסין ו משם התפשט לארצות דרום-מזרח אסיה , לארצות הברית ולדרום אפריקה. אופן הפלישה של מין זה הוגדר כ"נוסע סמוי" במשלוחי עץ ומוצריו, בעציצים או בגוף כלי שיט עשויים עץ שלא עברו טיפול נגד טרמיטים. הטרמיט הפורמוסי מופיע ברשימת ה- 100 ; הוא נחשב ל מסוכן ו מזיק ביותר מבין ה .טרמיטים להלן בתמונות 4 , 5 ו- 6 פועל ות וחיילים של הטרמיט הפורמוסי ו קינים :שלו | 1764 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תמונה4 : פועלות וחיילים של הטרמיט הפורמוסי :המקור,מוזיאון הטבע סיכום ספרות ראשוני , ד"ר גלעד בן צבי. תמונה5 : קן של הטרמיט הפורמוסי צולם על ידי ,תומר לו מומחה ,לטרמיטים2020 . | 1765 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תמונה6 : קן של הטרמיט הפורמוסי צולם על ידי ,תומר לו ,מומחה לטרמיטים2021 הטרמיט הפורמוסי ניזון מתאית( Cellulose ) 233 וגורם לנזקים קשים במבנים ובריהוט מעץ , ו במהלך חיפושו אחר מזון גורם לנזקים גם בפלסטיק, בבטון ובמתכות רכות . נזקיו עלולים לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים: פגיעה בתשתיות תת- קרקעיות של אינסטלציה, חשמל ותקשורת ובתשתיות מבוססות עץ, כמו בתים ו אדני רכבת; פגיעה בחקלאות ובגינון; דחיקת מינים אחרים של טרמיטים; ותקיפת מינים רבים של עצים חיים. מושבה יחידה של טרמיטים מסוג זה יכולה להכיל יותר מ- 10 .מיליון פריטים .יצוין כי הטרמיט אינו נחשב כמזיק לחקלאות קיימות עדויות על נזקים כלכליים כבדים שגרם הטרמיט: באר צות הברית הוערכו עלויות הטיפול השנתיות ב ו בכמיליארד דולר, וב עיר ניו אורלינס לבדה - בכ- 300 מיליון דולר בשנה. בהוואי הוא הוכרז כחרק המזיק ביותר מ ה בחינה ה.כלכלית ב- 2016 פרסמו חל"ט ורט"ג מסמך משותף בנושא מניעת חדירה, הפצה והתבססות של מינים פולשים בישראל, ש מטרת ו הגברת ה מודעות של מקבלי ההחלטות לאיום של פלישות ביולוגיות לא- מכוונות (להלן- .)המסמך המשותף במסמך הוצגו בין היתר שמונה מינים מקבוצות טקסונומיות שונות שעד2016 לא היו קיימים בארץ, והם הוגדרו כ מינים פולשים שמאיימים לחדור לישראל . בהם היה גם הטרמיט הפורמוסי234 . 1 . ב מאי2019 ,כשלוש שנים לאחר פרסום המסמך המשותף ,פנה ה מומחה ל מנהל תחום הדברה דאז באגף מזיקים והדברה שבמשרד להג "ס, ודיווח- בצירוף תמונות- כי מצא בפתח תק ווה סוג של טרמיט וכי לדעתו ולדעת מומחה בין- לאומי ידוע מדובר בטרמיט 233 תאית הינה פחמימה, המורכבת משרשראות ארוכות של הרבה מולקולות סוכר (גלוקוז). התאית היא אחת משתי התרכובות האורגניות הכי נפוצות בטבע. היא משמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים, ומהווה כשליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ. בהיותה נפוצה היא מהווה מקור מזון למספר אורגניזמים המסוגלים לפרק תאית .בניהם הטרמיטים 234 חל"ט, רט"ג, הדרך לביטחון אקולוגי לאומי, ספטמבר2016 'עמ66 . | 1766 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הפורמוסי .במהלך 2020 פנה ה מומחה מספר פעמים שוב אל ה מנהל דאז שיקדם את פנייתו לאגף מזיקים והדברה וכן פנה אל ראש תחום מזיקים באגף מזיקים והדברה וביקש לשוחח .איתה בנושא,כתנאי לשיחה הוא נדרש להעביר את המידע שברשותו .המומחה לא העביר את המידע, המשרד להג"ס התעלם מפניותיו בעניין ה גילוי ,ולא .התקיימה איתו שיחה באוגוסט2020 פנה המומחה שוב אל ראש תחום מזיקים באגף מזיקים והדברה שבמשרד להג"ס וביקש להיפגש עם מי שבידו לפעול כדי להציג לו את הממצאים והמידע הרלוונטי שבידי ו .באותו היום השיבה מנהלת אגף מזיקים והדברה בדואר אלקטרוני למומחה שאכן שמעה על פנייתו בנושא כבר לפני מספר חודשים ו כי תוכל להיפגש איתו רק לאחר שישלח ,אליה סימוכין כמו שמות המינים מקום הזיהוי , תמונות, תעודות מעבדה אנ ,טומולוגית דגימה שתועבר לזיהוי במעבדה האנטומולוגית של משרד הבריאות ופרסומים מדעיים .בעניין 2 . באותו החודש הודיע המומחה למנהלת תחום מזיקים שבאגף מזיקים והדברה כי הטרמיט שמצא בפתח תקווה זוהה באופן מוחלט על ידי מומחה בין- לאומי לטרמיטים במעבדה בחו "ל כטרמיט הפורמוסי . מהאמור לעיל עולה כי מאז הודיע המומחה על גילוי הטרמיט במאי2019 ועד הודעתו על הזיהוי המוחלט שנעשה ביוזמתו בחו"ל בסוף אוגוסט2020 , לא פעל המשרד להג"ס כנדרש למול המומחה כדי לברר עימו את המידע שמסר בעניין זיהוי הטרמיט והאזור שבו נמצא; דבר שאילו התבצ ע, יכול היה להניע פעולות למניעת .התפשטות הטרמיט המשרד להג"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי פנה פעמיים אל המומחה וביקש להעביר חומרים ונתונים, וכי לא ניתן היה להתקדם בטיפול בעניי ן ללא קבלת נתונים .מהמומחה המומחה מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מפברואר2022 וא ה כי מ ביע פליאה על ,תשובה זו של המשרד להג"ס ומסר כי הוא זה אשר פנה למשרד ביוזמתו ובצירוף סימוכין אך למרות פניות חוזרות ונשנות שלו אל המשרד הוא לא זכה למענה הולם. לטענת .המומחה, רק בעקבות דיווחיו ובזכות התעקשותו הנושא כיום מתחיל להיות מטופל מומלץ כי המשרד להג "ס יפעל במקרים כאלה כבעל ,הסמכות והאחריות בנושא ומעבר לפניות לגורמים מומחים הוא יזום בדיקות בשטח ויפעל לבחינה מקצועית .של התגובה לרבות ניטור התופעה וטיפול בה עליו לקדם פעולות אלה ללא קשר לפעולתם של מומחים פרטיים. 3 . בספטמבר2020 התקיימה "ישיבת חירום" בנושא טרמיטים פולשים בהשתתפו ת נציגי ה משרד ל הג"ס, משרד הבריאות ו אונ יברסיטת תל אביב ומדבירים מומחי ם לנושא הטרמיטים. בישיב ת החירום סוכם, בין היתר, כי עיריית פתח תקו וה, בסיוע האגף למזיקים והדברה שבמשרד להג"ס, תעשה ניטור בעניין זה . מאחר ש שיטת הניטור העדיפה לא הייתה ידועה, נדרש היה ליצור קשר עם חברות שמבצעות ניטור .מסוג זה עוד הוחלט להו יצ א קול קורא לחברות תכשירי הדברה, למדבירים ולציבור הרחב כדי ל קדם שימוש | 1767 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בתכשירי הדברה מתאימים לטיפול בטרמיט הפורמוסי, ולהוציא הודעות למדבירים לאיסוף .דגימות 4 . בסוף ספטמבר2020 הודיע המשרד להג"ס על גילוי וזיהוי של הטרמיט הפורמוסי, המוגדר כמין המזיק במיוחד לאדם ולסביבה, באזור מזרח פתח תקווה; ו בדצמבר2020 שיתף משרד החקלאות פרסום לגבי הימצאותו של הטרמיט וקרא לציבור להעביר מידע למשרד להג"ס בדבר הימצאותו של הטרמיט למש .רד להג"ס תוצאות הניטור הארצי שביצע אגף מזיקים והדברה במשרד להג" ס מסוף אותו החודש הראו כי הטרמיט קיים והתבסס ב שתי שכונות .בפתח תקווה להלן ב תמונ ה 7 המחשה של נזק שנגרם למשקוף דלת בגלל פעולות הטרמיט :בפתח תקווה תמונה7 : נזק שהסבו טרמיטים למשקוף דלת צולם על ידי תומר לו, מומחה לטרמיטים , 2020 . 5 . ביוני2021, בזכות היענות הציבור לקריאת המשרד להג "ס לדו וח על מקרי טרמיטים ,נוספים זוהו שלושה אזורים ה נגועים בטרמיט ביישובים מדרום לפתח תקווה וממזרח לה235 . באוגוסט2021 מסר המשרד להג"ס ל משרד מבקר המדינה את שמות יהם של עשרה מוקדים שזוהו כ נגועים בטרמיט הפורמוסי : ,גבעת השלושה, נחלים, נופך, מזור, כפר מעש בארות יצחק, מגשימים, כפר סירקין ו שתי שכונות ב.פתח תקווה להלן בתרשים7 מפת :תהליך התפשטות הטרמיט הפורמוסי 235 .גבעת השלושה, נחלים ונופך | 1768 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים7 : מפת תהליך התפשטות הטרמיט הפורמוסי על פי נתוני המשרד.להג"ס, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהאמור עולה כי ב תוך שנה מאז התריע המומחה לטרמיטים על זיהוי ראשוני של הטרמיט הפורמוסי, הוא כבר היה בשלבי התבססות מתקדמים בתשעה י י .שובים .עוד עלה כי המשרד להג"ס השתהה בברור וטיפול בהתפשטות הטרמיט | 1769 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הועלה כי אף שפלישת הטרמיט הפור מוסי נכללה במסמך המשותף מ- 2016 המשרד להג"ס לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישתו, לא יצר ות כנית למוכנות מוקדמת להגעתו ולא קבע מ ערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססות ו .והתפשטותו המהירה של הטרמיט ב היעדר נהלים להתר ע ה ולפעולות חירום ל גבי מזיקים אגרסיביים ש הם מינים פולשים, ו בהיעדר הנחיות לפע ו לות איתור ו מניעת כניסה שלהם לארץ( כמו איוד מכולות) ,יש כדי לגרום ל נזקים בלתי הפיכים ; ,כל שכן כ שמדובר בטרמיט שידוע בעולם כמין פולש אגרסיבי ו שהיו מראש התר ע.ות פלישה לגביו הקשיים בהתמודדות עם מין זה לאחר פלישתו והתפשטותו רב ים, ויש חשש כי הפעולות שננקטות כיום לא יצליחו למגר אותו ואת הנזקים המשמעותיים .שהוא גורם מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל להשלמת נוהלי הערכות מחייבים למצבי חירום להתמודדות עם מינים פולשים ובפרט למקרים של פלישת מינים שהם אגרסיביים .ומסוכנים במיוחד עוד מומלץ כי נהלי ההערכות יתנו מענה להסרת חסמים .בירוקרטים ויכללו גם אספקט של שיתוף ציבור שיווק של מינים פולשים וסחר בהם אחד הגורמים המסייעים ב התפשטות של מינים פולשים הוא כאמור הפצתם. בישראל מופצים צמחים פולשים , בעיקר צמחי מים המיועדים במקור לבריכות נוי ולא קווריומים , באמצעות מכירתם במשתלות; זאת נוסף על העבר תם של)מינים פולשים אחרים (כגון נמלת האש באמצעות עציצים, שתילים ומוצרי גינון. :להלן דוגמה לאופן הטיפול בהפצת צמח מים יקינטון המים: איכהורניה עבת הרגל - Eichhornia crassipes (להלן- יקינטון המים) הוא צמח מים צף בעל על ים חלקים שאורכם כ- 15 ס"מ ו רוחבם כ- 10 ס"מ ותפרחת זקופה שאורכה כ- 30 ס"מ, הנושאת חמישה עד שמונה פרחים סגול ים . מקורו הגיאוגרפי של הצמח באגן האמזונס בצפון ברזיל ובצפון-מערב ה . להלן בתמונה 8 פרח יקינטון המים שצולם בבית יצחק קיץ2021 236 : 236 ז'אן-מארק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל , מהדורה שנייה( 2019 ) ,עמ ' 134 . | 1770 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תמונה8 : פרחי יקינטון המים ,צולם על ידי מלכה מור, בית יצחק2021 . יקינטון המים מופיע ברשימת ה- 100 , והוא נחשב לצמח מסוכן משנה סביבה. הצמח מתרבה בעיקר באמצעות שלוחות : מהגבעולים שמתחת לפני המים מתפתחים עלים הניתקים במשך הזמן מצמח האם והופכים לפרטים עצמאיים .נוסף על כך הוא מתרבה מזרעים :הפרי יכול להכיל עד300 זרעים , ואלה ,שוקעים, נובטים מפתחים שורשים, מתנתקים משורשיהם וצפים על פני המים. תרדמת הזרעים יכולה להימשך עד15 שנה בבוץ יבש , והם מופצים גם באמצעות הידבקות לרגלי עופות מים - יי תכן כי אלה ממלאים תפקיד משמעותי בהפצתם אל גופי מים חדשים. קצב הריבוי של יקינטון המים מהיר ביותר: מספר הפרטים באוכלוסייה נתונה יכול להכפיל את עצמו מדי חמישה ימים, ופרט אחד מסוגל ליצור בשנה חומר אורגני העשוי לכסות600 .מ"ר .ריבוי זה יוצר מעין רפסודות הנעות על פני המים וגורמות להיווצרות מוקדים חדשים של פלישה כאשר יקינ ט ון המים מכסה גוף מים, הנזק הנגרם למגוון הביולוגי הוא רב: רמת החומציות של ( המים ה- ph ) יורד,ת ריכוז החמצן בהם צונח ,שיעור ה- CO2 עולה ו כמות האור החודר פנימה .יורדת באופן דרסטי ה תוצאה היא ש צמחי מים מקומיים נדחקים ונעלמים, דגים וחסרי חוליות החיים במים אינם יכולים לשרוד, ו כיסוי פני המים משבש את הפעילות של עופות מים, שאינם יכולים לאסוף מזון. בשל שיעור אידוי גבוה של הצמח, כמות המים המתאדה מגוף מים מכוסה גבוהה כמעט פי8 מהכמות המתאדה מגוף מים לא-נגוע ; ועל כן גופי מים טבעיים רדודים עלולים להתייבש תוך שנים ספורות עקב השתלטות יקינ ט ון המים, וב יכולת ו להביא לקריסה מוחלטת של מערכת אקולוגית של מים מתוקים, בפרט בגופי מים ש בהם הזרימה איטית. באפריקה נמצא כי "רפסודות" של יקינ ט ון המים הן בתי גידול מיטביים ליתושים, על ה.מחלות שהם מפיצים להלן בתמונ ה9 יקינטון המים ה מכסה מאגר מים בשרון, ו בתמונה10 יקינטון המים וסש תם את תנועת הסירות בנהר הבוריגנגה ב בנגלהדש; הסירות שם משמשות כגשר צף להולכי רגל, אך כבר אינן יכולות לנוע ולשוט ב נהר. | 1771 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תמונה9 : יקינטון המים מכסה מאגר מים בשרון ,מתוך הצמחים הפולשים בישראל ( 2019 ) צולם על ידי ז'אן- מארק דופור-דרור. תמונה10 : יקינטון המים חוסם את תנועת הסירות בנהר הבוריגנגה בבנגלהדש ה :מקור ,רט"ג וחל"ט הדרך לביטחון אקולוגי לאומי237 . 237 מניעת חדירה, הפצה והתבססות מינים פולשים בישראל ( 2016 .) | 1772 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי יצוין כי צמחי המים הפולשים בישראל הובאו ארצה כצמחי נוי לטיפוח בריכות נוי בגינות פרטיות; בעת ניקוי הבריכות הושלכו הצמחים כפסולת גינה, וחלק ם נזרקו אל תוך מקווי מים ברחבי הארץ והתפשט ו. חלק ממוקדי התפשטות אלה אינם יציבים לאורך זמן, ,אך מספרם במגמת עלייה :כמפורט להלן יקינטון המים הובא לישראל כצמח נוי בשנות החמישים של המאה.העשרים בשנים1953 - 1954 הוא פלש ל ירקון, בו שנים 1961 - 1962 - ל .שפך נחל אלכסנדר מאז תחילת שנות ה- 2000 ועד אוגוסט2021 ,קיימות עדויות לפלישת יקינטון המים לנחלים באזורים שונים בארץ (אלכסנדר נעמן, קישון, נחל ארבל238); ל מחצבות נטושות; לתעלות חקלאיות, למאגרי מים239 וכן לתעלות .ניקוז עלות: ה טיפול באזור מים נגוע בצמח פולש יקר מאוד ומורכב, כיוון ש נוסף על נטרול פרטי הצמח נדרש פינוי של ו כדי למנוע זיהום נוסף של המים ו ריקבון. עצם הפינוי דורש שימוש בכלים כבדים, דבר ה מייקר .באופן ניכר את הטיפול השימוש בקוטלי צמחים עלול לפגוע באורגניזמים אחרים או לפסול את השימוש במים לצורך השקיה או.שתייה עיקר הטיפול מורכב ממעקב צמוד ארוך טווח כדי למנוע התפתחות מח דש ו ת של ה צמח - דבר המייקר את הטיפול .באופן משמעותי יש להבחין בין עלות הנזקים הנגרמים מהתפשטות צמח פולש במרחב נתון לבין עלות הטיפולים הנדרשים לביעור, צמצום או עציר ה של התפשטות ו . חוקרים אוסטר לים מצאו ש עלות הנזקים הנגרמים על ידי צמח פולש גבוהה פי20 , בממוצע, מעלות הטיפול בתחילת הפלישה. כמו כן מחקרים הראו כי טיפולים לביעור מוקדים של צמחים פולשים מצליחים כאשר גודל המוקד הנגוע המטופל קטן מ- 40 דונם. מעבר לשטח זה נדרשות פעולות ממשק ו כן מעקבים לאורך תקופות ארוכות ,. לדוגמה פינוי 6,700 טונות של יקינ ט ון המים על פני560 דונם בסרדיניה עלה 170,000 אירו, דהיינו בכל דונם השתלטו כ- 12 טו נות של הצמח, ועלות הפינוי הי יתה כ- 100 ש"ח לטו נה. יצוין כי תקנות הגנת הצומח אוסרות על יבוא צמחי מים, ובכלל זה יקינטון המים240, וה וא גם מוגדר בתקן הירוק (בנספח א') כצמח נוי זר בעל פוטנציאל פלישה; אולם תקנות אלה אינן עוסקות באחזקה, סחר או שחרור לטבע, וכאמור התקן הירוק הוא וולונטרי ואין חובה .לעמוד בדרישות המפורטות בו בארץ ישנן משתלות המתמחות במכירת צמחי מים לבריכות נוי והמשווקות את יקינטון המים ומסייעות בהפצתו. יוצא אפוא שלמרות האיסור על יבוא צמחי מים הם מופצים ללא הפרעה, ו בדרך זו מתפשטים ו מגיעים אל מקווי .מים טבעיים משרד מבקר המדינה מציין כי ב המשך מכירת צמחי מים האסו רים ליבוא יש כדי לה ביא לריבוי מוקדי התפשטות של צמחים אלה ברחבי הארץ, ולאיבוד שליטה על כך; ב מצב זה יש כדי ל גרום לנזקים אשר עלותם עלולה להגיע לעשרו ת מיליוני ש "ח. בשולי הדברים יצוין כי בישראל קיימים די צמחי מים מקומיים, לא- ,פולשים היכולים לשמש כצמחי נוי . 238 ז'אן-מארק דופור- ,דרור הצמחים הפולשים בישראל, מהדורה שנייה ( 2019 .) 239 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2965949,00.html 240 תוספת שביעית - .צמחי מים | 1773 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מומ לץ כי בדומה למיפוי נמלת האש במשתלות, המשרד להג"ס יבצע בהן גם מיפוי של יקינטון המים ושל מיני צמחים פולשים נוספים, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית. כדי לפעול לצמצום הפצת מיני צמחים פולשים על ידי משתלות מומלץ, כי המשרד להג"ס יבחן הטמעת התקן הירוק כסטנדרט מחייב ובהת ,אם יפעל לקביעת מנגנון פיקוח על תקן זה .בהלימה לאיסור היבוא של צמחים אלה ביעור כאשר התפשטות המינים הפולשים מזיקה ו אגרסיבית ו הם מתבסס ים בשטחים, נדרש ביעור שלהם על מנת לצמצם את שטח התפשטות ם ו את הנזקים הנגרמים מהם . להלן פרטים הקשורים בביעור אחד המינים הפולשים: אמברוסיה מכונסת: Ambrosia confertiflora (להלן - )אמברוסיה היא צמח חזק שיכול לשרוד במגוון בתי גידול בתנאים של אדמה בעלת חומציות מגוונת. שיטות ההפצה שלו רבות: פיזור האבקה על ידי הרוח; על ידי בעלי חיים האוכלים את הפירות או הנושאים ומפיצים אותם על ;פרוותם ובהיותו צמח גדות נחלים- גם על ידי זרעים אשר נסחפים בנתיבי מים. בדוח של הארגון האירופי והמזרח-תיכוני להגנה על הצמח ( EPPO )מ- 2019 שסקר את התפשטות האמברוסיה בעולם, צוין כי הרישום הראשון של אמברוסיה בישראל היה ב- 1994 . הפלישה וההתפשטות המסיבית של האמברוסיה הח לה ב תחילת שנות ה תשעים של המאה ה עשרים ( 1990 ,) מאזור נחל שכם ומאז היא נפוצה בחלק הצפוני של הגדה המערבית, בעמק ,חפר, בנחל אלכסנדר, בעמק הירדן הצפוני, במוקדים בירקון, על הר הכרמל, בעמק יזרעאל בגליל התחתון, בגדרה ואשדוד ובמדבר הנגב מדרום לבאר שבע241. ככל הידוע, ר אשית ההפצה הייתה עם הגעת תוצר חקלאי נגוע מאר,צות הברית או בתערובת גרעינים המיועדת לציפורים או לדגים. משם החל תהליך ש בו נחל שכם מוצף באמברוסיה ותורם ללא הפסקה להמשך הזרמת זרעים וחלקי צמח לנחל אלכסנדר ועמק חפר, ומשם לכל אזורי הארץ. אמצעי הפצה משמעותי נוסף אוה משתלות ברחבי יהודה ושומרון. להלן בלוח 6 פירוט גילוי אזורי ההתפשטות של הצמח, נכון ל- 2019 : 241 202162 - DDB - https://www.cabi.org/isc/datasheet/120550#REF | 1774 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי לוח6 : גילוי אזורי ההתפשטות של אמברוסיה מכונסת בישראל עד2019 השנה האזור הסטטוס סוף 2000 לאורך נחל תרצה ,מאזור שכם עד בקעת הירדן פלישה ;מאז פולש ת בכל אזור בקעת הירדן סוף 2008 גדות נחל קנה החלה לפלוש תחילת 2009 מישור :החוף המרכזי נחל דרור, כביש3 ;)(קיבוץ רבדים כביש4 (קיבוץ פלמחים) התגלו מוקדים חדשים סוף קיץ 2009 שמורת פצאל שבמזרח שומרון התגלה מוקד 2010 די י בצ כביש1 בהרי ירושלים נמצאו שני מוקדים ;מאז אותרו מוקדים נוספים באזור 2011 גליל מערבי תחתון אותר מוקד ראשון 2016 רמות מנשה אותר מוקד 2016 בנגב :ליד עבדת ובטללים אותרו מוקדים 2017 רמת הגולן אותר מוקד 2019 בכל אזור עמק חפר, בשטחים חקלאיים, לאורך תשתיות בשטחים ,בנויים ו לאורך גדות נחל שכם ונחל אלכסנדר פולש ת ומבוסס ת האמברוסיה היא הצמח הפולש הבעייתי ביותר בישראל מבין הצמחים הפולשים העשבוניים לנוכח היקף פלישתו והאיומים המ י ידיים והנזקים ש לו כלפי ה ,סביבה ה חקלאות ובריאות האדם. להלן בתמונ ה11 פלישה של אמברוסיה בחממה נטושה בצפון השרון , משנת2021 : | 1775 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תמונה11 : ,אמברוסיה בצפון השרון2021 צולם על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור- .דרור :להלן פירוט הנזקים של צמח האמברוסיה :סביבה האמברוסיה בעלת ענפים מסועפים צפופים , ומשום כך היא דוחק ת מבית הגידול את מיני הצמחים המקומיים; מתחתיה נוצר "מדבר ביולוגי", נטול מינים אחרים לחלוטין. היעדר מיני צמחים מקומיים משליך גם על הרכב מיני בעלי ה חיים, לרבות עופות242 . :חקלאות ה סוג אמברוסיה היא .מטרד כבד לחקלאות הנזקים הנגרמים מ מנה י לג ,דולי שדה מטעים , פרדסים וצמחי נוי נאמדים בעולם במיליוני אירו/דולר מדי שנה. :בריאות האדם בתקופ ו ת פריח תה, ב קיץ ו י סת ב ו, אבקת פרחי האמברוסיה גורמת לאלרגי יה .באוכלוסייה הרגישה לה ה אמברוסיה מאבק ת בעזרת הרוח, ולכן מ י יצר ת כמויות גדולות של אותה אבקה .הרגישות תלויה במשך החשיפה לאבקה ובכמותה . התסמינים כוללים בעיות במערכת הנשימה(כגון אס מה ת), קדחת השחת( Hay Fever ) ובעיות .עור 10% - 20% מאוכלוסיית העולם נמצאה רגישה לצמח זה, ו בארץ ה רגישות דומה. תוספת ההוצאות הבריאותיות השנתיות לאדם רגיש נבדקה בצרפת והוערכה בכ- 1,300 עד2,100 אירו . עלה כי ביולי 2015 הוקם צוות טיפול במינים פולשים כמיזם משותף של אגף מים ונחלים במשרד ,להג"ס ושל רט"ג בראשות מנהל היחידה הסביבתית ברט "ג (להלן- הצוות ), שייעודו היה ביעור 242 ז'אן-מארק דופור- ( דרור, הצמחים הפולשים בישראל, מהדורה שנייה2019 .) | 1776 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי .האמברוסיה בכל הארץ ב- 2019 הוקם תת- צוות ייעודי ליישובי החברה הערבית שעבודתו מתמקדת ברצועה שממערב לגדר ההפרדה- .מוקד הפצה משמעותי ביותר משרד החקלאות מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הש י רותים להגנת הצומח שותפים י בב עור ו ב הכלה של צמחים פולשים כמו ה אמברוסיה ה מכונסת הן באופן עצמאי ו הן בש וף תי פעולה עם הגופים הסביבתיים; וכי מחקר ים תיאורטי ים יו ישומ יים בנושא האמברוסיה מתוקצב ים ו מבוצעים גם ע ל ידי מינהל המחקר .החקלאי יצוין כי לצורך טיפול במינים פולשים אחרים לא מונה צוות ייעודי דומה לצוות שהוקם לביעור האמברוסיה. גם לא נמצא שההחלטה על הקמת צוות ייעודי לטיפול דווקא באמברוסיה- שעל פי דוחות המשרד להג"ס עלות הנזקים ממנה קטנה לעומת עלות נזקי מינים פולשים אחרים- התקבלה בעקבות כך שהמשרד או רט"ג עשו הערכות סיכונים או תהליכים מובנים של קביעת סדרי עדיפויות, ובכלל זה התייחסות להיקף הנזק מן .האמברוסיה בהשוואה למינים פולשים נוספים ולסיכום העלויות ביוני2020, עקב התפשטות מסיבית של הצמח, הועלה הצורך בהקמת תת- צוות נוסף ייעודי לטיפול באמברוסיה בעמקי הצפון. מנהל היחידה הסביבתית ברט"ג מסר למשרד מבקר המדינה כי תת- .הצוות לאזור הצפון לא הוקם בפועל מסיבות של היעדר תקציב ממסמכי דיווח של הצוות עולה כי לאחר טיפול וחזרה קבועים ישנה ירידה משמעותית בנגיעות; מדוח מדצמבר2020 על פעילות הצוות, שנעשה עבור המשרד להג"ס ו ה תייחס ל- 320 מוקדי התפשטות (מ בין 419 ), עולה כי47% ממוקדי האמברוסיה שטופלו - חוסלו; 17% צומצמו ב יותר מ- 90%; ו- 13% צומצמו ב- 75% - 90% . יוצא אפוא שכשני שליש ים מהמוק דים שטופלו צומצמו בגודלם ב- 90% .או יותר לאור התוצאות החיוביות ,בביעור האמברוסיה הומלץ למשרד להג"ס ב מסמך בנושא המלצות להוספת מיני צמחים זרים בעלי פוטנציאל פלישה גבוה לטיפול מהיר בישראל, מאוקטובר2020 , להתחיל בביעור של תשעה מינים פולשים אחרים בעלי פוטנציאל פ לישה גבוה מאוד בישראל, אשר התפשטותם עדיין מוגבל ת למוקדים מועטים . עד אוקטובר2021 לא הוחל בביעור מינים נוספים - ,מטעמי תקציב לדברי המשרד להג"ס. עבודת הצוות ממומנת באמצעות תקציב מהקרן ל שמירת ה שטחים ה פתוחים שברשות מקרקעי ישראל (להלן- )הקרן לשטחים פתוחים , המ ועבר באמצעות המשרד להג"ס. ב- 2015 התקבל מהקרן תקציב של2.5 מיליון ש"ח ,למטרה זו וב- 2018 - תקציב של2 מיליון ש"ח. לדברי המשרד , ה תקציבים מהקרן לשטחים פתוחים ינם א מתקבלים כל שנה; ו זה תקציב רב-שנתי, וכאשר מנצלים לפחות50% ממנו ניתן להגיש בקשת סיוע חדשה .הקרן העבירה כספים גם לרשויות הניקוז כ י נרת, קישון, ירדן דרומי ושורק לביעור מינים פולשים באגנים לחים. לא בוצעה הפרדה .תקציבית לגבי סוגי המינים שנכללו במסגרת תקציב זה ו למשרד להג "ס אין מידע על גובה סכומים אלה. מנהל הצוות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט2021 כי מנובמב ר2020 הצוות אינו מקבל תקציב מהמשרד להג"ס ומתקשה לפעול. לנוכח האמור הוא העלה חשש שפעולת .הצוות תיפסק | 1777 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 משרד מבקר המדינה מ מליץ למשרד להג"ס להקים צוות קבוע לטיפול ב כלל ה מינים ה פולשים, שיתוקצב באופן שוטף ,כדי לתת מענה לא רק ל התפשטות צמח האמברוסיה אלא ל פלישת מינים נוספים, בהתאם י לת עדוף של המשרד להג "ס וגורמים נוספים. שיתוף פעולה עם הרשות הפל סט ינית: כאמור, התפשטות האמברוסיה החלה מ נחל שכם ומשם המשיכה לכל אזורי הארץ . כדי לעצור את ההתפשטות האגרסיבית של ה צמח נדרש שיתוף פעולה בין הרשות הפל סט ינית (להלן- הרש"פ) לבין המשרדים והגופים הרלוונטיים ,בארץ בהובלת קצין מטה (קמ"ט) חקלאות של המ י נהל האזרחי והשירותים להגנת הצומח . בנובמבר2016 נער ך סיור משות ף לבחינת היקף ה נגיעות באמברוסיה באזורי יהודה ושומרון לו קידום הדרכים למזעור הנגע. בסיכום הסיור הועלה כי הנגיעּו ת בשטח גדולה מאוד, הן מבחינת היקף השטחים והן מבחינת צפיפות הצמחים וגודלם. כמו כן נצפו ריכוזי אמברוסיה צמודים למשתלות ונמצאו מכלי שתילים ובתוכם אמברוסיה. בתום הסיור הוחלט על הכנת ות כנית עבודה לשנת2017 שתכלול פרוטוקול טיפול ,בצמח אזורי טיפול (לרבו ת מפות,) סדרי .עדיפויות ופירוט ציוד, חומרים ותקציב במרץ2017 התקיימה פגישה במטרה להתניע פרויקט משותף ל ישראל ו לרש "פ לטיפול באמברוסיה. בסקירה על מצב הנגע בשטחי הרשות הוגדר המצב כ"חמור" עקב ההתפשטות בשטחים פתוחים וחקלאיים, ובעיקר ב ,מטעי זיתים ו באזורים מרוכזים בין שכם לטול- כרם. צוין כי ישנם גם מוקדים של התפשטות בגנים פרטיים וציבוריים, ובגלל תופעות של אלרגי ה לצמח .קיימות סכנות בריאותיות לציבור בסיום הפגישה הוחלט על ביצוע פיילוט לעבודה משותפת ,לטיפול באמברוסיה בשטחי הרשות שיתוקצב על ידי המינהל האזרחי ב- 150,000 ש"ח שיועברו למשרד החקלאות לרכישת כלים וחומרים243 . במהלך2017 התקיים יום עיון מקצועי לטיפול באמברוסיה ש בו הוכשרו כ- 40 נציגים מהשירותים להגנת הצומח ברש "פ ו הועברו לידם חומרים וכלי עבודה לצורך ה טיפול בצמח. ביוני2019 הציע מנהל היחידה הסביבתית ברט"ג למינהל האזרח י להקים צוות ייעודי לטיפול במינים פולשים בשטחי C , תוך מתן סיוע גם לשטחים השכניםA ו- B , ובו יועסקו עובדים פלסטינים לצד עובדי הצוות . הוסכם כי התקצוב לפעולת הצוות יחולק בין המינהל האזרחי .לרט"ג הצעה זו.לא הגיעה לכדי יישום משרד החקלאות מסר בתשובתו כי התקיים פ יילוט ראשוני של הרשות הפלסטינית באזור ענבתה, ולאחריו התעורר קושי בנוגע להמשך שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות. ביולי2019 התקיים ניסיון נוסף לחידוש הקשר עם אנשי הרש"פ ללא הצלחה. עם זאת קמ"ט חקלאות נפגש עם החקלאים ששטחיהם נגועים ודאג להנחותם בנושא הטיפול בצמח כ ולל חלוקת דפי הסברה .וקוטלי עשבים שקנו השירותים להגנת הצומח למטרה זו 243 מרססים למיניהם ,כלי עזר וחומרי הדברה. | 1778 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ,בפועל מאז2019 הופסק שיתוף הפעולה בנושא האמברוסיה עם הרשות הפל סט ינית, ועד אוגוסט2021 הוא לא חודש. לדברי מנהל הצוות, ככל שידוע לו, ולפי הממצאים בשטח, לא נעשים כיום טיפול י ביעור לאמברוסיה בשטחי הרש ות. משרד החקלאות מסר בתשובתו כי "לאור כל הניסיונות החוזרים לשיתוף פעולה שלא צלחו ."אנחנו ממליצים על פעילות ישירה מול החקלאים או על ערוצים אלטרנטיביים מוצע כי רט"ג בשיתוף משרד החקלאות וקמ"ט חקלאות במינהל האזרחי יפעלו לחידוש הפעילות המשותפת לביעור האמברוסיה המכונסת, כדי למנוע פלישה והתפשטות שלה .משטחי הרש"פ הכלה ותחזוקה לעיתים כאשר מינים התפשטו והתבססו קיים קושי לבער את האוכלוסייה הפולשת וכל שניתן לעשות הוא לטפל בהן באופן של הכלה ותחזוקה. המשמעות היא תחזוקה מתמשכת של צמצום .והכלת הנזקים של מינים אלה .למשל במקרה של המיינה המצוייה ימ:ינה מצויה tristis Acridothers (להלן - ימ ינה) היא ציפור ממשפחת הזרזירים. צבעה שחור- ,חום ויש לה כתם צהוב .מאחורי העין ועל המקור המיינה היא אחת הציפורים המופיעות ברשימת ה- 100 . מקור ה באסיה והיא מין פולש ב ,דרום אפריקה ב צפון,אמריקה ב ,אוסטרליה במזרח התיכון וב ישראל :. המיינה ניזונה ממקורות מזון מגוונים ובכלל זה חרקים, זרעים ו פירות . תכונה זו מאפשרת לה לפלוש לאזורים אקולוגיים מגוונים ולהשתלב בהם. למיינה תכונות נוספות שמאפיינות מינים פולשים ומחזקות את שרידותה: היא מתרבה במהירות ומפ גינה תוקפנות כלפי מינים אחרים ואף טו רפת גוזלים של מינים מקומיים ;היא מקננת בחורי קינון שהם משאב מוגבל במערכות ה אקולוגיות, ו יוצרת תחרות עם מינים מקומיים על אזורי הקינון והמזון . תמונה12 : מיינה מתוך אתר רשות הטבע והגנים. | 1779 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ציפורי המיינה הגיעו לישראל באמצעות ייבוא מכוון ו בהיתר למטרות נוי, ולפי השערות הן ברח ו או שוחררו מכלובים שהוצבו בפארק ציפורים מסחרי באזור תל אביב בשנת1997 244. המ י ינות התרבו במהירות רבה; תחילה בגוש דן ו ב סביב תו וב תוך זמן קצר בכל רחבי הארץ. ב- 2015 כבר הייתה המיינה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל , ו ב- 2020 הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל והשנייה בתפוצתה באזור מרכז הארץ . לאחרונה (אביב2021) נמצא ש המיינה היא הציפור השנייה הנפוצה ביותר באזור המרכז בין נתניה ליבנה וב כלל זה ב שטחים חקלאיים וטבעיים . המיינה מתרבה ב עיקר ב סביבת מגורי האדם ובאזורים מּופ רים ועירוניים כמו מדשאות עירוניות , ו מקננת באזורים מגוונים, למשל על עמודי תאורה ו בתחנות ,דלק ואלה משמש ים ""אבני קפיצה בהתפשטותה , ואכן תפוצת המיינה בישראל נרחבת והיא מתפרסת לכל אורך הארץ. ניתן למצוא את המיינה בין השאר בחוף הכרמל, בחוף הכינרת, בתל אביב, בירוש לים, בים המלח ובבאר .שבע )אלה חלק מהתחומים שבהם מתבטאים נזקי המיינה: (א חקלאות- המיינה גורמת נזק ל מטעים לו .כרמים בגלל אכילת הפרי המיינה פוגעת ישירות בגידולי הענבים ומעבירה פטריות מזיקות )בין הענבים הפגועים. (ב תשתיות- המיינה עת גופ בתשתיות חשמל בגלל תכונתה לקנן במבנים ו על עמודי .חשמל (ג )ה מגוון ה ביולוגי - י המ ינה דוחקת ומגרשת מינים מקומיים מחורי הקינון ומביאה להיעלמותם .כמו כן היא חומסת ביצים וגוזלים של ציפורי שיר ומתחרה על מקורות מזון , ו היא נשאית פוטנציאלית של מחלת מלריית העופות שעל ולה להיות קטלנית עבור ה ציפורים .המקומיות (ד) בטיחות טיסה- המיינה מקננת בתוך חללים של כלי טיס חונים, ובכך משביתה .את כשירותם המבצעית. כמו כן הימצאותה באזור המסלולים מסכנת את ההמראות והנחיתות מנתוני מחקר שנעשה בשנים2001 עד2017 עולה כי בשנים אלה חלה ירידה ניכר ת במגוון בעלי הכנף המקומיים, ומצד שני חל גידול במספרם של בעלי הכנף הפולשים ו .בהם המיינה מחקר שנעשה בפארק הירקון בשנים2006 עד2018 הראה גידול של843% במספר ציפורי המיינה ובו- זמנית ירידה במספר מינים מקומיים, למשל: ירידה של28% במספר דרורי הבית ושל44% ב.מספר ציפורי הבולבולים למרות שלא ניתן להוכיח סיבתיות במחקרים אלו, חשוב לציין שתנאי הסביבה בפארק הירקון היו דומים יחסית במהלך התקופה והמגמות של ירידה במספר מינים מקנני חורים ואחרים מתיישבות עם מחקרים אחרים שנערכו באזור245 . 244 Colléony, A. and Shwartz, A., 2020. When the winners are the losers: Invasive alien bird species outcompete the native winners in the biotic homogenization process. Biological Conservation, 241, p.108314. . 245 Orchan, Y., Chiron, F., Shwartz, A. and Kark, S., 2013. The complex interaction network among multiple invasive bird species in a cavity-nesting community. Biological Invasions, 15(2), pp.429-445. | 1780 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים8 :העלייה במספר ה ציפורים ממינים פולשים ו ה יריד ה ב מספר הציפורים ממינים מקומיים ,בישראל2006 - 2018 על פי נתוני Agathe Colléony and Assaf Shwartz , 2020, בעיבוד מ שרד מ בקר המדינה246 . מהתרשים עולה כי בד בבד עם הגידול במספר הציפורים הפולשות: מיינה ודררה, חלה ירידה במספר הציפורים המקומיות.: דוכיפת, בולבול, דרור הבית ושחרור סקר שנעשה בעונת האביב בתאריכים26.2.21 עד14.7.21 בשטח של כ- 300 קמ"ר הכולל את מחוז תל אביב ושטחים פתוחים הסמוכים לו, הראה כי מבין185 המינים שנצפו בסקר, המיינה ,היא המין השני בתפוצת מיני הציפורים בישראל לאחר העורב האפור והמין השלישי לאחר יונת הבית וסיס החומות, מבחינת מספר הפרטים שנצפו247 . בין יתר הנזקים שגורמת המיינה נמנים נזקים המשפיעים על הבטיחות של טיסות, לרבות בחיל .האוויר הישראלי בשנים האחרונות חל גידול במספר ציפורי המיינה שמצו יו ת בבסיסים בעיקר ליד פחי אשפה, מדשאות וחד ר .י אוכל חיל האוויר מסר למשרד מבקר המדינה כי למיינות תכונה המייחדת אותן משאר הציפורים המקננות בבסיס: הן מקננות בתוך כלי הטיס החונים בהאנגרים .ובונות בהם קינים בזמן קצר ביותר, דבר הפוגע בכשירות המבצעית של כלי הטיס תופעה זו נצפתה ב בסיסי חיל האוויר רמת דוד., רמון, תל נוף, חצרים וחצור נוסף לע בעיית ה קינון , ציפורי המיינה שמצויות באזורי מסלולי הטיסה מסכנות מטוסים ממריאים ונוחתים, זאת בדומה לציפורים אחרות. בשל גידול בתפוצת ציפורי המיינה הן מהוות תוספת סיכון למינים שכבר מצויים בסביבת המסלולים. בתמונה13 שלהלן ני תן לראות ק ינים של מיינה שנמצאו בזנב מ סוק באחד מבסיס י חיל האו ויר - מצב המביא להשבתה מיידית של המטוס ומחייב פעולות תחזוקה לפני החזרתו לכשירות טיסה. 246 Agathe Colléony and Assaf Shwartz, When the winners are the losers: Invasive alien bird species outcompete the tive a N Biological Conservation, 241:108314, 2020, P. 7, winners in the biotic homogenization process, 10.1016/j.biocon.2019.108314 : DOI . 247 סיכום מינים נפוצים- ,סקר, פרופ' אסף שוורץ הטכניון. בסקר הציפורים האמור נדגמו2,173 נקודות דיגום, ונספרו כל מיני הציפורים שנצפו במרחק של עד100 .מ' מהנקודה ומספר הפרטים מכל מין | 1781 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תמונה13 : קיני מיינות במסוקים בחייל האוויר .באדיבות חיל האוויר, מדור ציפורים ואקולוגיה בינואר2020 , עקב הנזק הכבד ש חוללה המיינה בעיקר למגוון הביולוגי המקומי, נתנה רט"ג היתר ל צידה של ה מיינה ולפגיעה בה לפי החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955 , ו לפי חוק גנים לאומיים .תוקף ההיתר .ניתן לשנה אחת והוא מוארך מדי פעם בפעם ב של ה ימצא ותן ,של אוכלוסיות מיינה בירדן ובלבנון ההשפעה של פעולות הרט"ג זמנית בלבד - גם אם תוכחד אוכלוסיית המיינות מישראל, ייתכן שהן ישובו אליה מירדן ו מ לבנון ויכוננו בה אוכלוס י .יה חדשה גם בעולם ננקטות פעולות להתמודדות עם נזקי המיינה באמצעות ביעור וצמצום אוכלוסיית ציפורים אלה באופן של תחזוקה שוטפת, אך גם פעולות אלה אינן מצליחות לחסל אותה באופן מוחלט. ב- 2010 הוקם באוסטרליה ארגון שמפזר מלכודות ונעזר בדיווחי ציבור כדי לצמצם את אוכלוסיית המיינה248 . קבוצה אוסטרלית אחרת מספקת מלכודות חינם לאזרחים הסובלים מציפור זו249 . למרות מאמצי ה דילול ה רבים ברחבי העולם, רק אוכלוס ייה פולשת אחת הוכחדה 248 Yarra Indian Myna Action Group (YIMAG) , https://yimag.org.au / 249 BAYSIDE INDIAN MYNA ACTION GROUP, http://bimag.weebly.com/ | 1782 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי בהצלחה באיי סיישל, ושמירה על מצב זה תלויה במאמצים תכופים רבים למניעת הגעתן והתרבותן מחדש250 . י בה עדר גורם מטפל או מנגנון ה מונעים את שחרור ה של המיינה לטבע התאפשר ו פלישתה ו התפשטות ה בישראל . מקרה זה מדגים את הקושי בטיפול ב מינים פולשים ובביעור שלהם לאחר ה תפשטותם, דבר שכופה הן על הציבור והן על הרשויות מציאות של הכלה ותחזוקה שוטפת לצד ההתמודדות עם ה נזקים .הכרוכים בכך 1 . אחת מ התובנות ש הניבו ההתמודדות והניסיון עם מינים פולשים היא כי חיסול מוחלט ולאורך זמן של מוקדי התפשטות אפשרי ככל שהמוקדים קטנים יותר; אז הטיפול הוא ,קל זול ויעיל,. במיוחד אמור הדבר לגבי צמחים פולשים כיוון שטרם נוצר בנק זרעים בקרקע במרחב ש בו הצמח התפתח. חלון ,זמן זה קצר במיוחד כאשר מדובר באורגניזמים המשלימים מחזור ביולוגי תוך כמה שבועות או .חודשים האסטרטגיה העדיפה היא לאתר מוקדם ככל האפשר מוקדים חדשים ו לטפל בהם מיד ובמהירות251 .אסטרטגיה זו משלבת שני יתרונות: עלות מזערית ויעילות מרבית, והיא מיושמת ב כמה מדינות ה מובילות במאבק במינים פולשים, כגון אוסטרליה ,ניו זילנד ואר צות .הברית תרשים9 שלהלן, המתייחס למינים פולש ים צמחיים, מראה כי ב פרק הזמן ש לאחר ,האיתור הראשון עדיין ניתן לבצע ביעור כלומר חיסול מוחלט של מוקד הצמח הפולש , ו מכאן החשיבות העליונה .של איתור מוקדם ותגובה מהירה 250 :אתר הצפרות הישראליhttps://www.birds.org.il 251 Early Detection and Rapid Response (EDRR) . | 1783 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים9 : עלויות הטיפול במינים פולשים צמחיים ביחס לתועלת ויכולת ההשתלטות בהתאם למועד הגילוי ה:מקור הצמחים הפולשים בישראל , ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור, המשרד להג,"ס ח ל"ט ורט"ג( 2019 ). הועלה כי למרות העדיפות בטיפול מידי ומהיר, בישראל מרבית הטיפול במינים הפולשים .הוא בשלב הביעור, לאחר שכבר ישנן התפשטות והתבססות מלאה 2 . משרד מבקר המדינה בדק את השימושים בתקצ יבי הקרן לשטחים פתוחים לטיפול במינים פולשים, באמצעות המשרד להג"ס. בתרשים10 שלהלן נראית חלוקת התקציב לפי שלבי :הטיפול | 1784 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים10 : ,תקציבי הקרן לשטחים פתוחים לתמיכה בטיפול במינים פולשים ,לפי סוג הטיפול2013 - 2020 על פי נתוני הקרן לשטחים פתוחים, בעיבוד.משרד מבקר המדינה עלה כי 83 אחוזים מתקציב הקרן לשטחים פתוחים לטיפול ב נזקי מינים פולשים בשנים 2013 - 2020 בהיקף כולל של 12.17 מיליון "ח ש, שימש לביעור .משמעות הדבר היא כי אפיקי הפעולה בישראל אינם מתאימים לסדרי העדיפויות המקובלים והמומלצים לטיפול בתופעת המיני ם הפולשים במדינות מובילות בתחום- הממליצים על תיעדוף להשקעה .בשלב המניעה רשות מקרקעי ישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי ככלל הקרן ,"לשטחים פתוחים אינה יוזמת מיזמים אלא מאשרת כאלה המוגשים לאישור במסגרת "קול קורא וכי מהות המיזם, תוכנו ושלבי הביצוע הם באחריות המבקש. עוד ציינה כי אין מניעה של מי מון | 1785 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ,מיזמים למניעת מינים פולשים אם ו יוגשו הם י י בחנו ויאושרו על בסיס אמות המידה המקצועיות .של הקרן ,מומלץ כי המשרד להג"ס יגבש מענה מערכתי לחדירה והתבססות של מינים פולשים ולפיו קודם לכול תימנע כניסה, יימנעו וייאסרו שיווק של מינים פולשים וסחר בהם ותיעשה עבודה של איתור מוקדים התחלתיים וחיסולם באמצעות תקציב שיאושר לנושא- ורק ל אחר מכן ייעשה ביעור למגוון מינים שכבר התפשטו. למהלך זה תועלות כלכליות וחברתיות, למשל לבריאות הציבור ולמניעת פגיעה במקורות תעסוקה, וכן תועלות סביבתיות252 . 252 חל "ט ורט ,"ג הדרך לביטחון אקולוגי לאומי : מניעת חדירה, הפצה והתבס סות מינים פולשים בישראל (ספטמבר 2016 ). | 1786 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ניטור המגוון הביולוגי ,מדע אזרחי ושיתוף הציבור כדי לצמצם את ההשפעות השליליות המהותיות של הפגיעה במגוון הביולוגי ושל נזקי ה מינים ה פולשים, ובמטרה לשמור על המגוון הביולוגי, נדרש להרחיב את מכלול הידע בנושאים אלה; זאת .באמצעות מחקר וניטור של מינים מקומיים ופולשים, מערכות אקולוגיות, תפוצה ומגמות כמו כן נדרש לזהות את הגורמים המחוללים שינוי אקולוגי, ובהם המינים הפ ולשים. היות ש המגוון הביולוגי מתאפיי.ן בתהליכים ארוכי טווח, נדרשים גם מחקר וניטור מדעי ארוכי טווח אמנת CBD ו יעדי אייצ'י (יעד9 ) קובעים את הצורך בניטור המגוון הביולוגי. גם התוכנית הלאומית 2010 ציינה את הצורך במחקר וניטור של המגוון הביולוגי בישראל, שיש לפתח בשני היבטים :עיקריים ההיבט המחקרי: הכרת המגוון הביולוגי ותפוצתו ברזולוציה של מיני ,ם בתי גידול ומערכות אקולוגיות , בין היתר באמצעות ניטור ;לזמן קצר וניטור לטווח הארוך ו פיתוח ממשקים ותוכניות ל תיעוד המגוון ולתיעוד מגמות השינוי. תוצאות ה ניטור , עיבוד הנתונים ואיגום המידע יהיו כלים שישמשו לקבלת החלטות253 . בעולם מקובל להצביע על מספר אינדיקטורים חיוניים הנדרשים כדי להרכיב את המידע השלם ,הנדרש לפיקוח על פלישות ביולוגיות, ובהם מידת הופעת המינים הפולשים סטטוס המינים ,הפולשים מבחינת מסלולי הפלישה, מאפייני בתי הגידול והאקלים והשפעתם מבחינת מספרם .המינים המקומיים המאוימים וכן מאפיינים נוספים כמו קצב הגדילה, הצורה והגודל להלן בתרשים1 1 פירוט האינדיקטורים העיקריים שיש להביא בחשבון בבניי ת מתודולוגיית ניטור מינים .פולשים ובבניית מערך הידע לגבי מערכת הגומלין ביניהם לבין המערכות האקולוגיות הקיימות 253 התוכנית הלאומית2010 , פרק6 ': מחקר וניטור של המגוון הביולוגי, עמ205 . | 1787 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים11 : האינדיקטורים העיקריים בניטור מינים פולשים על פי נתוניGeo Bon Technical Series 254 ., בעיבוד משרד מבקר המדינה ההיבט הארגוני: ,התשתיות הנדרשות עבור יצירת מערך הידע, ובהן תשתיות ניטור התמקצעות, אינטגרציה רב- ארגונית בנושא איסוף המידע ותכלול המידע על ידי הקמת מאגר ידע לאומי. ההיבט הארגוני מגדיר גם את הצורך במימון גופי הניטור באמצעות קרן לאומ ית ייעודית למחקר ה מגוון ה ביולוגי255 . ,אינטגרציית המידע מהותית מכיוון שנתוני הניטור מתקבלים ממקורות שונים ורבים: גופי מחקר מחקרים אקדמיים, ארגונים לא- ממשלתיים, מידע ציבורי ומידע לאומי. התצפיות השונות ,מבוזרות וכדי לקבל תמונת מצב אקולוגי ת שלמה ועדכנית של המגוון הביולוגי ו של מידת התפשטותם והשפעתם של המינים הפולשים, יש ליצור מאגר מידע לאומי עבור מגוון המינים המקומיים, הזרים והפולשים256 . בישראל כמה גופים המעורבים בניטור ה מגוון ה ביולוגי ו ה מינים ה פולשים, חלקם גופי ביצוע של ניטור בפועל ואחרים גופים מממנים. להל ן בלוח7 פי רוט 254 GEO BON (2015). An Essential Biodiversity Variable Approach to Monitoring Biological Invasions: Guide for - monitoring/technical - https://www.geobon.org/downloads/biodiversity Countries, Page 2, Invasions.pdf - Biological - reports/GEOBON/2015/Monitoring . 255 התוכנית הלאומית2010 , פרק6 : מחקר וניטור של המגוון 'הביולוגי, עמ205 . 256 GEO BON (2015). An Essential Biodiversity Variable Approach to Monitoring - ttp://invasionevs.com/wp h Biological Invasions: Guide for Countries, content/uploads/2015/08/MonitoringBiologicalInvasions.TechnicalReport.pdf | 1788 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ה גורמי ם העיקריים המעורבים ב ניטור במרחב היבשתי, ובלוח8 פירוט הגורמים העיקריים בניטור בתי הגידול האקווטיים-ימיים257 : לוח7 : גופי ניטור עיקריים במרחב היבשתי שם הגוף אופן פעולתו/ /פרסום שיתו פי פעולה המארג: התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, ה פועל ת במסגרת מוזיאון הטבע. נתוני המגוון הביולוגי שנאספים במארג הם תשתית לדוח מצב הטבע המפורסם מ פעם ל פעם .נכון לאוקטובר 2021 דוח מצב הטבע העדכני הוא זה שפורסם ב- 2018 258 . מכון דש "א (דמותה של ארץ) פועל במסגרת מוזיאון הטבע. במכון שותפים חל ,"ט רט "ג, המשרד להג ,"ס קק "ל וחוקרי אקדמיה .הפעילות במימון הגופים הציבוריים ותרומות. מבצע סקרי מגוון ביולוגי בעיקר בתחום הצומח, בבחינת יחידות נוף מורכבות ו בתי גידול, מיפוי תכסית , רישום מינים ו איתור ומיפוי של .מינים נדירים המידע מיועד לציבור, לגופים מתכננים, לרשויות מקומיות, למשרדי ממשלה, בהם משרד הפנים והמשרד להג "ס ולקק"ל. תוצרי הסקרים מופצים בדפוס ובאינטרנט ו עומדים לרשות גורמי התכנון ,הסביבה וניהול המקרקעין וכלל הציבור259 . רט "ג בסיסי הנתונים של רט "ג מכילים מידע רב המתקבל באמצעות ניטור ארוך טווח, סקרים ומחקרים או תצפיות מקריות של עובדי רט "ג, בשיתוף חוקרים ומתנדבים המבצעים מפקדים של ה מגוון ה ביולוגי260 . המרכז למשאבים גנטיים במינהל המחקר החקלאי ש במשרד החקלאות. מנטר ,אוסף וממיין את מגוון מיני הזרעים ,צמחיית הבר וצמחי התרבות בישראל261 . קק "ל מבצעת מחקרי ניטור בנושא ה מגוון ה ביולוגי וערכי טבע, לרבות ניטור תפוצת אוכלוסיות בעלי חיים בשטחי היער ש מנהל ת קק"ל ובחינת ממשקי יי עור על תפוצת צומח262 . גופים וארגונים נוספים משרד החקלאות, המשרד להג "ס באמצעות יועצים חיצוניים263 ,ומוסדות אקדמיים. 257 הלוחות מפרטים את אופן איסוף הנתונים ומרכזים את הפרסומים של גופי הניטור העיקריים במרחב היבשתי, הימי .והאקווטי בישראל, ואת שיתוף הפעולה בין הגופים, אם ישנו 258 ,המארגhttps://www.hamaarag.org.il 259 ,)מכון דשא (דמותה של ארץhttps://deshe.org.il / 260 התוכנית הלאומית2010 , פרק6 ': מחקר וניטור של המגוון הביולוגי, עמ224 - 225 . 261 'שם, עמ221 . 262 researches/environment - funding - research/kkl - development/forestry - and - https://www.kkl.org.il/research 263 למשל ניטור הצמחים הפולשים בישראל על ידי ד"ר ז'אן-מארק דופור- .דרור, אקולוג מומחה | 1789 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לוח8 : גופי ניטור עיקריים בבתי גידול אקווטיים-ימיים ה אזור הגוף אופן פעולתו ים ה ה תיכון חיא"ל , חברה ממשלתית264 .בהמשך למחויבויות ישראל לאמנת ברצלונה התקבלה בדצמבר 2018 החלטת ממשלה265 שבמסגרתה הממשלה רשמה לפניה את הסכמת חיא "ל , כגוף הביצוע העיקרי לתוכנית הניטור ,הימי :לבצע את הפעולות הבאות יא ,סוף נתונים ודגימות הרחבת מרכז ,המידע הימי הפעלת תשתיות ניטור לאומי רציפות ו הפקת דוחות לוועדת היגוי. עוד הוסכם כי חיא "ל יקבל נתונים מ משרד החקלאות(נתוני דיג) , משרד הבריאות (נתוני ה ניטור ה בקטריולוג י המבוצעים בחופי רחצה מוכרזים) ורט "ג(דוח שנתי ובו נתוני הניטור שב י צעה) . הניטור הלאומי כולל מרכיבים פיז י קלים266 ,, ביולוגיים כימיים וסדימנט ו לוגיים )(התהוות סלעי משקע של כלל המרחב הימי של ישראל בים התיכון. הניטור ,בוחן שינויים בזמן ובמרחב של המגוון הביולוגי ש ינויי ה אקלים והמערכת ההידרוגרפית, זיהום ה ,ים שלמות הקרקעית והמערכת הסדימנט ו לוגית הו פסולת ה ימית. הממצאים מונגשים מדי שנה בשנה בדוחות מדעיים, והמידע נשמר במרכז המידע הימי .הלאומי הניטור נעשה בטבלאות גידוד267 ,בים העמוק .ובסמוך לשפכי נחלים מפתח מאגר מידע ביו- גיאוגרפי על בסיסGIS לאפיון בתי גידול במרחב הימי של ישראל בים התיכון .נכון ליולי2021 ב מאגר יותר מ- 128,450 רישומי בעלי .חיים רט "ג יוזמת ומבצעת סקרים אקו-ביולוג י ים בטבלאות גידוד כדי צר י לי בסיס ידע ל תהליכי פיתוח268 או כתשתית מידע אקולוגי להכרזת שמורות ימיות269 . מנטרת ניטור ארוך טווח בלגונות צפוניות כמו אכזיב ונחשולים270 ו יוזמת מחקרים בשיתוף גופים אקדמיים על ה מגוון ה ביולוגי בשמורות הטבע הימיות271 , 264 החברה הוקמה ב- 1967 כמוסד מחקר לאומי (לתועלת הציבור) ליצירת ידע לצורך ניצול מושכל ושימור של משאבי הים, החופים והמים של ישראל . 265 החלטת הממשלה4399 " ,אישור תוכנית לאומית מור חבת לניטור הים התיכון( " 23.12.18 ,) https://www.gov.il/he/departments/policies/dec4399_2018#fileForDownloads 266 נתונים פיזיקליים כוללים את המדדים הפיזיים של עמודת .המים, למשל טמפרטורה וחומציות 267 טבלת גידוד היא משטח סלעי שגלי הים כרסמו בו עד גובה פני הים הממוצע. טבלאות הגידוד הן סביבה עשירה .במערכות צומח ימיות, אצות, רכיכות, סרטנים ודגים 268 ,רט"ג סקר טבלאות גידוד עכו ( 2019 ,) https://www.parks.org.il/article/aco 269 ,רט"ג סקר ביולוגי בטבלאות הגידוד ברצועת החוף שבין שבי ציון לבוסתן הגליל ( 2019 ,) https://www.parks.org.il/article/gidud 270 רט"ג ,ניטור לגונות ארוך טווח ( 2016 - 2018 ,) https://www.parks.org.il/article/lagun 271 ( למשל מחקר על חשיבות שמורת הטבע לאוכלוסיית הכפנים הגושמנים2019 ) שיזמה רט"ג בשיתוף אוניברסיטת ,חיפהhttps://www.parks.org.il/article/gushmani | 1790 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ה אזור הגוף אופן פעולתו ניטור ה מגוון ה ביולוגי בים העמוק272 ,ניטור חופי של צבי ים273 וניטור שלל דגה בשיתוף משרד החקלאות274 . המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (להלן - מלא"ק) הוקם ב- 2015 כחלק ממ וזיאון הטבע על ידי המשרד להג "ס בשיתוף רט "ג . המלא"ק פועל בתמיכת מוזיאון הטבע, המשרד להג ,"ס רט "ג וקק"ל, ובשיתוף גופים העוסקים בשיקום נחלים והגנה על יה :ם משרד החקלאות ,רשות המים ורשויות ניקוז ונחלים275 . המלא"ק והמוזיאון משמשים מרכז ידע ארצי לתחום האקולוגיה של מקווי מים יבשתיים . נוסף על כך המוזיאון אוסף, מתעד ומאגם מידע לגבי מינים פולשים בים התיכון. המלא "ק מנטר חסרי חוליות בנחלים ובשפכי נחלים. סקר ביולוגי בשמורות טבע בים התיכון הישראלי (ביו- )בליץ בהובלת רט "ג ובהשתתפות המחלקה ,לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב מוזיאון הטבע, בית הספר למדעי הים במרכז האקדמי רופין, בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה וחיא "ל משנת 2015 מתבצע סקר ניטור אקולוגי דו-שנתי המתעד ,דוגם וסוקר את החי והצומח הימיים עד עומק 30 מטר בתוך השמורות הימיות ומחוץ להן276 . 272 למשל מחקר גני הספוגים בעומק הים התיכון הישראלי, של המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בתמיכת ,רט"ג בשיתוף משרד האנרגיה https://www.parks.org.il/article/sfog 273 ,רט"ג צבי ים ( 2019 ,) https://www.parks.org.il/article/sea_turtles 274 ,רט"ג, משרד החקלאות ואוניברסיטת תל אביב סקר הדיג הספורטיבי בישראל ( 2019 ,) https://www.parks.org.il/article/sport 275 ,)המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק - at - https://smnh.tau.ac.il/research - smnh/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%9D/aquatic center/ 276 ביו- ,בליץhttps://www.parks.org.il/article/page/22 | 1791 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ה אזור הגוף אופן פעולתו ימת יכ נרת חיא"ל- המעבדה לחקר הכ י נרת ניטור הכ י נרת כולל מרכיבים פיז י קל י ים, ביולוגיים וכימיים של המערכת האקולוגית של הכ י .נרת הנתונים מאורג נים בבסיס מידע, והידע משמש כבסיס להמלצות תפעוליות של הכ י נרת עבור ,מקבלי ההחלטות ו .בראשם רשות המים המעבדה מכמתת את השינוי במגוון המינים ו את משמעותו, ו היא הקימה אוסף תרביות לאומי למיקרו אצות .הכולל זיהוי, שימור ומיפוי גנטי של המינים שבאוסף הים האדום המכון הבי ן- אוניברסיטאי למדעי הים באילת מופעל על ידי האוניברסיטאות בישראל. מבצע מאז2003 את "ותה כנית הלאומית לניטור מפרץ אילת" במימון המשרד להג ."ס ו בת כנית זו מנוטרים פרמטרים ביולוגיים, כימיים ופי ז יקליים עיקריים בצפון המפרץ, הן בשונית האלמוגים והן במים העמוקים ו גם בבתי גידול .)סמוכים (משטחי עשב ים, קרקעית חולית הנתונים הנאספים בניטור ה מערכת האקולוגית הימית במפרץ אילת הם ה בסיס ה מדעי לניהול ממשק סביבתי בתהליכי הפיתוח של אזור החוף והמים באילת277 , והם מרוכזים באתר ה מרשתת של המכון המ פרסם מידי שנה בשנה דוח על תוצאות הני טור בשנה הקודמת . הדוחות ניתנים לצפייה ב אתר המכון ו ב.אתר המשרד להג"ס רט"ג מ- 2015 מתבצע סקר אקולוגי שנתי של ניטור מתמשך של דגי ים הכולל דיגום בארבעה אתרים : שמורת האלמוגי ם, המערות, הנסיכה ו קצא"א (קו צינור אילת- )אשקלון278 , בשיתוף המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה ו חיא,"ל ובהתנדבות של " עובדי התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת." מהלוחות עולה כי הן במרחב היבשתי והן בבתי ה גידול ה אקווטיים-ימיים , ישנו מספר רב של גורמים העוסקים בפעולות ניטור של המגוון הביולוגי. מוצע כי בהתאם להחלטת הממשלה בנושא כלל המידע שנאסף על ידי גורמים אלה יאוגם באמצעות חיא"ל וישוקף .לציבור 277 התוכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת ,, המשרד להג"ס https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/national_monitoring_gulf_of_eilat_reports 278 ,מחנה אקולוגיhttps://www.parks.org.il/article/ecocamp | 1792 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ניטור בתי גידול לחים- נחלים ושפכי נחלים מקווי מים כ נחלים הם בעלי חשיבות עליונה ו תומכים במגוון של שירותי מערכת, כמו אספקת מים נקיים לשתייה וחקלאות, אנרגיה "ירוקה", טיהור המים, העשרת מי תהום, ויסות נזקי שיטפונות ואספקת מזון. נחלים הם גם.מוקדי משיכה מרכזיים לפעילות של פנאי, נופש וספורט ניצול של מי הנחלים בישראל במשך שנים , עקב דרישה לאספקת מים שפירים לצרכים חקלאיים וביתיים ,בשילוב הזרמה אל אפיקי הנחלים המתייבשים של שפכים וקולחים באיכות טיהור ,נמוכה הביאו לה י דרדרות במצבם של מקווי המים היבשתיים ו פגעו באופן ניכר במגוון הביולוגי ובתפקוד האקולוגי הטבעי של הנחלים ושל שפכי הנחלים, שהם האזור המקשר בין הנחל לבין הים שאליו הוא זורם279. בשנים ה אחרונות מתקיים תהליך של שיקום בתי גידול לחים והשבת .הנחלים לציבור חלק חשוב בתהליך זה הוא ניטור רציף של ,מצב הנחל המשוקם לרבות בחינה .מתמדת של מגוון משתנים סביבתיים וביולוגיים הניטור מספק מידע על מצב המערכת, ומסייע להבחין בגורמים העשויים לפגוע בתפקודה התקין. להלן בלוח9 פירוט הגופים העוסקים בניטור :בבתי גידול לחים לוח9 : פירוט הגופים העוסקים בניטור בבתי גידול לחים בישראל ה אזור הגוף אופן פעולתו מקווי מים יבשתיים , נחלים ושפכי נחלים מלא"ק כ ,מרכז ידע ארצי לתחום האקולוגיה של מקווי מים יבשתיים מלא"ק אמון על קביעת הקריטריונים הסביבתיים לאפיון מצבם האקולוגי של נחלים .בישראל הוא פועל בשיתוף עם גופים העוסקים בשיקום נחלים והגנה על,יהם ו בהם משרד החקלאות, רשות המים, רשויות ניקוז ו רשויות נחל280 . דוחות מלא "ק כוללים ניתוח של מדדים פיזיקליים וביולוגיים באגן הקישו ן ( 2016 - 2019 ( ), אגן הירקון2017) ואגן הירדן הדרומי281 . מלא"ק גם מנטר ביולוגית את נחלי אגן הכינרת בשיתוף עם המשרד להג ."ס חיא "ל מתמקד בניטור גורמים סביבתיים שאינם ביולוגי ים ובהערכות המצב האקולוגי של שפכי נחלי החוף וכן במדדים ביולוגי ים וב מדדים בני קיימה של הנחלים282 קישון283 .וירקון המעבדה לחקר י הכ נרת - חיא"ל מקיימת ניטור ביולוגי, כימי ופיז י קלי ב כמה נחלים באזור הכ י .נרת כמו כן היא פועלת לניטור בקטריאלי לזיהוי מקורות הזיהום בנחלים באגן י הה קוות של הכ י.)נרת ומקורות תחלואה (כגון עכברת 279 ,המארג, דוח מצב הטבע ישראל2018 , 'עמ154 http://www.hamaarag.org.il/ , ראו להלן בתת- הפרק תוצרי הניטור .והשימוש בהם 280 ,מלא"ק https://smnh.tau.ac.il/research-at- smnh/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%9D/aquatic-center/ 281 ,המארג, מרכז מחקר וניטור מגוון ביולוגי בים התיכוןhttps://www.hamaarag.org.il 282 חקר ימים ואגמים, דוח שנתי2020 , H47/2020 (דצמבר2020 '), עמ41 ., תחומי העיסוק העיקריים של חיא"ל 283 .חיא"ל מבצעת ניטור בחלקו המלוח של נחל הקישון זה שנים רבות עבור רשות נחל קישון | 1793 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ה אזור הגוף אופן פעולתו קק "ל שותפה ב ו ועד המנהל של המלא"ק ומלווה את ה ניטור הו מחקר של שימושי ה קרקע הו מים284 , לרבות ניטור רציף של שפך נחל אלכסנדר )(ממעברות עד שפך הנחל לים ו הסביבה הימית והחופית הסמוכה אליו באמצעות התחנה הימית של בית הספר למדעי הים ברופין285 ; ניטור של בריכות חורף בשטחי ניהול הקק "ל286 ; ו ניטור רב- תחומי בבקעת בית נטופה בניהול רשות ניקוז ונחל ים קישון ובשיתוף ר ט "ג ואיגוד ערים לאיכות סביבה סח'נין287 . רט "ג288 יוזמת ומנהלת ניטור בשמורות טבע, בגנים לאומיים ובמקומות אחרים בשיתוף גופים אחרים. משרד הבריאות ביצוע ניטור בקטריולוגי בחופי רחצה מוכרזים289 . הועלה כי כיום אין תיאום בין הגופים העוסקים בניטור לגבי אזורי הניטור. בכל אחד מהאזורים שפורטו לעיל פועלים כמה גופים, לעיתים על אותו תא שטח. לדוגמה, בניטור הימים פועלים חיא"ל ורט"ג, המנטרים בטבלאות הגידוד ובים העמוק; בנוגע לניטור נחלים, מלא"ק וחי .א"ל מבצעים שניהם ניטור בנחלים, בשפכי נחלים ובאגנים קישון וירקון חיא"ל מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מינואר2022 כי יש צורך במסד נתונים מרכזי .הכולל את המגוון המלא של הנתונים לאחר בקרת איכות מקצועית לדבריו ,נעשו מאמצים מול רשות המים ל הקמת מסד נתונים לאומי של אגן ימת י הכ נרת ; כמו כן נעשו מאמצים מול המשרד ל הג"ס בנושא סיוע מקצועי בכל הקשור לבקרה מקצועית של הניטור הכימי שהם מבצעים (עם )רט"ג- אך מאמצים אלה עלו בתוהו , וכל הפניות לגופים האמורים בשיחות ובמכתבים בניסיון לקיים תיאום ושיתוף פעולה לא הועילו, ועל כן.אין תיאום בנושא עוד הוסיף חיא"ל כי נתוני הניטור הכימי של כלל נחלי ישראל אינם מ עוג נים במסד נתונים מסודר .ואינם עוברים ביקורת איכות כמו כן נתוני הניטור הביולוגי של הנחלים שמבצע ה מלא"ק עבור המשרד ל .הג"ס אינם נגישים או זמינים ,לדבריו ל נוכח הניסיון של המעבדה ל חקר הכ י נרת בארגון, ניהול של מסד נתונים של ניטור הכ י נרת, בשילוב הידע המקצועי הייחודי בתחום האקווטי, מוצע שהמעבדה תהיה מעורבת בבני י ה ו בניהול של מסד נתוני ניטור הנחלים, וב כלל 284 scientist/about - chief - nization https://www.kkl.org.il/profile/orga 285 ,קק"ל, אסטואר נחל אלכסנדרpark - italy - alexander - https://www.kkl.org.il/parks_and_forests/nachal / 286 ,קק"ל, ניטור בריכות חורף- scientist/eco - chief - 2/About/Profile/organization - https://www.kkl.org.il/files/Accessible 3.monitoring_pools_2020.pdf monitoring/ - hydrologica 287 קק"ל, תוכנית ניטור רב- ,תחומית לבקעת בית נטופה כבסיס מידע לניהול אגני valley - netofa - monitoring/beit - hydrologica - scientist/eco - chief - https://www.kkl.org.il/organization / 288 ,רט"ג, תחום ניטור מים ונחליםhttps://www.parks.org.il/article/nitur 289 בהחלטת ממשלה4399 מה- 23.12.18 הוחלט להטיל ע ל משרד הבריאות להעביר את נתוני הניטור הבקטריולוגי שהוא מבצע בחופי רחצה מוכרזים למרכז המידע הלאומי. | 1794 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי זה בי קורת איכות המידע והנגשת הנתונים ; וכי הצעה לפיתוח מאגר מידע מתאים הועברה כמה פעמ ים על ידו למשרד להג "ס. המשרד להג"ס מסר בתשובתו " כי נחלי אגן הכינרת אכן מנוטרים על ידי גורמים שונים- רשות המים, מקורות, המעבדה לחקר הכינרת (חיא"ל) והמשרד להגנת הסביבה. יש לציין כי חיא"ל אכן בקשו לייעץ למשרד בתשלום ומכיוון שלא היה בנמצא תקציב לייעוץ זה הנוש א לא התקדם .ולא נבחן האם ייעוץ זה נחוץ לגבי שיתופי פעולה שחיא"ל טענו כי ניסו לקדם- יש לציין כי במסגרת מ י נהלת שמנהל סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע שמקדמת את החלטת הממשלה מספר 4528 ממרץ2019 על תוכנית לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ושפיעות באגן ההיקוות ש ל הכנרת העלינו מול כל הגורמים השותפים למנהלת את הצורך לשתף פעולה בניטור נחלי אגן הכינרת ונערכו מספר דיונים בנושא ללא התקדמות משמעותית והפיצול בניטור עדיין .קיים בכוונתנו לנסות לתאם את מאמצי הניטור באופן שייעל ככל שניתן את הפעולות". ההיבט הארגוני של תהליכי המחקר והניטור ותשובות חיא"ל והמשרד להג"ס מדגיש ים את הצורך והחשיבות באינטגרציה של כלל הגופים העוסקים בכך, ושל הנתונים המתקבלים ממקורות שונים ורבים, לשם תכלול המידע והקמת מאגר ידע לאומי . מומלץ שהמשרד להג"ס יזום יצירת קשרי עבודה ושיתוף פעול ה בין כלל הגופים העוסקים בניטור המערכות האקולוגיות במטרה לייעל את עבודת הניטור ולצורך יצירת מאגרי נתונים .משותפים המשרד להג "ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא שותף להקמה ולמימון של שלושה :גופי ניטור מלא "ק, מארג וחיא "ל, וכי הוא מקבל את המלצת המבקר ולפי ה המשרד יוביל את .נושא ריכוז הידע והמידע הקיים בתחום המגוון הביולוגי תוצרי הניטור והשימוש בהם דוח מצב הטבע דוח מצב הטבע הוא דוח תקופתי של המארג, המפורסם ביוזמתו ומצביע על מצב המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בישראל. הדוח כולל אפיון כמותי ואיכותי בעקבות מדידות במחקר ניטור שמבצע המארג בתשע יחידות ניטור יבשתיות290 , ומפרט התמרות שטחים טבעיים ותוצאות ניטור של מיני אורגניזמים. כמו כן הדוח בוחן מגמות שינוי בכיסוי צומח ושינויים בתפוצת אורגניזמים מקומיים וסוקר מינים בסיכון ומינים פולשים. אחת ממטרותיו היא לסייע בשי מור ובניהול בר קיימה של המערכות האקולוגיות של ישראל291 . הדוח מבוסס על נתוני ה מארג על ו מידע שהתקבל :מגופים נוספים העוסקים בניטור ,קק"ל ,רט"ג, מלא"ק, חיא"ל המעבדה לחקר הכינרת ו המעבדה הבי ן-אוניברסיטאית באילת , ובשיתוף .המשרד להג"ס נכון לאוקטובר2021 , דוח מצב הטבע העדכני הוא דוח2018 , שפורסם בהמשך 290 ב תֹות בני-שיח ובתות עשבוניות; חורש ים- תיכוני; חולות מישור החוף; סְפַר המדבר; הר הנגב; הדרום הצחיח; יער .מחטני נטוע; מישורי הלס בצפון הנגב; וחולות מערב הנגב 291 המארג, דוח מצב הטב ע ישראל2018 , http://www.hamaarag.org.il/ | 1795 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 :לדוחות מצב הטבע קודמים (שני מחזורי ניטור2012 - 2014, ו- 2015 - 2016 ). חוזקתו של הדוח בכך שהוא מצביע על מגמות ושינויים ברכיבים ביוטיים וברכיבים א-ביוט ים י292 , כך שהוא יכול לשמש כלי לתכנון ולקב .לת החלטות דוח מצב הטבע הוא תשתית לפרסום מדד המגוון הביולוגי )(ראו להלן. דוח מצב הטבע2018 מפרט את הגורמים המשפיעים על המגוון הביולוגי ובהם את המינים הפולשים שהוא מגדירם כ"אחד האיומים המרכזיים על המגוון הביולוגי המקומי ועל ."תפקוד מערכות אקולוגיות בדוח זה אין נתונים או אומדן למספר המינים הפולשים הן מהצומח והן מהחי בכל אחת מהמערכות האקולוגיות שנבדקו . הועלה, כי גם בדצמבר 2021 למארג לא היו את הנתונים האמורים. מנכ"ל המארג מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר2021 כי "אין בידינו את הנתונים ה אלה [מספר מינים פולשים]. נכו ן היה שגוף "אחד ירכז את הנתונים, אבל לצערי זה לא קורה כרגע. דוח מצב הטבע2018 עוסק בעיקרו בנתונים שהתקבלו מניטור מערכות אקולוגיות יבשתיות. נמצא כי ניטור הימים והנחלים משולב בדוח זה באופן תמציתי וחסר, אף על פי שהמערכות האקולוגיות בים התיכון, בימת כינרת ובי ם סוף תופסות יותר ממחצית שטחה .של מדינת ישראל, והמגוון הביולוגי בהן מאוים תדיר בהיעדר תוכנית ליישום, דוח מצב הטבע2018 , על נתוניו הרבים, משמש מסמך לצורכי .השוואה, ולא לצורכי ניהול בר קיימה של המערכות האקולוגיות בישראל מומלץ כי המשרד להג"ס, השותף במארג, יק בע כללים למתכונתו, ייעודו ותדירות פרסומו של דוח מצב הטבע, כך שיהיה מחויב למסגרת תוכן ומסגרת זמנים. מוצע שהדוח יכלול ניטור מפורט של כלל המערכות האקולוגיות- המערכות היבשתיות והאקווטיות ובתי הגידול הלחים, וישלב גם מידע של גופים אחרים העוסקים במערכות אקולוגיו .ת אלה כמו כן מוצע כי המשרד להג"ס ישתמש בנתוני הניטור שמפורסמים בדוח מצב הטבע כבסיס הידע התיאורטי להכנה וגיבוש של תוכנית לאומית אופרטיבית לשמירה על המגוון .הביולוגי פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם באוקטובר2021 " פרסם המארג דוח בנושא מערכות אקולוגיות ורווחת האדם - הערכה לאומית" (להלן- )דוח רווחת האדם, המסכם פרויקט בנושא שבוצע ונכתב במשך חמש שנים. הדוח נערך על ידי קבוצות מומחים ועוזרי מחקר אשר סקרו ותכללו מידע ממקורות שונים. ה וא מקיף חמש קבוצות של מערכות אקולוגיות, המספקות30 שירותי טבע ותועלות לרווחת האדם בישראל; סוקר את הגורמים המשפיעים על תרומה זו; ומציג את הנתונים, המסקנות והקשיים ש בהם נתקלו החוקרים בכתיבת הדוח. הדוח גם מתאר את הקשיים והאתגרים ש בהם נתקל הפרויקט, ובעיקר את העובדה שהקשר בין תהליכים אקולוג י ים לרווחת האדם אינו על סדר היום הציבורי בישרא.ל 292 גורמים ביוטיים הם מגוון המינים במערכת האקולוגית: אורגניזמים צמחיים ואנימליים. גורמים א- ביוטיים הם מרכיבים ;בסביבה שאינם ביולוגיים אך משפיעים על תפקוד המערכת האקולוגית למשל גודל השטח הטבעי ורציפותו כגורם .המשפיע על מגוון המינים | 1796 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אשר למינים פולשים, דוח רווחת האדם מציג מידע על ההשפעה הרוחבית של עשרות מינים על המערכות האקולוגיות בישראל; ,למשל השפעת פולשים פרוקי רגליים על המערכת החקלאית רגישות האגנים הלחים למינים פולשים ומגמת דחיקת הרכיבים הביוטיים במערכת האקולוגית בים התיכון על י.די מינים פולשים דוח רווחת האדם הוא הראשון מסוגו בישראל וגם בעולם נמצא הפורמט של פרויקט זה בהתהוות ובהתפתחות. חשיבות פרסומו של הדוח היא בסיוע לעיצוב מדיניות של הקצאת משאבים ושל שימושי שטח באופן שהחברה תפיק את מרב השירותים מהמערכות הטבעיות מבלי שאלה ייפגעו . עם זאת, הדוח מצביע על פערי ידע וחסרים שיש להשלים כדי לקבל תמונה מקיפה ש ל שירותי המערכות האקולוגיות בישראל , ובכלל זה פערים בכל הנוגע למגוון הביולוגי ולתהליכים אקולוגיים שיאפשרו לכמת את השפעת מגוון המינים וגורמים מחוללי שינוי על שירותי המערכת האקולוגית293 . מ וצע, כי לקראת פרסום הדוח הבא בנושא זה יפעלו המשרד להג"ס שיזם את הכנת הדוח והמארג שביצע אותו, לסגירת הפערים והקשיים שהועלו, על מנת שהדוח אכן יספק .תמונה מלאה יותר בעניין המערכות האקולוגיות ותרומתן לרווחת האדם מדד המגוון הביולוגי החלטת הממשלה מדצמבר2012 294 הטילה על מנכ"ל295 המשרד להג"ס להכין הצעה למתווה לקביעת מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי אשר יספקו נתונים למקבלי ההחלטות ולכלל הציבור בישראל296 . בהמשך להחלטה זו ולאחר תהליך לגיבוש המדדים הנדרשים, התקבלה באפריל2015 החלטה נוספת בנושא297, ולפיה הלשכה המרכזית לס טטיסטיקה (להלן- )למ"ס תפתח מדד בנושא המגוון הביולוגי (להלן- מדד ה מגוון ה ביולוגי) שיכיל נתונים עדכניים ומגמות שינוי ברמה הלאומית, לרבות מספר המינים בסכנת הכחדה, מספר המינים הפולשים והשינוי במספר מיני הדגל298 . מדד המגוון הביולוגי פותח בשיתוף פעולה בין המשרד להג"ס, הלמ"ס והמארג299 במטרה לשמש כלי בידי קובעי המדיניות וגורמים ציבוריים ופרטיים כדי שיסייעו .בעיצוב מדיניות לשיפור איכות החיים של אזרחי המדינה מדד המגוון הביולוגי האחרון פורסם באוקטובר2021 , והוא מתייחס לנתוני ניטור שנאספו בשנים 2019 - 2020 (להלן- )המדד . המדד בחן את הרכיבים הביוטיים והא- ביוטיים, הכמותיים והערכיים 293 המארג, מערכות אקולוגיות ורווחת האדם- הערכה לאומית, דו"ח ממצאי מפתח (אוקטובר2021 .) 294 החלטה הממשלה5255 " ,מדדי איכות חיים( " 2.12.12 .) 295 .אז מנכ"לית 296 בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר, ראש המועצה הלאומית במשרד ראש הממשלה .והסטטיסטיקן הממשלתי, וכן עם מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים 297 החלטת הממשלה2494 " ,מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן( " 19.4.15 .) 298 לפי ההחלטה הוקצו ללמ"ס, לצורך פיתוח ופרסום של כלל המדדים, תקציב של כ- 7 מיליון ש"ח וכן3.5 - 7.5 משרות לשנים2016 - 2019 . משנת2020 יועברו לבסיס תקציב הלשכה350,000 ש"ח מתקציב משרד ראש הממשלה, ומשרד האוצר יקצה430,000 ש"ח ו- 2.45 .משרות לצורך עיבוד המדדים ופרסומם https://www.gov.il/he/departments/policies/2015_dec2494 299 https://smnh.tau.ac.il/biodiversityindex / | 1797 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בתשע המערכות האקולוגיות שהוגדרו בדוח מצב הטבע, וערכו מחושב כממוצע של תשע :המערכות. הנתונים לחישוב המדד נאספו בשלוש נקודות זמן בשמונה השנים האחרונות נקודת הייחוס הבסיסית של המדד היא תצפיות2013 - 2014, נקודת הזמן הראשונה – תצפיות 2017 - 2019, ונקודת הזמן השנייה - תצפיות2019 - 2020 , כך שניתן לבחון את הנתונים בממד הזמן ולהצביע על מגמות שינוי. להלן בלוח10 ערכי המדד לפי נקודות ייחוס, מועד הפרסום :ופירוט הפער במדד בין נקודות הייחוס לוח10 : ערכי מדד המגוון הביולוגי (לפי נקודות ייחוס), מועד הפרסום והפער בין נקודות הייחוס נקודת ה ייחוס מועד ה פרסום ערך מדד ארצי ה פער בנקודות 2013 - 2014 -( T0 ) 2017 0.983 --- 2017 - 2019 -( T1 ) 2019 0.978 5 T1-T0) - ) 2019 - 2020 - ( T2 ) 2021 0.960 18 T2-T1) - ) מהנתונים בלוח עולה כי במהלך השנים חלה ירידה בערכי המדד הארצי למגוון ה ביולוגי (מ- 0.983 ל- 0.960 ) .לדברי המארג , "המשמעות של ערכים אלה היא הרעה מתמשכת במצב המערכות האקולוגיות בישראל ,"ועם זאת עדיין מוקדם לקבוע אם המגמה השלילית הולכת ומתגברת. להלן בתרשים12 דוגמה למגמות שינוי של המגוון הביולוגי בתשע מערכות אקולוגיות, כפי :שהובאו במדד | 1798 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תרשים12 : ,מגמות שינוי של המגוון הביולוגי בתשע מערכות אקולוגיות כפי שהובאו במדד2021 .על פי נתוני המארג, בעיבוד משרד מבקר המדינה לפי נתוני המארג, בשמונה מבין תשעה אזורים אקול וגיים חלה הידרדרות במצב המגוון הביולוגי. באזור סְפַר המדבר חלה הירידה המשמעותית ביותר, ואילו באזור הדרום הצחיח .נרשמה עלייה קלה בנתוני המגוון הביולוגי משרד מבקר המדינה בדק את נאותות אופן החישוב ואת מרכיבי החישוב של המדד לפי מסמך ;חישוב המדד של המארג בנושא :להלן עיקרי הממצאים 1 . המדד חושב לפי תשע יחידות אקולוגיות המכסות את מרבית שטחה היבשתי של מדינת ישראל לפי תוכנית הניטור הלאומית של המארג. עם זאת, אף ששטחה הימי של המדינה גדול משטחה היבשתי, המדד אינו כולל את המערכות האקולוגיות הימיות: ים תיכון, ים סוף וימת כינרת. כמו כן אינו כולל את המערכות האקולוגיות באגנים לחים, נחלים, אגני ניקוז ושפכי נחלים, ואינו כולל ניטור בחקלאות, בשטחים מופרים ובאזורים עירוניים. המדד לא מתייחס למגוון הביולוגי באזורים מוגנים כמו שמורות טבע וגנים לאומיים בהשוואה לשטחים פתוחים ומבונים- השוואה שיכולה .הייתה לבחון את אפקטיביות הפעולות של שימור המגוון הביולוגי באזורים מוגנים 2 . המדד בוחן את עושר ה מינים, על סמך ספירה סטטיסטית של פריטים, ואינו בוחן את מגוון המינים, שהוא אינדיקטור חשוב ל מצב המגוון הביולוגי באזור נתון . חולשה זו מצוינת במסמך ההסבר לחישוב המדד, והובהר בו כי הידרדרות אקולוגית נמדדת .לא אחת בהרכב המינים, ולא רק בספירה סטטיסטית של מספר הפריטים | 1799 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 3 . לעניין הגורמים הא- ביוטיים מדגיש מסמך המארג כי הסיבות והגורמים העיקריים להידלדלות המגוון הביולוגי תלויים בשינויים הקשורים להשפעת האדם על שטחים טב .עיים בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר חיא"ל כי המעבדה לחקר הכ י נרת פיתחה מדד קיימות של המערכת האקולוגית של הכ י נרת300 כדי יש ש מש להצגה כמותית של מצב המערכת האקולוגית ביחס למצב בתקופת ייחוס ; וכי הוא מוצג באופן קבע למקבלי ההחלטות ומשמש בין השאר לבחינת ההשלכות של צעדי ה ממש ל על המערכת האקולוגית של הכ י.נרת יצוין כי העובדה ש המעבדה לחקר הכ י נרת פיתחה מדד קיימות של המערכת האקולוגית של הכ י נרת בעצמה מעידה שאין גוף המוביל ומתכלל את נושא הניטור; וכי עובדה זו מחזק ,ת את המסקנה שמדד המגוון הביולוגי אינו משקף את כלל המערכות האקולוגיות .ובשל כך אינו יכול לשמש כלי לקביעת מדיניות כאמור, המדד הארצי למגוון הביולוגי אמור לשמש כלי בידי קובעי המדיניות לפעולותיהם בעניין תהליכי שיפור איכות החיים בישראל. מומלץ שהמארג יכלול את כל ל המערכות האקולוגיות הקיימות בארץ במדד המגוון הביולוגי, ובמיוחד את האזורים האקווטיים ובתי .הגידול הלחים, שהם משמעותיים למגוון הביולוגי בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר המלא "ק כי הממצאים והנתונים של סקרי המלא "ק נכללו בדוח מצב הטבע, וכי הוא יפעל להוספה של נתונ ים אקווטים .למדד המגוון הביולוגי דוחות ניטור ה ים ה תיכון כאמור, בהחלטת הממשלה בנושא ניטור הים התיכון נקבע כי על חיא"ל (חקר ימים ואגמים )לישראל לפרסם דוחות ניטור ימי שנתיים, שבהם ייכללו נתוני ניטור של משרדי החקלאות והבר יאות ורט"ג. דוח תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון שפרסם חיא"ל ב- 2021 מציג את הנתונים הביו-גיאוגרפיים301 ואת נתוני המאגרים הביו- .גנטיים, של בעלי חוליות וחסרי חוליות הדוח מתייחס, ,בין היתר למדדים הקשורים לשינויי אקלים וליעדים אקולוגיים במסגרת אמנת ,ברצלונה בנושאי ה מגוון ה ביולו גי ו ה מינים ה פולשים302 . להלן בלוח11 פירוט של חלק :מהממצאים 300 Gal, G. and T. Zohary (2017). "Development and application of a sustainability index for a lake ecosystem." Hydrobiologia 800: pp. 207-223. 301 נתונים אלה מתייחס ים למגמות פיזור של מינים ואוכלוסיות על פני שטח ובמשך הזמן. 302 תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון לשנת2020 , ניטור המגוון הביולוגי, דוח חקר ימים ואגמים H26/2021 , פרק7 - מאגרי מידע גנטיים וביוגיאוגרפיים(יולי 2021 .) | 1800 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי לוח11 : מצב המינים בים התיכון- ,ממצאי חיא"ל2021 ה מין ה ממצא בדוח הניטור הימי דגים התגלו 13 דגים שלא נרשמו בעבר וכן 10 מיני לרוות303 של מיני דגים זרים ולא ידועים .מאזורנו צדפה נצפתה התפרצות של הצדפה החומה304 באזור נמל חיפה. זהו מין פולש שלפי ההשערה הגיע באמצעות כלי שיט ועלול לחולל נזקים305 . סרטן לראשונה נדגם הסרטן לופורה, שהוא טפיל של דגי החוטמנים שמקורו בים העמוק306 . עשבי ים 17% מכלל מיני העשבים בים ה תיכון הם מינים פולשים שחדרו ככל הנראה דרך תעלת .סואץ אצות קיימת מגמת עלייה ב מיני אצות בעלות פוטנציאל רעיל בחופי ישראל307 . גם דוח הניטור של חיא "ל מ- 2019 דיווח על התופעה, ו וה מלץ בו לעקוב אחר שכיחות האצות בעל ות ה פוטנציאל ליצירת רעלנים ו .למדוד ריכוזי רעלנים חיידקים קיימת הידללות של מינים המהווים סמנים ביולוג ים י .למשל ,נצפתה ירידה בקצב היצרנות החיידקית .הרגישה לשינויי סביבה דוח ניטור הים לשנת2021 כלל נתונים שנמדדו בשנת2020 בהשוואה לממוצע השנים הקודמות ( 2005 - 2019 ), ולפיו נמצאה ירידה במספר הפרטים החיים על גבי מצע במפרץ חיפה ובתחנות לאורך החוף . הדוח הדגיש את תהליכי ההידללות האקולוגית שנמשכת מ- 2016 . נתוני חיא"ל מציגים תהליך של הפרת המאזן האקולוגי בחופי ישראל. להלן בתרשים13 השינוי בשיעורי מיני .הרכיכות הפולשות בישראל 303 לרווה היא שלב ביניים בין עוב ר לאורגניזם בוגר ב תהליך התפתחות מינים מסוימים, ובו הם ,תלויים בתנועת המים נסחפים בזרמים ומתפתחים בהתאם ללחצי הסביבה. שלב זה קודם ל .התבססות בבית הגידול 304 Perna perna . 305 הצדפה החומה עלולה לגרום לנזקים במתקנים ימיים ולייצר עלויות תחזוקה כבדות על ידי סתימת צנרת ו פגיעה במערכ ו .ת שאיבת מים חיא"ל , מאגרי מידע גנטיים וביוגיאוגרפיים( יולי2021 .) 306 הסרטן הטפיל לופורה , Lophoura edwardsi . 307 לרבות הופעת המין Gymnodinium cf. catenatum בריכוז גבוה ועלייה בשכיחות הדינופלגלט ים Dinophysis rotundata . | 1801 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים13 : השינויים בשיעורי מיני ,הרכיכות הפולשות בישראל2005 - 2020 .על פי נתוני חיא"ל, בעיבוד משרד מבקר המדינה מהנתונים בתרשים עולה כי במהלך השנים ישנה מגמת ירידה במספר המוחלט של מיני רכיכות מקומיות, ולעומתה עלייה במספר מיני הרכיכות הפולשות. זאת ועוד, במהלך השנים ישנה מגמת עלייה בשיעור הרכיכות שהן מינים פולשים ביחס לכלל הרכיכות .בחופי ישראל משרד מבקר המדינה בדק את אופן איגום המידע בדוח חיא"ל והתאמתו להחלטת הממשלה .שלפיה כמה גופים יעבירו לחיא"ל נתוני ניטור, ובהם משרד החקלאות ורט"ג הבדיקה העלתה כי בדוח ניטור הים שפורסם ב- 2020 308 ובדוח ניטור הים שפורסם ב- 2021 309 נכ ו לל נתונים שנאספו בנקודות הניטור והדיגום של חיא"ל. הדוחות לא כללו מידע .ונתונים מרט"ג וממשרד החקלאות כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 308 דוח חיא "לH8/2020 , תוכנית הניטור הלאומי בים התיכון בשנים2018 - 2019 . 309 דוח חיא "לH26/2021 , פרק7 - מאגרי מידע גנטיים וביוגיאוגרפיים( יולי2021 .) | 1802 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי במהלך הביקורת מסר חיא"ל למשרד מבקר המדינה באוקטובר2021 כי דוחות הניטור כללו עד כה רק נתונים שנאספו ע ל יד י חיא"ל במסגרת תוכנית הניטור הלאומית במתכונת אחידה ומבוקרת , וכי לא התקבלו אצלם עד כ ה נתונים מרט"ג, המשרד להג "ס או.משרד החקלאות רט"ג מסרה למשרד מבקר המדינה בנובמבר2021 כי אכן התחייבה לבצע ניטור לגבי צבי- ים ועופות מים וכי היא השקיעה משאבים בניטורם ויש ברשותה נתונים בעניין, אך היא לא העבירה אותם עד כה לחיא"ל . לדברי רט"ג, כמענה ל פניית משר ד מבקר המדינה , באותו החודש הועברו .הנתונים לחיא"ל מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה בנובמבר2021 , כי ה אגף מבצע לאורך שנים רבות ובמתכונות שונות סקרים בעניי ן ניטור הדגה , שהם כלים בסיסיים מקובלים בעולם לסיוע בניתוח פעילות הדיג ומצב הדגה בים . הוא ציין כי נתוני אגף הדיג מפורסמים בדרך כלל באת ר האינטרנט של משרד החקלאות ואף מועברים לגופים בי ן-לאומיים ; אך הם לא הוטמעו ב דוחות הניטור הלאומי שמבצע .חיא"ל ,עוד ציין כי חיא"ל לא ביקש נתונים מאגף הדיג אולם אין מניעה שהם ישולבו (א ולי כ )נספח ב דוחות הניטור השנתיים ש המכון מפרס ם. הידלדלות המגוון הביולוגי הימי והעלייה במספר המינים הפולשים מדגישות את חשיבות ,איגום הניטור הימי ועיבודו ככלי לאומי עבור מקבלי החלטות בתחום הסביבתי. כאמור החלטת הממשלה קבעה כי נדרש לאגם את הנתונים של כלל הגופים העוסקים בניטור הים על י די חיא"ל ;לפיכך על הגופים הרלוונטיים ,המנטרים את הים התיכון רט"ג ומשרד החקלאות-אגף הדיג שהם גם בעלי העניין בניטור זה לשתף פעולה עם חיא"ל ולהעביר אליו את נתוני הניטור באופן מוסדר. על חיא"ל לפעול לאיגום כלל נתוני הניטור , וליצירת דוח אחוד המשקף נאמנה את המצב בתחום ניטור הים- דוח שישמש כלי להכנת תוכנית .עבודה ולהטמעת שינויים מתבקשים מדע אזרחי שיעור ה התפשטות ההולך וגדל של מינים זרים בעלי פוטנציאל נזק מאתגר את איסוף מכלול ה מידע על מגוון המינים הפולשים . כדי לבצע ניטור ולפקח על נוכחות מינים פולשים בשטחים נרחבים ניתן להיעז ר בתצפיות הציבור ככלי מידע מיידי ועדכני (להלן- מדע אזרחי), וליצור מודל .המשלב את המידע המתקבל מהמדע האזרחי עם המידע מגופי ניטור מקצועיים תחום המדע האזרחי בניטור ה מגוון ה ביולוגי ו ה מינים ה .פולשים צובר תאוצה ברחבי העולם התרומה הגדולה של מדע אזרחי ה יא נגישות המידע לציבור, ובעקבותיה הרחבת כמות הנתונים והגדלת מקורות המידע והתצפיות310 . סקירה של מחקרים אקולוגיים אשר שיתפו את הציבור בנושאי אקולוגיה בעולם העלתה כי ב- 80% מהמחקרים, הציבור שולב במחקרים האקולוגים בביצוע ניטור המגוון הביולוגי. הדבר מדגיש את היתרו ן בשילוב מדע אזרחי במסגרת מחקרים ומיזמים אקולוגיים שמאפשר איסוף נתונים ומידע בהיקף נרחב ואשר באופן "מסורתי" היה מורכב 310 scientists contribute to monitor protected areas thanks to automatic plant citizen "How et al., Pierre Bonnet Evidence Ecological Solutions and identification tools", (11.9.20) Volume 1, Issue 2 , 8319.12023 - doi/full/10.1002/2688 / https://besjournals.onlinelibrary.wiley.com | 1803 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 להשגה311 . נוסף על כך, המדע האזרחי האקולוגי הוא לא רק דרך לאיסוף מידע, אלא גם זרז לתהליכי מעורבות אזרחית ולעלייה במודעות בת קיימה בקרב הציבור . התפתחות המדע האזרחי מתאפשרת בעיקר נוכח ההתפתחות הטכנולוגיה החברתית312 , ,הכוללת ממשקים למשתמש באינטרנט טלפונים חכמים ,עם מצלמות מחשבים ניידים עם ,אינטרנט GPS וע וד. כל אלה מסירים מחסומים גיאוגרפיים ומקילים את ייצור הנתונים שמקורו במדע אזרחי313. את איכות המידע שמתקבל מהציבור ניתן לבחון באמצעות מסגרת מקצועית למיון הנתונים וסיווג ם314 . .בעולם קיימים מיזמים לאומיים ואזוריים המשלבים תצפיות לניטור מינים פולשים על ידי אזרחים למשל, רשת הנתונים האירופית בנושא מינים( פולשיםEASIN ) 315 , המאגדת מאגרים רבים של תצפיות וניטור;טקסונומיות שונות באירופה ובמזרח התיכון איגוד המדע האזרחי באוסטרליה ( ACSA ,) שהוקם כדי לקדם מדע אזרחי אקולוגי באמצעות איסוף נתונים, בניית מסד נתונים ושיתוף316 ; והמרכז למידע אזרחי באוסטריה( Zentrum für Citizen Science ), שהוא מרכז תמיכה ומימון עבור מדענים לפיתו ח פרויקטים של מדע אזרחי317 . כמו כן קיימים גופים בין- לאומיים וישראליים שעוסקים בניטור ומייצרים מידע ספציפי לפי סוגים או מינים של אורגניזמים. להלן בלוח12 דוגמאות של ארגונים בין- ,לאומיים וישראליים המייצרים מדע אזרחי :בחלוקה לפי בתי גידול לוח12 : ארגונים בין-ל אומיים וישראליים המייצרים מדע אזרחי אקולוגי, לפי בתי גידול אזור הגידול המדינה שם הפרויקט העיסוק אקווטי ים: ימים ואזורים לחים איטליה AlienFish זיהוי מוקדם של מיני דגים זרים בשיתוף פעולה עם צוללנים ודייגים318 . 311 יעלה גולומביק, אילת ברעם- צברי וברק פישביין, "מדע אזרחי- ,"שיתוף הציבור בביצוע מחקר מדעי אקולוגיה וסביבה גיליון אביב2015 , כרך6 ( 1 ( ) 11.4.15 ,) es.org.il/?p=15956 https://magazine.ise 312 Science, Society and Policy Science for policy formulation and implementation", Citizen et al., " Susana Nasciment 240 - (2018), pp. 219 , https://discovery.ucl.ac.uk/id/eprint/10066313 313 Brian Alan Johnson et al., "Citizen science and invasive alien species: An analysis of citizen science initiatives Global s", using information and communications technology (ICT) to collect invasive alien species observation Volume 21 , servation Ecology and Con (March 2020) , ://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2351989419304500 https 314 Volume 14, Ecology and the Environment "Assessing data quality in citizen science", et al., Margaret Kosmala , sue 10 Is 560 - . 551 p , https://esajournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/fee.1436 315 רשת המידע האירופית בנושא מינים פולשים , EASIN - European Alien Species Information Network , https://easin.jrc.ec.europa.eu/easin/CitizenScience/Projects 316 Australian Citizen Science Association - ACSA , https://citizenscience.org.au 317 https://zentrumfuercitizenscience.at/en/search?tx_solr%5Bq%5D=biodiversity 318 Alien Fish project Italian , ricerca/ - di - https://www.entefaunamarinamediterranea.it/progetti | 1804 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אזור הגידול המדינה שם הפרויקט העיסוק סקוטלנד AquauInvaders ניטור מינים פולשים באגנים לחים ומתוקים בשיתוף הציבור319 . ה מזרח ה תיכון CIESM Jelly Watch נתונים בסיסיים על נחילי מדוזות כדי לאפשר חיזוי והערכות320 . ישראל (האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה) מדוזות בעם דיווחים והתרעות בזמן אמת על תצפיות של מדוזות בחופים ובים לתועלת ציבור הרוחצים .והגולשים הנתונים נאספים למטרות מחקר321 ומדווחים לפרויקטCIESM Jelly Watch . ישראל (חל "ט) החצי הכחול Sea Watch מאפשר לציבור לדווח באמצעות אפליקציה סלולרית על מפגעים בים, לרבות דיווח ים על פגיעה במגוון הביולוגי ועל מינים פולשים322 . גרמניה Ambrosia Scout דיווחי אזרחים על צמח האמברוסיה323 . ישראל (רט "ג) אמברוסיה מכונסת ניתן לדווח על מוקדי אמברוסיה מכונסת דרך היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים של רט "ג הפועלת עם המשרד להג "ס ובסיוע משרד החקלאות324 . יבשתיים סלובניה APPLAUSE מעודד אזרחים להשתתף בניטור וביעור של מינים פולשים צמחיים לו שתף באפליקציית זיהוי פולשים צמחיים במרחב היבשתי325 . 319 AquaInvaders , http://www.brc.ac.uk/aquainvaders/home 320 CIESM Jelly Watch Program , http://www.ciesm.org/marine/programs/jellywatch.htm 321 ,האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, מדוזות בעםhttps://www.meduzot.co.il 322 ,החצי הכחול, חל"טhttps://mafish.org.il/about 323 Germany Ambrosia Scout , https://lfu.brandenburg.de/info/ambrosia_scout 324 ,היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים, רט"גhttps://www.parks.org.il/new/polshim 325 APPLAUSE - Alien Plant Species from harmful to useful with citizens' led activities , a cities/ljubljan - initiative.eu/en/uia - https://www.uia | 1805 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 אזור הגידול המדינה שם הפרויקט העיסוק צרפת AGIIR אפליקציה המציגה מידע על חרקים או מינים פולשים המאיימים על בריאותם של אורגניזמים צמחיים ואנימלי ים במרחב היבשתי326 . פורטוגל אוניברסיטת Évora IBI Survey מעודד אזרחים לדווח על אינטר א קציות של ציפורים עם בעלי חיים, צמחים ובני אדם כדי לזהות מיני ציפורים בעלי פוטנציאל פלישה327 . ישראל ( אגודת חובבי הפרפרים בישראל) ניטור פרפרים מפעילה מערך מתנדבים כמדע אזרחי לניטור פרפרים ותצפיות328 . ישראל (מרכז הצפרות הישראלי הפועל במסגרת חל "ט) ניטור ושימור של בתי גידול של מיני עופות בישראל329 . ישראל (המרכז לטיפוח ציפורי הבר בישראל) אפליקציית eBird אוסף תצפיות של ציפורים ועופות שבוצעו על ידי הציבור330 הדיווח המתקבל מהציבור על מגוון ציפורים מועלה לאפליקציה הבי ן-לאומית. ישראל (חל "ט) פרויקט של דיווחי הציבור על מינים פולשים על גבי מפה331 . ישראל (עמותת מן השדה) מפעילה מערכת מידע שיתופי מהציבור של תצפיות על ה מגוון 326 France AGIIR application , http://ephytia.inra.fr/fr/P/128/Agiir 327 Introduced Bird Interaction survey , https://www.labor.uevora.pt/en/ibisurvey 328 התוכנית הלאומית ,לניטור פרפרים בישראל bio.com/hompage.asp?lng=hbr - ://www.gluecad https 329 https://www.birds.org.il/he/articles/type/education 330 https://www.yardbirds.org.il/free_page/45 331 ,דיווחי מינים פולשים של חל"ט https://deshe.maps.arcgis.com/home/item.html?id=e2448a0cb042433aa58a5dbb1ed86669 | 1806 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אזור הגידול המדינה שם הפרויקט העיסוק ה ביולוגי, ן בה ו מינים מקומיים ופולשים332 . ישראל (המועצה האזורית גולן ,מכון שמיר למחקר ואוניברסיטת חיפה) מיזם תצפיטבע בעזרת אתר ייעודי או אפליקציה ייעודית ניתן לדווח על מגוון החי והצומח בגולן ,במטרה לחבר את הקהילה לטבע ולייצר מאגר מידע על המגוון הביולוגי333 . אף על פי שמדע אזרחי יכול לשמש כלי לאיתור מוקדם של פגיעות במגוון הביולוגי ולמניעת התפשטות מינים פולשים, מהמידע בלוח עולה כי בישראל השימוש בו שמור ברובו לפרויקטים של ארגונים שאינם ממשלתיים, וכי גורמי הניטור הממשלתיים אינם .משתמשים בנתוני ניטור של מדע אזרחי עוד הועלה, כי נתוני מדע אזרחי בישראל נאספים ברובם באמצעים ידניים של העברת המידע לגופים הרלוונטיים. לדוגמה, כדי לדווח על הימצאות אמברוסיה מכונסת נדרש לאתר את דף היחידה הארצית לטיפול במינים פולשים באתר רט"ג, להוריד את הטופס הרלוונטי, להדפיסו, למלא את הפרטים בו, לסרוק אותו ולשלוח בדואר אלקטרוני. דרך נוספת לדווח היא באמצעות אתר המשרד להג"ס, ובאופן דומה334 . עוד עלה כי הקישור למפת מוקדי האמברוסיה בישראל335 באתר המשרד להג"ס אינו מוביל למפה ואינו מספק .מידע לגבי מוקדי אמברוסיה בישראל מוצע כי המשרד להג"ס יפעל לקידום פרו יקטים של מדע אזרחי בתחום הניטור, ולבנייה של ממשקי דיווח ידידותיים למשתמש ומקוונים באתר המשרד להג"ס, שיתבססו על טכנולוגיות מתקדמות המשמשות בעולם. עוד מומלץ כי המשרד להג"ס יסדיר הקישורים .באתר המשרד למפת מוקדי האמברוסיה שיתוף הציבור במידע שיתוף הציבור ושקיפ ות יזומה הם חלק מעקרונות ממשל פתוח במדינות דמוקרטיות, המאפשרים את חיזוק הקשר בין מערכת הממשל לציבור336 . שיתוף הציבור בנושאי מגוון ביולוגי בכלל ובאיסוף תצפיות וניטור מינים פולשים בפרט, והנתונים שיעביר, יכולים לשמש את המשרד 332 ,עמותת מן השדהhttp://www.wildisrael.com 333 תצפי טבע - ,קהילה מנטרת טבע בגולןhttp://tatzpiteva.org.il/main.html 334 ,המשרד להג"ס, דיווח על מוקדי אמברוסיה מכונסתhttps://www.gov.il/he/service/ambrosia_confertiflora 335 ,מפת מוקדי אמברוסיה בישראל, המשרד להג"ס iaMapGIS.aspx http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/Invasive_Species/Ambrosia/Pages/ambros 336 במסגרת בקשתה להצטרף ל- OGP) Open Government Partnership ), עוגנו בישראל עקרונות ממשל פתוח בהחלטת ממשלה4515 ( "', "הצטרפות לשותפות הבינלאומית לממשל פתוח ומינוי 'הפורום הישראלי לממשל פתוח1.4.12 .) | 1807 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 להג"ס בטיפול בנושא המינים הפולשים וי כולים גם להועיל לציבור, שנחשף למידע רלוונטי .לגביו פרסומי המשרד להג:"ס המשרד להג"ס מפרסם מפעם לפעם הודעות לציבור בנושא מינים פולשים- באתר המשרד, בעמוד הפייסבוק שלו, בטוויטר ובתקשורת. בין הפרסומים: אזהרת הציבור מפני משתלות נגועות בנמלת האש337 , קריאה לציבור לדווח על טרמיטים338 וחשיפת הציבור לעלויות הטיפול במינים פולשים339 . המשרד להג"ס גם פונה לאזרחים בבקשה לבצע פעולות למניעת התרבות יתושים (ייבוש ודיווח) וקורא לרשויות המקומיות לבצע ניטור והדברה340. פרסומים נוספים היו בנושאי הדברה בת קיימה341 ו בנושא ה מגוון ה ביולוגי342 . עוד ( מפרסם המשרד את התקן הירוק בעלונים לציבור ייעודי בעלי משתלות, רשויות מקומיות .)וחקלאים ניכר כי מתחילת2020 המשרד להג"ס עושה מאמצים להעלאת המודעות הציבורית בנושא מינים פולשים, במיוחד לגבי מיני חרקים. קריאתו לציבור לקחת חלק בניטור באזור מגוריו מצביעה על כך שהמשרד מכיר בחשיבות המדע האזרחי באיסוף תצפיות ובחשיבות .שיתוף הציבור במידע שיתוף פעולה בין- :משרדי על פי חוק, משרד החקלאות אמון על מניעה וביעור של מזיקים ונגעים הקשורים לצומח ולחיות משק בלבד. אולם כאשר היה מדובר במזיק העלול לייצר נזק רוחבי, התקיים במסג רת פעולות החירום למניעת התפשטותו שיתוף פעולה בין- ,משרדי. למשל ,משרד החקלאות פרסם קריאה פומבית לציבור להעביר מידע, תצפיות וניטור למשרד להג"ס כפי שמובא בתמונה14 :שלהלן 337 https://www.gov.il/he/departments/news/warning_about_fire_ant_detected_in_kfar_adumim 338 , https://www.gov.il/he/departments/news/caribbean_termite https://twitter.com/SvivaMinistry/status/1353273801568636929 https://www.gov.il/he/departments/news/continue_to_treat_the_appearance_of_the_formus_termite , https://www.gov.il/he/departments/news/termits_in_petach_tikva , https://twitter.com/SvivaMinistry/status/1409773897612922880 339 :ראו https://www.gov.il/he/departments/news/annual_cost_of_invasive_species_much_less_than_the_cost_of_dama https://twitter.com/SvivaMinistry/status/1356232002060644353 , ge_they_cause 340 o_campaign_2021 https://www.gov.il/he/departments/news/mosquit , https://www.gov.il/he/departments/news/west_nile_fever_infected_mosquitoes_again_in_north_and_south_isra el , https://www.gov.il/he/departments/news/moep_detected_virus_infected_mosquitoes_in_herzliya_and_gilboa 341 https://twitter.com/SvivaMinistry/status/1376413815617716226 342 https://twitter.com/SvivaMinistry/status/1396223378520948739 | 1808 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי תמונה14 : קריאה פומבית של משרד החקלאות לציבור להעביר מידע למשרד להג"ס באדיבות .דוברות משרד החקלאות ,במסגרת קמפיין של המשרד להג"ס, משרד החקלאות ורט"ג למניעת חדירה של מינים פולשים בשנת2018 , הוצבו במעברי הגבול כרזות המפרטות את סוגי הפריטים האסורים בכניסה לישראל, ובהם כל סוגי האורגניזמים האנימליים והצמחיים, מוצרים מהחי והצומח וחלקי צומח ומצעי גידול שעלולים להיות או להכיל מינים פולשים. בתמונה15 שלהלן כרזת פרסום במעבר :הגבול טאבה | 1809 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תמונה15 : כרזת פרסום במעבר הגבול טאבה .באדיבות דוברות המשרד להג"ס יש לציין לחיוב שיתוף פעולה בין- משרדי זה, אך הדבר מדגיש את היעדר הגורם המוביל במקרים שבהם המזיק הפולש הוא בעל פוטנציאל נזק רב- תחומי. מוצע כי המשרד להג"ס, משרד החקלאות ורט"ג, השותפים להעברת מידע לציבור, יבחנו שימוש באמצעים ,נוספים שעשויים להיות אפקטיביים יותר בהעברת מסרי אזהרה לציבור הרחב; לדוגמה שילוב של ההודעה במסכי פרסומות גדולים ובתשדירי שי רות או העברת המסר במסגרת תהליך הבידוק הביטחוני בעת הכניסה לישראל. כמו כן, ניתן לשלב את מערכת החינוך באמצעות מיזמים חינוכיים .בהטמעת נושאים אלה בקרב התלמידים זיהוי נכון של העיתוי ההסברתי יכול לחולל שינוי משמעותי בהתנהגות הציבור, וכפועל יוצא מכך בצמצום חדיר ת מינים פולשים ונזקיהם; לדוגמה: הסברה בתקשורת לגבי תקן ירוק למשתלות לפני חגים שבהם אנשים נוטים לקנות צמחים, או ביצוע קמפיין תקשורתי בתקופות חופשות לנוסעים לחו"ל ("לא חוזרים עם מינים פולשים"). מוצע כי המשרד להג"ס יבחן הרחבה של מעגלי המעורבות הסביבתית האקטיב ית של הציבור באמצעות הגדלת מעגלי ההסברה בנושא, למשל במוסדות חינוך; ומיסוד ממשק משותף באפליקציה המספקת מידע על המגוון הביולוגי והמינים הפולשים ומאפשרת לציבור גם .להיות מעורב ולדווח על תצפיות ✰ | 1810 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי אתגר שמירת הטבע והממשק שלו עם תהליכי הפיתוח המואצים מדגישים את הצורך .לרכז מאמצים בצבירת ידע ואיסוף מידע אקולוגי ניטור המגוון הביולוגי חשוב מכיוון שהוא כלי להערכה ו ל מעקב אחר מגמות ושינויים במשאבי המערכת האקולוגית ואחר שלמות רכיבי מערכת זו, ו בהם ה מגוון ה ביולוגי. הניטור מאפשר הערכ ה של נזקים והצלחת פעולות שיקום ו ניטור של מגוון מינים פולשים, ומשמש פלטפורמת ידע להערכת הסיכונים ולקבלת החלטות בעניי ן אפיקי הפעולה לצמצום השפעתם. נכון לאוקטובר2021 , בישראל קיים מידע רב בנושא המגוון הביולוגי והמינים הפולשים, אך הוא מבוזר בין גופי ניטור ממשלתיים שונים ורבים. ממצאיו של פרק זה מלמדים על הצורך באיגום שיטתי של המידע המלא והרלוונטי בנושא ב , ו שימוש שוטף בו לצורך .קבלת החלטות | 1811 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 האחריות התאגידית למגוון הביולוגי כ- 40% מהכלכלה העולמית מבוססת על שי רותי המערכות האקולוגיות, והיא משפיעה על יש רותי המערכת האקולוגית ומושפעת ממנה באופן ישיר, ע קיף או שולי343 .עם התאגידים שליבת עיסוקם נסמכת על ש י רותי מערכות אקולוגיות, שו הם בעלי פוטנציאל להשפעה ישירה על המגוון הביולוגי, נמנים תאגידי האנרג י ה, המזון והתשתית, תעשיית התרופות והקוסמטיקה, חברות סחר בצומח ובבעלי חיים, חברות הדברה, מחצבות , ותאגידים חקלא יים. השפעתם של אלה ניכרת על הטבע - בגריעת חומר, בקיטוע והרס של שטחים פתוחים, בהשפעות שוליים על שטחים פתוחים344 , בפגיעה ישירה בצומח ובבעלי חיים ובהפצה של מינים פולשים במכוון או באקראי345 . עם התאגידים המשפיעים על ש י רותי מערכות אקולוגיות באופן עקיף נמנות חברות תיירות .וחברות פיננסים אלה האחרונות יכולות להשפיע על הטבע על ידי ניצול עקיף של המשאבים, ולחלופין באפשרותן להשפיע לחיוב: להסיט השקעות מחברות הגורעות משאבי טבע ו משפיעות ,על המגוון הביולוגי ו לתמיכה בקידום מוצרי אשראי למימון פרויקטים ב ינ קיימ ה. מערכת יחסי הגומלין בי ן תאגידים למשאבי טבע יוצרת סיכונים, ואת אלה אפשר להפחית באמצעות שימוש בכלים המייצרים איזון בין פיתוח לבין הגנה על הסביבה; באמצעות רגולציה הכוללת חקיקה, פיקוח ואכיפה ;ו כן ב כלים כלכליים. להלן פירוט : באוקטובר2011 התקבלה החלטת ממשלה346 ,המטילה על המשרד להג"ס ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה347 את האחריות ליישום ת ו .כנית לאומית לצמיחה ירוקה יעדי התוכנית " כוללים מעבר למגזר עסקי ידידותי יותר לסביבה ו סיוע לצמיחה תעשייתית ועסקית ירוקה כמנוף לפיתוח כלכלי." לפי ההחלטה, ה תוכני ת לצמיחה ירוקה תכלול המלצ ה בדבר הכלים המתאימים ביותר להשגת יעדי ה ,ובהם כלים רגולטוריים לצד כלים כלכליים כדוגמת מנגנונים של תגמול ותמריץ. ,לפי קווי המדיניות לתוכנית צמיחה ירוקה תנתק את הקשר ההרסני בין הצמיחה הכלכלית לבין השחיקה של משאבי הטבע ותאפשר שגשוג עתידי ועלייה ברמת החיים ם כיו בו דורות הבאים348 . מתחילת המאה ה עשרים ואחת חלה עלייה בשימוש בכלים כלכליים בעולם ובישראל לעידוד .המודעות לנושאים סביבתיים ,מחקר שהתבסס על שבעה מקרי בוחן סביבתיים בישראל הראה 343 ליעד אורתר ואלון רוטשילד, "מגוון ביולוגי בעסקים - ,"הצגת פרוטוקול הדיווח הישראלי אקולוגיה וסביבה 8 ( 2 ) (מאי2017 .) 344 .השפעה שזולגת אל מעבר לשטח התאגיד לאזורים נוספים 345 ,חל"ט והמכון לאחריות תאגידית פרוטוקול הדיווח הישראלי, מגוון ביולוגי בעסקים ( 2017 '), עמ9 . 346 החלטת הממשלה3768 ( 23.10.11 ,) 2011_des3768 https://www.gov.il/he/departments/policies/ 347 מאז2015 .שונה שמו למשרד הכלכלה והתעשייה 348 " ,המשרד להג"ס ומשרד הכלכלה צמיחה ירוקה מחברים בין כלכלה לבין סביבה ,"מדיניות הממשלה. | 1812 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי כי שימוש בכלים כלכליים כמשלימים לרגולציה קיימת הוביל לעלייה במודעות ה ,סביבתית לאסדרה סביבתית ולתועלת כלכלית של מאות מיליונ י ש"ח לעומת רגולציה לבדה349 . מתודולוגיה בת קיימה (להלן- ESG ) 350 ה יא דוגמה למסגרת המטמיעה היבטים ו שיקולים סביבתיים, .חברתיים ושיקולי ממשל תאגידי שמירת המגוון הביולוגי ומערכות אקולוגיות הן ,אינדיקטורים המובאים בחשבון במסגרת השיקולים הסביבתיים שהתאגיד מטמיע בתהלי כי קבלת ה החלטות הו השקעות במגזרים העסקיים והפיננסיים351 . המתודולוגיה בוחנת את הערכים הלא-פיננסיים ולא- עסקיים, על בסיס גישה שלפיה קבלת אחריות ומחויבות לערכים אלה מע ה יד על חוסנו ויציבותו. כך מסייעת המתודולוגיה לבעלי העניין ולמשקיעים לנתח את ההשפעה החברתית והסביבתית של תאגידים352 . דרכים ל הטמעה של מדיניות סביבתית בפעילות תאגידים על ידי אימוץ מתודולוגי ית ESG , ש לא תמיד ,עיקרה שיקולי רווחים ישירים הן חובת דיווח לציבור ולרגו לטורים, אימוץ תקנים וולונטריים ומתן תמריצים; .כפי שיפורט להלן דיווח של התאגידים דיווח של תאגידים כולל מידע שהוא מהותי עבור המשקיעים ב הם (להלן- )עקרון המהותיות353 , ולא ו .דווקא בהקשר לצרכים סביבתיים או חברתיים ה תאגידים מדווחים על עניינים שאינם כספיים באמצעות דוח אחריות תאגידית354 .בין עקרון המהותיות, שמנחים אותו בעיקר שיקולים עסקיים-פיננס ים י , ובין שיקולים סביבתיים כמו שמירה על ה מגוון ה ביולוגי וטיפול במינים ה ,פולשים יש תחום חפיפה צר , כמודגם בתרשים 14 להלן : 349 דורון לביא, "האם כלים כלכליים עדיפים על אמצעי אסדרה ישירים כדי להשיג את יעדי הממשלה בתחום הסביבתי? " אקולוגיה וסביבה 9 ( 3 ) (סתיו2018 ,) 504 https://magazine.isees.org.il/?p=16 350 ESG - Environmental, Social and Governance .)(סביבה, חברה וממשל תאגידי 351 - economy - https://ec.europa.eu/info/business , Overview of sustainable finance Commission, European finance_en - sustainable - finance/overview - finance/sustainable - and - euro/banking 352 ,ד"ר אבשלום אדם השקעות אחראיותESG Impact , impact - esg - simple - made - https://ethics.co.il/v 353 עקרון המהותיות הוא מאבני היסוד של דיני ניירות ערך. על פי עיקרון זה, נדרש התאגיד לגלות מידע שיש לו חש יבות .לגבי קבלת החלטותיו של "משקיע סביר", או מידע שיש בכוחו להשפיע על שער נייר הערך של התאגיד 354 Corporate Responsibility . | 1813 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים14 :תחומי החפיפה בין שיקולים פיננסיים לשיקולים סב יבתיים בעקרון המהותיות משרד מבקר המדינה בחן את הדרישות של גופים רגולטוריים הרלוונטיים לתאגידים במשק :הישראלי, לדיווח בנושאים סביבתיים, כפי שיפורט להלן רשות ניירות ערך רגולטורים של שוקי הון מובילים בעולם מעמידים את נושא ניהול סיכוני ה- ESG והגילוי על סדר היום355 . מבחינת דיני ניירות ערך, המחויבות של החברות הציבוריות היא לכלול בתשקיף או בדוחות התקופתיים גילוי על .חשיפה לסיכונים סביבתיים אשר עלולים להיות מהותיים עבורן 355 בעניין סיכוניESG ,לשוק ההון הנובעים מסיכוני ראו בהרחבה: מבקר המדינה פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים , דוח מיוחד פרק3: ה יבטים כלכליים ופיננסים של משבר האקלים, עמוד553 . (אוקטובר2021 ,) בעניין השקעות אחראיותESG ,ראו בהרחבה: מבקר המדינה דוח שנתי71 /ג תשפ"ב- 2021 , בנושא ניהול השקעות בקרב גופים שונים , עמוד229 . | 1814 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי רשות ני"ע ,פועלת בהתאם למגמה העולמית ומקדמת גילוי ודיווח וולונטרי של עקרונות ה- ESG בדוחות התאגידים המפורסמים לציבור המשקיעים356 . במסגרת תיקון משנת2011 של תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף- מבנה ,)וצורה ה תשכ"ט- 1969 , עוגנה החובה לפרסם סיכונים סביבתיים ועלויות סביבתיות הנוצרים מפעילות התאגיד הו צפוי ים ל השפיע מהותית על.יו בכלל זה: הליכים משפטיים או מ י נהליים הקשורים באיכות הסביבה; עלויות שנפסקו בגין איכות ה סביבה או עלויות סביבתיות אחרות; מדיניות ניהול סיכונים סביבתיים העלולים להשפיע מהותית על התאגיד; ואמצעי הפחתת סיכונים אלה על ידי ו357 . בפברואר2020 העלתה הרשות לני"ע את נושא ה- ESG על סדר היום הציבורי ופעלה לעודד חברות לכלול באופן וולונטרי גילוי על אודות נושאי ESG על ידי ה תאגידים באמצעות קול קורא שפורסם ביולי2020 358 . באפריל2021 , לאחר עיבוד ההערות של עשרות גופים וגורמים שהשיבו לקול ה ,קורא פרסמה רשות ני"ע המלצה לתאגידים המדווחים לפרסם באופן וולונטרי דוחות אחריות תאגידית הכוללים את היבטיESG בעניי ן הסיכונים הסביבתיים והחברתיים שהם חשופים להם על בסיס כללים בין- לאומיים מקובלים, כדי שניתן יהיה להשוות בין דוחות של תאגידים מדווחים הפועלים באותו .תחום או בתחומים שונים כמו כן הודיעה הרשות כי תעניק תמיכה לתאגידים מדווחים באמצעות .הדרכות וסדנאות מקצועיות לדעת רשות ני"ע ,כצעד ראשון, נכון להוביל את השוק ב כיוון הוול ו נטרי באמצעות עידוד ותמריצים חיוביים, אך לעיתים "אין מנוס מקביעת סטנדרטים באמצעות רגולציה. זוהי תחילתה של דרך- אנו נלווה את התאגידים, נעקוב אחר ההטמעה וההתפתחות בשוק- נסיק מסקנות "ונבצע התאמות, במידת הצורך359 . רשות ני"ע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר2021 כי פרסום של דוחות אחריות תאגידית עשוי להוביל לפרסום מידע שאינו לפי "עיקרון המהותיות" שלפיו מדווחים תאגידים , .ובמסגרת זו יפורסם גם מידע שקשור לנזקי מינים פולשים ולשמירה על המגוון הביולוגי 356 "רשות ניירות ערך מעודדת פרסום דוחות ESG למשקיעים ותומכת ביוזמהImpact Nation של המשרד לנושאים ( אסטרטגיים", אתר רשות ני"ע14.1.21 ,) https://www.isa.gov.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7 %A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/175/2021/Pages/EITONOT14121.aspx 357 תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף- 'מבנה וצורה) (תיקון מס2), התשע"א- 2011 , סעיף28 לתוספת .הראשונה 358 "קול קורא בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוניESG ", אתר רשות ני"ע (יולי2020 ,) https://www.isa.gov.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7% A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/KOLKORE/Pages/Kolkore190720.aspx 359 "רשות ניירות ערך קוראת לתאגידים המדווחים להתייחס בדיווחיהם לסיכוני ESG ומפרסמת המלצות אודות אופן הגילוי בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוניESG ,"אתר רשות ני"ע ( 18.4.21 ,) https://www.isa.gov.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A4%D7% A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/175/2021/Pages/eitonot180421.aspx | 1815 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בהמלצות אלה של רשות ני"ע בו פעולותיה ניתן לראות התפתחות ב תהליך של אסדרת מנגנון דיווחESG .כך שיתמוך בפיתוח בר קיימה, הגם שמדובר במנגנון וולונטרי בשלב זה רשות החברות הממ שלתיות על רקע החלטת ה ממשלה246 לע תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימ ה, פרסמה רשות החברות הממשלתיות (להלן- )רשות החברות ביוני2009 חוזר בנושא" הנחיות ליישום תוכני ת אסטרטגית לפיתוח בר קיימ ה בחברות ממשלתיות" . יצוין כי החוזר אינו חל על חברות מעורבות. לפי החוזר על ה חברות לגבש מדיניות סביבתית ולדווח עליה .לציבור הן נדרשו ל ת מנו חבר ,הנהלה לתחום הכ ל ין תוכני ת אסטרטגית הכוללת תוכני ות פעולה קיימות ועתידיות ו לקבוע כלים לאיתור פעילויות שאינן עולות בקנה אחד עם פיתוח בר קיימ ה . הדירקטוריון נדרש לקבוע דגשים להנחות מדיניות סב יבתית בחברה המ תייחסת למגוון סוגיות מהותיות הנוגעות לפעילות ,בנושאי סביבה כמו .זיהום, צריכת אנרגיה ובריאות הציבור ב- 2013 פרסם המשרד להג"ס בשיתוף עם רשות החברות מדריך לפיתוח בר קיימה בחברות ממשלתיות, לצורך הנחיית חברות אלה בתהליך גיבוש אסטרטגיה לפיתוח בר קיימ ה. אחד מהעקרונות הנסקרים במדריך נוגע לעניין ההון הסביבתי, וכולל היבטים הנוגעים להתייעלות וצמצום צריכת משאבי טבע, צמצום זיהום הסביבה ושמירה על שטחים פתוחים. המדריך כולל .3602009 משנת לפירוש ויישום של החוזר כלי עזר גם הסבר על הדיווח הנדרש מהחברות, והיה בינואר2019 קראה רשות החברות לחברות הממשלתיות לאמץ באופן וולונטרי אסטרטגיה בעלת ערך משותף של פיתוח בר קיימה עם יעדים עסקיים361 שתהיה הנחת יסוד בסיסית לדיווח ESG ומנוע לחדשנות עסקית362 . ביולי2020 פנתה ה רשות בחוזר לחברות בניסיון לגשר על השונות בפרשנויות לפיתוח בר קיימ ה363 ובמטרה לעודד אותן לבחון את הדיווח על פי עקרונות בשיטה מסוימת364 ; תוכן הדיווח ומאפייניו לפי החוזר היו בגדר המלצה . רשות החברות אחראית ל- 105 :חברות70 מהן חברות ממשלתיות, ו- 35 :חברות נוספות חברות בת וחברות מעורבות365 . בנובמבר2021 מסרה הרשות למשרד מבקר המדינה כי בשנת2020 כ- 30 חברות מהן (כ- 29% ) הגישו דוחות כאמור, וכי הדוחות לא נבחנו על ידי הרשות. עוד הוסיפה כי לא מתקיימים תהליכים ליצירת דיווחים נוספים מעבר לנדרש בחוזר משנת2009 . 360 ,המשרד להג"ס ורשות החברות מדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות הממשלתיות (דצמבר2013 .) 361 ערך משותף- CSV (Creating Shared Value) - מתייחס להתלכדות בין היעדים העסקיים לערכים הלא- פיננסיים (למשל סביבה) של חברות. איגרת מידע (יולי2019 ,) - ter https://www.gov.il/he/departments/guides/newslet 072019?chapterIndex=4 362 ד"ר אבשלום אדם, "הנחיית רשות החברות לדיווח לפי עקרונות דיווח ה- GRI בתוכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא עבור חברה ממשלתית", תקציר נייר עמדה לחברות ממשלתיות (נובמבר2020 ,) www.ethics.co.il 363 שם. 364 רשות החברות, הגשת תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר- .קיימא, רח3188-2020 . 365 דין וחשבון החברות הממשלתיות משנת2020 של רשות החברות, דוח60 (אוקטובר2021 .) | 1816 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מעיון ב דין וחשבון של רשות החברות הממשלתי ות משנת 2020 עולה, כי על אף הניסיו ן של ה רשות לגבש אסטרטגיה לדיווח בר קיימ ה , דיווחיESG או פעולות סביבתיות אחרות של החברות הממשלתיות תופסים מקום שולי ביעדי חברות אלה. רשות החברות הממשלתיות מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 כי כאמור חוזר הרשות אינו חל על חברות מעורבות, וכי מתוך קבוצת החברות הממשלתיות הגדולות אשר מבצעות יותר מ- 90% מהיקף הפעילות של החברות הממשלתיות, רובן המכריע דיווחו על פעילותן במסגרת פיתוח בר קיימה. מוצע ,כי הרשות תפעל בקרב החברות להגברת הדיווחים במסגרת האחריות התאגידית ותסייע להן בכל ,הכרוך בהגשת דיווחים אלה כדי שדיווח זה יהיה חלק בלתי נפרד מהדיווחים האחרים של החברות. עוד מסרה רשות החברות הממשלתיות בתשובתה כי היא מקבלת את ה הצע ה לפעול להגברת הדיווחים במסגרת האחריות התאגידית של החברות הממשלתיות ולסייע להן בכל הכרוך .בהגשת דיווחים אלה הרשות הדגישה כי סמכותה לכך היא במסגרת תפקידה לייעץ ולסייע לחברות הממשלתיות בניהול עסקיהן , מכוח חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 . בנק ישראל- המפקח על הבנקים ב- 2011 פרסם המפקח על הבנקים עדכון הוראות דיווח לציבור של התאגידים הבנקאיים, ובו הוראות מחייבות לפרסום דוח אחריות תאגידית366 . לפי הוראות אלה, תאגיד בנקאי יפרסם לציבור דוח על אחריות תאגידית לתקופה של עד שנתיים367 . משרד מבקר המדינה בחן כמה דיווחים שקיבל המפקח על הבנקים מתאגידים בנקאיים בשנים2018 - 2020 , כמפורט להלן368 : :'בנק א ב דוח ה אחריות ה תאגידית של ה בנק ל- 2020 , במטריצת המהותיות, הוצבו השיקולים הסביבתיים בתחתית סדרי העדיפויות של הבנק, אף שמחזיקי העניין הציבו שיקולים אלה בסדר עדיפויות בינוני- גבוה. הבנק יצא בקריאה לעודד יזמות סביבתית, אך לא הציב אף יעד סביבתי .מחייב 'בנק ב: דוח ה אחריות ה תאגידית של ה בנק ל- 2019 התייחס ליעדי האו"ם לפיתוח בר קיימה ופירט את שימוש הבנק במשאבי טבע, כמו צריכת חשמל, דלק, נייר ו מים ופליטות פחמן. הדוח יפ רט גם מתן"אשראי ירוק" לחברות המקדמות שמירה על הסביבה, וציין עלייה בהיקפי אשראי הניתנים לפרויקטים ירוקים (סולארי י ם). האחריות התאגידית של הבנק הציבה במטריצת .המהותיות את השיקולים הסביבתיים אחרי שיקולים חברתיים 366 בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, לשכת המפקח, במכתב למשרד מבקר המדינה מ- 14.9.21 . 367 בנק ישראל, הפיקוח ע ל הבנקים- מדיניות והסדרה, עדכון הוראות הדיווח לציבור של דוחות אחריות תאגידים בנקאיים, חוזר מס. ח- 06-2311 ( 3.10.11 ,) https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/LettersAndCircularsSupervisorOfBanks/HozSup/h2311.pdf 368 .דוחות האחריות התאגידית מפורסמים באתרים האינטרנט של הבנקים | 1817 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 :'בנק ג על פי דוח ה אחריות ה תאגידית של הבנק ל- 2020 , ה מערכת לניהול הסביבה של הבנק פועלת לפי תקןISO14001 369. הבנק מפתח מוצרי אשראי למימון בר קיימה של פרויקטים בתחו ם .האנרגיות המתחדשות הוא ה ציב על מטריצת עקרון המהותיות בחינה של סיכונים סביבתיים וצמצום טביעת הרגל הפחמנית370 .)והשפעות הסביבה של הבנק (צריכת משאבים אחראית מדוחות האחריות התאגידית שהובאו לעיל ניתן לראות שאמנם הבנקים דיווחו על ענייני ESG , אך מרבית הדיווחים א ינם דווקא בענייני סביבה וגם אלה שבענייני סביבה הם כלליים .ביותר יצוין כי בדצמבר2020 הפיץ המפקח על הבנקים ל תאגידים הבנקאיים ולחברות האשראי מכתב ,המשקף את החשיבות שהפיקוח על הבנקים מייחס לכלכלה סביבתית בת קיימה. לפי המכתב המפקח מכיר בסיכונים הסביבתיים כמכלול גורמים העלולים לפגוע בכלכלה ולערער את :יציבות הבנקים במגוון תחומים סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין וסיכון נזילות . המפקח על הבנקים הדגיש במכתבו את הצורך בנקיטת צעדים אופרטיביים לזיהוי, ניטור וניהול של הסי כונים הסביבתיים, לדבריו "סיכונים סביבתיים כוללים שינויי אקלים ,פגיעה במגוון הביולוגי ( Biodiversity ,)זיהומי אוויר ,מים וקרקעות"; וכי הוא רואה בתאגידים הבנקאיים שותפים למעבר ל כלכלה בת קיימה ולעיצוב ה על ידי שילוב הסיכון הסביבתי במדיניות האשראי וההשקעות371 . עוד נאמר ב מכתב כי הפיקוח מצפה מהתאגידים לעקוב אחר המלצות גופים בי ן- .לאומיים מובילים העוסקים בנושא באוגוסט2021 פרסם המפקח על הבנקים קול קורא לעדכון להערות הציבור בנושא "גילוי לציבור על היבטיESG ", לרבות חיוב התאגידים הבנקאיים לציין בדוח הדירקטוריון וההנהלה תמ צית של מדדי סביבה וכן להרחיב את ההנחיות לגבי דוח ESG . בהמשך לקול קורא, ב דצמבר2021 פרסם המפקח על הבנקים חוזר בנושא "גילוי לציבור על "היבטי סביבה, חברה וממשל372 , ולפיו הוראות הדיווח לציבור של התאגידים הבנקאיים יעודכנו כמפורט להלן: (א) בדוח הדירקטוריון וההנהלה יציין התאגיד הבנקאי, בין היתר, את מדדי סביבה, וכן יציין היבטים מהותיים של סביבה המשתלבים ביעדים ובאסטרטגיה שלו. (ב) שמו ( של "דוח אחריות תאגידית" שונה ל"דוח סביבה, חברה וממשלESG )", ובו נדרשים התאגידים להגיש דוח סביבה שנתי במקום דוח אחריות תאגידית דו- .שנתי ,כמו כן, הוקדם מועד הפרסום .הובהרו הנחיות לתוכן וניתנו דוגמאות לנושאים להתייחסות בדוח בדברי ההסבר לחוזר, ציין המפקח על הבנקים, כי צעדים אלה ננקטו כדי לחזק את התרומה לסביבה ולחברה של המערכת הבנקאית ובכך לחזק את המערכת הבנקאית לטווח הארוך זאת .לאור הניסיון שנצבר בארץ ובעולם 369 תקןISO 14001 ,לניהול סביבתי, מכון התקנים14001 - https://www.sii.org.il/he/iso 370 טביעת רגל פחמנית היא מדד הסוכם את הפליטות הפחמניות ופליטות גזי החממה של חברה, וכך מעריך את השפעת .האדם על שינויי האקלים 371 ,""המפקח על הבנקים דורש להתחשב בסיכונים סביבתיים אתרInfospot ( 23.12.20 ,) https://infospot.co.il/n/The_Supervisor_of_Banks_demands_that_environmental_risks_be_taken_into_account 372 'בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, חוזר מס ח- 2678-06 | 1818 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי המפקח על הבנקים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2021 כי הפיקוח על הבנקים בישראל א הו רשות הפיקוח היחידה בארץ הדורשת מתן גילוי לציבור בנושא, וכי אין רשות פיקוח על הבנקים נוספת בעולם הדורשת מתאגידים בנקאיים לפרסם כיום גילוי מקיף לציבור על היבטיESG הדומה לגילוי הנדרש על ידי ,בנק ישראל להבדיל מגילוי מרצון . עוד ציין המפקח על הבנקים כי במדינות שבהן נקבעה בכל זאת חובת גילוי במהלך השנים האחרונות מדובר בדרישה רחבה שחלה על מגוון רחב של ,חברות ואינה מתייחסת באופן בלעדי לבנקים .והיא מאפשרת למדווחים שיקול דעת רחב במתן הדיווח על תחום זה לדבריו, הפיקוח על הבנקים עוקב בקפידה אחר ההתפת חויות בגיבוש סטנדרט הדיווח בעולם וב ד בבד משפר ומעדכן את דרישות הגילוי ומתאים אותן לפרקטיקות הגילוי של בנקים מובילים בעולם ; וכי הפיקוח עוקב אחר אופן יישום דרישות הגילוי על ידי הבנקים בישראל. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בדריש ותיו מהתאגידים הבנקאיים ליישור קו עם המגמה העולמית לניהול הסיכון הסביבתי וליישום כלכלה בת- קיימה. עם זאת יצוין כי גם בהליך זה המפקח על הבנקים אינו קובע פרקטיקה .מדידה ותקן מחייב, ולכן לתאגידים הבנקאיים עדיין יש גמישות גדולה בדיווחיהם כדי להפיק את המרב מדיוו חי התאגידים מומלץ שהמפקח על הבנקים יקבע פרקטיקה ,של מדידה ותקן מחייב בעניין הדיווח הנדרש בשים לב למקובל בעולם וכן יחדד את הנחיותיו לשם קביעת פרקטיק ה אפקטיבית ל דיווח. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בדצמבר2017 נכנסה לתוקף דרישת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לדיווח של גופים מוסדיים373 ( על היבטים של השקעות אחראיותSRI) במסגרת מדיניות ההשקעות374 . מדיניות של השקעות אחראיות375 בוחנת נוסף על הפרמטרים הפיננסיים של חברה ציבורית גם את הערכים הלא-פיננסיים, בני הקיימה. גישה כזו מייחסת חשיבות לדיווחESG במסגרת האחריות התאגידית . ,לפי מאמר של מומחה בתחום אין סטנדרטיזציה או נהלים לבחינת השקעות אחראיות של גופים מוסדיים באספקטים סביבתיים בכלל לרבות שמירה על ה מגוון ה ביולוגי למרות דרישת רשות שוק ההון, ביטוח וח י סכון לדיווח של גופים מוסדיים376 . 373 גופים מוסדיים הם גופים ה מנהלים את כספי הציבור, כמו בתי השקעות וחברות הביטוח אשר מנהלות את קרנות .הפנסיה, את קרנות הנאמנות ואת קופות הגמל 374 חוזר24-9-2017 ( הצהרה על מדיניות השקעה צפויה בגופים המוסדיים3.12.17 ,) gmulim.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/resinv.pdf - https://www.aram 375 מדיניות השקעות אחראיות- ESG-Impact . 376 ,ד"ר אבשלום אדם השקעות אחראיות- Impact - ESG , investing - impact - https://ethics.co.il/esg / | 1819 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 בפברואר2021 פרסמה הרשות טיוטת הוראות בנושא "ניהול נכסי השקעה" שמיועדת לגופים המוסדיים שבפיקוחה, להערות הציבור377 . בנובמבר2021 פרסמה את תיקון378 ההוראות לניהול נכסי השקעה, המחייבות את ועדת ההשקעות של הגופים המוסדיים המנהלים כספי ציבור לזהות סיכונים מתפתחים מהותיים הנוגעים להיבטים בני ( קיימהESG ;) לגבש כללים ונהלים לבחינת ההיבטים, השיקולים והסיכונים; ולנהל את מדיניות ההשקעות הכלכליות בהתאם להיבטים .אלה ,לפי התיקון משקיע מוסדי יידרש לגילוי בדיווח ופרסום של שיקולי ה- ESG המנחים את מדיניותו ואת השקעותיו. על פי החוזר, התחשבות בשיקולים סביבתיים אינה עניי ן ערכי או ,תדמיתי אלא עניין כלכלי, ורשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון כרשות רגולטורית האמונה על יציבותם של הגופים המוסדיים, רואה בשיקולים הסביבתיים סיכון עסקי שנדרש להביא בחשבון379 . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר2022 מסרה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כי היא בוחנת את אופן ההיערכות לאימוץ הוראות החוזר על ידי הגופים שבפיקוחה, ובהמשך השנה .היא תבחן את הצורך בהרחבת הוראותיה בנושא ✰ מהסקירה לעיל עולה כי הרגולטורים על המערכת הפיננסית- עסקית מגלים רגישות גוברת להשקעות אחראיות כגורם מפחית סיכון, אף שהנחיותיהם לדיווח ב( ר קיימהESG ) ברובן וולונטריות והנחיות מחייבות תקפות, נכון למועד סיום הביקורת רק לגבי התאגידים הבנקאיים והגופים המוסדיים. ההנחיות הקיימות- גם המחייבות וגם הוולונטריות, מספקות מסגרת דיווח בלבד, ולא סטנדרטים לניהול סיכונים כלכליים הנובעים מסיכוני הסביבה וטב יעת הרגל הסביבתית של החברות. עלה כי גם כאשר ההנחיות מחייבות, למשל בתאגידים הבנקאיים והגופים המוסדיים, הניהול נמצא תחת עקרון המהותיות, ונושאים כמו שמירה על הסביבה ועל המגוון הביולוגי נמצאים בעדיפות נמוכה בקרב תאגידים אלה- .בהתאם לדוחות שהם פרסמו מוצע, כי הגופים הרגולטוריים: רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות החברות הממשלתיות והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יפתחו קווים מנחים וכלים מסייעים לדיווח בהתאם ל- ESG , ויפנו את התאגידים שבאחריותם לדווח בהתאם לקווים מנחים אלה, גם אם אינם מחויבים לכך. זאת על מנת ליצור התקדמות בדיווחים. בנוסף מוצע כי הגופים הרגולטוריים האמורים יוודאו כי פעילותם של התאגידים תעשה בהלימה .לעקרונות דיווח בר קיימה המשרד להג"ס מסר למשרד מבקר ה מדינה בנובמבר 2021 ,כי על פי תפיסתו מומלץ כי תהיה חובת גילוי וניהול "מוגדרות באופן פרטני" לחברות גדולות וחברות ציבוריות על השפעות וסיכונים 377 רשות שוק ההון, ביטוח וח י סכון, תיקון הוראות החוזר המאוחד- פרק4 לשער5 "ניהול נכסי השקעה" (שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאג ידי ולסיכונים מתפתחים, סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוג י )ים( 2.2.21 ) ., שה2020-10906, נספח א - תיקון סעיף6 - הוספת סעיף6 .)(ט 378 רשות שוק ההון, ביטוח וח י סכון, תיקון הוראות החוזר המאוחד- פרק4 לשער5 "ניהול נכסי השקעה" (שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים , חב ר תיים והיבטי ממשל ת א גידי לסיכונים מתפתחים מהותיים (כגון סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגי י )ם( 18.11.21 ) , חוזר הגופים המוסדיים13-09-2021 . 379 ,חן תירוש"שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בהשקעות" ,אקולוגיה וסביבה 12 ( 1 ( ) 6.4.21 .) | 1820 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ,סביבתיים ועל מדיניות סביבתית וכי חובות הגילוי הקיימות הן "אמורפיות וחלקיות (ללא דו- מהותיות), מה שמייצר גילויים בלתי ."אחידים וחלקיים עוד ציין כי הוא פועל לק ודי ם הנושא מול הרגולטורים הפיננס י ים כדי לפרסם טקסונומיה של פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה ,שתהיה מבוססת על הטקסונומיה האירופית ובוחן "אפשרות לעגן את הטקסונומיה הזו בחוק האקלים. הטקסונומיה תהווה בסיס אחיד לדריש"ות גילוי וניהול בעתיד. עוד מסר המשרד להג "ס בתשובתו כי המגמה במדינות העולם היא להפוך את מרבית הגילויים למנדטוריים, כך לדוגמה קיימים בעולם מסלולי פנסיה ייעודיים עם התמחות ב- ESG ; וכי הוא פועל כדי להעלות מודעות לחשיבות הטמעת שיקולי ה מגוון ה ביולוגי בקרב החברו ת לצד למידה על מגמת התפתחות במדינות המובילות הן מצד הרגולציה הפיננסית- סביבתית והן מצד השוק .הפרטי עוד ציין המשרד כי הוא פועל לשילוב שיקולי ה מגוון ה ביולוגי במגזר העסקי, ו בשנים האחרונות פותחו פרוטוקולים לטיפול במינים פולשים בחברת נתיבי ישראל ובחברות פרטיות380 . דיווח תאגידים- השוואה בין-לאומית 1 . משרד מבקר המדינה סקר את הנורמות המחייבות לדיווח בר קיימה של תאגידים בכמה :מדינות בעולם האיחוד האירופי: מתוך צורך במסגרת מחייבת ל גילוי מידע חברתי וסביבתי , וכדי לשלב רווחיות ארוכת טווח עם צדק חברתי והגנ ה על הסביבה ולהוביל שינוי לקראת כלכלה גלובלית ב ת קיימ ה381, קבעה הדירקטיבה האירופית382 של האיחוד מ- 2014 (להלן- הדירקטיבה) אסטרטגיה לגבי גילוי מידע לא- .פיננסי על ידי חברות ותאגידים גדולים הדירקטיבה מכתיבה כללים מחייבים על ידי קביעת כללי דיווח של מידע לא- פיננסי לחברות גדולות (המעס יקות יותר מ- 500 עובדים), ובהן בנקים, חברות ביטוח וחברות בעלות עניין ציבורי. קיימת גמישות בבחירת מסגרת הכללים לדיווח: הדירקטיבה מאפשרת יישום באמצעות הנחיות בין- .לאומיות, אירופיות או לאומיות ביוני2020 פורסמה רגולציה להשקעה בת קיימה של האיחוד האירופי (רגולצ יית הטקסונומיה), ובמסגרתה פורסמו דרישות גילוי בנות קיימה ע בור חברות רשומות גדולות שכבר נדרשות לספק דוח על הערכים ה לא-פיננס יי ם (מתוקף הדירקטיבה). רגולציית הטקסונומיה קובעת חובת גילוי בנושאי ויסות וביצוע של השקעות בנות קיימה בקרב מדינות, בעלי עניין פיננסיים וגורמים ציבוריים גדולים. זאת באמצעות סיווג ביצועים :סביבתיים לפעילות הכלכלית לאחת משש מטרות סביבתיות שינו י י אקלים ;שימוש בר קיימ ה והגנה על מים ומשאבים ימיים ; מעבר לכלכלה מעגלית, כולל מניעת פסולת והגדלת 380 'לגבי חברת נתיבי ישראל ראו להלן בעמ151 . 381 :הדירקטיבה האירופיתDirective 2014/95/EU of the European Parliament and the council, 22 oct. 2014 , content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32014L0095&from=EN - lex.europa.eu/legal - http://eur 382 Financial Reporting Directive - Non - NFRD מתייחס לדירקטיבה האירופית2014/95/EU Directive . | 1821 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ספיגה של חומרי גלם משניים ;מניעת זיהום ובקרה ; הגנה ושחזור של המגוון הביולוגי והמערכות למערכות אקולוגיות ;הגדלת השקעות ירוקות383 . במרץ2021 ( נכנסה לתוקף רגולציית גילויSFDR ) 384 שמטרת ה לעודד את המגזר הפיננסי לקדם יעדי פיתוח בני קיימה; וכי ל- SFDR אינדיקטורים לדיווח סביבתי אשר חלקם מנדטוריים וחלקם וולנטרים לפי רגולוציה זו. על חברות פיננסים לדווח את השפעות השליליות העיקריות על הסביבה והחברה לא רק במובן של קיימות ארגונית אלא גם במובן של הש פעות הלוואי הנגזרות מההשקעות וההחזקות שלהם; והיא מצטרפת לשורה של תקנות וחוקים אירופי ם .בנושא כלכלה בת קיימה ומשלימה את חקיקת הטקסונומיה באפריל2021 אימץ הפרלמנט האירופי הצעה לעדכון הוראות דיווח של קיימות ארגונית ( CSRD 385) המרחיבה את היקף חובת הדיווח עבור כל החברות הגדולות והחברות הנסחרות (פרט לחברות קטנות). תקני הדיווח טרם הושלמו, אך צפוי כי יושלמו ויאומצו עד אוקטובר 2022 386 . המשרד להג"ס ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי עקרון ה מהותיות באירופה משתנה "ממהותיות "מסורתית (המתייחסת לסיכונים סביבתיים פיננסיים שהתמ משותם תחולל ,)פגיעה בנהנה מהפעילות הכלכלית, למשל פגיעה בערך של נכסים, מניות ופגיעה עסקית למהותיות כפולה (המתייחסת גם לסיכונים סביבתיים פיננסיים לנהנה מהפעילות )הכלכלית וגם לסיכון שהפעילות הכלכלית יוצרת לסביבה387 . נכון לאוקטובר 2021 ,יותר מ- 11,700 חברות ותאג ידים באירופה מחויבים לכללי הדיווח ,ומדינות מובילות באירופה הטמיעו את הוראות הדירקטיבה במערכת החוקים :למשל בצרפת הן עוגנו ב- 2017 בחקיקה מחייבת לגילוי בר קיימה חברתי ;וסביבתי בגרמניה מ- 2017 חובת יישום הדירקטיבה כוללת חברות של יותר מ- 500 ;עובדים באיטליה קיים מינואר 2018 צו חקיקה לגילוי מידע בר ;קיימה וספרד עיגנה ב- 2018 בחקיקה את הוראות הדירקטיבה לדיווח בר קיימה388 . 383 sustainable investment (Taxonomy Regulation) Regulation (EU) 2020/852 on the establishment of a framework to facilitate , - facilitate - framework - establishment - 2020852 - eu - egulation regulations/r - and - https://www.greenfinanceplatform.org/policies sustainable 384 content/en/TXT/?uri=CELEX:32019R2088 - lex.europa.eu/legal - https://eur 385 Corporate Sustainability Reporting Directive (CSRD) . 386 - and - reporting - euro/company - economy - https://ec.europa.eu/info/business EU sustainability reporting standards, reporting_en - sustainability - reporting/corporate - auditing/company 387 התייחסות המשרד להג"ס לקול קורא בנושא גילויESG , ments/policies/moep_position_esg https://www.gov.il/he/depart 388 60 (December 2020) - pp. 56 The KPMG Survey of Sustainability Reporting 2020, The time has come, . | 1822 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי רשות ניירות ערך האירופית: הרשות פרסמה באפריל2020 תקנות המרחיבות את דיווח הגורמים ב ני ה קיימ ה בדוחות דירוג האשראי389 . בריטניה: מ שנת2013 חברות ציבוריות במדינה נדרשות לספק מידע לא- פיננסי בדוחות הכספיים בנושאי קיימות, עם פירוט המגמות העשויות להשפיע על ביצועי החברה ומידע על נושאים סביבתיים, לרבות השפעת פעילות החברה על הסביבה390 . שוודיה: שוודיה היא דוגמה להטמעת ההנחיות הנגזרות מהדירקטיבות הא ירופיות במערכת חוק של מדינה. שיטות הדיווח המשמשות את התאגידים בשוודיה נשענ ות בין היתר על הדירקטיבה391 בהתאם ל עקרונות דיווח בי ן-לאומיים. החקיקה והרגולציה בשוודיה נגזר ו ת מהסדרי הדירקטיבות של ה איחוד האירופי אשר עוגנו בארבעה392 מקורות חקיקה ישירים ש בהם מוסדרים נושאי ה- ESG . אלה מגדירי ם את היקף הדרישות בעיצוב מדיניות של התאגיד הציבורי, בפיקוח וביישום .בפעילות העסקית אר צות הברית: החקיקה הפדרלית מחייבת דיווח ועמידה בסטנדרטים של נאותות ב כמה מקרים393 , אך בדומה לישראל, דיני ניירות ב מדינה ינם א מציבים דרישות מחייבות לדיווח בר קיימה בנושאיESG. עם זאת, לאור העלייה בהשקעות בנושאים בני קיימה (השקעות אימפקט), כיום יותר מ- % 5 8 מהחברות הגדולות באר צות הברית394 מדווחות באופן וולונטרי בתחום ה- ESG 395 . 2 . סקר דיווח קיימות2020 של רשת השירותים החשבונאיים הגדולה בע ולםKPMG (להלן- סקרKPMG ) בדק את שיעורי הדיווח בר קיימה של התאגידים הגדולים בעולם. הבדיקה נעשתה ב- 250 ( החברות הרווחיות ביותר בעולםG250) ו- 100 החברות הרווחיות ביותר ב- 52 מדינות ושישה אזורי שיפוט (מדגם בין- לאומי של5,200 חברות המובילות בהכנסותיהן396 - 100 N .) להלן בתרשים15 ממצאי סקרKPMG בקרב החברות המובילות את הכלכלה העולמית בשנים1993 - 2020 : 389 Regulation (EU) 2019/2089 of European Parliament and the council, Nov 2019 amending Regulation (EU) 2016/1011 as regards EU Climate Transition Benchmarks, EU Paris-aligned Benchmarks and sustainability -related disclosures for benchmarks . 390 רשות ני"ע, קול קורא בעניין גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוניESG ', עמ6 - 15 (יולי2020 .) 391 ה דירקטיבה האירופית מ- 2013 ועדכונה מ- 2014 : 2013/34 EU , 2014 / 95 / EU . 392 The companies act; The Annual Accounting Act; The Swedish Corporate Governance code; The Swedish securities act . 393 .לדוגמה, דרישת נאותות בכריית מינרלים מאזורי סכסוך 394 החברות במדדS&P500 . 395 וול דיווח מעודדת ערך לניירות "הרשות," תאגידית אחריות של ונטרי אתרInfospot ( 20.4.21 ,) https://infospot.co.il/n/Voluntary_reporting 396 G250 - מתייחס ל- 250 החברות הרווחיות ביותר בעולם המחזיקות בשווי של31.7 טריליון דולר נכון ל2021 - N100 . מתייחס ל- 100 החברות הרווחיות ביותר ב- 52 המדינות הנכללות במדד כך שמדובר בסה"כ 5200 חברות מובילות .בעולם The time has come, KPMG Survey of Sustainability Reporting 2020, p. 51, https://home.kpmg/xx/en/home/insights/2020/11/the-time-has-come-survey-of-sustainability-reporting.html, 2020 . | 1823 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים15 : ,שיעור דיווח בר קיימה בחברות הרווחיות בעולם1993 - 2020 על פי נתוניKPMG Survey of Sustainability Reporting ., בעיבוד משרד מבקר המדינה מנתוני סקרKPMG המובא בתרשים עולה כי בשני העשורים האחרונים חל גידול משמעותי בשיעור התאגידים המדווחים על יישום ה- ESG :בעולם80% מהחברות הרווחיות ביותר ב- 52 המדינות המובילות בעולם שנבדקו בסקר, דיווחו על יישום עקרונות בני קיימה; שיעור דיווח הקיימות בקרב250 החברות הרווחיות ביותר בעולם היה96% ב- 2020 ושיקף עלייה של3% בדיווחים מאז הסקר הקודם בנושא, מ- 2017 397 . עוד מראה סקרKPMG לשנת2020 , כי ב- 39 מדינות, לרבות האיחוד האירופי וארצות הברית, המדווחות ל- KPMG חלה התפתחות בדיווחי קיימות של .החברות במשק לאחריות התאגידית 397 דירוגFortune 500 מדרג את250 החברות הרווחיות ביותר בעולם, המחזיקות בשווי של כ- 31.7 טריליון דולר, נכון ל- 2021 . https://fortune.com/global500 | 1824 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ישראל היא אחת מהמדינות המדווחות ל- KPMG . הועלה כי סקרKPMG משנת2017 הציג כי בניגוד למגמה העולמית, בישראל חלה בשנים2015 - 2017 ירידה בשיעור דיווחי האחריות התאגידית- מ- 28% ל- 26% 398 ; יצוין כי בשנת2020 ישראל לא הופיעה בסקרKPMG . אינדיקטורים בין-לאומיים ותקנים לדיווח "פיתוח בר קיימה" הוא מונח הנתון לפרשנויות, ובדיווחי ESG במ סגרת אחריות תאגידית תיתכן לגביו שונות רבה. הסטנדרטיזציה הבין- לאומית הנפוצה ביותר במסגרת אחריות תאגידית לפרוטוקולים לדיווח בר :קיימה נעשית כיום על ידי שני ארגונים מרכזייםGRI ו- SASB 399 . SASB : התקנים של הארגון400 מתמקדים בפרספקטיבה תעשייתית וכוללים גילוי בחמישה .נושאים מרכזיים: הון סביבתי; אספקטים חברתיים; מודל עסקי; חדשנות וממשל75% מהמדדים שלSASB כמותיים ומציבים סטנדרטים היכולים להשפיע על ביצועים פיננסיים ארוכי טווח. לכל תקן יש ערכים חשבונאיים ונושאי דיו וח401 . מטרת תקניSASB ליצור מסגרת שמאפשרת לזהות מידע פיננסי בר קיימה, לנהלו ולדווח למשקיעים עליו כדי שישמש בסיס לקבלת החלטות להשקעות אחראיות. התקנים של הארגון מגדירים את רמת המהותיות על פי סטנדרטים סביבתיים וחברתיים שאי-עמידה בהם עלולה להסב נזק פיננסי לחברה402 . GRI :ארגון בין-לאומי זה403 מסייע לעסקים לקבל אחריות על השפעותיהם על ידי יצירת שפה אחידה וכללים לדיווח בר קיימה. מסגרת ה- GRI מנחה ארגונים לדווח על נושאים המשקפים את .ההשפעות הכלכליות הסביבתיות והחברתיות המשמעותיות ביותר לבעלי העניין בחברה התקנים של הארגון לדיווח הם פועל יוצא של אינטרסים המשותפים לבעלי העניין ולחברות וכפופים לעקרון המהותיות. הם אוניברסליים וכוללים מידע כמותי ואיכותי, צופה פני עתיד וגם רטרוספקטיבי404 . תקן304 - GRI 405 מ- 2016 מציב סטנדרטים לדיווח הקשורים בהשפעה על ה מגוון ה :ביולוגי, ובהם השפעות ישירות או עקיפות של הארגון המדווח על שימושי קרקע; זיהום; התמרות וקיטוע של בתי גידול; יבוא או הפצה של מינים פולשים; השפעות שוליים על שטח טבעי או מוגן; השפעות 398 KPMG The road ahead, The KPMG Survey of Corporate Responsibility Reporting 2017, pp. 11, 16 . 399 ( נוסף עליהם משתמשים בדיווח גם באמצעות יעדי האו"םSDGs) ובעקרונות ה- Global Compact.UN 400 SASB (Sustainability Accounting Standards Board) הוא ארגון ללא מטרות רווח משנת2011 שהוקם כדי לסייע .לעסקים ולמשקיעים לפתח שפה משותפת לגבי ההשפעות הכספיות של קיימות 401 6 - (2021), pp. 5 A Practical Guide to Sustainability Reporting Using GRI and SASB Standards GRI and SASB, , 2021.pdf - april - publication - joint - sasb - https://www.globalreporting.org/media/mlkjpn1i/gri 402 ליעד אורתר ואלון רוטשילד, "מגוון ביולוגי בעסקים- ,"הצגת פרוטוקול הדיווח הישראלי אקולוגיה וסביבה 8 ( 2 ) (מאי2017 '), עמ6 . 403 GRI (Global Reporting Initiative) הוא ארגון עצמאי בין- לאומי. יוזמת דיווח גלובלית המסייעת לעסקים וארגונים לקבל .אחריות מקיימת. הארגון מספק סטנדרטים עבור דיווח קיימות 404 6 - 21), pp. 5 (20 A Practical Guide to Sustainability Reporting Using GRI and SASB Standards GRI and SASB, , 2021.pdf - april - publication - joint - sasb - https://www.globalreporting.org/media/mlkjpn1i/gri 405 GRI 304: Biodiversity, 2016 , 2016.pdf - biodiversity - 304 - https://www.globalreporting.org/standards/media/1011/gri | 1825 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 על מסדרונות אקולוגיים; מדדים שננקטו לצמצום השפעות החברה על הסביבה ונזקיה; תהל יכי .שיקום ומדדי הצלחה אקולוגיים; ופעילות התנדבותית בתחום על ידי החברה המשרד להג"ס ציין בתשובתו כי בעולם קיימים סטנדרטים נוספים לדיווח, למשל ה וועדה לתקינה חשבונאית בי ן-לאומית ( IFRS ) ש עובדת עם צוות משימה ייעודי לסטנדרטיזציה של גילויי קיימות406 שפיתחו תקנים חש בונאיים לדיווח גלובלי לגילוי קיימות עבור השווקים הפיננסיים407 . ב- 2017 יזמו חל"ט והמכון לאחריות תאגידית408 בשיתוף האגף לשטחים פתוחים ומגוון ביולוגי שבמשרד להג"ס הצעה לאמץ מסגרת דיווח לאחריות תאגידית הנשענת על ה- GRI ומותאמת לפרקטיקה בישראל. האינדיקטורים לדיווח ;כללו: אסטרטגיה ניהולית המחויבת לערכי קיימות מיפוי מרחבי ומיפוי אפיקי השפעה של התאגיד על שטחים אקולוגיים ו על ה מגוון ה ביולוגי; תיאור פעולות התאגיד לצמצום ההשפעה על הסביבה; ותיאור פעולות שיקום409 הועלה כי יישומו של המסמך שנועד לקדם את הדיווח לפיGRI נותר.וולונטרי תמריצים לעידוד הפקת דוחות אחריות תאגידית IMPACT NATION : ב- 2020 השיק המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה תוכנית לעידוד חברות ישראליות לפרסם וולונטרית דוחות אחריות תאגידית ( ESG .)התוכנית תוקצבה בשלושה מיליון ש "ח והציעה לחברות תמריצים וחלוקת מענקים בסכו מים של עד 100,000 ש"ח לחברה עבור עיבוד נתונים וייעוץ לצורך כתיבת דוח אחריות תאגידית ראשון410 , 411 . לתוכנית נבחרו31 חברות מתחומים שונים (למשל תקשורת, כימיה ואנרג י ה) אשר לא דיווחו לפני כן, מתוך כוונה לעזור להן להתניע מהלך דיווח ומתוך ציפייה כי חברות אשר התניעו מהלך כזה וביצעו גילוי לציבור המשקיעים, ימשיכו לעשות כן גם אחרי שנת ההתחייבות מתוקף התוכנית. פרוטוקול הדיווח שנבחר היה GRI, ה פרוטוקול הרווח בעולם, כדי ליישר קו ולאפשר .לחברות להשתמש באחריות התאגידית שיפרסמו כדי לפנות למשקיעים אתיים בעולם 406 board - standards - sustainability - https://www.ifrs.org/groups/international 407 IFRS, https://www.ifrs.org/news-and-events/news/2021/11/ifrs-foundation-announces-issb-consolidation-with- cdsb-vrf-publication-of-prototypes / 408 שבמרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גןhttp://www.csri.org.il / 409 ליעד אורתר ואלון רוטשילד, "מגוון ביולוגי בעסקים- ,"הצגת פרוטוקול הדיווח הישראלי אקולוגיה וסביבה 8 ( 2 ) (מאי2017 '), עמ12 - 29 . 410 של "מענקים100,000 ש"ח ," תאגידית אחריות דוחות להכנת אתרInfospot ( 24.9.20 ,) https://infospot.co.il/n/Corporate_responsibility_reports ; :"המענקים ממשיכים100,000 ש"ח להכנת דוח אחריות ,"תאגידית אתרInfospot ( 30.12.20 ) https://infospot.co.il/n/Impact_Nation 411 משרד ראש הממשלה, תוכניתImpact Nation, , :עידוד חברות לפרסם דוח אחריות חברתית, עדכון אחרון13.1.21 , https://www.gov.il/he/departments/general/impact230920 | 1826 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הועלה, כי נכון לנו במבר2021 הגישו שלוש חברות את הדוחות וזכו לתמיכה בהתאם לתנאים שנקבעו בתוכנית. לגבי יתר28 החברות נקבע כי מחציתן יגישו את הדוחות עד סוף דצמבר2021 ומחציתן עד תחילת מאי2022 .. יצוין כי תוכנית המשך לא תוקצבה המשרד להג"ס ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי במדי נות המובילות בעולם לא נהוג לסבסד חברות לגבי פרסום דוחות וגילויים, וכי נטל הגילוי מוסדר ברגולציה והוא חלק מכלל .פעילויות הדיווח המוטלות על הגופים העסקיים מומלץ כי הממשלה תבחן נהלי מסגרת רגולטוריים המחייבים איזון בין האינדיקטורים השונים של הדיווח, כדי לתת מק ום מחייב יותר לפעולות סביבתיות של חברות; זאת .בהתאם לעניין הגובר בנושא זה בקרב המשקיעים BIZ - TEVA : מ יזם עסקים וטבע בהובלת חל"ט, המשרד להג"ס ורט"ג ובשיתוף חברות מובילות במשק. מטרת המיזם לקדם ת הליכים ארגוניים להטמעת השמירה על המגוון הביולוגי כחלק מהתרבות הארגונית של חברות, באמצעות תמריצים כספיים ותמריצים לא- פיננסיים. במסגרת התמריצים מציע הפרויקט לחברות עסקיות תמיכה מקצועית של אקולוג כדי להפחית את ההשפעות הסביבתיות שלהן על המגוון הביולוגי. עוד מוצעים לחברות תמיכה וכלים להטמעת דיווח בר קיימ הESG ב מסגרת האחרי ות התאגידית על פי תקניGRI 412 . TEVA-BIZ תומכת בהטמעת שיקולים בני קיימה בפעילות חברות ציבוריות הן בהיבט התכנוני .והן בפעולות אפקטיביות לצמצום פגיעה במגוון הביולוגי ואיזון האינטרסים בין פיתוח לסביבה נכון לאוקטובר2021 השתתפו במיזם מועצה אזורית אחת ו- 15 ,חברות בעיקר חברות תשתית וחקלאות413 . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי ניכר שהחברות המשתתפות במיזם זה מייחסות ;לשיקולי המגוון הביולוגי, לרבות בעניין מינים פולשים, חשיבות גבוהה בדירוג המהותיות :להלן דוגמאות מקורות חברת מים בע:"מ החברה פועלת למניעת התבססות מינים פולשים לו טיפול בהם ב מסגרת תכנון והקמ ה של מתקנים חדשים ותשתיות חדשות, ובמשך שלוש שנים מהקמת המתקן. במסגרת הפעולות ביצעה תסקיר ביולוגי ובחינת השפעת מינים פולשים על פעולותיה . מסמך ההנחיות ש עליו מתבסס התסקיר אינו מחויב על פי דין, אך חברת מקורות אימצה אותו כמסמ ך מחייב לתכנון, פיתוח ותחזוק ה של .תשתיות התסקיר מגדיר את הסיכון לחברת מקורות הנובע ממגוון המינים הפולשים הנפוצים במתקני ה ,ו מפרט את דרכי הניטור של מינים אלה .וביעורם ,נוסף על כך החברה פועלת להגנה על מערכות אקולוגיות. כך לדוגמה, היא הפסיקה להשתמש בדגי גמבוזיה מצויה, מין שהוכנס לארץ באופן מכוון למטרת הדברה ביולוגית של יתושים 412 https://tevabiz.org.il/about 413 companies - https://tevabiz.org.il/leading | 1827 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 במערכות מים מתוקים, והוא נחשב מין פולש שפוגע במערכות האקולוגיות ופוגע במגוון הביולוגי, וזאת כדי למנוע את התפשטות דגי הגמבוזיה ואת השתלטות ם על מערכות המים. בתשובתה מדצמבר2021 למשרד מבקר המדינה מסרה חברת מקורות כי לצורך הדברת יתושים .היא משתמשת בזני דגים מקומיים או בטיפולים ביולוגיים שמאשר המשרד להג"ס עוד ציינה חברת מקורות כי היא פועלת לביעור צמחי מים פולשים כדוגמת חסת המים, אשר .חוללה נזקים בתעלות השאיבה באזור החולה ה חבר ה הוציאה בש נים האחרונות כמיליון ש"ח414 .על שבעה פרויקטים הקשורים לטיפול במינים פולשים ה .פעילות בוצעה בשיתוף עם רט"ג חברת מקורות מדווחת במסגרת האחריות התאגידית על פי סטנדרטים ש לGRI . בין האינדיקטורים שזוכים בדיווח להתייחסות רחבה: שיקום נופי; שמירה על ערכי טבע; ומניעת ה פצה והתבססות של מינים פולשים415 . פעולות חברת מקורות לביעור ומניעת הפצה של מינים פולשים הן פועל יוצא של הצורך לנהל סיכוני סביבה ולצמצם נזקים למתקני החברה וכי בהיעדר הנחיות מנדטוריות מחייבות, וכדי להימנע מפגיעה במגוון הביולוגי ומהסיכונים שבהתפשטות מינים ,פולשים קבעה החברה באופן וולונטרי מערכת נהלים מחייבים משלה באמצעות העסקת מומחה בתחום416 . נתיבי ישראל: ב- 2012 פרסמה נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה מדריך וולונטרי בנושא "קיטוע בתי גידול באמצעות תשתיות תחבורה". המדריך עסק באיתור רגישויות והשפעות אק ולוגיות של מערכות תחבורה; ב פתרונות על ידי פיתוח גישה של ניטור הסיכונים הסביבתיים וההשפעות של פיתוח תשתיתי על המגוון הביולוגי; ב צמצום קיטועי בתי גידול בראייה התכנונית; ב הצגת חלופות; ב פתרונות של מעברי בעלי חיים; בו הצבת הנחיות ככלי תכנוני וולונטרי417 . נתיבי ישר אל מפרסמת דוח אחריות תאגידית מאז2016 בעברית, אנגלית ובערבית, ובכלל זה היא מפרסמת אותו לאנשים עם מוגבלויות באמצעות קובץ אודיו ובכתב ברייל. מטריצת המהותיות של החברה בדוח האחריות התאגידית של שנת2020 ממצבת את נושא התכנון הסביבתי ואת סוגיית המגוון הביולוגי בע דיפות גבוהה, גם בדירוג הפנימי של החברה וגם בעיני .מחזיקי העניין בה ב- 2017 החלה החברה לדרוש במכרזים שהיא מפרסמת פיקוח סביבתי על ידי הקבלן המבצע ומחויבות מצידו לגייס בעל תפקיד ייעוד י בתחום הסביבה והנוף למטרת פיקוח וניהול של 414 " קו ירקון מערבי100 "חדש; " קו לכוכב יאיר30 "; ""מכמורת; ""קו אשתאול שער הגיא; ""בריכת כסלון; "קו מאבו "גוש לבריכת המורים; ""קו עין כרם מוצא. 415 מקורות, דוח אחריות תאגידית2015 - 2016, נספח ב דוח קיימות, עמ' 20 , 47 - 48 , 85 - 86 . 416 נספח3 , "הנחיות גנריות לנספח נופי- סביבתי או לתסקיר השפעה על הסביבה בסוגית מינים פולשים במתקני "מקורות, בטיוטת מסמך "מינים פולשים בחברת מקורות" מאת ז'אן-מרק דופור-דרור. 417 נתיבי ישראל, החברה הלאומית לדרכים, קיטוע בתי גידול על ידי תשתיות תחבורה: מדריך לאיתור קונפליקטים ולתכנון פתרונות( אוגוסט2012 .) | 1828 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ,הממשק האקולוגי, תדרוך העובדים ביצוע סיורי פיקוח ודיווח418. ב- 2019 חתמה נתיבי ישראל על אמנה משותפת עם רט"ג שמטרתה להעמיק ולקדם את שיתוף הפעולה לאיזון פיתוח עם אינטרסים סביבתיים ו למציאת פתרונות בנקודות אקולוגי ות רגיש ות .ב דוח ה אחריות ה תאגידית לשנת2020 הציבה החברה לעצמה כמה עקרונות לשמירה ע ל המגוון הביולוגי: שמירה על ערכי נוף, הקצאת משאבים למניעת בזבוז משאבי טבע וחתירה להתנהלות סביבתית בת קיימ ה419 . במסגרת יישום BIZ - TEVA ב נתיבי ישראל קידמה החברה בשנים2016 - 2018 פרויקט למזעור השפעת צמחים פולשים וטיוב ממשק הצומח בשולי כבישים בתשתיות, כדי להטמי ע הנחיות בעניין בנוהלי החברה . היא גם בחנה נוהלי עבודה ואפיקי טיפול ותחזוקה של תשתיות בצידי דרכים; וכן בנתה ממשק פעולה משותף עם רט"ג וביצעה פיילוט לבחינת מערכות דיווח, מתוך ראייה סביבתית רחבה- זאת כדי למנוע זליגת המינים הפולשים מצידי הדרכים אל מערכות אקולו גיות ושטחי חקלאות הסמוכים לתשתיות נתיבי ישראל420 , כפי שניתן לראות בתרשים16 :שלהלן תרשים16 : צמחים פולשים בתחום זכות הדרך ה מקור: חברת נתיבי ישראל, פרויקטTEVA-BIZ , מזעור השפעת צמחים פולשים וטיוב ממשק הצומח ב שולי כבישים בתשתיות. נוסף על דיווחESG לאחריות התאגידית, חברת נתיבי ישראל דיווחה כי היא מיישמת .בנהליה עקרונות של שימור המגוון הביולוגי ומניעת נזקי מינים פולשים 418 נתיבי ישראל, אחריות תאגידית2019, עמ' 81 . 419 נתיבי ישראל, אחריות תאגידית2020 ', עמ118 . 420 מזעור השפעת צמחים פולשים וטיוב ממשק הצומח בשולי כבישים בתשתיות ,נת"י https://tevabiz.org.il/company/iroads | 1829 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 דוגמאות אלה מצביעות על החשיבות הגבוהה בהנעת חברות בעלות השפעה ניכרת על הסביבה לשילוב פעולות בנות קיימה וצמצום השפעתם על המגוון הביול וגי ועל כן מומלץ כי חל"ט והמשרד להג"ס יבחנו דרכים להרחבת מיזם TEVA-BIZ . מדד ההשפעה הסביבתית- דירוג חברות התעשייה ה ציבוריות בישראל המשרד להג"ס מפרסם את מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות בישראל , ה מספק לציבור מידע השוואתי על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה . המדד נקבע על פי מרכיבי סיכון סביבתי ישיר של חברות בהתאם לדיווחי הן למרשם פליטות והעברות לסביבה421 ועל פי רמות ציות להוראות סביבתיות. ניקוד חיובי ניתן לחברות על היבטים של אימוץ ניהול סביבתי ושקיפות סביבתית . המדד מאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן422 . המדד אמור לייצר תמריץ עבור החברות הציבוריות בישראל להשגת ניקוד חיובי. אולם הועלה כי המתודולוגיה לקביעת מדד ההשפעה הסביבתית אינה בוחנת קרבה לאזורים רגישים אקולוגית, כגון מסדרונות אקולוג ים י, שמורות טבע או מערכות אקולוגיות שעלולות להיפגע. בה י עדר נורמות מחייבות בנושא ה מגוון ה ביולוגי ו ה מינים ה פולשים, מדד ההשפעה הסביבתית אינו כולל דיווח על עמידה בכללי ה שמירה על ה מגוון ה .ביולוגי על כן פעילותן של החברות לשיפור ביצועי סביבה אינה מביאה בחשבון נקיטת פעולות להפחתת סיכונים למגוון ה ביולוגי423 . מומלץ כי המשרד להג"ס יבחן שילוב של פרמטרים הקשורים להשפעה על המגוון .הביולוגי במסגרת מדד ההשפעה הסביבתית ודירוג חברות התעשייה הציבוריות בישראל 421 .מפל"ס, מרשם הפליטות והעברות לסביבה של מפעלים לאוויר, הזרמת שפכים והעברות פסולת לטיפול או לסילוק הנתונים מתבססים על דיווחי המפעלים למשרד להג"ס מכוח חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה- ח ובות דיווח ומרשם), התשע"ב- 2012 . https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/prtr_report 422 המשרד להג"ס, מדד ההשפעה הסביבתית- דירוג חברות התעשייה הציבוריות בישראל. 423 ,מתודולוגיה למדד השפעה על הסביבה, המשרד להג"ס https://www.gov.il/BlobFolder/guide/environmental_impact_index_public_industry_companies/he/sustainability_ economy_environmental_index_methodology.docx | 1830 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מיסוי ב יולי 2021 פורסמה טיוטת הצעה להחלטת ממשלה ב דבר התאמות פיסקאליות424 בתוכנית הכלכלית לשנים2021 - 2022 , הכוללות פרק הפנמת עלויות סביבתיות בניסיון לטפל בזיהום האוויר ורווחי המדינה מתחליפי סולר- באמצעות מיסוי425 . בתחום זיהום האוויר קיימים מנגנוני "מיסוי על פגיעה סביבתית המתבססים על עקרון "המזהם משלם, כדוגמת מס פחמן (בעניין זה ראו דוח מבקר המדינה על היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה426 .) הועלה כי בישראל אין מנגנוני מיסוי על פגיעה באספקטים סביבתיים, כמו ה מגוון ה ביולוגי. רשות המיסים מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר2022 כי היא נוהגת לקיים "שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וגורמים במשק, ובוחנת הצעות לקידום איכות הסביבה ."ופתרונות לאתגרים סביבתיים, שהמענה המיטבי להם הוא בתחום המיסוי מומלץ כי בהתאם לקידום מיסוי "מס פחמן" בתחום זיהום האוויר, יפעלו משרד האוצר (לרבות רשות המיסים) והמשרד ל ,הג"ס, ונציגי מגזרים שונים במשק כמו המגזר העסקי המגזר הציבורי והתעשיינים לגיבוש המלצות והצעות לקביעת מנגנון להטלת אחריות סביבתית על החברות ובהתאם לנהוג בעולם427, ולהצגתן לממשלה על מנת שתקבל .החלטה בנושא 424 .מדיניות פיסקאלית נוגעת להוצאות הממשלה הממומנות מכספי הציבור, אם במיסים או בחוב ציבורי 425 טיוטת הצעות להחלטת ממשלה בדבר חלק מההתאמות הפיסקאליות שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התוכנית הכלכלית לשנים2021 - 2022 , טיוטה להערות ציבור, סעיף קביעת מדיניות מס מכוונת התנהגות, הפנמת עלויות 'סביבתיות, עמ20 ; בהמשך להחלטת הממשלה3317 ( 11.1.18), שעניינה גילום עלויות סב יבתיות במיסוי דלקים .במטרה לייעל את משק האנרגיה, לצמצם שימוש בדלקים בתעשייה ולצמצם את זיהום האוויר וגזי החממה 426 ,דוח ביקורת מיוחד היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה (יוני2019 .) 427 מסמך המלצות של הOECD :בענין מיסוי סביבתי על פעילות המזיקה לסביבה OECD , Environmental Taxation A Guide for Policy Makers, https://www.oecd.org/env/tools-evaluation/48164926.pdf | 1831 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ✰ קיימת חשיבות רבה בשיתוף תאגידים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים בכל הקשור לשמירה על המגוון הביולוגי. למרות החלטת הממשלה מאוקטובר2011 ,בנושא פיתוח בר קיימה המצדדת בשימוש בכלים רגולטוריים וכלכליים להפחתת הסיכונים הנובעים ממערכת יחסי הגומלין בין תאגידים למשאבי טבע, עד סוף2021 לא נקבעו עוגנים מחייבים להטמעת שיקול י שמירה על המגוון הביולוגי בפרקטיקה ובדיווח של תאגידים על יישום ( עקרונותESG). ב- 2020 פורסמו26 דוחות אחריות תאגידית של חברות בנקאיות, חברות ( ממשלתיות, וחברות ציבוריות בישראל, וחלקם התייחסו לשנים קודמות2017 - 2018 ;) זאת בהשוואה לשנת2017 , שבה פורסמו27 דו חות אחריות תאגידית428 . יצוין כי נכון לדצמבר2021 :ישנם619 חברות ציבוריות בישראל429 , 105 חברות ממשלתיות430 , 11 ,בנקים4 ,בנקי חוץ6 חברות כרטיסי אשראי וחברת שירותים משותפת אחת בישראל431 . נוכח הייחודיות של ישראל בתחום המגוון הביולוגי, מוצע שהגורמים הרגולטוריים (רש ות ניירות ערך, רשות החברות הממשלתיות, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והמפקח על הבנקים בבנק ישראל) יבחנו דרכים לשכלול מסגרת אחריות מחייבת בין הכלכלה לטבע - בדגש על צמצום פגיעה במערכת האקולוגית ועידוד שמירה על המגוון הביולוגי- לרבות באמצעות אימוץ תקני סביבה ע ל ידי תאגידים ציבוריים ושאינם ציבוריים וגילוי ה- ESG בדוחות אחריות תאגידית (למשלGRI ). כדי לבצע התאמות לישראל מומלץ לבחון קביעת "מסגרת מחייבת זו בשלבים: תחילה כחובה וולונטרית מסוג "אמץ או הסבר432 , ובשלב השני השתת מסגרת חובת גילוי ודיווח, בין היתר סביבתי, באמצ עות מסגרת נורמות מחייבות, בדומה לדרישות הקיימות בדירקטיבות האירופיות, ובאמצעות פרוטוקולים .סטנדרטיים לדיווח 428 מאגר המידע של מערכתInfoSpot ,רשימת דוחות אחריות תאגידית ESG שפורסמו בישראל בשנת2020 , https://infospot.co.il/n/Corporate_responsibility_report 429 ,הבורסה לניירות ערך בישראלhttps://www.tase.co.il/he/market_data/tase-companies/public 430 ,רשימת חברות ממשלתיותhttps://data.gov.il/dataset/gsa 431 ,רשימת התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי בישראל https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/Data/Pages/tbanks.aspx 432 לפי כלל הדיווח "אמץ או הסבר", התאגיד נדרש לגילוי, ואם לא אימץ אותו הוא נדרש להסביר מדוע בחר כך. סוג דיווח זה מאלץ שק ,יפות גבוההwww.ethics.co.il | 1832 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי הערכת ה סיכונים ,ניהול ה סיכונים והערכת ה נזקים בהתפשטות ובהתבססות של מינים פולשים ,קיים כאמור פוטנציאל ל נזק רב- תחומי ה גובר עם התפשטות המינים- כגון נזק לאיכות החיים, לבריאות, לחקלאות, לתשתיות, לרכוש, למסחר, למע רכות אקולוגיות ו ל מגוון ה ביולוגי. מנזקים פוטנציאל י ים אלה נגזרות עלויות ישירות ועקיפות .של טיפול, ביעור, תחזוקה, ניטור, פיקוח ושיקום לאחר זיהוי המינים הפולשים ו כדי להפחית ביעילות א ת הנזק הנגרם או העתיד להיגרם ואת ,העלויות הנובעות מכך נדרש לבצע אומדן כמותי של פוטנציאל עלות ה נזקים בהשוואה לעלויות הטיפול בנזקים ועלויות מניעת הנזקים ובחינת חלופות טיפול בהתאמה לבית הגידול (להלן- הערכת סיכונים). בהמשך יש להפנות משאבים לטיפול בנזקים או למ ניעת הנזקים על פי סדרי עדיפויות שנובעים מ הערכת ה סיכונים (להלן- ניהול סיכונים) 433 . להלן בתרשים17 תיאור השלבים .שבהערכת הסיכונים ובניהולם תרשים17 : תהליך יצירת הערכת סיכונים וניהול סיכונים ,כמפורט בתרשים בשלב הראשון מזוהים המינים הפולשים הקיימים והפוטנציאליים על פי ;תכונותיהם בשלב השני מבוצעת הערכת סיכונים והערכת עלויות הנזק ועלויות אפיקי הפעולה 433 S. Kumschick, J. R. U. Wilson, and L. C. Foxcroft, "A framework to support alien species regulation: the Risk 239 – 213 62 (2020), pp. NeoBiota Analysis for Alien Taxa (RAAT), , https://doi.org/10.3897/neobiota.62.51031 | 1833 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ;על סמך תכונות המינים והערכת הנזקים ובשלב השלישי נקבעים (בהתאם לנתוני הערכת הסיכונים) סדרי עדיפויות לפעולות מניעה וצמצום של .הנזקים הפוטנציאליים הערכת סיכונים: הערכת סיכונים מתבצעת ,באמצעות מודלים סטטיסטיים לרוב לפני שהנזקים מתרחשים434 , על בסיס עקרון הזהירות המונעת ובהתחשב בפרמטרים האלה: סבירות ;הפלישה הסתברות מסלולי הפלישה; האזורים הרגישים לפלישות מינים435 ; אופן הפלישה ,(אקראי או מכוון); ותכונות המינים המשפיעות על יכולתם לשרוד ולהתפשט, כמו אגרסיביות שרידות, ריבוי מקורות מזון ויכולות רבייה ותנועה. פרמטרים נוספים שמביאים בחשבון הם פערי ידע העלולים לייצר שונות ואי- .ודאות, ולעיתים גם פוליטיקה אתית ותרבותית על פי הפרמטרים וההסתברויות מבוצעת הערכה של השפעת הפלישה על תחומים כמו המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, המערכות ה חברתיות והמערכות הכלכליות. נוסף על כך מוערכים מדדי ההצלחה והכישלון של דרכי פעולה שונות436 . כמו כן מוערכות העלויות של הנזק שנגרם ושעלול להיגרם והע לויות של הכלים להפחתת הסיכונים, כמו ביעור, הדברה, בקרה וניטור, ושל כלים רגולטוריים וטכניים שהשימוש בהם יוביל להפחתת הסיכון עד ערך של סיכון קביל437 . גופים בין- לאומיים, ארגונים ואמנות מפרטים קווים מנחים לביצוע הערכת סיכונים בתהליך ההתמודדות עם מינים פולשים; ל :הלן הפרטים 1 . הגבלת ה התפשטות ו ה השפע ה של המינים הפולשים היא בין יעדי אמנתCBD ויעדיSDGs . הגוף המדעי-טכני המייעץ438 לאמנת CBD המליץ במרץ2001 לפתח יכולת להשתמש בהערכת סיכונים , שתכלול הכנת נהלים להערכת סיכונים, ניתוח נתיבי פלישה וביצוע הערכות ותסקירי סביבה עוד בטרם מאפשרים למינים זרים לחדור ולהתבסס במדינות439 . ב- 2019 עודכנו ההמלצות לאמנתCBD , והן מתייחסות גם לביצוע הערכת סיכונים עבור סחר אלקטרוני ומינים מהונדסים440 . הגוף המדעי- טכני המייעץ לאמנה גם פנה לאמנות 434 38 - 29 (2012), pp. 26 serv. Biol. Con , " Eliciting expert knowledge in conservation science " Martin et al., T. G. . 435 "Prioritizing species, pathways, and sites to achieve conservation targets for biological et al., M. A. McGeoch 314 – 299 18 (2016), pp. Biol Invasions invasion", , 1 - 1013 - 015 - https://doi.org/10.1007/s10530 436 H. E. Roy et al., "Developing a framework of minimum standards for the risk assessment of alien species", Journal of Applied Ecology 55(2) (October 2017) , 2664.13025 - 10.1111/1365 DOI: k_ https://www.researchgate.net/publication/320419817_Developing_a_framework_of_minimum_standards_for_the_ris assessment_of_alien_species 437 OIE - World Organization for Animal Health, Guidelines for assessing the risk of non-native animals becoming , nov 2011 invasive , 2012.pdf - nonnativeanimals - https://www.oie.int/app/uploads/2021/03/oieguidelines 438 סעיף25 באמנה קובע גוף ייעוץ מדעי- :טכני וטכנולוגי לאמנהSubsidiary Body on Scientific, Technical and Technological Advice (SBSTTA) . 439 Report on existing international procedures, criteria and capacity for assessing risk from invasive alien species Note by the Executive Secretary , en.pdf - 06 - inf - 06 - 06/information/sbstta - sbstta https://www.cbd.int/doc/meetings/sbstta/ 440 , Nov. 2019 Synthesis report of the online forum on invasive alien species , en.pdf - 01 - inf - 01 - 2019 - ahteg - /c/d56b/254f/f263e27be6e1bb97f564e21d/ias https://www.cbd.int/doc | 1834 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ,נוספות כמוCMS , RAMSAR ו- CITES ; לארגונים בי ן-לאומיים441 ולמ משלות לפתח שימוש בהערכת סיכונים ככלי לניתוח איומים של מינים פולשים על המגוון הביולוגי ובהתאם לפתח מדיניות טיפול ו צעדים פיננסיים להפחתת האיום של מינים פולשים442 . ב- 2019 סיכמה אמנתCBD כי המדינות שאשררו אותה מסתמכות ברובן על הערכת סיכונים המשולבת עם מתודה להער כת עלות- תועלת ובכלל זה ניתוח היתרונות הכלכליים לעומת העלויות הכלכליות בהתחשב בתוצאה הסופית ובחלופות האפשריות, עבור קבלת החלטות בנושא מינים פולשים443 . 2 . אמנת הצומח הבין- ( לאומיתIPPC) אימצה ב- 2003 עקרונות מנחים המבוססים על הערכות סיכונים לחדירת מינים פולשים ונג עי הסגר למדינות חדשות, כמו אמצעי הסגר עבור מינים פולשים ומזיקים צמחיים444 . 3 . ( הארגון העולמי לבריאות בעלי חייםOIE ) פרסם בנובמבר2011 הנחיות לביצוע הערכות סיכונים בסחר בבעלי חיים בשל הפתוגנים שהם נושאים, כמו חיידקים, וירוסים, פטריות ו טפילים - שהם מינים פולשים פוטנציאליים. הארגון קבע כי הערכת הסיכונים היא כלי חשוב לבחינת הסיכונים הנשקפים מבעלי חיים כ"נוסעים סמויים" בסחורות מיובאות445 . 4 . הסכמים במסגרת ארגון הסחר העולמי446 ( WTO ) מיישמים את הסטנדרטים והעקרונות שקבעו ה- IOE וה- IPPC לביצוע הערכות סיכונים כבסיס לסחר בין- לאומי בצמחים ובעלי חיים447 . 5 . י הד רקטיבה האירופית448 מנחה לצמצם את השפעות המינים הפולשים באמצעות הערכות סיכונים לגבי המינים המסוכנים ביותר הגורמים לנזקים החמורים ביותר449 . 441 הקריאה הייתה לאמנת הצומח הבין- ( לאומיתIPPC ( ), לארגון האוכל והחקלאות של האו"םFAO), לארגון הימי הבין- ( לאומיIMO ( ) ולארגון העולמי לבריאות בעלי החייםOIE .) 442 VI/4 SBSTTA 6 Recommendation , sbstta/?id=7035 / https://www.cbd.int/recommendation 443 synthesis report of the online forum on invasive on invasive alien species, UNEP, Ad hoc technical expert group B. Methods for cost benefit and cost effectiveness analysis which best apply to the c 2019, alien species, De management of invasive alien species ,- nt/doc/c/d56b/254f/f263e27be6e1bb97f564e21d/ias https://www.cbd.i en.pdf - 01 - inf - 01 - 2019 - ahteg 444 The International Plant Protection Convention and invasive alien species , https://www.fao.org/3/y5968e/y5968e05.htm 445 OIE - world organization for animal health, Guidelines for assessing the risk of non-native animals becoming Nov. 2011 invasive, , 2012.pdf - nonnativeanimals - https://www.oie.int/app/uploads/2021/03/oieguidelines 446 , International Trade and Invasive Alien Species Development Facility June 2013, Standards and Trade, , https://www.standardsfacility.org/sites/default/files/STDF_IAS_EN_0.pdf 447 WTO, Defending biodiversity from "alien species" - role of trade rules examined, July 2012 , https://www.wto.org/english/news_e/news12_e/sps_18jul12_e.htm 448 הדירקטיבה האירופיתEU1143/2014 . 449 L. N. H. Verbrugge et al., "Lessons learned from rapid environmental risk assessments for prioritization of alien (1) (November 2019), 109405 249 Journal of Environmental Management ", species using expert panels , https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0301479719311235 | 1835 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ניהול סיכונים: ניהול סיכונים הוא תהליך לקביעת סדרי הע דיפויות שמטרתו להפחית את .עלויות הטיפול ואת הנזק על בסיס הערכת סיכונים ובהתחשב במשאבים המוגבלים נהוג לבחון את האמצעים לניהול הסיכונים לפי ערכים של עלות-תועלת ו כדאיות כלכלית : לדוגמה, בנושא יבוא סחורות יש לוודא שמושג איזון בין המשך יבוא לבין מזעור חדירת מיני ם פולשים, וזאת תוך בחינה והערכה של יעילות והיתכנות של האמצעי שנבחר לפעולה בהתחשב בגורמים טכניים ובהיבטים תפעוליים, חברתיים וכלכליים450 ; בנושא יבוא מוצרי צמחים שעלולים להכיל נגעי הסגר451 , יש לבחון חלופות כדי לצמצם סיכוני הדברה, וזאת באמצעות הערכת עלות- תועלת של שילוב אמצעי הדברה ובחינה איכותית וכמותית של הסיכון המזערי452 . ✰ הועלה כי בישראל קיימת הערכת סיכונים חלקית, וכי המשרד להג"ס ורשות המיסים- מינהל המכס, אינם מבצעים תהליכים מובנים של ניהול סיכונים לגבי מינים פולשים (שאינם נגע הקשור לצומח) באופן שניתן להטמיעם בנ הלים ובמערכת השיקולים לאפיקי פעולה. למשל: נוהלי הבידוק במעברי הגבול אינם מבוססים על מינים מתוך רשימת ה- 100 אשר בעלי פוטנציאל התבססות כפולשים מזיקים בישראל אלא על נהלים עבור מזיקים לצומח ולחקלאות; ברט"ג קיימת מערכת של הערכת סיכון המתייחסת ליבוא חיות בר בלבד ; בנוסף צוות מינים פולשים של רט"ג מטפל כאמור במין אחד בלבד (האמברוסיה המכונסת) ואינו פועל לפי שיקולי הערכות סיכונים ותיעדוף אפיקי פעולה עבור מינים מסוכנים על פי סדרי עדיפויות; במשרד להג"ס לא מתקיים תהליך של ניתוח איומים המבוסס על הערכת סיכונים כמו במקרה של .הטרמיט הפורמוסי זאת אף שבעולם קיימים ומקובלים עקרונות, פרוטוקולים, שיטות ועקרונות מנחים מקומיים ובין- ,לאומיים להערכת סיכונים בנושא מינים פולשים במגוון תחומי חיים ובהם: מסחר הדברה, אקולוגיה ובריאות. עוד הועלה כי המשרד להג"ס לא כלל יעד לפיתוח יכולת הערכת סיכונים ולא דיווח על יעד זה בדוח ההתקדמות שמסר לאמנתCBD 453 , אף שישראל אשררה את האמנה הזו. בהיעדרם של תהליכים מובנים להערכת סיכונים לא ניתן לנהל את הסיכון ובכלל זה לקבוע סדרי עדיפויות לטיפול כדי לצמצם נזקים ולהפחית .עלויות 450 OIE, Guidelines for assessing the risk of non-native animals becoming invasive , https://www.oie.int/app/uploads/2021/03/oieguidelines-nonnativeanimals-2012.pdf 451 Phytosanitary principles for the protection of plants and the application of phytosanitary measures in international trade, International standard for phytosanitary measures, Produced by the Secretariat of the International Plant Protection Convention (IPPC), category 1.3 Managed risk, p. 6, Adopted 2006; published 2016 , https://www.ippc.int/static/media/files/publication/en/2016/01/ISPM_01_2006_En_2015-12- 22_PostCPM10_InkAmReformatted.pdf 452 The International Plant Protection Convention, International standards for phytosanitary measures ISPM no. 14, the use of integrated measures in systems, approach for pest risk management (2002) P161-171 http://www.fao.org/3/y4221e/Y4221E.pdf 453 127 - Israel Sixth National Report, SUBMITTED ON: 02 NOV 2020, LAST UPDATED:03 JAN 2021, page 4 , https://chm.cbd.int/pdf/documents/nationalReport6/252812/2 | 1836 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי רשות המיסים מסרה בתשובתה כי לגבי מ טענים יש הערכת סיכונים מוסדרת ומשוכללת ליירוט משלוחים שבהם יש חשש לכניסת מינים פולשים; וכי מטה מינהל המכס פועל כיום מול משרד החקלאות לביצוע פרויקט ניהול סיכונים, שבו מינהל המכס יסייע טכנולוגית ומקצועית לניהול .סיכונים של משרד החקלאות יצוין כי תשובת רשות ה מיסים מתייחסת להליך שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות ללא שיתוף המשרד להג"ס. יוצא אפוא שתהליך הערכת הסיכונים הוא באוריינטציה חקלאית ואינו מתייחס .למינים פולשים שאינם מזיקים לצומח מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל בשיתוף משרדי החקלאות והבריאות לפיתוח יכולות ל הערכת סיכונים ולניהול סיכונים לגבי נזקי מינים פולשים, ובכלל זה יקבע נהלים להערכת הסיכונים שעלולים להשפיע על ה מגוון ה ביולוגי , ה מערכות ה ,אקולוגיות ה מערכות ה חברתיות ו ה מערכות ה כלכליות . במסגרת זו מומלץ לבצע ניתוח של נתיבי ה פלישה ודרכי ה התבסס ות; אומדן עלות- תועלת עבור ;דרכי המניעה והביעור הערכות לגבי מדדי ה הצלחה ו ה כישלון של דרכי פעולה שו נות; וכן קביעת תהליכי ניהול סיכונים - וזאת כדי להביא להצלחה במניעת נזקי מינים פולשים ו בטיפול בהם. הערכה כלכלית לנזקי מינים פולשים ביצוע הערכה של היקף הנזק הכלכלי הנגרם ממינים פולשים ושל עלויות הטיפול בהם הוא כלי הכרחי בתהליך הערכת הסיכונים, שתוצאותיו משפיעות על ניהול הסיכונים. הערכה כלכלית כוללת אומדן לשערוך הנזקים ;הקיימים לעלויות מניעה, ניטור, בקרה, ביעור וטיפול בנזק שנגרם בפועל ; ל הערכות נזקים פוטנציאלי םי ; ולניתוח של עלות-תועלת וכדאיות כלכלית454 (להלן- הערכה כלכלית לאומדן נזקים). להלן פירוט נתוני הערכת עלויות בין- לאומית בגין נזקי מינים :פולשים וכן הערכות כאלה באירופה ובארצות הברית 1 . הערכה כלכלית ן בי-לאומית: ב- 2021 פורסמה הערכה ולפיה עלות נזקי המינים הפולשים בעולם ב- 50 השנים האחרונות נאמדה בכ- 1,288 מיליארד דולר455 . הערכה זו התבססה על מסד נתונים רחב ומפורט לגבי העלויות הכלכליות של מינים פולשים ברחבי העולם456 . משרד מבקר המדינה ביצע פילוח של נתונים אלה בהתייחס לשנים2017 - 2021 , לפי תשעה סוגים של מחלקות מינים פולש ים ולפי ההוצאה עבור עלות מניעה, על ות טיפול 454 בדיקת כדאיות כלכלית מבוססת על ביצוע ניתוח עלות תועלת(Cost Benefit Analysis) . 455 67 (Jul 2021) NeoBiota The economic costs of biological invasions around the world", R. D. Zenni et al., " , https://neobiota.pensoft.net/article/69971 456 Invacost .הוא מסד נתונים עולמי שנבנה מדיווחי עלויות כלכליות של מינים פולשים במאמרים, דוחות רשמיים וספרות מסד הנתונים מביא בחשבון את ההשפעות הכלכליות ואת העלויות הנגרמות על ידי המינים הפולשים בתחומי החיים השונים (כאמור: חקלאות, תשתיות, בריאות, כלכלה, אקולוגיה והמגוון הביולוגי). העלויות שנאספו מתייחסות ל- 6 יבשות ועוד13 מדינות: אוסטרליה, אירופה, אפריקה, אסיה, המזרח התיכון, מרכז אמריקה ודרומה, איטליה, אנגליי ,ה .ארגנטינה, אקוודור, ברזיל, גרמניה, יפן, רוסיה, מקסיקו, סינגפור, ספרד, צרפת וצפון אמריקה | 1837 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 (ניטור, ביעור ניהול ובקרה) ועלות תיקון הנזקים שנגרמו מהם . להלן בלוח13 ממוצע חמש שנתי של פירוט העלויות שנאספו457 . לוח13 : ,העלויות בעולם לטיפול במינים פולשים שונים, לפי סוג הפעולה 2017 - 2021 )(במיליוני דולר 458טקסונומיות ,עלות הטיפול: ניטור .ביעור, ניהול ובקרה עלות תיקון הנזק עלות המניעה דגי גרם 0.021 6.875 0.148 דו חיים 0.032 * 0.089 עכבישנים 0.030 9.516 0.394 עופות 0.087 0.148 1.103 צדפות 0.072 42.778 0.018 חרקים 9.747 245.985 1.205 צמחים 0.025 49.815 0.013 יונקים 196.152 371.154 0.002 זוחלים 0.123 0.053 0.327 על פי נתוניInvaCost database 459 ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. * מסד הנתונים לא כלל עלויות בגין נזקי מינים פולשים ממחלקת הדו- .חיים בשנים האמורות 457 :העלויות בגרף מתייחסות לכלל העלויות כפי שנאספו במאגר הנתונים האמור. במהלך השנים שנבחרו למיצוע 2017 - 2021, שלהן בוצע ממוצע חמש שנתי. הנתונים מוצגים במיליוני דולרי .ם 458 מיון האורגניזמים על פני כדור הארץ נעשה בהיררכיה על פי מקור אבולוציוני ומאפיינים. כך קיימות מחלקות (טקסונומיות) שונות, ובהן: דגי גרם- דגים בעלי עצמות, ודו- חיים- בעלי חיים המתפתחים במקורות מים ובהמשך .חייהם חיים גם מחוץ למים ולכן נקראים כך 459 st: Economic cost estimates associated with biological invasions worldwide (2020). figshare. Dataset InvaCo , https://doi.org/10.6084/m9.figshare.12668570.v4 | 1838 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מנתוני הלוח עולה כי קיימת שונות בהוצאות הטיפול במינים פולשים לפי המחלקות השונות; ברוב המקרים עלויות הנזקים (עד245 מיליון דולר) גבוהות בשיעורים של מאות עד אלפי אחוזים לעומת עלויות המניעה, וברוב המקרים עלויות הטיפול (עד 196 מיליון דולר) גבוהות מעלויות המניעה (עד1.2 מיליון דולר). יודגש כי לגבי כל אחד מסוגי המי נים הפולשים, ההוצאה על מניעתם קטנה לעומת עלויות הטיפול או תיקון הנזק שנגרם מהם (פרט לדו- חיים שעבורם אין נתוני תיקון נזק ולזוחלים .)שעבורם יש במסד הנתונים מדגם קטן יותר של נתונים 2 . הערכה כלכלית באירופה: הערכה כלכלית לגבי השנים1960 - 2020 ,בוצעה באירופה שהיא מוקד להתפשטות של מינים פולשים בהיותה מרכז היסטורי של הגירה, תיירות ומסחר. לפי ההערכה נרשמו בשנים אלה הפסדים כלכליים הקשורים לפלישות ביולוגיות ב- 39 מדינות באירופה (לרבות החלק האירופי של רוסיה) בסכום כ ולל של כ- 140 מיליארד דולר בגין עלויות נזקי מינים פולשים ועלויות הטיפול בנזקי המינים הפולשים. רוב ההפסדים מיוחסים לעלויות הנזקים (כ- 71% מהעלויות, כ- 100 מיליארד דולר), ויתר העלויות מיוחסות לאפיקי הפעולה בהתמודדות עם מינים פולשים ובטיפול בהם (מניעה, בקרה, ביע ,ור, ניהול )ניטור). במהלך שנים אלה העלויות בגין פלישת מינים גדלו באופן מעריכי (אקספוננציאלי בהתאמה להתפשטותם ולגידול בסחר הבין- :לאומי העלות בשנים 2010 - 2020 הייתה כ- 6.35 מיליארד דולר בממוצע לשנה , לעומת העלות הממוצעת בשנים1960 - 1969 שהייתה כ- 0.16 מיליארד דולר לשנה460 . להלן בתרשים18 דוגמאות לנתונים מהערכה כלכלית זו :לגבי העלויות בגין נזקי מינים פולשים בכמה מדינות באירופה 460 P. J. Haubrock et al., "Economic costs of invasive alien species across Europe", NeoBiota 67, pp. 153-190., https://doi.org/10.3897/neobiota.67.58196 | 1839 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 תרשים18 : ,ההפסדים בגין נזקי מינים פולשים במדינות באירופה (נזקים )טיפול בנזקים ומניעת נזקים1960 - 2020 )(במיליארדי דולר על פיPhillip J. Haubrock et al., "Economic costs of invasive alien species across Europe", NeoBiota 67:153- 190 ,בעיבוד משרד מבקר המדינה. איים מאוכלסים, מדינות מפותחות ו מדינות עם כלכלות מתפתחות חשופים ל זרם גדול של מינים פולשים עקב כניסה של .סחורות זרות הדבר חל גם על אזורי חוף סביב נמלי המסחר461 . מנתוני 461 Aug 11, 2017, , Spread of invasive species driven by trade and transport IIASA, Njoki, Caroline transport/ - and - trade - by - driven - species - invasive - of - d https://blog.iiasa.ac.at/2017/08/11/sprea | 1840 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי התרשים ניתן לראות כי מדינות462 בעלות היסטוריה של סחר מעבר לים463 הן אלה שניזוקו במיוחד ממינים פולשים, וההערכה הכלכלית לאומדן.הנזקים בהם היא הגבוהה ביותר מפילוח נתוני ההערכה הכלכלית לאומדן נזקים (כאמור, בסך כולל של כ- 100 ,)מיליארד דולר ,על פי ענפי משק, עולה כי ענף החקלאות באירופה הוא הענף שניזוק ביותר ממינים פולשים ולאחריו ענף היער וגופים כמו רשויות מקומיות ואזוריות. להלן בתרשים 19 העלות הכוללת של .הנזק שנגרם ממינים פולשים לענפים שונים באירופה תרשים19 :עלות הנזק שנ,גרם ממינים פולשים באירופה, לפי ענפי משק 1960 - 2020 )(במיליארדי דולרים על פיPhillip J. Haubrock et al., "Economic costs of invasive alien species across Europe", NeoBiota 67:153-190, בעיבוד משרד מבקר המדינה. 462 ,מדינות קולוניאליות אירופיות מהמאה העשרים בעלות היסטוריית סחר: האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית ,האימפריה הספרדית, האימפריה הפורטוגזית, האימפריה ההולנדית, האימפריה הגרמנית, האימפריה הרוסית האימפריה האוסטרו-הונגריה, שוודיה- .נורווגיה, ממלכת איטליה 463 Turbelin AJ, Malamud BD, Francis RA (2017) Mapping the global state of invasive alien species: patterns of invasion and policy responses. Global Ecology and Biogeography . 92 – 26: 78 https://doi.org/10.1111/geb.12517 | 1841 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 3 . הערכה כלכלית בארצות הברית: מחקר מ- 2021 העריך את עלות ההשפעות הכלכליות והחברתיות של מינים פולשים בארצות הברית משנות השישים של המאה העשרים464 . המחקר התייחס להשפעות הישירות של מינים אלה על ערכי רכוש, פרודוקטיביות חקלאית, תועלות ציבוריות, דיג ותיירות. עלה כי העלות הממוצעת של השפעות אלה ב שנות השישים הייתה כ- 2 מיליארד דולר לשנה, ומ- 2010 - כ- 26 .מיליארד דולר בממוצע לשנה מהסקירות ומהאומדנים לעיל עולה כי משנת2010 הלך וגדל קצב הגידול בעלויות הנזקים שנגרמים ממינים פולשים בעולם, הן באירופה והן בארצות הברית, ועלויות הנזקים גדלו פי13 - 40 בהשווא ה לשנות השישים של המאה העשרים. העלות השנתית הממוצעת של מינים פולשים בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת הייתה באירופה0.16 מיליארד דולר ובארה"ב כ- 2 .מיליארד דולר בממוצע שנתי עלויות אלה הלכו וגדלו, ובשנים2010 - 2021 הגיעו ל עלות שנתית ממוצעת של כ- 6.35 מיליארד דולר באירופה, ולכ- 26 מיליארדי דולר בארצות הברית . ,סך הכול משנת1960 עד2020 נאמדו נזקים אלה ב- 140 מיליארד דולר באירופה וב- 1,288 .מיליארד דולר בארצות הברית הערכות כלכלי ות לאומדן נזקים ממינים פולשים בישראל שיטות בין- לאומיות להערכות כלכליות של נז קי מינים פולשים ,לפי תקנות האיחוד האירופי הערכ ה כלכלית לאומדן נזקים תתבסס על פרסומים מדעיים ומדע אזרחי שעבר בקרת איכות באמצעות בקרת עמיתים. המתודולוגיה שעל פיה ייקבעו הסיכונים חייבת להתייחס גם למינים שלגביהם אין מידע ולבטא עבור כל ערך סיכון את רמות אי-הוו דאות465 . הערכת הסיכונים היא אחד הכלים של האסטרטגיה האירופית לצמצום השפעת המינים הפולשים. באמצעות הערכת סיכונים מתקבל אומדן של העלויות והיתרונות של תגובה :פוטנציאלית בהתאם לתרחישים האלה )(א "עסקים כרגיל ": כאשר יש הרמוניה חלקית בין הכללים הנורמטיביים לרגולציה, ולכן הפעולות לא מסונכרנות עם הסיכונים והאפקטיביות ;מופחתת )(ב מקסום השימוש באמצעים הנורמטיביים הקיימים בהפעלת אפיקי הפעולה על ידי :נקיטת גישה היררכית של תגובה על פי יעילות בהתמודדות עם הסיכונים וכדאיותם הכלכלית מניעה, זיהוי מוקדם וביעור, שליטה וה כלה ; )(ג תיקוני חקיקה קיימת והתאמתה לסוגיית המינים ;הפולשים כדי להרחיב את היקף האיומים והסיכונים המקבלים מענה באמצעות כללים מחייבים 464 Economic and Social Impacts National Invasive Species Information Center USDA, , impacts - social - and - https://www.invasivespeciesinfo.gov/subject/economic 465 Commission Delegated Regulation (EU) 2018/968 of 30 April 2018 supplementing Regulation (EU) No 1143/2014 of the European Parliament and of the Council with regard to risk assessments in relation to invasive alien species. 2/ ELI: - Article u/eli/reg_del/2018/968/oj http://data.europa.e | 1842 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי )(ד .ניהול הסיכונים המבוססים על הערכות סיכונים באמצעות פיתוח כלי אסטרטגי מערכתי לכל אחד מדרכי פעולה אלה מפורטים בין היתר ההש פעות הכלכליות והמשאבים הנדרשים לנקיטת פעולות (להלן- )המודל האירופי466 . סוכנות המחקר הלאומית הצרפתית: הערכת העלויות והמגמות העולמיות נעשו על פי מודלים חיזוי סטטיסטיים שאינם לינאריים (להלן- )המודל הצרפתי467 . סוכנות המחקר הלאומית הצרפתית המליצה כי הערכה כלכלית לאומדן נזקים תבחן הפסדים ישירים ועקיפים של נזקי מינים פולשים ושל עלויות פרואקטיביות לטיפול ו למניעה של נזקים אלה468 עבור כל מין בנפרד על פי תכונותיו: קצב ההתפתחות, משך השפעת הנזקים והמערכת האקולוגית ש בה הוא .מתפתח 1 . עבודת המשרד להג "ס מ- 2013 : באפריל2013 הוביל אגף הכלכלה של המשרד להג"ס סקירה של העלות הכלכלית והתועלות הכלכליות הנובעות מחלופות הניהול והטיפול בחמישה מינים פולשים שנבחרו על ידי ועדת היגוי בראשותם. המינים שנבחרו: אמברוסיה מכונסת, נמלת האש, חוטית נודדת, צפרדע רפואית ועורב הודי. מינים אלה ייצגו לשיטת המ שרד את מגוון הסוגיות הקשורות בטיפול במינים פולשים; עבודת המשרד לא הציגה מדוע דווקא מינים אלה נבחרו כמייצגים. עלויות המניעה וההתפשטות חושבו בהערכה זו במונחים שנתיים; ואומדן עלויות המניעה וההתפשטות הוצגו גם בערך שנתי וגם כערך לסדרת תשלומים שנתיים למשך20 שנה , והוונו לערך נוכחי לפי שיעור ריבית של6% (להלן- עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 ) 469 . לפי עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 ,, העלות של הנזקים הנגרמים כתוצאה מחדירה התבססות והתפשטות מלאה (תרחיש שלפיו המין הפולש התפשט בכל הארץ) של חמשת המינים שנבדקו, הוערכה בכ- 1.306 מיליארד.ש"ח בכל שנה 2 . עבודת המשרד להג ,"ס משרד החקלאות ורט "ג מ- 2020 : בנובמבר2020 הכין המשרד להג"ס בשיתוף משרד החקלאות ורט"ג הערכה כלכלית מעודכנת שבחנה את עלות הנזק הנגרם על ידי71 מינים פולשים נבחרים (שלא טופלו על ידי השירותים להגנת הצומח) על ,תחומי הסביבה, הרפואה התשתית, התיירות והחקלאות, בהשוואה לעלויות המניעה והטיפול בחדירתם ובהתבססותם; ההערכה כללה גם מינים מתפרצים ועצים שהם מינים 466 Commission staff working document - Annex to the communication from the Commission to the Council, the uropean Parliament, the European Economic and Social Committee and the Committee of the Regions - Towards - https://eur Impact assessment {COM(2008) 789 final} {SEC(2008) 2886}. - an EU strategy on invasive species 2008SC2887&from=DE content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:5 - lex.europa.eu/legal 467 re, AC. è Diagne, C., Leroy, B., Vaissi et al. High and rising economic costs of biological invasions worldwide. Nature 592, 6 - 3405 0 - 021 - https://doi.org/10.1038/s41586 576 (2021). – 571 468 Global economic costs of aquatic invasive alien species , Science of The Total Environment , Volume 775, 2021, 9697 - 145238, ISSN 0048 , https://doi.org/10.1016/j.scitotenv.2021.145238 469 עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 - ,צנובר מטעם המשרד להגנת הסביבה, מינים פולשים בישראל עלות תועלת אוקטובר2013 . | 1843 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 פולשים שהתבססו זה מכבר בארץ. ההוצאות הוגדרו כשנתיות והוונו לערך נוכחי לפי שיעור ריבית של7% (להלן- עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 ) 470 . לפי עבודת המשרד להג "ס ואחרים מ- 2020 , העלות של הנזקים הנגרמים כתוצאה מחדירתם והתבססותם של המינים הפולשים האמורים יכולה להגיע לכ- 473 מיליון ש"ח בכל שנה; עלות מניעת הפלישה וההתבססות של המינים הפולשים הוערכה ב- 35 מיליון ש"ח לשנה, פחות מעשרה אחוזים מהנזק שהם עלולים להסב, ולפיכך הסיק המשרד להג"ס כי קיימת כדאיות כלכלית לטיפול בכניסה של מינים פולשים ולמניעתה מטיפול בדיעבד471. האומדן בעבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 נמוך מהאומדן בעבודת המשרד להג"ס מ- 2013 בשל ההבדלים בסוגי הנזקים שהובאו בחשבון, בחינת התרחישים והחלופות לפעולה וההבדלים בהיקף הנתונים .שעליהם מסתמכת העבודה 3 . משרד מבקר המדינה בחן, בשיתוף יועצים כלכליים חיצוניים, את ה מתודולוגיות ששימשו לעבודות מ- 2013 ומ- 2020 בהשוואה למודל האירופי ולמודל הצרפתי, ואת החסרים בשיטות העבודה של הערכות אלה. להלן בלוח14 פירוט הממצאים בהשוואה למודל האירופי ולמודל הצרפתי, ובלוח15 פירוט החסרים במבחנים בשיטות העבודה של העבודות מ- 2013 ומ- 2020 : לוח14 :ביצוע העבודות מ- 2013 ומ- 2020 בהשוואה למודלים בין-לאומיים נושא מודל עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 סוגי נזקים :אירופי וצרפתי כללו הערכת עלויות של נזקים פוטנציאל י ים הן ישירים והן עקיפים472 . הערכת עלויות של נזקים .ישירים ועקיפים הערכת עלויות של נזקים ישירים בלבד ללא התייחסות לנזקים .עקיפים חיזוי סטטיסטי :צרפתי מתודולוגיה של חיזוי סטטיסטי לניבוי עלויות עתידיות על ידי רגרסיות לוגריתמיו ת .ומערכיות מודל אקספוננציאלי לחישוב העלויות במקרה .של התפשטות מלאה העלויות חושבו בהתאם ,למידע שנאסף מלמ"ס מבוססת על מודל לינארי לחישוב שטחים שכבר ניזוקו, ואינ ו מזהה מגמות חיזוי בין- לאומיות. אין הערכת היקף השטח שיינזק 470 המשרד להג"ס, משרד החקלאות, רט"ג, הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים, נובמבר2020 . 471 עבודה מ- 2020 ', תקציר, עמ3 . 472 השפעות כלכליות ישירות ,של מינים פולשים, למשל: עלויות ניהול אפיקי הפעולה, תפוקת יבולים חקלאיים מופחתת ייעור מופחת, עלויות ניטור, עלויות כוח אדם לטיפול במינים אלה, עלויות הנזק לתשתיות, הפסדים הנובעים מפגיעה בסחר בין-לאומי. השפעות כלכליות עקיפות של מינים פולשים, בין היתר: כימות כ לכלי של פגיעה במארג האקולוגי .ואובדן שירותים אקולוגיים עקב כך, השפעות על תיירות ונופש, ירידת ערך של נכסים | 1844 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי נושא מודל עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 :אירופי חושבו עלויות מתועדות והערכה בקירוב של .עלויות משוערות ,מעבודות מחקר שונות ,ממדגמים וסקרים שערכה ובהתאם להערכות והנחות שונות ומודלים שונים .מהעולם בעתיד אם לא יתבצעו .פעולות מניעה חיזוי נזקי הפולשים :אירופי וצרפתי אומדני העלות נקבעו לפי משך הפגיעה של הנזקים או בהתבסס על משך ההשפעה שהוערך על ידי .החוקרים אומדני העלות נקבעו עבור נתוני :מינים פולשים ,צמחים, חרקים, יונקים זוחלים, עופות, דגים ורכיכות כפי שמפורט בדוח מצב הטבע2010 ובדוח שהגישה מדינת ישראל לאמנת CITES בעבודת המשרד להג"ס2013 מוזכר כי חסר מידע על התפוצה הגיאוגרפית של המינים הפולשים ועל עוצמת השפעתם .במערכות האקולוגיות אומדנ י העלות נקבעו באמצעות נתונים עדכניים ביותר הנכונים ל- 2020 עבור קבוצות מינים ולא אומדן המינים עצמם ללא התייחסות לקצב הפלישה ולמגמות ;ההתפתחות בזמן העבודה אינה כוללת את דפוסי ההתרבות וההתפשטות והדינמיקה של כל מין פולש העלולים להשפיע על היקף הפלישה אם לא תתבצענה פעולות .מניעה בחינת תרחישים :אירופי :על פי תרחישי חלופות עסקים כרגיל, מקסום ,שימוש באמצעים קיימים ,תיקוני כלים נורמטיביים ,פיתוח כלים אסטרטגים .כמפורט לעיל נעשו הערכות בנוגע למספר תרחישי התפשטות חלקית או מלאה, כמפורט .לעיל לא נערכו תרחישים לחלופות התפשטות או .לחלופות ניהול | 1845 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לוח15 : פירוט החסרים בשיטות העבודה של הערכות2013 ו- 2020 מבחנים החסרים רמת אי-הוודאות העבודות מ- 2013 ומ- 2020 אינן מפרטות הערכה של רמת אי-הוודאות עבור כל אחד מהסיכונים והמינים, ולכן אינן משקפת את זמינות המידע ואיכותו. לא ניתנה התייחסות ל שיטה או ל פרוטוקול מתועד ,שעליהם התבססה ההערכה ולכן לא ניתן להעריך את רמת האי- .הוודאות בקרת איכות העבודות מ- 2013 ומ- 2020 : לא כללו תהליך בקרת איכות הכוללת סקירה של ה ערכת הסיכון על ידי שני עמיתים בודקים. בעבודה מ- 2020 נעשו הערכות נוספות על ידי מומחים מטעם המשרד להג"ס או משרד החקלאות השותפים .להערכה ולכן אינן בלתי תלויות היסטוריה העבודות מ- 2013 ומ- 2020 : לא כוללות פירוט של ההיסטוריה של כל מין לרבות פלישה למדינות קרובות או בעלות מאפיינים דומים לישראל ובכלל זה תיאור של המסלולים הפוטנציאליים לכניסה ו תיאור של דפוסי ההתרבות וההתפשטות והדינמיקה ביחס לכל מין, וב כלל זה הערכה האם קיימים בישראל התנאים הסביבתיים הדר ושים ל התפשטותו . כמו כן לא ניתנה התייחסות ל אינדיקצי ות לש קצב מנגנוני ה ה תפשטות ביחס לתנאים הסביבתיים.בישראל הסיכון שבחדירה העבודות מ- 2013 ומ- 2020 : לא סיפקו תובנות לגבי הסיכונים של כניסת ,מין התבססותו והתפשטותו באזורים ביו- גאוגרפיים רלוונטיים לישראל בתנאים הסביבתיים הנוכחיים ובתנאי שינוי האקלים הצפויים . שינויי אקלים העבודות מ- 2013 ומ- 2020 : אינן כוללות הסבר לגבי האופן שבו שינוי י האקלים הצפויים ישפיעו על אותם סיכונים , ולא ניתן הסבר של ההנחות לגבי תרחיש שינוי האקלים ששימש את המשרד בהערכתו, וזאת אף שהמשרד ציין בעבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 " :כי שינויי האקלים צפויים להחמיר מגמה זו , מכיוון שהם מאפשרים תנאים נוחים יותר לפלישה של מינים ,כולל מזיקים קשים לחקלאות ונשאים של מחלות "זיהומיות. השפע ה המינים על המגוון הביולוגי ו על שירותי המערכת האקולוגית הקשורה עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : נותנת תיאור פרטני עבור חמישה מינים בלבד .מתוך מאות מיני פולשים המצויים בישראל עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : כוללת תיאור של ההשפעה השלילית של מינים פולשים באופן כללי . זאת על אף שבהערכה צוין כי "קיים הבדל בין המדינות הן מבחינת האיום הפ וטנציאלי שהמינים הפולשים מהווים עבורן והן מבחינת מעמדן כמקורות איום פוטנציאליים להפצת מינים "פולשים. | 1846 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מהפירוט בלוחות עולה כי המתודולוגיה ב עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 הותאמה ברובה למודלים ולשיטות מקובלים בעולם, אולם היא סיפקה שיערוך עלות- תועלת חלקי בלבד המתייחס לחמישה מיני פולשים בלבד, ולא כללה רכיבי בקרת איכות לביסוס הנתונים. עוד עולה כי המתודולוגיה שלפיה הוצעה העבודה מ- 2020 אינה עומדת בסטנדרטי ם בין- לאומיים ואינה מתייחסת לכמה מבחנים חשובים שנדרשים על פי סטנדרטים אלה (כמו ,בחינת כל סוגי הנזקים חיזוי סטטי סטי, חיזוי נזקי הפולשים ו בחינת תרחישים.) מומלץ כי המשרד להג"ס, משרד החקלאות ורט"ג הנוגעים בנושא יבחנו את הממצאים המתודולוגיים האמורים ויעדכנו את ההערכות הכלכליות הקיימות בעניין .בהתאם לסטנדרטים הנהוגים במתודולוגיות בעולם בעניין זה ההערכה הכלכלית לאומדן נזקים ממינים פולשים שביצע משרד מבקר המדינה משרד מבקר המדינה ביצע ב- 2021 הערכה כלכלית473 לאומדן נזקים למשק בישראל מפלישת .חמישה מינים: נמלת האש, הטרמיט הפורמוסי, אמברוסיה מכונסת, יקינטון המים וחוטית נודדת ההערכה נעשתה על בסיס ממצאי מחקרים בין-לאומיים בקשר לעל ות הנזק שגורמים מינים אלה. במסגרת ההערכה נסקרו עבודות כלכליות בעולם אשר עסקו בהערכת הסיכונים והנזקים .בגין חדירת מינים פולשים, עבור כל אחד מחמשת מינים אלה באופן אינדיבידואלי אומדן הנזק בוצע בהתאמה לגודל האוכלוסייה ולשטח המדינה ובהנחה של תרחיש קיצון והתפשט ות מלאה בשל העובדה כי מדובר במינים שכבר פלשו לישראל ובחלקם אף התפשטו התפשטות רחבה (נמלת האש) או בעלי פוטנציאל להתפשטות מלאה (טרמיט פורמוסי), וזאת על פי עקרון הזהירות המונעת. ההערכה חושבה לפי אומדן הנזק השנתי. נתוני השטחים, מספר משקי הבית וגודל האוכלוסייה ב ישראל נלקחו מנתוני הלמ"ס. המרה למחירי ישראל חושבה על בסיס נתוני ה- OECD . נתוני כוח הקנייה של התוצר הלאומי וההצמדה לשנת2020 חושבו על בסיס נתוני הלמ"ס (להלן- הערכת משרד מבקר המדינה [המבוססת על מחקרים בעולם המותאמים לישראל]). יצוין כי מאחר שהמתודולוגיות והמח קרים בעולם התייחסו לתנאים מסוימים במדינות שבהן בוצעו המחקרים, ייתכן שנגרמו בישראל נזקים נוספים ממינים פולשים שלא נכללו באומדן זה. נעשתה השוואה בין נתוני הערכת משרד מבקר המדינה (המבוססת על מחקרים בעולם המותאמים לישראל) לנתוני העבודות מהשנים2013 ו- 2020 ולאו פן ביצוען. להלן :הממצאים לגבי כל אחד מהמינים הפולשים שנבדקו נמלת האש474 : אומדן הנזק מ פלישת נמלת האש לישראל להערכת משרד מבקר המדינה (המבוססת על מחקרים בעולם המותאמים לישראל) נעשה על פי עבודת מחקר שבוצעה בעניי ן נמלה זו באוסטרליה (להלן- )המחקר האוסטרלי475 ועל בס יס מחקרים מאר צות 473 .באמצעות יועצים כלכליים חיצוניים 474 Invicta Solenopsis, Red Fire Ant . 475 if we lose the war?" Ecol Manag May, "Red Imported Fire Ant in Australia: What - F. R. Wylie, and S. Janssen 44 - Restor 18 (2017), pp. 32 , https://doi.org/10.1111/emr.12238 | 1847 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 הברית, והוא בוצע באמצעות הערכה של המחוללים השונים ששימשו את המחקר האוסטרלי בהתאמה לישראל והכפלתם בעלות הנזק למחולל כפי שהוערכה במחקר האוסטרלי (לאחר המרה לש"ח לפי כוח הקנייה בהצמדה למחירי2020 ). האומדן לא כלל הנחות לגבי גידול האוכלוסייה, הע לייה בשטחי הגידולים או שינוים אחרים הצפויים בשנים .הבאות בנתוני המחוללים בישראל א. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : אומדן העלות השנתית עבור מניעת התפשטות נמלת האש היה כ- 15 מיליון ש"ח. העלות השנתית לטיפול במצב של התפשטות חלקית הוערכה בכ- 28 מיליון ש"ח; ובהתפשטות מלאה- בכ- 1.22 .מיליארד ש"ח ב. עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : לא פורט חישוב הנזק באופן ספציפי לגבי נמלת האש, אל ,א הוצג אומדן כולל עבור קבוצה של עשרה מיני פרוקי רגליים ובהם נמלת האש. לפי הערכה זו אומדן הנזק השנתי מפלישת קבוצה זו הוא כ- 150 .מיליון ש"ח ג. בעולם מחקרים על (המבוססת המדינה מבקר משרד הערכת )המותאמים לישראל: בהתאם למתודולוגיה של המחקר האוסטרלי, אומדן הנזק בג ין מספר מצומצם של גידולים חקלאיים, משתלות, בריאות ותשתיות תקשורת וחשמל היה כ- 697 מיליון ש"ח לשנה476 . יודגש כי אומדן זה אינו כולל את הנזק מכלל מחוללי הנזק שנכללו במחקר האוסטרלי477 , כך שהנזק בפועל מפלישת נמלת האש לישראל עשוי להיות אף גדול משמעותית מהסכום הנקוב ל.עיל עולה כי אומדן הנזק השנתי בעבוד ת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 , שהוערך ב- 150 מיליון ש"ח עבור קבוצת פרוקי רגליים הכוללת את נמלת האש, נמוך מהאומדן בעבודת המשרד מ- 2013 שהוערך ב- 1.22 מיליארד ש"ח עבור ;התפשטות מלאה של נמלת האש האש בלבד וכן נמוך בהשוואה לעלויות הנזק שנגרם מנמלה זו באוסטרליה; עלויות אלה הותאמו לישראל והוערכו ב- 697 מיליון ש"ח .פער י העלויות והמתודולוגיה לעריכת אומדני הנזק בנושא נמלת האש ראוי.ים לבחינה מחדש על ידי המשרד להג"ס 476 עבור נזקים מתחום החקלאות, משתלות, בריאות ותשתיות חשמל ותקשורת. נתוני דונם גידולים בישראל נלקחו מהלמ"ס (מפקד החקלאות2017 - שטח גידולים חקלאיים ומספר משקים, לפי סוג גידול וסוג משק). ההמרה למחירי ישראל חושבה על בסיס נתוני ה- OECD כוח קנייה לתוצר לאומי, וההצמדה לשנת2020 נעשתה על בסיס נתוני הלמ"ס (מדד מחירי תשומה בענף החקלאות- ( כללי260010)); עלות הוצאות רפואיות ב גין פגיעות מנמלת האש הוערכה לפי30% מסך משקי הבית בישראל ב- 2020 (למ"ס- משקי בית, לפי גודל משקי בית, צורת יישוב מגורים וקבוצת אוכלוסייה). ההמרה למחירי ישראל חושבה על בסיס נתוני ה- OECD כוח קנייה לתוצר לאומי, וההצמדה ל- 2020 נעשתה על בסיס נתוני הלמ"ס (מדד המח ירים לצרכן (כולל מע"ם), לפי קבוצות צריכה ראשיות- בריאות ( 121230)); עלות הנזק לציוד תקשורת וחשמל: גודל האוכלוסייה בישראל נלקח מנתוני הלמ"ס ל- 2020 . ההמרה למחירי ישראל חושבה על בסיס נתוני ה- OECD כוח קנייה לתוצר לאומי, וההצמדה ל- 2020 נעשתה על בסיס נתוני הלמ"ס (מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ולמשרדים, לפי קבוצה ראשית וקבוצה משנית- ( חשמל800490 .)) 477 עלות הנזק הנגרם מנמלת האש שהוערך במחקר האוסטרלי ולא נכלל באומדן הנזק של משרד מבקר המדינה עשויה להגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה. בין היתר מדובר בנזק לגידולים נוספים, עלו ת עקיפה הנובעת מהצורך בהגדלת הגידולים, נזק לתשתיות כמו כבישים ושדות תעופה, נזק לבעלי חיים נוספים, פגיעה בסביבה ובמגוון הביולוגי ופגיעה .בתשתיות בתי ספר, צבא וספורט ובשטחים ציבוריים | 1848 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי 2 . יקינטון המים: העלויות הכלכליות העיקריות של נזקי יקינטון המים, כפי שמצאו מחקרים בעולם478, מתבטאות בהשפעה על גידולים חקלאיים ו על תפוקת היבול (בעיקר בשל איבוד מים) 479; בנזק ישיר לתשתיות השקיה כמו תעלות השקיה ומשאבות ; ובהשפעה על איכות המים וה שפעות על אוכלוסיות הצמחים ובעלי החי .ים הנמצאים תחת מרבדי יקינטון המים ,נוסף על אלה ישנה השפעה שלילית על ערכי נדל"ן בילוי ותיירות , והשפעות על עלויות בריאותיות מכיוון שמרבדי יקינטון המים מעצימים את בעיות היתושים על ידי הפרעה ליישום קוטלי חרקים ו הפרעה לטורפים כגון דגים . יקינטון המים מאיים גם על ייצור החשמל מתחנות כוח הידרואלקטרי ות, ומחקרים בעולם הציגו מקרים שבהם הצמח גרם להפסקת .פעילות תחנות כאלה בשל קורוזיה בטורבינות וסתימת כניסות למערכות קירור המים א. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : לא בוצע במסגרתה אומדן נזקים או עלות- .תועלת עבור יקינטון המים ב. עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : יקינטון המים הוא אחד מחמישה מינים שנבחנו בהערכה זו בקבוצת צמחי המים. אומדן הטיפול השוטף עבור כל החמישה יחד היה כ- 109,000 ש"ח לשנה, ללא חישוב עלות התחזוקה התקופתית השוטפת הנדרשת אחת .לחמש שנים ג. על (המבוססת המדינה מבקר משרד הערכת בעולם מחקרים )המותאמים לישראל: ההערכה בוצעה על פי אומדן נזק לתחנות הכוח ההידרואלקטריות בישראל, בהתאם לממוצע של נזקים אלה במחקרים מהעולם480 ( ובהתאמה להספק התחנות בישראל6.72 מגה-וואט), והיא מסתכמת בכ- 468,000 ש"ח בשנה. אומדן הנזק למשק בישראל מפלישת יקינטון המי ם בתחומים נוספים, כגון ,גידולים חקלאיים, השפעות סביבתיות וחברתיות, ערכי נדל"ן, תיירות ובריאות האדם הוא בין936,000 ש"ח ל- 4.7 .מיליון ש"ח בשנה כאמור, בעבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 נבחנו חמישה מינים של צמחי מים. משרד מבקר המדינה בחן את אומדן הנזק שנגרם ל משק בישראל מחמשת צמחים אלה, והעריך את הנזקים בסכום של1.6 עד32.6 מיליון ש"ח לשנה- הערכת אומדן נזק הגבוהה פי10 לפחות ממה שהוצג בעבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020. בעבודת המשרד מ- 2013 לא הוערך הנזק ממינים אלה .כלל פער י העלויות והמתודולוגיה לעריכת אומדני הנז ק הנגרם מצמחי מים פולשים ובפרט מיקינטון המים ראוי.ים לבחינה מחדש על ידי המשרד להג"ס 3 . ה חוטית ה נודדת481 : במחקר שפורסם בישראל ב- 2015 כומתו ההשפעות של התפרצות סוג המדוזה חוטית נודדת על הבילוי ב חוף הים בישראל על בסיס סקר סוציו-אקונומי שנע שה בקיץ2013 . ה הפסד הכספי מפלישה זו נ אמד במחקר לפי ערך 478 449 - 38 (2008), pp. 441 EPPO Bulletin "Eichhornia crassipes", , 2338.2008.01261.x - https://doi.org/10.1111/j.1365 479 .מאגרי מים שיקינטון המים התפשט בהם מאבדים פי שלושה מים בהשוואה למאגרים שהצמח לא גדל בהם 480 ( שני מחקרים שנערכו בזמביהVictoria Falls Power Station ) ( ובאוגנדהOwen Falls hydroelectric power plant .) 481 Rhopilema nomadica . | 1849 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 לביקור , והוערך ב- 8.5 - 29.3 מיליון ש"ח בשנה, עקב הפחתה ב מספר הביקורים ב חוף הים ב- 3% - 10.5% 482 . א. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : הנזק השנתי שנגרם לקהל הרוחצים בים מהחוטית הנודדת נאמד בכ- 21.8 .מיליון ש"ח החוטית הנודדת גורמת גם נזקים בריאותיים- צריבה ותופעות פיזיולוגיות נוספות483. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 התייחסה באופן חלקי לנזקים נוספים הנגרמים מפלישת מין זה, ובהם תשלום עבור ( קרם הגנה ממדוזות946,000 ( ש"ח), הדברה על ידי הצבת רשתות חסימה2 מיליון ש"ח), דיג מכמורת484 ( 1.08 מיליון ש"ח) ודיג חופי485 ( 4.5 .)מיליון ש"ח ב. עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : לא בוצעו במסגרתה אומדן נזקים או עלות- .תועלת עבור החוטית הנודדת ג. ( המדינה מבקר משרד הערכת בעולם מחקרים על המבוססת המותאמים לישראל) : ברחבי העולם דיווחו עשרות תחנות כוח על האטה בייצור החשמל ו על נזקים למערכות ההפעלה עקב שאיבת נחילי מדוזות. במקומות שונים בעולם486 פ ליש ת המדוזות אף גרמה להפסקת פעילות ה תחנות לפרקי זמן שונים487 . בישראל חמש תחנות ה כוח ה חופיות488 מתמודדות מדי שנה בשנה עם פינוי עשרות טונות של מדו זות שנלכדות במערכת הסינון שלהן וגורמות ל פגיעה בציוד ול האטה .בייצור החשמל בקיץ2001 הוציאה חברת החשמל טונות של מדוזות מצינורות צריכת מי הים שלה בשתי תחנות ב עלות מוער כת של כ- 50,000 דולר489. ב- 2011 , בעקבות הגע ת נחיל גדול של מדוזות לתחנת אורות רבין בחדרה , ולאחר שניסיונות פינוי המדוזות לא הספיקו מערך השאיבה של התחנה נחסם, וה תחנ ה נאלצה לה י .סגר לאחר המרה לש"ח והצמדה לאינפלציה, חישוב העלות השנתית של פינוי המדוזות בחמש תחנות הכוח החופיות בישראל עלול היה להסתכם בכ- 688,000 .ש"ח בשנה בתשובה למשרד מבקר המדינה מדצמבר2021 מסרה חברת החשמל כי משנת2016 עלות פינוי המדוזות שנאספו במערכת הקירור הראשית של כל אתרי חברת החשמל (תחנות הכוח החופיות) מסתכמת בכ- 50,000 .ש"ח לשנה עוד הוסיפה החברה כי עיקר הפעילות היא בקיץ, ובשנים האחרונות נצפתה ירידה ב מספר ובעוצמ ה של נחילי המדוזות ובהתאם ג ם היקף .הפינויים 482 "Jellyfish outbreak impacts on recreation in the Mediterranean Sea: Welfare estimates from a socioeconomic pilot survey in Israel", Ecosystem Services 11 (2015), pp. 140-14, ISSN 2212-0416 , https://doi.org/10.1016/j.ecoser.2014.12.004 483 B. Galil, "Seeing red: Alien species along the Mediterranean coast of Israel", Aquatic Invasions 2(4) (December 312 - 2007), pp. 281 , 10.3391/ai.2007.2.4.2 DOI: 484 .שיטת דיג שבה ספינה גוררת רשת על קרקעית הים ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה 485 דיג על ידי כלי שיט קטנים במרחק של עד8 .ק"מ מהחוף 486 ,הודו ה פיליפינים, יפן, אר צות הברית , שוודיה, סקוטלנד. 487 J. E. Purcell, S. Uye, and W. Lo, "Anthropogenic causes of jellyfish blooms and their direct consequences for 174 - 350 (2007), pp. 153 Mar Ecol Prog Ser humans: A review", , https://doi.org/10.3354/meps07093 488 אורות רבין בחדרה, רידינג בתל אביב, רוטנברג באשקלון, אשכול באשדוד ותחנת הכוח חיפה . | 1850 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מתקני התפלה בעולם השואבים מים מהים נאלצים להתמודד גם הם עם פ ליש ות מדוזות490 . צנרת השאיבה במתקנים אלה מוגנת לרוב בשיטות שונות כנגד שאיבת בעלי חיים או עצמים אחרים, אבל אין הן מגינות מפני פ ליש ה מסיבית של מדוזות, ו על כן ה מתקנים נסתמים ו נמנע המשך תהליך ההתפלה. למשל, פלישת מדוזות השפיע ה קשות על אספקת המים לעיר מוסקט שבעומאן במרץ 2002 , כאשר300 טונות מדוזות גרמו להפחתה של% 50 בתפוק ת מתקני ההתפלה491 . משרד מבקר המדינה אמד את הנזק למתקני ההתפלה בישראל עקב פלישת החוטית הנודדת- בהתחשב בעלויות הסינון , ולפיו הפגיעה במתקנים והירידה של50% בתפוקת הייצור- עלולה הייתה להסתכם בכ- 32 מיליון ש"ח בשנה492 . יצוין כי העלות הנזק המשוערכת מהשבתת מתקן התפלה הוא העלות השולית של אספקת אותה כמות מים בדרך חלופית אשר עלולה להיות יקרה יותר, ולפיכך העלויות המצוינות בהערכה זו .עלולות להיות גבוהות יותר בעבודת המשרד להג"ס מ- 2013 צוין ש העלות העיקרית של הנזק מפלישת החוטית הנודדת נובעת מייצור חשמל בחלופות יקרות פי10 ומ הצורך בתחזוקה בו טיפול נוכח ה סתימות בתחנות הכוח. עם זאת אומדן הנזק שהציגה הערכה זו לא כלל את הנזק לתחנות אלה ולא את הנזק למתקני ההתפלה בישראל- .שהוערכו בה כשוליים עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 לא כללה את אומדן הנזק ממין פולש זה למרות השכיחות של הופעת נחילי המדוזות בחופי הים התיכון, ובמיוחד החוטית הנודדת493 . 490 J. E. Purcell, S. Uye, and W. Lo, "Anthropogenic causes of jellyfish blooms and their direct consequences for 174 - 350 (2007), pp. 153 Mar Ecol Prog Ser humans: A review", , https://doi.org/10.3354/meps07093 491 S. K. Vaidya, "Jellyfish choke Oman desalination plants". Gulf News (5 May 2003) , 1.355525 - plants - desalination - oman - choke - https://gulfnews.com/uae/jellyfish 492 ההערכה של משרד מבקר המדינה מניחה עלות לפ י העלות להתפלת קוב מים לפי2.5 .ש"ח לקוב 493 CIESM JellyWatch Program , https://www.ciesm.org/marine/programs/jellywatch.htm | 1851 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 מדינת ישראל בעלת מאזן מים שלילי, ו היא נשענת בין היתר על התפלת מי ים לשתייה. לפיכך תקינות מרכזי התפלת המים לאורך הים התיכון חשוב ה לאספקה רציפה של מי שתייה לאזרחי המדינה .התלות במרכזי ההתפלה צפויה לגדול כאשר ב- 2023 וב- 2025 יושמשו מתקני התפלה נוספים ב אזור שו רק ובגליל המערבי אשר יכפילו את כמות מי השתייה המותפלים כ יום (מכ- 550 מי ליון מ "ק לכ- 950 מי ליון מ .)"ק כמו כן התלות במקורות מים מותפלים צפויה להחריף עקב משבר המים הקשור בשינויי האקלים .נכון לשנת2018 , על פי דוח מבקר המדינה כרבע מהמים בישראל מותפלים, ו הנזק הכספי ש עלול להיווצר למשק בשל אי- אספקת מלוא כמות המים הדרושה לו מכלל מקורותיו, ובהם המים המותפלים, מסתכם כב- 1.1 מיליארד שקל בשנה494 . רשות המים באמצעות משרד האנרגיה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מינואר 2022 כי מדי פעם מדוזות חודרות את ההגנות הקיימות ,על ראשי היניקה ומספר גדול שלהן עלול ליצור .עומס על מתקני ההתפלה אולם , בהתאם להסכמים ש עליהם חתומה המדינה מול הזכיינים במתקני התפלת מי ים, המדינה דורשת כי מערכי הטיפול יהיו עם יתירות של 25% בשטחי הסינון, שתי משאבות נוספות למערכי השטיפה של מסנני הטיפול המוקדם ו- 33% .יתירות למערך המסננים המיקרונים עוד ציינה הרשות כי קיימות רשת ות סובבות המיועדות לטפל בבעיית המדוזות ולהרחיקן עוד בטרם ה הגעה לטיפול המקדים. לאורך ,השנים המתקנים אכן נתקלו בתופעות של גלי מדוזות, אולם גלים אלה חלפו במהרה והודות למערך המוכנות המתקנים וד עמ .בעומסים שנוצרו מהתשובות של חברת החשמל ושל רשות המים עולה כי במה לך השנים הן השכילו להיערך למצב של פלישת מדוזות ובכך למזער את הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מכך .עם זאת, להערכת הסיכונים שבפלישה ימית ולהערכה הכלכלית של הנזקים הנגרמים ממנה ולהערכה הכלכלית של הטיפול במתודת עלות- תועלת יש משנה חשיבות לנוכח הקושי האופרטיבי בביצ .וע פעולות מניעה של פלישה כזו מוצע כי המשרד להג"ס, בשיתוף רט"ג ומשרד האנרגיה, ייתנו דעתם לצורך לבצע הערכה כלכלית מקיפה של עלות נזקי החוטית הנודדת ומינים פולשים ימיים אחרים וייזמו בדיקה של זמינות חלופות למתקנים של אספקת מים וחשמל שיימצאו בסכנת .השבתה 4 . האמבר וסיה המכונסת: צמח זה נחשב מין פולש בישראל ובאוסטרליה. ב דומה למינים ,אחרים של אמברוסיה הנזק הכלכלי המשמעותי ביותר ממנו נגרם מההשפעות השליליות שיש לצמח על בריאות האדם: כמות גדולה של גרגירי אבקה גורמת לתסמיני אלרגייה בנשימה ובעור495 ., ואלה מובילים לעלות חיצונית הנובעת מתקופות החלמה ארוכות 494 ,מבקר המדינה דוח69 א( 2018 ,"), "תכנון משק המים וניהולו 2018 , https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Pages/642.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1# 495 W. T. Parsons and E. G. Cuthbertson, Noxious weeds of Australia, 2nd ed., CSIRO Publishing, Collingwood (AU) (2001), p. 698 . | 1852 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי א. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : הנזק השנתי מההשפעות השליליות של האמברוסיה על בריאות האדם נאמד בה בכ- 30 .מיליון ש"ח סכום זה התבסס על הערכת מספר מפתחי האלרגייה לצמח בהתאם לגודל האוכלוסיי ה בישראל שצפוי להתג ,ורר בקרבתו בתרחיש של התפשטות מלאה, כפול עלות תגובה אלרגנית לחולה שהוערכה לפי הפסד שני ימי עבודה בשווי של 864 .ש"ח הועלה כי עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 לא כללה את העלויות למשק בגין " ביקורים במרפאות וצריכת תרופות, אף שצוין בה כי נדרש ביקור במרפאה ונדרשת צריכת תרופות." ב. עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : האמברוסיה המכונסת הוצגה בה כאחת מ- 11 המינים שנבחנו במסגרת קבוצת עשבוני רב-שנתי496 . אומדן הנזק השנתי מפלישת כל ה- 11 היה כ- 57 .מיליון ש"ח ג. בעולם מחקרים על (המבוססת המדינה מבקר משרד הערכת )המותאמים לישראל: בעולם קיימים מ חקרים ספורים בלבד על עלות נזקי האמברוסיה המכונסת ולכן, כדי להעריך את עלות הנזק מפלישת האמברוסיה המכונסת לישראל, התבסס משרד מבקר המדינה על הערכות שבוצעו בעולם של עלות הנזק לבריאות האדם הנגרם מאמברוסיה לענתית497 , אשר בדומה לאמברוסיה המכונסת מייצרת כמות גדולה ש ל אבקה הנחשבת לאלרגנית מאוד498 . במחקר אירופי שפורסם ב- 2020 כומתו השפעות ה אבקה ה אלרגנית של האמברוסיה הַל ע נ תית על בריאות האדם באירופה499. לפי תוצאות מחקר זה, כ- 13.5 מיליון אנשים באירופה סובלים מאלרגיה שנגרמה מאמברוסיה בעלות נזק שנתית של כ- 7.4 מיליארד אירו או 554 אירו לחולה (לפי מידוד שביצעו עורכי המחקר, במחירי2015 ). עלות זו כוללת את הטיפול הרפואי, העלות האדמיניסטרטיבי ת והפסד ימי העבודה. יצוין כי לאמברוסיה השפעות חברתיות וכלכליות שליליות נוספות שלא נכללו באומדן הנזק שביצע משרד מבקר המדינה בשל הבדלי האומדנים הנו בעים מהבדלי תכונות מיני אמברוסיה אחרים .לעומת אמברוסיה מכונסת באומדן שביצע משרד מבקר המדינה ב- 2021 על סמך נתונים אלה, בהתחשב בהערכות שבוצעו בעולם של עלות הנזק לבריאות האדם הנגרם מאמברוסיה לענתית, ולאחר מידוד למחירי ישראל והצמדה למחירי2020, הוערכה עלות הטי פול הרפואי השנתי באלרגיה הנגרמת מאמברוסיה בישראל בכ- 4,916 ש"ח לחולה. מספר החולים בשנה בתרחיש של התפשטות מלאה שהוצג בעבודת המשרד להג"ס מ- 2013 הוא34,695 , 496 צמחים הגדלים בצורת עשב ואינם מעוצים אף שח לקם נראים כמו עצים או שיחים, והם מתקיימים באופן רגיל יותר .משנה אחת 497 Ambrosia artemisiifolia . 498 Yair, Y., Sibony, M., Goldberg, A. et al. Ragweed species (Ambrosia spp.) in Israel: distribution and allergenicity. robiologia E 35, 6 - 9542 - 018 - https://doi.org/10.1007/s10453 95 (2019). – 85 499 U. Schaffner, S. Steinbach, Y. Sun et al., "Biological weed control to relieve millions from Ambrosia allergies in ". Europe at Commun 11, (2020), 1745 , 1 - 15586 - 020 - https://doi.org/10.1038/s41467 | 1853 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 ולכן תחשיב אומדן הנזק השנתי בשל ההשפעות השליליות של האמברוסיה המכונסת על בריאות האדם בישראל בהתפשטות מל אה עלול להגיע לכ- 170 .מיליון ש"ח מהאמור לעיל עולה כי הן עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 והן עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 לגבי עלויות נזקי האמברוסיה המכונסת נעשו באופן חלקי על אף היות צמח זה המין הפולש היחיד המטופל מערכתית בישראל. יצוין כי ההשפעה של האמברוסיה אינה מסתכמת בבריאות, ויש לה השפעה מזיקה גם על צמחיית הבר ועל גידולים חקלאיים הקשורים בתפוקת יבול נמוכה, וכן השפעות על בעלי חיים, על הסביבה ועל מגזרים כלכליים נוספים כמו תיירות500 . אולם העבודות מ- 2013 ומ- 2020 לא כללו אומדן של נזקים נוספים אלה. עבודת המשרד להג "ס מ- 2013 העריכה את העלויות השנתיות של נזקי האמברוסיה בכ- 30 מיליון ש"ח, והעבודה מ- 2020 העריכה את העלות השנתית של נזקי האמברוסיה עם עוד עשרה מיני צומח ב- 57 מיליון ש"ח. האומדן שביצע משרד מבקר המדינה לנזקי האמברוסיה על סמך מחקרים בעולם מוערך בכ- 150 מיליון ש"ח .פער י העלויות והמתודולוגיה לעריכת אומדני הנזק בנושא האמברוסיה המכונסת ראוי.ים לבחינה מחדש על ידי המשרד להג"ס 5 . ה טרמיט הפור מוסי: הטרמיט נחשב כאמור אחד המינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם ונמנה עם רשימת ה- 100 , והוא כבר פלש לישראל. בארצות הברית הוא גורם להפסדים של מיליארד דולר בשנה , ומסקר שנעשה שם ב- 2002 עולה כי היחס בין עלות תיקון הנזק למבנים שגרם הטרמיט לעלות הטיפול בו מוערך ב- 1:4 ; כלומר על כל סכום המושקע בטיפול בטרמיט יימנע נזק המוערך בפי ארבעה501 .ב מדינת לואיזיאנה הטרמיט הפורמוסי נחשב לחרק ההרסני ביותר502, ונזקיו מוערכים בכ- 500 מיליון דולר בשנה503 ; ובהוואי הוא המזיק המשמעותי ביותר מ ה בחינה ה כלכלית504 . א. עבודת המשרד להג"ס מ- 2013 : לא בוצע אומדן נזקים או תחשיב עלות- תועלת .עבור הטרמיט הפורמוסי ב. עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 : לא בוצע אומדן נזקים או תחשיב עלות-תועלת .עבור הטרמיט הפורמוסי 500 .שם 501 Nan-Yao Su, "Novel Technologies for Subterranean Termite Control", Sociobiology 40(1) (2002), pp. 95-102 , https://www.researchgate.net/publication/281510561_Novel_technologies_for_subterranean_termite_control 502 W. R. Smith, D. R. Ring, G. Henderson, Q. Wu, and M. A. Dunn, Formosan Subterranean Termites in Louisiana (2005) , - https://www.lsuagcenter.com/portals/communications/publications/agmag/archive/2001/spring/formosan louisiana - in - termites - subterranean 503 D. R. Ring, Integrated Pest Management of Termites and Other Wood Attacking Organisms: A Louisiana Perspective (2005) ,- of - management - st pe - https://www.lsuagcenter.com/topics/environment/insects/termites/integrated perspective - louisiana - a -- organisms - attacking - wood - other - and - termites 504 J. R. Yates, and M. Tamashiro, "The Formosan subterranean termite in Hawaii", Household and Structural Pests (1999), p. 4 , http://hdl.handle.net/10125/12197 | 1854 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי ג. בעולם מחקרים על (המבוססת המדינה מבקר משרד הערכת )המותאמים לישראל: הערכה כללית להיקף הנזק מהטרמיט שעשוי להיגרם בישראל נגזר מהערכות הנזק שנגרם בארצות הברית. מוערך כי הרשויות בארצות הברית משקיעות1 - 2 מיליארד דולר בניהול (ניטור וביעור ) של מושבות הטרמיט הפורמוסי מדי שנה בשנה. יצוין כי באזורים נרחבים בארצות הברית קיימת בנייה מרובת-עץ505 לעומת בניית אבן בישראל. כמו כן בשל תכונותיו של הטרמיט הפורמוסי, מלבד עלויות הנזקים שנגרמים לתשתיות הבתים, הוא מחולל נזק לעצים חיים ובכלל זה לחקלאות ולמערכות אקולוגיות הקימות גם בישראל. הנזק לרכוש בניו אורלינס הוערך בכ- 300 מיליון דולר לשנה והתייחס לשטח של906 קמ"ר ו לאוכלוסייה של כ- 384,000 איש . שטחה של ישראל מתפרס על פני22,770 ,קמ"ר ואוכלוסייתה מונה כ- 9 מיליון איש- כך ששטח מדינת ישראל גדול פי כ- 25 בצפיפות דומה506 . הטרמיט הפורמוסי התגלה באזור פתח תקווה- האזור הצפוף של ערי המרכז בישראל. כמו כן באזורים שאליהם התפשט הטרמיט הפורמוסי יש מושבים וקיבוצים ומתנהלת גם חקלאות. לפיכך מוערך כי פלישתו לאזור צפוף או לאזורי שולי הערים שם מתקיימת חקלאות עלולה לייצר נזקים בהיקפים המצוינים במחקרים מארה"ב, ואומדן הערכת הנזק ממין פולש זה בתרחיש קיצון עלול, בהתאמה, להגיע למאות מיל יוני ש"ח507 . בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי על אף עלויות הנזקים הכבדים הצפויים מהטרמיט הפורמוסי, וחרף העובדה כי הימצאותו בישראל ידועה משנת2019 למשרד להג"ס, למשרד החקלאות ולרט"ג (שהיו שותפים לביצוע ה עבוד ה מ- 2020 ), לא נכלל מין מסוכן זה באומדן בהערכה כלכלית זו; בהערכה צוין רק בהערת שוליים כי הוא "המזיק ביותר בעולם המסב נזק לתשתיות, לרכוש ."ולעצים חיים. עלויות הטיפול העתידיות מוערכות בעשרות מיליוני ש"ח מומלץ כי נוכח התפשטותו המהירה של הטרמיט הפורמוסי בישראל, המשרד להג"ס יוביל בשיתוף משרד החקלאות והרט"ג עבודה להערכת הנזקים לתשתיות ולחקלאות והערכת הטיפול בנזקים של הטרמיט הפורמוסי לרבות עלויות הביעור, עלויות שיקום התשתיות, עלויות הדרכת הרשויות והציבור ועלויות הקמת מנגנוני הסילוק. מומלץ כי עבודה זו תתחשב בפיזור ובצפיפות של האוכלוסייה וכן בפגיעה בביטחון התזונתי ביש ראל עקב היתכנות הפגיעה בחקלאות. כמו כן, על פי קצב התפשטותו בעולם והפוטנציאל שלו להתפשט לכל המדינה508 ., מומלץ כי עבודה זו תיתן ביטוי לתרחיש קיצון 505 Orkin, Termite statistics, https://www.orkin.com/pests/termites/termite-statistics 506 423 אנשים לקמ"ר בניו- אורלינס לעומת395 אנשים לקמ"ר בישראל בממוצע ובהערכה כללית, ללא התחשבות בשונות צפיפות המגורים באזורים השונים בארץ ובניו- .אורלינס 506 בית עץ הוא בדרך כלל עם2-3 קומות, ואולם גם בבנייה של עשרות קומות כפי שנהוג כיום הכוללת רכיבי פלסטיק ועץ, ישנה לטרמיט יכולת התבססות של הטרמיט לגובה של30 .קומות על אותו תא שטח 508 https://edis.ifas.ufl.edu/publication/MG064 , ite Formosan Subterranean Term B. J. Cabrera et al, | 1855 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 להלן בלוח16 ריכוז אומדן הנזק לגבי חמש ת ה מינים ה פולשים שלעיל: לוח16 :אומדן הנזק ממינים פולשים לפי עבודות המשרד "להג ס מהשנים 2013 ו- 2020 ולפי הערכת משרד מבקר המדינה (המבוססת על מחקרים )בעולם המותאמים לישראל ה מין אומדן הנזק לפי העבודות מ- 2013 ומ- 2020 אומדן הנזק לפי הערכת משרד מבקר המדינה (המבוססת על מחקרים )בעולם המותאמים לישראל הפער בין האומדנים ה עלות (באלפי ש)"ח הערות ה עלות (באלפי ש)"ח הערות נמלת אש ה 150,000 הנזק מ- 10 מינים מקבוצת פרוקי הרגליים לפי עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 697,000 לא כולל מלוא הנזקים פי 4.65 ה טרמיט ה פורמוסי אין לא כלול בהערכות מאות מיליוני "ח ש לא ניתן לבצע אומדן על סמך מחקרים בעולם מאות מיליוני ש"ח אמברוסיה מכונסת 57,440 הנזק מ- 11 מינים מקבוצת עשבוני רב- שנתי לפי עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 151,798 נזק בריאותי ללא השפעות חברתיות וכלכליות שליליות פי 2.63 יקינטון המים 145 הנזק מ- 5 מינים מקבוצת צמחי המים לפי עבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 980 - 4,443 פי 6.76 - פי 30.64 ה חוטית ה נודדת 29,962 לפי עבודת המשרד להג "ס מ- 2013 , לאחר הצמדה למחירי 2020 49,568 - 70,403 עלות הנזק בפועל צומצמה לאור פעולות שהתבצעו להתמודדות עם המינים הפולשים פי 1.65 - פי 2.35 על פי נתוני הערכות2013 ו- 2020 ונתוני ההשוואה, .בעיבוד משרד מבקר המדינה | 1856 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מהנתונים בלוח עולים פערים של מאות אחוזים בין עבודות המשרד להג"ס לאומדן הנזק שנעשו בישראל בשנים2013 ו- 2020 לגבי חמשת המינים הפולשים האמורים, לבין אומדן הנזק שהעריך משרד מבקר המדינה ב- 2021 ע ל בסיס מחקרים בין- לאומיים בעניין מינים אלה. פערים אלה ראויים לבחינה יסודית שכן הם מעלים ספק אם תמונת המצב בעניין אומדן הנזק הכולל ממינים פולשים, המתקבלת מעבודת המשרד להג"ס ואחרים מ- 2020 בהיקף של473 מיליון ש"ח, שהיא העדכנית יותר, תואמת את חומרת הנזקים הפוטנציאליים ואת המשמעויות הכלכליות הנובעות מחדירה של מינים פולשים לישראל .ומהתפשטותם המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי אומנם הערכה בעבודה מ- 2020 היא הנרחבת ביותר שנעשתה עד היום, אך המשרד מודע לכך שהערכה זו לא מבטא ת מספיק את ה השפעות ,הסביבתיות הבריאותיות והכלכליות על האזרחים ועל הרשויות בבואם להתמודד עם מין פולש שאינו מזיק חקלאי. ✰ מינים פולשים הם איום על כלכלת המדינה. כדי להיערך למגוון תרחישים של התופעה וכדי להתמודד עם העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בפלישה, בה תבססות ובהתפשטות, נדרש להכין מסמך הערכת סיכונים, המבוסס על הערכה כלכלית מקיפה - הערכה שתתבסס על מסדי נתונים מלאים, בהתאם למודלים, למחקרים ולשיטות שמקובלים בעולם ומבוססים על ניסיונן של מדינות אחרות בנושא. בהיעדר הערכת סיכונים כזו, אין אפשרות לייצר תוכנית לנ יהול הסיכונים הנדרשת לצורך טיפול שיטתי .בתופעה המשרד להג"ס מסר בתשובתו כי מנגנון הערכת הסיכונים וההערכות הכלכליות צריך להיקבע ,במסגרת חקיקתית ובהתאם לכך ייקבע המשרד האחראי. לדבריו כיום אין למשרד להג"ס סמכויות בחוק או כלים רגולטוריים כלשהם לביצוע תהליך של ה ערכת סיכונים לפלישת מינים פולשים הגורמים נזקים לסביבה. לשם כך :נדרשים חקיקה, מערך מובנה של ניהול סיכונים , כוח אדם מקצועי .ומשאבים, בדומה למערך הקיים ביחידה להגנת הצומח במשרד החקלאות כמו כן יש צורך במשאבים למניעת התבססות לאחר החדירה וביעור מינים פולשים שכבר .)התבססו (כגון נמלת האש הקטנה, שיטה כחלחלה, אמברוסיה ועוד מומלץ כי המשרד להג"ס יוביל, בד בבד עם קידום תוכנית פעולה אסטרטגית, הערכה עדכנית ומקיפה של סיכוני המינים הפולשים בישראל, ובמסגרתה הערכה כלכלית .מקיפה של נזקי מינים אלה ואומדן עלות עבור אפיקי הפעולה באמצעות הערכה עדכנית זו יוכל המשרד לקבוע יעדים לניהול הסיכונים על פי סדרי העדיפויות שייקבעו ויפעל להטמעתם במערכות השונות לרבות מערכת בקרת המכס ככלי מניעה. מומלץ כי הערכת סיכונים זו תיעשה לאורם של אומדנים בין- לאומיים לביצוע הערכות סיכונים ועל מבחני עלות-תוע .לת לפתרונות אפשריים שייבחנו במסגרת ניהול הסיכונים | 1857 | ה | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי דוח מבקר המדינה | אייר התשפ״ב| מאי2022 סיכום המערכות האקולוגיות, המבוססות על מרכיבי המגוון הביולוגי, מספקות מוצרים, שירותים ותועלות לקיום האדם ולרווחתו. תועלות אלה משוקללות במדד איכות החיים ובמדד החוסן הלאומי, והשווי שלהן בישראל הוערך על ידי חוקרים בכ- 122 מיליארד ש"ח בשנה. בשל מרכזיותם וחשיבותם של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בתחומי ה ,בריאות הסביבה, התשתיות, החקלאות, ה חברה ו ה כלכלה , נדרש להגן עליהם ולצמצם את ההשפעות השליליות המהותיות של כלל מחוללי הנזק ובכלל זה מינים פולשים. בדוח של החל"ט נקבע כי מינים אלה מזיקים למערכות האקולוגיות, ובכלל זה לתועלות שלהן ,לקיום האדם ולרווחתו ואף עלולים להביא לקריסתן . מדוח זה עולה כי במשך שנים ארוכות התבססו בישראל מאות ואף יותר מינים פולשים הגורמים נזק ים לאדם ולסביבה לרבות נזקים כלכליים ,וכי משרדי הממשלה הנדרשים להתמודד עם הבעיה אינם ערוכים לכך ואינם מנהלים את הסיכונים ואת אפיקי הפעולה הנדרשים למניעת הנזקים ולצמצומם. עוד עולה מהדוח כי גופים רבים עוסקים בהיבטים שונים של השמירה על המגוון הביולוגי והטיפול במינים פולשים, ויש א- סימטריה בין האחריות בפועל הנגזרת מהכלים הנורמטיביים העומדים לרשות הגופים לבין הצרכים בשטח. בהיעדר גוף מתכלל שתפקידו לנהל ולתעדף את הפעולות לשמירה על המגוון הביולוגי ולמניעה וצמצום ,של נזקי מינים פולשים קיים קושי בתיאום ממשקי הפעולה בין הגופים הרבים, דבר שמעכב את הטיפול בבעיה; הקושי ניכר בעיקר במקרים שבהם .נדרשת תגובה מהירה היעדר תיאום בין הגופים הביא בין היתר לחסר באסדרה מחייבת שתקבע סמכויות ואפיקי פעולה למניעת כניסתם והתבססותם של מינים פולשים שאינם מזיקים לצומח ולחקלאות ; להיעדר תוכנית פעולה אסטרטגית למניעת הפצתם; להיעדר הערכת סיכונים מבוססת הערכה כלכלית כבסיס לקבלת החלטות; להיעדר כלים אסדרתיים להטמעת ערכי השמירה על המגוון הביולוגי בקרב חברות ותאגידים אשר נסמכים על שירותי המערכת האקולוגית ברמה זו או אחרת; ולמצב שבו מדינת ישראל אינה עומד ת בסטנדרטים הקיימים בעולם, שאליהם היא התחייבה, למניעה ו ל צמצום של נזקי מינים פולשים, ובהם יעדי אמנתCBD ,ו היא אינה עומדת בהוראות מתוקף החלטות ממשלה אשר התקבלו בעניי ן .זה יחד עם זאת, יצוין כי בשנים האחרונות נעשו מהלכים לקידום הטיפול במגוון הביולוגי וכן להעלא ת המודעות הציבורית בעניין זה; ובהם הקביעה כי גופים מסוימים יהיו .אחראים על ניטור המגוון הביולוגי וההחלטה על פרסום מדד המגוון הביולוגי | 1858 | מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי מומלץ כי המשרד להג "ס ורט"ג , המשמשים מוקד למימוש יעדי מדינת ישראל במסגרת התחייבויות בין- לאומיות בנושא השמירה על המגוון הביו ,לוגי וצמצום נזקי מינים פולשים בשיתוף כלל המשרדים הממשלתיים והגורמים הרלוונטיים, יובילו מהלך לקביעת תיאום רב- מוסדי בין כלל הגורמים המעורבים וליצירת מסגרת מחייבת לשיתוף פעולה עבור כלל ,התחומים העלולים להינזק ;ובכלל זה: אסדרת נורמות מחייבות קביע ת ות כנית פעול ה אסטרטגית לחסימת חדירת מינים פולשים, להתמודדות אפקטיבית עם מינים פולשים ,ולצמצום הנזקים שנגרמו מהם ויישו מה לפי יעדים ומדדים להצלחה; קביעת סדרי עדיפויות בנוגע לטיפול במינים פולשים הנסמכים על ביצוע הערכות כלכליות והערכות סיכונים וניטורן; יצירת מנגנון חירום למניעת כניסה והתפשטות של מינים פולשים מסוכנים; יצירת כלים אסדרתיים מחייבים לדיווח ולשיתוף תאגידים ציבוריים, ממשלתיים או פרטיים בכל הקשור לשמירה על המגוון הביולוגי; ריכוז וניהול של הידע הקיים בארץ .וביצוע התאמות על פי הידע הקיים בעולם כבסיס לקבלת החלטות מאחר שהתופעה של פגיעה במגוון הביולוגי ושל התפשטות מינים פולשים מוגדרת כסיכון גדול ונזקיה הוערכו בסכומי עתק של בין כ- 500 מיליון ל שנה509 לכ- 1.5 מיליארד ש"ח לשנה510 , על המשרד לבחון ממצאי דוח זה והמלצותיו והנדרש מהם ולפעול לתיקון הליקויים. מומלץ כי המשרד להג"ס יפע ,ל להעלאת הנושא על סדר היום הציבורי באמצעות ייזום פרסומים תקשורתיים שוטפים לציבור בעניין מינים פולשים חדשים, ובעניין הכללים, ההוראות, הסיכונים, הפעולות הנדרשות וההשפעות של הנושא. כמו כן, מומלץ כי המשרד יפעל לקידום נושא זה עם משרד החינוך באמצעות מיזמים חינו .כיים לתלמידים 509 ,המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים הערכה כלכלית לכדאיות הטיפול במינים פולשים (נובמבר2020 .) 510 ,החברה להגנת הטבע מינים פולשים בישראל: תיאור הסיכונים והמלצות למדיניות מונעת (אפריל2012 .)